אוזניים לשמוע · פרק 25 · 2024-05-16 · 42:27
אוזניים לשמוע 25 | ״הנוער אינו נוטה לפשרות״
אורח: הרב ישראל נחמן לרנר
תיאור הפרק
מהי הנקודה המהותית של אי פשרות בליובאוויטש? מהו ״הדבר מלכות של התמימים״? מהו בין שיחת שמח״ת תשנ״ב ליחידות לתמימים שנאמרה בסמיכות אליה? וכיצד הופכים את הדרישה ״לימוד כל התורה כולה״ לסדר במעשה בפועל ללא פשרות? תוכנית מעוררת ומרתקת! משוחחים השבוע עם הרב ישראל נחמן לרנר - ראש ישיבה גדולה לביובאוויטש בית שמש ___ מנחה תוכנית: הרב מני ששון עריכת תוכנית: הת' אהרן יעקבאוויטש עיצוב: מ. גולד הפקה: ארגון איגוד תלמידי הישיבות העולמי
השמע המקורי · הערך על הפודקאסט בחב"דפדיה
תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.
00:00 דובר 1 ונתן הוי' לכם לב לדעת ועיניים לראות ואוזניים לשמוע.
00:08 דובר 2 אוזניים לשמוע. תוכניות השמע לתלמידי התמימים מבית את"ה העולמי.
00:14 דובר 4 אומר לך הרבי שאתה לומד מחלוקת תזס ורמן[?] לעיון. זה משנה לך את השכל, ואחרי זה כשאתה תדבר על משיח זה ייקלט בך בפנימיות, זה יאיר לך. אתה לא תהיה גס, אתה לא תהיה מגושם, אתה תהיה זך, אתה תהיה יותר. תשמע מילה של הרבי, תשמע הקלטה של הרבי, זה ירגש אותך, זה יפעל. אתה לא תהיה יבש, אתה לא תהיה גס. שלום עליכם לכלל תלמידי התמימים מכל ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש ברחבי ארץ הקודש והעולם כולו. אנחנו מתחילים כעת תוכנית מיוחדת מתוך סדרת תוכניות השמע אוזניים לשמוע. תוכנית שספוגה וחדורה ברוח של התקשרות איתנה לרבי מלך המשיח שליט"א ולעניינה היקרה לאהוב ולהביא משיח בפועל ממש, כאשר בתוכנית הזאת תוכנית מספר עשרים וחמש, אנחנו יושבים עם ראש ישיבת גדולי ליובאוויטש בצ'מש[?], הרב נחמן לרנר, להתוועדות מיוחדת, תוכנית מיוחדת בהכוונה הכללית של חיי התמימים בלי פשרות. כיצד האחריות של כל תמים לאהוב משיח מתבטאת בפרקטיקה מעשית, ובפרט בעניין בתפקיד העיקרי של התמימים לימוד התורה ובסגנון הפנימי והמהותי איך הדברים צריכים להתבצע בצורה הנכונה והכנה ביותר. שלום עליכם הרב לרנר.
01:43 דובר 1 שלום וברכה, לחיים ולברכה. לחיים ולכל התמימים.
01:46 דובר 4 לחיים ולחיים. ברוך השם יושבים כזו תוכנית זה כבר מעורר עצם הישיבה על מדוברים על תמימים.
01:52 דובר 1 בפרט שמרגישים פה את כל התמימים שמקשיבים אז הם נמצאים כאן, אם לא בפועל אבל בקולך כל הנפש האלוקית של כל התמימים נמצאים פה. התוועדות עולמית עוצמתית. אז לחיים ולברכה.
02:03 דובר 4 לחיים ולחיים. אז ברוך השם, כשמדברים באמת בתוכנית הזאת בכלל על חיי התמימים ואיך למקד אותנו ל-למקום האמיתי שבו הרבי מלך המשיח רוצה למצוא כל אחד ואחד מאיתנו. אז אולי נתחיל מן שאלת יסוד לפני שמגיעים לפרקטיקה ולתוצאה, לדבר על עצם המהות של תמימים בלי פשרות ועם התבטאות מיוחדת לאי מתן פשרות בחיי התמימים. אם הרבי בכלל דיבר, אפשר לראות באלפי מכתבים, במאות מכתבים באגרות קודש על הרעיון של הרבי לא נותן פשרות בכלל ביהדות בטיב המצוות ועם כל הרוחות הנושבות שבאמריקה וכו', אבל בפרט בחיים של החינוך הדור הצעיר, ובפרט בחיים של הנוער שאינו נוטה לפשרות. אז איך זה בעצם מתבטא אצלנו? אי מתן פשרות בחיים של תמימים במהות וגם בפרקטיקה, ומזה בעזרת השם נגיע לתוצאות האמורות. אז איך אה, מה הרעיון הכללי?
02:53 דובר 1 דבר ראשון, אחד המקומות הראשונים שהרבי מתייחס לנוער בכלל ולצעירים וממילא לתמימים בפרט, זה במכתב של הרבי לקראת י' שבט תשי"א. שם הרבי כותב בהוראות מנהגי יום ההילולה את כל המנהגים שמכירים, אבל בסוף יש שתי סעיפים מאוד מאוד עבים שאולי לא תמיד שמים לב אליהם, אבל הם תופסים הרבה יותר מקום במכתב מאשר המנהגים הפרטיים של הדלקת נר או עלייה לתורה. הרבי כותב ללכת למקום כינוסי הנוער החרדי, ואם אפשר גם ל-לנוער שאינו חרדי לעת עתה, ולספר להם על גודל החיבה ואהבה שהיה לכבוד של מורי וחמי אדמו"ר אליהם. ואז מגיע שם משפט מאוד מאוד מיוחד. אני לא מדייק במילים, אבל בערך כתוב שמה וגודל האמונה והביטחון אשר בטח בהם, שהם יביאו את התכלית הרצויה, את שלמות העבודה שמוטל עליהם על צעירי עם ישראל. צריך להקשיב למילים האלה. הרבי אומר מילים מדהימות, מבהילות. על האמונה והביטחון אשר בטח בהם. אתה תמים יושב עכשיו בבית ושומע את הטלפון הזה, צריך לעצום את העיניים ולהסתכל על הרבי, והרבי בטח בך. לא, לא כתוב שהוא בטח במבוגרים. הביטחון אשר בטח בהם, בתלמידי התמימים, בצעירים כלומר. אז זאת אומרת שהמילים המיוחדות האלה לא ניתנו סתם לאנשים, סתם ליהודים, ניתנו לנוער ולצעירים, וזה הכוח שלנו, של התמימים, של כל אחד ואחד שמקשיב ל-לדברים. ומה הכוח המיוחד של ה-- של הצעירים? אז כמו שהזכרת בריבוי מכתבים ושיחות של הרבי, אה, גם כשמכירים את רוח התקופה באותו זמן אז מבינים את זה יותר. ב-בשנים הראשונות לנשיאות של הרבי אז החלה בארצות הברית תקופה-- תופעה גדולה של מה שנקרא ההיפים, שזה בעצם היה הנוער שהחליט למרוד בכל המוסכמות של המבוגרים המעונבים והיפים. מדובר על נוער, לאו דווקא
05:09 דובר 1 יהודי, סתם נוער, והיה שמה כמויות של מיליונים של צעירים כאלה. והרבי אמר שכמובן בכל תנועות כאלה מי שהוביל את זה בראש זה היה יהודים תמיד. בכל מהפ-- כל מהפכה כזאת, מי שמוביל את זה זה יהודים. הרבי אמר שפשוט רואים שהצעירים לא מוכנים לקבל את ה, את החצאי אמת, ככה הרבי מתבטא, חצי אמת של המבוגרים. הם רוצים אמת פשוטה בלי פשרות. ואז רואים מכתבים שהרבי כותב ככה לאנשים באמריקה ולאנשים בארץ שהנוער לא אוהב פשרות, הוא שונא פשרות והוא לא מוכן לקבל פשרות. ובשיחה מיוחדת של הרבי בתאו ש"ת ס"ו[?] גם הרבי מדבר על זה שזה היה את השיטה של הרבי הקודם מאז ומעולם, שליובאוויטש זה לא עניין של קולא. ליובאוויטש זה עניין של ללכת עד הסוף ובלי פשרות. ופה נקודה, מגיעה הנקודה הכי מרכזית. הרבי אומר, "אנשים חושבים שכשהולכים בלי פשרות זה גורם שיבואו פחות אנשים". הרבי מדבר על זה שכאילו כנראה כמה עסקנים אמרו לרבי שלא מגיעים מספיק תלמידים ל-למוסדות ליובאוויטש כי הולכים שמה יותר מדי חזק. הרבי אמר, "אתם תראו שהדרך הזאת היא לא רק מביאה תלמידים יותר באיכות, אלא יותר בכמות, שהולכים בלי פשרות עם האמת". וממילא כשאנחנו מגיעים בכלל לעניין הכי, הכי עיקרי שלנו, שזה העניין של להביא לביאת המשיח וקבלת פני משיח, אז מי כמונו נושא הדגל של בלי פשרות? אנחנו, יש מישהו מאיתנו שהולך יותר בלי פשרות? אז כשאנחנו מגיעים לעניין של משיח, גם פה צריך לקחת את ההוראה הזאת של הרבי אלינו, ללכת בש-- בלי פשרות, וכמו שאנחנו עושים את זה היטב, ברוך השם, אנחנו לא הולכים עם פשרות, אבל צריכים לקחת זה למקום של העבודה האישית שלנו, להביא לביאת
06:57 דובר 1 המשיח, באמת לראות שאנחנו באמת עומדים במשימה בלי פשרות.
07:01 דובר 5 זאת אומרת הרעיון, כפי שהרב אומר, הרעיון של ללכת בלי פשרות זה לא רק דעה שמניחים אותה בכותרת. אנחנו, הדעה שלנו היא לא פשרות. זה, זה, זה ככה חיים את החיים. זאת אומרת, זה יורד למעשה לחיי היומיום, למעשה בפועל. איך אני חי את החיים ב-ברמה כזאת בהביא את השם?
07:19 דובר 1 כן. זאת אומרת פשרות זה-- אי פשרות זה לא רק עניין של השקפה. ההשקפה שלי בלי פשרות. ודאי שההשקפה שלי בלי פשרות. אני, כל מה שהרבי אומר זה אמת ובלי פשרות והכל טוב ויפה, אבל הבלי פשרות זה צריך להיות גם בהנהגה היומיומית שלנו, בשטח. מספרים על ר' ניסן נמנוב שבת אחד, שאחרי שהרבי התחיל את מבצע תפילין, אז הבחורים יצאו מברינואה, יצאו לפריז להניח תפילין לאנשים. אז ר' ניסן היה כולו-- כי ידוע, היה בן אדם שהוא מתלהב ומאוד מתפעל. אז בכל ההתוועדויות שאחרי, אה, מבצע תפילין כנראה הוא עבר שמה, אולי הוא ראה את המבצע תפילין או שהוא שמע על זה. אני לא יודע בדיוק מה היה, אבל אמר לבחורים, "תחשבו מה זה. אתם מגיעים לבן אדם מכובד ברחוב עם חליפה ועניבה, מחוייט כמו האופנה המודרנית הצרפתית, ואתם מבקשים ממנו באמצע הרחוב להוריד, להפשיט את החליפה, להפשיט את השרוול ולהניח תפילין בלי להתפעל. אז קדימה, איפה אתם? איפה אתם מורידים את החליפה ואת העניבה שלכם? אתם דורשים את זה ממנו כי אתם יודעים שזה האמת. ולא להתפעל. ויהודי ויש לו מצוות ויש לו נשמה אלוהית. אז קדימה גם אתם בואו נראה אתכם מפשילים את החליפה ועושים משהו.
08:25 דובר 5 אם בלי פשרות זה דרך חיים אז זה דרך חיים בכל פרט.
08:29 דובר 1 בדיוק.
08:31 דובר 5 אז זה באמת נקודה מאוד חזקה שכולנו רוצים ללכת איתה עד כדי כך שיש. ראיתי מכתב של הרבי בחלוקת חצר. הרבי אומר שרואים כבר מוכח כבר בשטח בדורנו ששיטת שיטת הפשרות כבר פשטה רגל. הרבי אומר פשטה רגל. פשטה רגל זה המילים. זאת אומרת כבר אנחנו יודעים שזה לא עובד. אז לנו ברור, בטח בתור תמימים, בתור חב"דניקים, בתור תמימים ובתור אלו שהולכים עם העניין של משיח עד הסוף. ברור שאנחנו הולכים עם זה עד הקצה האחרון, אבל בזה גופא, אם אנחנו רוצים לפרוט את זה לפרוטות, להגיע למעשה בפועל אני מוכן לא רק בדעה אלא גם בדרך חיים, לחיות את העניין של בלי פשרות בתור תמימים. במה מה הנקודה הראשונה שזה אמור להתבטא אצלי בחיי היומיום?
09:11 דובר 1 אז לפני שאגיד את האנקדוטה, תוך כדי שאמרת נזכרתי. בשבוע האחרון הייתי באיזה התוועדות של כמה חסידים וישב שמה בהתוועדות אה יהודי עסקן מאוד גדול, ליטאי ממש, ליטאי ממרכז הליטאי, אבל יש לו ידיד מאוד טוב חב"דניק משלנו, יהודי שחי משיח עסקן גדול בענייני משיח והוא ליטאי ממש מהקצה השני לחלוטין. ואז אותו ליטאי מאוד מאוד קרוב אליו רגשית. הוא התחיל לדבר על איזה עניין שהוא שקורה בארץ שצריך למחות עליו. איזה עניין שעושים נגד היהדות שצריך. אז הוא אמר דיברתי עם כמה חב"דניקים שיפעלו בזה ולא לא כל כך זזו. אז הוא אמר ככה הוא אומר בלי בושה. הוא אומר אז אני מבין מילא החב"דניקים שהם לא כל כך הולכים עם ענייני משיח. אז אני מבין שאולי הוא לא. הוא לא כזה ילכו איתי, אבל אתם שאתם אנשים אמיתיים שהולכים בלי פשרות. ככה הוא אמר וכל מילה של הרבי זה אמת. אז אז אתם אנשים שבאמת אפשר לעבוד איתכם. זה זה. אתם צריכים להוביל אותנו. אז באמת צריך לדעת שככה מסתכלים עלינו בסוף, בסוף, בסוף כולם יודעים שזה אנחנו. אנחנו הולכים עם הרבי מלך המשיח חי וקיים ובלי פשרות והולכים עם האמת. ואנשים כמו שהרבי אומר אנשים מעריכים את זה וממילא.
10:40 דובר 5 אני מכניס פה סוגריים מרובעות בבית שמש. רואים את זה כאן אצלכם?
10:45 דובר 1 מאוד מאוד רואים את זה.
10:46 דובר 5 כי הסביבה פה היא סביבה לא פשוטה.
10:50 דובר 1 אנחנו נמצאים בשכונה שהיא ממש האוכלוסייה שלה. חלק גדול מהאוכלוסייה כמו מאשאהורים[?] זה קרובים לנטורי קרתא שיש להם, אה יש להם עבר מפרפר[?] עם חב"ד. כן, אה אבל איך אחד אמר לאחד הרבנים פה אמר אני שונא את זה לגמרי, אבל אחרי שאני רואה את הבחורים אז מה לעשות, בעל כורחו עונה אמן. אני חייב להודות שזה משהו אחר באמת. רואים, רואים את זה במוחש היה פה איזה יהודי אחד שהיה לו, היה לו איזה אירוע בבית כנסת פה והיו שם כמה בחורים והוא אמר קצת לחיים. יהודי חסיד, חסיד של חסידות מאוד מפוארת וחשובה. אני לא נזכיר את שמה. באיזשהו שלב הוא אמר קצת לחיים בעקבות האירוע שלה היה לו ברית מילה. הוא התחיל להגיד נגמרה החסידות שלי. ככה הוא לא נקב בשם. נגמרה החסידות. אין יותר חסידויות, יש רק תורה. ליובאוויטש הרבי. תראו את הבחורים שלו, איזה בחורים חיים, איזה בחורים רציניים. הרבי ואז הוא אמר. הוא אמר האדמו"ר שלי מת והרבי מליובאוויטש חי. ככה הוא צעק. באמת רואים את זה במוחש. רואים בהנהגה שלנו בחור תמים שהוא מהלך כמו תמים. הוא ממש דגל מהלך. זה לא צחוק, זה לא בדיחה, זה ממש. הוא פועל פעולה אדירה בעוול ממילא. אז נחזור לנקודה. אם דיברנו על הנקודה של הלא פשוטות ועד כמה אפילו ההוא לא מעריכים את זה, אז במה הנקודה הראשונית הזאת מתבטאת אצל התמים? אז פה צריך להגיע לנקודה מאוד מרכזית. ו יש שיחה של הרבי ש-שאפשר לכנות אותה הדבר, דבר מלכות של התמימים. יש דבר מלכות, דבר מלכות שנה שלמה נ' בייס[?], אבל יש את הדבר מלכות של התמימים. ו הרבה פעמים אנחנו רגילים לצטט כל מיני
12:52 דובר 1 דבר מלכות אחרים. יש את הדבר מלכות של הילדים שזה שמחת תורה תשנ"ב. יש את הדבר מלכות של השלוחים, חייסון נ' בייס [?]. אנחנו גם יודעים להיות כאלה שמניפים את זה בגאון. כל שליח שלא עומד ב-במשימה של שכל השליחות שלו היא עוברת דרך השער שקבלו לפני משיח צדקנו, הוא מועמד לקבל מאיתנו על הראש וזה טוב. טוב שכך. צריך לתת לו על הראש. אנחנו התמימים. מי, מי עובד בחזית? מי הכלבים של הרבי? מי השומרים? זה התמימים. ובקמפים אנחנו ברוך השם יודעים גם לצטט היטב. מה זה ילד יהודי, אומר הרבי בשמחת תורה תשנ"ב. כשמסתכלים על ילד יהודי רואים משיח. זה הדבר מלכות של ה- של הילדים. ומה הדבר מלכות של התמימים? דבר מלכות של התמימים זה היחידות של הרבי בתשנ"ב, היחידות האחרונה לעת עתה. אותו אנחנו כבר נזכה בעזרת השם ליחידות הבאה, אבל היחידות שהרבי נותן לנו בדבר מלכות זה היחידות של אה של תשנ"ב, שהרבי נותן את ההוראה הכל כך אה גאולתית לתמימים. ואני רוצה שתשימו לב על נקודה שאולי לא כל כך שמים לב אליה. בנוסח של השיחה. בשמחת תורה תשנ"ב הרבי אומר את הביטוי שהזכרתי מקודם כשמסתכלים על ילד יהודי רואים משיח. וביחידות הרבי אומר את אותן מילים כמעט על בחור ישיבה. אותן מילים. כשמסתכלים על בחור ישיבה אמיתי, מה רואים? מציאות התורה, שהמציאות האמיתית שלו זה מציאות התורה. וזה מעביר על הרעיון. זה אותן מילים ממש. אז פעם מישהו שאל אותי מה, כאילו ילדים רואים משיח. הוא מתבגר קצת, אז כאילו זהו, משאירים את זה לשירים של הקמפים. אבולוציה. כן, יש התפתחות. הוא נהיה פתאום רואים תורה. לא יודע, הוא נהיה בעל עסק, רואים כסף,
14:47 דובר 1 מה? נהיה זקן, רואים כבוד. מה? חס ושלום. מה פירוש שמסתכלים על-- מצד אחד. מצד שני, אבל זה אותן מילים. מה, מה, מה המשמעות של זה? הדבר הראשון, השאלה הזאת צריכה להציק לנו. צריכים להתבונן בזה. צריך להתבונן. הרבי מדבר, כל השיחה הרבי מדבר על עניינים של גאולה ושל, נאריך בזה עוד מעט, על לימוד כל התורה, כמו שידוע לחסידים. אבל מה, מה, מה המשמעות של המשפט הזה שזה מגיע ממש במקביל למשפט של ילד יהודי שרואים משיח? אבל באמת התשובה היא פשוטה. כשמסתכלים כמה קטעים לפני זה, הרבי מתחיל והרבי אומר בסעיף ד' בשיחת קודש בוואונטש שיקוים העניין המובא בסיום ספר הרמב"ם, שביום יומם יתבטלו כל העניינים שמעכבים לימוד התורה עד ללימוד התורה באופן אחר, כמו שידוע לחסידים. אז הרבי מתחיל לדבר בוואונטש. הרבי אומר שהלימוד שיהיה בימות המשיח זה יהיה לימוד הרבה יותר מהייחוד הנפלא שכתוב בתניא, זה ממש מציאות אחת. ואז הרבי ממשיך כחלק מהוואונטש. מה ה-- מה הוואונטש ש-ש-שאנחנו מאחלים אליו? ועל דרך זה כשמביטים על בחור ישיבה אמיתי רואים מיד את המציאות האמיתית שלו, מציאות התורה. זאת אומרת הרבי- חלק מהוואונטש. בדיוק, זה חלק מהוואונטש. בהמשך לשמחת תורה, בשמחת תורה תשנ"ב הרבי אומר עוד ביטוי מאוד מיוחד. הרבי מדבר על, על שצריך לחיות עם משיח, והרבי אומר את הביטוי שלחיות במעמד ומצב של בני ישראל בימות המשיח. ותמיד מתחבטים מה זה לחיות במעמד ומצב של בני ישראל בימות המשיח. אז הרבה ביאורים בזה והרבה יש הרבה מה להתבונן בזה. אבל פה בעצם השיחה הרבי אומר איך חיים במעמד ומצב של בני ישראל בימות המשיח, שבאמת בחור ישיבה אמיתי. המציאות שלנו זו מציאות התורה, וכפי שנדבר עוד
16:28 דובר 1 מעט איך עושים את זה באמת באופן גאולתי. אבל זה הנוער אינו נוטה לפשרות, ותמימים בזה צריכים ללכת עם הרבי בלי פשרות. הרבי נותן לנו דרך ואנחנו לא הולכים לזגזג איתה, לא הולכים להתפעל ממנה וגם לא הולכים לחשוש שפחות יבואו אנשים סביב הדרך הזאת. כמו שהסברתי בשיחה מקודם, הרבי אומר שכשהולכים בלי פשרות כל עם ישראל יבוא. כולם, כאלה וכאלה וכאלה, כולם יבואו ויצטרפו לדגל של לחיות עם משיח, לחיות עם הרבי מלך המשיח.
16:58 דובר 6 באמת נקודה מעניינת. תוך כדי שהרב מזכיר מדובר פה בתוך באותם עשרה ימים, זאת אומרת שמחת תורה והיחידות היא.
17:07 דובר 1 עשרה ימים.
17:08 דובר 6 כן, שמחת תורה בעצם סוף תשרי וד' מרחשוון השנה ממש באותו אותו שבוע.
17:13 דובר 1 ממש.
17:13 דובר 6 כמעט.
17:14 דובר 1 ממש בסמיכות.
17:14 דובר 6 מדבר על אותו, אותו רעיון. לא רחוק.
17:17 דובר 1 כן, זה לא איזה גזירה שווה, זה ממש. אתה רואה שזה ממש אותו עניין.
17:21 דובר 7 נוח מרד ללמד תורה על כפיורים עומקים, ידידה והגבלה, ואפילו המחץ החופר מתוך שלום ובגרוש דרך נוח מרד אפילו יש לו גרוס חולם שהחול הולך חולם. איך העניין נתן כדאי ללכת לעניין? אין פלא תהלה.
17:44 דובר 6 בזה גופא הרב לנדר [?] שומעים את המילים האלו, ובאמת הם מתעוררים להבין עד כמה זה השליחות והעבודה שלנו. לימוד כל התורה כולו בפשטות, וזה העניין של משיח. אבל כשאנחנו שומעים את המושג של משיח, מה שעולה לנו מיד בראש זה לדבר על משיח, להפיץ משיח, אולי ללמוד משיח, ללמוד עניין גאולה משיח. פתאום באים ולוקחים לנו כביכול איזושהי נקודה ישנה לימוד, כל לימוד התורה, ואומרים לנו זה המשיח. איך בדיוק הכנסנו לתיקייה המשיחית את לימוד התורה? זו שאלה שמציקה במובן מסוים. רוצים להבין אותה.
18:18 דובר 1 נכון, זו באמת שאלה מאוד מאוד חשובה. באמת שאלה אמיתית, כאילו באמת. אז מה? במה ירגישו שאנחנו חיים משיח? אנחנו ממשיכים ללמוד אז קצת יותר חד, עוד קוועטש. ובאמת צריך באמת מאוד מאוד להיזהר בזה. יש אנשים שפעם אחת דיברתי עם איזה שליח אחד, חבר טוב שלי, אבל אמרתי לו מה עם עניין המשיח בבית חב"ד שלך? אז הוא אמר לי מה להניח תפילין עם יהודי זה לא משיח. ללמוד תורה עם יהודי זה לא משיח. נו, זה טענה מאוד יפה, אבל מה אנחנו יודעים שהרבי רוצה? כמו שהרבי מדגיש את המילה בדברים תכ"ס, שזה יהיה בגלוי, שזה לא רק יחדור אלא יהיה בגלוי. אז, אז נכון שאתה מניח תפילין ואתה לומד תורה, אבל העניינים של משיח צריכים להיות בגלוי. אז איך העניין הזה של לימוד התורה הוא באמת מביא את העניין של משיח בגלוי? יש שיחה נפלאה של הרבי באחרון של פסח תרצ"ז, שם הרבי מדבר באריכות על העניין של סעודת משיח, מבאר באריכות על סעודת משיח, שזה דווקא בכוס באכילת מצה ובד' כוסות יין, ודווקא באחרון של פסח, ודווקא בחג הפסח. ופרט רביעי שהרבי מזכיר שזה דווקא נמסר לתלמידי התמימים.
19:35 דובר 6 על ידי הרבי הרש"ב.
19:36 דובר 1 על ידי הרבי הרש"ב. זה מאוד מעניין שבשיחה שמה כאילו יש הווא אמינה שסעודת משיח שייך רק לתלמידי תמימים. הרבי אומר מכיוון שהיום תלמידי התמימים זה שייך לכל עם ישראל, אז לכן כל עם ישראל, אבל באמת כל עם ישראל הם בסעודת משיח, הם בעצם תמימים. זה לכן אגב, הרבי אמר שהיין יגיע מתומכי תמימים. אם שמת לב עד היום כל היין שמגיע זה מגיע מתומכי תמימים. הרבי יש הוראה שהיין יגיע מתומכי תמימים כי זה חלק מתומכי תמימים. הרבי אומר שהסיבה שסעודת משיח ניתנה לתלמידי התמימים מכיוון שמה זה העניין של משיח? שיהיו לו ארבעים אלף כמה ימנה חסיד. אז איפה היום יש משיח אצל תמימים? בתומכי תמימים שם יש משיח, כי הם עושים, הם, הרי הם אומרים, הם מחברים ניגלה וחסידות בפועל, בפנימיות ביחד וממילא שם מאיר משיח. יש ביטוי שאומרים יש שמועה שהרבי אמר שכל העולם צריך משיח, אבל תמימים הם חיים עם ענין של משיח.
20:33 דובר 8 אהמ.
20:33 דובר 1 אז זה לא מושלם עדיין, כי לא כל העולם חי כמו שהרבי אומר בכמה מקומות. אבל תראי, הם חיים בעולם של משיח. במילים פשוטות, כולנו יודעים מה שמה שמובהר בכל השיחות של הרבי, מה זה משיח, גילוי אלוקות וגילוי משיח ושרואים את מלך המשיח שהוא אטמוסמוס כפי שמדובר בגבג"ש, כמו שהרבי אומר בעצם בהדרן על הרמב"ם ששזה שידעו שהוא משיח זה גילוי אלוקות בבריאה. זאת אומרת משיח זה מי שחי אלוקות, מי שקשור לרבי מלך המשיח זה המשיח. ובסוף שאנחנו מדברים עם אנשים על משיח בעולם, בן אדם מגיע אלינו ואומר לנו אוקיי, אני, אני רוצה לחיות משיח. תן לי, תן לי לחיות משיח. מה אני אגיד לו? אני אגיד לו טוב, אתה רואה שם תתתלמד גאולת משיח? תגיד יחי הדורנו, תתקשר לרבי. ואז הבן אדם יגיד לך אני רוצה שלב קדימה יותר, תגיד יותר לחיות משיח. אז תגיד לו גם אה גם אה תלמד עוד מה ממאמר של הרבי. אז הוא אומר אוקיי, למדתי גם מאמר. אני גם רוצה ל-- אני רוצה להיכנס למקום שבאמת כמו שהרבי אמר, לחיות משיח. אז אתה צריך להביא אותו למקום שחיים משיח. אז אתה צריך להכניס אותו להיכל תומכי תמימים והוא שיראה שם תמימים שחיים במעמד ומצב של לימוד המשיח. זאת אומרת חייב להיות בעולם לפחות פינה אחת או עשר פינות או מאה פינות שלאט לאט יציפו את כל העולם. אבל ששמה באמת חיים משיח.
21:56 דובר 8 לא מבחינת הימיו, מבחינת הוא רוצה להיות שם.
21:58 דובר 1 רוצה להיות שם. אני רוצה לחיות משיח. אז אתה לא יכול להסתפק בזה שיש לךהה חוברת הסברה יפה לעם ואפילו אתה יודע קצת שיחות של הרבי. אתה צריך, נדרש מאיתנו להביא לעולם מקום ומציאות שחיים משיח באמת.
22:15 דובר 8 אהמ.
22:15 דובר 1 וכשהרבי אומר בדבר מלכות לתמימים ללמוד את כל התורה כולו, הרי בדבר ראשון הרבי אומר זה בהמשך אל כל הנ"א. ללימוד ענייני גאולת משיח, לדבר על משיח. לא רק כמו שאותו שליח אמר לי להניח תפילין זה משיח. לא, לא רק זה. זאת אומרת צריך להגיד את המילה משיח השכם והערב, כל היום וכל הלילה להזכיר את העניין של גאולה ומשיח. וזה ההבדל בין לימוד התורה של פעם ולימוד התורה של היום. לימוד התורה של פעם היה לימוד התורה. היום הוא צריך להיות מלווה כל הזמן בדיבור על משיח, בלימוד ענייני גאולת משיח, בלהפיץ את בשורת הגאולה, לקשר אנשים לרבי מלך המשיח. ואז כשיש מצד אחד את הלימוד כל התורה, מצד שני את הדיבור התמידי על משיח, באמת יש מקום בעולם שחיים בו משיח ממש, ש-שחיים בגאולה.
23:04 דובר 8 אהמ.
23:04 דובר 1 בלי בלי רק אמירות, אדם ממש חי עם גאולה.
23:08 דובר 8 יש פה שני כיוונים. כאילו ברגע שאנחנו רק נתעסק בלימוד התורה אז בעצם יש לנו רק את הפנים הסנדוויץ'.
23:14 דובר 1 אז נישאר בפעם. לא
23:16 דובר 8 אבל אין לנו את ה את הסנדוויץ' כולו.
23:19 דובר 1 נכון
23:19 דובר 8 ואם אנחנו נישאר מצד שני רק עם ההה העיכין והצדודים ולא להתעסק בעיקר, אז גם יחסר העיקר.
23:25 דובר 1 נכון
23:26 דובר 8 בעצם צריך את כל ה את כל העניין כולו. אז באמת אהה נקודה שמאוד מעוררת אה להבין עד כמה הנקודה של משיח היא היא דורשת מאיתנו בברמה מקסימלית בהוי דעת השם ובבלימוד כל התורה או להשקיע וללמוד כמו שצריך. וכשאנחנו מדברים על זה אז אנחנו נכנסים ליחידות אה של הרבי בחשון נ"ב ומנסים להבין את המשמעות של הדרישה של הרבי, ושם הרבי דורש אה דרישה שהיא נשמעת מנותקת מהמציאות, דרישההה מרוממת, ארצילאית. הרבי אומר לימוד כל התורה כולו בפשטות. הרבי חוזר על זה שוב ושוב. לימוד כל התורה כולו בפשטות. אז מילא כשאומרים לי שאני צריך להאמין במשיח ואותו בחור שעבר את נ"א והגיע לתשרי נ"ב ופתאום הוא ככה שומע את הדרישה הזאת של הרבי ללמוד את כל התורה כולה. הוא מנסה שנייה להבין איך אני מגיע לרמה כזאת של ללמוד את כל התורה כולה. אני מוכן להשקיע בכמות ובאיכות בלימוד התורה, אבל לא להגיע לרמה כזאת של ללמוד את כל התורה כולה. זה יכול לרדת לפרקטיקה? זה משהו מעשי?
24:33 דובר 9 אז דבר ראשון באמת לכן התחלנו עם העניין הזה שאנחנו בלי פשרות. בלי פשרות. דבר ראשון הולכים.
24:39 דובר 8 זה הבסיס.
24:39 דובר 9 כן, אנחנו עושים. דבר ראשון צריכים לקבוע לנו יעד. זה הולך לקרות. אנחנו הולכים לסיים את כל הש"ס, ללמוד את כל הש"ס, את כל הרמב"ם, את כל הלכות סיחס[?], והרבי מזכיר פה את אדמו"ר הזקן שידוע בפוסקים מדברים על זה שאדמו"ר הזקן הוא אחד מהפוסקים שבעצם מדבר על זה שיש מצווה ללמוד את כל התורה, אבל תראה, מרגיש שזה דבר שיש לו קצבה. הוא נותן ש"ס, שולחן ערוך, מדרש, ספרא, ספרי וכולי. אז זה דבר שיש לו קצבה. כן. כמה זמן זה לוקח? אנחנו יש לנו חיים נצחיים. אנחנו בלי לחץ אבל, אבל זה דבר שיש לו, שיש לו קצבה. ואבל יתרה מזו, בגוף השיחה בגוף היחיד. אז גם הרבי נותן לזה איזשהו מענה. אני עוד, עוד, עוד רגע ידייק בזה, אבל אני רוצה להמשיך שנבין דבר ראשון בהמשך לעניין הזה של ללכת בלי פשרות עם זה. כלומר דבר ראשון צריכים להתעצם מאיתנו שזה בידיים שלנו. יש את השיחה המפורסמת של הרבי באחרי פסח תשנ"ח לגבי תלמידי האר"י ז"ל, שהאר"י ז"ל רצה ללכת איתם לירושלים והם סירבו. רצו להישאר את מי שטוען ואז הרבי מתבטא בביטוי "אי אפשר להביא משיח שמסתכלים בשולחן ערוך ומוצאים פשט בברייתא. מה זה הפשט? מה זה הביטוי הזה פשט בברייתא? מה אנחנו לא רוצים לקיים מה שכתוב בברייתא?
25:57 דובר 8 בברייתא זה אחד הדברים הכי ברורים שיש.
25:58 דובר 9 כן, בדיוק. כן. אבל מה? כשיש משהו קשה הם מחפשים פשט. מחפשים פשטל'ך. הרבי אומר אל תחפש פשט כי בסוף בסוף הברייתא מתאים בדיוק למה שהאר"י ז"ל אמר. וזה מה שהרבי אומר שהרב שלך הוא למדן ברוך השם. סמוך עליו שהוא אומר לך דברים על פי ההלכה, אבל אנחנו רוצים למצוא פשטל'ך. אז לא צריך לחפש פשטל'ך, כי אם כתוב צריך דבר ראשון לעשות. ללכת על זה. איך? עוד רגע נדבר על זה. אז הביטוי של הרבי בשיחה זה שהרבי אומר ורצוני שכל אחד מכם יוסיף בלימוד כל התורה כולה. מה זה יוסיף בלימוד כל התורה כולה? או שלומדים את כל התורה כולה או שלומדים חצי. מה זה להוסיף בלימוד כל התורה כולה? אז הביאור פשוט. לימוד כל התורה זה תנועה, זה תנועה. אני הולך ללמוד את כל התורה. בן אדם שהולך, אה, שהוא עושה טיול, אה.
26:52 דובר 8 שביל ישראל.
26:52 דובר 9 שביל ישראל פה ממש פה לידינו, חמש מטרים מפה זה שביל ישראל. אז בן אדם לא הולך שביל ישראל. הוא אומר אני עושה כל שביל ישראל. מתי? באמצע הוא גם כן הולך. הוא חוזר הביתה, אבל הוא עושה את שביל ישראל. הוא עושה פרק ואז עוד פרק ואז עוד פרק. אבל הוא בתנועה של לימוד כל התורה. מישהו סיפר לי על אבא של הרב מני ששון שליט"א שאצלכם בבית יש כל הספרים מלאים בהדגשות. אבא שלך עובר ספר, ספר, מדגיש כל דף שהוא למד. הוא לומד את כל התורה.
27:25 דובר 8 מה שלא מודגש זה אומר שזה בשבתות וימים טובים.
27:30 דובר 9 זה מישהו שהוא לוקח על עצמו מטלה לסיים ללמוד. הוא מתקדם עם זה. הוא לא, הוא לא נח, הוא לא נח לרגע. ודבר ראשון זה המסר העיקרי. יוסיף בלימוד כל התורה כולה. תוסיף. אין כזה דבר. יש, יש, יש בהדרן אצל פנחס עוד שניה גם נדבר גם עליו. אז אחרי שהרבי מדבר על כל העניינים של ענייני הגאולה, הרבי אומר ההוראה של הנמייס[?] זה לעשות סיום, סיום וסיומים. סיום עם מסכת. סיום מסכת לא עושים ביום אחד. אי אפשר לעשות בן רגע סיום מסכת. אלא כנראה כל שנה המסכת היחידה תהיה תענית. כן, אפשר לעשות את זה תוך יום, אבל סיומי מסכת וסיומי מסכת צריכים גם לקחת מסכת וללמוד אותה. אז הרבי מדבר על זה בפנחס. ככה מכין את הקרקע לעוד כמה שבועות אה לתשעה עשר ימים. ואותו דבר אצל תלמיד צריך להיות עוד מסכת שהוא מסיים ועוד מסכת ועוד מעין בליקוטי תורה עם, עם סדר מסודר. ככה כשהוא עובד בסדר מסודר הוא באמת מוסיף בלימוד התורה.
28:28 דובר 8 אז אני מנסה להבין את מה שהרב אה מדייק פה. הרב אומר שלימוד כל התורה כולו, מה שיכול להפוך את זה מתיאורטי לפרקטי זה זה שהופכים את זה לתנועה ולא למשהו שצריך לקרות כאן ועכשיו.
28:42 דובר 9 בדיוק ממש ככה. יש דגש מיוחד על לימוד הרמב"ם שלימוד הרמב"ם זה, זה באמת צריך להיעשות בלימוד ובהבנה. ואגב באמת שהתמימים של היום מפתיעים אותי. אני לא האמנתי, אבל אני רואה פה ברוך השם בישיבה האחרונה בחורים מיוזמתם הם עושים אה מבחנים בסיום כל ספר עושים מבחן על כל הספר ויש מבחן בעל פה ובכתב על כל הספר ואני רואה שתמימים מספיקים ללמוד ניגלה וחסידות ומקצועים ועוד להיות בקיאים בספרים של הרמב"ם. כל ספר עושים מבחן. זאת אומרת זה גם בלימוד הרמב"ם זה גם כן עוד יותר. יש גם כוח מיוחד של הרבי להצליח ודרך זה ללמוד את כל התורה ברמה של לימוד הרמב"ם.
29:21 דובר 8 זה לא שאנחנו ממציאים את ההוראה של הרבי בלימוד הרמב"ם.
29:24 דובר 9 או יפה. הרבי בשיחה גם מדבר אמ מזכיר את העניין של הלימוד בעיון שגם על זה נדבר עוד רגע. אבל הרבי גם נותן עצה פרקטית ויתרה מזו גם כוח. הרבי נותן כוח וברכה באמת להצליח דרך לימוד הרמב"ם בלימוד כל התורה. אבל ודאי שהתנועה היא בעצם הרבי אומר היום כל אחד צריך להיות בתנועה הזאת. דבר שלא, לא, לא ראינו מהרבי כזה דבר עד היום וזה עניין גאולתי. הכוח המיוחד הזה. כל תלמיד שאומר קורא לעצמו אני חי משיח אז אתה צריך לקחת את דבר המלכות הזה שלך שהרבי נתן לך ולהפוך מתלמיד שעושה וי בסידורים ומחפש את הלחיות משיח שלו בכל מיני דברים אחרים שהם נכונים ואסור לוותר עליהם, כי אם מישהו מוותר עליהם הוא חוזר מאה שנה אחורה. לא לעילא אלא לגריעותא. אבל הדגל שלו צריך באמת התנועה הזאת שהוא חי משיח. ואיך הוא חי משיח? שהוא כמים לים מכסים. עם כל המציאות שלו זו מציאות של תורה.
30:19 דובר 8 בלי פשרות.
30:19 דובר 9 בלי פשרות.
30:20 דובר 8 אז באמת נקודה מעניינת, כי כאן מהדרישה הזאת של הרבי בלימוד כל התורה כולה בפשטות. אז התלמיד יושב מול השיחה ואומר אוקיי, אני חי משיח, מחליט ללכת על זה עד הסוף. אבל אז אנחנו מוצאים את הפרדוקס הנוסף: האם אנחנו מתעסקים בכמות או באיכות? סיני או עוקר הרים? כמו כל השיחות של הרבי, אנחנו יודעים שהרבי תמיד מדריך כמות מביא איכות וכולי, ומצד שני אבל תמימים זה לימוד בעיון ובפלפול, וכאן הרבי מדגיש את זה בשיחה עצמה. ללמוד בעיון ופלפול וכולו וכולו. אז אם אתה מדבר, אם מדברים איתי והדרישה היא בכמות, זה בסדר, אנחנו יש אור בקצה המנהרה ונגיע לזה ביום מן הימים לסיים את כל התורה כולה. אבל אם מדובר פה באיכות לימוד תורה בעיון, איך אפשר להגיע לזה בכלל? אז צריך באמת לדייק אולי מה, מה הדרישה?
31:05 דובר 9 טוב, זה באמת שאלה כללית שגם נוגעת בכלל בהדרכה בלימוד, ויש מכתב מפורסם של הרבי שהרבי כותב שכל אחד מישראל שייך ללימוד התורה אם בעיון ואם לגירסא. רק שלא, לא כל הנפשות שוות בכמות שבזה. זאת אומרת, יש מי שמתאים להרבה עיון וקצת גירסא, יש מישהו שהפוך וזה נוגע לכל אחד ואחד לפי עניינו. אבל אני רוצה שנסתכל על השאלה הזאת בעומק יותר, וגם בהקשר של לחיות עם משיח. כמה וכמה פעמים הרבי מזכיר בשיחות שהרבי נותן את ההוראה של לימוד עניני לגאולת המשיח. דבר ראשון, מה שהזמן גרם אנחנו אחרי תזריע מצורע. רק לאחרונה למדנו העניין של לימוד עניני לגאולת המשיח, ו אבל כידוע שבכל פעם שהרבי מדבר על לימוד עניני לגאולת המשיח, הרבי מאיר את זה מכיוון אחר, מסתם אחר, מסיבה אחרת. בדבר מלכות בלק כשהרבי מדבר על לימוד עניני לגאולת המשיח, הרבי לא מדבר את זה בקשר לעניין של סגולה או לדרך ישרה להביא את הגאולה, אלא במענה לבעיה של ס'קומט דאך שווער שרואים שהעניין של, של, של לחיות עם משיח בא בקושי. להכיר, להחדיר את ההכרה והרגשה שהנה זה משיח, בו זה בא בקושי. וכמענה לזה הרבי נותן את העניין של לימוד עניני גאולת המשיח. ומה התשובה? בוא נדייק שמה בגוף השיחה. בסוף הרבי מגיע לעניין של לימוד עניני גאולת משיח שחיים לומדים גאולת המשיח, אז השכל נהיה ממולא וחדור ואיך זה ימשיך? אבל בהתחלה הרבי מדבר על זה באריכות, על זה שבכוח התורה לשנות את שכל האדם.
32:37 דובר 10 לכל גוי וערל.
32:38 דובר 9 לכל גוי וערל. שהתורה משנה את המציאות. ומי כמונו חסידים של העבודה הזאת שהתורה שולטת על העולם. ומי ששם לב בשיחה שמה, הרבי בהתחלה לא מדבר על דווקא לימוד התורה בעניין גאולת המשיח משנה את שכל האדם. לימוד התורה בכלל משנה את שכל האדם. במילים פשוטות שאתה היום סיימת סדר יומי ולמדת סוגיה בחזקת הבתים על קרקע בי דרבידי[?] או על נכסי דרב אבא, אמרת לעצמך אני הכנסתי יחי לפני רגע, אני עוד רגע הולך לשיעור גאולת משיח. כאילו איפה זה תופס אותי? אומר לך הרבי שאתה לומד מחלוקת תוספות ורמב"ן לעיון. זה משנה לך את השכל. ואחרי זה כשאתה מדבר על משיח זה יקלט בך בפנימיות, זה יאיר לך. אתה לא תהיה גס, אתה לא תהיה מגושם, אתה תהיה זך, אתה תהיה יותר. תשמע מילה של הרבי, תשמע הקלטה של הרבי. זה ירגש אותך, זה יפעל. אתה לא תהיה יבש, אתה לא תהיה גס וזה מה שהרבי אומר בדבר מלכות בלק. ממילא זה, זה מחזיר אותנו לדבר על הלימוד בעיון, שכידוע בכמה וכמה מקומות, אם מתחילים בפרק ה' בתניא, עניין שם באמת מחדיר בך את לימוד התורה שאתה, שהשכל שלך תופס ומקיף את השכלה, את התורה בעיון שכלו. כשמישהו מעיין ולומד בעיון אז, אז זה באמת תופס אותו.
34:04 דובר 10 תופס את כל הנפש.
34:07 דובר 9 ולכן-
34:07 דובר 10 ערוך הוא בכל רמ"ח איברים.
34:09 דובר 9 נכון. ולכן בהמשך למכתב הזה, הראשון שהזכרתי, שהרבי אומר שכל אחד צריך ללמוד חלק לעיון, חלק לגירסא, אז זה לא שהרבי אומר יש כאלה ששייכים לשיחה הזאת בדבר מלכות ביחידות של הרבי לתמימים יש כאלה שלא שייכים. פשוט מאוד, כל אחד והראש שלו. מי שהראש שלו מתאים לקצת עיון אז אבל ברגע שהוא לומד עיון במלוא היכולת שלו, אז גם הראש שלו, ראש שלו נהיה ראש של עיון. הוא באמת לומד את התורה וזה חודר בו. הוא ממילא חודר בו בלימוד וזה גם חודר בו. הכי חשוב מה שנוגע אלינו, שהשכל שלו נהיה שכל אלוקי, וממילא הוא באמת מאמין לכל מילה שהרבי אומר. הוא מרגיש אותה, הוא חי אותה. הוא לא מתבלבל מאיזה מישהו ברחוב שאמר לו משהו אחר. ואין לנו דרך אחרת. הרי בבלק זה מה שהרבי אומר. ותמימים תבינו, אין לנו אופציות אחרות. אין, אין דרך אחרת. אולי אנחנו עכשיו חיים עם חבר'ה, עם בחורים ואנחנו באווירה טובה, אבל עכשיו הגענו לבין הזמן וכולנו מכירים שאנחנו מגיעים לבית כנסת בקהילה שלנו או בבית כנסת איפה שאנחנו גרים, ופתאום בקושי בחורים נמצאים איתנו ופתאום כל הלהט של המשיח מהישיבה שהיה לנו וואי וואי בקושי אנחנו מנסים להוציא אותה החוצה. אהה בקושי יוצא, אבל רואים במוחש שתמים שחי באמת, היום שלו הוא יום של תמימים. המציאות האמיתית שלו זה מציאות התורה. המציאות האמיתית שלו זה עוד שיחה בליקוטי שיחות, זה עוד מאמר ובפרט עוד דבר מלכות. קל לו פשוט. הוא אומר את הדברים, הוא אומר בטח שאנשים יקבלו את זה ממני. זה קל לו, זה, זה, זה זורם לו וזה מגיע מהתנועה של העיון. נכון שיש ללמוד את
35:42 דובר 9 כל התורה כולה בעיון ורק, רק רבה[?] לומד את כל התורה בעיון. אין הבדל בין תמימים, אבל התנועה של העיון צריכה להיות אצל כל אחד, ולכן הלימוד בעיון הוא חייב להיות וממילא גם הלימוד לגירסא וגם לימוד הרמב"ם הוא באכפתיות ובהתמסרות הוא, הוא חודר לפנימיות.
35:59 דובר 10 אז בעצם הרב אומר שאנחנו בעצם נמצאים על שני הכיוונים, על שני המדרגות של, של קמוס ואיחוס של אגרס וליוני, אבל גם ב-ב-בכל מדרגה ומדרגה להיות בתנועה של העיון ובזה גוף להיות בתנועה של לימוד כל התורה כולה בפשטות. אז באמת, אם אנחנו ככה נצמדים לקראת סיום התוכנית וכל תמים, כששומע את התוכנית הוא, הוא, הוא מבין וקולט שמדובר פה על, על, על, על תוכנית מלאה וקדושה בנקודה הזאת של לחיות עם משיח, וכשזה מתבטא בלחיות עם משיח בלי פשרות בחיים של תמים עם לימוד כל התורה כולה בפשטות. אז אנחנו רוצים להצביע על הפרקטיקה, על המעשה בפועל, על זה שאני עכשיו יושב עם דף ועט ומכין לעצמי, אה, אה, פרויקט. ה-התנועה הזאת שיורדת ל-ל-לפרטים. איך עושים את זה בפועל?
36:52 דובר 11 הדבר הראשון צריך להסתכל על הרבי. אנחנו כל דבר פשוט רואים איך שהרבי מוליך אותנו. אז דבר ראשון אני חושב אם אפשר להגיד שכל דבר מלכות או כמעט כל דבר מלכות מכיל בתוכו את ההוראה להוסיף בלימוד התורה. וזה, זה, זה-- מה הבעיה? הבעיה שאצלנו זה כבר אנחנו רגילים, אנחנו כבר לא שומעים את זה. זה כזה טקסט שצריך להיכתב, אז זה נכתב אבל, אה, אבל כל דבר מלכות הרבי אומר להוסיף בלימוד התורה. מה זה אומר פרקטית? אז יש את ה, את השיחה המפורסמת שהרבי דיבר ב-- זוכר בסוף שנות המ"ם שהרבי דיבר, שאז ייסדו את ועד המוסיפין, שהרבי דיבר על זה שכבר שנה שלמה מדברים להוסיף בכל מיני עניינים ואני רוצה שכל אחד ירשום לי על פתק מה הוא הוסיף בשנה הזאת. ואז הקימו בקהילות חב"ד את ועד המוסיפין שידאגו שאנשים יוסיפו ב, ב, בהוראות של הרבי. עכשיו הרבי מדבר דבר ראשון כל דבר מלכות להוסיף בלימוד התורה, אז תוסיף בלימוד התורה. השבוע אתה סיימת את הדבר מלכות, אתה לא, לא עובר שבוע בלי דבר מלכות, נכון? כל תמימים. אז תוסיף השבוע בלימוד התורה. תגיד, השבוע אני, ההוספה שלי זה, זה קטע בשגסארי[?]. השבוע ה-ה-ההוספה שלי זה מאמר בעין בייס[?]. השבוע ההוספה שלי זה סימן בשולחן ערוך שלא למדתי. יש-- אתה בתנועה של הוספה. דבר ראשון אתה מקיים את מה שהרבי אמר בדבר מלכות מתוך התנועה הזאת.
38:16 דובר 10 יום וחצי אחרי השיחה של חפח"ס[?] ניסן שהרבי מדבר בשמיני, אז ההוראה אז הרבי מדבר זה לימוד התורה וקיום מצוות ועידוד. זאת אומרת הרבי מדבר על לימוד התורה בצורה מאוד ברורה, כאילו.
38:25 דובר 11 שזה המשך לחפח"ס[?] ניסן.
38:27 דובר 10 כן.
38:27 דובר 11 אבל פה יותר מזה הרבי מדבר על הוספה. ו-ו-ויש, אה, שיחה של הרבי בתש"ל. הרבי אמר את זה לשלוחים שיצאו, לבחורים שיצאו לשליחות בקנדה, בארצות הברית. הרבי מדבר על זה שיש בתמימים גופא יש יושבי אוהל ובעלי עסק. מה זה? גם יושב זה בחורים שמונחים בלימוד כל כולם. בעלי עסק זה כאלה שיש להם כוח שבשעת מחוץ לסדורים הם יוצאים למשוך עוד תלמידים לישיבה. ואז הרבי אומר, "וכל אחד צריך לעשות את עבודתו כדבעי וגם הבעלי עסק", כי מה, אפשר לחשוב איזה בעלי עסק? זה בחורים שיוצאים בהפסקות ל-למשוך תלמידים לישיבה. הם צריכים ללכת עם תלמודם בידם, מונח בראשם. ככה זה מתבטא. זאת אומרת, גם כשאתה יוצא תלמודך בראשך, בזה אתה מונח, וזה מתחיל מזה ש-- אם אנחנו מתוך התנועה הכללית של לחיות עם משיח, אחת השיחות הכי, הכי יסודיות ש-שצריכים לחיות, לחיות איתם זה דבר מלכות פנחס של נחלת ארץ ישראל. בעצם מה שהרבי אומר שמה שההוראה מנחלת ארץ ישראל זה שכשיהודי עושה את עבודתו כדבעי במקומו הפרטי בעולם הוא באמת מביא גאולה לחלק שלו הפרטי ולכל העולם כולו. כדי שבחור יהיה מונח בלימוד, דבר ראשון הוא צריך להיות רגוע. תירגע, אתה עכשיו מביא את הגאולה. אנחנו בלחץ. הרבי נתן לנו תפקיד להביא את הגאולה. א-עדיין לא הגעתי ל-- לעיתונות בדרום אפריקה. אז איך אני אביא את הגאולה? הרבי אומר לך תסמוך עליי, תעשה את עבודתך כדבעי במקומך, במקומך. המקום שלך, התביעה שהרבי תובע ממך בשלמות, בהתמסרות, במסירות וזה וזה יביא גאולה לכל העולם.
40:16 דובר 10 נקודה שמאוד מניחה. בכלל השיחה הזאת מניחה את כל חיי ה
40:20 דובר 11 ממש ממש
40:21 דובר 10 האנושות, אבל לחיים של התמימים שהוא
40:24 דובר 11 ממש
40:24 דובר 10 מורתח עם היחס הזה
40:26 דובר 11 נכון
40:26 דובר 10 לחיות עם משיח זה מניח מאוד ומרגיע, ובדרך כלל גם נותן לשבת ולהתמקד ולהתגעגע בנפש הטהורה.
40:32 דובר 11 נותן הרבה כוח גם לתמימים וגם לשליח, אבל בפרט תמימים שאומר אני יושב פה בישיבה, לומד תוספות, לומד מפורשים, לומד חסידות. אני מביא גאולה? אומר הרבי כן. דבר ראשון תזכור שזה להביא גאולה כמו שאמרתי כל הזמן צריך להדגיש שזה מושיעך וזה קשור לרבי מלך המשיח ולא להסתפק בזה שוודאי שזה קשור למשיח. צריך לחיות עם זה בגלוי, אבל תחיה את זה במקומך. ולמה היא עוסקת בפועל? ממש להוסיף כל שבוע ולדאוג שאתה לומד את הרמב"ם ואתה מסיים אותו ואתה מבין אותו.
41:01 דובר 10 הרב מדבר רק על הוספה משבוע לשבוע או על פרויקט מוסדר.
41:05 דובר 11 ומה שאני ממשיך ואני אומר וגם וגם ועיקר באמת לעשות סדר שאתה לומד את כל התורה שאתה לומד עוד מסכת ועוד כרך דבר מלכות ועוד כרך ליקוטי שיחות ועוד כרך במלוקט ועוד ספר מאמרים. איך קוראים לזה המאמרים הירוק. עכשיו קל מאוד לסיים את המאמרים של הרבי בפשטות, בפשטות, בפשטות. כשנעשה את זה אנחנו נראה את הגאולה, את הרבי מלך המשיח בפשטות נאו ממש.
41:28 דובר 10 ישר כוח הגדול הרב לרנר מתעוררים כתוצאה מכזה שיחה ככה חסידית וקדושה בעניין של התמימים. בעזרת ה' שניזכה שהתוכנית הזאת תביא את התוצאות שלה. בטח כבר מביאה ללמוד את כל התורה כולה ולאהוב עם משיח ולחיות עם משיח בצורה הנכונה ביותר. ישר כוח הרב לרנר.
41:45 דובר 11 יישר כוחך הרב מני ששון ולכל התמימים כולם שיהיה בהצלחה מופלגת והעיקר שנראה בפועל ממש את התגלות של הרבי מלך המשיח. יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
41:57 דובר 10 חיים וברכה, ישר כוח הרב לרנר.
42:00 דובר 3 אוזניים לשמוע. תוכניות השמע לתלמידי התמימים מבית את"ה העולמי. לתוכניות נוספות חייגו כוכבית שש שלוש חמש שמונה. יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.