תמלולי פודקאסטים · חב"ד Englishחב"דפדיה

אוזניים לשמוע · פרק 16 · 2024-01-17 · 59:58

אוזניים לשמוע 16 | התקשרות לרבי כמלך המשיח

תיאור הפרק

מסע מרתק רווי התקשרות ואמונה מי' שבט תש"ל ברגעי סיום ספר תורה של משיח, לי"א שבט תשל"ו ביציאת השלוחים לארץ הקודש, ועד לי' שבט תשנ"ג בעת מעמד קבלת המלכות העולמי, המעביר בתוכו כבריח התיכון את רוח ההתקשרות לרבי כמלך המשיח. משוחחים השבוע עם הגה"ח הרב יוסף יצחק וילשאנסקי - מהשלוחים לארה"ק וראש ישיבות חח"ל צפת ___ מנחה תוכנית: הרב מני ששון עריכת תוכנית: הת' אהרן יעקבאוויטש עיצוב: מ. גולד הפקה: ארגון איגוד תלמידי הישיבות העולמי

תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.

00:00 דובר 1 ולא נתן ה' לכם לב לדעת, עיניים לראות ואוזניים לשמוע.

00:08 דובר 2 אוזניים לשמוע. תוכניות השמע לתלמידי התמימים מבית את"ה העולמי.

00:15 דובר 1 חיים הרבי נושמים הרבי, יושבים הרבי, לומדים הרבי ואין בזה משהו שאפשר להגיד. זה כבר מוגזם. אין דבר כזה, אין דבר כזה. זה דבר. זה האבא, זה האבא. זה משהו שהוא חלק מעצם הקיום שלנו. אם אנחנו מקיימים כי יש רבי כמו שיש אבא אמא גדול שמחיה את הנשמה הכללית של הרבי. חיים רבי. עד זה שלומדים את תורתו של הרבי. יש את הכוח הזה של משה שמעביר את דבר ה' כפי ששמע מפי הגבורה. ההשקעה שנותנת את הכוח המדהים הזה לכל עם ישראל כולו יחד. כולנו נכריז יחד: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

01:19 דובר 2 שלום עליכם לכלל תלמידי התמימים מכל ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש ברחבי ארץ הקודש והעולם כולו. אנחנו מתחילים כעת תוכנית מיוחדת מתוך סדרת תוכניות השמע האוזניים לשמוע. תוכנית שספוגה וחדורה ברוח של התקשרות איתנה לרבי מלך המשיח שליט"א ולעניינו העיקרי לעובי נימוקו המשיח. נשוחח ונדבר בתוכנית הזאת עם אחד משלוחי הרבי לארץ הקודש, ראש ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת, הרב יוסף יצחק וילנסקי. בוא נשוחח ונדבר על המסע המרתק, רווי ההתקשרות והאמונה. מיד שבע תושן למד ברגעי השיא של סיום ספר תורה של משיח ועד לרגעים מיוחדים ביא שבעת תושן למד ו' בהם יצאו השלוחים לארץ הקודש ועד לרגעי השיא של מעמד קבלת המלכות ביד שבת תושן ג, כאשר כבריח התיכון וכחוט השני בכולם נראה ונחוש את רוח ההתקשרות האמיתית והפנימית לרבי מלך המשיח שליט"א. ובדרך ממילא את עבודתנו כעת כתוצאה מכך. נתחיל כעת את התוכנית המיוחדת עם הרב וילנסקי. שלום עליכם לכלל תלמידי התמימים. אנחנו נמצאים עכשיו בתוכנית מיוחדת עם הרב וילנסקי. שלום עליכם הרב וילנסקי.

02:46 דובר 1 שלום וברכה.

02:47 דובר 2 ברוך השם יושבים עכשיו בימים מיוחדים קודם יו"ד שבט, אבל בכלל התוכנית הזאת היא כל עד זמנה היא לדבר על התקשרות לרבי כמלך המשיח. אז לפני שנתחיל ונשוחח על כל מהלך העניינים, כאשר במרכזם נדבר על השליחות לארץ הקודש ועל ההתקשרות לרבי כמלך המשיח. אה אם נרצה דבר ראשון לשמוע מהרב על ציר ההתקשרות בין הרב לרבי בתור ילד כבר ביחידות הראשונה. לשמוע ככה על, על, על תחילת העניינים.

03:18 דובר 1 שלום לכולם, תודה על ההזדמנות. אגיד את הכמה מילים שאני מקווה שיפעלו ברוב השומעים.

03:26 דובר 2 אמן.

03:28 דובר 1 התקשרות. התקשרות לרבי. סוגיה שלמה. אין ספק. הרבה מופיע בכתבי רבותינו וסבינו בנוגע לכל הנושא של התקשרות והרבה מאוד כבר עבדו והוציאו בחוברות בספרים, ובעצם ההתקשרות לכל ראש זה הנקודה שהבן אדם מחובר מקושר לרבי. ולנוגע להתקשרות הרי כתוב שבראיית פנים בלבד לא סגי, חייב להיות למות אותו להנהגה בהוראות וכולי. יחד עם זאת, יש את העניין של הראיית פנים. הוא אומר לא סגי. זאת אומרת ראיית פנים יש לזה משמעות מיוחדת וזה העניין שיש גם אפילו בתמונה. כפי שהרבי מדגיש פה עיניך לא יטעו ממך. הרבי אפילו אמר בשעתו במענה שלו לאותה אחת שבעת שהיא מסתכלת על התמונה שתחשוב באותו זמן שבעצם הרבי מסתכל עליה וחושב עליה. זה הרגע להתבונן בזה שיש את הקשר שהרבי חושב עליך. הרבה מבינים שכאילו הרבי אמר שהרבי מסתכל מתוך התמונה. זה לא הפשט. פשט הוא מסתכל על הרבי ויודע שהרבי מסתכל עליך. זה הרגע להתבונן בזה.

04:56 דובר 4 ובתור ילד מסתמא כל הזמן רק ייחלתם וחיכיתם להגיע לרגע.

05:00 דובר 1 זה בדיוק הנקודה שבאמת רציתי להתחיל איתה ולקחת מזה איזושהי נקודה שאפשר ללמוד מזה הוראה. זכיתי. באותו זמן אני הייתי בפריז. אנחנו אז היינו שם בשליחות של הרב עליו השלום, היה מנהל הלשכה של הרבי בפריז, וזכינו שהוא נסע לרבי באותן שנים. זה היה בתושני"ט ולקח אותי איתי לתקופה של זה היה מלפני יום כיפור עד אחרי שבועות סתירה וכפי שהיה נהוג אז נכנסו ליחידות. והרבי כדרכו התייחס באופן מיוחד ופנה לילד שנכנס ושאל כמה שאלות. הרבי שאל אותי מה אתה לומד? מה אתה לומד במסכת-- בגמרא המפקיד פרק המפקיד. ואז הרבי שאל אותי על ארבעה השומרים, שם חינוך, שם מסכה, שוער. מגיע לשלישי לרביעי. הופ, כאן נעצר. לא יכולתי לזכור בשום אופן. אני כבר אציין כמינה טובה רעה. רק התחלנו ללכת אחורה, המתח התחיל לרדת, אז יותר מאוחר נזכרתי.

06:32 דובר 4 כשבאתם לצאת מהחדר של הרבי.

06:34 דובר 1 כן, כן, התחלנו ללכת אחורה כשבאנו לצאת ואני מנסה לעשות איזה שימן לאבא שלי שאני רוצה לענות. עושה עם היד ש... ממשיכים כאילו הוספנו ללכת. זהו. הרגע שעצרתי זה הרבי ככה הוציא דולר מהמגירה. הרבי אמר לי כעת אתן לך דולר כשתבוא. אה, שאל אותי סליחה. שאל אותי קודם מי זה המלמד שלך? מי זה הרבי שלך? אמרתי ר' יוסף בר יוסף ברניצקי [?], אדמו"ר מסלונים.

07:08 דובר 4 תמונה ידועה שלו היית לומד איתה, לומד עם הרב בגיל קטן.

07:11 דובר 1 כן, כן, נכון. אז הרבי אמר אני אתן לך עכשיו את הדולר וכשתבוא הביתה תשאל את המלמד את השאלה הזאת. מי זה? מה זה? מיהו השומר הנביא? הרבי לא פירט. תשאל את המלמד.

07:27 דובר 4 לא חשב-

07:28 דובר 1 ההבנה שלי אז בתור ילד וככה זה ליווה אותי הרבה זמן, שהרבי כאילו אומר לך נכון, לא ענית, אבל בכל וכשתבוא אחר כך גם תשאל. מובן. יודעים מהרבה מאוד מקרים שברוב, ברוב אולי אפילו הרוב, רובם של המקרים שילד נכנס לרבי בחן שאל אז תמיד זה תמיד, כמעט תמיד ברובם היה שנתקע באיזושהי שאלה שפה נעצר. כבר לא ידע לענות. לא ענייננו כרגע להתחיל לנסות להבין את מה שעומד מאחורי הדבר הזה. במילים מאוד פשוטות לתת להרגשה צריך עוד ללמוד. יש עוד מה ללמוד.

08:18 דובר 4 ההבנה היא תמיד יש מה להתקדם וגם לשאול.

08:21 דובר 1 כן. עכשיו כשהרבי נתן את ה-- אמר תשאל. בסדר, לא יודע, תשאל. אבל בעצם היה פה הרבה מאוד או כפי שבאמת לקחתי את זה נכון. בעיניי צריך הרבה מה ללמוד וצריך לשאול. אחרי שנים ניגשתי לרב יוסף. היינו כבר בישיבה בברינוא ואז היה גם כן בברינוא ושאלתי את רב יוסף מה מה באר התשומות. מה זה היה בשבילי? הוא מסתכל עליי ככה. מה אתה שואל? ואני אומר כן, אני רוצה לדעת. יש מה קורה?

09:00 דובר 4 זו ההוראה: לשאול.

09:02 דובר 1 אמרתי לו תראה, בשעתו הרב אמר לי לשאול. אני לא בטוח שבאתי אליך לשאול, כי אני כבר ידעתי איך בהבנה שלי אז היה. אז חשבתי כן. אז תשאל את הרב למה? אני אומר אני כבר יודע. והאמת היא הרי שהרבי יודע אם אתה יודע או לא יודע. זה כשאתה מתחיל להתבונן בזה קצת יותר. אבל בתור ילד אני כבר יודע. מה אתה רוצה? אני לא בטוח ששאלתי. אז אני בא עכשיו לשאול. טוב, בסדר, ענה לי. מה, מה בעצם פה למדנו? כפי שכבר הזכרנו, צריך תמיד ללמוד. תמיד צריך להמשיך ללמוד, כי ככה סיימת. ידעת? הנה, אני יודע. צריך יש מה ללמוד. יש מה שלא יודעים. הפריערדיקער אמר פעם בלא לדעת אנחנו כולנו גאונים. כך שמעתי בתור ילד. לא יודע אם זה דבר מודפס או לא, אבל זה הביטוי שהפריערדיקער התבטא ואמר בלא לדעת באי דעה כולנו גאונים. אז צריך תמיד ללמוד בשביל לדעת ולהמשיך ללמוד. ויש תורה רחבה מני ים כל התחומים. וברוך השם זכינו שאנחנו הכל פרוש לפנינו מכל בצורה מונגשת בכל צורה שהיא, דברים אוצרות שלא היו אף פעם וצריך לשאול.

10:28 דובר 4 זה בעצם הקדמה הכרחית לתוכנית שלנו שבה אנחנו שואלים את הרב, שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך, פשוט לשמוע ולשאול את מי שיכול לספר לנו על גאולה ומשיח בצורה כל כך אמיתית, כנה ופנימית. אז אולי נתחיל באמת מנקודה מאוד עיקרית, מעבר כמובן ליחידות של הרב עם הרבי ולאחר מכן השליחות לאוסטרליה, נתקדם יותר לשליחות לארץ הקודש גם כי מצד התאריך י"א שבט טוב שלמד רב.

10:59 דובר 1 זה דבר נכון באמת מגיע י"א שבט. י"א שבט זה זמן מיוחד של הנשיאות של הרבי, שאחד הדברים המיוחדים שהרבי שם עליהם את הדגש הגדול על עניין של שליחות. ובוודאי השליחות לארץ הקודש תופסת מקום מאוד מאוד מכובד. אבל ברשותך אני רוצה להשלים סביב הנקודות שדיברתי קודם. דבר ראשון, הנקודה שאמרתי שצריך לשאול. יש דברים שאתה ברור יודע, ובדיוק אני לוקח את זה מתוך הסיפור שלי. אתה יודע? אז גמרנו. לא. עדיין צריך תמיד להיות בתנועה. צריך לשאול כמה שיודעים. צריך לשאול ולשתף ולא להיות אחד שיודע וזהו. לשאול. הלשאול הזה הוא מרכיב מרכזי ועיקרי בחינוך של חסיד, של תמים, של כל אחד ואחד. כשיודעים שיש לנו רבי. הרבי במכתב המפורסם בעיתון חב"ד בשעתו שמסביר את ההבדל בין חסיד לאחד שאינו חסיד בנוגע לגישה שלו בלימוד. הרבי אמר החסיד תמיד יודע שיש לו רבי שיודע יותר טוב. תמיד יודע שהוא יש משהו שצריך להבין ויש מישהו מעליו. יש תמיד מעליו. חסיד תמיד יודע שיש את הרבי שאותו הוא שואל ואותו הוא צריך לשאול בשמו, בקולו ולדעת להבין מה הוא רוצה ואיך הוא רוצה, וזה נקודה מרכזית בעסקה של לעשות את מה שהרבי רוצה. לעשות את הדברים כפי הכוונה. אצל חסידים היה הרבה מאוד. הביטוי לכוון לכוונה של הרבי. למאי שה בזמננו היו כמה שהעלו כך. יצא לי גם הרבה פעמים לדבר על זה. היום המילים האלה הם פחות מדויקים. היום לא צריך לכוון. הרבי אומר בצורה הכי ברורה לא צריך להתחיל לחשוב ומה הרבי היה רוצה וכולי. בין מרבית הדברים הרבי אומר הכל בצורה הכי ברורה. צריך להתפלל שנדע לפעול ולהיות צמודים ולפעול מה שהרבי רוצה מאיתנו. כל אחד גם

13:50 דובר 1 בעניינים הכלליים וגם בעניינים הפרטיים. ויש מה שרוצים ממני, מה אני צריך לעשות, מה שמוטל עליי לעשות ומה שמוטל עליי לעשות. אז אחר לא יכול לעשות במקומי. ואם אני אתעסק מה שמותר למישהו אחר לעשות, אז העניין שלי לא ייעשה. אני כל הזמן צריך באמת לרצות ולשאול. לשאול את עצמי האם אני עושה ולשאול את עצמי אחריו ולשאול את המשפיעים את המחנכים, את המדריכים, לשאול חברים ידידים, תמיד לנהוג בתנועה שאני בעצם יש לי מה לשאול. ובעניין של העסקה של מגיל ילדות, אני חושב שכדאי להדגיש לזה משהו. בשעתו שמעתי את הסיפור. אני אספר אותו כאן גם כן. נשתדל לקצר בו. באחד המקומות הביאו כמרצה לערב חב"ד רציני ביותר מארצות הברית. באחד מהסודות הביאו את רבי שלמה זלמן העכט. עליו השלום היה מפורסם וידוע כנואם בחסד. רבי שלמה זלמן העכט במקום הזה סיפר סיפור. מה הוא סיפר? מה שהיה אצלו מישהו בעיר שלו בשיקגו. הוא כבר היה בשליחות בשיקגו בזמן הרבי שלום בר פדעה[?] כי הרבי שלח אותו בשנים שהיו אז קבוצה של יהודים תומכים. כנראה שזה היה של הג'וינט או גוף דומה שאלה שתמכו בפליטים. ואז בדיוק היה הקהל שברחו. יצאו מרוסיה והיו במחנות במחנות הפליטים באוסטריה וב-- בעיקר בצרפת, אחר כך בכל מיני מקומות, והם היו תומכים בעניין הזה. ואז הם החליטו קבוצה ביחד עם ראש הוועד של הצדקות של של הגוף הזה שאצלם בשיקגו שהם הולכים לבקר את אותם פליטים. ואז הם הגיעו בצרפת וביקרו בכמה מהמחנות איפה שהתארחו המשפחות של אנ"ש שהיו שמה. העוני, הדחקות הייתה נוראית. אה, ילדים, אה, הסתובבו בקושי לבוש כזה מרופט ו-ו-וראו, ראו שזה אנשים שעירום וחוסר כל יצאו וברוך השם ברחו

16:37 דובר 1 משם. הם באו שמה, פגשו את האנשים והתעניינו ומאוד, מאוד התרשמו ממה שהם בעצם, אה, ראו את המטרה, את המקום שבשבילו הם אספו את הכסף וזה-- לשם העבירו את הכספים ומאוד התרשמו. ואז פוגשים ילדים. רואים ילד ברחוב ו... הילדים כבר ידעו שזה אורחים שהגיעו מארצות הברית. "מה היית רוצה שאנחנו נ-נקנה לך?" רוצים לקנות לו איזהשהו דבר.

17:12 דובר 5 מצוין. הם היו שואלים כל אחד.

17:14 דובר 1 כמה ילדים שלקחו-

17:15 דובר 5 אהמ.

17:15 דובר 1 ככה פגשו בדרך ושאלו אותם. אז הילד אומר: "אני הייתי רוצה שכרטיס לנסוע לרבי לאמריקה."

17:23 דובר 5 אוו.

17:23 דובר 1 אחד. אחר כך עוד אחד. שוב אותו דבר. "מה בעצם היית רוצה?" "שאני אוכל לנסוע לראות את הרבי." ככה הם שמעו מכמה ילדים. הם היו המומים. ילדים קטנים, אין להם-- כל ילד רוצה איזה משחק או משהו, בגד חדש, נעליים טובות. רואים עליהם שאין להם שום דבר. מה, כשבא מישהו ומוכן לתת להם, מה הם מבקשים? רוצים לראות את הרבי. ילדים קטנים. הם היו-- חזרו בהתרשמות גבוהה ביותר. ואז אותו ראש הוועד היה בידידות עם הרב הרסטרו[?] ואומר לו: "תראה, אני חייב לראות את אותו רבי שכל כך רוצים לראות." ואז סידרו לו יחידות אצל הרבי הקודם. הוא היה אצל הפריערדיקער רבי. הו, מאוד, מאוד התרשם. מאוד התרגש וכולי וכולי. הוא היה בעצמו שמח, אה, ווי זיס. הילדים כבר, הילדים באו איתם, שנים אצל ה... שם בארצות הברית כבר לא בדיוק היו ב-ב-בכיוון. והוא ביקש מהפריערדיקער רבי שהילדים שלו יהיו שיינע אידישע קינדער. ביקש ברכה. הרבי ככה ענה לו נכדים או משהו כזה, ענה לו, יעשו.

18:45 דובר 5 נכדים?

18:46 דובר 1 כן. זאת אומרת, כאילו הוא לא אמר לו שום דבר לגבי ה...

18:51 דובר 5 ילדים שלו.

18:52 דובר 1 הילדים. זאת אומרת, היה מובן ש-- אבל הילדים, הנכדים יחזרו. בכל אופן, זה הסיפור בנוגע לענייננו. ונסיים את-

19:04 דובר 5 שמדגיש שבילדות זה היה הרצון, זו הייתה השאיפה לראות את הרבי.

19:09 דובר 1 כן, אבל נסיים אותו קודם. באותו מקום לאן שהוא הוזמן לבוא להרצות, היו שמה מאנ"ש ועוד כל מיני אנשים, אנשים מאוד פרצון[?]. כך שהוא בא להרצות, מרצה רציני. הייתה שם אחת שהייתה בחברות עם עוד מישהי שאותה אחת התקרבה. הייתה בשלבי התקרבות עם הבחורה מאוד, מאוד אינטליגנטית, מאוד מבינה והייתה עם הרבה מאוד התלבטות האם באמת לקבל על עצמה את העניין של פרומקייט. חברה, שמה אמרו, חברה שלה שכנעה אותה, כדאי לבוא לשמוע אותו. ואז היא שומעת את הסיפור הזה והוא אומר את שמו של היהודי הזה. ונסיים את כל הסיפור שהנכדים יעזרו בזה סבא שלה.

20:08 דובר 5 וואו.

20:10 דובר 1 היא נכדה של אותו ראש-

20:11 דובר 5 נכדה של אותו ראש ועד, כן.

20:13 דובר 1 שזה הסט[?] סיפר עליו.

20:15 דובר 5 וואו מיוחד.

20:18 דובר 1 כמובן שהיא חיים הרבי, נושמים הרבי, חושבים הרבי, לומדים הרבי ואין בזה משהו שאפשר להגיד זה כבר מוגזם. אין דבר כזה. אין דבר כזה. זה דבר. זה אבינו. זה אבינו. זה משהו שהוא חלק מעצם ה-- הקיום שלנו. אם אנחנו קיימים כי יש הרבי, כמו שיש אבא אמא גדול ברוך[?] שמחיה את הנשמה הכללית של הרבי. חיים הרבי זה אבינו. כי י' שבט יש לשים דגש על המלכות. אין שום ספק שברגע שיש את האבינו זה חייב להביא את מלכינו. בצד זה כתוב: "האהבה היא מביאה את החופש[?] לדבקה בה' ואי אפשר הדבקה בה' כי אם בקיום רמ"ח פקודים של רמ"ח איברים דמלכא." האהבה אל הרבי חייבת להביא את הקיום רמ"ח פקודים. זה חייב להיות כי אחרת אתה אין את האהבה באמת. הכל פונה בנוגע לענייננו. מגיע י' שבט, יום שהרבי קיבל את הנשיאות. מה זה אומר? זה היום שהרבי קיבל את הבקשה של אנ"ש. נכון שמצד העניין היה כל מיני ביטויים. "עוד לא קיבלתי את ההוראה". שרף כסה[?] היו בעיר וביקשו שהרבי יקבל את ההוראה. אנחנו נכנסים כעת לכל הפרטים האלה של אותם ימים מיוחדים. אבל מה היה פה? היה פה שחסידים ביקשו "רבינו תמלוך עלינו", שהרבי יקבל את הנשיאות. מה זה נשיא? מלך. נשיא הדור. אז מגיע היום הזה. אם תמיד אנחנו עוסקים בעניין הזה של ההתקשרות שלנו לרבי תהיה כמו שצריך, אז בוודאי בוודאי שמגיע היום המיוחד שזה עניינו. ראש השנה להתקשרות. זה הזמן והיום הזה נזכור עם נשיא[?] שיש פה את המושג שהרבי מקבל את הנשיאות. יש פה את העניין שלנו, שאנחנו מקבלים את הנשיאות של הרבי עלינו. אנחנו בעצם פונים לרבי. בשעתו זה היה

23:40 דובר 1 נקרא לקבל את הנשיאות, כשצריכים לדבר על כך שיש את העניין של הרבי מלך המשיח. להדגיש את הנקודה של המלכות שמשיח יהיה גם רב, גם מלך. ופה מלכתחילה מדובר שהרבי הדגיש הרבה פעמים את העניין הזה של הנושא מלך. בשיחת שבועי גש[?] הרבי מחלק בין אשר מלך של נשיא זה הבז[?], אבל באופן כללי כשמדברים על משיח הדור זה העניין של מלכות, התקשרות זה ביטוי, ביטוי למלך. הרבי באחת השיחות של שריפטים[?] אומר שאיך מקיימים היום? "שום תשים עליך מלך" בזה שמקבלים על עצמו את הרבי. זה במילים שלנו. זה שיחה מפורשת מאוד. "שום תשים עליך מלך" - קבלת המלכות. אז בעצם י' שבט זה זמן של קבלת המלכות. מה זה קבלת המלכות? קבלת מלכות, קבלת גזירה. וקבלת המלכות אומר באופן של קבלת הכל. קבלת גזירה גם אם זה באופן של גזירות וצריך לקבל את הגזירות באופן שכך ולא אחרת. כמה שיותר לעבוד על ההתמסרות מתוך התבטלות. ולפעמים, וכאן כדאי לציין משהו ככה מהפרשיות האלה שאנחנו חיים עם משה רבינו עם יציאת מצרים. יכול להיות שלפעמים בן אדם מרגיש, יש פה החומר של הגוף וכל הסיבות שנשתמש בו באכילה ושתייה או שאר ענייני עולם הזה כפי שהרבי אומר. ויש איזושהי גסות מסוימת שצריך לדעת להתגבר על זה. איך עושים את זה? איך עושים את זה? שזה מדובר פה כעת על העבודה של היציאת מצרים. יש יציאת מצרים מהמיצרים וההגבלות, גבולות של ענייני עולם הזה וכולי וכולי. יש גם יציאת מצרים, לצאת מהגדר של טעם ודעת, שזה גם מיצרים מסוימים לגדר של למעלה מטעם ודעת. הרבה מופיע בסדר של השיחות של הרבי בהקשר המקביל הזה. הוא עובד ביציאת מצרים שלו והוא

26:14 דובר 1 מתקשה. מה עושים? זה אחד הדברים שממש שייך למה שאנחנו מדברים פה עכשיו. יש-- מה שהקדוש ברוך הוא אמר לו למשה רבינו, שמשה רבינו אומר לקדוש ברוך הוא אני ערל שפתיים. איך בכלל, איך ישמעני פרעה ואני ערל שפתיים? מה זאת אומרת ערל שפתיים? לא יכול לדבר בכלל. הוא כבר לפני כן אמר אני כבד פה וכבד לשון. מדבר בכבדות. הקדוש ברוך הוא אמר לו אהרון אחיך יילך אליך לפה. אבל פה, מה הוא פה מתעורר שוב? אז הרבי מסביר. קודם הוא עוד הרגיש שעוד יכול לדבר. עכשיו הוא פשוט פתאום מרגיש שרש"י אומר ערל שפתיים. הוא לא יכול, הוא לא מסוגל. אז הוא אומר מה יהיה? אז אמרתי שתשלח את אהרן. בסדר, אז אהרן שילך ימסור לו את כל מה שצריך והוא יגיד מה אני ערל שפתיים לא יכול לדבר בכלל. הרבי מסביר שזה מצב הביטול, שהביטול נהיה כזה גדול עד שמשה שכבר ממש לא היה מסוגל להעביר הלאה. הוא במצב של מקבל ולא יכול להיות משפיע. אז פה פונים, מה הקדוש ברוך הוא אומר לו? אתה עושה דבר כל אשר אצוך ואהרון אחיך יהיה נביאך. מה זאת אומרת? דברים-- ערל שפתיים לא מסוגל להעביר דברים כמו שצריך וכולי. אז הוא אומר לו יש מה שאצווה. אני אצווה ואתה עושה. רש"י אומר פעם אחת כל שליחות ושליחות. רש"י המשתמש במילה שליחות לא משתמש במילה קול תיווך. כל שליחות ושליחות אתה תגיד רק כפי ששמעת מפי. אהרון אחיך ימליצנו, יתרגם. מה זה ימליצנו? יתרגם. אתה תגיד כפי ששמעת מפי. באיזה שפה? לשון קודש. פרעה מבין? לא.

28:14 דובר 6 לפה ולמליץ כן.

28:16 דובר 1 אז אהרן יהיה לפה ולמליץ. הוא יצטרך לתרגם ולהתאים. ומה פרעה? פרעה שומע את דבר השם כפי ששמעת מפי. מה פה העניין? אז הרבי אומר משה רבנו זה שכינה מדברת מתוך גרונו. אז פה היה צריך לשבור את הרוע, את התוקף של הרשעות של מצרים, שזה רק אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל תתגרה בו כי לא תוכל. רק הקדוש ברוך הוא. אז היה צריך פה שיהיה פה שכינה מדברת מתוך גרונו שהוא בא לשבור אותו, שזה הפשט נתתיך אלוקים לפרעה רועה ומושל מושל עליו. ואיך הוא מעביר לו את דבר השם כפי שמשה שמע מפיך. ואחר כך אהרן מסביר. אז יש פה מצב שמשה עומד מול פרעה ומדבר אליו בלשון קודש, מעביר לו את הדברים של הקדוש ברוך הוא בדיוק כפי שהם, וזה שובר את פרעה ואז יכול כך להשפיע. אומר הרבי כך בעזרת השם הפרטית של כל אחד. היות ויש אצל כל אחד את הניצוץ משה. אז כשמגיע למצב שהוא מרגיש שצריך פה לטפל בגסות הזאת, זה מה שכתוב בתניא יראו כי רעש ורוגע. בכל הלשונות האלה מעורר את המשה שבו לשבור את הקליפה. איך זה? על ידי זה שמתקשרים למשה שבדור. על ידי זה שלומדים את תורתו של הרבי יש את הכוח הזה של המשה שמעביר את דבר השם כפי ששמעת מפיך. ההתקשרות נותנת את הכוח המדהים הזה על ידי לימוד תורה וכו'. ההתקשרות.

30:16 דובר 6 מדהים מאוד. זה מדגיש את הרעיון של עד כמה במצב הנתון של רגעי הגלות האחרונים, עד כמה חשוב להתקשר לרבי ולהיות עד הסוף.

30:25 דובר 1 ככה מדויק ככה. הרבי מגלה לנו את הדברים האלה בזמנים האלה, שאפשר בהחלט לבוא ולהגיד שיש קשיים אובייקטיביים, לפחות בעיניים של הנפש הבהמית. הרי בעצם זה הכל רק נדמה. אבל בעיניים של נפש הבהמית, לכאורה זה אובייקטיבי. אפילו ככה חושך מסביב, חושך כפול ומכופל, חושך שמים לאור, אור לחושך, בלבול מוח בכל הכיוונים. אנשים מתבלבלים, אנשים מבולבלים, אנשים לא יודעים איך להסתדר עם עצמם, לדבר עם הדעות שלהם. אנשים מסוגלים ללכת ולפעול הפוך על הפוך דברים שרחמנא ליצלן. אתה יודע מה? אנחנו רק מסתכלים קצת מסביב. זה חשבת לפני אה כמה חודשים שיותר חושך כבר לא יכול להיות. אז מצד אחד אנחנו בעולם שלנו. כולנו חיים את התקופה הזאת של המלחמה המיוחדת, שהשם יעזור לכולם שנהיה הניצחון הגדול והחיילים יחזיקו מעמד והפצועים יחלימו והחטופים יחזרו. וכל הדברים האלה שאנחנו מתפללים ופועלים ויושבים והתמימים ולומדים תורה ומחזקים את כל הדברים האלה. ויחד עם זאת, הרי יש את החושך שתוך כדי יש כל מיני כאלה דברים שאנשים מוכנים לעלות ולטעון ולהגיד שזה לא ייתכן בכלל. בשביל לעמוד במצבים האלה, בכל המצבים אנחנו לא הולכים עם הכוח שלנו. אנחנו הולכים עם הכוח של המשלח והמשלח, נותן לך את הכוח להתגבר על כל הקשיים שיש בשליחות שלו ובשליחות שמתחילה לכל לראש. אני לא מתכוון מבחינת קדימה ואיחור, אבל בפרט שמוטל עליך באופן מיוחד מה שיש לקשיות עצמו. היום אי אפשר לחכות שזה יתחיל ואחר כך שיתחיל. אבל יש את ההרגשה הזו של הקשיות עצמו שבן אדם צריך להתגבר עליה, על הגסות שיש בתוכו. אז גם כן המשלח, הרבי, הניצוץ של משה, נותן לך את הכוח שיהיה פה הכוח שאת עצמך תעביר ולשבור את כל

32:49 דובר 1 הדברים האלה. בוודאי להצליח לפעול את הדברים כפי שהרב אמר לשליח מסוים אני נוסע, אני יכול.

33:07 דובר 7 אז בזה גופא ננסה להתמקד. אם הרב ככה מדבר על הכוח של המשלח, אז לשמוע את ההרגשה שהייתה בשליחות שלכם לארץ הקודש, שידוע על השווה טוב של תשל"ו עם, עם שאלת פתיחה קטנה. בעצם הכל התחיל ב, ב... מתסכסלב. טוב של תשל"ו שהרי אחרי הניגון של ד' באב שהרבי דיבר על זה שצריך לשלוח שלוחים לארץ וכבר מייד ככה מש מש שכולם רצו להיכנס ברשימה והיו מאות נרשמים. הרב מלכתחילה היה בטוח שהוא נכנס להיות שליח של הרבי לארץ הקודש והרב התקבל.

33:44 דובר 1 איך אפשר אחרת?

33:45 דובר 7 איך אפשר אחרת?

33:46 דובר 1 מי שהיה בפורים של שנה היה אפשר אחרת. כבר למוחרת הקהל לא היה כל כך גדול וכבר למוחרת סיפרו. אני לא מדבר ממקור ראשון, אבל מה ששמעו אז שבמזכירות נרשמו כשלוש מאות תשעים איש.

33:59 דובר 7 שלוש מאות תשעים איש נרשמו.

34:01 דובר 1 למחרת.

34:02 דובר 7 זה עוד לפני הקריטריונים של המזכירות שהורידו את זה לכמויות.

34:05 דובר 1 לפני הקריטריונים. בגלל זה לפני הקריטריונים.

34:09 דובר 7 ואחרי הקריטריונים של המזכירות הרב נכלל בין התלמידים.

34:12 דובר 1 אמר אותם. הרבי אמר אותם בפורים את הקריטריונים. לא שהמזכירות הודיעה איזה שהם קריטריונים. הרבי אמר בפורים את הקריטריונים. פשוט אמרו שרב דן גורארי[?] וגם נרשם למחרת. לפי קריטריונים, אז אחר כך הבינו שזה לא שייך אליו.

34:31 דובר 7 מממ.

34:31 דובר 1 קריטריונים היו שהרבי אמר שמדובר פה בכאלה שיכולים לשבת ללמוד בכולל יישוב ישראל. לא בשנה הראשונה אחרי החתונה ולא כאלה שכבר שייכים למיזם.

34:46 דובר 7 מממ.

34:47 דובר 1 אז ממילא זה מוריד את המספר ל-

34:51 דובר 7 כמויות יותר מתומצמות.

34:53 דובר 1 כן, מאוד, מאוד.

34:54 דובר 7 הרב היה אז עם בן אחד.

34:57 דובר 1 אני אז הייתי כבר עם יותר מאחד, כן.

34:59 דובר 7 מכון.

34:59 דובר 1 ממש בהזדמנות זאת זכיתי בשליחות הזאת, כי לפני זה הסדר היה שיושבים בכולל שנתיים, וממש קצת לפני, לפני שנת תשל"ו היה מה שהרבי דיבר על הכולל והיה ריחות של מאור[?] וקיצץ את זה לשנה אחת.

35:19 דובר 7 מממ.

35:20 דובר 1 אז הרב אמר שמי שירצה, מסיבה מסוימת, להישאר לעוד שנה יצטרך להגיש בקשה מיוחדת.

35:26 דובר 7 מממ.

35:27 דובר 1 לי והחברותא שלי אז היה נובע[?] אלטער יואב פרידמן.

35:31 דובר 7 אחהם.

35:32 דובר 1 פה מהשליחות מצפת. גרנו ביחד כאן וכאן. אז הגשנו בקשה דרך המזכירות ובעצם ככל הנראה הוגש את זה לרבי שאנחנו רוצים להישאר עוד שנה. רוצים ללמוד עוד זמן וקיבלנו את האישור. בצורה כזאת יצא שהיינו בכולל ועוד לא במיזם כי כבר היו עוד שליחות.

35:52 דובר 7 וזה מה שגרופרודס[?] מה שנתן לכם את ה-

35:54 דובר 1 נתן את האפשרות שנוכל לצאת. למיזם הרבי אמר אחד עשרה. הרבי דיבר על זה קודם, אחר כך אמר שיהיו אחד עשרה. אמר אחד עשרה בחורים לירושלים ואחד עשרה משפחות.

36:07 דובר 7 לצפת.

36:08 דובר 1 לצפת. זאת הסיבה, כי בצפת אז התחיל היישוב ויש מי שיבוא להצטרף ליישוב, ואז, אז למיזם, למיזם היו רק שמונה משפחות.

36:18 דובר 7 אחהם

36:19 דובר 1 כי אלה שעמדו בקריטריונים לא היה יותר מזה.

36:22 דובר 7 שמונה משפחות, אה, נוסעים-

36:24 דובר 1 כן, והמילוי של שלושה נוספים הרבי אמר שייקחו מתוך אלה שיחזרו משליחות אוסטרליה.

36:31 דובר 7 אה.

36:31 דובר 1 שלושה בחורים.

36:32 דובר 7 כן, המילים המיוחדות של הרבי ב, בשבת חנוכה כשהרבי אמר "עולה ועל צבורי[?]" זה בטח נתן, אה, את התנופה לצאת גם בגשמיות.

36:43 דובר 1 היו פה גם כאלה שבמשך השנים הראשונות היו כל מיני, כל מיני קשיים. היו תמיד אומרים הרבי אמר "עלה ועל צבורי[?]" אין מה, אין מה לדאוג. על צבורי. זה היה ביטוי מדהים. כל השליחות הזאת שבעצם, אם מדברים על י' שבט, י' שבט - פעם אמרתי שזה י"ש, יום שליחות. י' שבט זה הזמן שהרבי לקח את הנשיאות, הנשיאות של הרבי - זכינו בדור הזה שהרבי נתן לנו את המתנה הזאת, שמתקשרים אליו על ידי שליחות, שליחות באופן של שלוחו של אדם כמותו. זהו, השקעה כזאת שעל פי הלכה יש פה את הקשר החזק, שלוחו של אדם כמותו.

37:26 דובר 7 אחהם

37:27 דובר 1 ובשליחות הזאת, ובלי להיכנס לעניינים הרוחניים של השליחות הזאת, שעליו הרב מינדל, לפני שהרבי מינה אותו ללוות את השלוחים, הוא הרחיב את זה חמישים דקות.

37:39 דובר 7 אחהם. אני הבנתי שלא ידעו בהתחלה שהוא הולך ל-ל-ללוות אתכם.

37:44 דובר 1 הוא שמר על זה בסודיות.

37:46 דובר 7 אחהם. וזה התגלה.

37:49 דובר 1 לא, ב-בימים האחרונים בוודאי הודיעו.

37:51 דובר 7 היה כבר בירור[?] איתו בצוות קטן לפני.

37:53 דובר 1 בצוות הקטן לפני היה לא רק איתו, היה מטעם באופן רשמי עשו צילום ראש. הרבה פעמים כששליח שנוסע עושים צילום ראש. פה לעשות צילום ראש מכל השלוחים שגם הוא דיבר שמה, שבעצם כבר ידעו שהוא הולך להצטרף אלינו. אבל כל פה זה היה בא מטעם צוות לכאורה. אסמין, גן עדן[?] וכולי. הכל פה עם ה... הוא אז אמר אתם לא יודעים. ואם שמעתי מהרבה דברים אתם לא יודעים. אתם לא יודעים? וכמה שהתחננו לפניו שיגיד מה הוא שמע, הוא לא אמר. ובכל אופן היה פה עניין רוחני של דברים ששמעו בהתוועדויות, שמעו איך שהרבי מדגיש את העניין של השליחות, של, של כל עם ישראל, שלכן יהיו פה גם גברים, גם נשים, גם ילדים שמייצגים את כולם. והיה פה אותיות שהזכירו בצורה די ברורה שזה סוג של התחלה של ביאת משיח צדקנו, עניין של קיבוץ גלויות שמגיעים לארץ הצבי הקדושה, ושהוא עצמו אמר שיש את הרצון להיות ואי אפשר בלעדיו. אנחנו שלוחים.

39:00 דובר 7 מצוות התלויות בארץ, הרבי הדגיש.

39:02 דובר 1 אה?

39:02 דובר 7 הרבי הדגיש.

39:03 דובר 1 בתוך התפקיד, מה יהיה התפקיד שלהם. אז כאן הוא פירט את הפרטים. אז קודם כל, מה התוכן של העניין. אז שולחים אנשים שילכו, ישבו וילמדו תורה נגלה וסוד וכולי, ועיסוקם בין בני הנוער, ויוסיפו בעניין של מצוות התלויות בארץ ובניין הארץ בגשמיות וברוחניות. בניין הארץ ברוחניות על ידי זה שישבו וילמדו תורה ויעשו את כל העניינים, ובגשמיות בזה שהם יגורו שמה ויהיה את ההוצאות שלהם, של החיים שלהם - זה יהיה בניין הארץ בגשמיות. הרבי שלח אנשים, בניין הארץ בגשמיות וברוחניות, שיהיו כאן במשך התקופה. הרבי אמר בהתחלה לשנתיים, אחר כך יראו הלאה. יותר מאוחר נודע לנו שהרבי מלכתחילה רצה באמת שיישארו.

39:51 דובר 7 שזה אבל מלכתחילה הרבי אמר שיהיה לשנה שנתיים ואז יחליטו.

39:54 דובר 1 יותר קל, כן.

39:56 דובר 7 מתי הרב קיבל את התשובה? יישובי ישראל.

39:59 דובר 1 כולם קיבלו כי באותו זמן-

40:01 דובר 7 חנוכה לערך.

40:02 דובר 1 עשרה בתשרי.

40:04 דובר 7 אחהם

40:05 דובר 1 בסיבת-

40:05 דובר 7 והייתה אמונה לרב שהוא יקבל תשובה, שתהיה תשובה חיובית?

40:08 דובר 1 לא יכולנו לדעת.

40:09 דובר 7 ככה, הבנה, אבל בטח זה שמחה שאין.

40:12 דובר 1 האמת היא שאם היית עושה חשבון מיהם המועמדים שיכולים להיות לכאורה, אז אתה יכול להבין שכן. אבל חיינו, חיינו כל הזמן עם התקווה - ברגע שנרשמנו - שאנחנו באמת רוצים, ובעזרת השם נזכה לזה. כך.

40:25 דובר 7 מממ

40:26 דובר 1 כי

40:27 דובר 7 למה באמת השליחות התעכבה עד י' שבט? אם כבר כל ההתעוררות הייתה מי"ט כסלו ואילך.

40:33 דובר 1 אני עונה על מה שאתה שואל, כי היה פה התארגנות עד שהרבי נתן את התשובה. מאז שהרבי נתן את התשובה היה צריך לארגן את כל מיני ניירת וכו' וכו'. אנחנו עלינו דרך הסוכנות, אבל הרבי כבר בשלב מסוים הודיע שבי' שבט, י-י-י-- ודאי נזכר גזערן[?] פון די שלוחים.

40:52 דובר 7 מממ

40:53 דובר 1 השעה שלהם תהיה בי' שבט. זאת אומרת, הרבי קישר את זה ישירות עם העניין של י' שבט. ולשים לב שזה י' שבט. פעם אמרתי - יש פה בהחלט רמז שאפשר לשים לב שזה בדיוק שבע עשרה ועשרים ושש שנה מאז ה-, ה-

41:10 דובר 7 כבוד הצדיק.

41:11 דובר 1 אז היה פה איזושהי התגלות מסוימת שהרבי מוריד לתוך העולם

41:16 דובר 7 כוס תבוא עשרה קוצי[?].

41:18 דובר 1 כן. ובתוך העניין של להביא את העניינים של ה-- להביא לתוך ארץ ישראל ש-- והרבי קישר את זה בצורה הכי ברורה. מה שזה עניין של קשור למשיח. מי שמעיין בשיחות ליקטו את זה. אנחנו בוקר טוב השלומי לקח את הספר שליח את כל השיחות שהיו באותו זמן. רואים בצורה הכי מאוד, מאוד, מאוד ברורה שזה עוד פעולה בעניינים של משיח אה מתגלה בארץ ישראל. אין ספק להביא את הרבי לתוך ארץ ישראל זה היה אחד המטרות שהשלוחים הבינו שזה התפקיד שלהם, וזה כך היה. והפעילות של השלוחים התחילו בתוך ארץ ישראל ב, בהרחבה גדולה בכל מיני אופנים. זה היה בהדגשה מיוחדת על לחיות את העניינים של הרבי, לחיות את המבצעים של הרבי, לחיות את הרבי. והעניין של ההרגשה אה נח-- חדר בתוך אנ"ש בארץ הקודש בצורה באין ערוך יותר מאשר היה קודם עם בואם של השלוחים ל

42:22 דובר 7 אני רק מנסה לחזור צעד אחד אחורה. ברגע שיצאתם, אה, יצאתם לשליחות אז היה את הפארברענגען של י' שבט תשמ"ו, שזה היה בעצם התשעים ושלוים עם הרבי. לאחר מכן היה את הרגע שבו עברתם לפני הרבי וקיבלתם את ה

42:36 דובר 1 כן

42:36 דובר 7 ליקוטי שיחות.

42:37 דובר 1 ודאי.

42:38 דובר 7 איך כ-- פעם ראשונה שבעצם הרבי מחלק ליקוטי שיחות לא? זה לא היה דבר ש...

42:43 דובר 1 ספר, ספר של שיחות פעם ראשונה. בכל אופן זה היה אז עמד לצאת חלק י"א. זה עוד לא יצא כרוך מהדפוס. אז עשו כריכה מיוחדת

42:54 דובר 7 מממ

42:55 דובר 1 לכמות שצריך בשביל ה

42:56 דובר 7 לשלוחים

42:57 דובר 1 לחלק. שבוע שבועיים אחר כך רק הגיע מהדפוס כל הספרים המכורכים, אבל זה היה באמת בכריכה ראשונה. מה שהרבי חלק לשלוחים זה ככה חלק גם לשלוחים הקבוצה השנייה וגם השלישית כל אחד. ומעניין שזה השליחות היה העידן קרישה של אחד עשרה איש ויצאו בי"א שבט והרבי חלק את חלק י"א.

43:21 דובר 7 חלק י"א. י"א שבט י"א שבט י"א.

43:24 דובר 1 כן, והיה יותר מאוחר. יש את השיחות המוקלטות שאנחנו רואים שהרבי מדגיש את העניין של הי"א. על כל פנים התחלתי לדבר על השליחות הזאת וגלשתי קצת כבר לכמה מילים סביב העניין הרוחני המיוחד שבדבר, שבעצם זה לא היה סתם שליחות למקום מסוים להפיץ את המעיינות. זה לא היה שליחות למקום מסוים שצריכים מהמקום הזה צריכים להחיות אותו. זה היה שליחות מיוחדת שהרבי רוצה להיות בארץ הקודש.

44:00 דובר 7 הרבי בעצמו.

44:01 דובר 1 כן, ככה הוא אמר. בהדגשה. זה השליחות מיוחדת להביא את הרבי לארץ. זה השליחות מיוחדת באמת ל-- שיורגש הרבי בעולם. וכאן התחלתי להגיד את זה קודם. משהו מיוחד בשליחות הזאת שבאמת אם דיברנו קודם על העסקה של הרבי, אם דיברנו קודם על שלוש דברים כמו משה, איך שזה פועל את הקשר מצד ההלכה, לא כמו זה. אז בעצם בשליחות יש את זה בהרחבה גדולה בשיחה של הרבי בקודש, שליחות חלקה מגילוי קרח ובחיסור תשל"נ בכנס השלוחים. הרבי מדבר על הנקודה שלפני כן יש את המינוי ואחר כך יש את השליחות בפועל, שיש את הדרגות בשליחות. בפועל זה קשור לביצוע של השליחות, למעשה של השליחות, כלומר שפועלים בפועל. המינוי בא לפני כן. בעצם מה אנחנו מבינים כאן? שהמינוי בעצם נותן את העניין של החיבור שבין השליח למשלח ומתי זה בא לידי ביטוי? מתי שיש את המעשה בפועל. הכול זה כבר מתחיל מהמינוי. מתי אתה רואה את המעשה בפועל? כשאתה עושה את השליחות, כשאתה יוצא למבצעים של השליחות של הרבי. הרבי כך התבטא לגבי העניין של המבצעית. אז אתה באותו זמן יש לך את העניין של השלוש ימים כמו משה. אתה נוסע לשליחות למקום מסוים ואתה עושה את הפעולות שלך בשליחות. אז כל הפעולות שאתה עושה באותו זמן זה שלוש ימים כמו משה. בשליחות הזאת זה לא רק המינוי שמחבר אותך. בשליחות הזאת השליחות היא עצם ההימצאות עשרים וארבע שעות בתוך ארץ הקודש שבעצם ההימצאות שלך בגשמיות. אז אתה פועל בעניין של בניין ארץ בגשמיות. בעצם ההתמצאות שלך בגשמיות אז אתה פועל פה מה שהרבי רוצה שיהיה פה נציג אנשים שלום שהולכים בתוך ארץ הקודש.

46:13 דובר 7 הרבי הולך בארץ הקודש.

46:15 דובר 1 זה מילים לא סתם.

46:17 דובר 7 זה נשמע מילים ששייכות לגאולה. אני מבין עד כמה הקשר קשר שייך למושיע. הרבי מתהלך בארץ הקודש.

46:24 דובר 1 זאת אומרת-

46:25 דובר 7 משה רבינו נכנס לארץ

46:26 דובר 1 נתנה לך פה שליחות ש שליחות של עשרים וארבע שעות אתה... יש לך את הביצוע עשרים וארבע שעות. אם היו יושבים ומתבוננים בזה כל הזמן יכולתי אותם מהאיפוס. אבל אז אתה פועל נגד השליחות. אז שתשתה ותעשה את כל מה שצריך לעשות. אבל כאן, אם יש את העניין הזה, השליח הוא אחד עם המשלח. צריך הביטוי ב אמרים יים גית השליח, תות השליח וכאן זה ממש אסד השליח, שלוף את השליח. השלוף זה השליחות.

47:11 דובר 7 כל פרט.

47:12 דובר 1 וחוזר חלילה. כי פשוטקי קיבלת פה את השליחות על כל שניה ושניה. אז אם נדבר על המיוחד של השליחות ללמ"ו זה משהו שאין כדוגמתו. אני מדבר כלז לח שבעצם אותו אותו רעיון. אין כדוגמתו בשליחות רגילה, אין את הדבר הזה. אלא אם כן אחד באמת לוקח על עצמו את המינוי הזה ובאמת מרגיש שהוא צריך מצידו לפעול את זה בעצמו.

47:45 דובר 7 שכל המציאות היא הרבי.

47:46 דובר 1 כל הזמן בתוך הדבר הזה. אז פה נתנו לך את זה לכתחילה.

47:52 דובר 7 בזה גופא זה מדהים כי זה נותן אור מיוחד. איך להיות שליח של הרבי כל הזמן ואיך כל ימי חייך לאהוב ולמסור למשיח שזה כל המציאות.

48:24 דובר 8 הרבי סידך ערב שבת שבע בשבט פרשת ב' י"ט שבט. איך את מי יצא את המאי"ר זין ובפרט התחילו כמה ימים מזה רבנו סיעתא דכבוד כמה ימים ואמרו יתמך ואתם רוב העודף יחמיא מס מיוחדים ובפרט בזמנים מיוחדים.

48:47 דובר 7 הרי בשביל לנסות לחבר את כל הקווים אז מ י"ט תשרי תשע"ו אולי ניקח אחורנית לדבר על, על, על משיח בהמשך השליחות הזו על י"ט תשרי תשל"ג שהרבי נכח בשעת מעשה בסיום ספר התורה של משיח.

49:04 דובר 9 אני יכול להגיד רק בשתי מילים. ההרגשה שהייתה אז אצל אנ"ש כולם ב-

49:13 דובר 7 יום שישי

49:15 דובר 9 לפני יום שישי, בימים שלפני כן, אצל אנ"ש, הייתי אז שנה ראשונה אצל הרבי, בשבט, הייתי מתכתב עם החברים, חברי הכיתה שהיו בשליחות ב, ב, בישיבה בבואנוס איירס, והחברים היו אז חזרו לבואנוס איירס בשליחות של הרבי והיינו מתכתבים. מה שקיבלנו תיאורים ממה שעובר שמה אצל היהודים, אצל הבני יוסף בשכונה, האווירה שהייתה משיח כהלכה וכל אלה שמתארים שזה היה אווירה פה בארץ משיח. שהגיעו אותם נציגים ואמרו שהנה הולכים להביא לרבי השמות וכולי ועמדו בהיכל הנשיאות, האווירה הייתה מדהימה, מחשמלת. פשוט אי אפשר היה לחשוב אחרת. עשרים שנה, האות האחרונה, הרבי מסיים וזהו. זהו. כאן יש את הקלטת והרבי בעצמו אומר שהוא מסיים את ספר תורה. ספר תורה לקבלת פני משיח. אז זהו, אז זהו הולכים לקבלת פני משיח. זה היה כל כך ברור, כל כך ברור. אני לא בטוח שעם אותה הרגשה של אותם ימים, אנשים היו בשנים האחרונות כשהרבי דיבר על משיח במלוא הכוח.

50:39 דובר 7 עד כדי כך.

50:39 דובר 9 וכולי וכולי וכולי. לא בטוח שהייתה אותה הרגשה. תראה, אני אם אני מדבר על עצמי, הייתי אז בחור בישיבה יותר צעיר וכולי וכולי, אז כמובן שהתרגשות היא שונה והנה הולך ל-- והנה אתה רואה במה שיש היום מסיים את הספר תורה ואתה נמצא באירוע הזה. זה אירוע שמימי לגמרי.

51:00 דובר 7 הרב, אתה זוכר את המקום המדויק שהרב עמד בו?

51:03 דובר 9 ודאי מה השאלה? אז יש תמונה מסוימת שרואים אותי ככה.

51:08 דובר 7 מאיזה צד?

51:09 דובר 9 אז זה היה לא המקום הקבוע שלי. אז עמדתי מצד ימין של הרבי.

51:16 דובר 7 מממ.

51:17 דובר 9 אלה שעומדים שמה הרבה רחוק מהאונקלוס, קצת יותר קרוב לאמצע.

51:23 דובר 7 אבל הצלחת לראות מה שקורה על השולחן באמצע.

51:26 דובר 9 תשעים אחוז.

51:27 דובר 7 מממ.

51:28 דובר 9 אבל כמובן לשמוע טוב וכולי.

51:30 דובר 7 את המאמר וכל מה שהיה.

51:32 דובר 9 ברור, ברור, ברור, זה היה מדהים. מדהים, מדהים, מדהים. תראה, יש את הרישום של כל הדברים האלה כבר מופיע בכתבים ויומנים.

51:44 דובר 7 אנחנו רוצים את ההרגשה.

51:45 דובר 9 בשעתו.

51:45 דובר 7 ההרגשה לא רשומה.

51:46 דובר 9 בשעתו, דוברובסקי.

51:49 דובר 7 מממ.

51:50 דובר 9 דוד שלי כתב כתבה שלמה ב... היה רבעון 'די אידישע היים' ביידיש. הכתבה הזאת תורגמה וכבר כמה פעמים נדפסה גם בשבועונים שלנו של חב"ד, עם תיאור מאוד, מאוד, מאוד ככה חי בשביל כל הדברים האלה. כל פעם שקראתי את הכתבה זה פשוט החזיר אותך לשמה. אני פה מנסה להעביר את המשהו מהרגשות והנושא של משיח, זה בעצם הרי מי ששם לב, והרבה ששמו לב לזה גם במשך כל השנים, שהרבי כל הזמן דיבר על הנקודה הזאת בצורה ישירה. ואם מסתכלים בנאומים של הרבי, אחד המסרים הראשונים זה מה זה אמונה? עניינו של משה רבנו, הרי אמונה שבזכות האמונה נגאלו מעבדות ממצרים. והרבי מסביר איך שמשה רבנו עניינו היה להכתיר לעם ישראל שהאמונה תהיה אצלם באופן פנימי, שאז זה העניין שלהם ובזכות זה יכלו לצאת ממצרים. וכך גם עכשיו בגאולה האמיתית והשלימה. זה מה שתורת החסידות חב"ד. הרבי מקשר את זה עם תורת החסידות. תורת החסידות חב"ד פועלת שזה יהפוך להיות משהו פנימי, לא סתם אמונה הטבעית שיש בירושה, מאמינים בני מאמינים, אלא שזה יחדור בתוכם, וזה מה שהרבי בונה את האמונה בשביל היום. בזכות האמונה נגאלו מעבדות ממצרים. הרבי מדבר על העניין של ופרצת. אז יש שיחה נוגעת שהרבי מסביר, ונוגע לעניין של ופרצת, שהיהודים אומרת שנחלתו של יעקב הייתה נחלה בלי מצרים, שמתי זה יהיה ופרצת בשלמות? זה יהיה כשמשיח מגיע, ואז יהיה עלה הפורץ לפנינו ויהיה הפורץ בשלמות. כשהרבי התחיל את העניין של ופרצת, הרבי פה התחיל לפעול את הכיוון של ופרצת הגאולה השלימה. אנחנו כל השנים מאז תחילת הנשיאות רק מתקרבים לגאולה, ועד שהרבי התחיל לדבר על זה יותר במפורט בשנת תשל"ח. אני זוכר שהייתי בפארברנגען שהרבי

53:51 דובר 9 הזכיר, כפי שאמרו על השנה הזו, תשל"ח תשל"ח ואחר כך התחיל משנות המ"מים שהרבי דיבר על שנת משיח ודיבור על משיח וכולי וכולי. הרבי התחיל לדבר על העניינים של משיח וזה אז היה בדיוק במ"א חכ"ל[?]. והרבי ייסד את צבאות ה' שצבאות ה' יעשה כל צבאות ה' מארץ מצרים. רואים את הקשר הישיר עם כל מה שקשור לגאולה ואז הרבי מדבר על ביאת משיח וגילוי משיח ומשיח והמלך המשיח. משיח ודאי.

54:26 דובר 10 זה משיח.

54:27 דובר 9 כן, כל החידוש משיח וכולי. אז מה? זה היה ניסיון משהו, סתם ככה לתת איזה רמז שזה זמן סגולה? זה הרבה יותר מזה. שהרבי אומר את ראשי התיבות של השנה, זאת אומרת זה התוכן של השנה. והשנה הזאת היה בה כבר את ההתקדמות הזאת. מה שקשור לביאת משיח. שביאת משיח ברור שיש בזה כל מיני שלבים. כפי שהרבי מסביר איך אחד המכתבים יש הרבי עונה. בשעתו זה היה נדמה לי הרב קווינט[?] שאל את הרבי, באנגלית זה כבר הופיע. עכשיו אני לא ראיתי את זה באנגלית. אני מכיר את זה מתוך הספרות החב"דית. איך אומרים אני מאמין בשבת? אחת התשובות היא ביאת המשיח. יש בזה דרגות. זה לא אומר שהוא כבר בא בגילוי ממש אלא מתחיל. אז יש את הביאת המשיח וגילוי מסוים וכולי וכולי. ואנחנו נמצאים היום בתקופה כזאת שכבר דיבר בנולים[?] על ה-, על העניין, איך שמרגישים בפרט מה שבאוויר וכולי וכולי וכולי.

55:31 דובר 10 עד שמשיח כבר יתחיל להתגלות ולפעול בעולם.

55:35 דובר 9 זה כל הדברים המאוד ידועים ומפורסמים. אנחנו, העבודה שלנו צריכה להיות בצורת חיבור. יש קשר לרבי. זה לא יכול להתבטא רק בזה שאני אוהב את, אוהב את הרבי, אז זה חייב להתבטא במעשה בפועל. יש קשר. זה לא יכול להיות בזה שאני עושה את המעשה בפועל כפי שעשיתי אותו לפני שלושים שנה. חמישים שנה. אז כשרציתי להיות כפי שהרבי רוצה את זה ממני ובאמת כפי שלפני שלושים שנה כבר דובר על זה בהרחבה בשנים האחרונות בצורה מיוחדת. ההרגשה סביב שכל העניינים קשורים עם משיח, כפי שהרבי העמיד את הדברים בחורף נ"ב, זה התקשרות לרבי. לפעול את ההוראות כפי שהרבי רוצה אותן וכשהרבי אומר לנו ולפעול את זה בצורה הכי, אה, צמודה ל-ל-להוראות.

56:42 דובר 11 אפשר לקשר, בעצם אם דיברנו על י' שבט תשנ"ג וי' שבט תשנ"ז, אז בעצם י' שבט נ"ג הוא גם איזה ציון דרך בכל ה...

56:50 דובר 9 מה שונה? כל י' שבט נמשך אור-

56:53 דובר 11 אולי כשהוא יקבל את המשיח-

56:54 דובר 9 אור חדש שלא היה כמותו מלפני כן. אז יש שנים מיוחדות שראינו ויש שנים שאנחנו לא יודעים במה זה יתבטא. אבל ברור, באותה שנה זה היה מה ש-- היה ההכתרה. ניסו ו-ו-ודאגו ופחדו ומה יהיה וכולי. ואז החליטו שיודיעו שזו לא ההכתרה כי כל העיתונים כתבו את זה, כולם יודעים את האמת. זו לא ההכתרה, זה חסידים יגידו וכולי. כל מיני דיבורים שניסו להכניס לשם ולדחוף. אה, כ-- אבל בעיקרון הם רצו לבטל את כל האירוע והרבי-- אז סביב זה היה מה שנכנסו לרבי והרבי נתן את האוקיי. ואז גם פה בארץ הקודש היה כל מיני דיונים ככה מאחורי הקלעים. יאפשרו פה, אה, אה-

57:44 דובר 11 שידור.

57:44 דובר 9 שידור. לא יאפשרו שידור. בסוף היה ברור אם עושים את זה בסנטר יש שידור גם פה בארץ. והעניין הזה, ברור, פעל את פעולתו בעולם שבעולם כולו ידעו שחסידים מקבלים את הרבי וכל העולם כולו ידע את זה, שחסידים, אה, מקבלים את הרבי כבתור רבי שכלל ישראל, וזה לא היה סוד, בתור מלך המשיח. הרי היה פרסומים בעיתונות, אה, סביב העניין של קבלת המלכות, כי התחלתי את זה קודם שבעצם י' שבט זה זמן של קבלת הנשיאות. אז קבלת הנשיאות זה אומר לקבל את המלכות. זה הולך יחד, זה אותו עניין, זה אותו תוכן. זה השאלה של ההתנסחות במילים וההתנסחות במילים מבטאת את התוכן בצורה ברורה. כשאתה אומר קבלת המלכות, יודעים פה להדגיש שמתכוונים פה לקבל על עצמו, לקיים את כל ההוראות וכולי וכולי, ושיהיה ברור שזה הרבי המלך שלנו ושיהיה בזה את הפעולה של "וביקשו צבא אלוקים ובית דוד מלכום" כמו שחסידים ביקשו מהרבי אז שיקבל את הנשיאות. ככה חסידים מבקשים מהרבי במשך כל השנים האלה. "וביקשו צבא אלוקים ובית דוד מלכום בוא תמלך עלינו". והרבי שומע את ההכרזה שלנו של יחי המלך שפועלת על כל העניינים כפי שמבואר לגבי יחי המלך ומבטא מצידנו את קבלת המלכות שלנו, שהיא בוודאי תביא שאנחנו י' שבט הזה כבר נהיה במצב שאנחנו נראה את ההשגחה של הרבי מלך המשיח יבוא ויגאלנו תכף ומיד ממש וכל עם ישראל כולו יחד, כולנו נכריז יחד "יחי אדוננו, מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם".

59:28 דובר 11 ישר כוח גדול הרב אלי שם טוב. תודה רבה.

59:30 דובר 9 ישר כוח.

59:32 דובר 3 אוזניים לשמוע. תוכניות השמע לתלמידי תמימים מבית את"ה העולמי. לתוכניות נוספות חייגו כוכבית שש שלוש חמש שמונה. יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד.