סידור העירוב - הרב יוסף יצחק פייגלשטוק שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 שלום לכולכם. היום נדבר על עירוב שמתיר את הטלטול בשבת קודש וכן ביום כיפור. אה, יש עירוב, מותר לטלטל. ההלכות של העירוב נמצאים בשולחן ערוך. אין שום שאלה שיש עירוב טוב, אפשר לטלטל. ונמצאים בשולחן ערוך, זה לא נקרא עירוב, זה נקרא צורת הפתח. אומר השולחן ערוך: מה זה צורת הפתח? קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהם. אפילו אינו נוגע בהם, הרי שיש ביניהם כמה אמות. כן? לא ניגע על כל הסעיף, כן? ויהיו מכוונים כנגד הקנה העליון. אם זה מן הצד לא מהני, לא טוב, וצריך שיהיו חזקים כדי לקבל דלת, אפילו של קש. נגיד ככה, יש כמה בתים שהנגרים סובבו אותם עמודים, שזה קנה מכאן וקנה מכאן, ועל העמודים שמו חוט, שזה קנה על גביהם. זה צורת הפתח. אומרים שהשטח מסביב נראה כמו גדר שעשו פתחים, פתחים, ומותר לטלטל בתוך הגדר הזה בין הבתים. אז זה הגדר של עירוב, מה שנקרא עירוב ובלשון חכמים צורת הפתח. למה החכמים קראו לזה צורת הפתח? זה כאילו היו צריכים לבנות חומה, גדר מסביב, אלא מה, עשו פתחים שיוכלו לעבור, להיכנס ולצאת. אז כאן עשו צורות של פתח מכל סביב, מכיוון שמותר בחצר שיהיה פתח להיכנס ולצאת, אז אפילו שמילאו אותו מכל ארבעת צדדים עם פתחים, הרי זה מחיצה כשרה. מה זה צורת הפתח? קנה מכאן וקנה מכאן, ואפילו אחד רחוק או גבוה מחברו, וקנה על גביהם. זה הנקודה. יש את כל פרטי ההלכות באדמו"ר הזקן. יש לך סימן שס"ב. אה, מי שרוצה להיכנס לזה, ללמוד את זה יותר בעיון, סעיף כ"ח וכ"א. דהיינו, מבחינה תאורטית קנה מימין, קנה משמאל וקנה על גביהם. מאוד חשוב את הנקודה הזאת שהקנה מלמעלה יהיה על שני

03:09 דובר 2 הקנים שבימין ובשמאל. וכאן יש לך את זה בשטח. אתה רואה מדרגות שעולות, יש חומה מבית מצד ימין ויש חומה מאבנים מצד שמאל ובאמצע יש גדר שעובר. שמה שמו ליד, בצד שמאל במדרגות, קנה שעולה למעלה, ברזל. אם אתה שים לב בתמונה זה בצבע מתכת. בצד ימין שמו גם כן קנה ממתכת אבל צבעו אותו לבן. הצבע ככה ככה. ולמעלה גם כן יש איזה קנה שעובר על שניהם למעלה. זה לא חוט, זה קנה ממש. כן? התמונה הזאת היא מירושלים עיר הקודש. לא יודע אם מי שמכיר את המקום. בכל אופן, זה עירוב שבנוי ממחיצות ממש, מבתים או מחיצות שבנו, ויש מעברים. במעברים שמו צורת הפתח. זה כאן עוד כזה צורת הפתח שנמצא בפארק. בצד ימין יש חומת אבנים, בצד שמאל יש לכם גדר עשוי ממתכת, ובשני קצוות של המחיצה יש צינור ומלמעלה יש חוט. זה מקום אחר. זה תמונה מסידני שגם כן יש מחיצות משני הצדדים וישנן צורת הפתח שבתמונה הזאת אי אפשר לראות אותם. כאן בתמונה רואים איזה עמודים ועליהם יש חוט. כאן יכולים לראות את העמודים, ובראש, אם תשימו לב, בראש העמוד יש כזה חוט שיוצא לצד שמאל. מאוד מאוד קשה לראות את זה, אבל נמצא. נראה מה שאדמו"ר הזקן אומר. וכן אם חיבר קנה העליון לשני הקנים או לאחד מהם מן הצד, ואינו נתון על גביהם מלמעלה, שאין אדם עושה פתח שמשקוף נתון על גבי המזוזות מלמעלה, גם כן פסול, חייב להיות מעליו. עכשיו נמשיך לראות את התמונה. משנה ברורה אומר אותו דבר: שלא נתן על שני הקנים העומדים, אלא החבל מן הצד, לפי שאין אדם עושה פתח שמשקוף נתון על שתי המזוזות. אבל אם אין הקנים עודפים

05:45 דובר 2 למעלה, רק שהוא חקק רק מעט באמצעיתו להניח החבל בתוכו שיהיה נוח וטוב ולא ישמט למטה, שפיר דמי, דזה מיקרי על גביו. וכן נועץ מסמר בראש הקנה וקושר בו את החבל, דהיינו מן הצד, שפיר דמי, והוא מונח מעליו נגד הקנה. יכול לסמוך על הטלגרף כמו כן צורת הפתח, דהיינו עמודים של חשמל או טלפון או טלגרף. אז זה מדובר על זה במשנה ברורה, וזה המקרה שמשנה ברורה מדבר, שיש עמודים ועל עמודים הוא שם מסמר ועל המסמר הוא שם מן הצד. האם זה נחשב מלמעלה או זה נחשב מן הצד? אז נשאל שאלה, נגיד העמוד הזה צריך להיות גובה עשר טפחים. האם העמוד הזה הוא גובה תשע טפחים וחצי? ואם המסמר הזה הוא עוד חצי טפח, הייתי אומר שהמסמר מצטרף לעשרת טפחים וזה יהיה כשר. כן, מפני שלא כתוב שהעמוד צריך להיות עשוי מעץ, לכן הוא כשר, ואם עשוי ממסמר ממתכת הוא פסול. יכול להיות מעץ ומתכת. אז לכן גם העץ וגם המסמר הוא כשר להיות עמוד. אז אם כן, אם המסמר נחשב גם חלק מהעמוד, אז מה זה עוזר שהוא שם על הצד של המסמר, שזה נחשב עדיין מעל העמוד? מפני שעמוד הוא רק העץ ולא המסמר. זה סברה חיצונית. זה הסברה הזאת, אמר המשנה ברורה. אבל יש מקום לא לקבל את הסברה של משנה ברורה ולהגיד שזה עוד נקרא מן הצד, מפני שעל המסמר הוא מן הצד, ואין שום הלכה אומר שהעמוד הוא רק חלק העץ. העמוד עד כאן. אבל המסמר שיש למעלה באמצע הוא לא עמוד. אין כזו הלכה שמדבר על זה. כאן זה בשטח עמוד עם מסמר על ראשו והחוט על המסמר מן הצד. הנה אתם רואים כאן מקרוב

08:16 דובר 2 רק את החלק, המסמר שבראש העמוד והחוט מסביב למסמר. ואם עשה, אומר אדמו"ר הזקן, גם קנה אחר בחור מתחת העליון, מקום יש לישנא בקנה פסול מפני מראית העין. דהיינו, מה אדמו"ר הזקן מדבר? דהיינו, הוא עשה חור שיעבור החוט דרך החורים. השאלה אם דרך החור זה נחשב מעל או מן הצד. יש דיון על זה. אנחנו לא... מאוד קשה להחליט. עכשיו בצד ימין יש מתחת עמוד אחר נמוך, ושם זה בטוח מלמעלה, אין שאלה. אז לכן צורת הפתח הראשון מצד ימין, שבשני הצדדים ישנם עמוד נמוך דבוק, זה יהיה כשר מפני שזה מעל העמוד הנמוך. אבל צורת הפתח השמאלי, שאין שם עמודים, עם חור בתוך העמוד לא נחשב למעלה, זה יהיה פסול. בצד שמאלי יש לנו עמוד נמוך, אבל יש קצת מרחק בינו לבין העמוד. אם המרחק הזה פחות משלושה טפחים זה לבוד וזה כשר. אם זה יותר משלושה טפחים זה יהיה פסול, מפני שיש איזה הפסק בין העמוד הזה לעמוד הזה. וזה בשטח. זה התמונה שהיה לפני כן, שהיה בפארק, שהיה חומת אבנים והיה שתי עמודים וחוט עליו, וראש החו... ראש העמוד היה מסמר, בא למסמר מהצד, ושמו את הפח הכחול שזה יהיה עמוד רחב שהחוט נמצא עליו. זה נראה, אפילו אם לא נניח שעל המסמר זה נחשב מן הצד, יש את הפח הזה, שזה עמוד נמוך שהוא גבוה עשרה טפחים, שזה יהיה מלמעלה ויהיה כשר גם לאלה שלא מסכימים עם דעת המשנה ברורה. ובדרך כלל המהדרין בישראל שעושים את העירוב מוסיפים את הפחים האלה לעמודים כדי שיהיה מעל העמוד ולא יהיה מן הצד. הנה עוד מקומות איפה בירושלים או בארץ שהדביקו את הפחים האלה בגובה עשרה טפחים שיהיה

10:55 דובר 2 החוט מעל, ובין הפח הזה לעמוד יש פחות מג' טפחים. הנה יש עוד תמונה איפה שזה החוט בא משני הצדדים על המסמר שבראש. זה עירוב שעשו בסידני עם חוטי חשמל וזה דבוק. החוטי חשמל דבוק על העמוד ב... מן הצד, ועל זה שמו עמוד פלסטיק לבן שהוא ירד עד הרצפה, בא מתחת לחוט. זה כשהחוט הולך ישר, שם רק עמוד אחד, וכשעושה פינה והחוט הולך לשני כיוונים, אז לכל כיוון שמו עמוד אחר. זה, אז יש לך חור, איך להדביק את החוט מעל העמוד בלי שאלות. דהיינו, אתה מכניס, החוט הולך מעל העמוד, נכנס לחור, יוצא מצד שני, עובר מעל העמוד, וככה עובר לעמוד השני ובתוכו נכנס לחור. מפני שהבעיה היא, אם אני לא שם מסמרים, איך אני מהדק את החוט לעמוד? אם אני שם מסמר, זה יהיה מן הצד על המסמר. יש כאן פתרון שאתה יכול לשים חורים בעמודים ולהדק אותם בצורה כזאת שהחוטים ילכו מעל העמוד, לא רק בתוך החורים, ויהדק על ידי החורים האלה. עכשיו ניכנס לשאלה אחרת: מה המרחק שצריך להיות בין שני עמודים? שיטה ראשונה בשולחן ערוך: אפילו לפרצה יותר מעשר, אפילו לא נמצא אלא ארבעה עמודים בארבע רוחות ועשה צורת הפתח, מותר. אבל בבקעה לא מהני בשביל שכל הרוחות צורת הפתח. לרמב"ם אין צורת הפתח מועיל לפרצה יותר מעשר אמות, ואז מהני אפילו בבקעה בכל הרוחות. משנה ברורה אומר: ונכון לחוש לדברי הרמב"ם, שגם דעת הסמ"ג והסמ"ק. אומר אדמו"ר הזקן: מה שהפרצה אפילו פרצה יתר מעשר מותר. ויש אומרים, שזה דעת הרמב"ם, שאין צורת הפתח מועיל לפרצה יתר מעשר. וטוב לחוש לדברי המחמירים כסברה ראשונה. דהיינו, גם משנה ברורה גם אדמו"ר הזקן אומר

13:42 דובר 2 לחשוש לשיטת הרמב"ם. דהיינו, כאן זה צורת הפתח מכל ארבע רוחות למקום שיישוב בעיר, אז אין לו שיעור לרמב"ם שיהיה פחות מעשר אמות מכל צד. עכשיו נעבור לנושא אחר. מה הדין ברשות הרבים? רחוב של עיר. אם אני יכול לעשות עירוב כזה, צורת הפתח ברחוב של עיר, למשל לתקן את צורת הפתח. אומר שולחן ערוך הבית יוסף: רשות הרבים אינה ניתרת אלא בדלתות, והוא שננעלות בלילה. ויש אומרים אף שאין ננעלות, שצריכין ראויות לנעול. דהיינו, אומר שאם זה לרחוב לא מספיק לעשות צורת הפתח. מה שדיברו על זה, ברשות הרבים צריך גם דלת. וישנן שתי שיטות: שצריכים לסגור את הדלת בלילה, אף על פי שכל השבת היא פתוח. כמה זמן צריך להיות סגור בלילה? מספיק שיסגור דקה אחת, עשר שניות. לא, לא חשוב כמה זמן. יכול להיות רוב הלילה פתוח, אבל לכל הפחות שיהיה דקה אחת שנועלים אותו בלילה. ויש אומרים אף שאין ננעלות, אז צריך שיהיו ראויות לנעול, שיכולים לנעול אותם. בזה, נגיד אם נועלים אותם פעם בשנה לדקה אחת, כבר יהיה מספיק טוב. משנה ברורה: מדאיתי קמייתא בדעה א' בסתם, ויש אומרים בדעה שנייה ביש אומרים. זה אומר שאין מארג בשוטרים קים בדלתות. בעיירות שלנו שמנהג לתקן צורת הפתח, שסומכים על היש אומרים ברשות הרבים אין כאן שישים ריבוא, וזה אינו מצוי. אבל באמת הראשונים חולקים על זה. אין למחות באלה הנוהגים להקל על זה צורת הפתח, שכן נהגו העולם. כל ירא נפש יחמיר לעשות שלא לטלטל על צורת הפתח בלבד בלי דלתות. אומר אדמו"ר הזקן: אפילו מדברי סופרים אין צורת הפתח מועיל לרשות הרבים גמורה, כדי על הבא להכשיל ברשות הרבים להתיר בה

16:13 דובר 2 טלטול צריך לעשות לו דלת מכאן ודלת מכאן, והוא שננעלות בלילה. שנעילת הדלת עושה אותו כחצר אחת של רבים ומערבים, כן? ויש אומרים שאין צריך שיהיו נעולות בלילה, אלא ראויות להינעל. יש להחמיר כסברה ראשונה אף על פי שהעיקר כסברה אחרונה, וכבר נתבאר שעכשיו אין לנו רשות הרבים גמורה. הנה יש לך תמונה של צורת הפתח עם דלת. אם אתם שמים לב, בימין ובשמאל יש שם דלת צהובה שיכולים לנעול את הדלת. יש שם שלוש צורות הפתח ולכולן יש דלתות. יש אחד גדול שעובר הכביש, שאוטו, שאוטובוס עובר, הוא גבוה שאוטובוס עובר, עם דלת בגובה עשרה טפחים. בצד ימין יש צורת הפתח קטנה גם כן, עם דלת קטנה שנמצאת בצד שמאל של הפתח, לכן לא רואים, כי שתי הדלתות מקופלות אחת על השנייה. אותו דבר בצד שמאל יש צורת הפתח קטנה שפחות רואים בתמונה, אבל יש שם וגם כן יש דלת. זה עירוב אחר שרואים את הדלתות באי שבאמצע. יש עמוד עבה ויש עמוד בצד ימין ובצד שמאל ליד האוטו, שם יש עמוד בקצה ובתמונה קשה לראות את העמוד בצד שמאל, והחוט עובר על שלושה עמודים ובאמצע נמצאות כל הדלתות שסוגרות את צורת הפתח הזו. זה עירוב אחר שעשו עם דלתות. זה עוד עירוב אחר שגם כן עשוי עם דלתות והדלתות מקופלות לאמצע, ויש חומה מימין, גדר משמאל ושלושה עמודים וחוט על גביהם ודלתות. אז השאלה, בימינו יש לנו רשות הרבים או לא? אומר הבית יוסף: רשות הרבים, רחוב הרחב ט"ז אמה ואין לו גג ואין לו חומה, כן? ואפילו יש לו חומה, אם הם פתוחים משער לשער ואין דלתות נעולות בלילה, הווי רשות הרבים. יש אומרים

18:39 דובר 2 שכל שאין שישים ריבוא עוברים בו אין רשות הרבים. בדרך כלל סתם ויש אומרים, הלכה כסתם. המשנה ברורה מביא: ולעניין הלכה, מדעת המחבר שכתב דעה זו בשם יש אומרים משמע דלא סבירא ליה כן. לא סובר כמו הדעה הזאת שאומרים שישים ריבוא. כמו כן, אין בנו כוח למחות ביד הסומכים על דעה זו. דעה זו גם כן לא דעת יחידה, כמו שכתב הרמ"א. אדמו"ר הזקן: רחובות ושווקים רחבים ט"ז אמה, שכן היה הרחוב במחנה לוויה בעת משה רבנו, והוא שאין להם גג ואין להם חומה. אפילו יש להם חומה, הם מפולשים משער לשער, כן? יש להם דין רשות הרבים. ממשיך אדמו"ר הזקן: והוא שאין הדלתות ננעלות בלילה, כן? ויש אומרים שכל שאין שישים ריבוא עוברים בו כדגלי מדבר אין רשות הרבים אלא כרמלית. ואף על פי שבדבריהם נתפשט המנהג להקל ולומר שאין לנו עכשיו רשות הרבים גמורה, ואין למחות בידם. יש להם על מי לסמוך, דהיינו אומר אדמו"ר הזקן, אל תקרא לו מחלל שבת, אל תמחה, אל תגיד לו אתה גוי, אתה שייגעץ. אבל חול-- או אל תגיד לו שאתה לא חסיד. אל תמחה ונאמר אמן. אם רוצה לטלטל בעירוב, בסדר. וכל ירא שמים יחמיר לעצמו, שכן דעת גדולי הראשונים וטעמם ונימוקם עמם, שלא נזכר שישים ריבוא בגמרא. זה אומר את מה? זה כן לא לסמוך על העירוב שאין לו דלתות. עירוב שאין לו דלתות, לא לסמוך על זה. שערי תשובה אומר: אין להחמיר לדון רשות הרבים במקום שאין שם ריבוא, לעשות את צורת הפתח ולהצריך דלתות, שהוא דבר שאי אפשר לעשותו אם לא מטעם המלך וגדוליו, והמחמיר יחמיר לעצמו, לא לאחרים. אה,

20:51 דובר 2 אה, כאן בארץ כל מי שיבקש אישור מהממשלה לשים דלתות יקבל אישור. הממשלה מאשרת רק, אה, יש משרד הדתות. היא מממנת, נותנת כסף בשביל לעשות את העירוב. זה רק בארץ. בכל העולם כולו כל אחד, כל קהילה שרוצה לעשות עירוב צריך מהכיס שלהם להשיג את הכסף. אבל בארץ הממשלה נותנת בשביל לעשות את העירוב, אבל הם לא נותנים כסף בשביל לעשות את הדלתות. את הדלתות אנחנו צריכים להגיע לעשות, מפני שבשבילם הם סוברים כמו שאמרת שוב. הנה, אה, בשטח עירוב בלי דלתות, עם רק חוט שנמצא למעלה, לא מן הצד. ישנה בעיה אחרת שראיתי רב אחד בארץ, שהעמודים האלה והחוטים האלה אין אף אחד יודע מהם. מה שקורה בשטח, שעושים עירוב מסביב לעיר, אנשים לא יודעים איפה מתחיל העירוב ואיפה גומר העירוב ומטלטלים, ובכלל לא יודעים שיש איסור טלטול בשבת. ראיתי את אבא יוצא לבית הכנסת עם סידור ביד, עם סוכריות, עם שתייה לילד ועם כל מיני דברים. מטלטל בשבת. מי אמר שאסור לטלטל בשבת? יש הלכה בשולחן ערוך שצריך שיור, דהיינו שחלק מהעיר עשו שיור לעירוב כדי שידעו ששם אסור לטלטל. מה שקורה בשטח, אם עושים שיור או לא עושים שיור, זה בשטח קורה שאנשים לא יודעים איפה העירוב ומטלטלים בכל עיר או בכל מקום, גם בתוך עירוב, גם מחוץ לעירוב. ראיתי רב אחד שרק, אה, רק רב אחד ראיתי בכל הארץ שעושה את זה, שעל עמודים של העירוב הוא הדביק את השלטים האלה: גבול העירוב, שאנשים ידעו שזה העירוב. מכאן בפנים מותר לטלטל וכאן החוצה אפילו סומך על דעת המקילים. יישר כוחו ואני חושב ממנו יראו וילמדו לעשות, מפני שבשטח אפילו מקומות שעושים את העירוב

23:13 דובר 2 רואה שהקהל לא יודע איפה העירוב. יש אחר שעשו ה-הפתחים של מהדרין שלא יהיה השאלה מן הצד שדיברתי, והדפיסו: זה עירוב שבת. וכדי לדעת, שאנחנו בישראל, אין להדביק מודעות, שזה אחת מהבעיות, שכל מקום שיכולים להדביק פרסומת מדביקים פרסומת, אבל ככה יודעים שזה העירוב, מפני שקהל העם לא מבין כשהם רואים עמוד עירוב ורואים את החוט, ושהחוט בדוחק רואים, רק למי שיש לו עין טובה. או יש אחד שעשה עירוב עם מחיצה ממש והדביק שלט: עירוב שבת קודש. יבורך שמלמד את הקהל איפה הגבול של העירוב. זה דבר מאוד מאוד חשוב. הקהל לא מבין כלום מזה, ושהקדוש ברוך הוא יעזור לנו שנשמור את השבת כהלכתה, שנדע, אמ, מקום מקום שאפשר שאנחנו נ-נעשה עירוב כהלכה. אם העירוב נעשה לכל הדעות, כהלכה, מקום שאין רחוב של שש עשרה אמה, שזה פחות משמונה מטר, ובין עמוד לעמוד יש פחות מעשרה אמות, שזה בערך ארבע מטר ומשהו, ארבע מטר וחצי, אז אין סיבה להחמיר. אם יש דלתות וכל הדברים. או רובו מסובב מחיצות של ממש, שאז אפילו לדעת הרמב"ם, כשרוב המחיצות של ממש, מותר שיהיה יותר מעשר אמות בין עמוד לעמוד. השיעור הזה רק קצה המזלג את העירובין עם תמונות מהשטח, שכל הלכה שלומדים על שולחן ערוך צריכים לראות את זה במציאות בשטח, להבין את המציאות. אם נעשה לכל הדעות כמו שאדמו"ר הזקן מלמד אותנו, אז דאגנו שיהיה גם כשיטת הרמב"ם עם החומרות של הרמב"ם, וגם כשי-כשיטה של רוב הראשונים, שאפילו אין שישים ריבוא צריך דלתות, רשות הרבים צריך דלת. אין שום סיבה להחמיר לא לטלטל. אבל כשעירוב נעשה במחלוקת, כל ירא שמיים לא יטלטל בעירוב שאינו נעשה לכל הדעות, רק נעשה לכמה דעות.

25:56 דובר 2 שהקדוש ברוך הוא יברך אותנו שבזכות קדושת שבת נוכל לקיים, אה, להביא את משיח צדקנו במהרה בימינו.