תחזוקת מקווה - הרב מנחם מענדל וילשאנסקי שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 תוספתא בסוף מסכת סוטה אומרת: "וטהרה לידי אליהו הנביא ולידי תחיית המתים". מה יותר חשוב מאשר לפעול את הגאולה האמיתית והשלמה? והטהרה מביאה אותה. כמה חשוב שנדאג למקוואות טהורים, שהרי כשמשיח תכף ומיד בא, בא, הרבי מתגלה, כולם צריכים מקוואות בשביל לעלות לבית המקדש השלישי. חשוב לנו שהמקוואות יהיו טהורים, כשרים, כשרים על פי ההלכה וגם מתוחזקים היטב. כבר אמרנו את השיעור שהסביר את כל הצורה של מקווה חב"ד, כמה הוא מהודר, כמה יש בו יתרונות. אבל לא פחות חשוב שהמקווה יהיה כשר, שתהיה לו תחזוקה טובה, תחזוקה היינו ניקיון, היגיינה, כל הנצרך שיהיה תמיד במקום ובהישג יד. להשגיח על זה, לדעת מה צריך להשגיח מבחינת התחזוקה ההלכתית ובעיקר מבחינת תחזוקה היגיינית. כשבונים אותו, בונים אותו לאורך זמן, אבל את התחזוקה חייבים לעשות בכל עת. הרי כשהרבי הרש"ב פעם באחת הערים ברוסיה הגיע וביקש מקווה, קראו לאותו בלן שיפתח לו את המקווה. זה היה לפנות בוקר. הרבי הקודם מספר איך שהוא נכנס עם הרבי הרש"ב והם נדהמו לראות מקווה שאמור להיות לטהרה של נשים, ראו אותו מלא פרעושים ועוד כל מיני שקצים שעל המים, מפאת הכבוד וההרגשה הטובה אני לא רוצה לתאר את כל מה שמתואר שם. ממש לא נעים. הרבי הרש"ב ציווה לקרוא אליו את הבלן והסביר לו כמה הוא נמצא במקום הזה שיכול לזכות את כל האנשים להגיע ולטבול ולהיטהר ולהעמיד דור ישרים יבורך, וכמה הוא נמצא על המקום הזה שיכול לדחות את האנשים. כמה זכות יש לו בעצם אחזקת המקווה, המקווה בטהרה ובנקיות, וכמה חס ושלום להיפך. גם נקיות מביאה לידי פרישות ולידי טהרה. האר"י ז"ל אומר שבמקום שאינו נקי לא מגיעה הקדושה בצורה שאנחנו מכירים

02:45 דובר 2 אותה להשראה הנכונה. במקום הנקי יש השראה. ובכן, כפי שאמרנו בשיעור הקודם אודות בניית המקוואות, הבטחנו שבעזרת השם ובלי נדר נספר ונדבר ונלמד את נושא תחזוקת המקוואות באופן היותר קל. מי שרוצה יכול ללמוד את זה יותר. זו תורה לא קשה. מה גם שכל בעל בריכה שמתחזק את הבריכה שלו טוב יכול לבוא ולתחזק מקווה עם עוד כמה כללים. ראשית נדבר על התחזוקה ההלכתית, מה שצריך לתחזק את המקווה לאורך זמן. מי הגשמים מגיעים בדרך כלל מגגות. הם עוברים דרך המשכה. אי אפשר לסמוך על כך שבנינו את המקווה לפני שבעים שנה או אפילו לפני שישים שנה, וגם לא מה שבנינו אותו לפני שנתיים ושלוש. תמיד צריך לבדוק את הגג של המקווה ואת ההמשכות. אנחנו צריכים להסתכל ולראות שתמיד המקומות האלה מוכנים, שאפשר להביא בהם מים, מי גשמים, להביא אותם אל המקווה בטהרה והעיקר לפי כל הידורי הכשרות. ראיתי הרבה מקוואות, גג סגור. אומרים לנו האנשים שמתפעלים ואחראים על המקווה: "מה כבר יכול להיות? כל שנה יורדים מי גשמים, נכנסים למחסן, לאוצר הרזרבי של המים ומחכים שימלאו מהם את הבור התחתון של מקווה חב"ד או את האוצרות הנוספים, הבורות שנמצאים, בור השקה מן הצד ובור זריעה, כפי שלמדנו על כך". אמרתי להם: גג שנמצא בעיר ומסביבתו יש בניינים, בטוח שיש עליו בעיות תוך זמן קצר. מהן הבעיות? אתה עולה למעלה על הגג, אתה מוצא שקיות, פחיות. אתה מוצא גם כן שיש סדקים, אם זה בבנייה, אם זה בזפת. ובכן, גם היה פעם אחת שזה היה גג גבוה מכל הגגות וברדיוס שמסביבו אין בכלל בניינים. אמרו לי: "מה צריך לבדוק?" התעקשתי, אני רוצה לעלות לגג. מה ראיתי

05:08 דובר 2 על הגג? אלה שעשו את הזפת בפעם האחרונה ועשו טוב את הזפת ברמה טובה, בשכבה טובה, עבודה מקצועית, הם פשוט רק השאירו את כל הפחיות של הזפת על הגג בקצה. למה להוריד? לפעמים שוכחים, לפעמים מתעצלים. מי הגשמים נכנסים לתוך הפחיות ומשמה הם יורדים על הגג. טוב, מתחילה שאלה הלכתית. התכוונו, לא התכוונו, זה לרצון, לא לרצון, יותן מים על זרע, לא יותן המים. מה? מה? הרי במי גשמים של מקווה לא נכנסים בכלל לשאלות. אנחנו דואגים תמיד שיהיה גג ישר, חלק, מוכן, בלי שום כניסה לשום שאלות. בטח לא כשמדובר בכלי, ממש כלי לקבלה ועוד ממתכת. אנחנו זוכרים שיש זהירות שבנוסף לכך שאנחנו לא רוצים כלים ודברים הדומים לכלי על הגג, אנחנו גם לא רוצים שזה יעבור בכל מיני מסננות מפאת המשנה שמדברת על זה וגם ההלכה, ואנחנו גם לא רוצים לפי דברי הרבי הרש"ב לרבי הריי"צ, לא רוצים שמי הגשמים ייגעו בברזל. זו חומרה שנוהגת אצלנו. אני שומע שגם אלה שהולכים לאורו של החתם סופר, גם הם נוהגים את החומרה הזו שלא יהיה ברזל במקום הבאת המים. אז מה עושים עם גג עשוי ברזל? מצפים אותו בשכבה או בעץ ומעל זה זפת או בעץ לבד או רק בזפת. נו, אבל יכול להיות בקיעים. יכול להיות שבמשך הזמן סדקים, זה נסדק. יכול להיות שהזפת מתקלקל. גם את זה צריך לבדוק. צריך גם לבדוק שיונים לא התלבשו לנו בדיוק על המרזב איפה שהמים יורדים, אם יש, אם זה בחלקו פתוח, בדרך כלל זה אמור להיות סגור. צריך לבדוק שזה לא נסתם. צריך לבדוק שהגג לא יתמלא לכלוך בכלל מענפים ומעצים וסותם את הגעת המים. תחזוקת מקווה, פעם בשנה לפחות, ובמיוחד

07:14 דובר 2 מוכרח וחייב לפני מילוי מי גשמים, אם זה עבור האוצר הרזרבי, דהיינו מחסן המאגר של מי הגשמים ששמים בצד כדי למלא ממנו את המקווה, ואם זה מי הגשמים שיורדים מהגג ישירות אל המחסן או לא אל המחסן ישירות, אלא הבור התחתון והבורות השקה מן הצד והזריעה, חייב להיות לפני שאנחנו פותחים את הגג או את הצינורות למילוי מי הגשמים, לפני שאנחנו נותנים הוראה לסתום את כל, את כל המקומות שבהם המים, כל העודפים של המים שהם יוצאים החוצה ומה שנקרא מסתלקים מהאזור של המקווה, אנחנו רוצים פעם בשנה או פעם בשנתיים למלא את המי גשמים ונותנים הוראה לפתוח פקקים, לסגור כל מיני מקומות כדי שהמים יתמלאו וייאגרו, צריך לבדוק שהגג והמרזבים וכל התעלות המשכה, הכל כשר ומהודר. זה מבחינה הלכתית. פעמיים צריך להיזהר אם חוץ מבעלי המקווה ואחראים על המקווה, יש לעוד אנשים גישה לגג. אם זה גג של בניין או אם זה גג של בית כנסת ויש עוד אנשים שמחזיקים מפתח, עוד יותר גרוע המצב. גם אם תזהיר אותם עשר פעמים, אם להם זה לא אכפת, זה לא מקווה שלהם, הם יעשו לך שמה חגיגות שאתה לא יודע עליהן, לכן תבדוק אלף פעם נוסף. עד כאן דיברנו מבחינה הלכתית. מבחינה מעשית כבר אמרנו כמה שהרבי הרש"ב דיבר על העניין של הניקיון, והרבי במכתביו הרבים מדבר על כך שככל שהמקווה יפה, סניטרית נקייה, מושכת, ככה זה ימשוך את לבב בנות ישראל, ואנחנו כל כך רוצים שכולן תבואנה ויעמידו דור ישרים מבורך. אז לבנות את זה בפאר, ברוב פאר. איך אנחנו בונים? בנינו את זה. אבל אם לא נתחזק את המים והם יהיו מלוכלכים ועכורים או מריחים לא כראוי בריח שלא

09:24 דובר 2 טוב, מה שנקרא, נגיד את זה במילה סירחון, זה ידחה את הבאים. אז לכן אנחנו נעבור לשיטה הפשוטה שעובדים היום במקוואות. ראשית, יש לנו את עובדי הניקיון שמנקים, מוציאים מהמים שומנים, שערות, גם שומנים ושערות יכולים להיות במקלחות. גם שם צריך לנקות בחדרי ההכנה. תמיד הכל צריך להיות נקי. ואז אנחנו מגיעים אל המים. המים עצמם, איך אנחנו שמים מי ברז? ומי ברז הם נעשים מושקים אל הבור התחתון, בור חב"ד, ששם נמצאים מי הגשמים והם מושקים אל הבורות מהצד במקומות שיש בורות מן הצד, השקה מן הצד וזריעה. אשר על כן, כשאנחנו בודקים את המקווה, את המי גשמים, סליחה, את מי הברז שאותם אנחנו ממלאים ובהם אנחנו טובלים, אנחנו צריכים לראות שהמים האלה יהיו נקיים תמיד ומריחים טוב, ולא רק נעימים לעין, אלא גם באמת שהרמה של התחזוקה שלהם תהיה טובה. במה זה תלוי? ברמת החומציות שבמים וברמת הניקיון. יש את החומרים הכימיים שאותם אנחנו שמים במים כדי לאזן ולעשות שהמים יהיו תמיד עם הרמה הנכונה של החומציות והרמה הנכונה של הכלור, שזה נותן את הניקיון של המים. לצד כך שהמים יהיו צלולים. מי מדבר על כך שכשחיידקים מתהווים בתוך מים הם יוצרים סירחון, יוצרים סירחון. אז אנחנו צריכים כמובן להשגיח היטב. המים של המקווה, מי הברז מושקים לבורות מן הצד. כשאנחנו הולכים לבדוק את המקווה, אין לנו צורך בדרך כלל לבדוק את הבורות מן הצד, אבל אנחנו צריכים לבדוק את הבור של חב"ד והבור התחתון תמיד כאחד, כיוון שהם עומדים אחד על השני. כשאני עושה חשבון כמה חומרים אני צריך להביא כדי ליצור למים את הרמה הרצויה ושבהם הרמה הרצויה של הניקיון והרמה הרצויה של החומציות של המים.

11:37 דובר 2 כאשר אני רוצה ליצור את זה, אני צריך לקחת בחשבון את כמות המים שיש לי בבריכה, דהיינו בבור הטבילה שבה נכנסים האנשים. שם יש מי העיר, מי הברז, ולקחת יחד עם זה תמיד במקווה חב"ד, גם בחשבון את הבור התחתון. קרה לנו כבר שמי הברז היו תמיד נקיים, צלולים, ושמו בהם חומרים והכל היה נפלא, אבל עלה סירחון מהבור, מי הגשמים. החלפנו וזה לא עזר. מדוע? כי כששמו את החומרים לא לקחו בחשבון גם את כמות המים שנמצאת במי הגשמים למטה עם מי הברז שלמעלה. נניח שיש לנו אלף חמש מאות ליטר בבור העליון ואלף חמש מאות ליטר בבור התחתון, ביחד שלושת אלפים ליטר, שלוש קוב של מים. אנחנו לוקחים את הסרגל שמודד את החו... רמת החומציות במים. רמת החומציות היא בעצם המילה, ה-ה-המילה המגדירה את הרעיון איך המים לא יתהוו בהם, לא יתהוו בהם מדי הרבה חיידקים ושהמים לא יהיו מ-מ-אה, מזיקים. ואני אסביר. אנחנו יודעים שכשמתהווים הרבה, יש הרבה חיידקים בתוך המים, הם יוצרים סירחון. בשביל לסלק את החיידקים שמים כלור, כמו שבבית כלור מ-מ-מנקה את הבית, אז גם שמים כלור במים. הכלורין זה החומר הכי זול וזה מה שמשתמשים בדרך כלל בארץ. בארצות הברית יש חומר אחר. שמה הם משתמשים בחומר שהוא הרבה יותר יקר, פי חמש יותר יקר. לא חושב שיש להשיג אותו בארץ. ברומייד ו... יש עוד חומר מסוים שמשתמשים בחוץ לארץ והחומר הזה כששמים אותו במים הוא בעצם אמור לנקות את המים ולסלק את החיידקים שיוצרים את הלכלוך והסירחון. עכשיו, הכלור הוא חומר שמתאדה במים חמים מהר ובנוסף הוא גם מזיק לשערות ולעיניים. לכן צריך לשמור על רמה מסוימת, לא גבוהה מדי, שלא יזיק

14:00 דובר 2 מדי הרבה, ובמיוחד אם זה עולה הרמה, זה לא רק מזיק, זה גם כן יוצר בעיות אחרות שאחרי זה יהיה קשה להשתלט עליהן, וצריך תמיד לאזן. ולכן כשאנחנו משתמשים במים אנחנו לוקחים בדרך כלל סרגל. בארץ יש סרגל מאוד פשוט במקוואות. איפה שאנחנו משתמשים זה סרגל. אתם רואים? הוא מודד. יש לו פה מדידה. במדידה של הסרגל הזה הוא נותן לנו תשובה לרמת החומציות. ה-PH זה רמת החומציות, ויש לנו פה את ה-DPD, שזה הכלור. זה סרגל. יש אפשרות להשתמש בזה. יש אפשרות להשתמש בסטיקים, שיטה קצת יותר ישנה ומצויה. בעלי בריכות משתמשים בזה. הסטיק עובד גם כן בערך ככה. יש קופסה, יש שפופרת קטנה, אתה מוציא ממנה סטיק אחד ויש עליו, אמ, את כל המרו- את כל הריבועים הקטנים, השבלונות הקטנות האלה, שהן בעצם עם צבעים שונים. אתה מכניס את זה לתוך המים ואחרי חמש עשרה שניות מוציא ובודק את הצבעים. אנחנו עובדים בשיטה הזאת. היא שיטה פשוטה יותר. אתה מכניס לתוך זה מים, אתה מכניס את זה לתוך ה-, לתוך המקווה, לוקח מים בפנים, לוקח מהמים בפנים, סוגר, ובעצם הצבעים, ככל שהצבע יותר זורח, בוא נאמר יותר בוהק, ככה אתה יודע האם ה-PH הוא מדי גבוה. ברגע שה-PH מדי גבוה אז אתה יודע שזה לא בסדר, כי אנחנו צריכים להגיע לרמת אמצע שבע נקודה שש. שימו לב, שבע נקודה שש. כן, שבע נקודה שש זו הרמה הטובה. פה PH, רמת החומציות של המים, אז שבע נקודה שש. שימו לב, וגם בין שבע נקודה ארבע גם טוב. שבע נקודה ארבע ושבע נקודה שש זה האמצע. אם זה מדי גבוה אנחנו צריכים להוריד את זה. אם זה מדי נמוך אנחנו

16:07 דובר 2 צריכים להעלות את זה. תכף נראה איך. כאן אני מודד ויש לי פה סרגל. הסרגל הזה מודד לי בדיוק כמה חומציות יש במים. עכשיו, חומציות רבה מדי זה לא טוב, זה לא בריא, וגם זה יוצר את המים, אחרי זה זה משנה את מראה המים ומייצר בעיות במים. האיזון של זה, אנחנו, יש לנו פה את ה-, כמו טבליות של תרופה. אם אתם רואים, אנחנו לוקחים את זה ביחד איתנו, יש לנו פה את ה-PH. הנה יש לנו טבליות של PH. שמים את זה במים עד שמקבלים את התוצאה הרצויה. מהצד השני יש לנו פה. אם תשימו לב, יש לנו מהצד השני את ה-DPD. זה הכלור. בשיטה הפשוטה הזאת אנחנו צריכים גם לאזן את הכלור. כן, איך אנחנו מאזנים את הכלור? גם פה אנחנו רוצים להגיע לרמת אמצע של אחד נקודה אפס גג משהו. אתם רואים? יש לנו פה את זה ברמת האמצע, וגם פה יש לנו את ה-, כמו תרופות, טבליות של כלור שאותם אנחנו מכניסים למים. בדרך כלל טבלית שלמה או חצי, ואנחנו יודעים את זה, מודדים את זה במהלך. יש, יש לזה מדידה לפי כמות המים שישנה. כל אחד יבדוק לעצמו. זה לא הזמן כרגע להיכנס לכך, ואנחנו מקבלים את התוצאה הרצויה. הכלור, כשאנחנו מכניסים כלור לתוך המים, הכלור, הכלורין, הוא בעצם הורג את החיידקים. יחד עם זאת, הוא, הוא גם, הוא גם משאיר את המים צלולים. יחד עם זאת, יש פה נקודה נוספת. מלבד זאת שהזכרנו מקודם שהוא יכול להזיק לעיניים ולשיערות, יש פה גם, יש לו תכונה שהוא מתאדה מהר, הוא נעלם מהר. לכן צריך להשגיח עליו יותר, בפרט במים חמים. שלושים וחמש מעלות חום

18:13 דובר 2 במים, הוא תוך שעתיים יורד לרמת חצי ממה שהיה כשאתה בדקת ושמת כלור לתוך המים. נניח יש לך אלף חמש מאות קוב. שמת נניח שתי טבליות, הגעת לרמה שאתה מעוניין, לרמה של אחד נקודה אפס לפי הסרגל הזה. מצוין. אתה רואה שהמים, הכל בסדר, המים לא מדי עם כלור ואתה מבסוט. הדלקת את החימום של המים, תוך שעתיים זה ירד לאפס נקודה חמש. אם אנחנו מדברים על אחד נקודה אפס, שימו לב, זה ירד מתחת לאפס נקודה שש תוך שעתיים. זה מתאדה מהר ותלוי ברמת החום, בכמות המים, במבנה החדר. אדם צריך לדעת כמה זמן לוקח לכלור להתאדות, ואז הוא צריך מראש, חכם, חכם עיניו בראשו, ומראש צריך לשים את הכלור באופן כזה שכשבאים אנשים לטבול יהיה להם את הכמות כלור הרצויה, כדי שלא ייווצרו לו כל מיני דברים שמזיקים את המים ויוצרים את הנזק למים. לכן זה רמת תחזוקה של בן אדם אחד או שניים. לפעמים גם הבלניות או הבלנים יודעים איך לעשות את העבודה הזו, אבל צריך את ההנחיה ולמדוד לכל מקווה את מה שהוא צריך. יש כאלה שעושים את זה קצת יותר מסובך. ולא, אני לא מתכוון לאלה שעובדים במקום עם זה עם חשמל, זה הרבה יותר קל. פה בארץ צריך רישיון מיוחד של משרד הבריאות כדי להשתמש במכשירים החשמליים שהם מודדים את המים והם מזרימים את החומרים. לרוב אין את זה בכל המקוואות. במקוואות גדולים, בבתי מרחץ, פה בחיפה יש לנו בית מרחץ גדול, בהם יש אישור מיוחד. הם עובדים עם המכשירים החשמליים. אני לא מדבר על זה. אני מדבר כן על כך שלרוב כל אחד עושה, מודד בעצמו ובידיים שלו ומתחזק את המקווה. אז

20:13 דובר 2 פה הבאנו שיטה מאוד פשוטה של רמת חומציות: יותר מדי רמת חומציות, אתה שם עוד קצת מים, מוציא קצת מהמים, שם עוד חומר, פחות חומר. יש לנו פה את הכלור. מעלה, מוריד. אבל יש את השיטה הקצת יותר מורכבת, שאתה בתוך מה שנקרא אלקליין. אלקליין זה ה... זה רמת החומציות שבמים, pH. pH שבתוך המים, ואנחנו בעצם צריכים לשחק עם זה למטה. מוציאים את הכלור מהמשוואה, ואנחנו לוקחים מול ה-pH, אנחנו לוקחים חומר אחר שהוא אמור בעצם להוריד את ה-pH. כאן, במקרה הזה אנחנו מעלים את ה-pH ומורידים אותו לפי מידע מדויק של ה... של הטבליות, וגם משחקים עם הכלור ויוצרים איזשהו איזון. אבל לפעמים אנחנו צריכים ב-pH עצמו ליצור איזון, ואז אנחנו מביאים חומר נוסף, והחומר הנוסף הזה אמור להוריד את ה... את ה... את ה-pH. הוא אמור להוריד את גובה החומציות של המים. חומרים על בסיס ה-pH הוא אסיד. הוא נקרא גם אסיד. יש לו שם נוסף, אבל יש לנו, יש לנו את ה... את החומצות, מלח למיניהם, שהם מורידים. חומצת מלח למינ... כל מיני חומרים מהסוג הזה שמורידים את רמת החומציות של ה-pH, ואז אפשר לקנות את זה ושואלים בחנות ונותנים לך את זה, וגם בזה אתה יכול לעשות ניסיון כדי לקבל, לראות כמה אתה צריך במקווה שלך, מה לקבל את הרמה הרצויה לפי הסרגל. לפי הסרגל שמודד את החומציות. לגבי ניקיון המים, כאן ראוי להרחיב את הדיבור, באשר כשמדברים על חומרים לעלות ולהוריד זו תורה קלה, תורה קלה ופשוטה, שאחרי כמה פעמים כל בן אדם מקבל את הניסיון לפי המקווה שלו וכמות, כמויות המים והכל ה... כל האטמוספירה מסביב מה שנקרא, הוא כבר יודע

22:24 דובר 2 מה הוא צריך לעשות. לגבי ניקיון המים, מניסיון יש בעייתיות מסוימת שכל פעם נתקלים איתה במקוואות חב"ד במיוחד, ואם לא מדברים אחד עם השני אז לא מקבלים את המידע איך להתגבר על הבעיה במהירות. זה לפעמים לוקח שנים עד שמגלים את הסוד. בצפת לדוגמה, ראיתי שאחרי כמה שנים אז העובדים גילו בעצמם את הסוד, ודיברתי עם ידידי הרב שצריצקי[?], אז הוא סיפר לי שהעובדים בעצמם במהלך השנים יצרו לעצמם שיטות עבודה. אני רוצה אבל להציע שיטת עבודה פשוטה, אולי שתי צורות כדי למנוע בעיה שחוזרת על עצמה במקוואות חב"ד. אנשים טובלים במקווה, המקווה חם. כתוצאה מזה מופרשים שומנים למים, לכלוך למים. יש גם את החיידקים שכמה שלא יהיה הם בסופו של דבר גם תופסים איזה כמה רגעים להתרבות, והרבה פעמים נוצר לנו איזשהו פס כזה בגובה המים, פס של לכלוך. כן? כמו המקפה בסיר אחרי הבישול, שם בסוף, איפה שהגיע המרק עד למעלה בדיוק נוצר שם איזה כזה עיגול כזה נחמד כזה של... של שומן, אני יודע איך קוראים לזה, מקפה. יש לנו גם במקווה את ה... את הפס השחור הזה של הלכלוך. הפס הזה הוא גם שומני, הוא גם מלכלך, ותמיד תמיד מתלוננים הבלנים איך אפשר לנקות. ועכשיו אני רוצה להסביר. זה מאוד נוגע למקווה חב"ד וכדאי לשים לזה טוב תשומת לב, תשומת לב היטב. במקוואות לא של חב"ד, כבר למדנו שהמים מגיעים לבור מהצד של זריעה, מתערבבים במי הגשמים ונשפכים מתוכו אל הבור של הטבילה. הם נוהגים במקוואות לא של חב"ד לרוקן את כל המים לפני שמחדשים את המים, ולפני שממלאים את המים מחדש הם נוהגים לרוקן את כל המים. ובריקון המים, כאשר הם מרוקנים את המים,

24:38 דובר 2 הם בעצם נותנים לעצמם אפשרות להיכנס עכשיו עם כל חומרי הניקיון ועם כל ה... עם כל המברשות למיניהם, לא רק עם המגב וסמרטוט, אלא עם מברשות, לשפשף, לקרצף. לא מספיק להוציא את המים. חייבים תמיד לקרצף ולשפשף עם מברשות או סקוטש ברייט או כל אחד ומה שהוא מוצא לנכון את הקירות וגם את הרצפה. במקוואות לא של חב"ד, הם משפשפים, מקרצפים ומייבשים היטב, היטב לגמרי, כי בשבילם המים שמגיעים הם מי המקווה. המים מתערבבים במי גשמים בבור זריעה מן הצד ונשפכים לבור הטבילה. אלה מים כשרים לטבילה, והמים האלה חייבים לבוא על רצפה וקירות יבשים שלא יהיה חשש של ג' לוגים, ג' לוג של מים שאובים, קצת פחות מליטר, וכבר למדנו על זה בעבר שעל זה חייבים מאוד מאוד להקפיד שיהיה יבש, יבש, יבש בעת מילוי המים. ל... להם ב... בצורה שהם עובדים זה מאוד פשוט, זה לא מורכב. רוקנת את המים? קרצפת? ניקית? הברקת? חכה עד שיתייבש היטב ואז תביא את הרב או את מי שאחראי, תמלא את המי ברז מחדש לתוך... מלא את המי ברז לתוך הבור זריעה ותמלא את המים מחדש. לא כן מקווה חב"ד. מקווה חב"ד, בהוראות של הרבי הרש"ב ובהוראות של הרבי מלך המשיח, יש לנו שתי אופנים לריקון המים ולמילוי. ראשית, הרבי הרש"ב אומר שכשאתה ממלא בפעם הראשונה את הבור התחתון במי גשמים, כאשר הרמת את הטבלה של המעלה מעלה ברצפת בור חב"ד יש טבלה מעלה מעלה. הרמת אותה, ש... יצקת, הורקת לתוך המקווה מי גשמים. מי הגשמים צריכים להתמלא לא רק בבור התחתון עד גובה הרצפה החוצצת בין הבור העליון לבור התחתון, אלא המי גש... המי גשמים צריכים להתמלא מעל הרצפה של הבור העליון של

26:54 דובר 2 בור הטבילה. הם מתמלאים מעל מעט שכבה, ואז אתה עוצר את מילוי מי הגשמים. כל זה בשביל כשאתה תביא אחר כך את מי העיר, מי הברז, ותמלא אותם אל תוך המקווה, כשאתה תרצה אחרי זה למלא אותם לתוך מי המקווה, אתה תקבל מי גשמים ברצפה. זה נקרא זריעה. זריעה מלשון לזרוע ולבלול ולערבב. ברגע שאתה שופך את מי העיר לתוך מי המקווה שהם עומדים מעל הרצפה, יצרת יציקה ובלילה וערבוב של מי העיר בתוך מי הגשמים, מי המקווה הכשרים, מי הגשמים ישירות, ואז נעשה הכל מי גשמים אחד גדול. זה נקרא זריעה. ברוב השנים, עד השנים האחרונות, רוב מקוואות חב"ד בעת המילוי, אלה שמילאו ואלה שרוקנו, וזה הידור, תכף נדבר על זה, הם היו משאירים שכבה קטנה של מים בתחתית המקווה. יש כאלה שדאגו שהיא תהיה חמה גם, יש כאלה שלא. לאו דווקא צריך להקפיד שיהיה חם. היו משאירים שכבה קטנה של מי מקווה, מי גשמים, גם בעת הריקון. אז אני אסביר. היו מרוקנים את המקווה, דהיינו מרוקנים את בור, את בור הטבילה, את הבור העליון שבו טובלים האנשים שיש בו מי העיר, מרוקנים אותו אבל לא לגמרי. משאירים שכבה קטנה של מים. וכל זה למה? כי הרבי הרש"ב ברשימה שלו, שכתב הרב לנדא בענייני מקוואות, אומר לנו שצריך שמי העיר שיבואו ייפלו על מי גשמים. אז משאירים מהפעם הקודמת. הרי אמרנו שבעת המילוי הראשון שמנו שכבה של מים על הרצפה. לתוך זה יצקנו מי העיר. עכשיו אנחנו מרוקנים את מי העיר ומשאירים שכבה דקה למטה. כשיבואו המים החדשים, הם ייפלו על המים שנשארו מהפעם, מהפעם הקודמת. הפעם, המים של הפעם הקודמת נחשבים כמי גשמים. הם הושקו והתערבבו

29:10 דובר 2 עם מי הגשמים. זה יהיה עוד פעם זריעה של מי ברז, מי העיר, לתוך מי גשמים, ואז נרוויח זריעה. לכן במקוואות חב"ד במהלך השנים מאוד הסתבכו איך לנקות. מדוע? אמרנו מקודם שצריך לקרצף, לקרצף את הקירות וגם את הרצפה. איך תקרצף רצפה? שתיים, הלכלוך הרבה פעמים יורד למטה. ברוב הפעמים חלק ממנו לפחות יורד. חלק צף, חלק יורד. תכף נראה איך עושים שהוא ירד בכלל. כשאתה מקרצף את הקירות, כשאתה נכנס למקווה אחרי שרוקנת אותו והשארת שכבה דקה של מים. שוב אני חוזר, מעל הרצפה של, של בור הטבילה השארת שכבה קטנה של מים. עכשיו כשאתה מקרצף את כל הקירות, לאן הסבון עם כל הלכלוך יורד? לאותה שכבה קטנה. נו, כמה שנמלא עכשיו מים מחדש, כל הלכלוך הזה יתערבב. אז מה, מה נעשה? וזו הייתה בעיה. זאת אומרת, בנוסף לבעיה שהצגנו מקודם, שנוצר לנו פס שחור שאותו אנחנו צריכים לנקות, בנוסף לכך, גם בלי הפס הזה כל הלכלוך עם השומנים היה יורד לשכבה הקטנה. נו, אז איך תנקה אותה עכשיו? תביא משהו מיוחד לדוג את הלכלוך? ראשית, לא יודע אם תצליח. שתיים, אתה עלול להיתפס ולפגוע בטעות בחור שמחבר את המים אל מי הגשמים למטה, וכפי שכמה חכמים כבר שאבו את מי הגשמים בטעות. אז מה עושים? אז יש שתי אפשרויות. אפשרות אחת זה מה שהיו עושים פעם. ממלאים מים, מרוקנים, ממלאים עוד קצת מים, מרוקנים. את השכבה התחתונה הם היו ממלאים כמה פעמים עד שהמים היו מקבלים גוון נורמלי. זו הייתה שיטה אחת מאוד מורכבת, מאוד מסובכת. שיטה נוספת הייתה לקחת אלומיניום סולפט, לקחת את החומר על בסיס אלומיניום שהוא, כשאתה שם אותו במים, הוא

31:22 דובר 2 משקיע את הלכלוך, ואז לוקחים משאבה עם צינור דק מאוד ושואבים את הלכלוך. נשארת שכבת מים, אתה שואב את הלכלוך. כשמתרגלים לזה זה עובד. לא ראיתי בארץ אנשים שעובדים בשיטה הזו. למרות שזו שיטה שמשאירה את המים נקיים מאוד. לוקחים, עושים ערבוב של חומר על בסיס אלומיניום ועוד חומר מסוים, ואתה יוצר תמיסת חומרים שהם מביאים לך את התוצאה הרצויה. בפועל לא עשו את זה בארץ הרבה. מקווה אחד ראיתי שכן עושה את השיטה הזו, ולכן מה שנותר לאנשים לעשות זה עוד פעם למלא ועוד פעם לנקות ועוד פעם לנקות, או למלא הרבה מים מעל ולקבל תוצאה כלשהי. בשנים האחרונות רוב מקוואות חב"ד הולכים לשיטה, מה שהרבי דיבר במכתב. הרבי במכתבו דיבר על צורה חדשה שבה אנחנו מרוויחים את מה שהרבי הרש"ב דיבר. הרבי קורא לזה זריעה באופן היותר מועיל, זריעה באופן היותר טוב. הרבי מדבר למי שממלא מי גשמים לתוך האוצר התחתון ואחר כך הוא ממלא מי העיר. אומר הרבי כך. אנחנו יודעים שרבו אזלר[?] עליו השלום ממש מסר את נפשו, גם אני יודע שחותני הרב הגלשטוק[?] בחוץ לארץ עוד לפני כן, וגם היום, לפי מה שלימד אותי והרב אשכנזי שמעתי מבנו וגם איך שהוא בנה בכפר חב"ד, הם עשו את השיטה שהרבי קורא לה זריעה באופן היותר מועיל. מה פירוש? הם כיוונו את, את הצינור שמביא את הברז שמביא את מי העיר, שכשהוא נפתח ואז המים מתחילים לזרום לתוך בור הטבילה, שיזרום היישר בול בדיוק מול חור ההשקה, מול נקב ההשקה. אנחנו יודעים שבבור חב"ד יש למטה בתוך המקווה שני חורים של גודל טפח על טפח. שני חורים בדרך כלל באים בשני קצוות. ליד אחד ממנו

33:39 דובר 2 מכוונים את הברז של המים והברז של המים יורד בדיוק על הנקב, על חור ההשקה, ואז מה אתה מרוויח? שמי הברז, לפחות ב-בכמה, ב-בכמות מים הראשונית, הם נבלעים ונזרעים ומתחברים או מתאחדים עם מי הגשם והם נעשים זרועים. אז הם נעשים בגדר מי גשמים, ואז כשאתה מקבל שכבה אחר כך, כל המים שיבואו עליהם הם נזרעים לתוכם, וקיבלת זריעה של מים באופן היותר מועיל. הנה כי כן, כשהרבי מדבר על האופן הזה שמי הברז נשפכים היישר והם זורמים היישר על חור הנקב, אנחנו קיבלנו על ידי זה יכולת ניקיון מחודשת שלא הייתה בשנים הקודמות. אני מדבר לפני עשרים שנה ושלושים שנה וארבעים שנה. למה? מאוד פשוט. גם אנחנו עכשיו בחב"ד יכולים לרוקן את המקווה לגמרי מן המים ולהיזהר בעת הריקון שלא יתרוקנו מים מהבור התחתון. כבר ראיתי במקוואות חב"ד שאת המשאבה, הרי המשאבה צריך שהיא תמשוך מים, אבל בדרך כלל עושים למשאבה נקב מתחת, מתחת למפלס הרצפה. הרצפה נניח נמצאת, נמצאת במפלס איקס, מפלס מטר פלוס, אז את ה-- עושים בתוך הרצפה איזה שקע ולתוכו מורידים את המשאבה, כי תמיד המשאבה צריכה להיות יותר נמוכה, למשוך את המים מלמטה, יותר נמוכה מגובה הרצפה. אז הם רצו שם משאבה, אז הם הכניסו את המשאבה לתוך חור ההשקה. מה שקורה, שכל פעם שהם היו שואבים מים, הם היו גם שואבים את המים של הגשמים מלמטה. הרבי מקפיד שבמי הגשמים למטה יהיה פעמיים ארבעים סאה, שלא יחסר מן המים, ופה בטעות פשוט מחסרים. לצערי הרב, אני תפסתי מקווה אחד שהיה שם משגיח חרדי, והיינו מזהירים אותו שלא ייגע במי הגשם של חב"ד. כל פעם שהוא היה מוציא את המים הוא גם היה דואג

35:53 דובר 2 לקחת ממי הגשמים למטה כדי שיהיה יותר קל לנקות. הוא היה אומר לכולם לא לספר. שבעזרת השם, שלא חס וחלילה, יהודי באמת ירא שמיים ועשה את זה מתוך יראת שמיים שלו, אבל נגד המנהגים שלנו. אני מספר את זה רק בשביל שידעו להיזהר. כמובן בלי חס ושלום לדבר בגנותם של ישראל, לא זו הכוונה חלילה, ובאמת אני מעריך את אותו יהודי באופן אישי. הוא שמר לנו על המקווה הרבה שנים, אבל היה כזה, כזה דבר. אז אני אומר שוב: שואבים את המים לגמרי, משאירים את מי הגשמים בגובה הרצפה. עכשיו יש לנו אפשרות לנגב, לקרצף היטב ולגרד ולשפשף, ועכשיו כשכל המים ירדו לגמרי, אחר כך אני יכול למלא עוד פעם מהעיר, כאשר הם יורדים בדיוק על הנקב הזה, נקב ההשקה, ואני מקבל את ההידור שאמר הרבי לרבי, אמר הרבי הרש"ב לרב יעקב לנדאו, שמי הגשם תמיד צריכים להישאר מעל הרצפה למילוי הבא. כל פעם בשביל המילוי הבא צריך שיהיה מים ברצפה, בתחתית הרצפה. הרבי נתן לזה עצה אחרת, שמי מהעיר, מי הברז, יפלו מול הנקב, ואז יש לנו יכולת ניקיון. ובכן, אז יש כאלה באמת שמרוק-- שיש להם את ה, את הפונקציה הזו שהברז נמצא מול הנקב, והם מרוקנים את כל המים, מקרצפים היטב, אבל גם הם נתקלים בבעיה הראשונה שעליה דיברנו, בפס השחור הזה שנמצא על שפת המים בגובה המים. המים, נניח אם המקווה הוא מטר וחצי, המים הם בדרך כלל מגיעים לגובה מטר שלושים וחמש נניח, אפילו פחות. אז קצת פחות, אולי מטר עשרים וחמש וזה, אז שמה בגובה יש לנו תמיד את הפס השחור. מה עושים? אז יש כאלה ש-- אה, הבלנים הם נכנסים בבגדים קצרים

37:55 דובר 2 או בחלוק, נכנסים לתוך המים, מורידים קצת, שואבים קצת מהמים, משאירים את המים נגיד נניח בגובה חצי, משפשפים היטב את הפס השחור הזה שהוא מתהווה תוך חודשיים-שלוש. בכל מקווה נהיה כזה פס, והוא יורד, הפס הזה יורד לתוך המים. אני חוזר, נניח המים בגובה מטר שלושים וחמש. הם מורידים אותו לגובה שמונים סנטימטר, מטר, לא משנה. משפשפים, נכנסים עם בגדים קצרים או חלוק לתוך המים, משפשפים, ואז זה יורד, ואז אחרי זה מרוקנים את המים או לגמרי או לא לגמרי, לפי שתי הצורות שמנינו לעיל: או ריקון המים לגמרי, למי שיש את הפונקציה הזו של ברז מול הנקב, או שמורידים את המים ומשאירים שכבה תחתונה. זו הייתה עצה. אגב, לאלה שאין להם את הפונקציה שהזכרתי, עדיף להם תמיד לשפשף, להוריד את גובה המים מעט, לשפשף את הפס כדי שהפס הזה, עם כל השומנים והלכלוך שלו, יתערבב בכמות מים יותר גדולה. אז כשאתה שואב ומשאיר למטה שכבת מים, היא לא תהיה כל כך מלוכלכת. זו השיטה שהכי פשוטה לרוב הבלנים. אני רוצה להציע משהו נוסף שהוא מניסיון יותר פשוט. כשיש לך את הפס הזה ואת הלכלוך במקווה חב"ד, לא משנה אם אתה תשאיר קצת מים למטה או לא, זו לא הנקודה. כדי להיפטר ממנו, אם אתה משפשף אותו במברשת כשהורדת את גובה המים, המברשת נעשית מלאת לכלוך. זה נהיה בוצי כזה. זה נהיה כמו, כמו, כמו אה, לא רק בוץ, זה מתקשה, ואז אתה כל פעם צריך ללכת ולהבריש את המברשת מחדש, לנקות אותה בברז או ב, או בדלי מים. ולכן מה שעדיף, תוסיף כלור למים כדי שיהיה לך יותר קל. נניח אם הכלור נניח עומד על, על רמה.

39:55 דובר 2 פה יש לנו בכלור, אמרנו, את הרמה של אחד תגיע לרמה של שתיים. חצי זה לא אומר הרבה. תגיע מרמה של אחד לרמה של שתיים, או מ-מ-משלוש מאות parts per million, במידות, במשקל, מידות אחרות, שלוש מאות תגיע לארבע מאות. כן? תעלה את זה, תעלה את זה במאה. יש parts per million ב-ב-בכלור. תגיע לארבע מאות. המים יהפכו להיות יותר, אה, באמת יותר כלוריים, עם כלורים. עכשיו תגביה את המים מעל הגובה הרגיל, וכן תיכנס עם בגד ים או איך שהוא, לא משנה. תיכנס לתוך המים, עכשיו השפשוף ילך מהר. המים מלאים כלור. המים גבוהים יותר מהפס. תיק תק תשפשף, תרוקן את המים כמה שאתה רוצה, גם אם תרוקן את המים ותשאיר שכבה דקה כבר לא יישאר שם הרבה לכלוך. ואם כן נשאר לכלוך, אז אמרנו מקודם, קח אלומיניום סולפט, תכניס, הלכלוך ירד למטה ותשאב אותו או תרוקן לגמרי, במקרה שיש לך את הפונקציות האחרות. ככה אתה מקבל מקווה נקייה. פשוט מסרתי כמה ניסיונות שעשו אנשים פה לאורך השנים, גם אם זה בארץ, אם זה בחוץ לארץ, ושיתפתי אתכם מה שסיפרו לי איך לנקות את המקווה שלנו. מה שאני אומר לאנשים שלנו, ברוך השם, אנחנו זוכים עכשיו לסיים עוד מקווה, בנייה של מקווה שלישית בנווה גאולה, בשכונה החדשה, ויש לנו פה מקווה גברים. אז כבר הכנו את כל התשתיות של המשאבה ושל ה- ושל ירידת המים כדי שהכל יהיה, שנוכל תמיד לנקות בלי שום הפרעות, שזה יבוא מהר. יש רבנים בארץ שלא מתירים עדיין את המסנן. הם טוענים שהמים שבתוך המסננים, הם נכנסים עם המים ואז הם נכנסים לכלי. לא יודע. יש כאלה שטוענים שזה עושה אותם זוחלים.

42:06 דובר 2 יש כאלה שטוענים שזה עושה אותם קטפרס. אני יכול להבין את אלה שאומרים זוחלים אילו המסנן נמצא מחוץ למים. מסנן שנמצא בתוך המים, אין בזה שום סוגיה, שום שאלה. אלה שעושים מזה שאלות עושים גם עם מדרגות שאלות, דברים שרבותינו נשיאינו בכלל לא, לא, זה לא התחיל אצלם אפילו השאלה, ולכן לא רואה בעיה לשים מסננים בתוך המים. אלא מה? מי שרוצה לשים, שלא, שלא יפתחו מה שנקרא יותר מדי את הפה וידברו, ישים מסננים שבתוך המים לא יפעלו בשעה שנכנסים לעשות טבילה דאורייתא. יש טבילה דאורייתא, טבילה של עלייה מתרומה לטהרה של יולדת ונידה. בסדר, אבל יש את הטבילות של גברים, גם אם המסנן עובד בעת הטבילה, לא רואה בזה בעיה הלכתית. אלא מה? יש רבנים בארץ שאוסרים את זה, ולכן יש לנו מקוואות שאין בהם מסננים. יש לנו מקוואות בארץ, בארץ הקודש, שיש בהם מסננים והם עובדים רק מחוץ לשעות הטבילה, ואיזה בלגן גדול, כי אתה צריך לשים שעון ולפעמים השעון מזייף ופתאום הפסקת חשמל. לא משנה, אבל הרעיון הוא שהמסננים לא עובדים כל שעות היממה או כל שעות הטבילה. עכשיו, אז כפי שאמרתי, למסננים קודם כול צריך לברר את הסטטוס ההלכתי מבחינת הרבנים מורי הוראה באותה עיר. אם רב מורה הוראה שאחראי על המקוואות מטעם המועצה הדתית, מטעם הרבנות, ואחראי גם על המקווה שלך בדרך ישירה או עקיפה, לא מאשר את זה, אין מה להיכנס לוויכוחים. לא לשים את זה. תנקה יותר את המים, תחליף יותר מים. אדרבה, יהיו מים נקיים, מים חדשים כל פעם. אם נותנים לך רשות לשים את המסננים, המסננים האלה עושים עבודה טובה. פה בארץ המסננים עולים, יש אחד, יש אחד

44:04 דובר 2 או שניים שיש להם אישורים מיוחדים לעשות את הייבוא ואת ה- ויש להם את החותמת של, אם זה משרד הדת ואם זה של הרבנים, וזה עולה מעל עשר אלף שקל. בחוץ לארץ ראיתי מכשירים, מסננים, שעולים פחות, הרבה פחות, בכמה מאות דולרים, אבל הם צריכים מכשיר לצידם שהוא בעצם יוצר, נותן להם את הכוח לעבוד, וזה צריך, פה בארץ זה קצת יותר קשה להשיג אותו. אה, ש- המ- המסננים האלה מסננים בפירוש, הם לוקחים את השומנים גם ובעיקר את השערות ואת הלכלוך ומשאירים את המים יותר נקיים. כן, סוגיית החלפת המים היא סוגיה רצינית, מכיוון שעלות, עלות, לא רוצים להחליף כל פעם, רוצים, כן? אם, אם יש מקוואות שבלי מסנן אתה מחליף את המים בכל יום או יומיים או אפילו כל שבוע, ועם מסנן אתה יכול להאריך את חיי המים שלוש שבועות וארבע, אז למה לא? אז לכן סוגיית המסננים הפכה להיות מאוד מאוד פופולרית במקוואות בשנים האחרונות, למרות המחיר הגבוה של המערכת, וגם צריך להוציא את הסננים ולנקות אותם ולתחזק אותם, עדיין במקווה שאפשר לעשות את זה והרבנות מאשרת, מומלץ ורצוי להביא מסנן. זה שיש בלן או בלנית שמשגיחים על רמת ההיגיינה והניקיון, זה עדיין לא נותן כשרות למים. תחזוקת המקווה, כפי שאמרנו, היא כוללת החלפת המים. החלפת המים, ובפרט מי הגשמים, יש מקומות שמילוי המים תמיד על ידי רב, בפרט בחב"ד, שאנחנו צריכים שזה יתמלא על הנקב ישירות, ובפרט כשמדובר על מילוי מי הגשמים, לא שייך שלא יהיה על זה פיקוח הלכתי רצוף, ממש רצוף. לא תמיד יודעים את ההלכות, לא תמיד יודעים את הכללים, את הכללים. החלפת מי הגשמים, כמה זמן היא נעשית? זה חלק מתחזוקת המים. זה

46:14 דובר 2 עניין הלכתי גם. בכוונה לא דיברתי על זה בהתחלה, כי זה לא התחזוקה השוטפת, אבל אני רוצה עכשיו לייחד על זה את הדיבור. מוריי ורבותיי, יש כאלה ששואלים למה צריך להחליף את המים? פגשתי מקווה באחת המדינות, לא משנה איפה. לא מזמן הייתי באחת המדינות, פגשתי מקווה כשר מהודר של חב"ד שבנה אותו רב, ירא שמיים גאון, והוא ידע שבאותו מקום זה מקום נידח, באותו זמן היה נידח, וידע שלא יגעו שם במים. הוא בנה אותו שיישאר ככה לשבעים שנה. שבעים שנה לא החליפו את המים. כמובן שיש פה שאלות על הגוי שמחליף את המים. הוא עשה, הוא סידר את זה מכל הצדדים מבחינה הלכתית, וגם שם רב שישגיח על הגוי. משהו, זה גאונות איך שהוא עשה את זה. האם זה מהודר? לא מהודר. מדוע? בהוראות של הרבי הרש"ב לרב יעקב לנדא, שהרבי מלך המשיח הכניס את ההוראות האלה בסיום השולחן ערוך, נאמר שם שמקווה חב"ד צריך שיהיה לו אוצר רזרבי. לא בונים מקווה חב"ד בלי מחסן מים. והרבי הרש"ב רצה את מחסן המים האלה בשביל כמה דברים. ראשית, בשביל החלפת מי הגשמים בבור התחתון. אנחנו יודעים שהרבי הרש"ב, יש לנו עדויות, זה לא כתוב, יש לנו עדויות שהוא החליף אחת לשנתיים ברוסטוב. הוא החליף את המים של הבור התחתון, דהיינו מילא מי גשמים חדשים. מאיפה? מהאוצר. דבר שני, הרבי הרש"ב, וזה אני חוזר לעניין הראשון, ופה תקשיבו היטב. הרבי הרש"ב, כשהוא היה מנקה את המקווה לא היה לו בעיה. למה לרבי הרש"ב לא היה בעיה? מסיבה מאוד פשוטה. הוא רוקן את כל המים לגמרי וניקה את הרצפה ואת הקירות. אמרנו שהרבי הרש"ב רוצה שכבה של מי גשמים

48:22 דובר 2 מעל הרצפה התחתונה. היה לו מחסן של מי גשמים. הוא היה פותח את הפקק, ממלא שכבה אחרי ניקיון המקווה, ממלא שכבה קטנה של מי גשמים, סוגר את הפקק ועל זה ממלא את מי העיר. ככה תמיד היה לו מים נקיים. אם מקודם דיברנו על הבעייתיות שיש בניקיון מקווה חב"ד, לרבי הרש"ב יש לזה פתרון. אני לא אמרתי את הפתרון הזה מקודם כי פשוט ברוב מקוואות חב"ד מסתבכים עם הפקקים. לפתוח את הפקק מעץ ולסגור, וזה נשבר בין הידיים וזה גורם לכאלה בלגנים שאנשים מעדיפים לא להתעסק עם זה. אבל הפתרון של הרבי הרש"ב היה מאוד פשוט. הוא כתב לרב יעקב לנדא, תקים אוצר רזרבי. זאת אומרת מקווה חב"ד, צריך להיות לו אוצר ומחסן רזרבי שהוא אוגר מי גשמים, שמה מי גשמים יותר ממה שצריך בבור התחתון, יותר מכמות המים שנכנס בבור התחתון. הרבי אומר פעמיים ארבעים סאה, אז לפחות אלף שש- אלף חמש מאות, אלף שש מאות ליטר ודאי צריך. לרבי הרש"ב היה יותר מזה, ומלבד מה שאנחנו יודעים מעדויות שהוא החליף פעם בשנתיים את מי הבור התחתון, אנחנו יודעים גם לספר את מה שהוא כותב, שהוא היה מרוקן את מי העיר, מי הברז לגמרי מהבור, מנקים ואז כשזה יבש היו פותחים את הפקק, את הברז, איך שהוא קורא לזה, פותחים את הברז מעץ. בתוך הטבעת עץ היה ברז מעץ, פותחים אותו. מי הגשמים שנמצאים באוצר הרזרבי מונחים ומחכים שמה, הם יצאו לתוך התעלה, המשכה, ירדו לבור, כיסו את הרצפה, הוא היה סוגר ועכשיו איזה יופי נפלא. על זה הוא היה ממלא מי ברז חדשים. אז אם דיברנו מקודם שהרבה מאוד מקוואות חב"ד עד שנוצר הפונקציה הזו של

50:26 דובר 2 הרבי, התגלה לנו באגרות קודש שמי הברז ירדו על הנקב, עד שגילינו את המכתב הזה של הרבי ועד שזה בא לפועל בכל המקוואות היו מסתבכים הרבה עם הניקיון. זה נכון, כי באמת היו משאירים שכבה מהמקווה הקודמת. זאת אומרת ממי הברז שהושקו למי הגשמים בפעם הקודמת. אבל מי שעושה כמו הרבי הרש"ב, ואני אומר עוד הפעם, רוב המקוואות שאני ראיתי בארץ אז הפקקים נמצאים בתוך הבטון וזה קשה להוציא אותם, בטח להחזיר אותם, וגם עושים אותם לצערי הרב בקוטר מאוד דק שהם נשברים או מעץ שהעץ הוא לא מספיק חזק או לא עמיד במים. כאשר הפקקים נעשים מעץ בוק וכיוצא בזה או מהעצים המצויים בשוק, וכמובן בתחזוקת מקוואות צריך לזכור להביא את הפקקים הנכונים. אני ראיתי פקקי ברז שיש רבנים שמאשרים אותם, אבל בהתחלה הם יכולים להיות כשרים. לפעמים הם נאכלים מבפנים ואז הם הופכים להיות כמו כלי. צריך להיזהר. רוב הפקקים המצויים היום בשוק של מקוואות חב"ד, פקקי עץ הכוונה, הם נמצאים לתוך הבטון, ובבטון קשה מאוד להכניס אותם ולהוציא אותם. מה גם שהקוטר שלהם מאוד קטן, מאוד מאוד דק, מאוד צר, הקוטר שלהם מאוד קטן ולכן מאוד מאוד קשה להתעסק איתם. הם נשברים. אז את הרעיון הזה שהרבי הרש"ב היה אומר כל פעם כשאתה מרוקן את מי הטבילה, מי הבור של הטבילה, אתה צריך לפתוח את האוצר הרזרבי של המים, שיישפך משם מים עד שיכסה את הרצפה, תסגור עם ה... עם הברז מעץ כמו שהוא קורא לזה, ואז תמלא את מי העיר על זה. אני לא, לא התייחסתי לזה ואפילו כי פשוט כמעט לא רואים שיבוא רב ויעשה את זה. אף אחד לא יגע. לא

52:35 דובר 2 ייתנו לבלנית לנגוע ב-ב-במי הגשם. זה צריך לדעת איך אתה פותח, ושאין בגד ו-ושלא ייספג. אתה צריך לדעת איך אתה עושה את זה, ולכן לא מניתי את זה. מי שאין לו את האפשרויות של ניקיון המים שהזכרתי מקודם, ואין לו את הפונקציה של ירידת מי העיר, מי הברז, ישר על הנקב, ויש לו, אה, גישה טובה ל-ל-לאוצר הרזרבי, למחסן המים, והפקק שלו נניח הוא חמש צול, יש לו פקק טוב שנכנס ונשלף היטב. תמיד כדאי לעשות את זה לא, לא לתוך בטון אלא לתוך, פשוט להכניס בתוך הבטון שיש, ועם, אה, נקב, ולתוכו להכניס ולהוציא את הפקק. אז אתה תקבל תוצאה רצויה, שגם בעת ריקון המים של מי הטבילה, של מי ה-, מי העיר, מהבור העליון, אתה תמיד תוכל ללכת לברז מעץ, לברז עץ, לפקק מעץ, לשלוף אותו ולתת למי הגשמים להיכנס ולכסות את השכבה של הרצפה. לכסות בשכבה את הרצפה של בור הטבילה. לסיכום, מה למדנו היום? למדנו שבתחזוקת מקוואות אנחנו צריכים לשים לב להיבטים הלכתיים, שתמיד הגג יהיה מסודר, תמיד ההמשכות יהיו מסודרות, נקיות, לא כלים, לא שקיות, לא כל דבר, לא לכלוך. למדנו כמה חשוב שהמים יהיו נקיים וכמה הסביבה תהיה היגיינית, נקייה, סניטרית, כדי לתת לאנשים את התחושה קודם כול של קבלת פנים טובה, תחושה של מזמינה, ומעל הכול לא נשכח שנקיות מביאה לידי טהרה, וטהרה לידי אליהו הנביא ותחיית המתים. למדנו היום גם כן הרבה בהקשר של תחזוקת המים. איך אנחנו פועלים במים. לא נכנסנו לכל הפרטים, אבל נתנו את השיטה הכי פשוטה שבה אנחנו עובדים כאן בחיפה, ומעבר לזה דיברנו גם כן כמובן על כל מה שמסתעף אחר כך. איך מנקים

54:55 דובר 2 מקווה אחרי ריקון המים, איך מנקים, מנקים מקווה חב"ד כאשר במקווה חב"ד אתה צריך גם לנקות וגם לשמור על חיבור של מי הברז אל מי הגשמים שלמטה בשני אופנים שנהוגים כיום, ועוד אופן שהרבי הרש"ב נהג בו ואמרנו אותו בסוף דברינו, רק שהוא לא כל כך מצוי כיום. תודה רבה לכל המאזינים, ובעיקר אם נצליח אפילו מקווה אחת לעזור, לייעל ולשפר, אנ-- אז כל, כולנו, כל החב"דניקים נוכל לראות בזה פסיעה. איזה פסיעה? צעד שאיתו אנחנו מקרבים את ההתגלות של הרבי, יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד.