הפעולות המותרות בחצר הבית בשמיטה - הרב סעדיה מעטוף שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 קרבה שנת תשפ"ב. אנחנו נמצאים בתשפ"א, ערב שנת השמיטה תשפ"ב. אנחנו נדבר בעזרת השם על השמיטה. ניתן פתיחה לשמיטה, ובעזרת השם בהמשך נדבר בכל מיני נושאים, נושאים שאנו צריכים להיערך לפני שנת השמיטה הבאה עלינו לטובה. מה אנחנו צריכים להתכונן עוד לפני שנת השמיטה? הגם שדין תוספת שביעית בימינו לא חל. וכמו כן נדבר על הדברים המעשיים בכל בית יהודי. בתים שיש בהם את הגינות, טיפול, הטיפול בגינות הביתיות, ובהמשך אנחנו נדבר גם על צריכת המאכלים, מה מותר ומה אסור וכיצד צריכים לנהוג בשנת השמיטה. בטעמי המצוות, למצוות השמיטה יש איזה ארבעה עשר או חמישה עשר טעמים. אנחנו נזכיר בקצרה את הטעם שהרבי מביא אותו במכתב מתשל"ג, בו' תשרי, שהרבי שם משווה את השבת לשנת השמיטה. במצוות השבת, אז יש לנו שישה ימים שאנחנו עובדים ובשבת אנחנו שובתים. בשנת השמיטה יש לנו "שש שנים תזרע שדך ובשביעית תשמטנה ונטשתה". הרבי אומר שבשבת כל מלאכה אסורה. בשנת השמיטה לא כל מלאכה. "שדך לא תזרע, כרמך לא תזמור". לא כל מלאכה אסורה. מה הטעם של שמירת השבת? כדי לדעת שהקדוש ברוך הוא הוא זה שברא את העולם. במצוות השמיטה, מה הטעם? לדעת שיש אדון לעולם. וברגע שאנחנו נוטשים את הקרקע, מפקירים אותה, מראים שיש אדון לעולם. ולמעשה המצווה הזו של השמיטה, הרבי בא ואומר, היא הבריח התיכון בכל החיים שלנו, לא רק בשנת השמיטה. בשבת אנחנו אומרים שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם פעם, אבל שנת השמיטה באה ומדגישה לנו שכל החיים שלנו צריכים לדעת שיש אדון לעולם, וזה מתבטא במצוות הצדקה שאנחנו נותנים, שזה מבטא שהכל של הקדוש ברוך הוא ומידו אנחנו נותנים. וכפי שהרבי מרחיב שמצוות

03:22 דובר 2 הצדקה היא לאו דווקא בכסף גשמי, אלא גם כן במצוות רוחניות, בדברים שבין אדם לחברו. תמיד צריך לדעת שמה שהקדוש ברוך הוא חנן אותנו זה לא שייך לנו ולא רק לנו, אלא לבוא ולהעניק אותו לזולת. זוהי המצווה שהשמיטה באה ומעבירה לנו את המסר הזה. כעת אני אבוא ואדבר על חובת לימוד השמיטה. לדעת את דיני השמיטה. אני אצטט את מה שהשל"ה הקדוש כותב. השל"ה הקדוש כותב בשער האותיות: "באתי להזהיר בדינים הנוהגים בארץ ישראל, ואם תזכו כמוני לבוא לארץ הקדושה לדור כדי שתדעו מה לעשות ולזרז אתכם שתהיו מאוד מדקדקים בהם לבלתי תחטאו חס ושלום". השל"ה הקדוש בא ואומר שמי שגר בארץ ישראל צריך לדעת את המצוות התלויות בארץ כדי שחס ושלום לא ייכשל. יש את הבדיחה שמספרים על אותו אחד שהיה צריך לטוס לחוץ לארץ, למקום שאין מסעדות כשרות, אי אפשר להשיג אוכל כשר. שואלים אותו איך תסתדר? הוא אומר אני אוכל רק פירות וירקות. אז מספרים על אותו אחד שטס לארץ ישראל. שאלו אותו איך תסתדר עם כשרות בארץ ישראל? אז הוא עונה להם אני אוכל רק פירות וירקות. ואנחנו יודעים שבארץ יש מצוות שתלויות בארץ. אז יש בעיה עם איסורים של ערלה ושל הפרשת תרומות ומעשרות שצריכים לדעת ולהיות בקיאים בהם. ופעם אולי זה לא היה כל כך דבר מובן מאליו. אחרי שברוך השם שזכינו שיש קיבוץ גלויות, שהרבה יהודים מתקבצים פה בארץ ובעזרת השם נזכה שכולם יבואו בגאולה האמיתית והשלמה, ואז מצוות השמיטה שאנחנו מדברים עליה למעשה תהיה מצווה מדאורייתא, כשהיום לפי רוב הפוסקים אנחנו יודעים שהמצווה של שמיטה היא מצווה שהיא מדרבנן. אז אבל כשעלו לארץ היו כאלה יהודים ויהודים חרדים לדבר השם

06:03 דובר 2 שלא הפרישו תרומות ומעשרות. שאלו אותם מה זה? אמרו בחוץ לארץ לא נהגנו. אז זה מה שהשל"ה הקדוש בא להדגיש את החשיבות של לימוד המצוות התלויות בארץ, כדי שחס ושלום אנחנו לא נבוא לידי איזשהו איסור. ישנה תשובה מעניינת של הרבי. זה מובא בליקוטי שיחות חלק ל"ו עמוד מאתיים תשעים ושמונה, שהייתה משפחה שסבלו מאיזושהי בעיה בריאותית, והם כתבו לרבי, והרבי ענה להם: בטח שגגו באכילה בענייני שמיטה. אנחנו רואים עד כמה יש את החשיבות שזה משפיע בבריאות של האדם. גם הייתה פנייה של הרבי לוועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, שהרבי כתב להם, בין יתר הדברים, לסידור הדברים שאין בהם חשש שביעית והפצת דיני שביעית. אנחנו רואים עד כמה חשוב שהאדם ילמד ויתכונן לקראת השנה השביעית עם כל הדינים שיש, בכדי שבאמת נוכל לקיים שמיטה כהלכתה. כעת אנחנו נדבר בציוויים של התורה שהתורה מצווה אותנו במצוות של השמיטה. התורה מצווה אותנו: "כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם, ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך, ואספת את תבואתה ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה'. שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור. את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור. שנת שבתון יהיה לארץ". "ובחריש ובקציר תשבות". פה יש לנו את היסודות של מצוות השמיטה, שלמעשה יש לנו פה מצוות מדאורייתא. יש לנו פה שתי מצוות עשה וארבע מצוות לא תעשה. יש לנו שתי מצוות עשה מדאורייתא, ושבתה הארץ, שמיטת הארץ ושמיטת האילנות. ויש לנו ארבע מצוות לא תעשה שזו מצוות בצירה, קצירה, זריעה וזמירה. לגבי חרישה אז יש דיון האם זוהי מצווה דאורייתא או דרבנן ויש לנו מצוות

09:22 דובר 2 שהאיסור שלהן הוא מדרבנן, כמו סיקול של השדה, של הגינה, להכין אותה לקראת זריעה. הזיבול, הדישון של הצמחים, השקיה וכדומה. מה שאנחנו רוצים לתת לצמח. אז עד כאן בקצרה אלו הדינים שהתורה נותנת להם, נותנת לנו. מה מותר בשמיטה ומה אסור בשמיטה? דיברנו על הדברים שאנחנו צריכים להיערך לפני ראש השנה של שנת השמיטה. כעת אנחנו נדבר על איזה פעולות מותר לנו לעשות בגינה במשך שנת השמיטה עצמה. דשא, הדשא צומח בשנת השמיטה. אז אנחנו נדבר עכשיו על הכיסוח של הדשא. אז אם אנחנו מדברים על דשא שהוא מלא, אז יש מגוון דעות מתי ואיך יהיה מותר לכסח את הדשא הזה בשמיטה. האם אני צריך שהוא יגדל מעבר לנורמה הרגילה שלו שאנחנו מכסחים אותו במשך השנה? אז אני אגיד מה שנראה לי הלכה למעשה, כי חשוב דווקא כן לשמור על הזמנים שאנחנו מכסחים את הדשא בצורה רגילה. ומדוע? כי כשהדשא מתחיל לצמוח ואני מכסח אותו, אז מקצר את העלים שלו. הפעולה הזו היא מדכאת את הגדילה שלו מצד אחד ומצד שני שומרת על הנוי. אז לכן עדיף דווקא לכסח את הדשא בזמנים שאנחנו רגילים פחות או יותר. זה בתנאי שאנחנו מדברים על דשא שהוא דשא מלא, אבל דשא שהוא עדיין לא מלא, יש בו קרחות. כשאני מכסח את הדשא, למעשה אני גורם לו להשבחה, להתפרצות ולמלא את הקרחות האלה. ומכיוון שאני גורם פה פעולה של צמיחה, אז דשא כזה יהיה אסור לכסח אותו בשנת השמיטה. לכן דיברנו קודם להיערך מראש ולדאוג שהדשא יהיה מלא, שבאמת נוכל, אה, לטפל בו בשנת השמיטה. עכשיו נדבר על גיזום של גדר חיה. מה מותר בשמיטה? אז אם אנחנו מדברים על גדר חיה שהיא עדיין

12:56 דובר 2 לא מלאה, יש בה קרחות, והגיזום שאנחנו מגזמים במטרה להשבחה של הצמח, להתפתחות של הצמח, למלאות את כל הקרחות, אז זוהי, אה, זמירה שהיא אסורה, כי אני גורם פה להתפתחות של הצמח, להשבחה של הצמח, והפעולה הזו היא תהיה, אה, אסורה כי אני מצמיח ענפים חדשים. אבל אם אנחנו מדברים על גדר חיה, שהגדר הזו היא כבר מלאה ומסותתת ומסודרת היטב, וכל הפעולה שעכשיו אני הולך לעשות זה פעולה לשמור על היופי, על הנוי של הגדר הזו, אז יהיה מותר לי לגזום את גדר החיה הזו. בכל זאת, יש כאלה שאומרים שמכיוון שבדין זמירה, מה שהתורה אומרת "כרמך לא תזמור", האם האיסור הוא דווקא בכרם או בכל שאר האילנות? אז יש כאלה שאומרים שהתורה אסרה זמירה רק בכרם, אבל יש כאלה שכתבו שהאיסור של זמירה הוא בכל האילנות. אז מכיוון שיש דעה שאומרת שגיזום של אילנות זה איסור דאורייתא, אז לכן לדעתם צריך, אה, להחמיר ואת הגיזום הזה לעשות על ידי גוי ולא על ידי יהודי. ויש דעה שהיא אוסרת בגדר חיה תמיד לגזום את הגדר החיה. עכשיו, יחד עם זאת, אז צריך לדעת כשישנם ענפים שבאים לכיוון המדרכה, לכיוון השביל שאנחנו עוברים והם מפריעים לנו, וכשאני מוריד את הענפים האלה ורק את הענפים האלה בלבד שמפריעים לי לעבור, אז במידה כזו למעשה רואים שהפעולה שאני עושה זה לא להשבחת הצמח, אלא אני מוריד פה דבר שמפריע לי, ואז באופן הזה זה יהיה מותר. כמו כן, יש כניסות של חצרות כשמשני צידי השער יש גדר חיה שהיא באה וחסה, עושה שער על כל השער הזה ומעצבים את זה. אז פה, כשכבר גדר החיה הזו היא מלאה והיא מתחילה לגדול ואני

16:07 דובר 2 מגזם את זה לצורך נוי וגם שלא יפריע, אז כמו כן הפעולה הזו היא תהיה מותרת. אז עד כאן דיברנו על גיזום. עכשיו אנחנו נבוא ונדבר על השקיה של עצים וצמחים בשנת השמיטה. השקיה היא אסורה מדרבנן. אז אם אנחנו מדברים על התקופה של הגשמים, של החורף, אז בוודאי שאין צורך, אה, להשקות כי האדמה רוויה והצמחים הם, אה, לא צריכים כעת, אה, לשתות. עכשיו, מכיוון שאנחנו מדברים פה על פעולה שהיא מדרבנן, ופעולה שהיא מדרבנן, אז באו חכמים ואמרו שאם זה לאוקמי, לקיים את הצמח כדי שהוא לא ימות, יהיה מותר לעשות את הפעולה הזו. אבל אם זו פעולה לאברויי, להשביח ולפתח את הצמח, פעולה כזו היא תהיה אסורה בדברי רבנן. אם זה איסור דאורייתא, אז איסור דאורייתא תמיד יהיה אסור לעשות את הפעולה הזו גם אם הצמח, אה, ימות. אז עכשיו פעולת ההשקיה של הצמחים. אז מכיוון שהיא פעולה שהיא אסורה מדרבנן, אז להשביח את הצמח יהיה אסור לנו להשקות בשנת השמיטה. אבל אם זה בשביל לקיים את הצמח כדי שהוא לא ינבול, לא יתייבש, יהיה מותר לנו להשקות את הצמח. עכשיו, פה אנחנו צריכים להכיר כל צמח וכל עץ לגופו. ישנן אילנות שהם ותיקים המון שנים. גם אם לא נשקה אותם אז לא יקרה להם כלום, אז אסור לנו להשקות אותם בשנת השמיטה. מה שאין כן אם ייגרם נזק לצמח שיכול לנבול, יכול להתייבש, אז פה אנחנו נשקה לפי הצורך לקיום של הצמח כדי שהוא לא ימות. אז כך אותו הדבר לגבי הדשא. האם יהיה מותר לנו להשקות? אז בהחלט בימים של הקיץ, בפרט בימים החמים, שאם אנחנו לא נשקה אותו אז הוא יכול להתייבש, יהיה מותר

19:06 דובר 2 לנו להשקות. כמה להשקות? אז כל אחד צריך להתייעץ עם הגנן שלו או עם הניסיון שלו. כי בגדול הכיוון צריך להיות כיוון כזה שאנחנו משקים פחות מים ובפרקי זמן יותר גדולים, לקיים את הדשא שהוא לא יבול. יש כאלה שמצריכים שאנחנו נראה קצת שהעלים של הדשא מתחילים טיפה להצהיב ואז להשקות. כך אותו הדבר לגבי שאר האילנות, על כל אילן לגופו. עכשיו, תהיה עדיפות להשקות על ידי טפטפות או על ידי ממטרות, ולא שאנחנו נחזיק את הצינור ביד ונשקה את הצמחים. כי ברגע שאנחנו מחזיקים את הצינור ביד, אז בכל רגע ורגע אנחנו עושים את הפעולה הזו של ההשקיה. לכן עדיף לעשות את זה בצורה של טפטפות או ממטרות. יש עוד דין של השקיה על ידי מחשב. יש לנו מחשבים שהם פועלים אוטומטית לפי התכנות שמתכנתים אותם מראש והם משקים את הגינה. מה יהיה הדין אם אנחנו לפני השמיטה מפעילים את המחשב בפרקי זמן של ההשקיה וגם בדישון שאנחנו נעשה דרך המחשב. אז אם אני עושה את זה לפני שנת השמיטה, האם יהיה מותר לי להפעיל את המחשב, להשקות ולדשן רגיל או לא? אז בזה יש מחלוקת. יש כאלה שאומרים מכיוון שהפעולה שאני עושה, אני עושה אותה לפני השמיטה, לכן אין לי בעיה לתכנת אותו בזמני השקיה ודישון רגילים כמו כל שנה. מאידך יש חולקים ואומרים מכיוון שיש גם ציווי שהארץ תשבות, אז ברגע שאני משקה ומדשן כרגיל האדמה עובדת, אני לא נותן לה את המנוחה שלה. לכן לא לתכנת את המחשב בצורה רגילה, אלא לתכנת אותו באופן כזה שייתן את המינימום לקיום הצמח ולא להשבחה של הצמח. גם אלה שמתירים להשקות דרך מחשב מראש, לתכנת אותו בצורה רגילה,

22:21 דובר 2 זה בתנאי שלא יהיה עניין של חשש של מראית עין. אם יש חשש של מראית עין, אז גם הם יאסרו לתכנת את זה בצורה הרגילה. אז עד כאן בצורה כללית, בצורה של השקיה, שאנחנו יוזמים את ההשקיה. כעת נדבר על מקרים שאני לא מתכוון להשקות, אבל אני בפועל משקה. לגבי השקיה אני אוסיף עוד כמה נקודות. פעולות שאנחנו עושים בלי כוונה להשקות. לדוגמה, כששוטפים את הרצפות בבית, שופכים את המים החוצה, הוא יוצא לגינה ומשקה את הגינה. או הצינור של המזגן שנמצא בחצר ומשקה לנו את הצמחים, או אם תולים כביסה שהיא לא סחוטה והכביסה מטפטפת על הצמחים. אז מכיוון שאנחנו לא מתכוונים פה להשקות את הצמחים, לכן הפעולה הזו היא תהיה מותרת. יחד עם זאת, יש כאלה שכתבו גם להיזהר בדברים האלה. לא להוציא את המים של הרצפות החוצה שישקה את הגינה. אם מדובר במים שאנחנו שוטפים את הרצפות שיש שמה חומרי ניקיון שזה לא מועיל לצמח ואדרבה זה יכול להזיק, אז פעולה כזו היא תהיה מותרת בשנת השמיטה. מה שכן צריך להיזהר, כשאנחנו נמצאים בחג הסוכות בשנת השמיטה ואוכלים בסוכה ונוטלים ידיים בחוץ על הצמחייה, אז פה בהחלט כתוב שצריך להיזהר ולא ליטול ידיים על הצמחים, כי אנחנו נהנים מהצמיחה הזו ולכן לא ליטול ידיים באופן ישיר על הצמחים. עכשיו אנחנו נדבר על המלאכה של דישון וזיבול של הצמחים. אז אמרנו שמדרבנן הפעולה הזו היא אסורה, ודיברנו על זה קודם. להתכונן לפני השמיטה, לשים את הדשנים שהם פועלים את הפעולה שלהם בצורה איטית לאורך כל השנה. אבל בכל אופן, אם מישהו לא עשה את הפעולה הזו והוא רואה שהצמח הולך לנבול, אם הוא לא ידשן אותו, לא

25:11 דובר 2 יזבל אותו, אז לצורך הקיום של הצמח אז יהיה מותר לדשן במידה שאנחנו צריכים לקיים את הצמח. אבל אם אנחנו רוצים שהצמח יגדל, יתפתח ויוציא פרחים, שזה לעברו, יהיה הפעולה הזו בשנת השמיטה היא תהיה אסורה. ואני אסיים פה בהלכה האחרונה שקשורה לטיפול בצמחים בגינה שלנו. כשיש לנו ורדים ושושנים. אז מה מותר לנו ומה אסור לנו בשנת השמיטה? אז כפי שאמרנו, אנחנו צריכים להיערך מראש, לתת את הגיזום כמו שצריך להיות לפני שנת השמיטה. ובשנת השמיטה שושנים וורדים אסור לנו לגזום אותם, כי הגיזום שלהם הוא נותן להם צמיחה חזקה ופריחה חדשה. ולא רק הגיזום, אלא גם אם יש לנו פרח שנבל, אסור לנו להוריד את הפרח הזה שנבל, כי ברגע שאני מוציא את הפרח שנבל זה גורם להצמחה חדשה של פרחים ולכן זה יהיה אסור. רק אם יש לי ענפים של ורדים או שושנים שפורצים לי לתוך השביל, לתוך המדרכה, ומפריעים, אז אני גוזם רק את מה שמפריע, כי אז רואים שהגיזום היה לא לצורך הצמח, אלא כדי שהמעבר יהיה פנוי ולא יפריע לעוברים בשביל. וכשאנחנו קוטפים פרחים מהגינה לשים בעציץ בבית, הפעולה הזו תהיה מותרת. רק מה? אנחנו צריכים לעשות את זה בשינוי, בשינוי מהרגיל. או שנקטוף נמוך יותר בענף או גבוה יותר בענף. אצל התימנים שיש את הגת שהם לועסים, אז כשקוטפים את הגת צריך לדעת איך קוטפים אותו. לא למעלה מדי ולא למטה מדי. מדוע? כי רוצים שתהיה צמיחה ופריצה של שני ענפים חדשים בצדדים, לכן יש להם גובה מסוים. הקטיפה של העלים של הגת, היא צריכה להיות בצורה חכמה, שהם גורמים לצמיחה חדשה. לכן, כשאנחנו גוזמים פרחים בגינה שלנו, אנחנו צריכים לעשות את זה

28:02 דובר 2 בשינוי מהרגיל, נמוך יותר או גבוה יותר, שזה לא נותן את הפעולה של ההשבחה והצמחה של הצמח. אנחנו כעת נמצאים לקראת שנת השמיטה תשפ"ב. אז כעת אנחנו נדבר על אילו הלכות אנחנו צריכים להתכונן כבר השנה לקראת שנת השמיטה, שלא נצטרך לעבור על איסורים בשנת השמיטה. אנחנו יודעים שלפעמים מגיעות אלינו שאלות. כבוד הרב, שכחנו את הבוילר דלוק בשבת, מה אנחנו עושים? או שכחנו את התנור פועל, ואז צריך לחפש את הגוי באופן המותר שיעשה את המלאכה. אז איזהו חכם הרואה את הנולד. אז גם לקראת שנת השמיטה אנחנו כבר מעכשיו, למי שיש לו את החצר, את הגינה, להתכונן כבר עכשיו מראש ולא להיכנס לשמיטה ולבוא ולשאול שאלות. כמו כן, לגבי טיפול בעציצים גם בבית, להיערך ולהכין את הכול מראש. אדם שיש לו גינה, שיש לו חצר, אז צריך לדעת שגם היישור של האדמה, של הקרקע בחצר, זוהי עבודה שהיא אסורה, כי אנחנו מכינים את הקרקע לזריעה. אז לכן כבר מראש צריך לדאוג ליישר את הקרקע לפני השמיטה. מה שצריך לנכש ולנקות, לעשות את כל הפעולות האלה לפני השמיטה. ערוגות של העצים, אז גם לסדר אותם ולהכין אותם מראש לפני השמיטה. נטיעות שאנחנו רוצים לנטוע, אז עכשיו אנחנו נדבר על נטיעות של אילנות פרי, אילנות סרק ושאר הצמחים. כמה זמן אנחנו צריכים לעשות את זה לפני ראש השנה של שנת השמיטה. הגם שהיום אין את הדין של תוספת שביעית, שלושים יום וכדומה לפני שנת השמיטה, מה שמובא במשנה. אבל כשאנחנו מדברים על נטיעה של עצי פרי, אנחנו צריכים לנטוע את עצי הפרי ארבעים וארבעה יום קודם ראש השנה. אז יש את הדעות האם זה בט"ו באב או בט"ז באב. אנחנו

31:04 דובר 2 צריכים שבועיים לקליטה של האילן בקרקע ועוד שלושים יום כדי שהשנה הזו, תשפ"א, תיחשב לשנה הראשונה של שנות עורלה. בכל שנה, אז כשאנחנו עושים את זה, גם אם נעשה אחרי התאריך הזה לא תהיה לנו בעיה, רק את שנות העורלה אנחנו נמנה בצורה שונה. אבל עכשיו לפני שנת השמיטה, אם אנחנו נמנה את שנות עורלה, אז אם אנחנו ניטע אחרי ט"ז באב, ממתי אנחנו נתחיל למנות את שנות העורלה? את שנות העורלה אנחנו נתחיל למנות משנת השמיטה. ויש פה איסור של מראית עין, שיחשבו כאילו חס ושלום מתי נטענו את האילן, בשנת השמיטה. נטיעה שהיא אסורה מהתורה. לכן אנחנו צריכים להקפיד לנטוע לפני ט"ז או ט"ו במנחם אב. אם אדם נטע אחרי התאריך הזה, אז הרמב"ם כותב שהוא חייב לעקור את אילן הפרי שהוא נטע. זה לגבי אילנות פרי. לגבי אילן סרק, אז אנחנו צריכים לנטוע שבועיים לפני ראש השנה של השמיטה, בט"ו באלול, שבועיים של הקליטה של האילן. ואם זה אילן שהוא בא עם הגוש שלו בתוך השק, בתוך העציץ, אז אפשר לנטוע את זה גם בערב ראש השנה, מכיוון שהוא כבר קלוט בגוש של האדמה שאנחנו שותלים אותו יחד עם הגוש הזה. אותו דבר יהיה הדין לשיחים רב שנתיים. שיחים רב שנתיים, אז יש להם דין של אילן סרק, ואנחנו צריכים לנטוע אותם שבועיים לפני ראש השנה של שנת השמיטה, ואם הוא בא עם גוש אפשר גם בערב ראש השנה לנטוע אותם בתוך האדמה. עכשיו אנחנו נדבר על זריעה. כשאני זורע זרעים בתוך האדמה לפני שנת השמיטה, הזריעה הזו חייבת להיות שלושה ימים קודם ראש השנה כדי שהקליטה תהיה לפני ראש השנה. כי הגם שכעת אין איסור

34:15 דובר 2 של זריעה, אבל ישנם דברים שיהיה בהם איסור של, אה, ספיחים כמו ירקות, שכעת אנחנו לא ניכנס לזה, אולי בהמשך בעזרת השם ניגע בזה. אז כעיקרון שלושה ימים לפני ראש השנה אני יכול לזרוע פרחים וכדומה כדי שהקליטה היא תהיה לפני ראש השנה. זאת אומרת שבכ"ז באלול, עד כ"ז באלול אני יכול לזרוע זרעים לפני שנת השמיטה. לגבי דשא. אז יש פרטים על איזה דשא אנחנו מדברים, שגם לזה אנחנו צריכים להיערך לפני ראש השנה. אם אנחנו מדברים על שתילה של דשא, שאדם עוקר מאיזשהו מקום גבעולים של דשא ושותל אותם או זריעה של דשא, זה אנחנו צריכים לעשות כמה חודשים טובים לפני שנת השמיטה כדי שהדשא ייקלט, ואנחנו נצטרך להשקות אותו הרבה כדי שהוא יתמלא ויצטרכו לכסח אותו בכדי לתת לו התפשטות, שיגיע ערב ראש השנה, הדשא הזה יהיה מלא. כי אם הדשא הזה לא יהיה מלא אז לא נוכל לטפל בו בשנת השמיטה, כי ברגע שאנחנו מכסחים אותו אנחנו גורמים לצמיחה שלו ולהתמלאות שלו, שזה כעין זמירה שאנחנו גורמים להשבחה של הדשא, והפעולה הזו היא תהיה אסורה. לכן אנחנו צריכים לעשות את זה כבר באביב או בקיץ, לפחות שלושה חודשים לפני ראש השנה, ולהשקות אותו הרבה ולדשן אותו דישון חנקני ברמה גבוהה בכדי שיתפתח ויתמלא לפני ראש השנה. וכפי שאנחנו נדבר בהמשך בעזרת השם לגבי הכיסוח של הדשא בשנת השמיטה. אז זה לגבי שתילה או זריעה. לגבי מרבדי דשא שקונים מרבדים שמוכנים ושותלים אותם על האדמה, מניחים אותם ריבועים, ריבועים. אז פה עד כ"ז באלול, שלושה ימים לפני ראש השנה אנחנו יכולים לשתול דשא כזה, לתת לו שלושה ימים להיקלט בקרקע. דישון. מכיוון שדישון זה אחד האיסורים

37:16 דובר 2 מדרבנן שלא מדשנים את הצמחים בשנת השמיטה, לכן גם לזאת יש להיערך מראש, לדשן את הקרקע ואפשר להשתמש באיטי תמס, שזה דישון שהוא בא בצורה של כדורים קטנים שמערבבים אותם בתוך האדמה, מדשנים את האדמה על ידי זה וזה מתפרק לאט לאט, שזה יכול לכסות חצי שנה וגם במשך כל שנת השמיטה, שבשנת השמיטה לא נצטרך לבוא ולדשן את הקרקע. כמו כן גיזום של העצים של הגדר החיה. החכם עיניו בראשו. אני צריך כעת לפני ראש השנה עד ערב ראש השנה לעשות את הגיזום בצורה המקסימלית כדי שבשנת השמיטה אני אצטרך לעשות את הפעולות המינימליות שצריכות להיות בגיזום של העצים ושל הצמחייה.