תענית בכורות מוקדמת - הרב משה אהרון ברוידא שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 נדבר היום בעניין אם בכור שכח לשמוע סיום מסכת ביום תענית בכורות שהוקדם, הוקדם ליום חמישי. הראו לי ספר חדש של מכון הלכה חב"ד שנקרא הלכה למעשה על הלכות פסח, ושם בפרק י"ז מלקט את ההלכות של ערב פסח שחל בשבת. אבל לגבי הדינים של תענית בכורות מוקדמת זה כתוב שם רק בקיצור, בסעיף ב'. תענית בכורות מוקדמת, בקביעות זו מקדימים את תענית הבכורות ליום חמישי. ולא מוזכרות בספר זה שתי הלכות נוספות שנדבר עליהן היום. שאלה א': מה הדין אם הבכור שכח או לא ידע שתענית בכורות הוקדמה ליום חמישי? וכעת, ביום שישי בבוקר אמרו לו שאתמול הייתה תענית בכורות. או שביום חמישי הוא קם מאוחר אחרי שכבר סיימו את סעודת הסיום, האם עליו להשלים את התענית ביום שישי? או לשמוע סיום מסכת? או אם לא ניתן להשלים את התענית ביום שישי. זו שאלה א'. שאלה ב': מה הדין אם לא שמע סיום, סיום ביום חמישי? הוא באמת צם ביום חמישי וקשה לו להתענות עד אחרי בדיקת חמץ שעושים בקביעות שנה זו בליל שישי. והדין הוא שלא אוכלים כשמגיע זמן בדיקת חמץ עד אחרי בדיקת חמץ. האם הבכור שצם יכול לאכול מיד אחרי הצום, בליל שישי? או אם עליו לחכות עד שיסיים הוא בעצמו בדיקת חמץ. לגבי השאלה האחרונה זהו דין מפורש בשולחן ערוך הרב סימן ת"ע סעיף ז', שאם קשה לבכור להתענות עד אחר בדיקת חמץ יש, יש שתי אפשרויות. אפשרות א', הבכור יכול לטעום מעט קודם הבדיקה, כי לא אסרו לאכול לפני הבדיקה אלא סעודה. או אפשרות שנייה, הבכור יכול לצוות למישהו אחר בדי... אחר, אחר, למישהו אחר לבדוק את החמץ, ואז הבכור יכול לאכול מיד

04:07 דובר 2 אחרי שייצא הצום. ולמעשה מצד הדין של מצווה בו יותר מבשלוחו, שאדמו"ר הזקן הזכיר בהלכות בדיקת חמץ סימן תל"ב סעיף ח', יש לבכור לבדוק קודם חדר אחד או זווית אחת, ואחר כך יכול לצוות למישהו אחר להמשיך בבדיקה ואז יוכל לאכול. ולגבי השאלה הראשונה ששאלנו, יש שיחה של הרבי שנדפסה בליקוטי שיחות חלק י"ז עמוד שישים ושש וגם נדפסה בחלק מ' בעמוד מאה תשעים ושלוש, שהרבי מאריך בנושא ומוכיח שבשנה שערב פסח חל בשבת אז הועברה התענית ליום חמישי. ומי שלא צם ביום חמישי אינו צריך לצום או לשמוע סיום ביום שישי, כי כבר עבר החיוב ואין לזה תשלומים. ואין זה כמו בתענית אסתר מוקדמת, שפורים חל במוצאי שבת, שהרמ"א פוסק בסימן תרפ"א, תרפ"ו סעיף, סעיף ב', שאם לא צם ביום חמישי בגלל ברית מילה וכיוצא בזה, שניתן להשלים את הצום ביום שישי. כי תענית אסתר נקבע בי"ג אדר, כי ביום הזה נקהלו למלחמה. ולכן תענית אסתר נדחה בגלל שבת. הרי זה חידוש ותוספת על עיקר התקנה, ולכן יש על זה תשלומים ביום שישי. אבל בתענית בכורות הרי עיקר התקנה מלכתחילה היא תענית דחויה, כי הרי כתב בשולחן ערוך סימן ת"ע סעיף א' שהתענית זכר לנס שניצלו הבכורות ממכת בכורות, ואז, והזמן של הנס, מכת בכורות במצרים, היה בליל ט"ו בניסן ולא ביום י"ד. אלא שדוחים את התענית ומקדימים ליום י"ד, ערב פסח, משום שאסור לצום ביום טוב, ולכן כשזה הועבר ליום חמישי מכיוון שאי אפשר לצום בשבת, אין זה חידוש והוספה על עיקר התקנה שגם כן נדחה ליום י"ד. ולכן למעשה מי שלא צם בתענית בכורות שהוקדמה ליום חמישי אין לזה תשלומים ואינו צם ביום שישי. ובאמת זה

07:54 דובר 2 מעניין מדוע עורכי ספר הלכה למעשה השמיטו דינים אלו מהספר שלהם? נכון שליקוטי שיחות חלק מ' רק נדפס כעת, אך הדין שהזכרנו גם בליקוטי שיחות חלק י"ז שנדפס הרבה לפני שיצא הספר הלכה למעשה. וכעת ראיתי שבאמת ציינו עורכי הספר ליקוטי שיחות חלק י"ז שם, אבל רק בקשר לדין אחר, לעניין אם ילד נעשה בר מצווה בערב פסח שחל בשבת. שהדין הוא, הוא שעליו לצום ביום חמישי שלפניו. ואולי עורכי הספר רק כתבו הלכות השכיחות, ואילו לדעתם שבכור ישכח או לא ידע שהצום מוקדם ליום חמישי, או שהבכור יקום מאוחר בבוקר אחרי שכבר סיימו את סעודת המצווה של הסיום, זה נראה לא שכיח שיקרה. אך גם לא כולם נולדים בי"ד בניסן, ובכל זאת מתייחס בספר לשאלה אם ילד שכזה שנולד בי"ד בניסן צריך לצום ביום חמישי כשערב פסח חל בשבת. והיות שנמצא איתנו נציג של מכון הלכה חב"ד, בטח הוא ימסור לעורכי הספר להוסיף, להוסיף את שני הדינים שהזכרנו היום במהדורה הבאה של הספר שלהם.