בונוסים ומתנות בקניה חלק א' - הרב ישראל מעטוף שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:10 דובר 2 ברוך השם, היום מתחילים נושא חדש. נושא מאוד פרקטי ומאוד מעניין, אבל גם מאוד מורכב. אבל כמו תמיד, ננסה לעשות את זה לפשוט כמה שאפשר. הנושא שלנו היום זה בונוסים ומתנות. אז לפני שנתחיל, אני רוצה לשמוע דוגמאות של מבצעים. מה שאתם חושבים, כל מיני מבצעים שעולים לכם בראש, ונראה באמת שאנחנו נקיף את כל האפשרויות, כי כל מבצע יש לו איזה שינוי קטן שהוא משנה את התמונה. אז יש כל מיני מבצעים שאנחנו מכירים מהחנויות. תנו דוגמאות.

00:55 דובר 3 שתיים בעשר.

00:57 דובר 2 אוקיי. אוקיי. בקנייה מעל כך וכך.

01:04 דובר 3 חברי מועדון.

01:05 דובר 2 חברי מועדון. אוקיי, אז בוא נראה אם הצלחנו לכסות את הכול. אני עשיתי פה איזה סוג של איזה עשר דוגמאות. קנה, קבל. קנה מקרר, קבל מיקסר. האם זה מתנה או מבצע? תכף נראה. אני פעם הלכתי לקנות, לקנות מקפיא—

01:28 דובר 3 זה נראה כמו מתנה.

01:29 דובר 2 איך?

01:30 דובר 3 זה נראה כמו מתנה.

01:31 דובר 2 נראה כמו מתנה. רציתי לקנות מקפיא—

01:33 דובר 3 שואלים אם זה לא מתנה או לא מבצע, זה לא כתוב לידו מחיר.

01:36 דובר 2 זהו, זהו. זה כבר השאלה הגדולה. פה זו השאלה הגדולה. פעם רציתי לקנות מקפיא, המקפיא היה אלף מאתיים, רציתי לקנות אלף מאתיים. היה איזה... לא זוכר, לא להגיד שמות של חנויות, של פרסום ודברים. משהו שיש בכל העיתונים. התקשרתי, אמרתי להם, "אני מחפש משהו באלף מאתיים", אז אמרו לי, "אה, מה שאתה רואה בעיתון באלף מאתיים חמישים עם המתנות האלה והאלה, אז בלי המתנות זה אלף מאתיים". אז זאת אומרת, המתנות אתה משלם עליהן את המאה חמישים שקל. אז זה, זה קנה, קבל. אוקיי? ארבע במאה, זה מה שהראיתם מקודם. אחד פלוס אחד, שניים פלוס אחד. זה מאוד משנה אחר כך, אחד פלוס אחד או שניים פלוס אחד. בקנייה מעל כך וכך כסף. השני בחצי מחיר. בזה יש... ניתן שלוש אפשרויות, שלוש אפשרויות: השני בחצי מחיר, השני בתשעה שקל והשני בשקל. כולם מבינים את ההבדל. כשאומרים לך השני בשקל, אתה לא משלם באמת שקל על המוצר. השני בתשעה, האם זה מוצר שהוא פחות או יותר במחיר, אתה יכול להגיד שאתה באמת קנית אותו בתשעה שקל? קופון לקנייה הבאה, וצבירת נקודות. אוקיי? עכשיו, כל הדברים האלה, אם אני הולך לחנות, מקבל את המתנות, את ההטבות, הכול טוב ויפה, כי—

02:57 דובר 3 חברי מועדון.

02:57 דובר 2 חברי מועדון זה גם דוגמה, כן. חבר מועדון מקבל...

03:01 דובר 3 עשרים שקל, אה, המוצר עולה שש מאות חמישים.

03:06 דובר 2 רגע, מה זה העשרים?

03:08 דובר 3 המוצר עולה שש מאות חמישים, לחברי מועדון עולה ארבע מאות, ולהיות חבר מועדון עולה עשרים.

03:13 דובר 2 כן, כן, זו דוגמה טובה שאתה משלם בעצם על זה שאתה חבר מועדון. עכשיו, אם אתה קונה עבור מישהו, יש פה שאלה. נכון. אז אם אני קונה עבור עצמי כל הדברים האלה, הכול טוב ויפה. קיבלתי מתנות, אני מבסוט. אבל אם שלחתי מישהו לקנות והוא קיבל מתנה, עכשיו השאלה למי זה שייך. לא תמיד זה שאני שלחתי מישהו. לפעמים אדם, למשל, קונה עבור התוועדות. הוא תורם, מישהו אחר תורם. כשזה תורם, אז השאלה מתחלקת לשלוש: האם זה השליח, התורם או המוסד? יש אדם שתורם עבור מוסד. לא ניגע בזה היום. אז נראה מהמקורות. היום אני אתן עמוד מקורות וזה חשוב לדעת טוב את המקורות, כי אחר כך לקחת, ללכת לפרקטיקה מדי מהר זה לא עובד. צריך קודם לדעת טוב את המקורות. הדוגמה בהלכה, בגמרא כבר, אדם הולך לחנות ובסגנון של פעם, דיברנו על זה פה בשיעורים קודמים. מי שזוכר שזה היה פה גם— אני זוכר בתור ילד שזה היה פה גם אותו רעיון. כשאתה מגיע לקופה אתה אומר למוכר, "אני רוצה כך וכך", המוכר הולך ומביא לך. אז אתה אומר לו, אתה מגיע, כאילו אתה מגיע עם כלי מהבית. "אני רוצה קילו סולת", אז הוא הולך, מביא לך קילו סולת. אבל במקום להביא לך קילו סולת, יביא לך קילו וחצי. זה הדוגמה בהלכה. או שני קילו, נגיד שני קילו שיותר קל. הקילו הנוסף למי הוא שייך? למי שבא לחנות לקנות או למי ששלח אותו? עכשיו, במאמר מוסגר, לפני שאנחנו ממשיכים, יש לכם שאלה שאני מאמין שלא כל כך חשבתם עליה, אבל היא מאוד, מאוד בסיסית בכל הנושא של מקח וממכר. שלחתם מישהו לחנות לקנות סידור. הוא קנה את הסידור. כולנו מכירים

05:11 דובר 2 את דיני הקניינים. בשביל שמשהו יהיה שייך למישהו צריך לעשות קניין, וזה לא סתם. דוגמה שהבאנו בשיעור הקודם, אני חושב, לפני שני שיעורים. מישהו קנה בית והגיעו גויים ושינו את הבית, שינו את הכתלים. יש שם סיפור שלם שהיה. שם זה היה מאוד משנה מתי קרה כל הבלגן הזה, אם זה קרה לפני הקניין או אחרי הקניין. מי סופג את זה? שלחתי מישהו לקנות סידור. הוא קנה את הסידור. עכשיו זה ביד שלו. למי זה שייך הסידור הזה כרגע? זה שייך למוכר, זה שייך לשליח שקנה, זה שייך לי שאני שלחתי אותו.

05:50 דובר 4 למשלח.

05:51 דובר 2 איך למשלח?

05:52 דובר 4 נכון.

05:52 דובר 2 איזה קניין המשלח עשה בסידור הזה?

05:57 דובר 4 שליח, עשה בשבילי.

05:58 דובר 2 שליח עשה בשביל המשלח. עכשיו, מילא אם המוכר יודע שהוא שליח, אז אתה יכול להגיד שהוא מתכוון לתת את זה למשלח באמצעות השליח, נותן לו וכך—

06:13 דובר 4 זה לא נקודה פה. עצם זה שהוא שולח אותו הוא כמו אומר לו, "זכה לי בזה". הוא שליח, הוא נשלח.

06:19 דובר 2 עכשיו, אם אתה זוכה מההפקר, אתה אומר לו, "זכה לי", הוא מרים את זה, הוא זוכה בשבילך. אבל פה יש מישהו שנותן. הוא צריך לדעת למי הוא נותן את זה לכאורה.

06:28 דובר 4 מיד קנינו, זה לא קשור לו.

06:29 דובר 2 צריך דעת מקנה.

06:31 דובר 4 ואם אין דעת מקנה?

06:32 דובר 2 אז הוא, הוא חושב שהוא מקנה את זה לך. לא, הוא לא. הוא צריך לדעת למי הוא מקנה.

06:36 דובר 4 מה המקנה חושב?

06:37 דובר 2 שיהיה קניין. כל קניין צריך שיהיה מדעת הבן אדם. בכלל, מישהו, אתה סיכמת עם מישהו שאתה קונה, שאתה מקבל את זה מתנה את הסידור הזה, אוקיי? סגרנו מאה אחוז, אתה מקבל את זה מתנה. אני הלכתי ואתה בא לפה, מרים את זה. האם זכית בזה או לא? התשובה היא לא. למה? כי הקניין לא היה מדעתי. אני צריך להגיד לך, "לך משוך וקני", או שאתה תהיה נוכח פה ותרים מידי, אני רואה את זה. צריך דעת מקנה.

07:08 דובר 4 כמוכר לא אכפת לך מי קונה את זה.

07:10 דובר 2 אוקיי, אז התשובה היא מה שאתה אומר. התשובה היא: כל מוכר שנותן משהו, נותן חפץ, בדעתו לתת את זה לבעל המעות, למי שהוציא את הכסף. אז כשהוא נותן את זה לשליח, הוא מתכוון שיזכה בזה בעל המעות, מי שנתן את הכסף. אני לא רוצה לסבך את העניינים, אבל... איך? עכשיו השאלה היא, זה המוצר הראשון. המוצר הראשון שייך למשלח. מה קורה עם המוצר השני? למי הוא שייך? אז בוא נראה. זה הלשון של אדמו"ר הזקן. כתבתי למטה דעת רש"י. אדמו"ר הזקן בעצם מביא שתי דעות בתוך דבריו. הוא מביא את המקרה בגמרא: נותן לחברו מעות לקנות דבר שיש לו שער קצוב וידוע. שולח אותו לקנות קילו סוכר. קילו סוכר עולה ארבע שקל. והוסיף המוכר לשליח, נתן לו שניים. הרי זאת התוספת מתנה. מה עושים עם המתנה הזאת? ואינו צריך להקנות כולה לבעל המעות, אלא חצייה. מתחלקים חצי חצי. מה הסיבה ש-- עכשיו, מה שכתוב חצי חצי זה כתוב בגמרא. מתחלקים חצי חצי. באים הפוסקים וחולקים למה זה חצי חצי, ואז מזה מסתעפים כל המקרים של היום. למה חצי חצי? אז הדעה הראשונה למה חצי חצי: כי אין הדבר ידוע למי נתן מתנה זו, לשליח או למשלח. הוא לא מפרט פה מה הצדדים, אבל בעיקרון המוכר מ-- עומד מולו מישהו, נותן לו מתנה, אבל אנחנו לא יודעים אם הוא מתכוון לתת לשליח או למשלח. ככה רש"י אומר. הריטב"א טיפה יותר מפרט מרש"י, הוא אומר: האם הוא נתן את זה למי שהוציא את הכסף? או שהוא נתן לשליח כי הוא רוצה שהוא יחזור ויקנה. הוא רוצה שתהיה לו הרגשה טובה והוא יחזור ויקנה. מי בא בסוף לחנות? השליח בא לחנות. אתה לא יודע מה הוא התכוון. לא

09:15 דובר 2 יודעים מה הוא התכוון, עושים חצי חצי. יש פה שאלה לכאורה אם זה-

09:22 דובר 5 מאיזה כסף הוא אומר? היום הכל... אפילו היום שעושים באשראי ואיזה...

09:28 דובר 2 בכסף של עצמו או של המשלח?

09:30 דובר 5 בדרך כלל זה בכסף של המשלח. לא יכול להיות שאשתי...

09:33 דובר 2 בדרך כלל אני חושב שבכסף של השליח. תחשוב, אתה שולח מישהו, "תקנה לי", בדרך כלל אתה נותן לו כסף מראש או שאתה אומר, "תקנה לי, אני אחזיר לך אחר כך".

09:42 דובר 5 שתי אפשרויות שהם אה...

09:44 דובר 2 אה, שתי נפשות.

09:45 דובר 5 שתי נפשות.

09:46 דובר 2 אוקיי, בסדר.

09:48 דובר 5 יכול להיות שהכסף פה מבוטל מראש, כן? או ש... על פי המקרה בציור.

09:55 דובר 2 על כמה הוא יודע כמה זה הולך לעלות.

09:57 דובר 5 יש גם אנשים שיש לו חשבון פתוח כזה גם לדוגמה, שיש שם כסף מלווה, כן?

10:03 דובר 2 אז שם בעצם הוא לא משלם, הוא יוצר חוב על המשלח.

10:08 דובר 5 יש גם כן שם.

10:09 דובר 2 אה, או שיש לו שם. פה זה לא משנה. אם השליח יוצר חוב על המשלח, אז זה כאילו המשלח שילם.

10:17 דובר 5 כן.

10:17 דובר 2 ועכשיו, מי ששם לב, אדמו"ר הזקן כותב, "הנותן לחברו מעות לקנות". ופה נשאלת השאלה מה קורה אם הוא לא נתן לו מעות לקנות, אלא הוא מעצמו קנה עם הכסף שלו. אבל כמו שאמרתי מקודם, אני לא רוצה לסבך. אני אקח את המקרה הפשוט והרגיל, כי על ההתחלה נגיד את כל האפשרויות, אנחנו נסתבך. מקרה פשוט, מישהו שנתן לשני כסף, הוא הלך והוא קנה, קיבל מתנה, מחלקים אותה לחצי. חצי חצי. למה? כי לא יודעים למי הוא התכוון לתת.

10:48 דובר 5 כשהוא נותן לו שני קילו, הוא צריך להגיד לו, "אני נותן לך את זה כמתנה מהחנות שלך", הוא לא ידע.

10:54 דובר 2 עכשיו, אה, שלא יהיה אונאה? כי אחר כך הוא יטען-

10:57 דובר 5 לא, זה לא אונאה.

10:59 דובר 2 אולי זו טעות.

10:59 דובר 5 פשוט הוא ביקש שני קילו, הוא הביא לו את הקילו. כאילו שמישהו יבצע עבירה, אני מה? הוא שם חילול גוף.

11:07 דובר 2 אוקיי, אז באמת מדובר שרואים שזאת לא טעות. אם רואים שזאת טעות, אז יש מה לדון ואז המוכר יוכל להגיד, "זאת הייתה טעות" וכולי. אבל כשרואים שזאת לא טעות, אז אנחנו מתייחסים לזה כמתנה.

11:20 דובר 5 אז לפי זה זה כן חצי חצי, אפילו-

11:23 דובר 2 רגע, אנחנו עדיין אוחזים, זה דעת רש"י, זה דעה ראשונה. דעת רש"י זה חצי חצי. זה הגמרא חצי חצי. השאלה היא למה. אז הדעה הראשונה למה חצי חצי? כי לא יודעים למי הוא התכוון.

11:33 דובר 5 גם כשהמוכר, השולח, המשלח נתן את הכסף. אפילו-

11:37 דובר 2 כן, כן, כן, כן, כן. כשהמשלח נתן את הכסף.

11:39 דובר 5 טוב, אנחנו אומרים, הוא אומר שאלה חזקה, זאת אומרת, מה הסיבה של המוכר לתת לו מתנה? אם כן, למשוך אנשים, והאדם שמגיע אליו זה השליח, אז זה לא נהיה שזה יגיע לבעל המעות.

11:51 דובר 2 למוכר מה אכפת לו מי יגיע? העיקר שאנשים יבואו.

11:54 דובר 5 לא, למוכר יותר חשוב שהכסף יגיע.

11:59 דובר 2 מי יביא לו את הכסף? מי יגרום? השליח הזה יכול כל פעם ללכת לחנות אחרת.

12:06 דובר 5 אם ה..., אם המשלח יקבל את המתנה, לשליח יכול להיות אינטרס לקנות בחנות שלו, לקנות בחנות שלו.

12:11 דובר 2 למשלח יהיה אינטרס לשלוח עוד. נכון, נכון. אז חצי חצי. עכשיו אתה אמרת, אמר-- הוא צריך להגיד. מה קורה אם הוא אמר: "אני נותן את זה לך, אתה חבר שלי, אני נותן את זה לך". לפי רש"י, מה יהיה? ורש"י, זה שייך לשליח. כי למה אמרנו שזה חצי חצי? כי לא יודעים למי התכוון הנותן, אבל אם הוא אמר אני נותן את זה לך, זה שייך לשליח. אמר אני נותן את זה למשלח, שייך למשלח. עכשיו, הדעה זה-

12:37 דובר 5 יכול להיות שזה יהיה משנה אם זה יהיה משהו שהוא קבוע לכולם או משהו שהוא אליו, זאת אומרת אפילו אם הוא לא אמר לו, אבל כשהוא נכנס הוא נתן לו, אמר.

12:45 דובר 2 מקודם הזכרת באמצע המילים שלך, מבצע קבוע מראש. מבצע קבוע מראש זה המציאות של היום ברוב המקרים, וזה בעצם השלב של הפרקטיקה שהוא משתנה מההלכה בפשטות. ופה כל הפוסקים, כל אחד מנסה להסביר מה השתנה פה בעצם. אז בוא ניקח את המקרה של פעם. אנחנו נביא את המקרה של פעם עם הקופה, שאתה מגיע והוא מוסיף לך במקום, שזו מתנה אקראית במקום. אם זה קבוע מראש, זה באמת משתנה. נראה אחר כך למה. עכשיו, אני נוגע פה בנושא מאוד כללי בדיני ממונות, אבל ממש על קצה המזלג. יש כלל בהלכה, נקרא לזה בלשון של ימינו, נהנית — תשלם. בן אדם שנהנה אמור לשלם על מה שהוא נהנה. דוגמה, בן אדם אכל משהו בשולחן, ראה שולחן, חשב שזה הפקר, אכל, מתברר שיש איזה בעלים, ואז הוא אומר, "אני לא ידעתי, האמנתי שזה הפקר". אוקיי, לא ידעת, אבל בפועל נהנית, אכלת, היה טעים. תשלם על מה שנהנית. יש מושג שנקרא משתרשי ליה. זה, זה רק, לא חייב להבין את זה עד הסוף. זה רק הקדמה להמשך. יש למשל מתנות כהונה, דברים כאלה שזה נקרא ממון שאין לו תובעים. ממון שאין לו תובעים, אכלת אותו בטעות כמו שאמרנו מקודם, אין תובעים, אין מי שיתבע אותך. אתה אמור להיות בעיקרון פטור. אומר התוספות, יש מצב יותר חזק מנהנית, יש מצב של משתרשי ליה. מה זה אומר? נחסך לך. למשל, במקרה הזה כביכול, כביכול, אותו אחד חסך ארוחת בוקר. חוץ מזה שהוא נהנה והיה טעים לו והכול, זה עניין אחד. אבל הוא היה אמור ללכת לחנות לשלם עשר שקל לארוחת בוקר, ועכשיו הוא חסך עשר שקל. זה כבר הוא אמור לשלם אפילו למ--

14:47 דובר 2 אפילו במצב של מתנות כהונה, ממון שאין לו תובעים, הוא אמור לשלם כי יש לו בעצם כסף בכיס, כי נשאר לו עשר שקל מיותר. מאיפה העשר כס-- עשר שקל האלה? תן אותם בחזרה לאיפה שהם היו. למה אמרתי שזה כביכול? כי תוספות שמה אומר שבמקרה של האוכל זה לא ככה. למה? כי הוא יכול להתענות אם הוא רוצה. ככה תוספות אומר, הוא יכול להתענות, הוא יכול לצום. הוא לא היה-- הייתי חייב לאכול ארוחת בוקר? לא הייתי חייב. אז הוא-- היה. איך? על, על... המקרה של אחד, יש שם דוגמה של מלך שבא ולקח לו את המעשרות ואז הוא נפטר ממעשרות אחרים, זה היה צריך לשלם, משהו כזה שלא קשור לאוכל. מצב שנחסך לו, הוא צריך לשלם את מה ש-

15:30 דובר 5 מצב.

15:31 דובר 2 איך?

15:31 דובר 5 כאילו, אין לי שום בעיה, זה קרה. אוטובוס.

15:36 דובר 2 אוטובוס בעיקרון זה חברה ברורה. ממון שאין לו תובעים זה מקרים, או כסף לעניים, כסף לקבוצה שלא יודעים מי זה הקבוצה הזאת. מישהו תרם כסף, קח את זה, תן לכל מי שהשם שלו מתחיל בא'. זה ממון שאין לו תובעים. עכשיו, זה הכול הקדמה להמשך. יש מצב שאחד-- עכשיו, בשני המקרים הקודמים, כשאני אכלתי את זה, לשני היה לו מקודם עשר שקל ועכשיו יש לו אפס. נחסר לו. או שאני נהניתי או שאני חסכתי. יש מצב שלישי, זה נהנה וזה לא חסר. אני נהניתי, אבל הוא לא נחסר לו דבר. לדוגמה, גרתי בבית שלו, השתמשתי בחפץ שלו. מצב הזה זה נהנה וזה לא חסר, פטור. לא צריך לשלם. עכשיו שימו לב מה קורה כאן במצב שלנו.

16:30 דובר 6 גם אם זה עשוי להשכרה.

16:32 דובר 2 איך? אם זה עשוי להשכרה זה נקרא חסר, ואם זה דבר שלא עשוי להשכרה זה נקרא לא חסר.

16:40 דובר 6 בארץ החוק זה שכדי--

16:41 דובר 2 בארץ זה לכאורה כל דבר עשוי. עכשיו, לא, זה יכול להיות דירה שהיא לא ראויה למגורים למשל. יש בה איזה נזק שהיא לא ראויה למגורים, אז זה דבר שלא עשוי להשכרה. יש גם, יהיה-

16:59 דובר 6 רצית לדבר על המצב של מישהו.

17:01 דובר 2 יש גם מצב-

17:02 דובר 6 לא יכול להשכיר, גם מצב.

17:04 דובר 2 יש מצב שמישהו שטס לחו"ל והוא השאיר את הדירה שלו ככה, לא דאג לאף אחד שיטפל בה. עכשיו היא עומדת ככה. אז אומרים ש-

17:14 דובר 6 מישהו בא לגור בה.

17:16 דובר 2 יש שמה, כן, סייעו קפצ'ר, יש שמה גם כן. עכשיו במקרה שלנו, נחזור למקרה שלנו. הבאנו מקרים שחסר לשני, לא חסר לשני. מה קורה כאן? אותו שליח, אמרנו לפי רש"י קיבל מתנה. הלך לחנות לקנות, קיבל מתנה. מה עושים? מתחלקים חצי חצי. מה אומרים? אמר לו במפורש המוכר, אמר לו, "זה בשבילך". אוקיי, אז זה בשבילי. לפי רש"י הוא לוקח את זה לעצמו. רגע, מאיפה הגיע? קנית קילו סוכר, קיבלת עוד קילו סוכר. לא הוצאת שום דבר מהכיס. פתאום נהיה לך קילו סוכר. מאיפה המתנה הזאת הגיעה אליך? בעקבות מה? בעקבות שפלוני שלח אותך לקנות קילו סוכר. אם הוא לא היה שולח אותך לקנות לא היית מקבל את המתנה. זאת אומרת, אתה נהנית עכשיו, זה קשה, זה לא, זה לא המקרים הקודמים. לא נחסר לשני מצד אחד. מצד שני אתה לא יכול להגיד זה נהנה וזה לא חסר, כי יש פה מתנה נוספת שהגיעה עכשיו בעקבות השני. אתה לוקח ממנה, אתה מחסיר ממנה, אבל זה הגיע בעקבות השני. פה מגיעה השיטה השנייה, למה יחלוקו? השיטה הקודמת אמרה למה יחלוקו? לא יודעים למי. חצי חצי. זה רש"י. השיטה הבאה אומרת ככה. אמרתי אני אסכם את זה כי זה קצת מסובך. השיטה הבאה אומרת, "ויש אומרים שאפילו פירש לו המוכר שנתנה לו צריך ליתן חצייה למשלח, הואיל ועל ידי מעותיו באה לו ההנאה הזאת". אתה לא נהנית מהשמיים. אתה לא עשית, כביכול לא עשית שום דבר בשביל זה. נכון, הלכת לקנות, אבל אם סתם היית הולך לחנות ונכנס ויוצא לא היית מקבל מתנה. אתה קיבלת מתנה בגלל שהוא שלח אותך לקנות, בגלל הקנייה הזאת. תתחלק חצי חצי עם זה ש--

19:02 דובר 2 מי שגרם לך ליהנות. זה ההלכה פה של הדעה השנייה, זה דעת הרי"ף. אז בעצם אם נסכם, הגמרא אומרת שמי שמקבל מתנה, שליח שמקבל מתנה צריך להתחלק חצי חצי עם המשלח. רש"י אומר למה? כי לא יודעים למי זה שייך, אז חצי חצי. לפי רש"י אבל אם יודעים זה יהיה שייך לו לגמרי. הרי"ף אומר חידוש גדול, שהשליח נהנה מהמשלח, צריך להתחלק איתו חצי חצי. מה פוסק אדמו"ר הזקן? "וירא שמיים יחוש לדבריהם". ככה פוסק אדמו"ר הזקן. זאת אומרת, מעיקר הדין, אם הוא קיבל מתנה זה שייך לעצמו, אבל ירא שמיים ייתן חצי למי ששלח אותו. הוא מוסיף עוד משפט, "וכן בכל הנאה שבאה לשליח על ידי שליחותו". כל הנאה שיש לו על ידי שליחותו הוא צריך להתחלק חצי חצי עם המשלח.

20:00 דובר 6 למה לפי הרי"ף הכול עוד לא זה לא זה משלח? אם אתה אומר הואיל ועל ידי מעותיו הגיע, מה השליח פה קיבל מתנה?

20:09 דובר 2 במקרה שפירש. מקרה שפירש אז יהיה חצי חצי.

20:15 דובר 6 ואם לא פירש? זה היה כל המשלח?

20:20 דובר 7 לא פירט.

20:22 דובר 6 בוודאי שגם יהיה חצי חצי.

20:23 דובר 2 כן, אבל נכון, זה גם יהיה חצי חצי.

20:25 דובר 6 לא.

20:27 דובר 2 השאלה היא בסוף החצי שהוא קיבל, זה מה שהוא יתחלק עם החצי הזה חצי חצי.

20:31 דובר 6 לא, שניהם לקחו משם.

20:33 דובר 2 אבל לא יודעים.

20:37 דובר 6 במקרה שהוא, במקרה שהוא לא פירט, אז האדם חוזר וחוזר בו, זה רע שאתה לא יודעים.

20:43 דובר 2 פשטות. ככה לפי הסדר הדברים של אדמו"ר הזקן, והוא מביא את זה בהמשך הדעה הקודמת.

20:48 דובר 6 אז זה צריך להיות בידיעות של האדמו"ר.

20:55 דובר 2 עכשיו בוא ננסה לדבר על המצבים של היום. קודם סיכום של הדעות.

21:01 דובר 6 לפי, לפי ההלכה זה כמו זה וזה גובר. כאילו אני אומר, אני נותן את זה לך, אבל אחרי הכל זה היה מעות של המשלח, אז זה הולך חצי חצי.

21:12 דובר 2 אגיד לך מה, אדמו"ר הזקן כותב פה צד אחד. הצמח צדק מביא את אותה דעה והוא מביא לשון קצת אחרת. הוא אומר: מעותיו של זה גרמו ורגליו של זה גרמו. ככה הוא כותב. לפי הצמח צדק זה יוצא שכל מתנה שנותנים בעקבות קנייה אמור להתחלק חצי חצי. למה? כי שניהם פה גרמו לעניין הזה, גם המשלח וגם השליח. הוא הרגליים שלו והוא הכסף שלו. לפי הצמח צדק יצא שגם אם במפורש אמרתי אני נותן את זה למשלח, הוא יצטרך להתחלק עם השליח כי השליח גם גרם לו, הוא הלך. ככה זה. לא הזכרתי את זה מקודם כי אדמו"ר הזקן סותם. הוא הביא רק את הצד האחד.

21:55 דובר 6 אם זה נקרא ש... קוראים לו שני ב... שני דודות ושלוש מאות שקל. עכשיו אני באתי לדבר. עכשיו עוד מישהו לבוא. בואו נתקדם.

22:09 דובר 2 אתה שואל האם מותר לצרף מישהו לקנייה? זה נושא בפני עצמו. נושא בפני עצמו. לא זוכר אם עצרנו על הבולע, אבל אולי אחרי השיעורים האלה נעבור לנושא הזה. הוא שואל שאלה של להשתמש במבצעים בשביל מישהו אחר. יש לך כרטיס מועדון לקנות בשביל מישהו או לצרף כמה קניות לקנייה אחת. אנחנו רואים מצב שהוא עושה את זה תקין. השאלה למי זה שייך.

22:34 דובר 6 למה? למה לא נחשב שליח של ה... שליח של המיצי?

22:42 דובר 2 שלוחו של אדם כמותו. שליח של המשלח.

22:46 דובר 6 כן. לא יודע. אני... אדם...

22:51 דובר 2 הוא שליח בפעולה שלו, כמו שאמרנו, ברגע שהוא מרים את אותו חפץ זה נהיה שייך למשלח. אבל המתנה זה משהו נוסף על השליחות. עכשיו מגיעים לשלב הבא של המבצעים של היום. האם כשאני קונה ויש פרסומת מראש אחד פלוס אחד, כמו שאמרנו מקודם, האם זה באמת מתנה? מישהו פה נותן לי מתנות? מחלקים פה מתנות? בפשטות זה כבר גלום במחיר. אתה בעצם, יש פה סוג של הנחה. עכשיו מה קורה? דיברנו עכשיו על מתנה. מה קורה אם לא היה מתנה? זה היה הנחה. שלחתי מישהו לקנות וזה עולה מאה שקל וזה המחיר בכל החנויות. הוא קיבל הנחה של חמישים שקל. קנה את זה בחמישים. האם השליח יכול להגיד, "בוא נתחלק חצי חצי בהנחה הזאת. תשלם שבעים וחמש, אני אקבל עשרים וחמש, אתה עשרים וחמש". אז מה המדד? איך אני מודד דבר, האם מתנה או הנחה? המדד הוא מחיר קצוב, מחיר לא קצוב. מחיר קצוב זה הדוגמה של הסוכר. הסוכר עולה ארבע וחצי שקל או קילו אגוזים עולה שבעים שקל. אתה מוסיף לו עוד, זה מתנה, זה תוספת, מתחלקים בה. מחיר לא קצוב, דוגמה הכי טובה זה קנייה של בית, רכב יד שנייה, כל מיני דברים כאלה. אין לזה מחיר ברור. אם למשל, ניקח דוגמה הפוכה, לא דוגמה שלנו שקיבלת מתנה, אלא השליח בא, שלחתי אותך מתווך. זה מקרה שהזכרנו אותו בעבר גם. מתווך מוכר דירה בדירה מוצית. הוא אומר ללקוח: "בכמה אתה רוצה למכור?" "מיליון." והוא הולך מוכר את זה מיליון מאה. למי שייך המאה אלף שקל הנוספים האלה? האם המתווך יכול להגיד: "ביקשת מיליון, קיבלת. עוד מאה אליי לכיס", או שזה שייך למוכר?

24:52 דובר 8 חייב להגיד.

24:53 דובר 2 איך?

24:53 דובר 8 חייב להגיד.

24:53 דובר 2 האם הוא חייב לספר על זה?

24:55 דובר 8 חייב או לא?

24:57 דובר 2 מה התשובה? מה התשובה? זה נקרא מחיר שהוא לא קצוב. לדירה אין מחיר ברור, אז ברגע שאתה במקום לגבות מהקונה מיליון, הבאת לנו מיליון מאה, על מה הוא שילם את המיליון מאה? הוא לא נתן לך מתנה מאה אלף שקל. הוא שילם על הדירה מיליון מאה. אז כל הכסף הזה הולך למוכר. זה לא שייך למתווך בכלל. זה דוגמה של מחיר שאינו קצוב. אז גם אם אני בא לחנות לקנות דברים ש... היום אין כל כך מוצרים בחנות שהם לא קצובים. כל דבר יש לו מחיר. זה יותר, מישהו הזכיר פה מכירת חיסול. אתה מגיע לחנות מכירת חיסול, שמים לך כמה מוצרים, יאללה קח כל זה במאה שקל. אין פה באמת מחיר לכל דבר שם. המשלח שלח אותו לקנות סידור שעולה חמישים שקל. בפועל הוא יצא מהחנות עם ערימה של ספרים וזה עלה לו מאה שקל. האם אני אומר שיש פה סידור בחמישים וכל השאר זה מתנות? לא. אני אומר הכל פה זה מחיר אחד גלובלי להכול. נקרא בלשון של הגמרא זה—

26:05 דובר 8 לכן הכול שייך ל...

26:07 דובר 2 כן, בדיוק. זה מה שהגמרא זה כן אומר. אבל אם הוא דבר שאין לו שער קצוב, חייב ליתן הכול למשלח. ופה הוא מוסיף משפט, שהמשפט הזה בעצם מכסה את כל המקרים שלנו היום. כי אין כאן מתנה אלא מקח בזול. זה לא מתנה, זה מקח בזול. מקח בזול במילים שלנו, במילה שלנו, הנחה. הגמרא אז כן אומר שמתי מתחלקים, מתי יש מה לדון: כשיש מתנות אז מתחילים לחשוב למי זה שייך. כשיש הנחה, מי קיבל את ההנחה? זה שקנה פשוט שילם פחות. אז הוא שלח אותך עם מאה שקל וקיבלת הנחה, זה עלה לך רק חמישים. נשאר לך ביד עוד חמישים. של מי החמישים שנשארו לך ביד? הם של המשלח. לא קשור אליך בשום צורה. הוא קיבל את ההנחה. אם זה היה מתנה, הייתי חושב למי זה שייך. ככה יוצא מהגמרא זה כן. אף על פי שכששלחו אמר לו לקנות ביוקר, הוא אמר לו במפורש תקנה לי את זה במאה שקל. הוא השיג את זה בחמישים. בפועל יש פה הנחה ולא מתנה. לפי זה אני אחזור לתחילת השיעור. כל הדוגמאות שהבאנו בהתחלה. קנה, קבל. יש מבצע, אתה קונה מקרר, מקבל מיקסר. פה צריך עכשיו, זה נושא, זה קצת קשה להגדיר אותו. ברמת העיקרון קנה, קבל זה מתנה. אני קניתי מקרר, קיבלתי מיקסר, אבל צריך להבין מנסיבות העניין האם זה כלול בתוך המחיר או לא. איך אפשר להבין את זה? אני חושב שהמדד הוא אם זה מפורסם בעיתונים בצורה ברורה מראש, אתה קונה זה, מקבל זה, מסתמא זה מכוסה בתוך המחיר. אבל אם זה מתנה, למשל חנות חדשה שבכל קנייה נותנים איזשהו דבר במתנה, ואתה רואה שלא מסתכלים בכמה קנית, בחמישים,

28:15 דובר 2 במאה, באלף. מתנה על כל קנייה. אז המוכר יש לו בצד ערימה של מתנות. כל מי שקונה נותן לו אחד. פה המתנה הזאת היא לא כלולה בתוך המחיר, זה לא ששילמת עליה, אלא הוא רוצה למשוך לקוחות אז הוא נותן את המתנות האלה. מי זה הלקוח שרוצה למשוך? אז זה בדיוק הספק שלנו. אם אתה שליח או אתה משלח, אז יתחלקו בזה. זאת אומרת, צריך תמיד להבחין. זה קצת קשה להגדרה. להבחין האם אני מקבל פה באמת מתנה מעבר, אז מתחלקים, או שזה כלול בתוך המחיר ששילמתי על זה? אם שילמתי על זה, זה בעצם הנחה. במקום שהמקרר יעלה הנחה או לא הנחה או שזה תוספת, קניתי שני מוצרים ביחד. למה שהמשלח ישלם על המוצרים והשליח יקבל אותם? משום סיבה. ארבע במאה. ארבע במאה, פה מתווסף עוד משהו שהוא משנה את התמונה. שלחת אותי לקנות מוצר אחד בחמישים שקל, בשלושים שקל. עכשיו ארבע במאה. אני מעצמי בתור שליח בא וקונה עוד שלוש בשביל להשלים את הארבע ושזה יהיה ארבע במאה. אתה שלחת אותי לקנות אחד, ידעת שזה עולה שלושים. אז אני אומר אני שילמתי, אני משלם שבעים, קונה את השלוש הנותרים ואתה את האחד שלך תקנה בשלושים. מה אתה קשור למבצע הזה? מה אתם אומרים? פה אותה שאלה. היה פה מתנה או היה פה הנחה? האם ארבע במאה יש פה איזה תוספת או שיש פה הנחה? יש פה הנחה. המוכר אומר לך במקום שיעלה לך כל אחד שלושים. בעצם זה כל אחד. רואים את זה עכשיו חזק במכירות של ה' טבת כל שנה, יש שם מבצע שלוש במאה, ארבע במאה. אתה קונה ספר אחד, הוא עולה עשרים וחמש. ארבע במאה, אז

30:16 דובר 2 בעצם זה לא ארבע במאה. זה כל ספר עשרים וחמש. אז יש מקומות שרוצים שתקנה ארבע, אומרים לך תקנה ארבע, אז תקבל את ההנחה הזאת. אבל בעצם זה הנחה. אז אותו שליח כשהוא הוסיף את המוצרים הוא הצליח להשיג הנחה, הוא השיג את ההנחה. שוב, כל הנחה הולכת למשלח. אז אם המשלח שלח אותך עם שלושים שקל, בסוף המוצר עלה עשרים וחמש, אז תחזיר לו חמש שקל, כי בסופו של דבר גרמת שתהיה לו הנחה. זה לא מתנה. אין פה מתנה נוספת. אז ברור, גם אתה תזכה. התחלקו בעצם... רגע, לא עשרים וחמש. סליחה, טעיתי. ארבע. לא. כן, עשרים וחמש. אז יוצא שאתה גם הרווחת מההנחה הזאת. שילמת במקום שלושים על כל מוצר, שילמת עשרים וחמש.

31:03 דובר 9 שאלה אחרת אבל, לא? איך הוא יכול להשתמש בכסף של המשלח? הוא מזמין סחורה בלי כסף מעצמו.

31:11 דובר 2 הוא בלי כסף מעצמו. יש לו את הכסף של המשלח. אז זה מחסיר-

31:16 דובר 9 שלהם זה עוזר לו באמת שקנה אוטו בשלושים אלף שקל.

31:20 דובר 2 כן, האוטו ודאי הוא צריך.

31:24 דובר 9 מה, מה החיסרון שבו? הוא קנה עכשיו ארבע במאה ונתן עשרים וחמש שקל למשלח ושבעים וחמש שקל מהכיס שלו. שלושים מהמשלח ושבעים מהכיס שלו.

31:33 דובר 2 תראה, לגבי השימוש בכסף של המשלח זה דין אחר. האם מותר לי להשתמש בכסף שנמצא אצלי?

31:39 דובר 9 אם זה כסף של עצמו.

31:41 דובר 2 הכל כסף של עצמו.

31:42 דובר 9 לא, לא הכל. למשלח אין לו כסף בזה בבנק. יש לו שלושים שקל. הוא הוסיף שבעים שקל וקנה את הזה.

31:51 דובר 2 אז בעיקרון אז השתמש בכסף של המשלח, השתמש בו חמש שקל.

31:54 דובר 9 והוא לא היה מגיע לחנות ללא השליחות.

31:58 דובר 2 מי, השליח?

31:59 דובר 9 השליח.

32:00 דובר 2 אז הוא-

32:01 דובר 9 אז למה, למה הוא בכלל צד? מה הצד שלו?

32:04 דובר 2 של השליח?

32:06 דובר 9 כן.

32:06 דובר 2 הוא אומר את ה-

32:06 דובר 9 השליח שלנו. אם הוא היה יש לו כסף.

32:09 דובר 2 אני הוספתי מעצמי, אתה לא היית יכול לקבל את המבצע הזה לבד.

32:13 דובר 9 מעצמו?

32:14 דובר 2 כן, הוסיף מעצמו. כן, הוא הוסיף מעצמו.

32:16 דובר 9 לא שלח אותי עשר שקיות, אבל הכל זה כסף, אני לא יודע מה.

32:19 דובר 2 לא, אני מדבר על מצב ששלח אותו לקנות אחד בשלושים והוא מעצמו קנה לעצמו שלושה מוצרים בשביל להגיע למבצע הזה ואז נהיה לו הנחה.

32:32 דובר 9 לא, זה חמש שקל.

32:33 דובר 2 שזה חמש שקל זה קצת, אבל לפעמים זה יותר כסף. דין פרוטה כדינר.

32:37 דובר 9 לא, זה בסדר. כי הוא ניצל את ה...

32:40 דובר 2 לא, אז אני אומר, מוצרים, הם מתחלקים שווה בשווה.

32:44 דובר 9 שווה, לא, לא.

32:44 דובר 2 צריך להחזיר לו. מחלקים את כל המוצרים וכל הכסף. ככה עושים. פה זה מקרה פשוט של ארבע במאה. לפעמים זה קצת מסתבך. נראה עוד מעט. אחד פלוס אחד. שלח אותו לקנות קילו סוכר, קיבל שניים. למי זה יהיה שייך? לכאורה זה מתנה. יש פה עוד סוכר מתנה, אבל בגלל שזה מבצע שפורסם מראש, הם בעצם החליטו לעשות הנחה למי שקונה אחד שזה יעלה לו חצי מחיר. אז המשלח מקבל פה את שתי קילו הסוכר. השליח לא מקבל פה כלום. עכשיו, שניים פלוס אחד. פה זה שונה. שלח אותך לקנות אחד ואתה הוספת מעצמך לקנות עוד אחד ואז קיבלת את השלישי. למי שייך השלישי הזה?

33:32 דובר 9 לשניכם.

33:32 דובר 2 יפה, חצי חצי, כי בעצם התחלקנו פה ביחד בקנייה. בקנייה מעל מאה ש"ח.

33:40 דובר 9 ומה זה, מה זה שונה ממה שהיה קודם, מאה ומאה?

33:46 דובר 2 מהשניים פלוס אחד או הקנייה מעל מאה ש"ח?

33:49 דובר 9 שניים פלוס אחד.

33:50 דובר 2 שניים פלוס אחד זה נשמע כאילו השלישי הוא מתנה. ככה זה נשמע. אבל באמת זה לא.

33:57 דובר 9 זה לא מתנה.

33:57 דובר 2 אז זה לא מתנה. אז זה הנחה?

33:59 דובר 9 הנחה. אם הייתי קונה עוד אחד.

34:02 דובר 2 אז אם אתה הוספת, אם השליח הוסיף וקנה עוד אחד, אז שניהם בעצם קנו פה אחד אחד וקיבלו את השלישי, מתחלקים חצי חצי. אבל אם המשלח קנה את שניהם, אז השלישי הוא לא ייקרא מתנה שמתחלקים בה, הוא ייקרא חלק מהעסק, חלק מהעסקה.

34:20 דובר 9 אבל במקרה שעכשיו וזכו כבר חמש שקל פחות, אדם עוד מתחלק עם זה. כמה הוא מרוויח, השליח?

34:28 דובר 2 עוד פעם, מה, באיזה מקרה?

34:30 דובר 9 במה, מה, משהו ב-

34:32 דובר 2 ארבע במאה.

34:34 דובר 9 הוא צריך אחד.

34:35 דובר 2 כן, הוא צריך אחד.

34:37 דובר 9 ואחד כבר היא, היא, היא הרוויחה. נכון?

34:41 דובר 2 במקום שלושים, עשרים וחמש. זהו.

34:45 דובר 9 אבל זה צריך להתחלק לשלושה.

34:46 דובר 2 לא, לא, לא, לא, זה לא מתחלק. לא. מה שעכשיו דיברתי, אחד, שניים פלוס אחד, זה שכל אחד הוא קנה אחד, הוא אחד, ואז הגיע השלישי מהחנות, מהמוכר, אותו מחלקים לשניים, חצי לו, חצי לו. בארבע במאה, אם המשלח קנה מוצר אחד והשליח קנה שלוש, לוקחים את המחיר הכללי, מאה שקל, מחלקים אותו לכל המוצרים וכל אחד משלם את החלק היחסי שלו. עשרים וחמש. זה יוצא אותו דבר בסוף.

35:22 דובר 9 בוא נגיד שקנה בארבע במאה, זה בטח במקום הנחה ובשניים פלוס אחד זה בטח במקום מתנה.

35:28 דובר 2 אני באתי להגיד שזה לא מתנה אלא הנחה. אם זה היה מתנה, בוא נגיד שהמשלח שלח אותך לקנות שניים, לא אחד. שני סוכר וקיבלת שלישי. אם זה היה מתנה, היית אמור להתחלק חצי חצי. כמו שאמרנו, כל שליח שמקבל מתנה הוא מתחלק חצי חצי עם המשלח. אבל בגלל שזה לא היה מתנה, במקום שהוא בא וראה שאתה נראה או לא יודע מה, נתן לך מתנה במקום, אלא מראש סוכם שפה מי שקונה שניים מקבל אחד, אז זה בעצם חלק מהמחיר. אז זה בעצם, אני לא אקרא לזה שניים פלוס אחד, אני אקרא לזה שלוש במחיר שניים. ככה נקרא לזה. זה הנחה.

36:07 דובר 9 אבל הוא כבר קיבל את הסכום.

36:10 דובר 2 זה הנחה בסכום ו-

36:12 דובר 9 אבל מה הוא יעשה עם הסכום הזה?

36:13 דובר 2 אה, מה יעשו בפועל עם הקילו הזה? מה שאני מבין, שהקילו הזה שייך לשניהם בשותפות, שיסתדרו איתו.

36:21 דובר 9 בסכום כבר קיבל הנחה.

36:22 דובר 2 איך? רגע, אתה מ-מדבר על מצב שיש גם ארבע במאה וגם שתיים פלוס אחד?

36:28 דובר 9 באותו סכום.

36:28 דובר 2 באותו... אין כזה מבצע היום. לא, אני מדבר על שני מקרים שונים. ארבע במאה זה מקרה אחד, שתיים פלוס אחד זה עוד מקרה. טוב. קנייה מעל מאה ש"ח. שלח אותך לקנות דברים, וקנייה מעל מאה ש"ח מקבלים מתנה, הטבה, הנחה או כל מיני דברים כאלה. ואתה הוספת מעצמך בשביל להגיע למאה שקל. אז שוב, אני אסתכל באופן היחסי מתוך המאה שקל. עכשיו, אם המשלח שלח אותך עם מאה שקל לקנות, אתה בא והוספת עוד דברים אחר כך, אז הוא כבר שילם את המאה שקל שלו, הכל שייך אליו. אבל אם הוא שלח אותך גם בפחות ממאה שקל ואתה עזרת לו להגיע למאה שקל, אז כל היחס הזה שייך בעצם לך. ואז מאה שקל זה דוגמה טובה, זה בדיוק האחוזים. הוא שילם שבעים ושבע ואתה שילמת עשרים ושלוש. עכשיו מקבלים, אה, מתנה. עשרים ושלוש אחוז שייך לך מהמתנה, שבעים ושבע אחוז שייך לו. שבעים ושבע. השני בחצי מחיר. שוב, עכשיו זה דוגמאות, זה בסוף יצא אותו דבר. כל הדבר שסוכם מראש. השני בחצי מחיר זה בעצם שני מוצרים במחיר של אחד וחצי. זה מה שיוצא, מתחלקים באותה צורה. השני בתשעה שקל, אותו דבר, השני בשקל. אז סתם, השני בשקל, אם השליח מגיע... איך?

37:57 דובר 9 שניהם באותו סכום.

37:59 דובר 2 כן, זה, זה סתם. השקל הזה זה סתם משחק, כן? בהרגשה. כן. קופון לקנייה הבאה. קופון לקנייה הבאה. מה אתם אומרים, זה הנחה או מתנה? קניתי במאה שקל, קיבלתי קופון בקנייה הבאה, הנחה של שלושים שקל. זה מתנה. זה לא הנחה, כי במכירה הזאת המוצר עלה את המחיר שלו הרגיל. עכשיו קיבלתי קופון לקנייה הבאה, זה כבר מתנה. פה כן יתחלק השליח והמשלח. וצבירת נקודות, זה המקרה האחרון שנצטרך להרחיב בו בשיעור הבא. ניתן סיפור קצר לשיעור הבא ואחר כך ננתח אותו. עובד בחברה שכל היום משגיח כשרות, כל היום טס בחוץ לארץ והוא מגהץ עם כרטיס האשראי שלו, מקבל החזרים אחר כך והוא קונה באיזשהו... כן, צבר הרבה מיילים וקיבל כרטיס חינם. האם זה שייך ל-לעובד הזה או שייך לחברה? לפי מה שלמדנו, מה? למה?

39:20 דובר 9 בגלל שלא זה ולא זה, אבל הוא עשה אחד אחרי.

39:23 דובר 2 נהנה, נהנה מהשליח?

39:25 דובר 9 נהנה בגלל שהמציאות של הכרטיס זה של החברה, לא הוא מפרסם. אם היה עוצר לו, הם בכלל לא מגיעים אליו. החברה, דרכו הוא מגיע ל...

39:32 דובר 2 זהו, עכשיו אמרנו שאם אתה נהנית בזכות המש-משלח אתה מתחלק חצי חצי בגלל זה. השאלה אם פה יהיה חצי חצי או שהכל ילך למשלח. עכשיו, בזה עצמו יש שתי אפשרויות. יש אפשרות שאמרו לך תקנה בחברה הזאת. יש אפשרות שלא אכפת לו, תקנה איפה שאתה רוצה, ואתה הלכת ומקפיד אתה כל פעם לקנות באותה חברה, ואתה סוג של עזרת לעניין. אז זה נשאיר לשאלה לפעם הבאה. יש עוד כמה וכמה אפשרויות. אה, נראה לי בדף. כרטיס אשראי. אתה מקבל, זה דוגמה מאוד מאוד חזקה. אתה מקבל נקודות בכרטיס אשראי כשאתה קונה, או הנחה. יש הנחה שהיא לא מגיעה מיד, אלא מגיעה בתור החזר לכרטיס אשראי. אתה קנית בשביל חבר, קיבלת החזר לכרטיס אשראי. יש עוד דוגמה שאין אותה כל כך בארץ, יש אותה יותר בחוץ לארץ. מושג של ריבייט. אתה קונה ריבייט. מוכר לכם ריבייט? בחוץ לארץ זה מאוד, מאוד ב... באמריקה מאוד מקובל. אתה קונה מוצר, אתה מקבל סוג של איזה קופון, אתה מקיש את הפרטים ועושה ושולח בדואר ולא יודע מה. אתה מקבל את זה אחר כך לחשבון. אתה מקבל כסף לחשבון כהחזר. למה הם עושים את זה ככה? אני לא יודע. הם כנראה עושים שמי שאין לו כוח לפרוצדורה לא ישתמש בזה. מי שיש לו כוח ישתמש בזה.