אוזניים לשמוע 4 | תקיעות מפיו של משיח

00:00 דובר 1 ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועיניים לראות ואוזניים לשמוע.

00:08 דובר 2 אוזניים לשמוע. תוכנית השמע לתלמידי התמימים מבית את"ה העולמי.

00:14 דובר 1 אחרי זה הרבי התרומם והתחיל בקול גדול. הרבי התחיל "למנצח לבני קרח מזמור", נהיה שקט וכולם התחילו להגיד למנצח: "כי ספר עס הוא זמר אותו ובירצונך תום כמינו"[?].

01:00 דובר 6 שלום עליכם לכלל תלמידי הישיבה מכל ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש ברחבי ארץ הקודש והעולם כולו. אנחנו מתחילים עכשיו את התוכנית המיוחדת תוכנית אוזניים לשמוע. תוכנית שספוגה וחדורה ברוח של התקשרות איתנה לרבי מלך המשיח שליט"א ולעניינו העיקרי להוביל למושיע המשיח. התוכנית הנוכחית תתמקד הפעם על התיאור המיוחד של ראש השנה בליובאוויטש, ובפרט על רגעי התקיעה המרוממים והמיוחדים במחיצת הרבי מלך המשיח. הרגעים שלפני והרגעים שאחרי. בשנת תשע"ב, הרבי לראשונה החל לומר את המזמור של המנצח ואת הפסוקים שלפני התקיעה. בפועל תקע בשופר החסיד ר' מנדל טננבוים. לאחר מכן, משנת תשע"ג, הרבי פעם ראשונה תקע בשופר את התקיעה הראשונה, ומשנת תשע"ד ואילך זכינו שהרבי תוקע את כל התקיעה דמיושב. הרגעים המיוחדים הללו מזכירים לכל אחד ואחד מאיתנו את הקשר ההדוק והמיוחד בין ראש השנה לגאולה האמיתית והשלמה ולביאת המשיח, כפי שביאר הרבי מלך המשיח בשיחת ערב ראש השנה תשנ"ב, שהקשר המיוחד של הגאולה האמיתית והשלמה עם ראש השנה מודגש גם בכך שראש השנה יהא עבודה של קבלת מלכותו יתברך. למלא את הבקשה של הקדוש ברוך הוא "תמליכוני עליכם", שמלכותו יתברך קשורה ומתגלה בשלמותה על ידי דוד מלכו משיחו שעניינו היא ספירת המלכות. אלו הם המילים של הרבי בשיחת ערב ראש השנה תשנ"ב. אז אם כן, התוכנית הזאת, התוכנית המיוחדת שתרומם אותנו טפח מעל הקרקע לרגעי התקיעה עם הרבי, תזכיר לכל אחד ואחד מאיתנו את הרגעים המיוחדים ותעורר אותנו לקבל פני משיח ולהוביל למושיע המשיח בפועל ממש. מתחילים כעת את התוכנית עם הרב דוד אופן שזכה להיות אצל הרבי משנת תשל"ד עד תש"מ. ברגעים המיוחדים הללו מתחילים כעת את התוכנית עם הרב דוד אופן.

03:14 דובר 2 לחיים.

03:14 דובר 6 לחיים, לחיים, הרב אופן. לחיים, לחיים. אנחנו עכשיו נמצאים בתוכנית המיוחדת הזאת, תוכנית אוזניים לשמוע רגעים שאנחנו מתכוננים לימים המיוחדים שכל חסיד נמצא אצל הרבי תשרי עם הרבי, וברגשי לבו של כל תמים לשמוע טיפה מאלו שזכו לראות את הרבי בכל העניינים, בכל ההיבטים, לאורך כל הימים של תשרי ראו כל תנועה של הרבי וחוו כל רגע עם הרבי לשמוע איך תשרי אצל הרבי בכל פרט מהימים שבהם ראו בגילוי את הרבי. אז בתור אחד שהיה אצל הרבי משנת תשל"ד עד שנת תש"מ, הרבה שנים שאפשר לספר עליהם, אה, ריבוי עניינים וריבוי, אה, אה, דברים מעניינים, אנחנו רוצים לשמוע על קצה המזלג. דבר ראשון על ההרגשה המרוממת של ראש השנה אצל הרבי באופן כללי, מה היה המיוחד? הדברים המיוחדים שתפסו אותך בראש השנה אצל הרבי.

04:32 דובר 7 אנחנו נתחיל עם העניין של ראש השנה תשל"ו, כיוון שזה גם כמו הקביעות של השנה, שזה גם שנה מעוברת וגם העיקר של ראש השנה, היום הראשון חל להיות בשבת. בדרך כלל אצל הרבי ראו כבר את ההכנות בחודש אלול שהרבי לא קיבל יחידות באותו חודש. כל השנה הרבי היה מקבל פעמיים בשבוע יחידות כל הלילה. אנשים פרטיים. בחודש אלול הרבי לא קיבל יחידות. דבר שני הרבי היה נוסע בחודש אלול הרבה הרבה ימים לאוהל. לא קבוע ימים חוץ מהימים הקבועים היה הרבה נסיעות לאוהל. הרבי אמר פעם שצריכים להתכונן לראש השנה כיוון שראש השנה ממליכים את הקדוש ברוך הוא למלך מלוכה חדשה, ולכן צריך על זה הרבה הכנה.

05:41 דובר 6 אתם בתור תלמידים כבר הרגשתם שהמצב באלול כבר משתנה טיפה? זה לא כמו כל השנה.

05:46 דובר 7 כן. היה משהו מיוחד שנתחיל עם ערב ראש השנה שבערב ראש השנה הרבי נוס-- אה, מקבל פנים ואחרי שהוא מקבל את הפנים הוא נוסע לאוהל. מה שמיוחד ב-ב-בקבלת הפנים זה שכל אחד ניגש לרבי אישית ונותן לו את הפנים, כי אנחנו מכירים חלוקות שהרבי מחלק כמו דולרים, כוס של ברכה, לעקח או מכתבים לפעמים שהרבי שולח ומחלק. וכאן אתה צריך לתת לרבי איזה ממך משהו. זאת אומרת שאתה נותן את הפנים. אתה צריך לתת החלטות טובות וכל מיני דברים ש-שהרבי יהיה לו קצ-- נחת רוח מ-מאיתנו. אז לכן זה היה מאוד מרגש שכל אחד ניגש ונותן את ה, את הפנים, את הבקשות וההחלטות טובות שהוא קיבל על עצמו לכבוד השנה החדשה, ראש השנה. ולכן היה התרגשות במסירת הפנים שהרבי היה מסתכל על כל אחד ואחד בשעת מסירת הפנים. מאוד עם ה... עם ה... הרבי חדר עם העיניים ואמר לשנה טובה ומתוקה לכל אחד ואחד.

07:20 דובר 6 אתה זוכר את זה באופן אישי, את הרגע הזה?

07:23 דובר 7 כן. כן.

07:25 דובר 6 הרבי אמר כתיבה וחתימה טובה ולשנה טובה ומתוקה.

07:28 דובר 7 כן. לפעמים את זה ולפעמים ביחד. אבל תמיד הוא אמר לכל אחד ואחד כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה. מה שהיה עוד דבר שכשהרבי נוסע לאוהל אז אף אחד לא נוסע איתו. רק הנהג. הנהג גם עומד בחוץ. הרבי עומד באוהל לבד כל השנה. אבל בערב ראש השנה אז היו באים לאוהל ל... כי זה ערב ראש השנה ל... לרבי הריי"צ. וכשהרבי היה מגיע היה, היו נשארים גם בשעת שהרבי נכנס ו-והיה רשות להישאר ביחד עם הרבי. כמובן שהרבי היה בפינה ב-בחדר, החדרון הזה הקטן שהיה, אבל ראינו את הרבי ברור. אני זוכר שפעם ראשונה שראיתי איך שהרבי נכנס לאוהל זה היה מאוד, מאוד מפחיד. אלף כל ראיתי ש[?]... אני שומע איך שהרבי דופק שלוש דפיקות וכשהרבי דופק זה לא כמו שאנחנו, אלא הרבי דופק ומחכה לתשובה. ואחרי זה הרבי פותח חד-- שניות, הרבי פותח את הדלת, נכנס. הרבי היה לבוש תמיד עם משקפיים באוהל ומייד הרבי לוקח פנס ומדליק אותו ואומר את מה שכתוב במעיין אלוהים ואומר כמה פרקים ממש קצת, קצת ומייד אחרי זה הוא מתחיל עם הפ"נים. עם הפ"נים זה איך שהרבי מסתכל וקורא ואחרי זה הוא קורע אותם. חלק הוא מכניס לאוהל, חלק הוא מחזיר לשקית. זה היה פשוט מאיים לראות את הרבי. ולכן באותו שנה שפעם ראשונה שראיתי אני לא יכולתי לעמוד יותר מעשר דקות. מייד אחרי עשר דקות אמרתי שאני לא יכול לראות איך שהרבי ככה עומד וקורע פ"נים.

09:44 דובר 8 בכלל אם היית רוצה להישאר היה אופציה להישאר מצד המקום?

09:47 דובר 7 כן. היו יכולים להישאר. כן. מי שרצה יכול להישאר חצי שעה אפילו כי לא היו הרבה והיו מתחלפים. אז הרבי עומד כמה שעות. הרבי עומד ארבע, חמש שעות. הרבי חוזר ממש לפני הדלקת נרות. אחרי שחזרנו ב-770 אז מייד כבר התחלנו להתכונן למטה שהרבי יגיע למעריב בראש השנה. אז כמו שאמרתי הרבי נכנס. מגיע מהאוהל ממש חמש דקות לפני השקיעה והדלקת נרות. מתפללים מנחה קטנה ומייד יורדים למטה לתפוס מקום ומחכים שהרבי יבוא למעריב. שהרבי בא למעריב בליל ראש השנה. הרבי בא עם סידור ותהילים גדול של הצמח צדק.

10:48 דובר 8 לך היה מקום שמור לך באותו, באותו זמן או שזה היה מתחלף?

10:54 דובר 7 זה היה מתחלף. היינו תופסים מקום ולפעמים היינו נכנסים בין הבאבעס קצת לשבת אבל לא לשבת כמובן, רק לעמוד וחיכינו לרבי.

11:06 דובר 8 זו הייתה ההבחנה בין תמימים לבאבעס. העמידה והישיבה.

11:11 דובר 7 כן. ומיד שהרבי נכנס לליל ראש השנה הוא מתיישב על הכיסא ומתחיל להגיד תהילים. וזה דממה גדולה. בשקט הרבי אומר תהילים ולא יודעים מתי מעריב עד שהרבי פתאום יקום ויסגור את התהילים. אבל העשר דקות או רבע שעה שאומרים תהילים זה, זה פשוט אימה ופחד נפל עלינו איך שהרבי מתכונן לבין למלכות [?] כפי שכתוב בחסידות.

11:50 דובר 8 ובעצם גם באותם השנים אז התחיל שהרבי עומד על הבימה שכל תשרי הרבי עומד על הבימה מתשכ"ד והלאה.

11:57 דובר 7 כן, כן, מאז התחיל שהרבי עומד על הבימה בכל התשרי. כן. אנחנו נתחיל אולי עם ראש השנה ל"ו שבאמת כך היה. הרבי נכנס. הרבי אמר תהילים, ואחרי שהרבי גומר להגיד תהילים הוא מתרומם. כל שעת אמירת התהילים הרבי יושב על הכיסא. כמובן שהרבי בכלל, הרבי אף פעם לא נשען על הכיסא. תמיד הרבי אומר-- יושב בקצה השליש של הכיסא וממש בכפיפה כזאת, ואף פעם לא ראיתי את הרבי שהרבי נשען על הכיסא ב-ב-ברווח, לא בתפילה ולא בפארברענגען ולא בכלום. אני זוכר שפעם אחת בשנה שהרבי היה נשען על הכיסא וישב ברכבות, זה היה, אה, בליל יום כיפור. אחרי כל נדרי שאומרים תהילים את כל התהילים אחרי התפילה, אז בשעת התהילים הרבי ישב. זה הזמן היחידי בכל השנה. לא בשבתות מבורכים ולא בתפילות. בזמנים שלנו, לפני ל"ט חס [?], הרבי לא ישב שום תפילה, רק מעריב.

13:18 דובר 9 כל קריאת שתי תהילים.

13:19 דובר 7 קריאת שתי תהילים. בשחרית הרבי לא היה יושב אף פעם. לא בשבת כמובן ולא במוסף ולא בקריאת שתי תהילים. וכשהרבי בא למעריב אז הרבי התיישב להגיד תהילים עשר דקות, רבע שעה. אחרי זה הרבי התרומם והתחילו לשיר אבינו מלכנו. הרבי סימן עם היד. עכשיו, כשזה חל בשבת אז לא אומרים אבינו מלכנו, הרבי לא, לא שרו, אבל בדרך כלל בראש השנה אחרי התהילים הרבי נעמד ומתחיל עם היד על הסטנדר, ואז התחילו לשיר אבינו מלכנו כהקדמה לתפילה. ומשהו מיוחד בלילה שהרבי מאוד, מאוד מאריך בשמונה עשרה. זה השמונה עשרה של ראש השנה. מאוד, מאוד אריכות פשוט. לפעמים היו מחכים שבע דקות או יותר עד שהרבי יגמור שמונה עשרה, כי כל השנה הרבי גומר מהר מהר שמונה עשרה. אבל השמונה עשרה של ראש השנה לקח הרבה, הרבה זמן.

14:37 דובר 9 כמו אצל כל הרביים.

14:40 דובר 7 לפעמים אה אה גם בשחרית, גם במוסף, אבל ב-בלילה היה, היה אריכות. אחרי שגומרים את התפילה והרבי יוצא. הרבי אומר לכל אחד "גוט יום טוב, לשנה טובה תכתבו ותחתמו".

14:58 דובר 9 אתה הצלחת לתפוס בזווית עין בכלל או שלא?

15:01 דובר 7 כן. אה אז לפעמים הרבי היה עושה גוט יום טוב, גוט יום טוב, גוט יום טוב שלוש פעמים. זה היה נדיר. זה היה בשנים היותר מאוחרות, אבל בשנים הראשונות הוא רק אמר גוט יום טוב, לשנה טובה תכתבו ותחתמו. ככה הוא עשה עם הראש לכל הצדדים כשהוא עבר בשביל.

15:23 דובר 9 אז איך אם הרבי עושה לכל הצדדים? איך יכול להיות שהרבי תופס כל אחד? זה לא...

15:27 דובר 7 לא, אז הוא תופס.

15:28 דובר 9 אבל אתה זכית ללקבל את המבט.

15:30 דובר 7 כולם, כולם זוכים, כי הרבי נותן באופן כללי.

15:34 דובר 9 בכל צד.

15:34 דובר 7 באופן פרטי, אבל באופן כללי הרבי עושה לכל צד, לכל מקום איפה שיש אנשים הרבי אומר "לשנה טובה תכתבו ותחתמו". זה לא באופן פרטי, אבל באופן כללי. ככה שהרבי עובר על כל הקהל מצידו וזה בלילה. למחרת...

15:55 דובר 9 זאת אומרת הייתם צריכים לקום מוקדם כדי לשמור מקום לתקיעה.

15:58 דובר 7 מובן.

15:59 דובר 9 מה זה מוקדם?

16:01 דובר 7 מוקדם זה שבע או שש וחצי משהו כזה, כי התפילה מתחילה בעשר. אנחנו נתחיל אולי עם ראש השנה ל"ו, שביום הראשון לא היה תקיעות, אבל היות וזה היה שנה מיוחדת וזה גם מתאים לשנה אז אנחנו נדבר על זה.

16:23 דובר 9 בעצם היה בכלל בשביל מה נשמר מקום או לכאורה לא היה תקיעה.

16:27 דובר 7 אז באמת אין כל כך דחיפות כמו בתקיעות, אבל רוצים לשמוע מפטיר. המפטיר של הרבי בראש השנה זה עוד יותר מכל השנה. כל השנה גם נדחפו למפטיר אבל בראש השנה עוד יותר. מכיוון שאין תקיעות אז באמת היה יותר קל להתקרב לשמוע את המפטיר.

16:51 דובר 9 הייתם קבוצה גדולה של תמימים או שזה היה התמימים השפיצים [?] הבודדים ש...

16:55 דובר 7 כל התמימים באו. כל מי שהיה לא היו הרבה כמו היום שהתרבו, אבל היה הרבה תמימים והיה גם אנשים אברכים שבאו שגם ניצבו לשמוע את ההפטרה והיה מקומות קבועים. אז בהפטרה היה באמת מקומות קבועים במשך השנה לאט לאט סידרו כל אחד סידר עם חבר שלו ושהיה קודם שיכניס אותו לידו ואז נהיה מקום קבוע.

17:25 דובר 9 לך היה מקום קבוע?

17:26 דובר 7 כן.

17:26 דובר 9 איפה?

17:28 דובר 7 באחד השורות היו שורות לפני הבימה.

17:30 דובר 9 משמאל? ימין?

17:31 דובר 7 מכל הצדדים מגיעים, גם בשמאל, כל הבימה עמדה באמצע ומלמטה מאחור מאחור מהבימה למטה עמדו שורות, שורות, שורות דחוס, דחוס וכל אחד ידע. הראשון היה שני, שלישי, רביעי, חמישי, השישי. זה המקום שלי.

17:50 דובר 9 אתה זוכר איפה היה?

17:51 דובר 7 זוכר.

17:52 דובר 9 מי היה לידך? מי מימיך? משמאלך?

17:53 דובר 7 לא זוכר מי היה, אבל אני זוכר שהיה לי מקום שישי או שביעי באורך של השורה.

18:00 דובר 9 והיה אפשר לשמוע את הרבי?

18:02 דובר 7 והיו שומעים. כן. כן. כשהיה שקט, כשהיה נורמלי, היו יכולים לשמוע כל מילה, מילה במילה. באמת, כמו שאמרתי, היות ולא היה תקיעות, היה עוד יותר קל לשמוע כי לא היה כל כך דחיפות. אבל מה? אה את ההפטרה הזאת זה דבר שאי אפשר לשכוח. בגלל שהרבי ישב. תמיד הרבי בוכה בהפטרה, אבל פה זה היה ממש כל קטע. הרבי נעצר וכאילו לא יכול היה להמשיך להגיד את המילים והיה צריך להיעצר מרוב הבכייה. הרבי הגיע למילים שעד מתי תשתכרין הסירי את יינך מעלייך. הרבי מיד פרץ בבכי, ממש לא יכול היה להמשיך. אחרי זה עוד פעם שהגיעו ל-- בפסוק ויש פכנף שלפני השם במיוחד אל הנער הזה הספנרתי. הרבי מאוד בכה. דרך אגב, הרבי דיבר פעם שזה הולך על שמואל הנביא הנער הזה, והאמא הייתה חנה, וגם זה רמז על הרבי שהרבי הוא גם הוא הבן של חנה.

19:20 דובר 9 והיו מכנים את המשיח בן חנה.

19:22 דובר 7 כן.

19:22 דובר 9 זה הולך על הרבי.

19:23 דובר 7 והרבי בכה גם באמת בסוף ההפטרה בהווי אחד או מריבוב ששמה מדובר שלפני ביאת משיח אז כל המפריעים יתבטלו. אז גם שם הרבי מאוד בכה וגם בברכות כשבברכה ש-שמברכים על מגן דוד על כסאו לא ישב זר. הרבי מאוד, מאוד בכה. ממש לא ידעו מה קרה השנה שהרבי מאוד בוכה יותר מכל שנה.

20:00 דובר 9 אתה ראית את הבכיות או שרק שמעת?

20:02 דובר 7 ראיתי ושמעתי שני הדברים. כמו שאמרתי היה היה אפשרות לשמוע וגם לראות.

20:11 דובר 10 ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו

20:34 דובר 7 שם הרבי הסביר את כל בשיחה כבר היום מודפס בליקוטי שיחות. אבל כשאנחנו מסתכלים בשיחה אנחנו אז רואים רק את המילים. אבל כשאנחנו נזכרים בשיחה אז זה פשוט נזכר כל הבכיות גם בהתוועדות שהרבי שאל למה עלי חשב שהיא שיכורה. אישה עומדת ומתפללת מתחננת לה' בראש השנה שהיא רוצה ילדים. אז הוא אומר לה את שיכורה? ועלי היה צדיק, כהן ונביא. איך יכול להיות שהוא לא ראה את הפנימיות של של חנה? אי אפשר להגיד כזה דבר. אפילו בן אדם פשוט, הרבי אמר רואה שעומדת אישה ומתפללת והוא קורא לה שיכורה בהיחשבי עלי שיכור. עד כדי כך שהיא הייתה צריכה להסביר לו שהיא לא שיכורה, היא רק אשפוך את נפשי לפני השם. אז הרבי הסביר באמת שכל העניין של חנה זה היה שהיא ביקשה ילדים. וכשעלי הכהן ראה ושמע שהיא מתפללת מעומק הלב שיהיה לה ילדים, אז הוא אמר לה שאת שיכורה. נכון שזה דבר מאוד יקר ואת רוצה ילדים, אבל עכשיו ידוע על פי סידר שבראש השנה זה ממליכים את הקדוש ברוך הוא למלך, וכשממליכים את הקדוש ברוך הוא למלך אסור לבקש דברים פרטיים ואת מבקשת ילדים. זה דברים אישיים. אחרי ראש השנה, אחרי שתמליך את הקדוש ברוך הוא למלך והכל יהיה המלוכה, אז אפשר לבוא למלך ולבקש ממנו ילדים. אבל לא שההתחלה של המלוכה את מבקשת ילדים. אז לכן הוא אמר לה שאת שיכורה כמו שיכור הוא מונח בעצמו גם את מונחת, מונחת בעצמך, כאילו את חושבת עלייך ועל הצרכים שלך, אפילו שזה צרכים טובים וצרכים גשמיים ורוחניים. אבל זה צרכים שלך. אז ענתה לו חנה. הרבי גם מאוד בכה במילים האלו. הרבי אמר שחנה אמרה לו אני

23:00 דובר 7 לא, אני לא מבקשת ילדים בשביל צרכיי האישיים, הגשמיים והרוחניים. אני מבקשת ילדים כדי ששמואל הנביא הוא ישב בבית המקדש והוא והוא יפרסם את הקדוש ברוך הוא, והוא ימליך את דוד המלך, והוא יביא את בסופו של דבר את המשיח. אז במילא כל הגאולה תלוי בשמואל הנביא, אז לכן היא לא ביקשה לעצמה. זה חלק מהמלוכה של הקדוש ברוך הוא.

23:33 דובר 9 בתשובה הרבי בכלל.

23:35 דובר 7 כן. אז לכן אז אז אז באמת עלי הכהן קיבל את מה שהיא אמרה.

23:43 דובר 9 הרגשתם טיפה שהדברים אמורים כלפי הרבי או ש...

23:46 דובר 7 כן, כמובן. גם כשהרבי דיבר על יחטום מריבה שלפני ביאת משיח, אז צריכים לבטל את כל ההמונים ומעקבים את כל המנגדים וירם קרן משיחו. הרבי דיבר חזק.

24:06 דובר 9 מה היה ההקשר באותו זמן? היה משהו ספציפי?

24:09 דובר 7 לא, לא היה.

24:10 דובר 9 בשל על ה...

24:12 דובר 7 על העניין של משיח.

24:15 דובר 9 אז זה בעצם מה שהיה ביום א' ויום ב', ראש השנה תשמ"ו.

24:19 דובר 7 כן.

24:20 דובר 9 זה בעצם בתיאור של היום הראשון של ראש השנה תשמ"ו שלא היה תקיעה אבל היה הפטרה.

24:25 דובר 7 כן.

24:26 דובר 9 מה שעכשיו מעניין לשמוע מזווית של תמים שהיה כמה וכמה שנים אצל הרבי, את כל מה שהיה במהלך התקיעות, ההכנה של הרבי לתקיעות, השופרות, הטלית, הפ"נים. איך זה היה? באיזה צורה? מה הייתה החוויה האישית שלך ברגעים האלו?

24:43 דובר 7 נעבור, נעבור עכשיו לראש השנה רגיל שזה בתקיעות. כמובן גם בתשמ"ו היה תקיעות למוחרת ביום ראשון. מה שמיוחד הוא שבזמננו שהרבי נכנס, אז הרבי נכנס בבוקר בראש השנה לפני התפילה. הרבי נכנס עם הרבה דברים, פשוט משא. דבר ראשון הסידור ודבר שני, התהילים. תהילים של הצמח צדק. דבר שלישי הסידור האר"י ז"ל ומחזור. אז אני זוכר שהיה ארבע, ארבע. אחרי זה והרבי הכל מחזיק ביד שמאל וגם הרבי החזיק את השופרות. זה עוד שתיים שלוש שופרות שהרבי החזיק עם מטפחות וזה הרבי החזיק ביד שמאל והרבי נכנס עם הטלית כבר. והרבי התיישב במקום שלו והמזכירים מביאים את כל ה-הפ"נים שאנחנו נתנו לרבי אתמול שלשום. אז כל הפ"נים היה בערך ארבע או חמש חבילות גדולות והיו מעמידים שולחן קטן ליד הרבי בתפילה וכל התפילה, בשעת פריסת שמע, הרבי היו שמים את החבילות וכל-- על-- ליד הש-- בשולחן ליד איפה שהרבי יושב. כאילו הרבי ישב עם הפ"נים ליד הפ"נים ו...

26:27 דובר 9 מתפלל.

26:27 דובר 7 היה מתפלל. אחרי זה כשהגיע לקריאת התורה, אז לפני קריאת התורה הגבאי היה מכריז ש-שיהיה סדר, כי הרבי רוצה שיהיה סדר, שלא ידחפו ושיעמדו בצפיפות, אבל שלא ידחפו ושיהיה שקט ושלא יהיה הפרעות. והרבי מאוד הקפיד על זה.

26:54 דובר 9 הצליחו להעביר את כל הפ"נים בצורה סדירה מהבימה של הרבי מהבימה של קריאת התורה?

27:00 דובר 7 כן, תכף אני אגיד. אה, אז, אז הגבאי היה גבאי. קראו לו רבי משה פנחס קרן קץ[?], והוא היה במקורו הוא היה פוילישער שהוא למד בוורשה אצל הרבי ר' אבדון[?]. אז הוא היה מכריז בסוף, אחרי שהוא אמר שלא יהיה דחיפות ושיהיה סדר ושיתנו לו שהרבי יוכל לעבור במנוחה, ושגם המזכירים יוכלו שיהיה שקט ושיהיה סדר מסודר ולא לעמוד על ארגזים ולא לעמוד, אלא כולם יעמדו במקום וכל אחד ישתדל לראות כמה שהוא יכול ושיהיה סדר. אז הוא אמר שיזכרו. אה, הוא אמר ביידיש, אה, וווּ מען שטייט און פאר וועמען מען שטייט. זה נקרא איפה עומדים ולפני מי עומדים. שייז-- שכל אחד יזכור את זה. אז זה היה הסיום של הדרשה שלו. כן, ומיד התחיל רבונו מלכינו ואחרי זה קריאת התורה ולקריאת התורה הרבי עמד במקום שלו, עמד במקום שלו ולקראת, לקראת מפטיר אז כשקראו לרבי למפטיר, אז הרבי קם ממקומו ולקח את כל השופרות ואת הסידורים, את הסידור והרבי עלה לבימה וכשהרבי הלך בשביל אז הרבי הקפיד שחדקוב ילך אחריו. בעיקר אני זוכר את הרש"ג, שהרש"ג גם היה עולה על הבימה והרבי מאוד השגיח שלא ידחפו אותו. אז לפעמים היו לא-- הבחורים לא שמו לב. יא, הרבי עבר כבר אפשר לדחוף, אז פתאום הרבי מס-מסתובב אחורה וכאילו מסתכל איפה הרש"ג. אז ידעו להיזהר שעד שהרש"ג לא עובר אז לא, אז לא נדחפים. ואחרי שהרבי עם הרש"ג והרב חדקוב עברו המזכירים עברו, באו ממקום אחר. אני לא יודע, אני לא ראיתי כל כך. אולי הם גם באו מאותו שביל, אני לא זוכר. ו, ושמו את ה-- הביאו את החבילות פ"נים לתקיעה. עכשיו ש-- שהרבי אמר את ההפטרה אז שמו את הפ"נים

29:37 דובר 7 כבר על הבימה. אחרי שהרבי גמר את ההפטרה אז הרבי התחיל לסדר את כל הפ"נים. הרבי הזיז מימין לשמאל, באמצע. ממש ראו הרבי עושה סדר שלם. לפעמים הזיז קצת יותר, אחרי זה... אני זוכר פעם אחת שהיה, לא זוכר באיזה שנה זה היה, אולי זה היה באותו שנה או נדמה לי שנה הראשונה שהייתי.

30:05 דובר 11 ל"ד.

30:05 דובר 7 ל"ד. אז הרבי, הרבי הזיז את החבילות ופתאום אני איפשה-- נדחפתי, עמדתי קצת רחוק אז ראיתי שאם החבילה הזאת תעמוד פה היא מסתירה לגמרי את הרבי . אז מה הולך? מה עושים? הייתי ככה בכזה מתח והתחלתי לחפש מקום אחר. אולי אני אלך להידחף למקום אחר, כי ממש ראיתי חבילה, בדיוק החבילה הזאת מסתירה. ופתאום ככה בשבריר של שניות אני פתאום רואה איך שהרבי ככה מזיז את החבילה ופתאום נהיה לי קצת רווח שיכולתי לראות. אז ראיתי שלא צריך לעשות כלום. איפה שמגיע לך שם תקבל. כל השגחה פרטית של הרבי. והרבי רואה כל אחד והרבי מרגיש כל אחד. זה ממש ראו. אפילו בתקיעה, אפילו במצב הכי גבוה כמו שאומרים, הרבי לא עוזב את החסידים לרגע.

31:12 דובר 11 היה אפשר לראות מרחוק את הרבי מתעסק עם הפ"נים והשופרות, אבל לדוגמה זה שהרבי מנגן לפני את הניגון של ה, של אדמו"ר הזקן אי אפשר לשמוע, נכון?

31:22 דובר 7 לא. שמע, לא יכולת לשמוע כי הרבי היה אחרי מפטיר בדרך כלל בזמנים ההם הרבי היה לוקח את הטלית ופורס אותה על כל החבילות והרבי היה, אה-

31:40 דובר 11 ידוע מה הרבי ניגן? כי יש כאלו שאומרים שזה ניגון דבקות לאדמו"ר הזקן או גי-- או ג' תנועות.

31:46 דובר 7 לא ג' תנועות. היה ניגון אחד שאמרו שהרבי ניגן. אני לא שמעתי אף פעם ניגון מהרבי, אבל היה איזה ניגון.

31:56 דובר 11 ואז התחילה הסדר של התקיעות.

31:58 דובר 7 ואז התחיל הסדר של התקיעות. אז הרבי היה שוכב ככה. תאר לך שהרבי שוכב על הפ"נים שלך ומתפלל כמו שאומרים, והפ"ן שלך שוכב שמה גם. והרבי עם הטלית מכסה על כל הפ"נים בבת אחת. זאת אומרת שהרבי עכשיו מתפלל על כל הפ"נים. אחרי ככה זה היה דקות כמו נצח.

32:24 דובר 11 זה תפס את כל הבימה של כנסת ישראל, הפ"נים, או רק חלק?

32:27 דובר 7 כמעט הכל.

32:28 דובר 11 אז הטלית בעצם הייתה על כל הבימה.

32:29 דובר 7 כמעט. כן, כן, ממש. היה איזה חמש חבילות. הרבי פרש את הטלית על כל החבילות, ואחרי זה הרבי התרומם והתחיל בקול גדול. הרבי התחיל, "למנצח לבני קורח מזמור". נהיה שקט וכולם התחילו להגיד למנצח. הרבי שוב פעם לוקח את הטלית. כל השבע פעמים שהרבי אמר את המנצח היה מתחת לטלית, לא ראו ולא שמעו. אחרי זה הרבי היה קם ומרים את הטלית והיה כל מיני שנים. השנים שאני הייתי הרבי היה מחזיק את הטלית בצורה מאוד, מאוד שונה מהתפילה. הרבי פשוט לקח את הטלית, אה, כאילו מחזיק-- הראש, את הטלית שעל הראש. הרבי היה תופס בקצה והיה עושה כזה, אה, קיפול. קיפול וזה היה יוצא כמו קו ישר וככה. כך יצא הטלית.

33:49 דובר 11 כמו פתח.

33:49 דובר 7 כמו פתח. הרבי כך היה מחזיק עם שתי הידיים שהטלית תהיה כמו פתח והוא התחיל את הפסוקים. "מן המצר קראתי יה, ענני במרחב יה. קולי שמעה כחסדך ה' כמשפטך חייני. עלה אלוקים בתרועה, ה' בקול שופר." ואז הרבי לקח את הטלית, שוב פעם כיסה. ככה היה דממה. חיכו עכשיו לתקיעות. ו-ו-ואז הרבי כמה דקות, דקה, שתיים, אני לא זוכר. הרבי הרים שוב פעם את הטלית ואז הרבי סידר את הטלית חזק ושם את הטלית מאחורי האוזל. ואז הוא לקח וסידר את השופרות, כיסה אותם, סידר. זה היה קשה לראות בדיוק איך הוא מסדר. ואז הרבי מתחיל את הברכות. "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לשמוע קול שופר." אם זה היה היום השני גם אומרים שחיינו, אז ראו פתאום שהרבי מוציא איזה צעיף, מלביש על ה... מתחת לטלית ועל הגרון. והרבי מתחיל את הברכה השנייה. "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה." אז נהיה שקט. הרבי מתחיל. התקיעות של הרבי זה מאוד שקטות. שומעים, אבל זה שקטות. ומה ששמתי לב שהרבי עושה את התרועה, הרבי עושה טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו. יש כאלה שעושים מהר, מהר. אתה... הרבי עשה, עשה מהר, אבל טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו. ובדרך כלל הרבי היה עושה את כל הש-- כל החלק הראשון תשר"ת שלוש פעמים מכריז-- אה, הרבי היה עושה הפסקה שנייה ומייד את החלק השני. שלוש תשר"ת. מייד את החלק השלישי תר"ת, גם הפסקה. בין כל אחד היה הפסקה.

37:32 דובר 12 זכור לך במהלך השנים איזשהו קושי בתקיעה?

37:34 דובר 7 כן. היה פעם, זה היה אבל רק בשנים הראשונות, שהיה איזה קושי שהרבי... פתאום הרבי החליט שהתקיעה הזאת לא כל כך טובה. הרבי חזר על התשר"ת או על התש"ת. אני כבר לא זוכר איזה זה היה, אבל אני זוכר שהרבי חזר ואני גם זוכר שפעם אחת הרבי החליף את השופר באמצע. שהשופר הזה לא היה כל כך טוב, אז הרבי החליף. ואחרי זה, אחרי שהרבי גומר את כל השלושים תקיעות, אז הרבי מתחיל את הפסוקים. ואז הרבי אומר את זה בניגון מאוד מיוחד, בניגון של כזה תקווה, וכאילו נו, כבר נמשך כל היום שופר. ידוע שאצל הרבי זה אומרים שלמה צריכים לשמוע תקיעות מהרבי? בגלל שיש תוקעי תרועה ויש יודעי תרועה. אז יש סיפור גם שמסופר על הצמח צדק שפעם אחת הבן של האדמו"ר הזקן, הגדול, ר' חיים אברהם, הוא היה דוד של הצמח צדק והוא היה כבר מאוד מבוגר והוא בא לצמח צדק לשמוע תקיעות. אז הצמח צדק אמר לו: "אתה יכול לבד לעשות תקיעות. למה אתה צריך לבוא אצלי? כאילו אני האחיין שלך." אז הוא אמר לו: "כתוב 'אשרי העם יודעי תרועה', שצריך לדעת לתרוע, לא תוקעי תרועה. אז באתי לשמוע מיודעי תרועה." אז מובן שכשהרבי תוקע אז זה יודעי תרועה והרבי ממשיך את כל ההמשכות. דרך אגב, סתם נזכרתי שבערב ראש השנה ראו אצל הרבי הרבה דברים שהרבי דיבר פעם, שהצמח צדק היה עושה סדרים בעולם בראש השנה, כי כתוב שכל בנין המלכות נמשך בראש השנה. אז הכל, הכל איך שהצדיקים, איך שהרבי מחליט מה שצריך. אז הרבי מנסה ופועל כל מיני דברים בענייני המלוכה, בענייני העולם. איך היא הנהגת העולם שזה יהיה כמו ש-- כמו שטוב לטובת,

40:03 דובר 7 לטובתם של ישראל. אז באמת ראו אצל הרבי ממש את כל מה שכתוב בסדרא דזכייה[?]. כמו שאמרתי גם על, על מעריב. ראו אצל הרבי הכל מה שכתוב במימורים ש-שנהיה הסתלקות המלכות בליל ראש השנה. אז ראו באמת ש-שמשעת אמירת התהילים ב-בלילה עוד ראו אצל הרבי כזה כאילו כזה כמו שינה, כמו שכתוב בפסיד"ס דורמיטי[?] כזה שינה שזה הסתלקות המלכות. פתאום הרבי מתרומם ומתחיל לשיר ריבונו מלכינו. כאילו המלוכה מתחילה להימשך מלמעלה למטה. ובתקיעה זה נגמר. כאילו זה היה הגמר של ההמשכות. מתעורר. היה פעם סיפור ש-- אם הרי כולם יודעים את זה שה-שהרבי בתשמ"א חידש את העניין של אות בספר תורה לילדים קטנים ובכל החצי שנה עשו שטורעם גדול והפעם בפרט בפעם הראשונה קנו אותיות וזכו לגמור את הספר בכ"ה מנחם אב גמרו את ספר התורה של הילדים הראשון. ופתאום לקראת תשרי אז הרבי התוודע בערב ראש השנה והרבי אמר שהגיע לי כל מיני פתקים, כך הרבי סיפר ששואלים אותי למה אני עושה רק לילדים ספר תורה? למה אני לא עושה למבוגרים? אז, אז נראה מה לעשות ככה הרבי אמר. זה היה בערב ראש השנה ו-ומהשיחה היה מובן שהר-- שלא אנשים מבקשים. אז נראה מה, ניתן להם מה שהם רוצים. הוא לא אמר מה. פתאום אחרי תקיעה ראש השנה מב, זה היה תשמ"ב. הייתי גם אז אצל הרבי. פתאום אחרי התקיעות בהתוועדות של ראש השנה, כל הטון של הרבי בהתוועדות השתנה. שצריך מלמעלה לעשות אותיות בספר תורה, לא לי לכל אחד, ושכל אחד יקנה ושילכו לחיילים ושילכו לכולם. שיעשו אותיות כי זה מציל. ובאמת אותו שנה היה מלחמת שלום הגליל הראשונה. ובאמת הרבי כל הזמן דיבר על אותיות שזה

42:32 דובר 7 ייתן שמירה לאנשים וכולי. אז ראו ממש את ההבדל לפני התקיעות ואחרי תקי-- לפני ראש השנה ואחרי ראש השנה. לפני ראש השנה הרבי שמע איזו הצעה של חסידים, בעלבתים רוצים גם אותיות. אתם רוצים? נעשה משהו. פתאום הקערה התהפכה תוך יומיים. הקערה התהפכה לגמרי. פתאום זה נהיה הוראה וצריך וחייבים. ולא, איזו טובה שאנשים ביקשו. ממש ראיתי שהרבי עשה המשכה חדשה בראש השנה.

43:06 דובר 13 בגלל המלכות. הרי הרבי הוא ספירת המלכות משיח. אז הוא בונה את כל ענייני המלכות.

43:13 דובר 7 אז הסיום של התקיעות, כמו שאמרנו עם הפסוקים שזה הרגישו אצל הרבי כזה ברוך השם תקיעות. אנחנו יודעים שגם כשהתקיעה לא כל כך הלכה, שאמרתי שהרבי היה צריך להחליף שופר, אז זה גם בגלל ההמשכות. הרבי היה צריך לעשות כל מיני עניינים. לא יודע מה, אבל ברור שהרבי היה צריך לעשות כל מיני עניינים שהתקיעות ימשיכו את כל ההמשכות איך שצריך. אז הרבי היה שר את השלוש פסוקים, "אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון." מהפסוק השני הרבי התרומם עוד יותר חזק. "בשמך יגילון כל היום ובצדקתך ירומו." הפסוק השלישי הרבי עוד יותר עלה. "כי תפארת עוזמו אתה." "וברצונך תרום קרננו." הרבי העלה כל פסוק יותר ויותר. כן. ואחרי זה הרבי הסתובב לחסיד ר' מנחם טננבוים. שאל אותו איזה, איזה שופר אתה רוצה? כמובן שהוא ביקש את השופר שהרבי תקע. הרבי החזיק כמה שופר ואז הוא לקח את השופר. הרבי נתן לו את השופר והרבי חזר למקומו. כשהרבי חוזר למקום אז כבר מתכוננים למוסף ואז הרבי עושה את מה שכתוב בכתבי האר"י ז"ל שהבעל תקיעה צריך להסתובב, להביט על כל הקהל והקהל יביט עליו. כך כתוב וכשעושה כך זה מעורר רחמים. זה היה משהו שהרבי הסתכל ככה. הוא הסתובב ככה עם הטלית, ככה בצורה מאוד כאילו הוא סדר את הטלית, אבל הוא עבר מתחילת הבית הכנסת ככה ימין, ימין ככה סיבוב שלם. הרבי עבר קטע, קטע, קטע, קטע, קטע לראות את כולם. אתה זוכר שהרבי הסתכל לך בעיניים או ש...? כן. באופן כללי. כן, באופן כללי, אבל הרבי הסתכל על כולם. ראו איך שהרבי מסתכל, רוצה לראות את כולם. היה נראה משהו מיוחד במבט של הרבי? מבט

46:32 דובר 7 מאוד מאוד מלא רחמים ואהבה. ממש שהרבי מסתכל על כולם ולאט לאט הרבי חוזר למקום שלו. בכלל בשעת התקיעות לא אמרתי קודם, הרבי הזכיר את זה גם בפארברענגען שכתוב שהדומם לפני התקיעה. אז בשעת התקיעות הרבי ממש, הרבי הסביר שהדומם זה האדם שהאדם מתגלה החוצה וזה החיות שעל ידי התקיעות ממשיכים את החיות. אז... אז באמת ראו אצל הרבי באמת הדממה חזק בשעת התקיעות. ממש מה שכתוב באריז"ל, הדומם לפני התקיעה. הרבי הזכיר את זה גם בהתוועדות וכמובן שהסיום של ראש השנה זה הפארברענגען. וכמו שאמרתי קודם שהרבה דברים בפארברענגען התגלה מה היה המשכות של ראש השנה של הרבי. הייתם מספיקים לתפוס מקום בפארברענגען? הרי הייתם עסוקים במבצעים, מבצע שופר, לא? אבל גם בפארברענגען היה, היה לנו מקומות קבועים. גם בתשרי. מה ההבדל? יש יותר עמוס. זה עמוס. נותנים לעוד מישהו להיכנס. אבל... את האורחים מהארץ שהגיעו וכל ה... כן. מי שהידחף אני אישית לא הייתי מוציא אותו. הייתי אומר לו שיתן לי גם להיכנס, אבל לא, יש כאלה שהיו זורקים. אבל הרבי לא רצה את זה כמובן. אבל אני השתדלתי שאני אהיה במקום שלי, ואם אחד נדחף אצלי אז כמובן שלא הוצאתי אותו. אבל אמרתי לו רק תיתן לי גם. איפה היה המקום שלך בפארברענגען? אז היה לי שתי תקופות. היה תקופה שעמדתי מצד השמאל של הרבי בשורה הראשונה ואחרי זה שמה היה קשה קצת לשמוע. ליד העמוד או בשולחן? כשהרבי יושב בבימה אז למטה ב-770, תתאר שהרבי יושב עם הפנים לקהל ואז לשמאלו. מממ. אז היה שמה שורות אז הייתי בשורה, אבל שמה לא היה כל כך טוב ואחרי, אחרי שנה, שנה וחצי עברתי. מצאתי

48:57 דובר 7 מקום מול, מול הרבי זה באמת. בפירמידה? לא על הרצפה. אני לא אהבתי לעמוד על פירמידה. אהבתי לעמוד על הרצפה ואז השגתי שם מקום ועמדתי מול. לראות אפשר לשמוע אבל מסתמא היה קשה. הפוך. היית אבל עד הסוף לא. אבל יכלו לשמוע כי בגלל שהרבי מדבר לאותו כיוון וגם אתה רואה את הפה אז יותר קל לך לשמוע מה בן אדם אומר, מה הרבי אומר. לא, זה היה הכי טוב מול הרבי. היה לפני אחד שתיים אבל אנחנו שמענו טוב. שמה היה המקום הכי טוב ש-- הייתי שמה כמה שנים. באמת עד נ"ב הייתי שמה. אחרי החתונה. כן, גם אחרי החתונה שהייתי בעל-אישה הייתי עומד באותו מקום. כאילו היה לי מקום קבוע. אז לפני ש-- תמיד לפני שהיינו נוסעים היינו מעמידים בחור אחר שכשאני אבוא שהוא ייתן לי להיכנס. יישר כוחך הגדול, הרב אופל[?], על התיאור המיוחד והמרגש. בפועל, כשעומדים עכשיו ככה ארבעים שנה אחרי התיאורים המיוחדים האלו שאתה מתאר מתוך שנה ד' ואילך, מה בעצם אנחנו בתור תמימים שעומדים כל כך הרבה שנים אחרי, איך אנחנו יכולים לחוות גם את זה שהרבי נמצא ו-ו-ולהרגיש את הרבי וגם ובעיקר ככה לא להסתפק במצב ולרצות לראות את הרבי מלך המשיח בגלוי. אה אני רוצה להוציא מכל זה עניין מאוד מיוחד. בכלל, כיוון שהיינו אצל הרבי כמה שנים והרבי גידל אותנו אפשר לומר. אז הרבי לימד אותנו שהגאולה ומשיח זה דבר הווה, שכל רגע הוא עומד להגיע. כמו שבן אדם מצפה לאיזה, לאיזה אירוע שחייב להיות היום, כך הרבי הכניס. אם זה היה בתמוז, אם זה היה באב, אם זה היה בשלושת השבועות. זה לא חשוב. כל הנקודה היא אחת

51:10 דובר 7 שהרבי כל הזמן, כל פארברענגען, כל זה הרבי ממחיש לנו שמושיע עומד לבוא וצריכים לעשות משהו קטן להביא אותו. ולכן כשאנחנו מתבוננים בכל מה שהרבי עשה וכל הפעולות של הרבי, התקיעות וכל הדברים שמתארים וכל הקבוצה וכל העניינים ועם כיפור וכל הדברים וכל ההוראות. מה שהרבי הכניס לחסידים, בפרט לתמימים, שהתמימים בצעירותם גדלנו עם הרבי שהכניס לנו, שמשיח זה לא הגאולה. לצאת שיהיה לנו את העניין האמיתי התבטלות של אין עוד מלבדו, שזה משיח יגלה בעולם. את זה הרבי רצה ורוצה שנחיה כל הזמן. ולכן כל דבר אנחנו יודעים שכל רגע אצל הרבי תמיד ראו אצל הרבי שכל רגע הרבי מוכן למשיח. משיח יבוא, אין בעיה, הולכים באמצע, אפילו באמצע האוהל שהרבי עומד וקורא פתקים. אין בעיה. משיח בא אז הרבי משנה כיוון וממשיך הלאה. אני זוכר שפעם אחת הרבי עמד בערב ראש השנה וחילק, אה, ספר של הצמח צדק. הוא חילק שבע שעות ולפני החלוקה הרבי אמר כמה דקות שיחה והרבי אמר שאני מקווה שבאמצע החלוקה אז משיח יבוא ואז אנחנו נמשיך את החלוקה בארץ הקודש בבית המקדש. זאת אומרת שהרבי הוא כל הזמן מוכן לבוא. זה כפשוטו. זה ראו. ראינו את זה שהרבי עומד כל רגע לבוא והוא מוכן. אם היו אומרים לבן אדם בוא עכשיו ניסע לירושלים, לא לארצות הברית. רגע, רגע, אני צריך לקחת. אני צריך לשתות כוס קפה. אני לא שתיתי היום. רגע, אני צריך משהו לעשות. אני צריך לשאול ולשאול מישהו. אני צריך לדבר עם מישהו. חכה, אני עוד מעט בא איתך. אצל הרבי אין כזה דבר. הרבי חזר מהאוהל. כן, הרבי לא אכל כל היום. הרבי רק שתה. אז בוא נומר שהרבי

53:41 דובר 7 לא רוצה להפסיק את החלוקה והוא לא רוצה ללכת לשתות באמצע. הוא מוכן ואם משיח יבוא עוד לא שתית אפילו כוס קפה. אולי תלך לשתות כוס קפה ואחרי זה תקבל את משיח? לא, אצל הרבי אין כזה דבר. הרבי אומר עכשיו הולכים לגאולה. זאת אומרת שהרבי הכניס לנו שכל רגע עומד משיח לבוא ולא לעשות חשבונות שאני אסע לקבוצה פ"ו ופ"ז כי אנחנו בטוחים שעד עוד לפני פ"ד אנחנו מקווים שהרבי יבוא ויתקע בראש השנה שחל להיות בשבת בבית המקדש. זה הכיוון שלנו. כדי להמחיש את זה, כך הרבי חינך אותנו. אבל כדי להמחיש את זה אני רוצה לספר לכם סיפור. אצל הרבי היה הרבה בתקופה שלנו, כשהיינו בחורים, היה הרבה פעמים מושג של התוועדויות פתאומיות. הרבי מתוועד פתאומי. מה זה פתאומי? הרבי נסע לאוהל כשהרבי נוסע לאוהל, חוזר בלילה, בא למנחה, מעריב וזהו. הולכים כל אחד לעניינים שלו. אבל הרבה פעמים שהרבי חזר ולא חלמו ולא ידעו כלום, פתאום הרבי גומר מנחה, גומר מעריב, אחרי מעריב אומר למזכיר למישהו

55:11 דובר 3 לאף אחד הכל

55:12 דובר 7 פארברענגען. מתי? עכשיו. בלי לא התכוננתי. רגע, מה קרה? רגע, אני צריך. כבר דיברתי עם מישהו לנסוע לאיזשהו מקום. יושבים בפארברענגען. זהו, עכשיו זה אצל הרבי כל דבר זה פתאומיות.

55:30 דובר 3 אתה חווית את זה בהלך לכל הבית א'?

55:32 דובר 7 כן, עוד מעט אני אספר. אז למה זה באמת? כל את כל הדברים של הרבי שהרבי דיבר וגילה ועשה הוראות חדשות, תמיד ראו את זה שזה בא פתאומיות. מה הרבי מפתיע את הקהל? למה הוא לא יכול להגיד קודם הקדמה שעוד מעט אני אעשה כך וכך? ודאי שהרבי יכול להיות שחשב על זה. אז למה הוא לא אומר? למה הרבי? מישהו אמר פעם שמעתי מישהו בא, התלונן לי, לא מחב"ד. אמר לי למה הרבי עשה מבצע מאוד יפה רמב"ם. אבל למה הוא בא פתאום והתחיל להגיד שילמדו שלושה פרקים רמב"ם באיזה פארברענגען. לא מספר לאף אחד כלום וזורק הוראה. אז מה הרבי לא מתחשב? אז אמרתי לו תדע שמה שהרבי אומר זה גילוי אלוקות מן השמיים, שהקדוש ברוך הוא מחליט עכשיו להתגלות. אז הקדוש ברוך הוא מגלה את ה, את הדברים שלו על ידי עבודה של צדיקים. הצדיקים הם, הם כלים לשכינה. השכינה מדברת מתוך גרונם. אז מה אתה שואל למה הרבי אמר את זה עכשיו? כי עכשיו השכינה אמרה את, את דיברה עם דרך הרבי את העניין הזה. מחר הרבי דיבר עניין אחר. הרבי יצא במבצע של לילות שבת קודש. אז מתי הוא יצא? פתאום בערב ראש השנה. מה בערב ראש השנה? תן לאנשים להתכונן לראש השנה. מה בא לשגע אותם עם לילות שבת קודש.

57:15 דובר 4 חמישים שנה עכשיו בשנה הקרובה.

57:17 דובר 7 אני נזכרתי עכשיו שהרבי התחיל עם לילות שבת ואמרתי בסדר, ראש השנה מדליקים נרות בסדר, אבל בכל זאת, אנשים עוד לא יש להם הרבה. אבל עכשיו הזמן מן השמיים כך קבעו. הרבי אומר מה שאמרו לו להגיד מן השמיים. הרבי לא אומר מעצמו כלום, אלא השכינה מתגלה דרך הגרון של הרבי. השכינה מדברת מתוך גרונו, ולכן אצל הרבי זה הכל בפתאומיות, ולכן גם משיח יבוא ככה שיהיה הזמן שהרגע שיהיה התגלות. אף על פי שהרבי מחכה כל רגע וכנראה שמחכה לעבודה שלנו שנעשה, נזרז את זה. אז תלוי בנו. אבל הרבי כבר עומד מוכן להתגלות.

58:09 דובר 4 ואתה חווית באופן אישי את הרגע הזה בלך לך או תשיעית מטף?

58:13 דובר 7 כן, היה סיפור. אני רק נסיים בזה. שאצל הרבי היה סדר בשבת שהרבי מתוועד אחרי התפילה באחת וחצי. גם זה לפעמים היו התוועדויות פתאומיות. יש את ההתוועדויות הרגילות, אבל ה-הסדר היה שבשבת שאין התוועדות. אז הרבי אחרי התפילה במוסף הרבי עלה לחדר והיה נמצא בחדר שעה, שעה וחצי. אחרי זה הרבי היה הולך הביתה לעשות קידוש. כמובן ב... סודות שבת. היו כאלה שהיו מחכים עד שהרבי הלך הביתה, ואז היו הולכים לאכול. היו כאלה שהלכו לפני זה, אבל אה הבחורים בדרך כלל אהבו לחכות ב-770 או ללמוד משהו או סתם לדבר וחיכו עד שהרבי יצא מהחדר וילך הביתה, ואז היו הולכים גם לאכול בחדר אוכל. היה שבת חורף שחזר. הגבאי הכריז שיהיה מנחה בשעה ארבע. והיה מוקדם אז הרבי היה נוהג בשתיים וחצי, שתיים ורבע ללכת הביתה אחרי שעה לחזור ולמנחה לצאת בארבע. ככה היה אמור. אז אה אותו שבת התפללתי ב-770 למטה. אחרי התפילה נשארתי. אחרי זה עליתי למעלה לזאל הקטן של הרבי, שהחדר של הרבי. שאלתי את הבחורים תמימים האם הרבי כבר הלך הביתה או לא? והוא לי לא, הרבי לא הלך. אז אמרתי טוב, מה היום נישאר, נחכה. אז בדיוק כשאני אומר להישאר לחכות הרבי מתעכב. עובר חצי שעה, שתיים וחצי, שלוש, רבע לשלוש. מה זה? זה חורף. הרבי הולך הרבה יותר מוקדם, בשתיים הוא הולך לפעמים שתיים ועשרה. אבל כל השעון-- ככל שהשעון התקדם היה מתח כזה. למה? מה יהיה? מתי הרבי ילך? מתי הרבי יחזור? הרבי צריך לחזור עד ארבע ואני רואה שכבר השעון שלוש. אז עוד יותר רציתי להישאר. כבר לא נדבר שהייתי שבזמני לא היה ב-770 הרבה קידושים, שאין

1:01:07 דובר 5 יצא עם הרבי מזכירים שהרבי היה לבד. הרבי היה

1:03:40 דובר 7 הרבי לבד, לבד. אף אחד לא היה לו שום מזכיר לא היה. מזכירים היו הולכים הביתה. והרבי יושב על הספסל ומחכה. פותח אשרי זה. אז היה בחור מבוגר ממני, ידיד. קוראים לו מנשה פרמן. היום שליח בקראקס, ונצואלה. ואומר לי דוד אני רואה שהרבי רוצה מנחה. אנחנו מתחילים מנחה אשרי. אני ניגש חזן ואתה יודע לקרוא אז תקרא. אלא הבעל קורא לא הגיע. הבעל קורא יגיע רק בארבע ועכשיו שלוש ועשרים. אז באמת ניגש אשרי והרבי המשיך איתו. ואחר כך זה בקריאת התורה. אז התחלתי לקרוא. מאוד התרגשתי. פעם ראשונה שאני קורא לרבי והיה קצת מוזר שהרבי לא עולה במנחה רק אם זה ספר תורה של משיח. אותו שבת לא היה ספר תורה של משיח אז. אבל הרבי עמד ממש איזה מטר מהבימה ובקריאת התורה הרבי עומד. אז הרבי נעמד כל קריאת התורה והסתכל וברוך השם עברנו בשלום. מה הרגשת? מה הרגשת באותם רגעים? לא הרגשתי מאוד. הייתי מרוגז כי פחדתי לקרוא ליד הרבי פשוט מפחד. אני אף פעם לא קראתי ואף פעם לא עמדתי חזן ליד הרבי וזה היה אצלי חדש. כאילו מכוח המציאות. הצלחת להתרכז בקריאה? כן, כן, הצלחנו. אז ברוך השם קראתי לאט כי פחדתי שאולי אעשה טעות אז קראתי לאט מאוד, אבל קראתי ברוך השם. זה היה פרשת נח שקראו וירא. אז ראו באמת ויראו שהרבי התגלה פתאום. אז זה בא בלי הכנה. בדיוק בוירא יש את הסיפור הידוע שלמה הקב"ה התגלה לאברהם ולנו לא נגלה. כן. אז בעצם אתה קיבלת דוג-- אחרי זה הרבי הלך הביתה וחזר למאירי. אז אתה בעצם קיבלת דוגמית לעניין של ההתגלות של הרבי, וזה בעצם מה שככה נושא חיות. חיות עכשיו

1:06:04 דובר 7 אני אומר לפועל שצריכים לדעת שבאמת כל רגע הרבי עומד להגיע וכל דבר טוב שנעשה במחשבה, בדיבור או במעשה כמו שהרבי אומר, מכריע את כל העולם לכף זכות. יכול להיות שעוד מעשה אחד טוב אנחנו לא יודעים מה הקש שישבור את גב הגמל, כמו שאומרים. יכול להיות שהמעשה שלך בקצה העולם ישנה את כל העניינים והרבי יוכל להתגלות. כי הרבי מוכן כבר לא מ-נ"ב[?] בטוח ולפני זה גם בטוח שהרבי כבר עשה את הכל. הרבי אמר עשיתי את הכל. אז הרבי עשה את הכל. הרבי עומד מוכן ומחכה. מחכה לנו החסידים שנעזור לו בעזרת השם ש הרבי אמר פעם בפארבריינגען שמי שאמר לרבי שהרבי יהיה בריא ויחיה לקראת משיח אז הרבי הוא אמר ביידיש "זאל רבי זיין געזונט". אז הרבי ענה לו אמר "געזונטע חסידים". הרבי יהיה בריא, אל תדאגו, אבל הרבי רוצה שאנחנו נהיה געזונטע חסידים בגשמיות ורוחניות שנוכל להשתתף בהבאת הגאולה. כי הרבי בעצמו יכל להביא לבד את הגאולה. אבל הרבי אמר שהוא רוצה כל דבר לשתף חסידים. אז בכל מבצע הרבי משתף חסידים. כמובן שגם במבצע הכי קשה, הכי הכי הכי גדול זה המבצע של משיח. והרבי רוצה שגם אנחנו נשתתף. שכל אחד ואחד יקבל על עצמו לכבוד ראש השנה זה החלטה טובה. כמו שכתוב גם בספר המנהגים שיש עניין לקבל איזה הידור נוסף לכבוד השנה החדשה, שכל אחד יקבל החלטה טובה במעשה דיבור או מחשבה על מנת לקרב את הרבי בהתגלות בקרוב ממש. אוזניים לשמוע. תוכניות השמע לתלמידי התמימים מבית את"ה העולמי. לתוכניות נוספות חייגו כוכבית שש שלוש חמש שמונה. יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד.