חובת העונג בשבת והשלכותיו - הרב מיכאל שלמה אבישיד שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 סימן רמ"ח בהלכות שבת. בעצם, אה, נושא ה-- פעם היה נושא עוד יותר, אה, מרכזי, מעשי, מהסיבה ש... אחת מהדרכים להגיע ממקום למקום זה היה דרך ספינות, בפרט בין יבשות. אז, אה, כשאני אומר מעשי הכוונה לפני שישים, שבעים שנה, אז, אה, היה המון המון מעשי בתחילת קום המדינה, שהרבה ספינות, אה, אה, בעצם, אה, אה, היו נוסעים לארץ ישראל, גם מצוות יישוב ארץ ישראל. אז, אמ, זו הייתה שאלה מאוד מאוד מעשית. היום זה הפך יותר שאלה של תענוגות. מי שעושה שייט תענוגות, זה נקרא, לוקח ספינה, רוצה לטייל בעולם. כי מבחינה, רק לעבור מקום למקום, רק, אה, טיפש ירצה לעבור שבועות, שבועות כדי להגיע ממקום למקום, כשאפשר בטיסה, אה, קצרה מאוד להגיע למחוז חפצו. אבל, אה, כפי-- כמו כל ההלכות שרוצים, אה, להגיע למסקנות נכונות, אין לנו ברירה אלא ללכת למקורות, ולמקורות הישנים של חז"ל, במשניות, בגמרות, בראשונים, בשולחן ערוך. אין לנו כתובת אחרת איפה לחפש תשובות. אז לכן המסע הראשון שצריך לעשות, אם אפשר לומר, אה, בבדיחותא, ההפלגה הראשונה זה באמת, אה, לימי הראשונים, הפוסקים, ועוד יותר בימי הש"ס, כדי בעצם, אה, למצוא את הפתרון לשאלות שאנחנו בעצם נדון בהן בשיעור. זה גם ניתוחים לפני שבת ועוד כמה פרטים, נסיעות ברכבות, אה, שמגיעות בשבת או ממשיכות לנסוע בשבת, טיסות וכולי. אז, אה, לכן מה שחשוב בהתחלה זה לנסות להבין את המצב שהיה אז, להבין אותם ורק אז אפשר בעצם ללמוד, אה, מה לעשות. ואנחנו נראה שהפוך בה והפוך בה דכולא בה, כאילו המקרים הכי מודרניים של היום נמצאים גם בתוך הסימן שלנו. הכל אפשר לפתור מהסימן, אבל חייבים קודם כל להתנתק מהנורמות של היום ולחשוב על פעם. טוב,

03:11 דובר 2 אז פעם ההפלגה בספינה, כפי שאמרתי, אה, היה דבר חיוני מאוד להתפרנס, להגיע למגורים במקום אחר, לטייל במקום אחר, להביא סחורה ממקום אחר. אז זה דברים ש... היו ממש נדרשים, וזה חשוב הנקודה הזאת, כפי ששיבולי הלקט כותב וגם בעל המאור, הרב זרחיה הלוי, שאומר שאנחנו נראה כל מיני קולות מסוימות שהן לא הכי תואמות לכל הכללים שאנחנו מכירים בעניין של נוכרי יעשה בשביל יהודי, בעניין של יציאה מחוץ לתחום, כל מיני דברים שזה לא הכי, אם הייתי שואל בן אדם שלא מכיר את סימן רמ"ח ורק הלכות שבת בדרך כלל מחוץ לרמ"ח, היינו חושבים שיש פה איזה זלזול של שבת, קולות מיוחדות. אז שיבולי הלקט וגם בעל המאור כותבים שחכמים נדרשו לא לגזור גזירות וגם לשים בצד לפעמים כל מיני חומרות שהם תיקנו כדי לתת לאנשים לחיות, להתפרנס, להגיע ממקום למקום. והתדירות זה לא כמו היום. אתה רוצה ללכת לירושלים? יש לך אגד כל רבע שעה, חצי שעה יש לך. אתה רוצה להגיע לאיזו מדינה? יש לך מלא טיסות, ואם זה לא ישיר אתה יכול גם לעבור דרך מקום אחר. אז, אז זה השתנה. היום יש קלות להגיע ופעם לא היה בקלות. פעם היה שהספינות היו נדירות. לא כל אחד גר בעיר נמל. היה צריך להגיע לעיר נמל איפה שהספינה אוספת, וזה לא היה ככה ביומיום. פעם ספינה יוצאת, פעם הבאה עוד שלושה שבועות, פעם הבאה עוד אולי חודשיים. תלוי איפה אתה נמצא. אז רוב האנשים היו נמצאים במצבים שאם אתה מתחיל להגיד להם אל תיסע פה, לא, לא תיסע בזמן אחר, זה לא היה דברים פשוטים. אם אני נוסע בזמן אחר אז אני לא אגיע לחתונה של הבן

05:42 דובר 2 שלי בחזרה. כבר קבענו תאריך. אז זה חשוב מאוד הפן הזה. אנחנו נראה שכמה פוסקי דורנו יורידו כל מיני קולות כביכול של פעם עקב היסוד הזה. היום בשנייה אתה יכול, יש לך תחלופה מאוד מאוד מאוד גדולה של נסיעות וזה משנה הרבה את הדברים, אבל נראה את זה בהמשך. אז בינתיים נתחיל עם ההתחלה. יש לנו ברייתא בדף י"ט מסכת שבת. למדתם אותה? ברייתא קצרה ש-- מה הברייתא אומרת בקיצור, בלי הסברים, ולכן זה הולך להיות דיון פורה בראשונים. אתה רוצה להפליג בספינה? אז תדע לך שאם אתה נוסע תוך שלושה ימים יש בזה בעיה. תוך שלושה ימים משבת הכוונה. ואם זה לפני שלושה ימים לפני שבת זה בסדר. אז לפני הכל נגדיר מה זה שלושה ימים. אז הר"ן בעצם אומר, וככה ככה כותב גם בעצם המגן אברהם, והוא מבין זאת מהמחבר בבית יוסף. וכך בעצם פוסק גם אדמו"ר הזקן: שלושה ימים זה בעצם רביעי, חמישי, שישי. זאת אומרת שאם אדם נוסע תוך שלושה ימים אלו עם ספינה שבסוף ממשיכה לנסוע בשבת, הדבר אסור. אם זה לפני שלושה ימים, זה ביום ראשון, שני ושלישי. כן, אז זה בסדר, מותר לנסוע. אחר כך הברייתא ממשיכה ואומרת: עכשיו אם זה לדבר מצווה שאתה נוסע, לא סתם אולי לטייל או אולי להתפרנס, זה נקרא גם כן לא צריך מצווה, אנחנו נראה בהמשך. אבל אם אתה נוסע לדבר מצווה גם תוך שלושה ימים אתה יכול לנסוע. ואז הברייתא מסיימת עם מחלוקת בין רבי לאבא שלו, רבי ורשב"ג. רבי אומר ש-- אם אתה נוסע ביום ראשון, שני ושלישי, אז אתה לא צריך לעשות תנאי עם הספנים, אלו שמנהיגים את הספינה. אבל אם אתה

08:24 דובר 2 נוסע תוך שלושה ימים בהיתר, כגון לדבר מצווה, אתה צריך להגיד להם שישבתו. להגיד להם: אני נוסע איתכם, אבל אני רוצה שתשבתו, שהספינה, ככה תתקרבו לאיזה נמל, תתקרבו לאיזה מקום או תשליכו את העוגן ותעצרו את הספינה. אני רוצה שתעצרו את הספינה, שהיא לא תיסע בשבת. אחר כך, אומר רבי, ואם הם לא יעשו את זה בפועל ובשבת אתה ממשיך, הכל בסדר. אתה ביקשת, זה בסדר. וזה גופא נראה שיש כאן חקירה. מה יקרה אם הוא עונה לך מראש "אני לא אשבות"? האם זה מעכב או לא? או שזה רק כי צריך להיות הפתעה שבשבת הוא מחליט לא לשבות. זה נראה בהמשך. ורשב"ג אומר לא צריך. אתה לא צריך לעשות שום תנאי. אתה נוסע בהיתר, לפני שלושה ימים בכלל אין, אין ויכוח. לא צריך לבקש שום דבר. עכשיו, אתה נוסע ביום ראשון, שני, שלישי, אתה נוסע, ואתה לא צריך להגיד, אה, בבקשה, אם אפשר לעצור בשבת. לא, אתה לא צריך כלום להגיד, אבל כשזה רביעי, חמישי ושישי, אז לפי רבי אתה צריך לבקש ולפי רשב"ג לא צריך בכלל. זה בעצם הברייתא. עכשיו, כשהזכרתי ששלושה ימים זה רביעי, חמישי, שישי, זה שיטת הר"ן, אבל יש שיטות אחרות. ודוגמה אני אביא ישר בפוסקים, זה משמע מאחד מהראשונים, זה הרא"ש. מהרא"ש משמע ששלושה ימים זה חמישי, שישי, ובעצם שבת זה היום השלישי, אז זה בסדר. זאת אומרת, מה זה בסדר? זה בסדר אם אתה נוסע ביום רביעי, לא כמו שאמרנו קודם. ביום רביעי אתה יכול עוד לנסוע, אבל חמישי, שישי אתה לא יכול לנסוע מלבד לדבר מצווה. עכשיו, מי שאוחז בשיטה הזאת של השלושה ימים, לא כמו שאדמו"ר הזקן פסק,

10:42 דובר 2 לא כמו שהמגן אברהם פסק, זה בעצם הגאון מווילנה, והוא מביא כמה ראשונים שסוברים כמו הרא"ש, ולהעיר שהמשנה ברורה ממש אחרי שהוא מביא את שיטת הר"ן הוא אומר, אבל בגמרא נמצא ששלושה ימים זה בעצם חמישי, שישי, שבת, אבל רביעי זה בסדר. זה נראה מהמשנה ברורה שהוא כן נותן לזה מקום, אבל שיטתנו היא שלא, כשיטת הר"ן, וכפי שהזכרתי המגן אברהם בפירוש אומר, לומד ככה במחבר. אז ככה בעצם זה הפשט אצלנו. זה רק האיסור מתחיל כבר ביום רביעי ולא כמו השיטה של הגאון מווילנה. אוקיי. עכשיו, היות והברייתא עלומה, לא מבהרת לנו מה, מה הבעיה ומה ההבדל בין לפני ואחרי שלושה ימים, ותוך שלושה ימים, לפני שלושה ימים, אז לכן זה יצר דיון מאוד מאוד מעניין. אז נחלק את זה לו' שיטות. ו' פירושים, שש פירושים. א', יש שיטה, רשב"ם, נכד של רש"י, שטוען דבר פשוט. הוא אומר שמותר לנסוע, אין שום מגבלה. אתה יכול לנסוע גם בערב שבת, אין בעיה. אז יש ברייתא מפורשת שלא? זה בית שמאי. יודעים שבית שמאי, גם שכביכול דברים נעשים ממילא, כן? וממשיכים, אתה שם... אתה רוצה לצוד ואתה שם מלכודת לפני שבת, אז בית שמאי אומר לך, זה בעיה. אתה רוצה לשרות בגדים כדי שיקבלו צבע ואתה שם את זה מלפני שבת וזה קורה לבד, זה בעיה. פשוט הכלים של ישראל יכולים לעבוד וכולו. אז איך זה מתבטא בספינה? לא נאריך כי זו שיטה שלא מחזיקים בה, אבל הדבר, החידוש הגדול, אגב, גם הבה"ג הולך עם זה, בהלכות גדולות, שהברייתא הזאת לא למעשה. אין מגבלה, לא צריך מצווה, לא צריך להגיד לשבות. אפשר לנסוע בערב שבת בספינה, הכל קורה אחר כך

13:23 דובר 2 לבד, אתה לא פועל בעצמך לכאורה, וזו שיטת... מי שעשה את זה, זה שיטת בית שמאי, אנחנו מחזיקים מבית הלל. טוב, יבוא משיח וההלכה תהיה כמו בית שמאי, אז אנחנו נתחיל להתפלפל מה עם המזגן פתאום נדלק עם השעון שבת וכל מיני כלים שלנו שממשיכים לעבוד. טוב, יש דברים מאוד חיוניים שיש בזה סברות, כמו שאומרים שבפרק כירה לגבי שהייה על הכירה, אז גם בית שמאי, בעצם יכול להיות שאנחנו, חז"ל, הפקירו את זה כיוון שזה ממש כל כך חיוני, אז הפקירו ואז זה כאילו לא כלים של ישראל. טוב, זה הלכתא למשיחא, כי יודעים שהגרי"ז אומר שיגיע זמן שההלכה תהיה כמו בית שמאי. הרבי הזכיר את זה כמה פעמים בשיחות, גם בשיחה של תורה חדשה מאתי תצא. טוב, דברים ידועים. אז זה שיטה אחת. השיטה הזאת נדחתה על ידי הפוסקים למעשה, לא מחזיקים ממנה. על אף שכמה פוסקים רצו להגיד, הרי כשיש הלכה בשולחן ערוך ברורה ואתה רואה שאנשים נוהגים אחרת, אז כפי שאמרתי לכם כמה פעמים, בדורנו חדשים מקרוב באו, זה ישר תקיפות בפסקי שבילים. להגיד אתם היפך התורה, וגם אם זה ציבור חרדי מאוד וחסידי, אז זה נגד השולחן ערוך וישר זורקים, אה, גחלים. אבל פעם זה לא היה כך והרבה פוסקים אמרו, היה משהו שראיתם את זה בשולחן ערוך גם כן בסוף, שהיה מנהג כזה בעולם, והראשונים מזכירים את זה, הרמב"ן ועוד הרבה מזכירים את זה, שאנשים לא שמעו את מה שכתוב פה. היו נוסעים בערב שבת בספינות. אפילו יותר מזה, היו נכנסים, אה, בספינה לפני שבת והספינה הייתה נוסעת בשבת. יודעים שהיא יוצאת באחת עשרה בבוקר ביום שבת, אז כבר היו נכנסים. נראה

15:29 דובר 2 את זה בהמשך השיעור. אז רצו להסביר, אולי הסיבה שאנשים לא נזהרים בזה, אף שבכאורה זה לא מצווה ללכת לטייל או להתפרנס או להביא סחורה, שזה היה רוב הנסיעות של אנשים פעם, אז יכול להיות בגלל שהם מוכרחים, ככה הערוך השולחן מביא לדוגמה. אז זה בגלל שאולי היו מוכרחים, שזה שיטת בית שמאי ואנחנו פוסקים כבית הלל. אז לפעמים אפשר לנמק מנהג אפילו שזה לא תואם את המסקנות שהגענו למעשה בשולחן ערוך, כפי שנראה בהמשך. אבל פירוש ראשון זה הרשב"ם, נדחה מההלכה. פירוש השני בברייתא זה הרי"ף והרמב"ם. אז אתם מבינים למה בית יוסף לקח את זה, זה הולך ב-ב-ביסוד שלו, הרי"ף והרמב"ם ביחד זה וואו. אז, אה, הרי"ף והרמב"ם, בעצם גם הרא"ש הולך בזה, אבל, אה, אז עוד יותר. מה הם אומרים? הם אומרים, הנה למדנו בסימן רמ"ב שצריך להתענג בשבת. אנשים שנוסעים ב-בים, בספינה, שבמיוחד כשאתה הולך לים אמיתי, לא נהרות, אנחנו נראה בהמשך. הגמרא לא נכנסה לנהרות, לא נהרות. אמרה לא להפליג. הרבה גם מבינים שהפלגה זה הכוונה למרחוק. אז ב-ב-בנהרות הקטנים הרבה פעמים על פי רוב אתה לא משתמש בלשון להפליג. אז בקיצור, אתה, אה, מפליג בספינה, רוב האנשים לא מרגישים טוב. זה הרגשות מאוד ידועות וקשות. הרגשה של הקאה. יש הרגשות של אנשים, המון אנשים היו סובלים במצב שברגע שהם בספינה, אחרי כמה שעות הם אפילו לא מתפקדים. הם במיטה בלי אפשרות לזוז. זה פשוט. זה בא מכמה סיבות. הרוח של הים והגלים, המלח, זה השפעה של מלח. כשאתם הולכים על יד הים יש לזה השפעה. כן, זה פועל, זה פועל על העור, זה פועל על הרבה דברים. לפעמים זה גם, זה גם בריא.

17:54 דובר 2 כן, שאתה הולך על שפת הים ויש פה הרבה מלח ב-ב-באוויר, אבל ה-ה-האוויר של המלח ביחד עם הגלים אז היו בעצם גורמים לאנשים לא להרגיש טוב, אפילו ברובם, ולכן פשוט יש הלכה שצריך לענג את השבת. אם אתה עושה משהו שעל פי רוב זה מכניס אותך להרגשה לא טובה, ואני פותח סוגריים, שפוסקי זמננו דנו שזה יכול להיות בענייננו, גם רואים את זה משיחה של הרבי, כפי שנראה בהמשך. זה בניין אב לכל דבר שיכול לגרום לך ממש הרגשה לא טובה. אני אתן לכם דוגמה, יש אנשים שמחליטים ביום שישי ללכת לעשות שיזוף על הים הרבה שעות. לא כולם לוקחים הגנות או מספיק. הם שמים על הגוף, הם חושבים שזה יעבוד שלוש ארבע שעות. אתה צריך כל, לא יודע מה, אני לא מומחה בדברים האלו, אבל אם אתה לא שם כל, כל שעה שעתיים לא יודע מה, אתה לא שם עוד פעם חומר, הבן אדם אחר כך הוא פשוט כל שלושה ארבעה ימים הוא בצער עצום. אתה בקושי זז, אפילו ה-ה-החולצה על הגב שלך כואבת לך. היה לנו מישהו בבית הכנסת לפני שחזר בדיוק מאילת לפני שבוע וחצי, הוא לא יכל לזוז כמה ימים. אז זה חגים, היה חגים אז, אז או בן אדם, יש אנשים שעושים ספורט פתאום שמתחשק להם. לא אלו שעושים ספורט תדיר. מי שעושה ספורט תדיר אז הוא מרגיש יותר טוב אחרי, אחרי הספורט, הפוך. זה לא הרגשה טובה, אחרי זה אתה מתקלח ואתה מרגיש בעננים. אבל מי שלא עושה ספורט תדיר ופתאום יש לו איזה אתערותא דלעילא, אז אם הוא עושה איזה כמה תנועות בסדר, אבל אתה עושה כמה תנועות אחרי זה אתה, כל הגוף

19:55 דובר 2 שלך שבור. כואב לך ידיים, כואב לך רגליים, כואב לך וזה, לא חיממת את הגוף, רצית לעשות לא יודע מה, כפיפות בטן ישר, אז אתה, יש לך כאבים בכל הגוף. אז זה מאמר המוסגר, כאילו פה זה בענייננו, אבל ככה גם המשנה ברורה כותב והמנחת שבת מאריכים בזה. אל תעשו דברים שגורמים לך להיות גמור. אני אתן לך אפילו דוגמה. יש אנשים שלא סובלים טיסות, אחרי טיסות הם יומיים במיטה, או בגלל כאבי אוזניים אדירים. זה עושה להם לחצים ועד שזה נרגע לוקח כמה ימים, אז לא צריך לתת אלף דוגמאות. זה אחת מהדוגמאות הגדולות, זה ההפלגה. אז זה מאמר המוסגר, חוזר לרי"ף והרמב"ם. הסיבה שלא עולים לספינה שלושה ימים לפני שבת, כי אם אתה עולה בעצם בתוך השלושה ימים, סביר להניח שרוב האנשים ירגישו לא טוב. אז יש מאירי שרוצה להגיד חידוש שכביכול זה לא פלוג. הוא אומר אם זה מישהו שעובד בספינה, הוא רגיל לזה. הגוף שלו מתרגל והוא לא סובל. יכול להיות שלהם אין ייסורים, אבל ככה הוא רוצה לכתוב וככה רצו גם לבנות על, אה, על המאירי הזה עוד חידוש, להגיד שהיום הספינות, יש ספינות קטנות ויש ספינות שזה כמו, כמו בניין שלם שזז על הים. כן, הספינות המפוארות זה פשוט, זה בניין. יש, יש שמה אתה יכול לשחק טניס, לעשות בייסבול, יש קומות לכל דבר ומלא חדרים. אז ממילא העוצמה של הספינה והיציבות שלה הרבה יותר טובה וגורמת לאנשים לא להרגיש לא טוב. וקל וחומר שיש היום תרופות שאתה לוקח וזה יכול להרגיע אותך. אז יש כאלו שרצו, זה מאמר המוסגר, אבל כיוון שעברנו קצת למעשה אז יש הרבה שרצו להגיד את זה. הרב

22:05 דובר 2 ניסים קרליץ ועוד כמה פוסקים לא קיבלו את זה. אמרו: א', לא פלוג, ודבר שני, יש כמה אנשים שלא מרגישים טוב גם בספינה ענקית. ברגע שיש קצת שינויים, ויש בכל זאת, גם תלוי, גם ספינה הכי יציבה בעולם, במקרה ויש סערה ויש רוחות עזות בים, גם הם ירגישו לא טוב. אז טוב, אז אומרים: היום אתה יכול לדעת שלושה־ארבעה ימים מראש, וכשספינה יודעת את זה אז היא עוקפת את הסערה. בסדר, אבל זה לא דבר פשוט להגיד שהבעיה הוסרה. ברור שזה יכול ללמד זכות על אלו שעושים את זה בטענה כזאת. עכשיו, זו שיטה שנייה. הרי"ף והרמב"ם טוענים ששלושה ימים לפני שבת זה בעיה כי אתה לא תרגיש טוב. אז מה קורה אם יש מצווה? למה זה יהיה פתאום מותר? פשוט, העוסק במצווה פטור מן המצווה. אם אני נוסע למצווה והמצווה הזאת גורמת לי לפספס מצווה אחרת, קח את עונג שבת, אז אה, בסדר, שאלה מעניינת. בן אדם, בן אדם יכול ללכת, אין בעיה של לצאת מחוץ לתחום, וכשאתה הולך הרבה שעות, בסוף זה לא קל. כואבות לך הרגליים, מצטער, אבל מה אתה עושה? יש לך הורים מבוגרים והם גרים קצת רחוק ממך ואתה רוצה לשמח אותם בשבת, לכבד אותם, לעזור להם. כן, אז השאלה היא: אתה עושה דבר מצווה, אז אתה קצת פוגע בעונג שבת. העוסק במצווה פטור מן המצווה. טוב, צריך תמיד לחשוב מתי כן, מתי לא. אבל זה ההסבר בברייתא, אומרים הרי"ף והרמב"ם. תוך שלושה ימים, אם זה דבר מצווה, זה בסדר. מה אם זה לפני שלושה ימים? אז אין שאלה. לפני שלושה ימים אנשים מרגישים טוב, הגוף מתרגל לשינוי ואז הוא רגיל

24:09 דובר 2 לחיות, וגם אם הים מטלטל אותנו זה בסדר. כבר רוב האנשים לא יסבלו אחרי שלושה ימים של, אה, הפלגה. זה בעצם פירוש הרי"ף והרמב"ם. פירוש שלישי, שיטת רבנו חננאל. גם רבנו תם מביא את זה, שאומר: זו בעיה של תחום. הרי אסור בשבת לצאת מחוץ לתחום. יש לנו אלפיים אמה. עכשיו, אלפיים אמה זה כמו תשע מאות שישים ואחד מטר, כמו קילומטר. עכשיו יש כלל, יש בהלכה, בהלכות עירובין, י"ב מיל. י"ב מיל, ברור שאלפיים אמה זה דרבנן. י"ב מיל, מחלוקת גדולה אם זה דאורייתא או לא. כבר בתנאים, בין רבי עקיבא לחכמים. מחלוקת גדולה בראשונים. יש הרבה ראשונים שטוענים שזה לא דאורייתא, אבל יש כמה ראשונים חשובים שאומרים שזה כן דאורייתא, י"ב מיל. אז י"ב מיל זה כמו — נעגל את זה — שתים עשרה קילומטר. זה קל לנסוע שתים עשרה קילומטר. אז אומר: יש בעיה לצאת מחוץ לתחום. אז כשהספינה בעצם מפליגה, אתה במקום Y ואתה מגיע למקום X, אז... אבל הי"ב מיל שזה דאורייתא זה בקרקע, ביבשה. בקרקע אפילו של הים, גם אם אתה נוסע סמוך לקרקע של הים, אתה באגם מאוד נמוך עם ספינה שהיא קרובה לקרקע, אז יש כל מיני מקומות ככה נמוכים, זה דרבנן. ככה גם הרמ"א כותב, זה דרבנן, זה ודאי לא דאורייתא. למה? כי, אה, אתה יוצא מחוץ לתחום. לומדים מרשות הרבים ממש של פעם, לא בכרמלית כזה של... ובמקומות כאלו זה לא דאורייתא. זה אחד. אני... יש חידוש עצום של אדמו"ר הזקן בת"ד. אני רק מודיע לכם, זה יכול לעשות נפקא מינה בהמשך, אפילו שבעיקרון זה דאורייתא, אומר אדמו"ר הזקן חידוש. המשנה ברורה תוקף אותו, והמון אחרונים תוקפים את אדמו"ר הזקן על זה.

26:50 דובר 2 אדמו"ר הזקן אומר חידוש בת"ד, שהיות ובזמן הזה אין לנו רשות הרבים דאורייתא, אז לכן גם הי"ב מיל הם לא דאורייתא. יש אומרים: מה הקשר? זה יציאה מחוץ לתחום, זה מה... לא, אומר... צריך שיהיה רשות הרבים דאורייתא כדי שיהיה י"ב מיל דאורייתא. אם לא, זה דרבנן. אבל בכל זאת צריך לדעת שבעיקרון זה יכול להיות מדאורייתא בשטח הזה. מה שאין כן השטח של הים, הוא בחיים לא יכול להיות דאורייתא. אוקיי? אז עכשיו למעלה מעשרה טפחים, יש את הסוגיה מ"ב, מ"ג בעירובין, יש שם חקירה האם יש תחום מעל עשרה טפחים. אז מי שקצת מבין בעירובין, אני רק אומר לכם נקודה. אחת הסיבות של החקירה זה בגלל שמעל עשרה טפחים ברשות הרבים או בכרמלית זה לא רשות הרבים ולא כרמלית. זה מקום פטור. מעל לרשות היחיד, רשות היחיד עולה עד הרקיע. אתם זוכרים את הסוגיות בשבת גם בפרק ראשון, גם בזורק. כן, מכירים את הדברים. אז רשות היחיד עולה עד הרקיע, אבל היציאה מחוץ לתחום, איפה היא קורית בדרך כלל? ברשות הרבים או בכרמלית. מכיוון שמעל עשרה טפחים זה לא רשות הרבים ולא כרמלית, אז לכן יש שם חקירה האם זה נקרא לצאת מחוץ לתחום או לא. הגמרא לא הגיעה למסקנה. זו בעיה דלא איפשטא. כן? אבל אז יש הרבה שרצו להגיד שיש ספק, אז... וכמובן שלכל הדעות זה אולי, אולי זה דאורייתא. יש אומרים שזה דרבנן, יש אומרים לאו דווקא, אולי זה ספק דאורייתא, כי אם יש י"ב מיל דאורייתא ואתה בספק למעלה, זה ספק דאורייתא. טוב, יש אומרים שהלכה כדברי המקל בעירובין, כמו שהזכרתי לכם בהלכות אבלות גם כן את הכלל הזה. אבל למעשה רואים שהרבה החמירו, שמעל

29:06 דובר 2 עשרה טפחים, ודאי שלמעשה מחמיר, ככה ההלכה פוסקת בתו"ד, תו"א, אבל מעל הים זה אולי פחות חמור, כיוון שמלכתחילה השטח של הים הוא שטח שאין רשות הרבים בכלל ואין י"ב מיל דאורייתא. כל היציאות מחוץ לתחום למטה מעשרה טפחים זה רק מדרבנן, אז כשאתה נמצא מעל זה, יכול להיות שאין בעיה. עכשיו לפי זה, אומר בעצם רבנו חננאל שיכול להיות שזה הפשט בגמרא. מדובר בספינה קטנה. הספינות הגדולות הן נוסעות בים ויש פה הרבה מרווח בין הרצפה לקרקע הים. כפי שראיתם, בעיקרון זה לא במקום שבן אדם עומד. מסתכלים על השוליים של הספינה עצמה. נכון שכתוב שלצורך אפשר להקל בזה, אבל בכל מקרה ברוב המקרים בים הגדול בספינות, ובספינות גדולות, אז זה בדרך כלל לא אמור להיות בעיה. אבל יכול להיות שמדובר כאן במקומות מסוימים שעוברים עם מעבורת, עם איזו ספינה קטנה, ואלו מקומות נמוכים, ולכן הבעיה הייתה לצאת מחוץ לתחום. עכשיו, אם זה לדבר מצווה, אז כנראה שלא חוששים לזה. הרי כל הבעיה היא דרבנן, ואנחנו מדברים על קרקע הים שבכל מקרה זה דרבנן, וזה היה צורך לעבור ממקום למקום. זה היה חלק מהחיים. כן? כשהדברים הופכים להיות חלק מהחיים אתה לא יכול לעצור את האנשים. נגיד אתה הולך לבית הכנסת, יש אור שנדלק פה, אור שנדלק שם, נדבר בדברים. אז גם אם תגיע למסקנה שפסיק רישא בדבר דרבנן זה אסור וכולי, אבל ברור שהפתרון הוא לא לסגור בן אדם כל החיים שלו בתוך הבית בשבת. אנשים רוצים שנחיה. אז קל וחומר פה להגיע ממקום למקום. זה היה דברים חשובים וזה היה כלי תחבורה. כשיש לך מים אתה צריך לעבור לצד השני,

31:28 דובר 2 אתה צריך מעבורת, ספינה. אז לכן אם זה דבר מצווה אז לא חששו לזה, בפרט שאתה לא עושה כלום, מוליכים אותך. אתה יושב, מוליכים אותך במקום שהוא דרבנן. ואם זה לפני שלושה ימים, לפני שלושה ימים, אז אתה בעצם לא אמור לדאוג לשבת כשזה קמי שבתא, שזה לא קמי שבתא, אלא זה שייך לשבת הקודמת. ראשון, שני, שלישי. ואגב, זה אחת ההוכחות החזקות שבאמת קמי שבתא זה רביעי, חמישי, שישי, כי בגמרא בגיטין דף ע"ז ובפסחים קמי שבתא זה תמיד רביעי, חמישי, שישי, ולכן הבדלה אתה יכול לעשות עד יום שלישי כי זה עדיין בתר שבתא. אז גם כן, ברגע שאתה נכנסת לפני זה אז הסברא היא של רבנו חננאל, אתה באונס כביכול, אתה נתקל, נתקלת בבעיה. מה אתה יכול לעשות? כשאתה נכנס לספינה תוך שלושה ימים, רביעי, חמישי, שישי, אתה כבר לא אונס. מה, כשאתה נכנס שמה השבת צריך להיות מונח במוח שלך. אתה קמי שבתא. אז לכן מחמירים. כשאתה לא קמי שבתא, אז אי אפשר לבוא לך בטענות, אבל עכשיו אתה כבר בתוך הים, אז אתה כבר בתוך הים. זה הפירוש של רבנו חננאל. פירוש התוספות, ר"י אומר יש סוגיה בדף ל"ו בגיטין, שהרי אסור לעשות שחייה בשבת. כן? לשוט בשבת זה אסור. למה? הברייתא אומרת כי, כי בעצם יש חשש שמא תעשה חבית. פעם כדי ללמוד שחייה או כדי לעבור ממקום למקום, אז אתה בעצם, זה כמו סוג של ספינה קטנה כדי שתחזיק. אנשים לפעמים היו רוצים לעבור נהר, אז גם אם הם יודעים לשחות, מי אומר לך שיש לך מספיק אוויר בריאות לעשות את זה? לכן זה מאוד מסוכן כשאין מציל בים. יש אנשים שרוצים

33:51 דובר 2 להראות לחברים שלהם, הנה אני הולך רחוק בים. מי אמר לך שאתה יודע לחזור? ניסית? אה, ניסית בבריכה לעשות כמה הלוך חזור? בריכה זה לא, זה לא ים. יש פה תזוזות, לוקחים אותך קצת אחורה, קצת קדימה, אתה נלחם קצת. אז, אז לכן כדי לעבור בקלות, גם אם אתה יודע, זה היה לעשות מין משהו ש... ואז אתה מייצר את זה. אז גם לפעמים אתה אפילו חותך עצים וכולי. אז יש פה איסורים. אז אומר, הגזירה היא כוללת לא רק לשחות בידיים, אלא גם להיכנס לספינה. אז כשאתה לפני, שלושה ימים לפני שבת, אתה יום ראשון, שני, שלישי, אז, אז אחד מהביאורים שהבית יוסף רוצה להגיד, אתה עושה פה היכר, פה זה, אתה יודע, עצם העניין שהבדילו בין שלושה ימים לפני, שלושה ימים, זה כבר מכניס לך לראש, אוי, אני כבר צריך לחשוב על שבת, אז זה מין היכר שלא תעשה כלי. זה אחד ההסברים. יש עוד הסברים אחרים שנתנו האחרונים בהבדל לשיטה הזאת. יש הסבר הגיוני שהערוך השולחן אומר דווקא. אומר שעל דרך מה שרואים את זה בהמשך לגבי עניינים אחרים, אומר כשאתה נמצא שלושה ימים בתוך ספינה, אתה בתוך הבית שלך. כן, זה כמו שאתה גר כבר פה, זה מין קביעות, אז זה לא נחשב, אתה בבית. אז זה לא נקרא שאתה הלכת עכשיו לשוט בספינה. כשאתה בתוך שלושה ימים, אז אין לפני שבת, אין באמת שלושה ימים מלאים שאתה גר שמה, אז במילא זה נחשב שכאילו נכנסת לספינה. ככה הוא רוצה להגיד. טוב, אז תכלס יש לנו את שיטת התוספות, שזה בעצם שיטת ר"י, שעכשיו אם זה לדבר מצווה תוך שלושה ימים אז יגידו לא גזרו בזה.

36:02 דובר 2 זה דבר מצווה, אתה הרי לא נכנס בשבת לתוך משהו שגורם לך לשוט. נכנסת לפני שבת ועכשיו מביאים אותך. אז אם זה לדבר מצווה אז לא, לא החמירו בזה. זה ההסבר בעצם הרביעי. ההסבר החמישי זה רמב"ן. רמב"ן אומר, שבמה מדובר? מדובר ביהודי שהלך לגוי שיש לו ספינה, ויהודים השכירו את הספינה מהגוי. הגוי בסדר, גם אם הוא המלח, גם אם הוא זה שמנהיג את הספינה, לוקחים אותו. הם לא מומחים, אבל אתה שילמת לו בקבלנות את שירותיו, אז אתה רוצה שהוא יוליך אותך. לפעמים יוצא שיכול להיות גם שהרבה יהודים זה מתחלק, אבל רוב יהודים השכירו ויש קצת גויים. אז בקיצור, כשיש רוב ישראל, ואפילו שהגוי הוא זה שמנהיג את הספינה, אז זה בעיה. למה זה בעיה? כי בעצם זה נחשב שאתה נכנס תוך שלושה ימים, זה כאילו ממש נכנסת על סמך זה שהוא יעשה לך מלאכות, זה ברור. עד עכשיו לא דיברנו על מי שנוהג את הספינה, אבל מי שנוהג את הספינה ברור שפעם פה אני מדבר, המלאכות מרוכזות על פעם, אבל פעם ברור שזה היה כרוך בהרבה מלאכות. אתה קושר כל הזמן, מחליף את, איך אתם קוראים לזה?

37:45 דובר 3 מפרשים.

37:46 דובר 2 את המפרשים. כן, מעביר את זה לצד. לפעמים מעלים אותם, לפעמים מורידים אותם, לפעמים משהו נשבר, צריך לתקן את זה. אז זה כרוך בהרבה מלאכות. אה, בקבלנות זה אמור להיות בסדר. אנחנו נלמד שבקבלנות כשאתה נמצא בשטח זה הרבה יותר חמור. בריש נו"ב נלמד הרבה על זה. אז בקיצור, אומר הרמב"ן שאתה נכנס תוך שלושה ימים זה ממש נראה. הרי אחד מהדברים של ה... של ה... שגוי עושה משהו בשביל יהודי זה כאילו שהוא נראה כשלוחו. אחד הבסיס של אמירה לנוכרי, הדבר החמור ביותר של הגמרא, זה כן מתחיל עם זה בריש מ"ג, שהוא מגדיר את הדברים, זה שהוא שליח שלך. אז כשאתה נכנס תוך שלושה ימים, שכבר השבת בעיניך, ואז אתה כבר באווירה של שבת, אתה קמי שבתא, זה כאילו בצורה מפורשת אתה אומר לו תעבוד בשבילנו בשבת. מה שאין כן אם זה לפני שלושה ימים, זה ראשון, שני, שלישי, שאין אווירת שבת, זה לא נראה כמו כשלוחו. אז לכן פה הקילו בזה, ותמיד על בסיס השיבולי הלקט והמאירי, כמו שהזכרתי קודם, שזה היתרים מיוחדים, כי צריך לתת לאנשים להתפרנס, לטייל, לזוז בחיים. אוקיי. אז...

39:13 דובר 3 לפני שזה גוי.

39:15 דובר 2 אז, אז אוקיי, עכשיו תוך שלושה ימים אמרנו שאסור, אבל אם זה לדבר מצווה גם כן יהיה בסדר לפי ההסבר הזה, כי טוב, זה דבר מצווה, אז לא גזרו. אתה בסך הכול, הוא קבלן שלך, שילמת לו והוא בעצם אתה כבר... ואתה מובל שמה, אז הקילו בזה, לצורך מצווה לא גזרו. הרי זה חכמים מחליטים, אמירה לנוכרי, אז לא גזרו בזה. וגם לזכור את הדיון, צריך להגיד לו שישבות. כן, זה כתוב בברייתא. אז כשאתה בתוך שלושה ימים אתה צריך להגיד לו את זה. לפי רשב"ג לא צריך להגיד לו את זה שישבות. עכשיו אגב, הרבה רוצים, יכולים להגיד... כשאנחנו לומדים ומלמדים שולחן ערוך והלכה למעשה, אז אני לא יכול תמיד גם לעשות עוד עבודה שעושים בישיבות, שזה בעצם פלפול על כל שיטות הראשונים. איך כל אחד חושב על השני, מה ההוכחות? כי זה ייקח, זה יגלוש הרבה זמן, אבל הרבה פעמים ש... אבל זה בעיה כשאתה בעצם לומד לפעמים בלי להיכנס בחוד החנית, זה נראה לך פירוש מוזר. הרמב"ן, זה ייראה חסר מן הספר או משהו כזה. אז דווקא הרמב"ן, רק אני אומר לך בדרך אגב, הרמב"ן הוא מאוד יפה. א', זה היה מסביר משהו שהראשונים הזכירו גם בתקופת הרמב"ן, שהוא היה גר בספרד, היה הרבה ספינות שמה גם, שאנשים היו רגילים כן לעלות על ספינות בערב שבת, היו עולים על ספינות גם לטיול, לכל דבר. אז איך זה יכול להיות? לפי הרמב"ן מצוין. זה יכול להיות מאוד טוב, כי מדובר כשמדובר בנהג גויים ורוב גויים עולים לספינה ואתה מיעוט יהודי, אתה בחו"ל מיעוט יהודי, אז זה לא אמור להיות בעיה. כל הסיפור הזה זה בגלל

41:14 דובר 2 שהוא נראה כשלוחו, כי יש פה רוב ישראל, אז זה גם היה מסביר את המנהג וגם אתה צריך להגיד לו שישבות. זה בדיחה. הרא"ש אומר את זה. אם אתה לא לומד כמו הרמב"ן, זה קצת בדיחה. אתה חושב שאתה בספינה של רוב גויים? מה זה, רצו רק שיצחקו עליך? אה, סליחה, יש פה מאתיים נוסעים או חמישים נוסעים, אני, שתי יהודים באים עם ה... עם האהבה של הגויים ליהודים שמכירים. בבקשה, אפשר לעצור את הספינה באמצע לפני שבת? תצחקו עשרים וארבע שעות, בשבילי זה שבת, זה יגרום לצחוק. אז לכן הוא אומר צריך להגיד לו שישבות, בשיטה של הרמב"ן זה גם מאוד, מאוד חזק. טוב, זה מאמרה מוזכר, זה לא הנקודה. זה היה הפירוש החמישי. הפירוש השישי, השישי זה רב זרחיה הלוי. רב זרחיה הלוי בעצם אומר ככה: "הרי הרבה פעמים בספינה זה גורם", הוא יודע מה שהיה פעם, "זה מעלה אפשרות גבוהה, שכיח", זה לא ודאי, "שכיח מאוד שגם היהודים יצטרכו לחלל שבת". למה? כי בייחוד שפעם לא היה את ה... את המידע איפה הולך להיות סערה, איפה לא הולך להיות סערה, וכשיש סערה יש המון פעולות שצריך לעשות וכולם צריכים לעזור. לפעמים צריכים לעזור... לפעמים זה כמו רשות היחיד גדול, אתה צריך לקחת את המים ולזרוק מלא מים שנכנסים מהגלים כדי ש... אתה צריך מהרוח ניקח זה, הסיפון וזה ניקח, תחזיק פה, תעשה קשר פה. אתה לא יכול להגיד אני יהודי לא עושה כלום. זה פיקוח נפש גם. הספינה תתהפך, הלכו כולם. אז, אז לכן כיוון ש... לכן יש פסוקים בק"ז, בתהלים ק"ז, שכשאתה נכנס לתוך הים אז "ויצעקו אל ה'". זה אנשים צועקים אל ה'

43:39 דובר 2 הרבה. זה מקום שהיו הרבה הרבה מתפללים. כפי שהזכרתי פעם, קוראים את זה מהמגן אברהם פה, והנודע ביהודה אומר את זה, שלצורך פרנסה מותר להסתכן. אז כל המקורות אומרים שכן, היו מסתכנים, ולכן הביטוח חיים הראשון שהיה קיים זה היה ב"המוכר את הספינה", פרק חמישי במסכת בבא בתרא, שהיו משלמים, היה בנמל כמו בנק כזאת שכולם משאירים משהו, ואם חס ושלום הסחורה נגנבה או שטבעו והאישה תוכל לבוא לקחת כסף מהביטוח שבעלה שילם, אז, אה, זה היה מסוכן. ומה אנחנו רואים? שהמגן אברהם יגיד, בדרך אגב, שגם בין ה... אתם... יש פלפול אם לצורך פרנסה זה צורך מצווה בסוף הסימן. אז הוא אומר, אבל מה קורה אם יש לך כן פרנסה ואתה הולך כדי להרוויח עוד יותר? אז המגן אברהם אומר אולי גם זה נחשב צורך מצווה. אבל רגע, לפני שאתה מדבר על צורך מצווה, מותר להסתכן בשביל להרוויח יותר כסף? אתה מרוויח עשרים אלף שקל לחודש ועכשיו אתה רוצה לעשות נסיעה בספינה כדי להרוויח חמישים אלף שקל לחודש. אז אתה רואה שמותר. ככה הנודע ביהודה לומד מה... בדרך אגב, זה ברור שיוצא כאן מסימן רמ"ח את הפרט הזה. אז בקיצור, אומר, אומר המאור, המאור זה רב זרחיה הלוי. אז, אה, הוא כתב פירוש על הרי"ף. הוא תקף את הרי"ף הרבה פעמים, בציבור של אז זה... הוא היה נחשב לחוצפן גדול יחסית. איזה בחור בן עשרים, שמונה עשרה, עשרים כותב פירוש, חולק על הרי"ף. הרי"ף זה כמו לחלוק על הגאונים. הרי"ף היה תלמיד של, אה, הרי אם יש תלמידים של רב האי גאון, שזה התלמידים האחרונים של ה... שזה בא מהשלשלת של הגאונים, תלמיד תלמידיהם של

45:37 דובר 2 הגאונים. אז, אה, לכן זה לא היה דברים פשוטים. אבל, אה, בקיצור, הוא שם כותב: תוך שלושה ימים, כיוון שיש סיכוי גדול, לא בטוח, אבל סיכוי גדול, שגם היהודים יצטרכו לחלל שבת כדי לעזור, אז לכן אתה צריך לדאוג בשבת. זה כאילו שלכתחילה נכנסת לסיפור הזה. אבל כשאתה נכנס לפני זה, אתה נכנס ביום ראשון, ביום שני, ביום שלישי, אתה לא אמור לדאוג על שבת על פי ההלכה. אתה חי, אתה צריך לנסוע, אז, אה, בסדר, עכשיו יגיע המצב של פיקוח נפש, אז זה יגיע, מפיקוח נפש מותר. עכשיו אם זה לצורך מצווה אז גם תוך שלושה ימים בסדר. אז אתה יכול להגיד בגלל מה? אה, בגלל שעדיין שבת לא נכנסה וזה עדיין לא... אין ודאות בטוחה שזה יקרה. כן? אז זה נכנס לדיון בין הריב"ש, אם צריך וד... אם יש ודאות, האם זה אסור גם מיום ראשון, נראה בהמשך. אז עד כאן ראינו, אה, שש פירושים: שיטה של הרשב"ם, בית שמאי, רי"ף ורמב"ם, עונג שבת. שיטת רבנו חננאל, עניין של לצאת מהתחום. תוספות רי"ד, בגלל שזה שט בשבת, הגזירה שכתוב בדף ל"ו במסכת ביצה. הרמב"ן, בגלל שמדובר שיהודים השכירו, אז הנסיעה היא לרוב יהודי. ורב זרחיה הלוי, בעל המאור, שאומר שיש סיכוי גבוה שאולי בעצמך תחלל שבת, ועל זה בעצם האיסור. רק שנייה, אני עושה הקלטה נוספת. הגוי. כן. אם זה היהודי עצמו, זה כולם מסכימים שלפני ג' ארבעה ימים מותר? היהודי עצמו נוהג. כן. אה, נוהג? כן, נ-נ-נראה, נראה, נראה, נראה בהמשך. אם זה יהודי... פה מדובר בכלל שהגוי נוהג, אבל גם אם היהודי בעצם נוהג את הספינה, אם יש ודאות או לא ודאות, אז

47:58 דובר 2 יש כאלו שרוצים להקל. כן. כן, ריב"ש בסי' ק"א. טוב, אז, אה, רק שנייה, נתחיל את ההקלטה השנייה. אוקיי, אז עכשיו ככה. עכשיו שראינו את כל השיטות, מה השולחן ערוך פסק? השולחן ערוך פסק כמו הרי"ף והרמב"ם. זאת אומרת שהבעיה של ההפלגה בספינה זה מצד הבעיה של עונג שבת. כן? ותוך שלושה ימים אז זה יפגום לך בעונג שבת. אם צריך מצווה לא מסתכלים על זה, עוסק במצווה פטור מן המצווה, ולפני שלושה ימים, ראשון, שני, שלישי, אז בכלל אין, אין, אין הרגשה לא טובה. זה בעצם הפסק. אז... אז זאת אומרת שמכל הטעמים שראינו, מה שתופסים למעשה זה שיטת הרי"ף והרמב"ם. גם בבית יוסף, גם אדמו"ר הזקן, גם השולחן ערוך, כולם. אלא, אלא. זאת אומרת, כשאני אומר שזאת המסקנה ולא כל הפירושים האחרים, דוחים את כל הפירושים האחרים של השולחן ערוך, הכוונה בפרשנות של הברייתא, אבל זה לא אומר שהמושגים שכל אחד אמר לא יכול להיות שייך למעשה. זאת הנקודה החשובה. כשאתם עושים סיכום, אז אפשר לעשות סיכום הראשונים בהסבר של הברייתא ולהגיד שהשולחן ערוך פסק כמו הרמב"ם והרי"ף, אבל זה לא יהיה נכון להגיד שהמושגים שלהם נזרקו לחלוטין. בוודאי שלא. אבל אז בואו נעשה סדר לפי השולחן ערוך, בעצם מתי כן יופיעו הטעמים האחרים. ניקח דוגמה. אז רמב"ם והרי"ף זה בכלל המקרה, אתה לא עולה לספינה בעצם במצב, אה, שזה יגרום לך לחוסר הרגשה טובה. אגב, מצאנו בתשובת הרמב"ם מה שהגמרא לא מדב... הברייתא לא מדברת, מה הדין בנהרות? אתה בנהר, אתה בטבריה, אתה בכל מיני מקומות שזה לא ים ממש עם גלים. המים המלוחים, מה שנקרא. מים מתוקים, מים רגועים. אז, אה, שמה אומר בפירוש? הוא אומר

50:29 דובר 2 אם זה נהרות אז אין כבר בעיה לנסוע שלושה ש... שלושה... לא צריך להגיד, אה, אה, לא צריך, אה, בעצם צורך מצווה ולא צריך מגבלה שזה יהיה בראשון, שני, שלישי. יכול להיות, אתה יכול לנסוע, אה, והפלגה שדובר בש"ס זה הפלגה למרחוק, להפליג זה, זה בים. אז, אה, זה ברור שזה ככה גם למעשה. עכשיו בוא נראה את שאר הטעמים. טוב, הטעם של הרשב"ם ודאי לא נלקח בחשבון, נדחה וזהו. אה, חוץ מכאלו שרוצים להגיד שמנהג העולם להקל, כמו שאמרתי, זה בגלל שאולי מסתמכים על זה. עכשיו בוא ניקח את שיטת רבנו חננאל. שיטת רבנו חננאל שיש בעיה של יציאה מחוץ לתחום. אז כן, יכול להיות שכן. באיזה מקרה? בוא נגיד אם זה תוך שלושה ימים במים המלוחים ואין מצווה, אז בכל מקרה אסור לצאת. אה, זה יפגום לך בעונג שבת וזה העיקר. אז בוא... מתי נשתמש ברבנו חננאל? וגם שם בדרך כלל כשיש מצווה זה בדרך כלל זה מעל, מעל עשרה טפחים, אבל במקרה שיהיה נהרות לדוגמה, והנהרות הם יהיו בעצם נמוכים או... והספינה גוששת, כאילו קרובה מאוד לקרקע. אז במקרה ובאמת אתה תצא מעשרה טפחים כי אתה תהיה קרוב לעשרה טפחים מהקרקע של הים. אז במקרה כזה, אם זה לא לדבר מצווה שאתה יוצא, הרי מותר לצאת בנהרות גם לא לדבר מצווה. אבל אם אתה יודע שעוברים במקום נמוך אז זה יהיה בעיה. למה? כי הוא צודק. אסור לצאת מחוץ לתחום. אז יש לנו מקרה שאנחנו כן נחשוש לשיטת רבנו חננאל, כי אף פעם לא אמרנו שזרקנו את הלכות יציאה לתחום. אלא מה? אם באמת יש בזה צורך מצווה או שזה שלושה ימים קודם, כמו שרבנו חננאל

52:58 דובר 2 אומר שבזה גם מותר, אז גם אנחנו נגיד שמותר. יכולנו להגיד לא. יכולנו להגיד בסדר, כיוון שהטעם שלנו זה עונג, אז מי אומר שנסכים עם ההיתר הזה? אז ככה בעצם נפסק, נפסק להלכה. גם אדמו"ר הזקן מביא שבעצם אם אתה יוצא תוך שלושה ימים, כן? אדמו"ר הזקן מסכם את זה טוב. ברור, כל מקרה אתה יוצא לא לדבר מצווה ותצא מחוץ לתחום יש בזה בעיה. אם אתה יוצא בעצם לדבר מצווה או שלושה ימים קודם אז זה בעצם אמור להיות בסדר, אוקיי? אבל אז לכן מתי אני משתמש, אה, בבעיה של רבנו חננאל? אני יוצא לדבר רשות בנהרות וזה גושש שמה, אז יהיה לי בזה בעיה. אוקיי, זה איך אני משתמש בשיטת רבנו חננאל. יש משהו שחולק על זה? אין.

54:07 דובר 4 רבנו חננאל.

54:08 דובר 2 אה?

54:08 דובר 4 מחבר מפורש ככה.

54:10 דובר 2 לא, אני עכשיו אומר למסקנה. כן, אתה בסעיף ב' או ג'.

54:14 דובר 4 כן.

54:15 דובר 2 כן. כן, נכון שלכאורה יש בזה בעיה אם אתה יוצא. כן, אבל מגן אברהם, אליה רבה. נכון מפורש שאם זה פחות זה לא אמור להיות. אבל נכון, כמו שהזכרתי קודם זה לא היה מוכח. אתה יכול להגיד שכמו שחד משמע גם בבית יוסף שהוא מחמיר.

54:33 דובר 4 גם לומד בדעת השולחן ערוך.

54:35 דובר 2 ש?

54:35 דובר 4 שאומנם הוא פסק כמו הרי"ף אבל הוא מסכים ששלושה ימים קודם הם מותר.

54:39 דובר 2 כן.

54:40 דובר 4 אומר שהוא אומר כנראה הגר"א, כמתכוון הרמ"א בהגהה.

54:45 דובר 2 אז בקיצור, למעשה, למעשה, זה אחרי זה זה לא נעים ב-ב-בהקלטה. פשוט אם אין לי כל השאלות נ-נ-נתרץ אותם אחר כך. אז יש בעצם למטה מעשרה טפחים, אז בעצם אפשר כן להקל. ומתי אני, אני מנסה להגיד לכם מתי משתמשים ממש גם לכל הדעות בשיטה הזאת. בשיטה הזאת שאני הולך לדבר רשות וזה למטה מעשרה טפחים, אז יש בזה בעצם בעיה. זה עניין אחד. עכשיו לגבי השיטה של תוספות, הרי שאתה שט, אז מתי אנחנו אומרים שיש בזה בעיה שאתה שט בשבת וזה גזירה שמא תעשה חבית וכולי. אז נשתמש בזה מתי שבן אדם שט בשבת. זאת אומרת, הוא נכנס לתוך הספינה בשבת. אז אם הוא נכנס לפני שבת וקנה שביתה, זאת אומרת שכל בין השמשות של ערב שבת הוא היה בפנים ובוא נגיד הוא לא יצא מהספינה. כן, אני רוצה פה. אתה מבין מה שאני מנסה? אני מנסה להגיד מתי משתמשים בטוח. לכן זה בכלל הערה על הבית יוסף זה לא היה מתאים פה, כי אני מנסה להגיד שאפילו שלא מחזיקים, הנה פה איפה כן מחזיקים. אז אם אתה בעצם, אה, נכנס בשבת גם לדבר מצווה יהיה בזה בעיה למעשה. נכון שהמשנה ברורה מביא שיש אומרים שאם זה לדבר מצווה, יש כאלו שמקילים. למעשה לא פוסקים כך. רוב האחרונים, גם ספרדים, רוב הפוסקים לא מחזיקים מזה, וזה מעשה-- זו שאלה מאוד מאוד מעשית במקומות מסוימים. קיבלתי את השאלה כמה פעמים בחיים שלי, ממש למעשה. אנשים שאומרים אנחנו גרים, יש אנשים שאוהבים ללכת לאיזה חורים לגור, כן? כי יש להם פתאום קרקע בלי סוף והם כבר עברו את הגיל והם רוצים, או הולכים לסבא וסבתא לקמפינג, כן? ולפעמים אתה אפילו שעה

57:02 דובר 2 מפריז, שעה וחצי, ולפעמים אתה צריך למיניהם מקומות ויש מקום איפה שיש מניין אצל מישהו, אי שם באמבורטיין[?], לא יודע מה, איפה, וכדי להגיע לשם צריך לעבור מצד אחד לצד השני. עכשיו, אם אתה רוצה לעשות עשרים קילומטר ולמצוא גשר שמה אתה תמצא. אבל יש פה כל יום משהו שעובר, זה בחינם. יש הגויים העמידו שמה מעבורת, אתה נכנס, זה בא מצד אחד לצד שני. ראיתם את זה פעם? אני ראיתי את זה פעם אצל בן משפחה. אז אתה עובר מקום למקום. אז עכשיו למניין? ללכת לשמוע שופר? אז לעלות למעבורת, כן? רפסודה, למה שאתם רוצים, בשבת אין היתר כזה. למעשה, למעשה מחמירים גם לדבר מצווה, גם אני חושב שגם הרב עובדיה ב'חזון עובדיה', יכול להיות שלפעמים הוא מביא איזה היתר לתקיעת שופר וכולי, יש איזה ככה מקילים, אבל בעי-בעיקרון לדבר מצווה לא מקילים. מה שאמרנו כן לדבר מצווה מקילים, זה לעלות שלושה ימים לפני. אז כן. אז אין פה בעיה של שט. אמרנו אם זה שלושה ימים לפני וזה לדבר מצווה, כן? או למעשה, אפילו לא לדבר מצווה אבל בנהרות, אז אין בזה בעיה. לא אומרים שזה שט, לא מחזיקים מהשיטה שזו בעיה. וגם אם נכנסת לפני שבת בספינה והיא מפליגה רק בשבת ואתה עושה את זה לדבר מצווה זה גם בסדר, קנית שביתה במקום. הבעיה תהיה אם בן אדם, היו שעושים את זה, היה-- הספינה הייתה יוצאת באחת עשרה בבוקר, בשבת בבוקר, אז היו-- שמעו שצריך לקנות שביתה, אה, כדי לא להראות גם שאתה שט בשבת וגם זה יקל בירידה של הספינה אם היא מגיעה לנמל בשבת, אם אתה תוכל לצאת או לא, אז, אז אני

59:11 דובר 2 נדבר על זה בהמשך. אז אתה קונה שביתה, זה בסדר, אבל יש כאלו שהיו עושים ככה, ח-ח-חכמולוגים, נשארים כל בין השמשות בספינה, ועכשיו מה זה בין השמשות? בין חמש וחצי לשש בחורף. בשש יוצאים מהספינה, היו עושים אפילו קידוש. היה כאלו מנהג, כאלו שכאלו שעושים קונים שביתה, גם עושים קידוש כדי לפרסם את העניין, לעשות איזה קצת יותר רעש. מכינים שמה איזה משהו קטן, אבל יוצאים אחר כך הביתה. נלך לישון בבית. מה אני צריך לישון שמה ב-בנמל? אני אישן במיטה שלי הרגילה ובבוקר אני אבוא ויכין-- וקניתי שביתה. כן. אז המרדכי יגיד שלא למחות באלו שעושים את זה. אז תמיד כלל שפוסק אומר לא למחות, הכוונה לא לעשות את זה. זה פשוט. רק אתה לא צועק על מי שעושה את זה, כי יש לו על מי להסתמך. אבל אתה לא עושה את זה בעצמך. אבל בקיצור, מה שכן רציתי להבליט כאן שהשט בשבת שהזכיר תוספות אנחנו נשתמש בזה למעשה. למישהו שאפילו קנה שביתה ויצא ונכנס בשבת למעשה, או שמלכתחילה נכנס בשבת, גם אם זה לדבר מצווה זה נקרא שט בשבת. אתה עושה פעולה בשבת, וכל פעולה כדי לצוף על המים, אפילו שזה להיכנס לתוך ספינה, זו כבר בעיה של שמא יעשה חבית. עכשיו, אה, ההסבר של הרמב"ן. אז איך אני משתמש בהסבר של הרמב"ם? אתן דוגמה. הרי אם זה תוך שלושה ימים במים המלוחים אני לא צריך אותו. אני כבר אסור מצד הרמב"ן והרי"ף, אני לא מרגיש טוב, אבל אם בוא נגיד שזה בנהרות, בנהרות מותר, אומר בתשובת הרמב"ם ככה למעשה. אתה הולך בנהרות אפילו תוך שלושה ימים. אבל מה קורה אם מדובר ברוב גויים? ברוב יהודים? זאת אומרת,

1:01:21 דובר 2 הרי יש פה מלא מלאכות לכל הדעות שהמלחים, ספנים, עושים. כן? והם עושים את זה. אם זה לרוב ישראל אז יש בזה בעיה. אם זה לפני שלושה ימים או לדבר מצווה, אז עוד הפעם יש היתרים. אבל מתי שבטח בטוח לא יהיו היתרים זה מתי שאתה נגיד עולה לנהרות תוך שלושה ימים ויש רוב ישראל. אז פה אני את ההסבר כביכול של הרמב"ם אני יכול להשתמש בזה למעשה במקרה הזה. אוקיי. עכשיו ההסבר האחרון של הרב זרחיה הלוי, שמן הסתם בן אדם, אה, קורה הרבה פעמים, שכיח הרבה פעמים, שגם אלו שלא מנהיגים את הספינה הם יכולים גם לחלל בזמן של סערה, וזה קורה הרבה בספינות. אז גם פה אם אתה יוצא נגיד עכשיו בנהרות, האמת שעל פי רוב לא יהיו סכנות. כן, אבל אם משום מה בן אדם יודע שזה המצב, ששכיח שיצטרכו עזרה לפי הנתונים של אותה הפלגה, אין הרבה אנשים וכל אחד צריך קצת לפעמים לעזור וכולי, אז תהיה לך בעיה, שאם אתה יודע שאתה יכול לחלל את השבת יהיה בזה בעיה. עכשיו גם בזה יש היתרים. במקרה ואתה נוסע מיום ראשון, שני, שלישי אז לא תהיה בעיה, כי כמו שגם למאור לא תהיה בעיה. ואם זה תוך שלושה ימים לדבר מצווה, זו ברייתא מפורשת לפי ההסבר של המאור. כן, גם לא תהיה בעיה. כל הדיון יהיה אם בעצם יהיה ודאי בעצם חילול שבת. עכשיו יש. גם לדבר מצווה, אבל בוא נראה דיון נוסף בהקשר לזה. אז ראינו בעצם את כל הטעמים. ראינו שהטעם שנפסק בהלכה זה הרמב"ן והרי"ף, ובכל זאת אפשר לראות שכל השיטות בעצם במקרים מסוימים יהיו בעצם הסיבות שהם אמרו. אוקיי, דבר זה נקודה

1:03:57 דובר 2 אחת. עכשיו, יש, יש דיון, יש את הריב"ש בסימן ק"א. רואים שכל זה זה מתי אולי. אולי זה לא רק במקרה וייתכן מאוד שנחלל, אולי גם אם ודאי, גם אם, אה, אם מדובר שאתה נוסע שלושה ימים לפני, נגיד ראשון, שני, שלישי, ואפילו ה-ה-- מי שנוהג את הספינה זה יהודים. והרמ"א הוא מביא את הריב"ש הזה. אז, אה, אז פה זה ודאי יחללו שבת. יש איסורי דאורייתא, יש איסורי דרבנן, יש כל מיני דברים. אז כשוודאי יחללו שבת, אז זה לא רק ששכיח מאוד, כשזה הרבה ימים לפני, זה ראשון, שני, שלישי, זה, זה בסדר, וגם אם זה לדבר מצווה בשלושה ימים ייתכן שזה בסדר. אבל אדמו"ר הזקן, שהוא מגיע, גם הפוסקים, המגן אברהם, מגיעים ל-לשלב של היוצא בשיירה. יוצא בשיירה זה עוד מקרה שהיה פעם. הפוסקים קוראים לזה לצאת בקרוואן. זה היה לצאת עם גמלים, סוסים. לא-- יוצאים קבוצות, עוברים דרך המדבר. יש, יש זאבים, יש אריות, יש גנבים. מאוד מסוכן. אה, אז, אה, אתה צריך כל הזמן להיות עם הקבוצה. כן? אם אתה מתרחק מהקבוצה זה מאוד, מאוד... ופה כולם נוהגים ויש הרבה דברים שצריכים לעשות. אז שמה יש את הדיון, אבל הדיון הזה משליך גם להפלגה, זה אותו סיפור. אז יש שלושה מגדולי הפוסקים, הרדב"ז, רבי דוד בן זמרא, היה גם רבו של האר"י ז"ל בנגלה. אה, אז, אה, גם הרב של השיטה מקובצת, הרב בצלאל אשכנזי. אז, אה, אז ה-- הוא היה חי במצרים. יש לו- היה לו מלא, מלא תשובות. כן, בהתחלה. אז, אה, יש את הכנסת הגדולה, רבי חיים בנבנישתי, שהוא אחד מגדולי פוסקי ספרד, וגם את המהר"י בן לב. מהר"י בן לב זה

1:06:25 דובר 2 אדם, היה חי לפני ארבע מאות חמישים שנה. הוא היה ידוע כאדם תקיף מאוד בפסקים. מרוב שהיה תקיף, פוסק ש-שייקוב הדין את ההר מול הקהילה, אז ברוב הקהילות, הוא היה בסלוניקי, אבל הוא זז הרבה, בקושטא ועוד הרבה מקומות, זה היה לפעמים נגמר לא טוב עם הקהילה, כי הוא היה אדם תקיף, רדפו, רדפו אחריו ו-ו-ורצו לעשות לו צרות כי... אז טוב, המהר"י בן לב, שלושתם בעצם אומרים, כשיש ודאות שאתה צריך לחלל שבת, לא משנה דאורייתא דרבנן, כמו בשיירות, כולם צריכים לעשות דברים ולזוז ו-ולצאת מה, מהתחום וכל מיני דברים. אז ברגע שאתה ודאי יוצא-- הולך לחלל שבת, ודאי שאסור אפילו ביום ראשון. המגן אברהם ואדמו"ר הזקן ועוד הרבה פוסקים הביאו שאפילו שלפעמים לא למחות על מי שעושה אחרת, אנחנו, יש להחמיר בזה. אז זה פצצה. זאת אומרת, אם אני מגיע למסקנה שבכל ההיתרים שאמרנו עד עכשיו יש ודאות שהיהודי בעצמו יצטרך לחלל שבת בדאורייתא או דרבנן, גם אם זה לצורך פיקוח נפש, אסור אפילו ביום ראשון. אני מגדיר את זה פצצת אטום יחסית ב-בדינים האלו. עוד דבר, כל מה שאמרנו זה היה קרוב, שכיח מאוד. על פי רוב זה יכול לקרות, אבל עדיין לא ודאי. זה ודאי, משנה את כל התמונה, גם אם זה דבר מצווה, יהיה אסור אפילו מיום ראשון. נקודה אחת. נקודה שנייה, היא לא פצצה, אבל היא נקודה נורא חשובה. זה בעצם רמ"ח סעיף ח' באדמו"ר הזקן. כל ההיתרים שאנחנו מדברים, בוא נגיד פוסק אומר אני רוצה להסתמך, שאתה ת"ח גדול, אני רוצה להסתמך על השיטות של הריב"ש. לא רוצה לפסוק כמו המה-- המהר"י בן לב והרדב"ז והכנסת הגדולה, לא רוצה לפסוק ככה, בסדר, נגיד.

1:08:51 דובר 2 אבל במה מדובר? שגם אם שכיח מאוד-- גם אם ודאי שתחלל, אז לפי אותן דעות שמתירות, תחלל למה? כדי לא להישאר במצב מסוכן. זה הפשט. זה פצצה מצד אחד, זה לא, זה די ודאי ש... אז מה זאת אומרת? כל דיני, גם אמירה לנוכרי וכל דינים, אה, שאתה בעצמך ל-- א-אין שום היתר לעבור על, על הכללים של איסור דאורייתא או דרבנן בעצמך או אפילו באמירה לנוכרי, אם זה לא במטרה להציל אותך. הם אמרו גם אם ודאי תחלל מצד פיקוח נפש, אז מותר. אנחנו פוסקים כמו המהריב"ל והרדב"ז שלא, אבל אם זה לא לזה, אם אני מוכיח לך שבהפלגה הזאת יהיו פה איסורים של גויים מולך, שהם לא בהיתר של הצלת חיים. סתם. לא יודע, להגיש לך קפה, ל-- כל מיני דברים, או תעבור בעצמך. עכשיו, ש-שנלמד את ההלכות של, אה, של אמירה לנוכרי, אז, אה, יש ויכוח מאוד מאוד גדול. יש הלכה בסימן ש"ז גם ברי"ח בעל התרומה, ש"ז באדמו"ר הזקן סעיף י"ב, רע"ו סעיף ח'. ב-בשולחן ערוך זה ש-- רע"ו סעיף ב' וש"ז סעיף ה', שבות דשבות במקום מצווה. אתה יכול להגיד לגוי לעשות דבר שאם היית עושה בעצמך זה היה גם איסור דרבנן. שבות דשבות, דרבנן דרבנן במקום מצווה. השאלה אם מותר לעשות שבות דשבות במקום מצווה, יהודי יכול לעשות. מצאנו שבות דשבות בהפסד מרובה, אבל כמו שהמגן אברהם, לא לדמות מילתא למילתא או שאתה... אז יש הרבה, יש הרבה הרבה בעצם דיונים על זה. אז יש לי רשימה ענקית של פוסקים שמחמירים על שבות דשבות. אז בפשטות אדמו"ר הזקן מקל בשבות דשבות במקום מצווה על ידי גוי או בשבות דשבות כמו מלאכה בשינוי, לפעמים, אז זה במקום

1:11:23 דובר 2 הפסד מרובה, אפילו יש היתר אפילו דאורייתא בשינוי במקום הפסד מרובה, אבל לא ניכנס לזה, שנגיע ל-לסימנים האלו. אבל שבות דשבות על ידי ישראל. אז כתבתי מאמר ארוך פעם על, אה, כביכול איזה מישהו שעשה מזה רעש גדול, המעבורת שנסעה עם אילן רמון ורצו-- אמרו אין-- אף אחד לא מחלל שבת, זה הכל, אה, עובדים לפי שעות. יש שעות בארץ ואז מעבירים את זה, אה, לאמריקה ואז מעבירים את זה לאוסטרליה שעוקבים אחרי הכל. הכל היה שטויות. היה איזה שלושים ארבעים אנשים שעובדים שמה ב-- עם המחשבים ועוקבים בארץ וזה וזה. ואז הרב יצחק יוסף התחיל לכתוב על שבות דשבות, אה, וזה, וזה ראיתי איזה רב חב"די שהכניס את זה גם בקבוצה וזה על החללית וזה. אז כתבתי ישר ב-ב-ב-ב-בקבוצה של רבנים וזה. אמרתי מה פתאום? א', אני לא מאמין לסיפור, שזה לא נכון שאין אף אחד שעובד בזה. כולם עבדו שמה, איזה שלו-- צוות של שלושים אנשים. טוב, זה נגמר לא טוב הסיפור, ו-ובנוסף לזה-

1:12:42 דובר 5 בראשית זה, לא, לא.

1:12:43 דובר 2 כן, כן.

1:12:44 דובר 5 לא היה אילן רמון, זה בראשית.

1:12:46 דובר 2 אה, כן, כן. עם החל-- החללית שבסוף התפוצצה.

1:12:49 דובר 5 כן, כן, בראשית.

1:12:50 דובר 2 שלא נחתה.

1:12:50 דובר 5 מגיעים אליו עכשיו. כן, כן, זה היה בראשית.

1:12:52 דובר 2 אה, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, סליחה, אני התבלבלתי.

1:12:55 דובר 5 זה היה כן.

1:12:55 דובר 2 כן, כן, זה לא הצ'לנג'ר, כן.

1:12:57 דובר 5 זה היה קצת אלומיניום.

1:12:58 דובר 2 כן, כן, אבל להרבה, הרבה היה ממש חילול, אה, לעשות את זה בשינוי וזה. אז מה, אדמו"ר הזקן ברור בהרבה מקומות ששבות דשבות במקום מצווה זה רק על ידי גוי. אז יש שרצו להגיד אבל אולי בסימן רמ"ח סעיף ח' ההוכחה להיפך מזה, כי אדמו"ר הזקן בא ואומר שכל מה שהיתרנו זה בשביל חילול שבת, אבל, כאילו בלאו הכי כל איסור דאורייתא או דרבנן אסור לעשות מלבד מה שכאן למדנו בש"ז על שבות דשבות במקום מצווה. אה, הנה מדובר לכאורה על ידי ישראל. פצצה! אבל זה לא נכון. יש המון הוכחות מכל המקומות ובסוגיה בדוכתא, פה הוא לא מתכוון לזה. הוא רצה להגיד אל תעשה שום איסור, לא דאורייתא או דרבנן, מלבד ההיתרים שמובאים בש"ז על שבות דשבות במקום מצווה. אז שם מדובר על ידי גוי, אבל הוא אומר בכללים שמותר. לא רצה ללמוד ככה, בדרך אגב שתלמד, הכיוון שעד עכשיו לכאורה דיברנו על ישראל. לא, לא, הוא רק רצה להגיד תסתכל. אבל שמעת, אתה רואה את זה על כל הדרך שכל ההיתר של שבות דשבות במקום מצווה זה על ידי גוי, לא על ידי ישראל לשיטתנו. אוקיי, אז, אמ, בקיצור, יש שרוצים גם ללמוד לגבי לעשות לאחר שבת בשביל ניסי-- לא לצורך מיידי, אבל לא ניכנס פה לכל הפרטים, ניכנס לזה בהמשך ב-בשיעורים על אמירה לנוכרי. אז, אז, אז מה למדנו?

1:14:35 דובר 5 כל ההיתרים כדי שלא יסתכן.

1:14:37 דובר 2 או, בדיוק. אז יש לנו א', שגם במקרה של פיקוח נפש אסור מיום ראשון אם זה ודאי לשיטת המהר-- המהריב"ל, הרדב"ז והכנסת הגדולה ואדמו"ר הזקן שפסק ככה, ועוד הרבה פוסקים שהחמירו ככה. וגם אלו שחולקים על זה, כל זה מדובר על הצלת חיים, לא על סתם. זה הולך לשנות פה המון, המון היתרים. יש מלא רבנים לצערנו ששולחים להם, אתה רואה את זה באינטרנט, אז יש לפעמים אתה רואה אנשים מאוד, מאוד ברמה, שונים ברמה, ואתה רואה גם ששולפים ככה מהמותן והם לא חושבים שהמון, המון דברים ישתנו. אז, אז לדוגמה, אז פחות או יותר תוך כדי ש-שאמרנו את ה-- שכל שיטה גם קיימת בראשונים למעשה, אז תוך כדי גם זה עשה לנו סיכום על כל המקרים, כן? אבל במילים פשוטות, אתה רוצה להפליג, אנחנו נשארים על הספינות של פעם. אתה רוצה עכשיו להפליג בספינה, כן? וההפלגה הזאת היא יוצאת רביעי, חמישי או שישי וזה במים המלוחים. אז אם זה לא לדבר מצווה, הדבר אסור. אם זה לדבר מצווה, הדבר מותר. ובוא נגיד, כדי להיות מעשיים, על פי רוב אנחנו לא ניפ-לא ניפגש עם, אה, ספינה שגוששת כמעט לקרקע. כן? אז, אה, ואם זה לפני שלושה ימים, ראשון, שני, שלישי, אז אתה יכול להפליג. זה בגדול. וגם אם, אה, זה קרוב ש-ש-שתעשה מלאכה, שאתה אולי תעזור, זה גם אמור להיות מותר. אם זה ל-ראשון, שני, שלישי או ברביעי, חמישי, שישי. אם זה ודאי, אז זה כבר, אה, מה שהזכרנו עכשיו. אוקיי? בנהרות מותר אפילו תוך שלושה ימים בלי-- אפילו לדבר רשות, כל עוד זה לא רוב ישראל, כל עוד זה לא גושש על הקרקע. גם פה יש בזה היתרים. ולפני

1:17:01 דובר 2 שלושה ימים ולילה, גם אם זה היה גולש-- גושש על הקרקע. זה בעצם הסיכום. עכשיו, מה זה דבר מצווה? אז, אה, יישוב ארץ ישראל. כן? זה אדמו"ר הזקן אומר את זה, לא לדאוג. אז, אה, אז, אה, עכשיו לאדמו"ר הזקן יש קונטרס אחרון. בדרך כלל כל קונטרס אחרון מאוד מעשיים שיכולים לעשות השלכות מאוד מעשיות, אני תמיד לא י-- לא י--, אז לא לדאוג. פה זה יותר פלפולים והסברים לנמק את השיטה של אדמו"ר הזקן וכל מה שהוא הסביר בתוך החומר. נגיד, אה, בסימן רמ"ח, פה יהיה כמה קונטרס אחרון שמשליכים דברים מעשיים מאוד. אז פה לדוגמה אני אזכיר רק את הקונטרס אחרון שמה, שברור לא להתבלבל. אנשים אומרים, "אה, ראיתי שלצורך פרנסה זה מצווה. ראיתי שאולי טיול בארץ ישראל זה מצווה. אה, אתה הולך ארבע אמות. ראיתי ש-ש-שכל מיני דברים הם יכולים להיחשב לדבר מצווה". לא, אז תראה, הוא אומר, מביא את הדעות האלו, אבל מה הנקודה הגדולה? שאין למחות. בהרבה דברים הוא אומר אין למחות. יש דברים שצריך למחות, יש דברים שלא צריך למחות, אבל כי-- אז כשאומר אין למחות הכוונה שזה לא נחשב לדבר מצווה לשיטתנו. אם מישהו שואל אותך, "הרב, אני יכול לעלות בשביל המטרה הזאת?" אז אל תגיד, "זה צורך פרנסה, זה צורך זה, זה צורך זה". אם זה לא צורך מצווה ממש. עכשיו תראה, הוא אומר, גם מי שאומר אני נוסע לארץ, למה אתה נוסע עכשיו? אה, טוב, אם הוא יגיד לך רק לאילת, אז זאת שאלה אם זה נחשב לנוסע לארץ, אבל, אה, אבל, אה, בוא נגיד שהוא אומר אני עכשיו הולך לבית מלון בתל אביב, הוא הולך ליהנות. כן, הרבה

1:18:56 דובר 2 צרפתים באים, אה, יש רחוב, אה, של מלונות שמה ב-- על יד בן יהודה, וזה המלונות. יאכט קונטיננטל, כל מיני שמות. אז הם הולכים למלונות. אבל ר-רבי, שמעתי שיש מצווה לעשות ארבע אמות בארץ ישראל. כן, רק ללכת בארץ ישראל זה כבר, אני לא הולך לגור. אדמו"ר הזקן אומר בקונטרס אחרון, צריך ממש לבדוק, כי בפשטות הוא רוצה להגיד שמה שאם נסיעתו זה לטיול, כן? הוא רוצה לקיים. תוך כדי, בסדר, אנחנו נבקר. מה, אתה לא הולך לכותל? אתה לא הולך לקברי צדיקים? בדף קל"ד בהלכות חול המועד זה נחשב לדבר מצווה ללכת, אה, לקברי צדיקים. אתה בארץ, אתה הולך לדוד המלך, אתה הולך לפה, אתה הולך לשם, ל... אבל אדמו"ר, אדמו"ר הזקן אומר לא לבלבל את המוח. צריך לראות מה הפוקוס של הנסיעה שלו. כן? אז, אה, כל אחד צריך לעשות חשבון נפש, ברוך השם היום הבחורים מאוד, מאוד חסידים, הרבה יותר מהתקופה שלי. אני זוכר הרבה דברים. לדוגמה אני שומע הרבה בחורים, מנהטן לא ראו את הצבע של מנהטן. אתה הולך לרבי, הולך לרבי. ו-- אבל יש אנשים לפעמים הולכים, אבל יש עוד תוכניות. אז צריך בעצם תמיד ל-לחשוב, אה, על הדברים. בן אדם שבפשטות הולך ב-בקיץ לנפוש, הוא בחר ל-ללכת בארץ ישראל, בסדר. עיקר הנסיעה זה לעבור את הזמן טוב. למה ארץ ישראל? כי יש פה מסעדות בקלות ויש פה דברים בקלות כשר. יכול להיות, אבל לא להכניס את ה-- לשם מצווה סתם בקלות. אוקיי. עכשיו, יש את ה-- לגבי ההפלגות, אז בוא נדבר למעשה, עכשיו ממש למעשה היום. אז דבר ראשון, יש את ההפלגות שהיו בתחילת קום, אה, המדינה. אנחנו, המדינה זה לא בגלל ארבעים

1:21:03 דובר 2 ושמונה, אלא המדינה שלנו זה ארץ ישראל, הובטחה לאברהם אבינו והיא שלנו מאז, וכמובן לא מארבעים ושמונה, ובגלל שיאמרו שהיא בגלל-- היא שלנו בגלל ארבעים ושמונה, אז יש לנו הרבה הרבה הרבה ביקורת. ובזמן האחרון באמת שומעים, הרבי באמת ד-דחף את זה מאוד חזק ועכשיו זה נהיה שגור בפה של ח-- של ה-- של הימין. פעם זה לא היה ככה, אני זוכר. עכשיו באו"ם, בכל מקום זה שלנו, אברהם אבינו זה שלנו, ולא בשביל, אה, וכולי. כי אתה בא בטענה של ארבעים ושמונה, אז למה העפת את הערבים פה? כן. אז, אה, אבל בקיצור אני מדבר מעשית, שאחרי ארבעים ושמונה היו הרבה ספינות שמגיעות בשנות החמישים, חמישים ושש, מלא ממרוקו, מ-- כל מי שממרוקו, אלג'יריה וזה, תוניסיה, היו הולכים הרבה פעמים לצרפת למרסיי, וממרסיי נוסעים לארץ ישראל. והרבי הוא זה שעשה רעש גדול. אמר להם ועורר את גדולי הדור, והם כולם מודים בזה. כולם יודעים, זה לא-- זה מציאות. תיקחו חזון עובדיה חלק א' בהלכות שבת, דף קי"ב, שהגאון ה-- הגאון מ-- כולם מ-מזקפים את זה בשם הרבי, הגאון הרב מרדכי אליהו זיע"א מלובביץ, ככה עורר את העניין הזה, ו-ואחרי שהוא גילה לנו את זה אז הסכמנו איתו, ככה הרב עובדיה כותב בחזון עובדיה וגם ביביע אומר. יחוה דעת. אז הרבי עשה, תפס את זה. אגב, אה, טוב, לכסיל חבל. לא צריך לדעת שהרבי יודע את כל התורה כולה בעומק וברוחב וזה, והרבה פעמים הרבי לפעמים עונה תשאלו רב, ו-ולפנות לרבנים וכולי וכולי. כי הרבי בתפקידו הוא לא רצה, א', אה, שיהפ-- הוא פונה אל מכל העולם התייעצויות וזה, כשרבנים גדולים היו בספקות אז היו כותבים לרבי. ה-- ב-בשנות השמונים

1:23:10 דובר 2 של הרבי יש ב-- יש הר-- הוא כתב מכתב, הרב מרדך-- אה, הרב משה פיינשטיין, שתמיד לדברים הכי קשים שהייתי שולח גם לרבי מליובאוויטש לדעת, לדעת את דעתו בהרבה דברים, וגם שיקולי ד-- שיקולים הלכתיים שמדינים, וזה היה, היה שולח לרבי. כך הוא כותב בפי-- בפירוש בהקדמה. אז הרבי הוא לא היה רוצה לעשות את התפקיד של הפוסק הדור, אבל כשהוא ראה, כל פעם שהוא ראה שגדולי ישראל לכאורה שוגים לדעתו, היה תמיד בומים. וזה היפך השולחן ערוך, ו-הם לא הבינו. לפעמים הם אמרו לא, אולי זה, זה גמרא מפורשת בעירובין לגבי ארץ ישראל. בכל, כל דבר שהרבי ראה, וזה אחת הדוגמאות. הם ראו בשו"ת תחזקוי[?] והרב משה פיינשטיין אמרו נוסע ביום ראשון, כתוב בריב"ש שגם אם יחללו שבת, וזה נהגים ישראלים. זה היה ספינות ישראליות, כדי לחסוך כסף הולכים הלוך חזור. הרבי אומר למה אתה לא תעלה על ספינה של גויים? יש ספינה גם של גויים שהולכת לארץ ישראל, זה יותר טוב. ותלוי אם זה לרוב ישראל, לא לרוב ישראל. תלוי מה. אז הרבי העיר על זה דבר מאוד פשוט. הרבי אמר א', רדב"ז מעריבה, וזה בטוח מחללים שבת דאורייתא. הרבי, יש את המכתב. אמרתי לכם ללמוד, תלמדו את כל המכתבים שהבאתי לכם. אז הרבי מונה את כל האיסורים שהם הן דאורייתא, דרבנן, שיש בכל ספינה. והרבי לימד, והם אמרו את זה. לא רק המנחת סדר[?], כולם אמרו הרבי לימד אותנו, לא ידענו. קיבלנו אינפורמציה ממומחים לא נכונה. הרבי אמר להם הם שולחים פקסים כל רגע, כל מיני דברים, קודים, כדי להגיד אנחנו פה, אנחנו שם. זה שלא ספינה לא תיכנס אחת בשנייה וכל מיני דברים, זה כל הזמן.

1:25:10 דובר 2 אז בקיצור, א', בוודאי שמחללים, זה א'. אין ספק, ודאי. אז גם אמרו שאם הספינה עוצרת באמצע הים זה סכנה. לא נכון. לא נכון. הרבי הוכיח, וזה היום. היום כולם מודים, אבל אז האינפורמציה של הרבי, אמרו אתם רואים בשו"תים של גדולי ישראל של אז, זה מאוד מסוכן לעצור. אז א', אתה יהודי, אז אתה יום וחצי לפני זה תעבור דרך הספינה הזו ותעצור בנמל, ואם צריך לעצור באמצע, תעצור באמצע, תשלח את העוגן ותעצור באמצע. לא קרה כלום, לא יהיה שום פיקוח נפש. תשעים ותשע אחוז. למה? כי אתה יודע במטאו, אתה יודע מה הולך להיות באזור שאתה עוצר, ואם פתאום משתנה האוויר אז תזוז, פיקוח נפש. ופה יהודים עוברים בוודאי, אבל על מה? לא רק על המחלוקת. הרבי הזכיר בין הרדב"ז וזה, הרבי אומר הם עוברים על דברים שזה לא פיקוח נפש. למה? כי מי אמר להם לא לעצור? אתה יהודי, אתה יכול לעצור, ואתה לא כבר באמצע הים, אתה יכול לעצור ולא יקרה כלום. אז הם עושים אלף הודעות ואלף דברים ואלף פעולות על כלום. למה אתה מוסיף עוד משהו באונייה? למה אתה משמן את המכונות? למה אתה עושה את זה? תעצור. לא פיקוח נפש. מה היה פיקוח נפש לעצור ביום, ביום שישי בצהריים ב-- אתה בדרך לעצור ביוון, לעצור באיטליה? אין לך בעיה, וגם לעצור באמצע הים אין בעיה. אז ברגע שהרבי העלה את הדברים זה היה ברור, גם מחללים ולא כולם חשבו על הכל. הרב משה פיינשטיין היה לו פוקוס על הנושא של הריב"ש. גם אם זה נהגים ישראלים. אבל אז מה? וגם אם אתה רוצה להגיד על זה הפסד גדול של כסף. אז הרבה

1:27:23 דובר 2 הרבה טענות שהרב עובדיה מאוד נהנה מזה. אתם זורקים דלק כדי לכבות אש. כל מיני ביטויים שהרבי אבל הזכיר בדברים. תסתכלו אחרי זה בחזון עובדיה דף קי"ב. אבל גם במכתבים שאמרתי. אבל הם לא חשבו על הפרט הזה. יש הרבה מלאכות במאה אחוז, ומי שאמר להם שאין מלאכות זה לא היה נכון. אוקיי, זה לגבי הספינות האלו. עכשיו לגבי ספינות בכלל, בוא נגיד ש-שהנהגים הם גויים. כן? אז משהו אחר. כל הדיון שאמרנו על ודאי זה לא על גויים, אבל אם הנהגים הם גויים, אתה משכיר ספינה של גויים, אפילו שיש רוב ישראל ואתה נוסע לדבר מצווה. כן. או שאתה. אז הם אמרו, היה כמה שאמרו נכניס איזה גוי, שתיים בספינה כדי שהם יעשו את-את הפרטים האלו. הרבי אומר אתם לא מבינים איך זה עובד, ספינה. צריך עשרות ועשרות של אנשים שפועלים. אז ברגע שזו ספינה יהודית תשכחו מזה. עכשיו, יש לך צוות עכשיו של גויים והיא בעצם, היא נוסעת, כן? אז נגיד ראשון, שני, שלישי. אז היום דבר ראשון למה להיכנס לסיפורים האלו? יש-יש מטוסים וזה, אז אם המטרה שלך זה להגיע, לעבור לגור או משהו כזה, אז אין לך שום היתר. כל ההיתרים האלו, אומר השיבולי הלקט, זה בגלל המצב של פעם. היום אתה יכול בקלות לא להיכנס לסיפורים האלו. אז ודאי שהשאלה לא מתחילה. ודבר נוסף, אחד אומר לא, אבל הרב, זה שייט התענוגות. אני בדיוק, אני לא הולך למקום, אני לא אכפת לי מהמקום, אני הולך בספינה. בסדר, לפעמים הולכים לקאריביים פה, עוצרים פה, זה חמוד, כמה תמונות, אבל כל הכיף זה להיות בתוך הספינה. או, אז אם מדובר לכאורה ביום ראשון, שני, שלישי ואפילו שזה

1:29:37 דובר 2 רוב ישראל, אבל כל הצוות זה גויים, תיקח ספינה מגויים, אז לכאורה זה אמור להיות בסדר. אבל הבעיה שהספינות האלו, אני זו-- אני-- יש לי אפילו הקלטות לפני חמש עשרה, עשרים שנה שהייתי כבר מתחיל לשלוח כל מיני הקלטות, שהייתי מסביר את זה ולא הייתי מוצא את זה במאה אחוז. רק היה לי חבר, אה, כאילו תלמיד שהיה אני, שהיה הולך לספינות והוא סיפר לי את הדברים, אז ישר אמרתי את הדברים. היום אני ראיתי את הרב דוד יוסף אומר את זה בהקלטות. חיפשתי כל מיני דברים, זה כבר עלה מאוד חזק. אתם לא יודעים איך עובדות הספינות היום, הכל מלא איסורי דאורייתא, דרבנן, אפילו לכל אחד שנכנס בתוך המקום. איך ת-- אתם חושבים איך המים יור-- אתה הולך לשירותים, אתה בקומה למטה שמה או למעלה. הכל חשמלי, הכל לחצים, הכל חשמלי. מלא דברים הם עושים, אה, לצורך האנשים בתוך הספינה. מלא איסורים גויים שעושים. איפה ראית היתר? מה זה, זה למה, זה צורך פיקוח נפש, עושים את זה? ו... עכשיו, הדבר היחיד שאתה יכול עוד לד-- גם זה לא. להגיד אני הולך בספינה של גויים. אז א', גם הגוי הפרטי שיביא לך כל מיני דברים, הוא יעשה בשבילך לפעמים הרבה דברים שאסורים. גם אתה, איך שאתה פועל, ובפרט אם זה, אם זה לא ספינה חרדית, אז חוץ מהפריצות שתראה שמה, וחוץ מה-מה, אה, מכל הדלתות אתה לא תוכל לזוז בלי לפתוח דלת חשמלית. כל מיני דברים אנשים חושבים אה זה... ואוכל כשר, בטוח שזה הולך להיות משהו גרוע ביותר. אז פשוט היום יש מי שעושה את שייט התענוגות, יש ספינות בעצם במיאמי, בקיץ שולחים לקאריביים, ואם זה עם הכשר

1:31:33 דובר 2 חרדי וכולי וכולי, עדיין הוא היה שם והוא סיפר לי על כל מיני דברים של קולות, על הכשרים וכולי, וראה שמביאים באמצע השבת, אה, כשה-- הם עוגנים. אז מה הם עושים? הם עוגנים בשבת, כן? הם מביאים לשמה אברהם פריד וכל מיני. הם באים ככה באמצע הספינה, מגיע אברהם פריד עם הליקופטר, יורד, עושה להם איזה אירוע, חוזר. כן, זה לא בשבת, אה? אני מדבר-- אז אני ר-- אבל סתם, הם עוגנים. מה הם רו-רואים? לפעמים מקבלים הרבה סחורה. כן, טוב, בינתיים זה, זה בגדר שמועה מה שאני אומר, אבל לפעמים הם מביאים להם סחורה ביבשה איפה שעצרו, ירקות, דברים, ככה, לפעמים הם עוצרים בשבת וזה ככה קורה לפעמים בשבת, וכל מיני דברים בהכשרים אני... זה, יש שם מה לחשוש, אבל אם באמת הם מתקשרים והם אומרים לא, לא, זה לא נכון, הכל ברור, הכל זה, הכל זה, ועוגנים ועוצרים לשבתות בקרקע, כן? בדרך כלל זה מה שהם עושים, אז זה יהיה בסדר. אבל מקומות אחרים זה פשוט לא שייך, אה, לדמיין, וגם אתה לא חייב, אם אתה רוצה קצת להרגיש את הזה, אתה יכול לעשות מיום ראשון וזה, ואז אתה משלם רק על חלק, אתה עוצר במדינה הזאת, אז אתה יכול לחסוך במטוס. לפעמים יש כל מיני פטנטים לא לנסוע בשבת בזה.

1:33:04 דובר 6 הרבי לא דיבר על זה.

1:33:06 דובר 2 אה?

1:33:06 דובר 6 הרבי לא דיבר על זה, על מקרה הזה.

1:33:08 דובר 2 לא. עכשיו, עכשיו, אמ, אגב, המקרה שראיתם על צידון, מציאות צידון וכולו, זה, אתם יכולים ללמוד מזה, מה, עד ככה מזלזלים בשבת? אם הוא-- מתי הוא יכול להצליח להגיע לפני שבת? זה בתנאי שיש אוויר טוב, גם אם אתה לא יודע, מקווים שיהיה אוויר טוב. אל תלמדו מזה, זה יהיה פשט עקום. ראיתי רבנים שמחפשים קולות. מה הבעיה? ערב שבת לקחת את האוטו מתי שבא לך. זה סימן רמ"ט, אנחנו נלמד לגבי נסיעה בערב שבת, שאתה אמור להגיע לערב שבת. אבל הרבה אומרים, הנה, בסדר, וגם אם לא תצליח מקסימום לחלל שבת ומקסימום זה, הכל יהיה בסדר, כן? אם לא יהיה אוויר. אם אתה לא לומד את השיבולי הלקט ובעל המאור, אתה לא מבין כלום פה. כל זה מדובר, אנשים היו הולכים לשוק לפני השבת-- אה? אני אזכיר לך אחר כך. בעל המאור על הסוגיה, בכל מקרה ה-- בדף י"ט, אה, כאילו על דף י"ט ברי"ף. עכשיו, אה, הם אומרים כל זה, זה בגלל-- זה היה צורך השעה, זה היה שוק במקום כזה, היו הולכים וחוזרים ככה לפני שבת, זה היה חלק מהחיים. אתה לא יכולת להביא סחורה אמיתית בלי זה, לא יכולת לחיות בלי זה, אז, אז לקחו סיכונים על החיים, על החיים הנדרשים. היום אתה לא צריך לעשות את זה. יש לך מלא טיסות, מלא אופציות. למה צריך דווקא לקנות שמה בערב שבת? ולמה תיקח את הספינה? תיקח מטוס, תוך שעה אתה מגיע, תוך רבע שעה אתה מגיע, אוקיי? אמ, נקודה. עכשיו, עוד דבר. סליחה שהשיעור ארוך, אבל ככה נסכם את ה-- נגמור את כל הסיפור. אז יש את העניין של הניתוחים. אז אני רוצה שתלמדו, אה, בתוך ה-- בתוך

1:35:07 דובר 2 השיחה של הרבי לגבי ניתוחים בערב שבת. זה בחלק י"ז אני חושב בליקוטי שיחות, אבל זה נמצא שמה בשולחן מנחם, ותעברו, כשתגמרו כל אחד יעביר לשני אם אין לך שולחן מנחם, אבל חייבים לעשות את זה בפנים. הכניסו כל מיני הערות שגם הרבי הוסיף וגם שאחרים הוסיפו. אז הרבי גם העלה את הסיפור הזה. בפרט בארצות הברית מלא מלא יהודים בכל המחלקות, מלא. בפרט איפה שהיהודים גרים, מנהטן וזה, זה, זה, זה, גם אם זה לא נקרא סיני, הבית רפואה, אז זה מלא מלא צוות, וקל וחומר בארץ ישראל. אז הרבי הזכיר שהרבה פעמים אתה מתקשר כדי לקבוע תור לניתוח. עכשיו יש הרבה ניתוחים ש-- לפעמים זה משהו, היום אתה עושה ניתוח מרוב שזה נהיה מקצועי והפתח קטן וזה, דברים שלפעמים היה לך שלושה ימים לנוח, פה הם זורקים אותך. אתה הולך לאבן בכליות, תק טיפלו בך, תק אחרי שעתיים אתה בבית. אז היום הרפואה התקדמה, אבל לכן צריך לא על כל דבר להגיד אסור, אסור, אסור. מישהו אחד אמר לי הרב, כואב לי, יש לי אבן בכליות. מה אתה משאיר את זה לשבועות אחר כך? כל מה, כל מה שפיקוח נפש או ספק לא מאחרים שום דבר, כמה שיותר. אם הניתוח הוא דחוף, המקום הראשון שאתה תופס אתה לוקח. זה ברור. אבל כשהניתוח, לפעמים יש דברים חשובים בגוף, אבל הניתוח הוא לא דחוף. אני אגיד לך זה יכול להיות תוך חודשיים תעשו את זה, זה בסדר. אז עכשיו אתה בוחר את הזמן. על זה הרבי דיבר וגם צריך לבדוק. פעם כמה פעמים היה לי רבנים מהמכון שאמרו לי הרב זה נכון? הסברתי להם את זה. אמרתי למה עשית את

1:36:55 דובר 2 זה? לא, הרב אומר לא לעשות ניתוח ביום חמישי. זה ניתוח של מישהו, יש לו ציפורן חודרנית. אתה לא עושה את זה ביום שישי בבוקר. מה קרה לך? הפוך, מסכן, הוא יסבול כל השבת.

1:37:09 דובר 7 בגלל שהוא לא עושה ניתוח הוא יבטל מצוות עשה.

1:37:11 דובר 2 בדיוק. אז לפעמים קצת שכל, וגם מה שנאמר פעם לאו דווקא שזה היום, כי הניתוחים יותר קלים. אבל במקרה, ואתה שואל על הקונבליסנט, זה נקרא...

1:37:26 דובר 7 התאוששות.

1:37:26 דובר 2 ההתאוששות. אתה רואה שההתאוששות לוקחת כמה ימים ואתה לא מרגיש טוב, ואתה לא תרגיש טוב בשבת, אז כבר נכנסים לשאלה. אה, יש כאלו שראו את זה, ישר כתבו לרבי: מה פתאום? הרבי לא חשב על משהו. זה דבר מצווה. מה, זה לא דבר מצווה להתרפא? ברור שזה דבר מצווה להתרפא. מה הקשר? מה הקשר? צריך שישבות. אתה צריך להגיד לו לא לעשות את זה. מה, אתה פוסק כמו המגן אברהם? צריך להגיד לו שיעצור את הספינה, שלא יעשה את הדבר. כן. ואם הוא לא שומע אז מפליגים, מלבד אם אתה לא תפספס את המצווה. כן. או שאתה לא יכול למצוא ספינה במוצאי שבת. מה, הרבי לא חשב על זה? ברור. זה לא עוזר כלום פה. מה זה דבר מצווה? המצווה לא תתבטל. הרופא אמר לך שאם אתה עושה את הניתוח תוך חודשיים־שלושה הכל בסדר, ויש כל מיני ניתוחים בכלל של אנשים שלא יודע מה היה להם, איזה משהו, והם צריכים לעשות להם, להכניס להם לא יודע מה, מסמרים או דברים בתוך הרגל או דברים כאלו. לא קרה כלום. אין פה פיקוח נפש. לא תעשה את זה, לא תעשה את זה, אבל אתה רוצה ללכת יותר טוב, תצטרך לעשות ניתוח. מתי יותר טוב בשבילך, למוטוריזציה שלך, לעשות? לפני. אם לא תעשה, לא קורה כלום. אז מה, אז זה צורך מצווה? מה הקשר? גם אם זה צורך מצווה צריך להגיד לו לא לעשות את זה בשבת. ואם הוא אומר לך לא, אני בכל זאת אעשה, אז, אז בדברים, וזה יגרום לך בעונג שבת. אז אם אתה יכול לעשות משהו אחר, אז תעשה משהו אחר. זה מה שהרבי אומר. למה?

1:39:14 דובר 2 לגעת בזה? אז תחכה עוד שבועיים, יהיה לך טוב ביום ראשון, שני, שלישי, תעשה אז. אוקיי, אז זו נקודה שהרבי העלה. חוץ מזה, זה גורם גם לדבר מצווה, אמרנו. גם אם זה יגרום אחר כך לפיקוח נפש, אבל אם זה דבר מצווה וזה ודאי יגרום לחילולים, אסור לפי הרמ"א וכולי. זה המקרה כשאתה עושה לפעמים כל מיני ניתוחים כאלו. יש הרבה דברים שאפילו דאורייתא, שמישהו לוקח לך דם לבדוק את הרמה של הברזל שנשאר לך בגוף אחרי ניתוח. אם אתה צריך אולי עירוי או משהו, זה לא דאורייתא? אתה מוציא דם כדי לבדוק את הדם. כן, אז יש מלא דברים שיכולים להיות דאורייתא. הרבה פעמים הצוות יהודי, לפעמים הצוות גוי, ולפעמים... אבל רגע, זה גם לא פיקוח נפש. לפעמים זה סתם בדיקות שגרתיות. גם עוד דבר, לפעמים כשכתוב שאתה יכול להיכנס ולעשות את הדבר הזה אם זה יזדמן לך, כמו שכתוב בשולחן ערוך סימן רמ"ח, וגם בברית מילה, מישהו שהברית מתאפשרת לו רק ביום חמישי, כבר דחו אותה. אז הרבי אומר, זה דברים שלפעמים מזדמנים לך תוך שלושה ימים. לפעמים יש לך, כמו לדבר מצווה, אמרנו שמותר, אבל מה הפשט? הפשט הפשוט שההזדמנות שלך, הספינה הזאת יוצאת רק ביום חמישי או שישי, או שאתה ש־שאלת את עצמך, המקרה קרה לך עכשיו, אבל עכשיו אתה מתקשר בשביל שבו־ עוד חודשיים־שלושה. אתה מתקשר לעתיד. מי אמר לך שכל אלו שכאילו לדבר מצווה זה יהיה בסדר? וגם ודאי הרבה פעמים יש יהודים במחלקות, בפרט בארץ ישראל, אבל גם בארצות הברית זה מלא יהודים, וגם אם זה גויים יש הרבה דברים שהם יעשו כמלאכות דרבנן שהם לא לצורך פיקוח נפש והצלת חיים.

1:41:18 דובר 2 זה סתם כדי לדווח, כדי... וזה, ותשעים ותשע אחוז מהאנשים האלו מרגישים טוב. בגלל שזה איזה אחוז אחד או שניים שזה, אז, אז לפעמים עושים כל מיני דברים נוספים כדי להיות בטוח או משהו כזה. אז חוץ מזה הרבי מכניס טענה, אומר גם אם אתם רוצים להתפלפל איתי, ראיתם משהו כזה? אבל להגיד אולי יש לי סברות מההפלגה שזה מותר, פה, פה, פה, הרבי אומר לא. אומר משהו פשוט. הוא אומר, כתוב במסכת שבת בדף ל"ב, אדם ש־שהוא במצב של ניתוחים ודברים, שאדם הוא מסתכן תמיד, כל החיים בחזקת סכנה. כל פעם שאדם מסתכן יש קטרוגים: למה נעזור לו, למה נציל אותו. אז יש הרבה קטרוגים כשאדם חולה, יותר מכשהוא בריא. אז לכן אל תשחק פה עם קולות. פה מדברים על בריאות, לא על נסיעה בספינה. מדברים פה על מצב שאתה לא צריך קטרוגים נוספים עליך. אז גם אם אתה רוצה לעשות תורת הצירופים של קולות, זה לא דברים פשוטים. אה, אז, אז גם זירוז לידה, אז כמובן גם פה חכם עיניו בראשו קצת, כשהרב יהיה לו שכל. דוגמה, אם אומרים לך, אה, טוב, אני־ אנחנו רואים שהכמות של המים זה ככה, אבל אין בזה שום סיכון, אבל עדיף ש־עדיף שתוך שבוע, שבועיים, שבוע וחצי לבוא ולעשות זירוז. אז אומרים לך ככה פתיחה, אז ברור, אל תבחר, אה, כי לפעמים זה גורם, זה יגרום לך ללידה ב־ביום שישי ואז כל מיני דברים יקרו וינוחו וכל מיני דברים. עכשיו זה לא לקחת שום סיכון במקרה והזירוז הוא דחוף, כן? או כל כך חוששים שהתינוק הוא כבר נראה מאוד, מאוד שמן ו־ו־וחושבים שזה מסוכן כי האישה כבר נכנסה לשבוע ארבעים ואחד או

1:43:23 דובר 2 אפילו לפעמים זה ארבעים ואחד פלוס, ואפילו זה ארבעים אבל הילד מאוד גדול, אז זה מסוכן לפעמים. אז לפעמים בגלל זה הם יגידו לך, טוב, צריך, צריך לזרז. האפשרות הראשונה לקבל אתכם זה ביום חמישי וזה, אבל זה די דחוף. אז טוב, יש לנו אפשרות מחר לקחת אתכם לעשות את זה. טוב, יש אפשרויות, זה שבוע הבא? כן, יש אפשרות ביום שני, אבל במצב הזה לא לוקחים שום סיכון על הדברים האלו. אבל יש אנשים באמת שלפעמים יש להם, בטח בסגנון של הגוף שלהם ועם ההיסטוריה, הם יודעים שחייב לעשות ניתוח קיסרי. יש אנשים שיודעים מראש שאפשר לקבוע. אז שאתה לפעמים מראש אתה מלא. הם מחכים לאיזשהו שלב לעשות ניתוח קיסרי לפני שהוא יהיה מאוד גדול, ושזה לפעמים יש להם כל מיני סיבוכים, כל מיני. זה כאילו שהמקום נפתח לפני הזמן וכולי וכולי. אז הרופא יגיד, טוב, אני אתן לכם תאריכים של... אז פה לפעמים בן אדם לא יודע את ההלכות האלו. אומרים לך, יש לכם או בשמונה עשרה ליולי או בעשרים ושלוש או בעשרים וזה. אז אתה אומר, אתה בכלל לא חושב. לפעמים זה מיום שלישי לרביעי, אז קח, קח שלישי, כי ברור שאישה לא מרגישה טוב כמה ימים אחרי הלידה. ואם אתה יכול לעשות את זה לפני. אבל כמובן, חס ושלום, יש כאלו, וואי וואי, מרוב שהם מפחדים חילול שבת וזה: הרב, אני רוצה שלא, שזה לא יקרה לי בשבת. אם אני יכולה, הרופא שלי מסכימה לעשות לי זירוז לפני זה. מה? חכו שזה יצא בטבעיות. זה לא המלצה של רופא ולא שום דבר. עכשיו הדבר האחרון אחרון, אמ, יש את החתם סופר שאמרתי

1:45:24 דובר 2 לכם ללמוד. זאת אומרת, צד, ז. אפשר לפחות להעיף מבט במשך היום, גם לסכם וגם זה. מי שיהיה מוכן לצהריים, אני לראשון טט אני אתן לו מקורות. אבל אם אתם רוצים עוד להשלים דברים ולסכם, זה סימן שלומדים פעם אחת בחיים כמו שצריך. עכשיו אתם רוצים ללמוד אותו אלף פעמים ומצוין, אבל לפחות שאתם בפנים בעיון, זה הזמן. אני מבטיח לכם שכל מי שלומד כמוכם עם קצת מקורות, קצת דברים, ועשה את זה ממש מבפנים בתור בית יוסף, הם לא מבינים כלום. מלא, מלא, מלא, מלא שלומדים רק את ה... אדמו"ר הזקן מלמעלה. זה מאוד מבלבל ומאוד דברים, רק שלומדים את זה קצת טוב. עכשיו לגבי רכבת, אז הייתה רכבת של פעם. אז תלמיד של החתם סופר שואל, הנה עכשיו יש משהו, מסילת רכבת, ולפעמים זה ימים של נסיעה לעבור ממקום למקום. רכבת שנוסעת שמונים קילומטר לשעה או פחות. זה לא כמו היום. היום אפילו אלו שהולכים בשמונה שעות לדרום צרפת, שאתה ישן בלילה, אז בכל זאת נוסע מאה, מאה עשרים. פעם זה היה יותר, ואתה יכול לנסוע ימים, ימים וכולי. אז הוא כתב שמה שזה פה דבר שהוא הרבה יותר חמור. כל ההיתרים שאמרנו לגבי התחום היינו מעל מה? מעל הים, שמלכתחילה הים, אבל עכשיו אתה מעל יבשה, כן? וזה מקום רחב. כשאתה במקום רחב, אתה נוגע גם אם אתה למעלה מעשרה טפחים. אה?

1:46:57 דובר 8 אוהל זרוק.

1:46:58 דובר 2 אה?

1:46:59 דובר 8 יש אוהל זרוק.

1:47:00 דובר 2 לא, אבל אוהל זרוק זה גם בטומאה וזה. אבל בנושא הזה אין פה סברה של אוהל זרוק. לגבי זה, זה עדיין טומאה חוצצת או לא. אז הוא אומר שברגע שאתה הולך וזה על הגלגלים וזה רחב, אז זה בכלל מה שאמרנו, שללכת מעל עשרה טפחים יש דיון, זה אם אתה הולך על עמודים, כן? לא רחבים. תד, תו כל הדיון שמה. אז זה לא מצב כזה. אז פה אתה הולך, ופה אתה יכול להגיד, כן, אבל למדתי שאתה נוסע לפני שלושה ימים או אתה נוסע לדבר מצווה. אז מה? לא אכפת לי מה, מהתחום. איפה ראית את זה? מהתחום יש בעיה לצאת מחוץ לתחום. גם בים יש שזה אמור להיות בעיה. אלא מה? גם למעלה מעשרה טפחים. אלא מה? שברגע שאתה הולך לדבר מצווה או אתה הולך לפני שלושה ימים, אז אמור בסדר על פי כל השיקולים, שלא מדובר בתחום דאורייתא מלכתחילה. עכשיו גם לבוא ולהגיד, אבל לפי אדמו"ר הזקן שבכלל אין תחום דאורייתא, אז א', זה מקום ששייך לתחום דאורייתא, איפה שלפעמים הרכבת עוברת דרך הרים, דרך מקומות. דבר שני, זה כמו למטה מעשרה טפחים. אז פה אתה נכנס באמת לשאלות חמורות. מלבד זאת, יש לך גם את ה... את ההרגשה, אה, כשאתה נוסע ברכבת, אז בספינה לפעמים היו שמים כמו מזרון על הרצפה, כאילו בגדים, דברים ש... ואתה נח, אתה לוקח את הפינה שלך ולפעמים את החדר שלך, כן? בספינות גם של פעם. אבל ברכבת אתה כמו סרדין, בייחוד... עכשיו, ברור שהרכבת של החתם סופר זה לא פרמייר קלאס של TGV או משהו כזה, אה, ברור שיש הבדלים, אבל רק בעיקרון, ושם

1:48:55 דובר 2 הוא זורק איזושהי פצצה מאוד מפורסמת בשם החתם סופר. יש את הרמב"ן המפורסם, שכשאדם, אה, נגיד בשבת הוא לא עושה שום מלאכה, אבל הוא יעשה כל מיני דברים, לסדר את הבית, לסדר דברים, אה, כל היום. אז יש גם דברים דרבנן לפעמים כשאתה מסדר, צריך לאכול וזה, הכנה. אני מדבר מדאורייתא, לא עשית כלום. הזזת דברים, הזזת רהיטים, הזזת זה, כל היום. אומר, וכתוב למען ינוח, כאילו אתה, אם אתה לא שובת בשבת, גם אם זה לא מלאכה, אבל הרסת, אתה טורח בשבת וזה, אתה יכול להיכנס לאיסור דאורייתא. זה רמב"ן מפורסם, אבל החתם סופר, הוא מחדש יותר מזה. הוא אומר שכל פעם שהמצבי... האווירה של שבת השתנתה, ובאמת זה ייחשב כדברים לא שבתיים, במקומות ככה לא נוחים וזה, זה גם, גם אתה יכול להיכנס לבעיה דאורייתא. זה היה, טוב, זה קצת עמוק מה שהוא רוצה להגיד. תסתכלו שם במילים, בדיוק את ההגדרה שהוא רוצה להגיד, פשוט זה השיעור ארוך מדי, אבל, אה, אבל, אמ, בקיצור, שם הוא אוסר לעשות את זה. יש גם את השאלה לגבי מטוסים. אה, אז עכשיו, אדם נגיד הוא עולה על מטוס. יש שאלה, המטוס ייסע כל השבת, זה לא... לפעמים יכול להיות שאתה נוסע במקום שפתאום היום, אה, בעצם, אה, אתה נוסע לפני שבת, הרי מטוס פחות או יותר היום יכול להחזיק באוויר איזה שש עשרה, שבע עשרה שעות, כן? פעם נסעתי ללוס אנג'לס באלוק, זה... אבל, ואתה יכול לדמיין על מקום שאתה נכנס שבת ואז היא שבת בפנים, ואתה תנחת במוצאי שבת בגלל דילוג השעות, כן? אז יש מצב כזה, זה נדיר מאוד, אבל בן אדם יגיד,

1:50:54 דובר 2 "דני, אני רוצה לנסוע. יש לוויה מאוד חשובה בשבילי, אה, ביום ראשון. אה, אם אני לא טס, זה המטוס היחיד, זה מטוס, אה..." אני עכשיו, אני גר בארצות הברית, הולך לצרפת. זה מקום, זה רוב גויים, הנהג גוי. אני נ-, אני נכנס, אני לא לוקח שום דבר עליי חוץ מהדרכון. אני רוצה לנסוע ו-ובעצם, אה, לנחות בשדה התעופה ו-ונשאר בטרמינל עד מוצאי שבת. לפחות ככה אני תופס את הלוויה במוצאי שבת שמה. זה יכול לדב-- אז בוא נגיד ככה, אם זה לא לדבר מצווה, שיש לך, אז טוב, פה, יש לך פה רוב גויים, כן? לפי הסברות שאמרנו, אבל, אמ, אם זה לדבר מצווה, התחום. אתה מעל, ואתה לא רק מעל הים, אתה גם מעל הקרקע הרבה פעמים בטיסה. יש שלבים על הים, יש שלבים מעל הקרקע, אוקיי? אגב, בנחיתה תשעים ותשע אחוז מהמקרים יש לך יותר מאלפיים אמה. עכשיו, אתם מרגישים ככה שש, שבע דקות שהספינה, שהמטוס הולך לנחות, כן? חוץ מ, אה, נמ-, אה, איירפורט כזה מאוד קטן שאתה רק זה, אתה הולך חניה, כן, אבל, אה, ברוב המקומות אתה נוסע שתי, שלוש קילומטר, אתה לא הרגשת. זה, זה, זה, זה מטוס הולך שישים קילומטר לשעה על הרצפה, אתה לא מרגיש את זה אבל בקלות הוא עושה את ה, את הדברים. אז, א', אה, לפעמים השבת נכנסת ואתה מעל הקרקע אז זה כבר יותר חמור. כל ההיתרים שאמרנו למעלה מעשרה טפחים זה היה מעל הים. פה אתה יכול, אתה, אתה עובר מעל דיז'ון, מעל עיר, מעל משהו. כן, אז זה יותר חמור ואתה כביכול קונה, אפילו שאתה למעלה, אבל זה כמו קונה שביתה במקום הזה. אז,

1:52:59 דובר 2 אה, אז א', כשאתה יוצא מהתחום, ההיתרים שמצאנו זה לא מעל הקרקע, מעל הים. אז אם אתה עכשיו פתאום נכנסת שבת ואתה בקטע שאתה מעל הים, אז ש-בגלל שבין השמשות כביכול אתה נמצא במקום וזה, אבל עדיין הרבה פוסקים אומרים אולי זה בכל זאת נחשב שאתה יוצא מחוץ לתחום אפילו מעל הים, כן? או זה ייחשב, אה, אז כשאתה קנית שביתה אולי במקום למעלה, אבל עדיין אני אומר שזה מותר אם זה לא לדבר מצווה. אז כשזה לא לדבר מצווה, יש כאן הרבה שהכניסו גם רוב המטוסים אתה לא נוח לך, זה, זה לא, אנשים מאוד סובלים במ-במטוס, כן? כמה שאנחנו רגילים לטוס וזה אבל ארבע, חמש שעות זה לפעמים זה קשה. אתה רוצה להירדם, אתה לא מצליח. אתה שם את הראש ככה, הראש ככה וזה. אז, אז זה אומר חוץ מהסבל באמצע השבת לא לדבר מצווה, אתה עושה תחומין ודברים בתוך שבת, אז ודאי שאסור. עכשיו אם גם תגיד אם זה לדבר מצווה, כל הפוסקים ספרדים, אשכנזים, ליטאים, כל הפוסקים פחות או יותר החמירו. החמירו, אה, מהסיבה שהרבה פעמים זה לא כזה דחוף. גם מה זה מצווה? מה יש מצווה ללכת ללוויה ש-שהיא נמצאת במדינה אחרת? לא דברים פשוטים. כן, כמה פעמים אתה שומע שאפילו ב-בנים לא מגיעים בגלל שזה רחוק או משהו ופספסו, יגיעו אחר כך. אז צריך להת-- דבר ראשון לראות אם זה דבר מצווה ועל פי רוב תשעים ותשעה אחוז מהמטוסים זה נסיעות שהם לפי שו"ע הרב זה בכלל לא מותר ואתה לא צריך להיכנס לזה והוא לא יסכים לך שישבות ויש לך הרבה, הרבה, אה, בעצם אלטרנטיבות ואתה לא חייב להגיע בכל, בכל מחיר

1:54:54 דובר 2 לכל לוויה או לכל דבר. אז עקרונית מכמה סיבות תסתכלו אולי בפסקי תשובות, כל מיני ספרים שדנים על זה, לא נתנו את הפרצה הזאת. גדולי ישראל לא נתנו שום פרצה. גם ת-תמצאו סברות לפה ולשם, שום פרצה לעלות על טיסה. ספרדים, אשכנזים, ליטאים, חסידים, זה בשום פנים ואופן. חוץ מזה, יש באמת מקרה שבן אדם יכול להגיע לצערנו באמצע השבת בגלל שהטיסה איחרה ו-ו-וזהו, עצרו ככה באמצע ולא נתנו לצאת רק לשים, אה, לראות איזה משהו. לפעמים המטוס בגלל בעיה נוחת באמצע, לא פותחים את הדלתות כי הם, הם, הם מביאים כדי לבדוק איזה משהו או לבדוק את הגלגל שהם חושבים שבתמונה ראו שהגלגל אולי טיפה נפגע. באים, מגיע צוות, אתה נחת באלבניה, מקדוניה, לא יודע איפה נחת, ומתקנים ונוסעים, ופתאום אתה חלמת להגיע שעתיים לפני שבת אבל בגלל הבעיה הזאת עצרו, תיקנו, אישרו, נסעו ועכשיו אתה נוחת בשבת. אז שנכנסת בהיתר בשבת, לא רוצה עכשיו להיכנס לכל הלכות ת"ד ת"ה. מי שרוצה זה חמש, שש דקות לעשות את הסעיפים האלו כי זה כבר ארוך מדי, אבל כשאתה, בוא נגיד, בהיתר אז המקסימום שאתה יכול לעשות גם שיצאת מחוץ לתחום והיית מעל הקרקע וכולי. מותר לצאת מהמטוס אבל להישאר בטרמינל, כן? כי כבר גם ב-גם הנחיתה עברת הרבה זמן וזה אתה יכול גם אם זה מקום גדול אתה יכול להסתובב. אם מורידים אותך על הקרקע וזה, ללכת לשירותים מהקור וזה מתירים לך ללכת אבל חוץ מזה הגעת למקום מוגן מהגשם, מוגן מזה, אתה לא יכול לזוז מהטרמינל, זה אחד. אם נכנסת לא בהיתר, כן, לא קנית שביתה ולא בהיתר, על פי ההלכה אתה לא יכול לצאת אפילו מהמסגרת

1:56:58 דובר 2 של המטוס. אז הפוסקים אומרים תישאר במטוס. אה, היום זה לא עובד. זה אולי לפני ארבעים שנה היו מעיפים אותך על טיל וזה, ואם אתה לא זז תוך חמש דקות יהיה לך מלא שוטרים שיוציאו אותך מהביטחון וגם אתה תעבור קנס והכול. לא, זה תגיד שבת לא שבת, אני נשאר, נשאר עוד שעה עד שבת, אני לא רוצה לצאת.

1:57:20 דובר 9 בקנס ורבנן אין את זה.

1:57:22 דובר 2 אה?

1:57:22 דובר 9 בקנס ורבנן אולי כן. אתה עכשיו, יסחבו אותך החוצה אבל אתה לא תעשה שום דבר שלך.

1:57:28 דובר 2 לא, אבל בכל מקרה זה נגד החוק וזה פלילי וזה אז כתוב וא-

1:57:32 דובר 9 אני יכול

1:57:33 דובר 2 בוא אני אענה לך. גם כתוב שאסור, אם יש בזה ש-שום צורך גדול ולחץ אתה יכול לצאת למקום מוגן כמו ללכת לשירותים כתוב וזה, אז אוקיי נעצור כאן.

1:57:44 דובר 9 לטרמינל.

1:57:47 דובר 2 פה אין לך גם ברירה. גם פה אסור לך על פי חוק, יבואו לקחת אותך.