הקדמה לנזקי רעש בין שכנים - הרב ישראל מעטוף שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 נזקי רעש בין שכנים. זה, זה נושא מעניין ו... כמו כל דבר, בהלכה כתוב עניין אחד, לכן להקיש לימינו קצת קשה. מנסים להבין מה השתנה, משהו מאז והיום, לא השתנה. בעצם בסדר הדברים שלמדנו עד היום דיברנו על נזק ראייה. נזק ראייה, אפשר לומר שחז"ל קבעו בצורה מאוד ברורה שנזק ראייה נחשב נזק. לגבי הדברים האחרים אנחנו תכף נראה עד כמה זה מוגדר. נזק ראייה זה נחשב נזק. מה הפרטים? דיברנו באמת כמה שיעורים, הרבה פרטים. היה לי מחשבה היום לעשות סיכום, אבל נראה לי שאני לא מספיק בשיעור אחד גם לסכם את השיעורים הקודמים וגם לתת היסודות לנזקי רעש. אז נשאיר את זה לזמן מאוחר יותר, את הסיכום. אבל באופן כללי נזק ראייה נחשב נזק. דיברנו על נזק שמיעה. נזק שמיעה בין שכנים, באופן כללי נזק שמיעה לא נחשב נזק. זאת אומרת, בדרך כלל אי אפשר לטעון אם אתה מרחיב את הדירה שלך או שאתה שם הקיר שלך מדי דק, אתה יכול לשמוע אותי. באופן כללי נזק שמיעה לא נחשב נזק בפוסקים. למה? כי הוא עדיין יכול לשמור על עצמו. הוא יכול לדבר בשקט, יכול לדבר בצורה שלא ישמעו אותו. מה שאין כן, בנזק ראייה, אם יש מקום פתוח אין לו מה לעשות, רואים אותו.

01:50 דובר 3 מה זה בכלל נזק ראייה?

01:51 דובר 2 נזק ראייה זה שמישהו רואה את השני דרך החלון, דרך ה... יש לו שתי חצרות סמוכות. זה נושא רחב. דיברנו על זה כמה שיעורים שלמים, עכשיו זה רק אנחנו במילה אחת בשביל להגיע לשלב הבא. השלב שאנחנו נכנסים בו היום זה נזקי רעש. זה נושא נפוץ, בזה הרבה, הרבה חילוקים. היום אנחנו יכול להיות שלא נצא עם מסקנות ברורות, כי אנחנו רוצים ללמוד את היסודות קודם. שיעורים הבאים נקדיש לכל מיני דוגמאות. אז שלושת השיעורים הקרובים יהיו בעזרת השם, השיעור של היום זה על יסודות נזקי רעש. השיעור הבא יהיה בעזרת השם על נזקי רעש בזמננו, כל מיני דוגמאות איך זה עובד היום, ואחר כך עוד שיעור לגבי רעש לצורך מצווה. לצורך מצווה זה כבר יותר קל לעשות רעש לצורך מצווה, ובזה יש כל מיני, אה, חילוקים. מה זה נקרא מצווה? אני עושה התוועדות בבית, אני עושה איזו שמחה, אני עושה משהו קבוע בבית. כל מיני אפשרויות. מה שהיום אנחנו ניגע זה שתי דוגמאות מהמשנה. ניגע בהם וננסה להבין מה הולך שם, למה את זה אמרו שאסור ואת זה אמרו שמותר. מה ההבדל ביניהם? נראה כמה שיטות בפוסקים. קודם כל ננסה להבין האם רעש בכלל נחשב נזק. זה נחשב נזק? אני מזיק לך משהו? אני עושה לך רעש. פגעתי בך? נזק ראייה אמרו שזה נחשב נזק. נזק רעש נחשב נזק? בוא נראה. דבר שני, איזה סוגים של רעשים? איך אני מגדיר ביניהם? ודבר שלישי, ככל שייתן הזמן לגבי רעש באמצע הלילה, האם הוא שונה מהיום? פשוט אנחנו חושבים שזה שונה, אבל נראה אם יש התייחסות לזה במשנה וכולי.

03:48 דובר 3 גזל שינה, לא?

03:49 דובר 2 גזל שינה, נראה. בעיקרון-

03:52 דובר 3 גזל שינה.

03:52 דובר 2 אני יכול להגיד שהפוסקים הרבה הזכירו את המושג גזל שינה וכולם אמרו שזה משהו שאין לו מקור למושג הזה גזל שינה. זה משהו שהוא השתרש. אבל לגזל שינה, אין לזה מקור, למושג גזל שינה. ביטוי גזל.

04:10 דובר 3 אבל זה רעש!

04:11 דובר 2 לא, אני לא אומר שזה מותר. אני לא אומר שזה מותר. אני לא אומר שזה מותר. יש בזה כל מיני אה...

04:18 דובר 3 לא, זה גורר--

04:19 דובר 2 למשל-- כן, יש, יש הלכה, יש הלכה שפועל ומלמד אסור להם להיות ערים בלילה בגלל שלמחרת זה יפגע בעבודה שלהם מול המעסיק. אתה רואה שזה נזק? מה שלא ישן.

04:34 דובר 3 נזקי שמיעה זה גם נהיה בגלל הרבה רעשים שהוא לא שומע טוב אחרי זה.

04:40 דובר 2 אה, זה ממש אם מדובר על רעש שגורם... זה, זה, זה ממש נקרא נזק, נזק פיזי. זה נזק פיזי. אנחנו מדברים פה על רעשים שמטרידים, לא שהם מזיקים לגוף של בן אדם. עכשיו, האם רעש מוגדר כנזק? אנחנו נראה שיש פה כמה שיטות בפוסקים. בואו נראה את המקורות, נלמד אותם לאט לאט. מקור מספר אחת. המשנה אומרת: "חנות שבחצר יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן מקול הנכנסים ומקול היוצאים." אני אזכיר לכם, אולי נראה את זה פה בשקופית. נראה אם יש לי את זה פה. איך זה היה בנוי פעם. כן, אנשים היו גרים בכמה בתים, יש להם חצר משותפת לבתים, אז בן אדם בא, פתח חנות. אמרתי לכם אז שבדרך כלל החנויות היו יותר, יותר במבוי. המבוי זה פה ברחוב הזה, באמצע פה היו פותחים חנויות. אבל אדם החליט לפתוח חנות בחצר. עכשיו מה זה גורר עם חנות? אנשים באים, נכנסים ויוצאים. אז אומרת פה המשנה: "יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן מקול הנכנסים ומקול היוצאים." אנשים נכנסים, יוצאים, עושים הרבה רעש, אני לא יכול לישון. אבל עושה כלים, יוצא ומוכר בתוך השוק ואינו יכול למחות בידו ולומר לו אינו, אינו, איני יכול לישן לא מקול הפטיש ולא מקול הריחיים ולא מקול התינוקות. ככה כתוב. בואו ננסה להבין. המשנה זה בעצם היסוד לכל דיני רעש. אנחנו אומרים ככה, כל הנכנסים וכל היוצאים זה בעיה. יכול להגיד לו אני לא יכול לישון, זה מפריע לי. אבל הוא עושה כלים ויוצא מוכר בשוק, הוא לא יכול להגיד לו אני לא יכול לישון מקול הפטיש, הריחיים והתינוקות. מפשטות שאתה קורא את זה בפשט, מה זה פטיש, ריחיים ותינוקות?

06:43 דובר 2 זה נראה כאילו בן אדם מכין כלים או טוחן חיטים והולך אחר כך למכור את זה בשוק ואותו אחד אומר לו, "הפטיש שלך מפריע לי." אין מה לעשות, אי אפשר לטעון. הריחיים שאתה טוחן מפריע, אין מה לעשות. והתינוקות, איזה תינוקות? מה אתם חושבים? מה זה בכלל תינוקות?

06:59 דובר 3 מעון. עושים מעון.

07:01 דובר 2 זהו. עכשיו, אם אני אנסה לחבר את התינוקות עם אותו חנות שהוא מכין כלים, אז מה זה תינוקות? התוספות על המקום אומר שבפשט מה שנראה מה זה תינוקות, באים לקנות. תינוקות, ילדים שבאים לקנות. ואז ישר עולה השאלה מה ההבדל בין הילדים שבאים לקנות לבין היוצאים והנכנסים מקודם? אמרת לי אסור, פתאום אתה אומר לי ש-- יכול למחות, לא יכול למחות.

07:26 דובר 3 אז כשהוא פותח שם תלמוד תורה.

07:28 דובר 2 זהו, זה התשובה בסוף. זה התשובה. עכשיו הגמרא מיד שואלת, זה הגמרא: "מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא?" בהתחלה אמרת לי נכנסים ויוצאים זה מפריע, יכול למחות בידו, ואחר כך אתה אומר לי לא יכול למחות מכל התינוקות. אז אביי מתרץ, אמר אביי: "סיפא אתאן לחצר אחרת." אביי אומר ככה, תראו זה בתמונה. אביי אומר אני גר פה ובא מישהו ופתח חנות בחצר שלי, אז אני יכול להגיד לו, "תשמע, אתה פותח לי בתוך החנות, חצר-- בתוך החצר חנות, ואנשים נכנסים, יוצאים, עושים לי רעש. זה בעיה." אבל אם הוא גר בחצר לידך, פתח חנות בחצר הסמוכה, אין לך מה לעשות. זה לא החצר שלך, החצר שלו הוא עושה מה שהוא רוצה. ככה אביי מתרץ. זאת אומרת, מה שאפשר למחות זה בחצר שלך. מה שאי אפשר למחות זה בחצר אחרת. תלמיד, רבא שואל עליו, אמר ליה רבא: "אי הכי, ליתני חצר אחרת מותר?" במקום להגיד לי תינוקות, נכנסים ויוצאים, שהמשנה הייתה אומרת לי אם זה בחצר שלך אתה יכול למחות. בחצר אחרת אי אפשר למחות, מותר. עונה הגמרא, אלא אמר רבא: "סיפא אתאן לתינוקות של בית רבן." זה מה שאמרתי מקודם. מה שכתוב פה תינוקות, הפירוש הוא תינוקות של בית רבן, כי הייתה תקנה מיוחדת שיהיה בכל מקום מקום ללמוד של תינוקות. רבי יהושע בן גמלא תיקן, ולכן זה דבר שאי אפשר לעכב על בן אדם. זאת אומרת, אם נסכם, חצר של מישהו אחר לכאורה לפי אביי אין מה לעשות, זה לא החצר שלך. אתה לא יכול לעכב. אחר כך נראה עד כמה זה להלכה. דבר שני, אנשים שנכנסים ויוצאים תלוי מי. אם זה סתם אנשים שנכנסים לקנות בחצר שלך, אתה יכול

09:17 דובר 2 למחות, אבל אם זה באים ללמוד תורה זה לא. זה אי אפשר למחות. זה-

09:24 דובר 4 מי אלו התינוקות?

09:25 דובר 2 תינוקות.

09:26 דובר 4 למה יש לי

09:29 דובר 2 כתוב תינוקות. אחר כך באים הפוסקים שאחר כך, ונייחד לזה שיעור נפרד בעזרת השם. באים ואומרים לא רק תינוקות, אלא כל דבר של צורך מצווה. נותנים כל מיני דוגמאות ואחר כך נדון בזה. נראה במצב של ימינו מה נחשב מצווה, מה לא נחשב מצווה. באופן כללי לצורך מצווה אי אפשר לעכב. הרבה דברים, יש הרבה אפשרויות. אני היום רוצה ל-לדבר על היסודות קודם. עכשיו, שימו לב מה נעלם לנו פה מכל המשוואה. דיברנו על תינוקות, נכנסים ויוצאים. מה עם הפטיש? הפטיש הזה, הוא עושה רעש רציני. תחשבו אם זה באמצע הלילה. אחר כך אני אדבר על אמצע הלילה, אבל... איך?

10:09 דובר 4 ריחיים.

10:09 דובר 2 ריחיים, כן, ריחיים זה גם עושה רעש. תחשבו בזמנם שהיה מושב, משעה חמש בערב בחורף כבר היה שקט גמור. כולם הולכים לישון ברגע שהשמש שוקעת, כולם שוקעים ביחד איתה. ובא אחד והוא אומר, "אני צריך-- יש לי כלים להכין", וכתוב לא יכול למחות בקול הפטיש, והוא כל הלילה עובד עם הפטיש. תחשבו איך שומעים את זה בכל האזור. האם זה הגיוני? אז מה שקרה פה, הגמרא שאלה רק לגבי הלקוחות והתינוקות ואז התחיל לת-לתרץ ככה, תירץ ככה. לגבי הפטיש היא לא התייחסה בכלל. השאלה למה היא לא התייחסה? ופה תראו כמה כיוונים זה יוצא, מתחלק פה לספרדים, לאשכנזים. ככה זה יוצא בסוף, וזה מעניין מדיני שכנים גם בנושא של רעש וגם בנושא של עשן.

11:02 דובר 4 עשן?

11:03 דובר 2 עשן. לעשות מנגל במרפסת. אתה עושה מנגל, אתה נהנה ואחרים סובלים. בגדים שלהם והבית וזה. אז גם ברעש וגם בעשן, בשתיהן יוצא שהשולחן ערוך, המחבר יותר מקל, יותר אה, נקרא לזה מחמיר. יותר מחמיר על זה שעושה, אל תעשה, והרמ"א יותר מקל על זה שעושה.

11:27 דובר 4 זה קשור.

11:29 דובר 2 יכול להיות שזה גם קשור. אפשר היום גם לראות ב... אפשר לומר במנטליות הספרדית יש יותר כאילו כבוד אחד לשני, אל תפריע לשני יותר. אולי, אני לא יודע, אולי אני טועה, אבל זה מה שיוצא פה שלפי-- בואו נראה עוד מעט. נקרא את הרמב"ם והשולחן ערוך מצטט את הרמב"ם ותראו מה יוצא לפי שיטתו. שימו לב, אני קורא עכשיו כמה שורות. זה כמעט כמו המשנה מילה מילה, אבל הוא הוסיף כמה מילים. שימו לב. חנות שבחצר, מספר שתיים. יכולים השכנים למחות בידו ולומר לו, "אין אני יכול לישן מקול הנכנסים והיוצאים, אלא עושה מלאכתו בחנותו ומוכר לשוק, אבל אינם יכולים למחות בידו ולומר אין יכולים לישן מקול הפטיש או מקול הריחיים." ואז שימו לב מה הוא מוסיף: "שכבר החזיק לעשות כן ולא מיחו בידו". שימו לב.

12:21 דובר 4 כן, נחמד.

12:21 דובר 2 כן. הוא לא-- הוא אומר כי כבר עשית ואף אחד לא מחה, לכן זה מותר לך. מה יוצא מהרמב"ם, מהשולחן ערוך? אם אף פעם לא עשית את זה, אתה עכשיו פעם ראשונה עושה את זה, אפשר למחות בכל דבר. כל רעש אפשר למחות. פטיש, ריחיים, תינו-- תינוקות לא. תינוקות זה דין מיוחד. אנחנו נשמיט פה את התינוקות, שימו לב. תינוקות הוא לא הביא פה, אבל כל ה-הבעיות האחרות, על הכול אפשר למחות לפי ה... לפי הרמב"ם. עכשיו, מעניין אם מישהו פה יכול להגיד לי איך הוא הבין את זה מהמשנה. איפה כתוב במשנה החזיק ולא מיחו? איך הוא הבין את זה מהמשנה? אם יש למישהו רעיון.

12:57 דובר 4 ישן שם. פשוט לא מפריעים אותו בכל מצב. אז היום לא ירגיעו.

13:01 דובר 2 שאלה טובה גם. שאלה טובה.

13:04 דובר 4 אני יכול להגיד מה אתה אומר. אתה אומר זה שני, בסדר, פעם אחת תן לו, פעם שנייה תן לו, אבל לא עושה משהו על בסיס קבוע. אבל ברגע שזה משהו על בסיס קבוע אתה מוכרח להגיד לו.

13:13 דובר 2 נכון, נכון. עכשיו השאלה שלך, בוא נגיד שני דברים. דבר ראשון, שים לב שגם הרמב"ם, גם אחרי שהוא אמר שלא מיחו בידו, מה הוא-- הוא עדיין אסר לעשות חנות. עם נכנסים ויוצאים הוא אסר.

13:26 דובר 4 אני לא מבין, איך הוא יכול לעשות חנות אם זה שייך, או בתוך החנות זה תוך השני חנות.

13:31 דובר 2 בחצר.

13:32 דובר 4 בחצר, זה של השני. היום אתה יודע, אם יש לבן-- אם יש בחצר, יש לבן חצר משותפת של השני.

13:37 דובר 2 כן, נכון. נכון. נכון.

13:38 דובר 4 בתוך החצר שלו.

13:40 דובר 2 זה שטח משותף. איך אחד אפשר להשתמש בו למשהו שהוא זה.

13:42 דובר 4 נכון.

13:43 דובר 2 אוקיי, אז בוא נגיד ככה. זה ודאי שבשטח משותף, כבר אמרנו את זה בשיעורים הקודמים, כל השכנים מעכבים זה על זה. חוץ מן הכביסה. בחצר זה שטח משותף, כל דבר אפשר לעכב חוץ מהכביסה, כי כביסה זה נושא של צניעות. אם בנות ישראל לא יעשו כביסה בחצר, יצטרכו לצאת לנהר ושם זה לא צנוע כי זרועותיהן גלויות, ככה כתוב בגמרא, ולכן על זה אי אפשר לעכב. כל השאר אפשר לעכב. אלא מה? פה החנות שבחצר, כמו שהוא אומר פה, הוא כבר עשה ולא מיחו בו ובכל זאת יכולים למחות. יכולים למחות. על הפטיש והרחיים לא, ועל החנות כן. עוד מעט ננסה להבין למה, אבל זה דבר אחד. דבר שני, מה ששאלת לגבי, אמרתי שתקתי כמה זמן אחר כך אני מחליט את זה. זו שאלה כללית בכלל בכל הדיני, אה, שתיקה בנושא של שכנים. כי יש פוסקים שאומרים ששתיקה לא עוזרת. שתקתי אפילו כמה שנים שתקתי. אחר כך אני אומר זהו, לא בא לי. אני רוצה ל-- זה לחזור בי. הרמב"ם הוא מה-- הוא השיטה שאומרת, ושוב המחבר הולך איתו, השולחן ערוך, הוא אומר שתקת אפילו זמן קצר, לא צריך שלוש שנים אפילו. בדינים אחרים צריך שלוש שנים. פה בין שכנים שתקת, מחלת. ככה הרמב"ם סובר. ופה נשאלת השאלה מה, שתקתי כי לא הכרתי בנזק. אז מה שאומרים הפוסקים, ההגדרה היא: ברגע שהוא קלט שזה נזק. קלטת שזה נזק ושתקת, אז אתה מחלת. מה זה-

15:17 דובר 4 אבל ישראל.

15:20 דובר 2 אה?

15:21 דובר 4 עולה על דיקן בן אבל ישראל. אל תתחשב בו.

15:24 דובר 2 לא, אני אגיד לך מה. אני אגיד לך מה. ברגע-- מ-מתי, מתי אתה קולט שזה נזק? יש כל מיני דברים, כל דבר לפי עניינו.

15:30 דובר 4 היום הוא חרש, מחר הוא ראה שיש לו קליינטים. פתאום באו עכשיו כאילו, בא עכשיו רק לשכונה, פתאום עכשיו בכל העיר. אתה מבין למה? עכשיו זה מותר.

15:38 דובר 2 קודם כול שוב אני אומר בנושא של קליינטים, הרמב"ם תמיד אמר שאת זה אפשר למחות. למה? עוד מעט נראה למה.

15:44 דובר 4 מישהו.

15:45 דובר 2 אפילו ששתק. קליינטים זה משהו אחר. צריך להבין למה, אבל הוא אמר את זה. אבל בנושאים ש-- בנושא הפטיש וכל זה, הבן אדם דפק בפטיש פ-פעם אחת. אז אתה אומר בסדר, יום אחד הוא היה צריך דחוף את זה. אתה רואה, ברגע שאתה קולט שזה קבוע אז אתה קולט שזה נזק, ואם גם אז אתה שותק, סימן שאתה מחלת לו. ככה צריך לומר. זה גם קצת קשה ל-לעכל את זה, אבל זה ככה צריך להגיד. יש עוד דוגמאות שנותנים. למשל, יש מישהו מקים... זה אצלי, זה קרה לי. מישהו ביקש ממני לשים מזגן מעל המרפסת שלי, להתקין מזגן. אמרתי לו בסדר. הוא אמר לי אני אשים את הצינור שייצא החוצה וזה. הוא שם את זה. איך?

16:22 דובר 4 על הסוכה לא חשבת.

16:24 דובר 2 לא, לא, זו מרפסת שמכל מקום לא היה אפשר לשים סוכה. לא זו הנקודה, אבל הוא שם את הצינור החוצה. זה היה בקיץ. פתאום בחורף אני יושב על המרפסת, מתחיל לטפטף עליי טיפות. חשבתי יש לו נזילה וזה. דיברתי עם אה טכנאי מזגנים והוא אמר לי ככה זה. המזגן אה שינויים של הקור בחוץ והזה המזגן חם. בקיצור, נוטף טיפות מהמזגן. אז עכשיו בעצם כשאמרתי לו שתשים לא היה נראה שיש נזק. צינור יוצא החוצה ורק בחורף נוצר נזק. לפי-- למרות שהרמב"ם אמר ששתיקה זה כמו מחילה, אבל זה כשאתה שותק על משהו שרואים את הנזק בפועל. למשל מישהו ששם צינור מהמזגן ונוטף לחצר של מישהו. אותו אחד נוטף אצלו לחצר, יודעים שהוא ראה את זה.

17:11 דובר 4 ראית את הנזק.

17:13 דובר 2 הוא ראה את זה.

17:13 דובר 4 אם לא ראית.

17:17 דובר 2 אם לא ראית או לא הבנת את הנזק. כן, כמו פה לא קלטת את הנזק.

17:22 דובר 4 שני דברים. אחד החלקה היא שני, שני פולני.

17:26 דובר 2 כן. אז זהו.

17:28 דובר 4 עשינו בתוך הבית, נכון?

17:32 דובר 2 מה שקרה, שאני אה סבלתי מהשכן מעליי ואחר כך השכן שמתחתיי טען עליי אבל על המזגן שלי אז. השכן שמתחתיי התקנתי לו, הבאתי מישהו שיתקין לו איזה משהו ככה, משטח כזה מתחת למזגן עם צינור שינקז את כל הזה, ולזה שמעליי מחלתי לו. ככה. בקיצור, אז לפי הרמב"ם שתיקה זה כמו מחילה, אבל בכל זאת הוא אומר על הפטיש מחל. נכנסים ויוצאים לא מחל. למה? ופה הרבה שואלים את זה ותמהים על זה. נתיבות המשפט הוא מסדר את העניין. הוא אומר, הוא אומר כזה דבר. הוא אומר בן אדם יכול למחול על משהו שהוא מבין בדיוק. זה קשור גם למה שהוא אמר מקודם. ש-שמשהו שהוא יודע בדיוק מה הנזק, באיזה גובה הנזק גם. למשל פטיש. ה-ה-הווליום של הפטיש הוא תמיד אותו ווליום. כאילו הוא שמע את הווליום של הפטיש, הוא הבין כזה ווליום זה בסדר מבחינתי, אני יכול לקבל את זה. נכנסים ויוצאים כל פעם אנשים אחרים. פעם זה נכנס ויוצא, פעם זה נכנס ויוצא, נכנס ויוצא. אתה לא יכול להגיד הסכמתי כי פתאום זה יהיה מישהו שזה פתאום אחד מדבר בצורה כזאת מונוטונית שהיא מעצבנת ואחד מדבר בצורה פתאום הוא צועק ושותק. פתאום... יש כל מיני סוגי אנשים. אז זה שפעם אחת, זה ששבוע אחד, יום אחרי יום אפילו אנשים נכנסו כי זה היה אנשים שהם נוחים ורגועים. פתאום אחר כך הגיע בן אדם שהוא פחות נוח. פתאום אנשים יותר מעצבנים, יותר מתעצבנים, ולכן ככה נתיבות מסביר את הרמב"ם. נכנסים ויוצאים כל פעם זה אנשים אחרים. הפטיש זה אותו פטיש. לכן זה ששתקת זה בסדר, שאר הדברים לא.

19:19 דובר 4 מוסיף, מוסיף עוד בעיה נוספת. מוסיף עוד פטישים.

19:22 דובר 2 אם הוא מוסיף, אם מוסיף אז זה כבר מה ש-- מה ש-- ששתקת, השאר זה כבר תוספת. עכשיו אני לא רוצה להאריך בזה. במילה אחת, לפי הרמב"ם, בשולחן ערוך רעש זה נזק. אלא אם כן שתק, זה כבר שלב הבא. אבל רעש זה נזק. זה משהו שהוא מרעיש לאחרים, מפריע להם, זה נזק.

19:42 דובר 4 אני חושב שאמרתי לך אני. אני עכשיו אני ואשתי לבד. אם יש ילדים בבית והמשפחה.

19:48 דובר 2 קטנה.

19:51 דובר 4 אני לא, אני לא, אני לא מרגיש כבר הרעש מפריע לנו. בשבילנו זה משנה את התמונה. נכון, חד חד כשחזרתי שהייתי בעלי והכול היה בסדר.

20:02 דובר 2 הנקודה הזאת שאני לא מרגיש טוב זו בדיוק הנקודה ש-- שעליה כולם מסתמכים היום. לפי האשכנזים נראה אותם שרעש זה לא בעיה. תכף נראה. כולם מסתמכים את ה-- את הלמה היום אסור להרעיש מצד חולה. כן? עכשיו, הנתיבות, כל הנתיבות שדיברנו עליהן מקודם, במקום אחר. הוא אומר אם מישהו היה בריא ופתאום נהיה חולה, אז למרות שעד עכשיו היה בסדר, עכשיו הוא נהיה חולה, מעכשיו הוא יכול להגיד לו: זהו, נגמר, עכשיו אני חולה. לפי זה גם זקן, אחד שהתבגר ואחרי זה כבר מפריע לו, או שנוספו ילדים וכל זה, המצב השתנה ועכשיו הוא יכול להגיד שזה מפריע לו. כן? כן. עכשיו בואו נראה קיצוני לצד השני. הרמב"ם אמר כל ר-- כל רעש זה נזק. קיצוני לצד השני, שימו לב, זו רשימה של כמה וכמה פוסקים. ריטב"א, רמב"ן, רשב"א עם כסף. אה, לא אשכנזים, אבל, אה, הרמ"א הלך איתם. בואו נראה. חנות שבחצר, אומר הריטב"א, פירוש לא מחמת הקול. הוא אומר הבעיה של החנות פה זה לא הרעש. למה? שהרי קול הפטיש והרחיים קשה ממנו. שלא יכול למחות בידו? פטיש ורחיים זה רעש יותר חזק, ככה אומר הריטב"א. ועד כאן לא אקשינן בגמרא אסיפא, אלא מקול התינוקות בלבד, כי נמחה אותם בידיה. ועוד, אם מחמת הקול הוא הנכנס באוזניו, למה הייתי רואה בגמרא בחצר אחרת שבמבוי? אם זה עניין של רעש, מה אכפת לי איפה זה? בחצר הזאת, בחצר אחרת, הרעש מגיע אליי. מה אכפת לי מאיפה? לכן הוא אומר ככה: אלא הטעם מפני ריבוי הנכנסים. הטעם זה לא הרעש של הא-אנשים, אלא זה זה שיש עומס בחצר. עכשיו זה לא כל כך קל במילים. כן? בואו נראה. הוא מביא

21:47 דובר 2 גם ראיה מהירושלמי. נדלג על זה. ואז הוא אומר בשורה האחרונה: "ואדרבה, נקט אין אני יכול לישון מקול לאו דווקא". ככה הוא אומר. זה קצת פלא, אבל ככה הוא אומר. הוא אומר זה לא באמת העניין של הרעש, זה העניין של העומס. הרשב"א מסביר את זה קצת אחרת. הוא אומר, מה פירוש אני יכול לישון? אני לא יכול לבוא הביתה ולישון, או ללכת מהבית, לקום וללכת. אני לא יכול להיכנס ולצאת. זו הכוונה לישון. לעמוד ולישון, לקום ולישון. זה קצת, אה, דוחק, אבל ככה הם מסבירים. הם רוצים להגיד שרעש זה לא נזק. בסדר, אז יש לך רעש. אז מה?

22:29 דובר 4 לישון יכול

22:29 דובר 2 זה קשה. לא יודע. זה קשה הלשון, אבל הוא-הוא אומר שהכוונה זה העומס ב-בחצר.

22:33 דובר 4 עומס זה לא רעש.

22:35 דובר 2 לא, עומס. אני מס-- אני עכשיו יוצא לחצר, עוברים לי אנשים, נכנסים, יוצאים. זה מפריע לי. אז זה כאילו את זה אני יכול לטעון, אבל הרעש הוא לא יכול לטעון, ככה הם פוס-- ככה הם סוברים הפוסקים האלה. ואמרתי שהרמ"א הולך עם זה. זה לא כל כך מדויק. תכף נראה. הרמ"א הולך עם הדעה הבאה יותר. בואו נראה את הדעה הבאה. מספר ארבע. הוא אומר: "נקטינן השתא ובחצר אחרת אפילו בשכר תינוקות נמי לא יכיל לעכובי עליה". מה זה שכר תינוקות? תינוקות לא של בית רבן. תינוקות שלומדים גיאומטריה, חשבון. אחד מהפוסקים אומר את התשבורת. הרמב"ם נראה לי אומר אפילו תשבורת, וזה, זה כאילו הנדסה וכל זה, זה אפשר למחות. אומר הרמ"ה, רבי מאיר הלוי, הוא אומר בחצר אחרת אפילו בשכר תינוקות לא יכול לעכב. למה? "דבנפשיה קא עביד ולא מעיילינהו לחצר השותפין". הוא אומר לא הכנסתי אותם לחצר שלך, לחצר המשותפת. זה בחצר אחרת. זה לא עניינך. זה הקו של הרמ"ה והרמ"א הולך עם זה. בואו נמשיך עוד קצת. "ולא גבי רחיים ופטיש לא יכיל לעכובי עליה משום דכי קא עביד בנפשיה קא עביד". רחיים ופטיש. למה אתה לא יכול לעכב? זה בבית שלי. אל ת-- מה אכפת לך מה אני עושה בבית? אתה שומע את זה? בעיה שלך. אני בבית שלי עובד. ככה הקו של הרמ"א והרמ"ה.

24:05 דובר 4 מה המידה שאני יכול להגיד מזור קלחה?

24:08 דובר 2 כאילו עד כמה?

24:09 דובר 4 בדיוק.

24:09 דובר 2 ופשוט איך שיוצא לפי שיטתו, כל עוד זה לא מחריש לך את האוזן ומזיק לך, זה רק מטריד אותך, כן, מה לעשות? אבל באותה חצר מצי לעכובי עליה, ובתינוקות של בית רבן אפילו באותה חצר לא יכול לעכובי עליה. זאת אומרת הכלל הוא-

24:26 דובר 4 שלא, לא-

24:27 דובר 2 בחצר שלו יכול לעכב, חוץ מתינוקות של בית רבן, שזה אי אפשר לעכב אפילו בחצר שלו, שהם עוברים דרך החצר שלו. אם הם עושים רעש, אם הם הולכים, אפילו שהם לומדים, הם לומדים אצלך בבית, אבל הם עוברים דרך החצר, עושים רעש, הם עוברים והולכים וחוזרים. אין מה לעשות, הוא לא יכול לעכב. יוצא לפי זה. בוא ננסה לסכם את זה. רגע. האם רעש מוגדר כנזק? אז יש את דעת הרמב"ם, תמיד כן. רעש זה, זה נזק. כמובן הוא לא מתכוון לרמת רעש שהיא בכלל לא מפריעה לרוב בני אדם. רמת רעש כזאת שמפריעה היא נחשבת נזק, השכן יכול להגיד לך: "תשמע, אתה מפריע לי". הריטב"א ושאר הפוסקים, הפוך. רעש זה לא נזק. מה שהפריע פה זה העומס, לא הרעש. ככה הם סברו. הרמ"ה, שהרמ"א הולך איתו, הוא אומר תלוי במיקום. איפה הרעש? אם הרעש זה בחצר המשותפת, למשל אתה פותח חנות בבית והלקוחות, וכך הוא יסביר, זה ההבדל בין הנכנסים והיוצאים לבין הפטיש. נכנסים והיוצאים, איפה הם נכנסים ויוצאים? דרך חדר המדרגות שלנו, המשותף. אתה פותח חנות בבית, הכל טוב שזה בבית שלך, אבל הם עוברים בחצר ובחדר מדרגות ושם הם עושים את הדיונים עם המחיר שאתה מכרת להם, זה זול או לא זול וכולי. הם מפריעים לי. הם מפריעים לי בחצר המשותפת, זה אפשר למ-- זה אפשר למחות. אבל אם זה בתוך הבית, הם דופקים-

25:59 דובר 4 גם כשמכניסים אותם לבית שלהם, דופקים מהחלון.

26:02 דובר 2 יכול להיות. זה עוד יותר גרוע, אבל גם אם כן מכניס הביתה, בסוף הם עושים רעש בחוץ. הם עוברים דרך שם.

26:08 דובר 4 כלומר, בכל שעה.

26:10 דובר 2 איך?

26:10 דובר 4 בכל שעה.

26:12 דובר 2 זה ה...

26:12 דובר 4 משך היום. גם ככה יש רעש מסביב.

26:17 דובר 2 זהו. אם זה, אם זה במשך היום וזה רעש כזה שהוא לא מטריד, אז זה לא, זה לא מפריע. יש נזק ברעש, כן. זה לפי כולם. אבל רעש הוא מטריד. עכשיו יש עוד שתי שיטות. אני אולי אשאיר אותן לאחר כך לפי הזמן. אני רוצה לגשת לשלב הבא. מה קורה באמצע הלילה? אמצע הלילה, בן אדם... תגיד משהו? לא. בן אדם באמצע הלילה דופק את הפטיש באמצע הלילה. האם באמת חז"ל התכוונו שבזמנם שקט גמור, בן אדם דופק את הפטיש באמצע הלילה? אז הוא אומר לפי הריטב"א, הוא אומר, "רעש זה לא נזק." או שהוא אומר, "אני עושה את זה בבית שלי, אתה לא יכול להתערב לי, אני עושה את זה בבית שלי." האם זה הגיוני? עכשיו, זה בזמנם, וכשזה מגיע לזמננו, כל הפוסקים של זמננו מתחילים לכתוב הלכות או לנסח שיעורים, לבר-- מותר לעשות רעש, אסור לעשות רעש. אז פשוט לכולם כשבאמצע הלילה אסור, אסור לעשות רעש. אבל השאלה היא מה המקור שזה אסור? אז בואו נראה מה המקור שחלק מהפוסקים יסמכו עליו לאסור לעשות רעש בלילה, ובעצם יש פה שלושה-- שלוש הבנות בנושא הזה. אז נדלג למספר שש בדף. הריב"ש, רבי יצחק בר ששת. היה שם סיפור שמישהו פתח, אה, מקום של אריגה, שהוא אורג דברים, ושם הוא צריך להכות כנראה בשביל, אה, להכין את החוטים או משהו כזה. יש שם כל מיני הכאות שהוא עושה לצורך האריגה, ומישהו שם טען שזה מפריע לו. מפריע לו גם לנדנד לו את החצר וגם מפריע לו ליין. הוא אומר שהיין מתנדנד, זה מפריע ליין. הטענה השלישית שהוא אומר זה מפריע לאשתו שהיא חולה. אז בואו נקרא את זה. וכן הטענה

28:07 דובר 2 השלישית, שטען ראובן מפני חולי אשתו שמזיק לה בראשה. אומר הריב"ש, גם זו טענה גדולה. ואף על פי ששנינו במשנה, אבל אינו יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן מקול הפטיש ומקול הריחיים ואפילו בחנות שבחצר, כל שכן בזה שהוא בחצר אחרת. זהו בשאר בני אדם הבריאים. אבל כיוון שהאישה הזו מוחזקת בחולה, אין לך גירי גדול מזה. גירי זה חיצים. הזכרנו בשיעורים הקודמים שבאופן כללי הלכה כרבי יוסי, שאם יש שניים שמפריעים אחד לשני, מי צריך לעשות את הפעולות? לשמור על עצמו? הניזק, לא המזיק. ככה רבי יוסי אומר. אבל מודה רבי יוסי בגירי דיליה. אם המזיק מזיק באופן ישיר את השני כמו חץ, שאתה יורה חץ זה הולך באופן ישיר על השני, אז המזיק צריך לשמור על עצמו לא להזיק לשני. אז פה בנזקי שכנים, כל נזק שאני מדבר עליו, מי צריך ל-- למשל, אפשר לעשות בידוד למשל על הבית שלא יהיה רעש. או דיברנו אז על מחיצה שלא יראו. אז יש, דיברנו על דוגמה כזאת, יש גג ויש חצר. אחד משתמש, אחד לא משתמש במקום. מי מזיק את מי? זה ש-שלא משתמש, מדי פעם הוא עולה לשם, הוא מזיק את זה שמשתמש שמה ורואים אותו. מי צריך לשים את המחיצה? האם הניזק או המזיק? אז ה-- בגלל שזה נזק, זה נזק ישיר, המזיק צריך להגן על עצמו, לא להזיק לשני. אומר הריב"ש, כאן הרעש שאתה עושה זה גם נחשב נזק ישיר, זה כמו חיצים. ולכן אתה צריך לשמור על עצמך, לא להזיק לאותה אישה חולה. ככה הוא אומר. הוא נותן פה דוגמה, והוה ליה כקוטרא או בית הכיסא. זה כמו עשן ובית הכיסא. בית הכיסא

30:16 דובר 2 זה ריח לא נעים. כתוב שמה שזה דברים כאלה שלא מועיל בהם אפילו מחילה, כי זה לא-- אנשים כאילו חושבים שהם יצליחו להסתדר עם זה ובסוף הם לא מסתדרים עם זה והם יכולים תמיד, אפילו שעבר זמן והם מחלו, אפילו אם הם מחלו בפירוש, יכולים לחזור בהם אחר כך. יש בזה רמות, אם עשו קניין וכולי, אבל באופן כללי. אז קוטרא או בית הכיסא זה דבר שהוא מאוד מאוד מפריע. אומר הריב"ש, אותו דבר גם רעש לחולה זה כמו קוטרא או בית הכיסא. זה דבר שהוא מאוד מאוד מפריע ולכן אפשר למחות בזה. הוא מביא עוד דוגמה, כי אמר רב יוסף אנא לדידי כקוטרא או בית הכיסא דמו לי. רב יוסף, היה שם סיפור שהיה שם, היו לו עצים של תאנים והיו אומנים, אה, אומנים, הוא קרא לזה מקיזי דם. היו יושבים מחוץ לחצר שלו, היו יושבים ומקיזים שם דם לאנשים. בגלל הדם שהיה מצטבר שמה היו מגיעים הרבה עופות ואוכלים את הדם ועולים לו על העץ. יש מחלוקת אם מפריעים, הרעש הפריע לו או הדם שהוא שם על ה-- הם שמו על התאנים הרבה דם וזה הפריע לו, ואז הוא בא ואמר, בגמרא כתוב, אפיקו לי קורקור מהכא. תעיפו לי את הקורקור, את אלה שמקרקרים. תוציאו אותם משם. זאת אומרת, תפסיקו לעשות שם את העבודות שלכם שמביאים פה את העופות. ואז שאל אותו התלמיד, מישהו שם או מישהו, המורה אחר שאל אותו, מה זאת אומרת? כבר יש להם חזקה. הם כבר עשו את זה שם תקופה. ואז הוא ענה להם אני, אני אנינא דעתאי, אני איסתניס. בשבילי ההפרעה הזאת היא כמו קוטרא או בית הכיסא, ולכן אני יכול אפילו

31:58 דובר 2 שעבר זמן ואני שתקתי, אני יכול לבוא ולמחות. אומר הריב"ש, ואם באדם-- במה שאדם קץ מחמת שהוא מאניני הדעת, הוי לדידיה כקוטרא או בית הכיסא. אם דבר שאדם נגעל ממנו כי הוא איסתניס, אתה מחשיב את זה כמו קוטרא ובית הכיסא, מחשיב את זה לנזק גדול. כל שכן במה שמזיקו בגופו מחמת שהוא חולה או חלוש המזג. הרעש באדם בריא זה לא מזיק, אבל אדם חולה זה מזיק לו, לכן זה יהיה אסור. אי אפשר למחות.

32:31 דובר 5 איסתניס.

32:32 דובר 2 איך?

32:33 דובר 5 חולה שומן זה איסתניס.

32:35 דובר 2 כל שכן נזק פה זה מישהו שהוא כאילו בן אדם חלוש כזה, הוא לא חולה, אבל הוא, זה הבן אדם שיש לו גוף חלוש. הוא עושה קל וחומר. אם איסטניס יכול למחות, בטח שבן אדם חלש או חולה. לפי זה הרבה פוסקים היום רוצים להגיד שלמה היום אסור להרעיש באמצע הלילה? כי היום כולם כמו חולים לגבי רעש באמצע הלילה. אתה מרעיש בן אדם באמצע הלילה, הוא לא יכול לישון, הוא לא יכול לישון, למחרת הוא לא יוכל לעבוד ותריץ, תריץ לעוד לילה אז הוא בכלל יכול ליפול ל-- ראיתי אחד הפוסקים כותב, זה גורם לעצבים ולכל מיני בעיות נפשיות ולא יודע מה. מתחילים להרחיב את זה. זאת אומרת, אמצע הלילה היום זה כמו חולה, ככה רוצים להגיד. עכשיו נשאלת השאלה, ופעם לא? פעם באמצע הלילה אצלם הכל בסדר. תעשו לי רעש חופשי. רק היום אנשים נהיו, אה, זה עדינים וחלושים והיום... לכן השאלה היא, אני אומר חלק מהפוסקים ככה כתבו, חלק מאחרוני זמננו, אבל, אה, בוא נראה את זה. רעש באמצע הלילה. שיטה ראשונה, בזמננו זה בעייתי. למה? בזמננו-

33:45 דובר 5 שלא יהיה שקיעה, מהשקיעה וזריחה.

33:48 דובר 2 לא, בזמן שאנשים ישנים.

33:51 דובר 5 אז מהשקיעה.

33:52 דובר 2 נכון.

33:54 דובר 5 לבד.

33:55 דובר 2 איך?

33:57 דובר 5 לבד.

33:58 דובר 2 כן, אבל אסור לשבת בעשר בתשע.

34:01 דובר 5 מצד גדרי התורה, לא?

34:04 דובר 2 מה? גיל שהילדים יכולים לישון מוקדם. נכון, גם ילדים יכולים לישון מוקדם יותר וזה מפריע להם. באופן כללי.

34:16 דובר 5 החלטתי לבד. אבל עדיין.

34:20 דובר 2 כן. הנושא הזה של החוק זה בשיעור הזה לא נספיק. יש עוד הרבה לדבר על הקטע של החוק, עד כמה הוא מחייב אותנו בנושא הזה. כן. עכשיו, עכשיו אנחנו מדברים על הלכה. אז בעיקרון בזמן שאנשים ישנים. אז ישנו מהשקיעה, אז כאילו מהשקיעה היה אסור. עכשיו, זה לא כל כך הגיוני שמהשקיעה אסור לעשות רעש. פה אמרנו שהפטיש אי אפשר למחות. מה זה כחולה? אז ראיתי הרב זילברשטיין כותב שכנראה גם אז התכוונו כמה שעות בתוך הלילה, כאילו שאתה יכול לעשות רעש ואחר כך זה כבר זמן שכאילו מפריע. גם כמה שעות בתוך הלילה לא ישן, לא קרה כלום עדיין, אבל אם ממש עמוק לתוך הלילה אתה ממשיך להרעיש אז זה כבר כמו נזק.

35:08 דובר 5 מבוגרים, לא ילדים. כולם.

35:11 דובר 2 זהו. עכשיו, אם אני אומר שהעניין זה כמו חולה, כן? אז אם אתה יודע שיש לשכן שלך ילדים שישנים כל יום בשעה מוקדמת, אז אם אסור לי, אולי נקרא את ההלכה של אדמו"ר הזקן לגבי חולה, מספר עשר. אדמו"ר הזקן אומר, "ואם יש לשכנו חולי הראש ומזיק לו קול ההכאה, לא יכתוש הריפות וכיוצא בהם מדברים שקול הכאתם מגיע לבית שכנו ומזיק לו."

35:40 דובר 5 כל מצב.

35:42 דובר 2 כן. עכשיו, כנראה שיש זמן. יש פה, הבאתי במספר שבע חזון איש, שממש כל מי שכותב בנושא הזה מביא את החזון איש, אי אפשר להתעלם ממנו בכלל. אה, מה קורה עם תינוקות שבוכים בלילה? אתה רואה, האישה חזרה מבית הרפואה, יש לה תינוק צורח, צורח, צורח. השכן בא ואומר, דופק בדלת, אומר, "שמע, אני חולה. אסור להפריע לחולה לישון והתינוקות שלך בוכים. בבקשה תחזרו לבית הרפואה, תחפשו, תחפשו איזה בית החלמה. אתם לא יכולים לגור פה". אה?

36:19 דובר 5 כשזה עובר גבול.

36:21 דובר 2 זהו, אתה צריך להגדיר את זה. צריך להגדיר מה בעצם החלוקה פה. עכשיו שימו לב, החזון איש קובע פה איזשהו יסוד ולכאורה אדמו"ר הזקן לא מסכים עם היסוד הזה. בואו נראה. מספר שבע, הוא אומר ככה: "נראה דאין דברי ריב"ש אלא בעושה דבר שאינו עיקר דירה, כמו מלאכת אריגה וכיוצא בזה". על מה הריב"ש דיבר? מי שמתחיל לארוג בגדים. בסדר, אז-אז אל תעשה אריגה פה. רוצה תעשה, אתה רוצה לעבוד בעבודות אחרות או משהו כזה? "שאין זה מצוי בכל אדם ולא ברוב בני אדם. אבל אם עושה דברים שרוב בני אדם עושים ולפעמים תשמישן ודיבורן משמיע קול שמפריע את החולה, אינו יכול למחות אף אם החולה קדם". הוא אומר אני עושה בבית משהו שהוא נורמלי. אני אוכל ארוחת ערב והחולה יושב קיר לידי ממש והוא אומר, "תשמע, אתה מדבר עם משפחה בארוחת ערב, זה מפריע לי, אני לא יכול לישון, אני חולה". אז אומר החזון איש, זה אני עושה משהו שרוב בני אדם עושים, ואז בתוך כדי אני גם מדבר ועושה כל מיני רעשים של חלק מהעניין, אז אתה לא יכול למחות בזה. "ורשאי אדם לבנות בית אצל חברו ולהכניס את העוללים והיונקים שצועקים בלילה ואין החולה יכול לעכב עליו, דהרי אינו חייב לצאת מדירתו". שימו לב, הוא בכוונה כותב את המקרה שאדם יבנה בית אצל חברו. הוא רוצה להגיד אפילו שכבר אתה היית פה פעם לבד, התרגלת שיש לך שקט, אין לך שכנים מסביב והיה לי שטח לידך ועכשיו אני בניתי שם בית והכנסתי תינוקים ואתה היית כבר חולה שגר שם לבד ואתה אומר, "תשמע, אני חולה. התרגלתי לגור פה לבד ואתה פתאום בונה לי בית ומכניס לי תינוקים, עושה

38:12 דובר 2 לי רעש", אומר החזון איש-

38:15 דובר 5 תינוקות זה גמלים.

38:16 דובר 2 לא, לא, לא. צועקים בלילה, סתם, בוכים, עוללים. אז הוא אומר החולה לא יכול לעכב עליו. למה? שהרי אינו חייב לצאת מדירתו. כמו שהוא אמר גם התינוק, מה התינוק? התינוק, אה, הוא צריך לבכות. זה חלק מהחיים שלו. אם אתה אומר לו לא לבכות, מה בעצם אתה אומר לו? תעבור ל-- תצא מפה. אתה לא יכול להוציא אותו מהבית. אוקיי? עכשיו שימו לב, בתחילת דבריו הוא אמר מה שרוב בני אדם עושים. בסוף דבריו הוא אמר אתה לא יכול להוציא אותו מהבית. אני חושב שאדמו"ר הזקן מסכים לסוף אבל לא להתחלה. מה אדמו"ר הזקן כתב? עם זה נסיים. אדמו"ר הזקן אמר, "לא יכתוש ריפות וכיוצא בהן". ריפות זה חיטים שטוחנים אותם בשביל להכין איזה תבשיל וכל זה. האם זה דבר שרוב בני אדם עושים את זה או לא עושים את זה? רוב בני אדם עושים. אנשים אוכלים, אוכלים תבשילים, עושים, מכינים דברים. אדמו"ר הזקן אמר לא, שלא יכתוש את זה. למה? כי זה מציק ל-לחולה. הרי רוב בני אדם עושים את זה. אלא מה? אז אל תעשה את זה. מה קורה אם היה לך בבית עכשיו חולה? מה היית עושה? כמו הדוגמה עם האלרגיה למשל. יש אלרגיה בבית ספר לאיזה ילד, אומרים לכולם לא להביא חלבי. עכשיו אני אגיד מה אני אשם שהוא יש לו אלרגיה, עכשיו כולם לא צריכים לא להביא חלבי. עכשיו מה אם למישהו מהמשפחה שלך היה אלרגי? לא היית אוכל חלבי כל החיים עכשיו בגלל שמישהו אחד אלרגי. קשה? קשה. בלתי אפשרי? לא בלתי אפשרי. קשה. בסדר. אני חושב שאדמו"ר הזקן מתכוון להגיד אל תאכל ריפות מהיום או תכתוש את הריפות, תקנה ריפות כבר, אה, חיטים

39:50 דובר 2 כבר טחונים ותבשל אותם בבית. זה-זה קשה, זה לא נוח, אבל זה לא הכרחי בדירה. אבל תינוקות שבוכים בלילה זה לא עניין של קשה ולא נוח. אני צריך לצאת מהבית אם אני צריך, אה, להשתיק את התינוקות שלי. לצאת מהבית, למה אני צריך לצאת מהבית ואתה יכול להישאר בבית שלך? למה אתה-- למה אתה מוציא אותי מהבית ואתה-- מפריע לך הרעש? אולי תצא אתה מהבית? וזה יסוד, אולי בשיעור הבא אני אראה שיש אותו בעוד איזה אחד הפוסקים, ביסוד על זה, שיש-- אני צריך לשמור עצמי מנזק, אבל עד לבטל את הרשות שלי בבית ולצאת מהבית שלי, זה כבר לא. אז כל דבר, מה שיוצא לכאורה על פי אדמו"ר הזקן, כן? כל דבר שהוא הכרחי למגורים, אתה לא יכול לעצור אותי מזה. אבל מה שהוא לא הכרחי, זה כן לכאורה צריך להתחשב במישהו. אם אתה עם תינוקות שישנים בשעה מוקדמת ואתה יודע שיש לך תינוקות אצל השכן, אז אל תשים מוזיקה בקולי קולות שאתה מפריע להם, אפילו שזה לא מגיע אחד עשרה. לפי החוק מותר, אבל אתה מצווה לא להזיק לשני. אבל אצלך זה לא משהו שהוא הכרחי. אתה לא חייב עכשיו לשמוע מוזיקה בקולי קולות. אבל אם למשל אתה צריך לעשות שיפוצים בבית ואמרו לך, "תשמע, אני כל היום אני חולה וכל היום--" אתה לא עכשיו כל היום לא תעשה שיפוצים. אתה חייב איזושהי שעה לעשות שיפוצים. אז כן, לא תעשה את זה בשעות מאוחרות, אבל במשך היום אתה כן תוכל לעשות את זה כדבר שהוא הכרחי לדירה שלך עכשיו, אתה צריך לשפץ אותה. ככה לכאורה זה הכלל. נמשיך בעזרת השם בשיעור הבא.