השאלות ההלכתיות של יבשת אוסטרליה -הרב צבי טלזנר שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 אני עכשיו רוצה להתחיל לדבר על נושא מאוד מעניין, מאוד מציאותי, מפני שאנחנו באוסטרליה גרים כמאה אלף יהודים, כן ירבו, ויש להם הלכות, הרבה שאלות והלכות מסובכות איך לסדר את כל העניינים של הזמנים. אתה יודע, בתורה יש כל העניין של זמן, בריאת העולם, יום ראשון, יום שני וכולי וכולי. שקיעת החמה, זריחת החמה, כל הדברים שההלכה פוסקת שצריכים לעשות. אז זה זמן מאוד של יום או חודש או שנה. אבל יש עוד בעיה שהתחילה מהתחלת בריאת העולם. הגמרא אומרת בראש השנה שהקדוש ברוך הוא: "עולם על מילואו נברא", שהעולם נברא ב... מכה אחת. זאת אומרת שהכול נברא בשנייה הראשונה של בריאת העולם. "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ". אז מתי התחיל הזמן? אומר הרמב"ן זה התחיל מבריאת העולם, מהשנייה הראשונה. והרבי מביא את הש-- את השאלה מה עם השמש והירח, שזה הולך, כל הזמנים הולכים על השמש והירח. זה לא שום בעיה. כך התחיל הזמן. היה שעון וכך התחיל כל הזמן. אבל עכשיו אנחנו יש בעיה קטנה. כשאתה נמצא, למשל, העולם נברא, נגיד, בירושלים עיר הקודש נברא ביום ראשון כ"ה אלול, נגיד בשתים עשרה. איזה שעה היה בניו יורק? איזה שעה היה באוסטרליה? איזה שעה היה בקליפורניה? איזה שעה היה בהודו? איזה שעה היה בסין? אז זה בכלל לא מובן-- מובא באף מקום כמעט. הראשון אני חושב שהביא את השאלה הזו היה החתם סופר, שהוא מביא על שבועות. מצאתי זה לגבי שבועות, שהוא כותב ש... בסיני התורה ניתנה בשישה בסיוון, אבל באוסטרליה יכול להיות שהיה בשבעה בסיוון. מפני שאתה לא יכול להגיד שבשישה בסיוון באוסטרליה-- ב-ב-בהר סיני זה אותו דבר שישה בסיוון, באוסטרליה יש לך יום שלם. אז

02:25 דובר 2 מתי התחיל כל ה-ה-השינוי? אני לא יודע בדיוק. זה לא כתוב באף מקום. ובכלל אף אחד לא חשב על זה באמת, מפני שאיפה גרו כל הציבור הגדול? היה גר במזרח התיכון, בארץ ישראל, בבבל, בכל המקומות האלו. עכשיו, אבל אנחנו יודעים שכל מקום שבת הולך לפי המקום שאתה נמצא. זה גם כן שאלה מאוד מסובכת, מתי זה גם כן התחיל. אבל למשל אדמו"ר הזקן כותב בהקדמה למהדורא בתרא של השולחן ערוך, שלמשל אתה נמצא ב... ירושלים ואתה אומר תיקון חצות, אתה שומר שבת, אתה שומר חג, אז אתה עושה מה שצריך. תמצא באוסטרליה, שזה לא מה שזה בירושלים, אז מה שאתה עושה שמה, אתה עושה את התיקון חצות, אתה עושה את השבתות ואת החגים, מה שיש באוסטרליה, וכך הולך בכל מקום בעולם. שאיפה שאתה נמצא זה עת רצון למעלה. אדמו"ר הזקן כותב, "ולכן איפה שאתה נמצא זה שבת וזה חג וכל הני והא." אחר כך ה-ה-אדמו"ר הזקן מביא את הגמרא, אומר בפסחים: "מקום שנהגו שיום טוב ראשון ויום טוב שני, מי שהולך לחוץ לארץ או לארץ, מתי הוא צריך לנהוג? כפי המקום שהוא נמצא." ויש על זה מחלוקת גדולה בין האחרונים, מתחיל מהגמרא עד לפוסקי זמנינו. זה השאלה הכי מפורסמת שאתה יכול להגיד שהתחיל מהגמרא וזה הולך עד היום הזה, שכל מישהו פוסק על השאלה שמישהו בא מחוץ לארץ לארץ ישראל או מהארץ לחוץ, אז כמה ימים הוא צריך לנהוג. אוקיי. השאלה הזאת, הראשון שהביא את השאלה הזאת היה הכוזרי. ידוע הכוזרי היה ויכוח עם המלך של הכוזרים והוא שאל אותו כל מיני שאלות, המון שאלות, ואחת השאלות שהוא שאל אותו נוגע לקו התאריך. מה זה פשט קו התאריך? העולם

04:24 דובר 2 כמו עגול כמו ביצה, וכשהולך אתה מסתובב ממקום למקום זה הולך או מאוחר או מוקדם יותר. אז הוא שאל אותו איך זה הולך? והכוזרי ענה לו, אבל בזמן ההוא לא היה בכלל איזה שאלה מה, מה, מה החילוק. אבל לפני זה, לפני הכוזרי היה דין הגמרא בראש השנה. יש מקום אחד בכל הש"ס שמדובר בשאלה הזאת. יש הרבה מקומות שמדובר על יום טוב ראשון, יום טוב שני, מי שהולך מחוץ לארץ לארץ ישראל ומארץ לחוץ לארץ, זה מדובר חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם. זה דבר אחר, אבל הראשון שהגמרא מדברת בב-ב-בראש השנה מדברת על השאלה הזאת וזהו המקור היחידי של עניין של קו התאריך. אצל הגויים מה עשו? עשו מה שנקרא גריניץ', שמשמה מתחיל הזמן, משמה והלאה זה יום א', משם מהצד השני זה ליל א' או משהו כזה והם פתרו את הבעיה להם ולכן כשאתה עובר באווירון, אתה עובר במטוס, אתה עובר באונייה, אומרים לך היום נשתנה. אין לך היום, היום יום ב', היום יום ג' או משהו כזה, אוקיי. אבל אצלנו בהלכה הגויים לא קובעים מה זה הלכה. אין לך שום-- הם יכולים לדבר מההתחלה עד הסוף, אין לזה שום בעיה. מה שאנחנו צריכים לדעת איך זה הולך. אז הגמרא מדברת ועל הסוגיה הזאת יש המון מפרשים ראשונים, מתחיל מרש"י. רש"י מאוד קשה שמה, מאוד מאוד קשה. לא מבינים מה רש"י באמת רוצה. יש הבעל המאור שהוא כותב המון על זה ואחר כך יש הרדב"ז שהוא כמה מאות שנים אחר כך, והוא אומר נחלקו גדולי עולם בפירוש איך העניינים. היסוד עולם היה הראשון גדול, כתב ספר יסוד עולם. אז הבעל

06:34 דובר 2 בעל המאור אומר ככה, ש-- אם לקחת את כל הגמרא, איפה מרכז העולם? אז הוא אומר העולם יש-- אתה הולך שש שעות מירושלים, זה מתחיל, ומשמה המרחק הכי גדול שיש זה שמונה עשרה שעות, ומתחיל שמונה עשרה שעות מתחיל יום אחד, ירושלים יום אחד. וככה החזון איש, שהוא היה בהתחלה, הוא פסק ככה כמו בעל המאור, ולכן הוא שינה, הוא עשה קו התאריך משלו, שהקו לקח את אוסטרליה ועוד כמה דברים, והוא היה היחיד שלקח את בעל המאור להלכה למעשה ולא הסתכל על אף דבר אחר, והוא אומר שכל הראשונים פוסקים כמו בעל המאור. אז השאלה בכלל לא התחילה עד שאנשים הלכו לאוסטרליה, ניו זילנד או ליפן וכל המקומות האלה, וכל זה פתאום התחיל. אתה על המטוס, אתה על האונייה, אומר לך רב החובל, "תשמע, עכשיו זה לא שבת, עכשיו זה יום ראשון." אז אדם נמצא שם, אז מה הוא עושה? מה הוא עושה עם התפילות? מה הוא עושה עם שבת? מה הוא עושה עם כל הדברים האלה? ויש בעיות המון, לרוב. אז באמת היו גדולי ישראל שהיו שמה, היה רב גדול שהיה רב בחרבין, הרב קיסלוב, הוא פסק שאנחנו פוסקים כמו שהציבור בא, לא יודע מתי הם באו, לפני מאתיים שנה. איך ששמרו שבת, כך אנחנו היום צריכים לשמור את השבת. אם הם עשו שזה יום שבת, זה ככה, ככה אנחנו נוהגים לכל מקום, שזה ביפן או זה היה באוסטרליה. באו לפני מאתיים שנה והתחילו הקהילה, והיו רבנים שפסקו שככה צריכים לנהוג, וכך היה עד ת"ש, נגיד תש"ג או ד'. פתאום יצאו כל הישיבות מליטא ומווילנה, נסעו ליפן, קיבלו ניירות לנסוע לשמה. היה נס מלמעלה, בדרך הטבע לגמרי, כל

08:58 דובר 2 העסק הזה. ואלפים נסעו, נו, באו ליפן ופתאום צצה השאלה: מה אנחנו עושים עכשיו? אז כל שבת היו בחורי ישיבה שאכלו קוגל שני ימים. מה הבעיה? אתה רוצה לישון קצת? יום ראשון זה כמו שבת. לא היה מה לעשות בכלל. ביפן לא היה. אז היו ששומרים שני ימים לחומרה. הראשון, היום הראשון שהיה שבת ביפן, זה היה העיקר. וביום ראשון לא עשו שום מלאכה, רק למדו וכו' וכו'. תפילין זה לא בעיה, זה לא, אין בזה איסור של בל תוסיף. אבל מה עם יום כיפור? פתאום בא יום כיפור. מה נעשה? זה כבר יותר חמור מלהניח תפילין ביום ראשון. ומה לעשות? אז הם שלחו טלגרם לירושלים עיר הקודש, והייתה אסיפה גדולה של רבנים, כמעט שלושים רבנים או משהו כזה בירושלים. אבל הליטאים שלחו מכתב לחזון איש ושאלו אותו מה לעשות. אז הוא פסק שיום כיפור, זה היה אני חושב יום שלישי או משהו, שיצומו ביום שאחרי מה שצמים שמה. הוא שלח טלגרם שלא הלך לאף אחד, והוא אמר ככה: אתם תצומו, אכלו ברביעי וצומו בחמישי או משהו כזה. אבל בירושלים היו הרבה רבנים, גדולי הרבנים, בראשם היה הרב הרצוג זכרונו לברכה, היה רבי שלום קצבילר[?], היה אחד מהגדולים. היה הרב זוין זכרונו לברכה. היו הרבה, הרבה רבנים גדולי ההוראה שפסקו: לא, לא לעשות את זה. אתה רוצה להחמיר על עצמך? זה הבעיה שלך. אבל בהלכה למעשה צריכים לעשות כמו מה שעושים שמה. אז היה. היו ככה והיו ככה. היו אלה שאומרים שאנחנו נלך כפי שהרבנים פסקו בירושלים, והיו אלה שלא הלכו. אבל זה היה הפעם הראשונה שהייתה מחלוקת. והיה הרב כשר, שהוא היה מפורסם, כתב את התורה שלמה, והוא

11:08 דובר 2 כותב על זה ספר שלם של ארבע מאות, חמש מאות דף על כל העניינים האלה מההתחלה עד הסוף. הוא אומר שבכלל אין קו התאריך, אבל לפי החזון איש יש קו התאריך. יש באמת, יש עוד קו התאריך שאוסטרליה נמצאת בחלק השני. אין לזה שום בעיה. אז היום אין אף מקום שאני יודע שפוסקים כחזון איש. רוב המקומות באוסטרליה עושים שבת כמו שכל שעשו מההתחלה ועד הסוף. יש מקומות בצד השמאל שיש למשל העדה החרדית שבאים לשמה, שומרים שבת עוד יום כדי לחוש לשיטה של החזון איש. אבל בכל המקום אנחנו עושים מה שיש שמה. באלסקה יש שאלה, והרבי שאל כשהשליח נסע לאלסקה. אז הרבי שאל את הרבנים מה לעשות? הבעיה בשבת רגיל, אין שום בעיה. חג רגיל אין שום בעיה. הבעיה שאתה נוסע, אתה נוסע למשל ביום ראשון ואתה טס, אחרי איזה חמש שעות אתה מגיע לקליפורניה, ללוס אנג'לס, יום ראשון בבוקר. יצאת ביום ראשון בבוקר ופתאום אתה ביום ראשון בבוקר. אז מה עושה? התפללת כבר יום ראשון. מה לעשות? אז משם מתחילות כל הבעיות. מה לעשות? ראשית כל, איזה יום אתה נמצא. אם יש תענית למשל, אם אתה צמת ביום ראשון, אתה בא לקליפורניה ופתאום אתה רואה שיש עוד הפעם, צמים, צריכים עוד הפעם לצום. הרבה שאלות יש. מה להגיד היום? ראשון בשבת, שני בשבת, מה להגיד, איך להתפלל. כל הדברים האלו יש שאלות שכל אחד שואל את הרב שלו, ומה שהרב שלו פוסק, כמוהו. יש בעיה גם כן, כשנוסעים ביום ראשון בבוקר למשל מוקדם, למשל בתשע בבוקר ממלבורן לארצות הברית, אתה עובר על כמה מקומות שעוד שבת, וזה בעיה גדולה. יום כיפור, חג, כל הדברים

13:16 דובר 2 האלה, אתה נוסע. אם אתה נוסע כמה שעות שאתה ממש נוסע על איים קטנים שעוד שם שבת, וזה שאלה גדולה אם מותר לעשות את זה. אני יודע, בחור נסע פעם ופתאום אמרו לו שהיום עכשיו שבת. אנחנו טסים, אנחנו יום שבת, והוא יושב שם, לא יודע מה לעשות, לא יכול לקפוץ מהמטוס, אבל זה אחת הבעיות הגדולות שיש. יש מקילים, יש, יש מקילים, אבל זה בעיה. אתה נוסע ממש, ואסור להגיד שזה חילול שבת, אבל זה משהו לא כמו שצריך. אז על שאלה כזו כל אחד שואל את הרב שלו. אה, למשל יש אנשים שנוסעים מטוקיו ונוסעים לקליפורניה, יוצאים במוצאי שבת ובאים לקליפורניה וזה שבת עוד, וזה אסור. יש מקילים שאתה תהיה ב-ב-ב-- תישאר באיירפורט, תישאר בחניה שם. אבל יש בעיה גדולה, מפני שאם אתה נוסע בשבת אתה צריך לשמור את השבת. אין שום שאלה. ואסור. אסור להיכנס ממש בשבת, וצריכים לעשות הבדלה אולי עוד הפעם. ב-ב-שאתה נוסע למקומות האלו אז זה אסור. גם תפשיני[?] יש מקילים שבירושלים

16:15 דובר 3 אמרת והמוסף אתה כן אמרת אותו דבר. בחנוכה גם כן אותו דבר: אם אתה נמצא, אז מישהו ידליק בשבילך, או ידליק בשביל האדם עצמו ויעשה את הברכה ויוציא אותך מהברכה. על הניסים אני לא יודע בדיוק אם מחויבים להגיד על הניסים. והלל אתה צריך את הברכה ממישהו אחר, ו-ו-ותעשה ותשמע את הברכה ותוציא ותגיד את ההלל בלי ברכה גמורה. אחר כך יש עוד שאלה קטנה, לא שאלה קטנה, שאלה גדולה, וזהו העניין של שאלת גשמים. באוסטרליה צריכים גשם כל השנה. יש הרבה מקומות, דשא ואוכל ופירות וכל ה... וצריכים, צריכים גשמים כל השנה לגמרי. אז הראשון שהביא את השאלה זה התשובות של הרא"ש. הרא"ש היה בגרמניה, היה לו בעיות שמה, הסתבך. אני יודע מה קרה ב-ב-בדיוק, אבל הוא נסע לספרד. בספרד היו חכמי, חכמי ספרד, והוא היה אשכנזי. אז הוא אמר ככה, שאתה צריך לראות כל מדינה מה שצריך. למשל, השולחן ערוך מביא, אדמו"ר הזקן מגיב בזה שהיה... אנחנו מתחילים בארץ ישראל בז' בחשוון. אנחנו מתחילים משיב הרוח ומוריד הגשם, ותן טל ומטר לברכה, וזה ככה צריך להיות. מה עושים בני בבל? אומר השולחן ערוך, אנחנו מתחילים בס' יום אחר תקופה. זאת אומרת בדצמבר החמישי או לפעמים מהעשירי או בט' בטבת. למה? אז אומר אדמו"ר הזקן, זה דבר פשוט, מפני ששמה אתה צריך את המים על המקום בארץ, ובבבל לא צריך כל כך ההרים, אז לכן זה לא בעיה, אתה יכול לחכות עד חמישים יום. אז אתה רואה שזה תלוי איפה המקום, כמה צריך את המים, מתי צריכים את המים. כל הדברים האלה אתה צריך לראות על המקום איפה שאתה נמצא. והרא"ש פסק ככה, אבל חבריו לא הודו לו.

18:23 דובר 3 רוב הפוסקים אמרו לו לא, לא משנים. וזה כשגם היהודים נסעו שמה לספרד, ואנחנו יודעים מה ששם לדרום אמריקה וכל המקומות שהיהודים נסעו לשמה, היו הרבה שרצו לשנות מפני ש... אני לא צריך את-את-את הגשמים באמצע כסלו וטבת, זה הורס את כל העסק וזה ממש סימן קללה. אחד הדברים שאנחנו אומרים בקיץ, משיב הרוח ומוריד הגשם, זה סימן קללה אם יהיה לך גשם, אבל כאן זה לגמרי אחרת. אם יש לך את כל הגשמים אז זה לא טוב. אתה צריך את הגשמים מפסח עד ראש השנה. אז לכן היה בעיה גדולה. אז היו פוסקים כהרא"ש גם כן, שכל מקום שאתה נמצא אתה צריך להתפלל למקום שלך. אבל אנחנו לא קיבלנו. אנחנו קיבלנו להלכה למעשה מזמן, לפני השולחן ערוך אפילו, מהרא"ש ומהמחרח"ש[?], מכל אותם פוסקים, שאנחנו אפילו, אנחנו צריכים, לא צריכים את הגשמים, ויכול להיות זה סימן קללה. אוסטרליה אף פעם לא יכול להגיד שזה סימן קללה, מפני שכנראה צריך גשם. יש לפעמים, היה חמש שנים, היה ממש לא היה גשם, היה ממש הדשא היה בראון, היה מאוד חום. זה היה מאוד מאוד מסובך מה עם מים. יש שם בעיות גדולות עם מים לפעמים. אבל בסוף אנחנו שמע, אבל מה עושים? אז כתוב הפוסקים שבשומע תפילה כל אחד יחיד שרוצה להתפלל לגשם, כאילו זה מישהו שהוא איכר ויש לו שדות וכל הדברים האלו, יכול להגיד, ביחיד הוא יכול להגיד בשומע תפילה, מותר לו להגיד ותן טל ומטר לברכה וכולי וכולי. אז ככה נפסק. אז הרב אומר, וכך אומרים הרבה פוסקים גם כן, שהעיקר אנחנו מתפללים על ארץ ישראל. העיקר שלנו על ארץ ישראל. מה ששכחתי להגיד, למשל הדעה

20:26 דובר 3 השנייה על קו התאריך של ירושלים, מרכז העולם, משם מתחיל טבורו של עולם, ומאה שמונים מעלות ככה, מאה שמונים ככה. זה ה-ה-ה-המרכז העולם, ומשם מתחיל כל העניינים. בעל המאור לא כותב ככה, אבל רוב הפוסקים כותבים שירושלים זה מרכז העולם. אז בגשמים זה אותו דבר, שבגשמים אנחנו לוקחים את ה-את העניינים שמה ארץ ישראל צריך. לכן אנחנו אומרים בתפילות. ומה שאנחנו כן משנים, שאם מישהו לא אמר ותן טל ומטר לברכה, הוא אמר ותן ברכה, לא צריך לחזור. אם אתה נמצא במקום אחר אתה צריך לחזור. אז מה שהרב מדגיש, שאתה צריך להגיד, אתה לא צריך להגיד, זה אתה צריך. זה שבח והודאה, זה לא שאלה. מה שכן, אם טל ומטר לברכה זה מותאם. אם מישהו לא אמר, לא צריכים לחזור על העניין של שולחן ערוך. דבר מאוד מעניין שנגיע ל-ל-לסוכות. יש ספר מפורסם על הלכות סוכה שנקרא ביכורי יעקב. רבי יעקב אטלינגר כתב את הערוך לנר, ספרים ותשובות בנין ציון, היה רב גדול בגרמניה, והוא כותב דבר מאוד מאוד מעניין, שזה באמת דבר מוזר לגמרי. הוא היה יהודי שהיה לו ידיעות וחוכמת חיצוניות. אני חושב שהוא אפילו הלך לאוניברסיטה או משהו כזה, והוא כותב שאלה מאוד מאוד מוזרה. אנחנו יודעים שלולב, אתרוג, צריכים לקחת כדרך גדילתן, איפה שזה גדל. אז הוא שואל שאלה: אבל באוסטרליה הכל הפוך. אז איך לוקחים את האתרוג והלולב שכל הזה זה הפוך? הוא חשב שבאוסטרליה אתה עומד על הרגליים למיניהם, אז זה דבר מאוד מצחיק לפעמים. איך, איך בן אדם שידע קצת מדע וידע מה הולך אומר זה לא דרך גדילתן, זה לא המקום שאתה לוקח את זה. זה הפוך ממה שזה צריך להיות.

22:31 דובר 3 אבל זה, זה, זה באמת, הוא עשה טעות. אני לא יודע מה יכולים להגיד. הוא עשה טעות, ולכן אני ככה, אנחנו... אין לזה שום חילוק בין אוסטרליה למישהו אחר. העניינים שכן באוסטרליה, עוד דברים יש. למשל, היה לנו שאלה מאוד גדולה בנוגע לכמה פירות. ידוע שערלה בחוץ לארץ זה הלכה למשה מסיני שזה אסור. אז הבעיה היא, אבל ספק ערלה זה מותר בחוץ לארץ. אז היה כמה פירות שהמון באו מאוסטרליה, ואני שמעתי שהרב אלישיב זכרונו לברכה פסק שזה ספק, זה לא רק ספק, זה ודאי, מפני שעשר אחוז או יותר מזה באים, הפירות האלה באים מאוסטרליה, וכל אחד יודע מזה. ולכן, אם יש לזה בעיה של ערלה, אז היו צריכים לחשוש מעניינים כאלו. זה קצת הבעיה, בעיות שיש באוסטרליה. עוד דברים שאני יודע שבאוסטרליה: חודש האביב. אחד הדברים שאנחנו רואים, היה יהודי גדול שרצה לנסוע לאוסטרליה לגור, ופתאום הוא החליט שהוא לא. אז שאלו אותו למה? אז הוא אומר דבר פשוט: כתוב בתורה שפסח צריך להיות בחודש האביב, וזה לא חודש האביב. אני לא רוצה להיות יותר דתי מהתורה. התורה כותבת שצריכים להיות חודש האביב, אז צריכים חודש האביב. ולכן כל ה... כל התקופות וכל הסתיו והקיץ, זה קצת מוזר שאנחנו, יש חילוק. למשל, אין שלג באוסטרליה, וגם הלבנה נראית מצד השני. כשאנחנו מקדשים את הלבנה, הולך מ... לא כאן, שהולך ישר מימין לשמאל, שמה זה הולך משמאל לימין. אבל רוב הדברים אנחנו, ברוך השם, אנחנו יכולים לקיים את כל... ברכת האילנות, אחד הדברים שב... אתה צריך לעשות את זה בחודש ניסן. חודש ניסן אין לך פירות, אין לך פירות או אילנות

24:39 דובר 3 שגדלים פרחים. יש אחד, אבל זה לא בניסן, ועיקר שצריך ניסן, אז אי אפשר כמעט לברך את ברכת האילנות, מפני שאתה לא מוצא זמן. הזמן לא נמצא. באמת יש אתרוגים, היה הרבה אתרוגים שהיה לנו באוסטרליה. לא רחוק מהבית שלי היה אחד. הוא ממש גדל קצת, אבל לא... באמת היה צריך להיות הרבה, מפני שהמזג אוויר שמה זה ממש מסוגל לגדל אתרוגים, אבל אין. לא, אין הרבה. לא יודע למה, אבל כך הוא המצב. זה כמה מיני בעיות שיש לנו באוסטרליה. העיקר שהקדוש ברוך הוא יחוס וירחם עלינו ויביא את משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן.