תמלולי פודקאסטים · חב"ד Englishחב"דפדיה

אוזניים לשמוע · פרק 17 · 2024-01-25 · 41:14

אוזניים לשמוע 17 | תפילה של ימות המשיח

תיאור הפרק

מדוע עבודת התפילה היא אמצעי מרכזי לגאולה פרטית בעבודת ה'? איזה סוג חסידים לא יתפעלו כלל משיחת כ"ח ניסן? מהם ההדרכות המפורטות לתפילה רצינית כשעומדים על סף הגאולה? וכיצד ניתן להתפלל על הגאולה מתוך רגש של שמחה? משוחחים השבוע עם הרב יוסף יצחק בקשי - מנהל רוחני ישי"ג נוף הגליל ___ מנחה תוכנית: הרב מני ששון עריכת תוכנית: הת' אהרן יעקבאוויטש עיצוב: מ. גולד הפקה: ארגון איגוד תלמידי הישיבות העולמי

תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.

00:00 דובר 1 ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועיניים לראות ואוזניים לשמוע.

00:08 דובר 2 אוזניים לשמוע. תוכניות השמע לתלמידי התמימים מבית את"ה העולמי.

00:15 דובר 3 חסיד שלא מתפלל ורואה את השיחה של הרבי בי"א ניסן, אז מבחינתו זה עוד איזשהו תאריך שהרבי אמר עוד דבר ויש לי גם מה להגיד על התאריך הזה, אבל התאריך הזה מחייב אותי? לאו דווקא. אבל אם הוא רואה את כל הנושא של, של גאולה וש-- ומכניס את זה דרך התפילה, הוא רואה את עצמו בתוך המגרש הזה. כן אדוני, אני חלק מהאנשים שהוטלה עליהם המשימה להביא את משיח. שלום עליכם לכלל תלמידי התמימים מכל ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש ברחבי ארץ הקודש והעולם כולו. אנחנו מתחילים כעת תוכנית מיוחדת מתוך סדרת תוכניות השמע אוזניים לשמוע. תוכנית שספוגה וחדורה ברוח של התקשרות איתנה לרבי מלך המשיח שליט"א, נשיא הדור ומנהיגו, ולענייננו, יקר לנו לחיות בימות המשיח בפועל ממש. בתוכנית הנוכחית נרצה לשוחח ולדבר עם הרב יוסף יצחק בקשי, מנהל רוחני של ישיבה גדולה, חסידי חב"ד ליובאוויטש בנוף הגליל, אודות העבודה לחיות בימות המשיח ולקבל פני משיח צדקנו. העבודה הפנימית והמהותית בנפשנו כהכנה לגאולה, במטרה לחיות את הגאולה על ידי עבודת התפילה, על ידי האריכות בתפילה, על ידי ההתמקדות בתפילה בצורה הנכונה, כיאה לחסידי חב"ד, בטח ובטח כשעומדים בדי נשוי [?] על סף הגאולה, כשנמצאים כבר בימות המשיח. נתחיל כעת את התוכנית המיוחדת עם הרב יוסף יצחק בקשי. לחיים לחיים, שלום עליכם הרב בקשי. חיים ולברכה.

02:11 דובר 2 ברוך השם אנחנו יושבים כעת בתוכנית אוזניים לשמוע מספר שבע עשרה, מדברים על נושא כל כך חשוב על עבודת התפילה בימות המשיח. בטח זה נושא שמעסיק ונוגע לרב.

02:22 דובר 3 כן, בוודאי לכל חסיד.

02:25 דובר 2 אז נדבר על הנושא הזה וננסה ככה לנתח אותו עם כל הפרטים ופרטי פרטים. נדבר גם על האופנים של עבודת התפילה בצורה הנכונה, דיוק הפרטים, באיזה צורה לעשות את זה, הכוונה ממשפיעים עם מדריכים עם מנהלי הישיבות. איך, באיזה צורה זה נכון לעשות את זה על פי ההוראות של הרבי מלך המשיח. אבל לפני זה אולי נתמקד בשאלה מהותית יותר. כל אחד ואחד מאיתנו בעצם כל הזמן מדבר על לחיות משיח ולחיות בימות המשיח. וכשאנחנו מסתכלים בשיחות של הרבי, במיוחד גם בדבר מלכות של בשלח, אנחנו רואים את הנקודה הזאת שהרבי אומר שהגאולה הפרטית של האדם מגיעה על ידי עבודת התפילה. הגאולה הפרטית של כל אחד מגיעה על ידי תפילה באריכות ועבודת תפילה בצורה נכונה, בהארה מאה ארבעים [?]. שאלה ראשונית היא לנסות להבין את זה. אנחנו כל הזמן מדברים על גאולה ומדברים על משיח, רצון לחיות, לחיות עם משיח. פתאום אומרים לנו שהגאולה שלנו, של כל אחד מאיתנו מגיעה על ידי תפילה בצורה נכונה. לנסות להבין את משמעות הדברים. איך בדיוק זה קורה? למה זה קורה? מה המהות שעומדת מאחורי הדברים הללו?

03:28 דובר 3 אז ככה, בעיקרון עבודת התפילה כתוב בחסידות שזה עבודת המידות. וגאולה, אם אנחנו מסתכלים כמו שצריך על הנושא של גאולה, איך שהרבי מסתכל, שכשלומדים את הדבר מלכות אז רואים באמת את האויסקוק, את הראייה של הרבי על ה, על הנושא של גאולה. אז מיד מתבקשת המציאות הזאתי שמי שחי באמת כמו שראוי לחיות את הגאולה זה חייב להתחבר לו עם תפילה, כי תפילה אמורה להשפיע על האדם. תפילה זה עבודת המידות. תפילה זה, זה חייב לדבר על האדם. ואם אנחנו נמצאים בפרט בזמן הזה שנמצאים בזמן ערב צאת [?] של הגאולה, אז גם הנושא של הגאולה חייב להתבטא באותו אופן אצל חסיד. והוא מביא את עצמו להסתכל על העולם בעיניים של גאולה דרך זה שהוא בעצם עובד על עצמו דרך עבודת התפילה. ואם אנחנו מדברים על גאולה, אז בעצם זה כמו שבן אדם נמצא באיזשהו בבית האסורים למשל. אז הוא לא, זה לא בכוחו, לא ככל אשר יעלה על רוחו יכול לעשות. יש פה סדר ויש פה מישהו ששולט עליו. הוא לא, הוא לא ברשות עצמו, הוא בעצם נתון בתוך איזשהו בלאגן עם מגבלות. אנחנו עכשיו רוצים להוציא את הבן אדם הזה. אותו דבר זה בן אדם שחי בעולם הזה, שהנסיבות שלו מכל הכיוונים מכתיבים לו כביכול ויכולים להכתיב לו מה לעשות. והוא אם הוא כאחד האדם שבעולם, אין שום סיבה שהוא לא יהיה מוכתב על פי מה שהעולם מנהיג. אבל אם אותו אדם רוצה להיות מוכתב על פי מה שחסידות דורשת, מה שמתאים לחסיד אז הוא חייב להיגאל. א. לחיות בתור חסיד וב. אם אנחנו מדברים בדור הזה, אז הוא חייב גם כן להסתכל על העולם ועל כל מה שהוא

05:16 דובר 3 עובר בצורה גאולתית והדרך לעשות את זה. האלף בית של לעשות את זה זה דרך עבודת התפילה שבעבודת התפילה תכף נדבר איך ובדיוק מה לעשות. אבל התפילה היא זו שמקפיצה את הבן אדם לחיות באטמוספרה אחרת. להסתכל על העולם שבעצם העולם הזה קיים. זה העולם שאנחנו, שאני חלק מהעולם הזה, אבל אני מסתכל עליו שונה.

05:42 דובר 4 אני מנסה שנייה להבין. בנוסף לכל השיעורים שעושים על לימוד חסידות בצורה ראויה, אם אני יושב ושקוע וספון בספרי חסידות מהבוקר עד הערב בלי תפילה בעבודה, אני לא יכול להגיע למהות הזאת של הגאולה הפנימית בעבודת השם שלי.

06:00 דובר 3 חד משמעית לא. לא. הבן אדם יכול להיות פרופסור לחסידות, אבל כדי שזה ישפיע עליו עבודת המידות זה תפילה. הוא לא יכול להיפגש עם המציאות ולחיות את המציאות אחרת. אם הוא לא יתפלל הוא יכול לבוא ולהגיד על המציאות הזאת יש דעה כזאת וכזאת ויש דעה כזאת וכזאת. ואני אשאל אותו נו, איפה אתה? איפה אתה חי? זה הוא לא יהיה את עצמו כחלק מזה. הוא יראה את עצמו כאילו יושב פה יציאה [?] ואומר איך אמור להיות ומה הוא אומר על אותה מציאות. אדוני, איפה אתה חי? תראה לי אותך. לא, בלי עבודת תפילה זה לא, זה לא ייכנס אליו. חס וחלילה. עבודת התפילה היא זו שמטמיעה את כל מה שלמדנו והתבוננו והבנו. זה בתפילה קורה.

06:46 דובר 4 אז מה בעצם הייחודיות שקורית באמצעות התפילה? כשאני יושב ומתפלל, פותח את הסידור ומנסה לחשוב על הדברים במהות העניינים. מה זה פועל בי? איך זה יכול להביא אותי פתאום להנהגה שונה, למחשבה שונה, לתודעה שונה, לעולם אחר? מה, מה, מה אפשר לראות בזה?

07:05 דובר 3 אני יורד פה כבר ל ל ל למעשה בפועל. איך אנחנו בעצם מגיעים מללמוד חסידות להתנהג אחרת בעולם? זה לדבר על עבודת התפילה עכשיו.

07:16 דובר 4 אוקיי.

07:18 דובר 3 אני אסביר ככה. כשבן אדם לומד חסידות זה הכל תיאוריה. כשהוא רוצה לרדת למטה, מה שנקרא שהוא רוצה לחיות את מה שהוא למד, הוא חייב להגיע דרך התפילה. ובתפילה מכיוון שיש את ההתבוננות של לפני התפילה, שיש כמה סוגי התבוננות בכללות, אבל בגדול זה ההתבוננות במה שהוא לומד. אחרי זה זה ההתבוננות עלה דין, שאיך שהוא מה שנקרא רואה את עצמו במה שהוא לומד, איך זה מחייב אותו, מה זה אומר לו ואיך הוא יתנהג כלפי מה שהוא למד. ואז התפילה בעצם יותר מהזדהות היא ממש מטמיעה את הלימוד ואת הבחינה לבן אדם עצמו. אחרי שבן אדם באמת רוצה לשנות את עצמו והוא למד איך צריך להיות והוא מתבונן בזה, והוא רואה באמת שבמשך התפילה הוא זה הקדוש ברוך הוא נמצא פה והוא מנהיג את העולם. אני חלק מהעולם הזה וכמו אני חלק מזה שמה שלמדתי לפני זה ואני חלק מזה איך שאני אתנהג כלפי זה. זה התפילה עושה את זה.

08:23 דובר 4 כמו שנעשה שותף לקדוש ברוך הוא מעשה בראשית. אתה רוצה להיות שותף לרבי בהבאת הגאולה ברמה של להיות על אותה מדרגה שהרבי נמצא מבחינת האכפתיות של העניין. זה צריך להגיע על ידי חיבור פנימי ועמוק לעניין שנעשה על ידי תפילה שאתה בעצם מתחבר אליו. זה בעצם מה שהרב רוצה להגיד.

08:41 דובר 3 שתי דברים.

08:42 דובר 4 שמה?

08:43 דובר 3 תפילה, תפילה כשלעצמה בוא נדבר תפילה בדרך רגיל, כן. שלא דיברו על משיח באופן כמו שהרבי ממחיש לנו את זה עכשיו. דיברנו על חסיד שרוצה לחיות אה כמו חסיד והוא צריך להתפלל. מחשבת הזוהר דרך פה אנחנו כבר מגיעים. הכנסת פה נקודה נוספת איך אני במשך התפילה חי כמו חסיד וממילא מכיוון שהרבי חי כעת גאולה ועוסק בעניינים להביא לביאת המשיח. אז איך אני גם כן לוקח חלק פעיל בשותפות של העבודה של הרבי? כביכול שזה הולך אחד ואחד כן.

09:17 דובר 4 אהמ.

09:18 דובר 3 וזה גם כן נעשה על ידי התפילה.

09:20 דובר 4 אהמ. אז זה בעצם המהות של הדברים. אם, אם אנחנו מדייקים את העניין כשהרבי מדבר בשיחת כ"ח ניסן, השיחה שככה מזיזה כל חסיד כששומעים וקוראים אותה שוב ושוב על העניין של תותאל צבוס ריקנט. שם בתוך המילים הרבי אומר שועוד ועוד יקר בגלות פנימי בענייני עבדות השם. זאת אומרת שאוי ואוי קר בתוך כל הגלות שבה אנחנו נמצאים יש את הגלות של כל חסיד. כל יהודי נמצא בגלות פנימית בענייני עבודת השם שלו. אז בעצם מה שהרב מדבר עליו על האופציה הזאת לצאת מבית האסורים שלנו מהגלות הפנימית שלנו, זה בעצם תשובה ומענה מספיק יציב לשיחת כ"ח ניסן.

10:00 דובר 3 מתחיל בזה. כן, זה מתחיל.

10:02 דובר 4 מה זאת אומרת מתחיל?

10:03 דובר 3 זאת אומרת מתחיל שבן אדם יראה את עצמו שהוא חייב לקחת חלק בזה, כי הוא נמצא בדור הזה והוא חסיד שקיבל את ה את הרעיון הזה ואת ההוראות האלה מהרבי, וממילא לא שייך שהוא יגיד אוקיי, אני בדבר הזה פחות מבין. אדוני, זה חלק מה. אתה חלק מהצבא פה. זה דבר ראשון. אבל כאילו לא יודע אם זה מה שיהיה התשובה לתו חסיד שרוצה תותח על ציר. כן, שהוא צריך לעסוק בעבודה של תפילה זה לא רק זה. זה מתחיל מזה בוודאי. אחר כך יש גם מעשה בפועל להביא להוביל משיח ומה שצריך לעשות בשביל להביא את משיח כן. אבל הרעיון הכללי בוודאי מתחיל מזה.

10:44 דובר 4 זאת אומרת, ברגע שאני.

10:45 דובר 3 בחור אדם שחסיד שלא מתפלל ורואה את השיחה של כ"ח ניסן, אז מבחינתו זה עוד איזשהו תאריך שהרבי אמר עוד דבר ויש לי גם להגיד על התאריך הזה, אבל התאריך הזה מחייב אותי. למה דווקא אבל אם הוא רואה את כל הנושא של, של גאולה וש ומכניס את זה דרך התפילה, הוא רואה את עצמו בתוך המגרש הזה. כן אדוני, אני אני חלק מהאנשים שהוטלה עליהם המשימה להביא את משיח.

11:15 דובר 4 אז בעצם הרב אומר יותר מזה. זאת אומרת עצם ההגעה לצומת שנקראת כ"ח ניסן ואכפתיות מינימלית מהשיחה. זה מגיע מתוך זה שבן אדם מחובר לרבי ולעניין של משיח ממקום פנימי, ולכן זה גם מציק לו ואכפת לו מזה, וזה יוצר אצלו בעצם את הפעולות שהרבי דורש אחרי שיחת כ"ח ניסן. זאת אומרת, אם הרבי מדבר עכשיו על לימוד ענייני גאולה ומשיח או הוספה בתורה ומצוות ובלימוד התורה, אז הוא כל כך מחובר לעניין שבד"כ כל הפעולות מגיעים בצורה טבעית.

11:44 דובר 3 אגב, לא רק אני גם חושב שמי שחי עם משיח תפילה משיח אי אפשר להפריד בין הדברים. אז הוא חי לא רק עד כ"ח ניסן או מכ"ח ניסן. זה הכל אחד אמרך. אתה לא יכול להגיד שאתה לומד את הרבי מליובאוויטש עד כ"ח ניסן ופתאום משהו אתה לא יכול לגרוס את הרבי למשלי שלילי לרוע.

12:03 דובר 4 מה זאת אומרת? אבל.

12:04 דובר 3 כן, זה שהוא קרא איזשהו משהו.

12:06 דובר 4 משהו.

12:07 דובר 3 משהו עולמי שלא היה עוד. אבל אי אפשר להתנתק ממה שהיה קודם או לקחת רק מאז ועד.

12:13 דובר 4 כן.

12:14 דובר 3 זה לא שייך. זה הכל ביחד. אהמ. זה באמת נקודה מאוד מעניינת שאם אדם מדבר על כך כמו במילים של הרבי בצורה ברורה בדבר מלכות של בשלח שהעבודה-- הגאולה הפרטית של האדם מגיעה על ידי העבודה שבתפילה. עכשיו השאלה היא שאלה מאוד מרכזית כשאנחנו מאוד עסוקים בענייני משיח וכל עצמי מאוד חיים את הנושא של משיח, כל הזמן מחפשים ל-ל-לדבר על הנושא הזה ולממש את הנושא הזה ולהביא למטרה שהרבי בשבילה, כן, שבשבילה נברא העולם. כשאנחנו רוצים להביא משיח, אנחנו יודעים שיש פעולות להבאת משיח, יש שצריך לפרסם לכל אנשי הדור. יש לימוד ענייני גאולת משיח, יש פעולות להבאת משיח, יש מבצעים, יש דברים שבהם אנחנו עוסקים בהבאת משיח ובמילים אחרות אנחנו מגיעים עכשיו מהאווירה של, של אנשי החיל ואנשי משיח ואנחנו - המעשה הוא העיקר. כשאנחנו נמצאים ב'המעשה הוא העיקר', למה מניחים לנו בכותרת בצורה כל כך חשובה את הנקודה של הגאולה הפנימית? בסדר, אנחנו מביאים משיח, אנחנו אנשי משיח, אנשי חיל מביאים את המשיח בכוח הזרוע ובכוחות הידיים כמו שנאמר. למה כל כך חשוב שהמשבצת שלי תהיה מלאה מבחינה נפשית, שאני אהיה נוכח במקום הזה של הגאולה? אני אגיד לך. אדם שהוא-- שלא חדור בזה במהות הפנימית שלו, בוא נגיד שזה לא משפריץ החוצה מבפנים, אז גם המעשה הוא טכני. אדם שיצא למבצעים ולא יהיה לו את ה, את ה, את העניין של מה הוא עושה עם-- איך שהרבי דיבר, מה התפילין נושאים וזה שהוא קשור לרבי וכל מצווה וכל יהודי וכל עוד אחד וזה, הכל יישאר בטכני, אז הלהט שלו יירד פלאים, החיות שלו תרד ומתישהו זה ייעלם לגמרי, גם הטכני ייעלם. דעיכת הזמן והמצב. הכל. העולם

14:11 דובר 3 עושה את שלו והרגילות עושה את שלה וזה שמשיח לא מגיע עוד שנה ועוד שנה גם עושה את שלו לצערנו, כן. תמיד כשקורה משהו אומרים תשמע, הקדוש ברוך הוא אשם שלא הביא את משיח. זה, זה המחיר של הגלות. אין מה לעשות. אדם שלא חי את העניינים ב-ב-ב-- וממשיך ל-להחיות את עצמו עם מה שהרבי אומר, אז הטכני-- אז מקסימום הוא יהיה בטכני ומתישהו גם הטכני יידעך. אהמ. אנוך ישראל לא-- הוא יתקיים-- אי אפשר, אי אפשר לחיות בעולם ולחיות בלי ל-ל-ל-להגביר ולהבהיר את הלהט הפנימי הזה שזה חדור. וגם פה אני חושב, אם בן אדם לא ידע מה התוכן הפנימי והמהותי בזה שהוא חי משיח בכל רגע ורגע, בכל מצווה, מצווה ומצווה שהוא עושה, בכל תפילה שהוא עושה, אז הכל יישאר טכני. מתישהו, מתישהו ישאל את עצמו נו, אז למה? בסדר, גם חסידים בדור הראשון שעשו את זה וגם חסידים בדור החמישי עשו את זה. אוי ואבוי אם נשווה את עצמנו לשם. אז למה עוד דור? למה עוד רבל[?]? כאילו אנחנו נמצאים במקום אחר. אי אפשר להגיד שאנחנו היום עושים מה שהוא עשה. איך מישהו פעם אמר לי? היה איזה משנה שהרבי דיבר עליה, אז הוא אמר לי, "מה נראה לך?" אחרי זה נראה לי הרבי דיבר על רבי עקיבא. אז הוא אומר, "מה נראה לך? רבי עקיבא יתגלה." כאילו באמת זה המשיח, יתחיל לעשות מעשים וזה. או אפילו עכשיו, אם רבי עקיבא מגיע עכשיו לעולם אחרי שכבר הרבי גילה את העומק של המשנה ברבי עקיבא ולא לומדים את רבי עקיבא כמו שהרבי גילה אותו, הוא יתבייש הרי. מה כאילו למה? הרי המשנה שלי הודפסה עד הירשבים[?] וככה גילו אותה.

15:45 דובר 3 אז אתם לומדים ככה? זה ממש חיוור. כאילו הוא יתבייש בזה. אהמ. אין מצב שבן אדם חסיד או קורא לעצמו חסיד והוא מקושר והוא ייקח את הדברים בתור מעשה ופעל. אדוני, גם רובוט יכול לעשות את זה. אני עוצר אותך. החסיד חייב לחיות את זה ומשם זה מגיע, משם זה נובע. כשזה משפריץ משמה אז גם המעשה נראה אחרת. זה בעצם במילים אחרות גם מבחינה גשמית זה תעודת אחריות ל-ל-להיות משיח בצורה עקבית ל-- ולא לקבל את הארוחות המוכנות בחוץ מבחינת מצב וזמן. אני בהחלט חושב שאדם שהוא לא חי את הדבר מלכות ולא לומד את דבר מלכות כל שבוע מאוד קשה לו לחיות. קשה לו. הוא חי בפרדוקס. מצד אחד הוא חבדניק, מצד שני הוא הולך בעולם והוא שומע מה שהוא שומע. הוא חייב להיות מושפע מזה. ואז הוא שואל את עצמו תגיד לי, אני נורמלי? אני מפחד מאותם דברים שאנשים בעולם מדברים שזה מפחיד. איפה הרבי פה? לא רחוק מהמלחמה שאנחנו נמצאים בתוכה וכל מיני התרעות וכל מיני. תגיד לי אתה לא נורמלי? אתה לא קולט מה אתה מדבר כאחד האדם? אפשר לראיין אותך, אתה לא תגיע לשום מקום. אתה אנחנו צריכים אותך בשביל מה? זה שתשקף לנו מה שהרבי אומר. איך, איך אתה חי? אם אתה כעוד אחד, כעוד אחד האדם שאומר לנו את מה שנראה לעולם גם כן, אז בתור מה אתה? למה אתה חסיד? גם מה אתה חסיד? אבל בזה אני יכול גם להסתפק כמו שהרבי אומר בלימוד ודבר מלכות. לימוד ללמוד את השיחות. ללמוד את הדבר מלכות ולהחיות את האש הפנימית שלנו בדבר מלכות. ובלימוד השיחה לכשעצמה אני לא יכול להסתפק בחיות הפנימית הזו.

17:24 דובר 3 למה אני שואל להגיע לתפילה? למה אני צריך להגיע לתפילה שקשורה ל תפילה היא זאתי שמחדירה את זה ומנגישה את זה גם לנפש הבהמית. גם ל, גם ל... עד התפילה זה יכול להיות תאוריה. מהתפילה זה כבר משהו שנכנס הרבה יותר עמוק. מממ ככה אני מרגיש. זה בדיוק מאוד מתחבר כי בדבר מלכות בש"פ כאן הרבי דורש את העניין של עבודת התפילה, ובהמשך השיחה הרבי מדבר על העניין של של מעלת נשי ובנות ישראל תחיינה עד לשיא בשיחה של כ"ו שבט, ושם הרבי אומר שבשביל שיהיה דירה לו להתחבר לעניין בצורה פנימית זה המעלה של האישה. אז זה דווקא על ידי נשי ובנות ישראל, כי רק אז אתה מתחבר לעניין בצורה פנימית ומהותית, כמו שהנשים היו שרות לילדיהן שהתורה היא טובה מכל סחורה. זאת אומרת חיבור ממקום פנימי ולא רק חיבור ממקום של פקודות של הוראות ומקום יבש. אז כאילו הכל פה זה המשך אחד. זאת אומרת להתחבר לעניין למקום של תפילה, להתחבר לעניין, למקום של אכפתיות וכמו שהרב אומר לנפש הבהמית. כן. טוב, אז באמת אם אנחנו כל כך מבינים את המהות של התפילה ועד כמה זה חשוב, ובהמשך כמובן ללימוד השיחות ולימוד דבר מלכות. אז להשקיע בעבודה הפנימית של התפילה. אז מה שחשוב זה לקבל הדרכה ולהדריכם בדרך ישרה. הרבה פעמים כל ה-- בטח כל התלמידים מקבלים הדרכה מהמשפיעים בישיבות שלהם, אבל בטח יש דברים שהם דברים כלליים. בנוסף לכל אחד שמקבל את ההדרכה מהמשפיע שלו על איך, איך להתפלל בצורה נכונה. אז איזה דברים אפשר לומר שהם יסודות להדרכה מינימלית בעבודת התפילה? אז דבר ראשון כמו שאתה אומר ורואים את זה ריבוי פעמים במענות של הרבי באגרות

19:21 דובר 3 שהרבי כותב שעבודת התפילה שילך אצל המשפיע וישאל אותו הדרכה אישית וכל אחד יש לו את המשפיע שלו. אבל דבר ראשון וראש ובראשונה לדעתי בדור הזה צריך לדעת ש-- ועם זה הייתי מתחיל. שבחור צריך זה מתחיל מאז שהוא בחור כן. בחורים צריכים לדעת שעבודת התפילה זה נושא שקשור אליהם והם יכולים לעסוק בו. עכשיו הסוד הזה צריכים פשוט לצעוק אותו בקול גדול, כי לנו יש את הסטיגמות שאנחנו היינו רגילים לראות את החסידים מהדור הקודם, או לשמוע על חסידים בדורות יותר קודמים, או לראות אנשים שהם לא בדרגה שלנו לכל הדעות מתפללים ו ו ו. ומפה אנחנו אומרים לעצמנו נו, ידע אינש בנפשיה למה אני שייך. אז נו בבקשה, אני ממש לא. ואם לא, אז אני גם לא בעבודת שצפירה וזוי סלוי[?]. ממש זה זה זה. אסור להגיד את זה. ואני אני רוצה לפתוח בסיפור. היה פעם אמ, קבוצה של בית ספר למלאכה שהגיעו לרבי. בית ספר למלאכה, אנשים ש-ש-שחצי יום לומדים תורה, חצי יום מתעסקים בכל מיני מלאכות. ומטבע הדברים הם לא היו אנשים, לא היו מה שלא, איך שלא נקרא להם. הם לא היו החבר'ה שהיינו רגילים לראות אותם בסגנון שחור לבן ביומיום, והם הגיעו אחד השנים הם הגיעו עם המדריך שלהם ליחידות אצל הרבי ונכנסו ליחידות. בין הדברים הרבי ביקש מהם לעסוק בעבודת התפילה והמדריך שלהם לא ידע את נפשו. הרבי עומד מול נערים ש-ש-- הרבי יודע טוב מאוד מה-- והרבי דורש מהם עבודה של תפילה. איך הוא מסתכל על עבודה של תפילה? גם בסטיק, מה שאנחנו יודעים שההוא חשב שבע תורות חסידות וקם לפנות בוקר והספיק עם חצי עץ והתפלל ולא היה לו זמן ונשאר

21:25 דובר 3 חס ושלום כמו רבי קייזער[?] ביומיום של כוס זה לא היה לו זמן להתפלל, להפסיק בכלל. אז הוא לא הבין את זה. מה שהוא עשה זה ככה. הוא הלך. כשהיה ידוע שר' מנדל פוטערפאס היה נקרא חסיד פיקח ותמיד חסידים רצו לדעת מה, מה, מה הרבי התכוון להבין יותר את מה שהרבי רוצה. או היו ניגשים להתייעץ עם ר' מנדל, מה שנקרא לשטוח בפניו את מה שהרבי אמר ואיך הוא, איך הוא יתרגם להם את זה. אז הוא נכנס לר' מנדל שהגיע לארץ והוא אמר לר' מנדל מה הרבי רוצה מהבחורים האלה? הרבי דרש מהם בעבודה של תפילה. אז הרבי אמר לו אז אז ר' מנדל אמר לו שבעבודה של תפילה יש עשר דרגות. כך ר' מנדל אמר. ור' מנדל אמר לו. הוא מנה בפניו את כל הדרגות. ואז הוא אמר לו אבל הדרגה הראשונה זה להגיד את כל המילים.

22:19 דובר 5 מילה במילה.

22:20 דובר 3 מילה במילה. פשוט לשמוע לאוזניך מה שאתה מוציא מפיך. כמו שהמשנה כבר אומרת. ולזה הם שייכים. ואז אמר לו אתה בדרגה שנייה. פירוש המילים כאילו כבר התחיל. אמר לו אין כזה דבר אבל אדם שלא דורשים ממנו עבודת התפילה. היה עוד סיפור שגם ממחיש לנו עד כמה לא רק שזה שייך לכל אחד, שגם בדור שלנו צריכים לדעת, וגם אנחנו בתור משפיעים צריכים לדעת שזה שייך לכל אחד. היה בחור ככה, היו בחורים, ככה שמענו את הסיפור הזה שהיה בחור שניגש אליו, שלמה חיים קסלמן, שהוא היה ידוע בתור אחד שמדריך בעבודת התפילה וכולי. והוא שאל אותו מה, איך הוא בעבודת התפילה. אז שלמה חיים אמר לו שהוא לא שייך לזה. אז הבחור קיבל את זה מאוד קשה והוא כתב לרבי. אז הרבי כתב ל-- הרבי כתב לשלמה חיים. נראה לי שזה מודפס בחלק ח' באגרות קודש. אם אני לא טועה. הרבי כתב לו שכל אחד ואחד שייך לעבודת התפילה וכל אחד לפי יכולותיו. זה אומר אין, אין עבודה. זה התפילה. פירושו כמו עבודה. מה זה עבודה? זה משהו שאתה לא רגיל אליו. פרויקט תזבוב[?] בתניא. מה שרגיל הוא זה לא נקרא עבודה. אם אדם לא חונך להגיד פירוש המילים להגיד מילה במילה לא יודע, לא יודע למה, כי הוא נמצא בגיל כזה וכזה ועדיין לא חינכו אותו. הוא צריך להתחיל לעבוד על עצמו, לשמוע באוזניו את מה שהוא מוציא מפיו ולומר את כל המילים.

23:55 דובר 5 בעצם הוא יוצא מרגילותו וזה שהוא עושה את זה אז זה התפילה שלו.

23:58 דובר 3 לחלוטין. ואחרי זה פירוש המילים ואחרי זה אבל כל אחד יש לו את התיק הזה שנקרא עבודת התפילה. תיק. אני אומר מלשון תייקר את התיק שנתנו לך. אז דבר ראשון זה שייך לכל אחד.

24:13 דובר 5 למה יש בזה פשוט רמות ודרגות? אם מסתכלים עכשיו בסרגל, אתה מתחיל ממשהו א' שבע קטנה עד קבוצה פלוס.

24:19 דובר 3 לחלוטין.

24:20 דובר 5 כל אחד נמצא במיקום שלו ובטח ובטח שהוא יכול גם להתקדם משנה לשנה אם הוא באמת בכיוון הנכון.

24:26 דובר 3 ודאי. אני חושב שככה אני פעם ישבתי, פעם ישבתי עם הרב חיים אשכנזי ע"ה ושאלתי אותו מה, מה זה עבודת התפילה של בחור בשורה א' שבע קטנה?

24:37 דובר 5 היית בשנה א'?

24:38 דובר 3 לא, הייתי משפיע.

24:39 דובר 5 אה, כבר.

24:41 דובר 3 כן, וישבתי דיברנו. אז הוא אמר לי אתה יודע מה עבודת התפילה של בחור בשנה א' שיעור ב' קטן? להתפלל עם המניין. ואז לא הבנתי את זה. נו, אתה מדבר איתי על מניין. אחר כך הבנתי שאם לא מתחילים מ-מ-מהמים הרדודים אי אפשר אחר כך לתת קפיצת ראש אמיתית. כן, כי כי גם גם בחור ש-ש-כי היסודות צריכים להישמר. זה שמדברים על עבודת התפילה זה לא אומר שאנחנו עכשיו לקחנו את השולחן ערוך על הלכות-- הלכות תפילה ואמרנו לנו זה לא מדבר. אנחנו, אנחנו כבר בעבודת התפילה. אז לא מבחינתי אני לא צריך לעשות את מה שכתוב בהלכה, כי אני נמצא כבר בעבודת התפילה. אדוני, עבודת התפילה היא בנוסף למה שכתוב בהלכה שאתה מחויב אליה ככל יהודי אתה מחויב גם להגיע לרמה של עבודת התפילה.

25:34 דובר 5 כאילו אתה מדבר על מינימום של מניין של צועט של כאילו יש מינימלי.

25:38 דובר 3 כן. אני חושב שבחור בשיעור ב' קטן שנה א', שזה זמן שהוא יונק את כל היסודות שלו וזה גיל שהוא יכול להטמיע בתוכו ערכים שאין גיל שיכול להשתוות אליו אחרי שיעור ב' קטן. הוא צריך ל-ל-להטמיע בקטע של עבודת התפילה, להתחיל בדברים הכי פשוטים. מה שאנחנו קיבלנו ממשפיעים שלנו בשיעור ב' קטן. מקווה, כמו שהיו חסידים שהתהדרו בעצמם, שאמרו שהם אף פעם לא הניחו תפילין על גוף שלא היה במקווה. אתה לא יכול לבוא ולעלות לדרך. מקווה כבסיס. אחרי זה מניין. אחרי זה פרק קטן לפני התפילה שהרבי מדבר על זה שבחורף תשמ"ט הרבי דיבר. הרבי דיבר על זה שחסידים למדו פרק קטן לפני התפילה, ואז הרבי כותב שמה שזה היה ממש לפני התחלת כל התפילה, והרבי כותב שזה היה גם לפני הריני מקבל ולפני שהם פתחו את הסידור אפילו. ממש לפני הריני מקבל. זה אני זוכר שאחד המשפיעים אצלנו בישיבה היה מדבר על עבודת התפילה. אז הוא אמר תתחיל דבר ראשון מהוראה של הרבי בתפילה. שהוראה של הרבי בתפילה זה להגיד פרק קטן לפני התפילה, ללמוד, ללמוד פרק קטן לפני התפילה. אפשר כל יום פרק אחר. אפשר כל יום אותו פרק לפי מה שמתאים, אבל בוודאי ש

26:53 דובר 5 יש סדר בגלל שיש גם פרשיות ויש גם פרקים. לומדים כל שבוע את הפרק קטן ששייך לאותו שבוע שבע פעמים, ואז מסיימים את התניא שבע פעמים בשנה. כל שבוע חיים מפרק קטן מסיימים.

27:05 דובר 3 יפה.

27:06 דובר 5 זה זה שייך מהדרכות ובטח התבוננות ותפילה.

27:10 דובר 3 כן, אני לא לא אפרט עכשיו את הכל הכל הכל, אבל כן אני רוצה לדבר על-על-על דברים שהם מה שנקרא צורך השעה לדעתי וגם לדעתי הם, אה, זאת אומרת יסודותם בעל פה קודש. שמעתי כמה פעמים מר' פיץ הופן[?] שהוא אמר, אה, הוא דיבר על זה שבהלכות התורה כתוב, הרבי כותב בהלכות התורה שדבת מביא מחזות. דבת מביא מחזות זה ראשי תיבות, זה כאילו דברים בטלים מביאים מחשבות זרות. אז הוא תמיד אמר, שמעתי את זה אחר כך גם עוד כמה ש-ש-ש-- וגם במוחש רואים את זה, כמו שהרש"ב מדבר בהלכות עבודה, שכשבן אדם נמצא באופן פתוח, הכוונה באופן אה, הוא לא מכוון מטרה לתפילה והוא לפני התפילה עושה כל מיני דברים וכל מיני. הוא פתוח לרעיון, פתוח להצעות, פתוח להובלה, פנוי להובלה, אז מובילים אותו לדברים, דברים בטלים וממילא מגיע למחשבות זרות בתפילה שמה שמעבירים לו לאו דווקא מחשבות זרות, מחשבות שסורס. מחשבות שמסיטות אותו מהריכוז בתפילה. רואים את זה גם במוחש כשבן אדם חדור מטרה לדבר מסוים הוא לא פנוי לדברים אחרים. כאשר הוא מתחיל להתפנות לפני התפילה לדברים אחרים זה יכול להיות נייס במקווה, זה יכול להיות לפני התפילה סתם עוד איזשהו זמן בין סדר לתפילה, אז מתחילים כבר לדבר. רואים פשוט שזה האב-- שזה האויב מספר אחד של התפילה. בחור הלך למקווה, הוא מוגדר חלמה זיינ'ס[?], למד סדר, הוא מתבונן. פתאום הגיע איזה זמן. הפריקסה'לה הקטנה הזאת, היא פתאום מוציאה את הריכוז שלו מכיוון שהוא היה עד עכשיו. ואז זה פשוט פתאום הוא לא. הוא יכול להיות שהוא עדיין באותו-- הוא מעוניין להיות באותו עולם, אבל הוא כבר נטול מטרה. כבר לא, הוא כבר לא נמצא

29:08 דובר 3 שמה. אלה דברים הרבה פעמים שלא שמים לב אליהם.

29:13 דובר 6 זה הדרכה הראשונה.

29:14 דובר 3 זה הדרכה ראשונה. אני, אני אוסיף עוד משהו. אצלנו המשפיע בישיבה גדולה היה אומר שכשבחור הולך למקווה, הרי כתוב בתניא, כתוב בהלכות אתר"ג[?] שיש שלוש הכנות לתפילה. כתוב בצמח-צדק: צדקה, מקווה וסדר. אז אתה הולך למקווה, אתה לא הולך לסתם, אתה הולך להתקלח, אתה הולך לזה, אתה הולך לדבר, אתה הולך כעת ל-- אתה מתכונן לתפילה כעת. אם בן אדם מאז שהוא קם בבוקר והוא הולך למקווה כי הוא מתכונן לתפילה, מילא זה מחשבה שאמורה להוליך אותו כחוט השני בין כל מה שהוא עושה עד התפילה וכל שכן שלא לדבר, אז להתפנות לדברים אחרים. היום בחור קם, יכול, אה... הרבה דיברנו כמה פעמים שבחור, אה, לפי עידן הפלאפונים, כן? כשבן אדם קם זה מידה מגונה כזאת שהוא חייב לראות מה כתוב בעיתון לפני התפילה. בדרך לתפילה, בדרך מוציאים מהדוור את העיתון, חייב לראות עד-- לאו דווקא עיתון. זה עניין שמוסח מעניין התפילה וזה דבר פסול שרואים שהוא ממש אויב מספר אחד, שאם אני הייתי מדריך בחור הייתי אומר לו, "תשמע, אתה יכול לעשות הרבה וזה ילך לטמיון פשוט." לטמיון במובן הזה שזה לא יעזור לך לתפילה עכשיו. אתה עושה כל כך הרבה, בוא תייעל את זה, תמנף את זה לזה שזה יעזור לך.

30:22 דובר 6 זה הדרכה שהיא קדם תפילתית.

30:24 דובר 3 קדם תפילתית. כן, כן, כן, כן.

30:27 דובר 6 אוקיי. מה עוד אפשר לומר בנושא של סדר והתבוננות לפני התפילה?

30:32 דובר 3 אז ככה.

30:33 דובר 6 דיברנו, לא להתעסק בדברים אחרים. במה כן להתעסק ובאיזה צורה?

30:37 דובר 3 דבר ראשון מה שהרבי אומר, "קביעות מקום וסדר". דבר שני, זה ידוע שגם הרבי כותב את זה שהתפילה היותר מרכזית ביום היא אמורה להשפיע על כל היום ולכן, לכן יותר מתמקדים בשחרית. אז לקחת ב-- את התפילה הזאת בתור התפילה שאיתה אני מתקשר לקדוש ברוך הוא באופן פנימי יותר. יש משפט של הריי"צ, שהריי"צ כותב שהדרך היחידה, אני לא זוכר את הלשון אבל התוכן, שהדרך היחידה להתחבר עם אור אין סוף זה דרך התפילה. אז זה חייב להיות בעצם פעם ביום. זה לא יכול להיות שבן אדם, אה, מה שנקרא יאכל מנה עיקרית פעם בשבוע או פעם בשנה. צריך להיות שכל יום יהיה תפילה שבה הוא מתייחד, בה הוא מתבונן, בה הוא יותר מיושב בנושא של תפילה.

31:21 דובר 6 מתוך הבלבול של אם זה היום .

31:27 דובר 3 כן, כן, שחרית נמצאת בעדיפות ראשונה מצד גם מה שכתוב בחסידות וגם מצד טכני. אני אגיד לך גם פעם אחת דיברתי עם המשפיע שלי ואמרתי לו, "אני, אני בשחרית אני לא יכול להתפלל. יש לי תפקיד בישיבה, אתה..." אז הוא אומר לי, "אין כזה דבר. אז לא שחרית, אז מנחה. תתפלל מנחה בביה"כ. לא הלך לך מנחה, תתפלל ערבית בביה"כ. גם ערב לא הלך לך? תגיד קריאת שמע על המיטה בביה"כ." ככה הוא אמר לי. לא שייך, אה?

31:55 דובר 6 זה חידוש.

31:56 דובר 3 החידוש שהוא אמר קריאת שמע על המיטה, כן, אבל זה לא חידוש שזה פעם-- צריך להיות פעם ביום. לא פגשת את הקדוש ברוך הוא עדיין. אז אם עד קריאת שמע על המיטה לא פגשת את הקדוש ברוך הוא, בבקשה, שב ותעשה את זה עכשיו. הגיע הזמן. כן.

32:19 דובר 6 אז בדרך כלל זו הדרכה שנייה ל-להתמקד ולהבין ששכ-- זו התפילה שבה אני רוצה להתחבר. ב-מפאת קוצר הזמן לא נוכל לדבר יותר מדי על הסדר ועל התבוננות, אבל לפחות על התפילה עצמה מבחינת הדרכה שלישית, כן? איך אנחנו בעצם, על מה אנחנו מתמקדים? כי שוב, הסרגל הוא רחב. אנחנו מדברים על בחורים בישיבות קטנות, בחורים בישיבות גדולות, בחורים בקבוצה. אז ממה להתחיל? בוא נתמקד שנייה בחורים בישיבות קטנות ואז נעבור לבחורים בישיבות גדולות. במה להתמקד בתפילה?

32:47 דובר 3 אני אגיד רק על בחור בישיבה קטנה. נוסף לזה שהוא צריך ל-לעשות את מה שכתוב בשולחן ערוך, אז שיתחיל עם זה שהוא כל כמה ימים חושב פירוש המילות על קטע אחד בתפילה. זה אומר, יום ראשון הוא חושב על קטע אחד שאת אותו קטע הוא לומד מתוך סידור של פירוש המילות, לא בזמן התפילה. תפילה... הסידור של פירוש המילות, יש אצלי. כן. פירוש המילות ה... כמובן שאם הוא למד על זה עוד איזשהו משהו, עוד איזה פסוק בסידור, אז זה, זה עולה לו. אבל פירוש המילות הבסיסי, אה, לא בש-- ה-ה-הטעות היא ששמים את הסידור הזה במדפים של הסידורים. זה לא סידור תפילה, זה סידור לימוד. שים את זה בספריית הלימוד, כן. וכן אם אני תמיד הייתי אומר לבחורים לפני קריאת שמע שעל המיטה, תלמד קטע שאיתו אתה הולך להתפלל מחר. אם אתה לומד את זה לפני התפילה, אתה לומד את זה ה-ה-הרגע, אתה שוכח את זה בקטע הבא וזה. אם אתה לומד את זה לפני השינה, זה גם מעבד את זה במוח במשך הלילה, גם כן באופן, באופן, אה... זה עושה משהו. וכל יום אתה עובר על... כל יום או כל יומיים או כל חמישה ימים לא משנה. אתה רוצה להטמיע משהו, אז תיקח את זה אפילו לשבוע. אבל בזמן הזה שקבעתי לעצמי, אני לוקח את הפרק, את ה"אשר יבחרך", את הפסוק הראשון, את השני. אני אומר את זה יותר לאט, יותר במתינות, יותר חושב על פירוש המילות וממשיך הלאה.

34:15 דובר 6 לבחורים בישיבה גדולה. הגדרה, דרישה שאפשר לומר שהיא שלב ב'.

34:21 דובר 3 בחור בישיבה גדולה הייתי כבר, הייתי כבר מייעץ לו אחרי שהוא שלוש שנים עשה את זה, אבל אפילו לפני, גם בחור שהוא עדיין בישיבה קטנה. אני חושב שבחור יכול לחשוב עלי בדנפשיה משהו לפני התפילה. איזה מימר. לא את המימר ש... אם ניכנס בסוגריים, אז מה להתבונן, אז יש שני סוגי התבוננות. יש את החבר'ה שאומרים שהם רוצים להתבונן כל יום במה שחדש שהם למדו או אפשרות אחרת, אפשרות אחרת זה לקחת מימר ולחשוב אותו, אה...

34:51 דובר 6 שנה, שנתיים.

34:51 דובר 3 שנה, שנתיים, כן. אחרי שהגעתי ל-

34:53 דובר 6 אתה מתחבר אליה בצורה איכותית.

34:55 דובר 3 כן, והנקודה הזאת, אם אתה מתחבר אליה ואתה חושב אותה כל יום עלי בדנפשיה, עלי בדנפשיה הכוונה מה זה אומר לי? לא רק מה, מה כתוב שמה שאני יכול לחזור על התוכן, אלא אני, אני מדבר על התוכן, אומר אותו לעצמי, מתבונן בו, כבר יודע אותו ואז אני אומר לעצמי נו, ואיפה אני בתמונה?

35:14 דובר 6 זה יותר שייך לשלב ב', שלב מתקדם יותר. מה שכן, שוב, זה לא עניין של גילאים, זה פשוט עניין של שלבים. יכול להיות שבחור, נכון, נמצא בשלב של ישיבה גדולה, בחור נכון, בחור ישיבה גדולה שנמצא בשלב של ישיבה קטנה, אבל פשוט לדעת שיש תמיד לאן להתקדם כמו שהרב אמר בשם ר' מענדל שיש שלבים, יש עשר...

35:29 דובר 3 עשר דרגות, ככה, ככה ר' מענדל אמר.

35:31 דובר 6 להתחיל מהמינימום ולדעת שתמיד אנחנו מתקדמים שלב אחר שלב במטרה להתחבר לאין סוף.

35:37 דובר 3 אבל, אבל צריך לזכור שבכל השלבים לא שייך, לא שייך לפספס, אלא לא שייך לדלג או, או לעקוף את השלב, השלבים הקודמים שהיינו. אני אתן לך דוגמה. הרבה פעמים רואים אנשים שמתעסקים בעלי תפילה, קוראים לזה תפילה באריכות, והם שואלים את עצמם, אני שואל את, אני שואל כשאני רואה את, רואה את המנהג הזה, אתה שמעת קדושה, ברכו, קדיש, קריאת שמע, חזרת הש"ץ. זאת אומרת, זה, זה מחויב המציאות. זה על פי שולחן ערוך אתה חייב את זה. הריי"צ, כך מודפס בספר המנהגים, שהריי"צ הורה לכל העוסקים בעלי תפילה, שהם לא חייבים להתפלל עם המניין, אבל הם כן צריכים ל-ל-ל-- את כל הדברים שבקדושה לענות תפלה. עד כדי כך שיש מכתב של הריי"צ שהריי"צ כותב שזה שאנחנו לא מקפידים על עבודה על זמן תפילה זה רק מצד ההכנה לתפילה, שההכנה לתפילה זה בעצם מה אכפת לי אם התחלתי להתפלל כשאמרתי עוידו [?] או שהתחלתי להתפלל כשפתחתי את המאי"ן [?]? זה-

36:34 דובר 7 אבל זה לא פטור מענייני הלכה בסיסית.

36:36 דובר 3 חלילה, חלילה.

36:39 דובר 7 אז בעצם בפרטים האלו אנחנו מקבלים הדרכה ברורה. ברור שיש הרחבה ושכל אחד כמובן יפנה למשפיע שלו.

36:44 דובר 3 ודאי.

36:44 דובר 7 משפיעים שלו, אבל לפחות באופן כללי לקבל את ההדרכות הכלליות האלה, את שלושת ההדרכות שהרב אמר ולהבין שיש לנו שלבים, יש לנו דרגות, יש לנו דברים מינימליים שבהם אנחנו יכולים להתקדם במטרה להתחבר לאלוקות ולחיות משיח בצורה פנימית, כנה ואמיתית.

36:59 דובר 3 אם מדברים על בחורים אז ודאי שזה חייב לבוא וזה אמור לעלות בקנה אחד ביחד עם הסדרים שלהם. כן, זה לא יכול להיות-

37:07 דובר 7 זו באמת שאלה שמאוד מציקה, כי אם הרב אומר שצריך לענות על כל העניינים ההלכתיים, הקדוש ברוך הוא, לפני שהוא מתחיל את התפילה.

37:14 דובר 3 למה צריך לפני? גם יכול להיות תוך כדי.

37:16 דובר 7 תוך כדי. אבל גם שם עם ה-

37:18 דובר 3 לא יכול להסתגר בחדר ולהגיד אני עכשיו מתפלל בעבודה ולא מדבר אליי כל השולחן ערוך. זה לא שייך.

37:24 דובר 7 אהמ.

37:25 דובר 3 צריך לענות על הכל. צריך להתחיל עם המניין, אבל צריך להתעסק עם זה. כן, מודפים על-- אני רואה, אם הרבי גם כן נגע בזה והרבי, אה, נראה לי שהרבי אמר שני וחמישי ושבת. ממש הרבי כאילו אמור לטועים המעונן וכולי.

37:44 דובר 7 אז מכיוון שאנחנו מדברים, אמ, תוכנית שלמה על נושא של תפילה, נושא של משיח ואיך אנחנו מקבלים את העניין של לחיות משיח בצורה פנימית ואחד מהאמצעים המרכזיים שלו זה תפילה. אז אולי ככה לקראת סיום נדבר על עצם העניין שהרבי מדבר עליו בריבוי שיחות על התפילה, על הגאולה. יש את התפילה על הקדוש ברוך הוא, תפילה שכל יום אנחנו מתפללים שלוש פעמים ביום יש תפילה לבקש את הגאולה שהיא גם נמצאת בתפילה, זה בתפילה הרגילה כמובן. לבקש את משיח, לבקש את הגאולה, לבקש את בית המקדש, לבקש את גילוי האלוקות, לראות את הרבי. ובמאמרי חסידות הרבי אומר שהתפילה הזאת צריכה להיות בצורה מאוד מסוימת, שבנוסף לרגש הצער והמרירות, בנוסף לרגש של התשוקה והגעגוע, צריך לבוא גם בעצם ב-ב-בעיקר רגש השמחה מזה שהגאולה באה תכף ומיד ממש. בעצם להתפלל על משיח, להתפלל על לראות כבר את הרבי בגאולה האמיתית והשלמה, ולא רק מתוך רגש של, אה, אה, של תשוקה וגעגוע, אלא גם תוך רגש של שמחה. איך אפשר בעצם לחבר בין השניים? ואיך אפשר לשים את הדגש העיקרי על שמחה כשאנחנו נמצאים בכלל עדיין באיזושהי גלות עדיין?

38:46 דובר 3 תראה, השאלה היא שאלה טובה. אה, מה שאני חושב, שני דברים. דבר ראשון אנחנו נמצאים באחרי המון המון המון כבר התקדמויות למשיח. כן, אנחנו לא נמצאים בדור השישי, אנחנו נמצאים בדור השביעי והדור השביעי גופה גם כן אחרי פעולותיו של מלך המשיח. וכשחודרים בכל דברי המאמרים האלה שמדברים על ה-- התחלת ההתגלות של המשיח ופעולותיו של משיח בעולם והכל, אתה אומר לעצמך אני, אני, אני תוך כדי התהליך, אני חלק מהתהליך. אני בעצם נמצא בעולם שהוא כבר מובל ובמקום אחר מאשר שיהודי היה עומד לפני שתי דורות ואומר לירושלים הבנויה וברחמים ימלאו תושבו. ואני חושב באופן אישי שכשבן אדם חי עם זה, אז גם בשמונה עשרה שהוא מדבר שכסא דוד אז כן, כל ישראל ובירושלים כסא דוד. אז הנה היינו כל המקום, כל המקומות שמוזכר משיח השמחה אצלו גואה. זאת אומרת, זה זה. זה צף.

39:43 דובר 7 איך הרב מגיע לשמחה? כי זה בסימפטום הראשון כאילו עולה געגוע, רצון, תשוקה. זה בגלל ש-- איך? איך מגיע פה לנקודת השמחה?

39:53 דובר 3 נכון, נכון שיותר בהשקפה הראשונה ישר מגיע הגעגוע ל. אבל כשאתה לומד את הדברים האלה ואתה אומר לעצמך שהרבי כבר מדבר כאילו אנחנו כבר בתוך ימות המשיח, אנחנו חלק מהתהליך. אתה אומר לעצמו וואי, זכינו, זה מה שהחבר'ה האחרים לא זכו.

40:07 דובר 7 זאת אומרת אנחנו חלק מתהליך שכבר החל ובדרך לסיומו. זה לא רק תשוקה, זה גם בעצם גם ובעיקר רגש השמחה.

40:13 דובר 3 כן, מתמקדים בחצי כוס המלאה שם גם.

40:17 דובר 7 טוב, בעזרת השם שנזכה, שלא רק שנצטרך להתפלל על הגאולה, אלא נזכה לראות את הרבי מלך המשיח שליט"א וגילוי-

40:24 דובר 3 אמן.

40:24 דובר 7 בכולהו עמיטא ושלמא ויישר כוח גדול הרב בקשי על ההדרכה, על להבין איך אנחנו חיים משיח, כאשר אחת מהדרכים העיקריות לכך זה להביא את התפילה בצורה נכונה עם ההדרכה הנכונה. יישר כוח הרב בקשי.

40:37 דובר 3 פשוט נסיים בזה שיהיה [?] יחי אדוננו, מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

40:44 דובר 7 יישר כוח גדול הרב בקשי. יחי המלך.

40:48 דובר 8 אוזניים לשמוע. תוכניות השמע לתלמידי התמימים מבית את"ה העולמי. לתוכניות נוספות חייגו כוכבית שש שלוש חמש שמונה. יחי אדוננו, מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.