פגמים במוצר חלק ג' - הרב ישראל מעטוף שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:10 דובר 2 אנחנו אוחזים בנושא של פגמים במוצר. אדם קונה מוצר, הוא מוצא פגמים. עכשיו, אם מישהו שאל את עצמו, שיעור שעבר עשינו שיעור שלם, אם שמתם לב, לא הזכרנו מילה מאדמו"ר הזקן. דיברנו עם כל מיני פוסקים מסביב, שולחן ערוך, אבל אדמו"ר הזקן לא הזכרנו מילה. למה לא הזכרנו אדמו"ר הזקן בכלל? התשובה היא שאדמו"ר הזקן לא כותב על הנושא הזה. מה הסיבה שהוא לא כותב? הוא כן מזכיר ממש בכמה מילים שאסור להעלים מומים באדם שמוכר מקח, שהוא לא יעלים את המומים ולא יסתיר אותם. אבל... איך?

00:55 דובר 3 [דובר 2 מהמהם]

00:56 דובר 2 נכון, זה כולל הכל מצד המוכר. מה מוטל על המוכר? אל תסתיר את המומים. אבל מה קורה אם כבר מכרת וכבר התגלו מומים? הוא לא מזכיר כלום. עכשיו זה מאוד מעניין, ואמרתי את זה הרבה פעמים, שאדמו"ר הזקן כתב את הספר הזה, כמו שאמרנו, שחושן משפט זה הרבה הרבה ספרים וזה חומר ענק. אורח חיים באדמו"ר הזקן זה כמה ספרים, בחושן משפט הוא כזה קטן. למה? כי את זה אדמו"ר הזקן כתב לכולם. זה לא לדיינים, זה לא חומר לדיינים, זה לא חומר לבית דין, זה חומר לכל אחד ואחד. ופה רואים את זה מאוד מאוד יפה. בנושא דומה מאוד לפגם במוצר, מאוד דומה, נושא של אונאה. דיברנו עליו הרבה פעמים. אדם שמכר יקר. אז כל ה-הגמרא, הפוסקים וזה, כולם מביאים שלוש אפשרויות: פחות משתות, שתות ויותר משתות. פחות משתות זה מחילה, שתות זה קנה ומחזיר אונאה. לא נרחיב בזה. יותר משתות בטל-- ביטול מקח. אדמו"ר הזקן כשהוא מזכיר באונאה הוא מזכיר פחות משתות, שתות וזהו, והוא עוצר. למה? כי הוא אמר ככה, הוא אומר: "קרה לך יותר משתות? נושא של אונאה גדולה שצריך לבטל את המקח? תלך לבית דין, יפסקו לך. או שתגיע להבנה עם החבר או תלך לבית דין, יפסקו לך. אני פה כותב לך את האיסור וההיתר שבממון. מה מותר לך, מה אסור לך. אני רוצה בספר הזה להציל אותך מגזל, מדברים של, של התורה, מאיסורים". אז לכן, על פחות משתות ושתות הוא כותב לך, אתה צריך להחזיר את ההפרש, לא צריך להחזיר את ההפרש, הוא כותב. יותר משתות זה כבר נושא של ביטול מקח, זה כבר סוג של לאחר מעשה. מה עושים לאחר מעשה? תלך לבית

02:43 דובר 2 דין ויפסקו. אותו דבר זה גם פה, בקשר למום, לכתחילה כמובן שהמוכר אסור לו להסתיר מומים והכל זה הוא כתב. קרה כבר? או שתגיעו להבנה ביניכם מה עושים או שילכו לבית דין. הוא לא מפרט את כל הפרטים האלה. אני כן מביא את זה בשיעור, למרות שבדרך כלל השיעור מבוסס על אדמו"ר הזקן, כי אנשים רוצים לדעת את הכללים הפשוטים במקום לטרוח וללכת. לפעמים הם רוצים לסגור את העניין בין אדם לחברו, רוצה לדעת מה ההלכה אומרת. לכן אנחנו כן נוגעים בזה. אז כמו שהזכרנו שבוע שעבר, אפשר לחלק את הנושא של מום לשבע נושאים. ובשיעור שעבר נגענו בחלק מה-מהדברים, ועכשיו בשיעור הזה נוסיף עוד כמה. מי שרואה זה הארבע האלה. זה בעצם, זה נמצא בדיוק באמצע, זה בעצם הבסיס של הנושא. מה קורה? מצאתי, מצאתי את הפגם, זה נחשב פגם לפי ההלכה. נדבר על זה בהזדמנות אחרת, מה נחשב פגם, מה לא. אבל מה אני עושה? מה אני עושה? אני מחזיר, אני מחליף, אני מתקן, אני מקבל פיצוי. יש פה ארבע אפשרויות וזה נראה מה... וכל אחד עם ההיגיון יכול לחשוב ככה, יכול לחשוב ככה. לכן התורה באה ואומרת מה הכלל הנכון. כמה דקות רק נחזור על מה שאמרנו שיעור שעבר, כי קשה לזכור. אחרי שמצאתי פגם בחפץ, באותו רגע והלאה אני צריך לעצור, לא להשתמש בו. למה לא? אמרנו, לא, בגלל אבק ריבית, לא נאריך בזה, אבל בעצם אתה שילמת כסף, מקבל אותו בחזרה, זה כמו הלוואה והשימוש שלך זה כמו אבק ריבית. דבר שני זה גם גזל, אם אתה לא מספר את זה למוכר כי הדבר הזה כבר לא שלך, אתה רוצה להחזיר אותו. יש פה בעיה

04:43 דובר 2 של גזל, ואמרנו שאם המוכר מפורש אומר לך, "תמשיך להשתמש בתור פיצוי על העוגמת נפש", אז אין בעיה, לא של גזל בוודאי, ואין בעיה גם של ריבית, כי זה לא בא פה בגלל ההלוואה כביכול, אלא בתור, בתור פיצוי. נושא נוסף, אם כבר השתמשתי, האם זה אומר שזהו? אני כבר לא יכול להחזיר כי כבר מחלתי? באופן כללי כן, והיום אנחנו נקרא את הלשון בשולחן ערוך, שברגע שאדם משתמש זה נחשב שהוא מחל. אבל אם זה מקום הכרח, אז זה לא נקרא מחילה. כן, נתנו דוגמה, הוא נסע עם אוטו והוא מגלה פגם, הוא צריך לחזור. מקום הכרח זה לא נקרא מחילה. ודבר שלישי, אם הוא כבר הודיע למוכר, "אני רוצה לבטל את המכר", ובכל זאת הוא המשיך להשתמש, אמרנו שזה מחלוקת. אין פה... זה מחלוקת, אין פה הכרעה ברורה. זה מחלוקת האם הוא יכול אחר כך להחזיר או לא. אני אומר ממש בקצרה כי זה סיכום של השיעור שעבר. עוד נושא אחד שלמדנו, מה קורה אם מצאת בעיה ואתה לא יודע מתי היא קרתה. למשל, נתנו דוגמה, בן אדם קנה אוטו ואחרי כמה ימים המנוע הלך. האם זה אומר שהאוטו כבר היה בעייתי לפני זה או לא? אז כמובן דבר ראשון זה ללכת לבקי שיבדוק. כזה פגם, האם הוא יכול לקרות בבת אחת או לא? אם זה נקרא פגם פתאומי, פגם שיכול להיות בבת אחת, תמיד מפילים את זה על הקונה. למה? יש כלל בהלכה, "כאן נמצא, כאן היה". מצאתי את זה פה, זה כנראה היה פה. אני לא מחיל את זה על משהו אחר. אז אם מצאתי את זה אצל הקונה זה כנראה קרה אצל הקונה.

06:33 דובר 4 גם אם זה אוטו חדש? ישר מהקופסה?

06:36 דובר 2 זהו, אוטו חדש מהקופסה, אז הבקי יגיד לך שלא ייתכן שזה קרה עכשיו, זה בטוח כבר היה קודם. אבל אם אתה קונה אוטו משומש והבעיה היא... יש סוגים של בעיות, כן? אם זו בעיה כזאת, למשל, נתתי דוגמה אז שנכנס איזה מסמר למנוע. לא יודע מה, זה אצל בהמה זה מאוד, זה הרבה יותר נפוץ, ומשהו שקרה, נשבר משהו, אבל אתה לא יודע מתי זה קרה, קרה לפני או קרה אחרי. אני אומר, עכשיו ראיתי את זה, זה כנראה קרה עכשיו. זה הכלל ההלכתי. אתה רוצה להביא ראיה שזה קרה קודם, תביא ראיה, אין בעיה. אבל אם-

07:12 דובר 4 זאת ההלכה.

07:13 דובר 2 איך?

07:13 דובר 4 זאת ההלכה.

07:13 דובר 2 זה ההלכה לגבי משהו שקורה בבת אחת. הדוגמה בהלכה זה טריפה, זה מוות. יש שם סיפור שהחליפו פרה בחמור ופתאום מת החמור, ולא יודעים מתי הוא מת, לפני או אחרי. מוות זה משהו פתאומי. אז אני אומר זה קרה אצל הקונה.

07:31 דובר 4 הלשון, "כאן נמצא, כאן היה", זה ציטטה מההלכה?

07:35 דובר 2 כן. מושג הלכתי. כאן נמצא, כאן היה. עכשיו, אם זה פגם שכן אופייני לאותו מוצר, זה משהו שהוא תהליכי, זה לא משהו שהוא פתאומי. הדוגמה בהלכה זה גבינות מעופשות. הוא קנה גבינות, הוא פותח אותן, הן מעופשות, אבל הוא פתח אותן אחרי כמה ימים. אז יש בתוך שלושה ימים, אחרי שלושה ימים, עושים אומדן האם זה כבר קרה קודם. פה, במקרה של ספק, אני חוזר לכלל ההלכתי הרגיל, ש"המוציא מחברו עליו הראיה". שימו לב, זה ההבדל. אה?

08:08 דובר 4 איזה ראיה אני דורש?

08:10 דובר 2 תראה, ברגע שאין ראיה, לא לכאן-

08:12 דובר 4 לקונה.

08:13 דובר 2 לא לכאן ולא לכאן, אז זה תלוי אם הוא שילם או לא שילם. זה מה שיוצא, כי המוציא מחברו עליו הראיה. זאת אומרת, במקרה הקודם אני מפיל את זה על הקונה בכל אופן. בכל אופן. למה? כי אצלו זה קרה, אצלו זה היה. במקרה הזה אני כמו כל ספק הלכתי. המוציא מחברו עליו הראיה. אז אם הוא כבר שילם, הוא לא יכול לבקש את הכסף חזרה. אם הוא לא שילם-- זאת אומרת, מי מחפש את מי? כן, הגמרא אומרת למה המוציא מחברו עליו הראיה? היא אומרת מי שכואב לו הולך לרופא. זאת אומרת, אתה עכשיו זה שמחפש אותי, אתה מחפש את הכסף בחזרה, אז אתה צריך להביא ראיה. נתנו את הדוגמה האחרונה, פג תוקף. מוצר שפג תוקף. אתה קונה משהו וכתוב עליו תאריך מסוים והוא התקלקל לפני זה, למרות שאני יכול להגיד, "תשמע, מתי שקנית זה היה טוב, מה אתה רוצה ממני?" אבל נתנו דוגמה מההלכה שבן אדם קונה, אה, שיכר או יין, קונה את זה והוא אומר שזה למקפה. מה זה אומר למקפה? אני רוצה את זה לשימוש קטן וארוך, זאת אומרת לחלקים. במצב הזה המוכר צריך להביא לו משהו שבאמת יכול להיות עמיד לכל התקופה הזו. בימינו, כל מוצר שיש עליו תאריך זה כאילו כמו תנאי בינינו שעד התאריך הזה זה חייב להיות טוב. ברגע שזה התקלקל לפני התאריך ודאי שזה בעיה והוא יכול לחזור בו.

09:39 דובר 4 גם אם יש מקום שהוא

09:41 דובר 2 או, או. פה מגיע הספק וזה דומה למה שדיברנו מקודם. כשיש לי ספק אצל מי זה קרה, פה אני אומר, כאן נמצא, כאן היה. אם אני לא יודע מה קרה, איפה הוא אחסן את זה והכול, אני אומר לקונה, "תשמע, אולי אתה אחסנת את זה בצורה לא טובה?" ואז הקונה צריך להביא ראיה.

10:01 דובר 4 אם זה היה בחוץ.

10:02 דובר 2 כן. עכשיו נעבור לנושא שלנו של היום. פה קראתי לזה מילה משפטית. פשוט לא מצאתי מילה מדוברת יותר. ב-ב-במשפט יש תרופות, יש מושג שנקרא תרופות. מה זה אומר תרופות? מה אני אמור לעשות אחרי שאני נתקלתי בבעיות? מה ה-ה-האפשרויות שעומדות בפניי? קוראים לזה תרופות ב-ב-בחוק. אז מה עושה עכשיו אחד שקנה מוצר והוא מגלה שהוא בעייתי? מה עומד בפניו? יש לנו פה ארבע אפשרויות. נסקור אותן לרגע ואז נראה בהלכה המעשית. אפשרות אחת, פשוט תחזיר את זה בחזרה. קיבלת משהו לא טוב. קיבלת ספר עם, אה, דף חסר, תחזיר אותו בחזרה. אפשרות אחת. אפשרות שנייה, פיצוי כספי. שוב, אני אומר זה אפשרויות שאנחנו חושבים. אני לא אומר מה ההלכה אומרת. פיצוי כספי. ת-ת-אתה אומר למוכר, "אין בעיה, תשאיר את זה אצלי. תן לי עשר שקל על הספר הזה ואני משאיר את זה אצלי." אתה יכול לדרוש את זה מהמוכר או לא יכול? אפשרות שלישית, החלפה. אני מ-- אני לא מחזיר, אלא אני מחליף בחפץ אחר טוב. אפשרות רביעית, תיקון. לא לכל דבר זה שייך, אבל יש דברים שאפשר לתקן אותם. עכשיו שוב, זה, זה תמיד תלוי בשני הצדדים. זאת אומרת, לפעמים המוכר אומר לך, "בוא אני אתקן לך", ואתה אומר לו, "מה פתאום? אני לא רוצה חפץ מתוקן, אני רוצה חדש. תחליף לי." לפעמים זה הפוך. לפעמים המוכר אומר, "אני לא מתקן. אתה רוצה תקנה, אתה לא רוצה אל תקנה." השאלה למי יש את הכוח לדרוש ומה אפשר לדרוש. נתחיל עם האפשרות הראשונה של ההחזרה. שולחן ערוך מפורש. זה-- המקור זה הרמב"ם, השולחן ערוך מצטט אותו. "המוכר לחברו קרקע או עבד או בהמה או שאר מיטלטלין", הוא כולל פה את

12:05 דובר 2 הכול. קרקע, עבד, בהמה, מיטלטלין. זה אומר גם, גם דברים, גם נדל"ן לשון הרע, גם חפצים וגם דברים שזזים, הכול. ונמצא במקח מום שלא ידע בו הלוקח. זאת אומרת, ברגע הקנייה הוא לא ידע. אם ברגע הקנייה הוא ראה, בעיה שלו, אבל לא ידע. מחזירו אפילו לאחר כמה שנים. שימו לב, אפילו לאחר כמה שנים, ברגע שהוא גילה את הפגם הוא יכול להחזיר. זה נושא שנדבר עליו בשיעורים הבאים. מה קורה היום באמת? אם יש לזה תקופה, אין לזה תקופה, אבל הלכתית אפילו לאחר כמה שנים.

12:45 דובר 5 היה לא נמצא.

12:47 דובר 2 או, יפה, יפה. אז כשאני אומר פה מחזירו אפילו אחרי כמה שנים מדובר על בעיה שבטוח הייתה בהתחלה.

12:57 דובר 5 למשל.

12:58 דובר 2 כן, למשל. למשל, יש לי איזה, אה, חפץ שיש בו כמה אפשרויות. יש לי מקרה, אוקיי? יש בו גם אפשרות של שמע וגם אפשרות של להציג. ואני כל הזמן השתמשתי בו רק להציג דברים. פתאום אחרי שנתיים אני מנסה להשמיע וזה לא משמיע. אני הולך למעבדה, אומרים לי: אין בפנים זה, אין בפנים רמקול, או יש שמה איזו בעיה שרואים שהיא הייתה כבר קיימת. שצריך להיות. סוכם שיהיה ואני רואה שאין. זאת אומרת, הבעיה בטוח הייתה קיימת בשעת המכר, אבל גיליתי אותה עכשיו. מה אני אעשה? או למשל בן אדם שקנה משהו סגור באריזה ולא פתח, הוא לא היה צריך את זה. לא פתח כמה שנים, ברגע שהוא פתח הוא רואה בפנים בעיה שהייתה בטוח קיימת. עכשיו יש פה הרבה פעמים גם נושא שסומכים אחד על השני. זאת אומרת, יכול להיות שהמוכר יגיד לו, "תשמע, אתה אחר כך הלכת והחלפת והוצאת", אבל במקרה שהמוכר מאמין לו והוא אומר לו זה ככה היה, אז הוא רוצה לדעת מה ההלכה אומרת. אז ההלכה אומרת שהוא מחזיר אפילו לאחר כמה שנים. שזה מקח טעות הוא. ופה זה שתי שורות שכבר דיברנו עליהן בשיעור שעבר: "והוא שלא השתמש במקח אחר שידע בו מום, אבל אם השתמש בו אחר שראה המום הרי זה מחל ואינו יכול להחזיר". יש תנאי. אתה יכול להחזיר בתנאי שלא השתמשת. אם השתמשת, השימוש עצמו נקרא כמחילה ואתה לא יכול להחזיר. על זה אמרנו הסתייגויות. אם הוא היה מוכרח להשתמש או אם הוא הודיע, שזה מחלוקת. אבל עיקר הדין, אם הוא השתמש זה מחילה. אז זה בעצם האפשרות הראשונה שהזכרנו, החזרה זה האפשרות, זה הדין המקורי שחז"ל אמרו: יש בעיה,

14:48 דובר 2 מחזירים. עכשיו נעבור לאפשרות השנייה, שזה הפיצוי הכספי. האם אפשר להציע פיצוי כספי? האם אפשר-- האם אפשר לדרוש פיצוי כספי? אומר השולחן ערוך, שוב לצטט את הרמב"ם: "אין מחשבין פחת המום. אפילו מכר לו כלי שווה עשרה דינרים ונמצא בו מום הפוחת דמיו איסר, מחזיר את הכלי ואינו יכול לומר לו, הילך איסר פחת המום, שהלוקח אומר בחפץ שלם אני רוצה." שימו לב, הוא מתחיל מכיוון שהמוכר רוצה להציע פיצוי. קונה קנה משהו, יש בו בעיה, אומר לו המוכר, "רגע, אז תעשה חישוב. הבעיה הזאת מורידה חצי מהמוצר, חצי מחיר אני מחזיר לך." אי אפשר. למה? כי הקונה אומר, "בחפץ שלם אני רוצה. אני לא רוצה משהו עם מום, עם בעיה. אני רוצה משהו תקין." אז המוכר לא יכול לחייב את הקונה בפיצוי כספי. מה קורה הפוך? אומר השולחן ערוך: "וכן אם רצה הלוקח ליקח פחת המום, הרשות ביד המוכר לומר או קח אותו כמו שהוא או תיקח מעותיך והחזר לי מקחי."

16:08 דובר 5 לא יכול לתת החזרה.

16:09 דובר 2 אין פיצויים. קח אותו כמו שהוא. אתה לא רוצה? תחזיר. זה ש-- זה שתי האפשרויות.

16:15 דובר 5 לקחת כסף בחזרה.

16:17 דובר 2 כן, כן, כסף בחזרה. אז מה שיוצא כרגע, הנושא של פיצוי כספי יורד מהפרק לגמרי. מצד ההלכה אין מצב של פיצוי כספי. אם מסכימים אחד עם השני אין שום בעיה, אבל הוא לא י-- המוכר לא יכול להציע ולדרוש: "קח פיצוי כספי", והקונה לא יכול לדרוש מהמוכר: "תביא לי פיצוי כספי". עכשיו הנושא השלישי של החלפה. כמו שראינו הלכתית יבש, מה עושים? מחזירים. לא כתוב שמחליפים. מה מקובל היום כשאתה מגיע ויש בעיה בחפץ? בדרך כלל מחזירים. אז נראה שיש לזה מקור גם בהלכה. יש ספר שנקרא... אתה מבטל את המקח, אתה לא יכול להחליף לו את זה. למה? כי הסחורה כבר הוזלה. אבל הוא ממשיך: "מיהו היכא דלא הוזלה, רשאי מוכר להעמיד סחורה טובה ולא יבטל המקח".

18:18 דובר 5 אבל רשאי.

18:21 דובר 2 הוא נותן אפשרות. רשאי זה אומר-- כן, כן, זה מה שיוצא מדבריו. הוא יכול אם המחיר שווה. כנראה זה מסוג של כופין על מידת סדום. זאת אומרת, יש כלל בהלכה, ברגע שאתה לא מפסיד, מה אכפת לך לקבל את זה? אז פה מילא המחיר כבר נהיה יותר זול, אז אתה אומר אני מפסיד עכשיו, אבל אם המחירים אותו מחיר תיתן לו. עכשיו מה קורה בימינו? בימינו המנהג הוא שמחליפים. זה המנהג, והכלל אומר, והרמב"ן והשולחן ערוך מביאים את זה בנושא של מום. הכללים במומים ובכל דבר אחר, שאם יש משהו שהוא נהוג אצל כולם, אז על דעת זה נכנסנו למקח. גם כשאתה קונה משהו בחנות הוא על דעת זה נכנס, שבמקרה משהו אז הוא יחליף ולא רק יחזיר. אבל אפשר להגיד יוצא מן הכלל, שזה-- ההחלפה הזאת זה משהו שהוא רק אם הוא זמין. זאת אומרת, תחשבו רגע, אם אתה הולך לחנות והוא קנה מוצרים מחוץ לארץ מיוחדים וזה היה האחרון, הוא מכר לך ועכשיו מצאת פגם. האם עכשיו אתה תלך ותחייב אותו לעשות הזמנה חדשה מחוץ לארץ שיביא לך את המוצר? זה לא עד כדי כך. זאת אומרת, גם מה שמקובל זה כשיש את המוצר זמין הוא מחליף לך. זה לא משהו שהוא יעקור את ההר. אז לכן ברגע שיש לך מוצר זמין אז גם הוא מחויב להחליף לך. הוא לא יכול להגיד לך לא רוצה, וגם אתה מחויב לקבל את ההחלפה כי ככה נהגו. אתה מחויב למנהג, אבל אם אין המוצר זמין אז זה חוזר לדין המקורי. אתה מחזיר, מקבל את הכסף בחזרה. עכשיו נעבור למקרה הרביעי, שזה התיקון. ופה זה גם מתחלק לשתיים. האם הקונה יכול לחייב

20:13 דובר 2 את המוכר? המוכר יכול לחייב את הקונה? אני אתן שתי דוגמאות בנושא שדיברתי עליו בכינוס תורה פה לפני חמש שנים, בדיוק בחנוכה. יש פה איזה פרדוקס. ניקח שתי דוגמאות שהן דומות אחת לשנייה בעיקרון שלה, אבל בהבנה שלנו זה מאוד מאוד שונה. דוגמה אחת, בן אדם קנה אוטו, שילם עליו, עשה קניין סודר. האוטו נהיה שלו באותו רגע, ותוך כדי שהם יושבים שם בחדר לפני שזה נהיה שלו, ותוך כדי הסיכומים, בחוץ האוטו קיבל איזו תאונה. מישהו נכנס באוטו, הפך אותו לטוטאל לוס. אוקיי? עשה לו נזק מאוד מאוד גדול. עכשיו תארו לעצמכם שהקונה אומר למוכר, "אני לא מעניין אותי. תתקן לי את האוטו. סיכמנו על אוטו כזה, תתקן לי אותו". המוכר אומר לו, "מה אתה תתקן? בוא נבטל את המקח. אין פה כבר אוטו. מה אתה רוצה?"

21:12 דובר 6 מוכר.

21:13 דובר 2 המוכר אומר, והקונה אומר לו, "תתקן לי". אוקיי, זו דוגמה אחת קיצונית לצד אחד. או בוא נגיד בית שהייתה רעידת אדמה, נהרס הבית. הקונה אומר למוכר, "תבנה לי בית חדש". זה לא הגיוני. מצד שני, תארו לעצמכם בן אדם נכנס לבית, קנה בית, נכנס אליו והכל, ופתאום הוא מגלה איזושהי בעיה בצנרת, איזושהי בעיה שהיא לא כל כך רצינית. אומר לו המוכר, "תשמע, אני הסתכלתי בשולחן ערוך. יש או, אה, קח את הדבר כמו שהוא או תבטל את המקח. אתה לא רוצה? תעזוב את הבית". למשל המזגן לא עובד. הוא מדליק את המזגן, רואה שהמזגן לא עובד. תעזוב את הבית, אין פיצוי כספי. ההלכה אומרת שאין פיצוי כספי. אין זה... אני מחייב אותך. משהו פה לא, לא כל כך הגיוני. עכשיו בן אדם בא, קנה בית והכל. אתה אומר לו, "או תצא החוצה, קח את ה..." אפשר גם להונות אנשים ככה. בן אדם יעשה כל מיני פגמים, הוא ידע שהבן אדם לא יבטל את המקח. הוא יצטרך לספוג את הכל. רצה למצוא איזשהו-

22:20 דובר 6 שבע שנים.

22:21 דובר 2 איך?

22:22 דובר 6 קונה בית חדש. יש כאלה דברים, אתה קונה שבע שנים.

22:25 דובר 2 כן, כל הסדקים.

22:26 דובר 6 שלט, שלט בזה. יש כל מיני.

22:30 דובר 2 סדקים בקירות, יש לה כמה שנים.

22:35 דובר 6 חדש.

22:37 דובר 2 כן, זהו. עכשיו מה האחריות שם? האחריות היא לתקן, שהמוכר מגיע ומתקן. הקונה לא יכול להגיד, "יש לי פה סדקים, אני יוצא מהבית". הוא צריך להישאר בבית ומתקנים לו. אז תכף נראה, בהלכה מוזכר רק כיוון אחד. מוזכר רק כיוון שהקונה רוצה לבטל, והמוכר אומר לו, "מה הבעיה? אני אתקן לך". כזה כיוון מוזכר בהלכה מפורש בשולחן ערוך. הכיוון ההפוך לא מוזכר. ובאמת חיפשתי על זה הרבה כבר מאז-

23:09 דובר 6 הקונה אומר, "אני יוצא מהעסק".

23:11 דובר 2 שהקונה רוצה דווקא את ה-- כי בדרך כלל זה לא קורה. בדרך כלל הקונה מעדיף משהו חדש. הוא לא רוצה תיקונים, הוא רוצה משהו חדש, והמוכר רוצה לתקן. זה מה שמופיע בהלכה. אבל לפעמים קורה גם הפוך, כמו שאמרנו עכשיו. בן אדם גר בבית, הוא לא רוצה לצאת מהבית, הוא רוצה שיתקנו לו. האם הוא יכול לחייב את המוכר שיתקן לו? אז רק לאחרונה מצאתי שני מקורות שמדברים על זה ואזכיר אותם עוד מעט. אז בואו נראה את השולחן ערוך. זו תשובה שהרא"ש כתב. הטור הביא אותו, השולחן ערוך מביא אותו. ראובן שמכר לשמעון בתים שיש לו בעיר אחרת. וקודם גמר המקח, זאת אומרת, הוא מדגיש שיש לו בעיר אחרת כי הם לא נמצאים שם ליד. הם עושים את כל הקניינים, את כל החוזה בעיר אחרת. וקודם גמר המקח, נכנסו גויים בבתים וקלקלו קצת מקומות ועישנו הכתלים ועקרו דלתות הבית והחלונות. תארו לעצמכם איך הבית עכשיו נראה.

24:10 דובר 6 .

24:11 דובר 2 איך?

24:12 דובר 6 .

24:12 דובר 2 כן. עשו שם בלגן שלם. עכשיו, ורוצה שמעון לחזור בו. שמעון אומר: "אני רציתי בית יפה, חדש, ויש לי בית מעושן, בלי חלונות, בלי דלתות". בדיוק. עכשיו, הוא בכוונה מדגיש השולחן ערוך, וקודם גמר המקח נכנסו גויים לבתים. כי אם קודם עשו את המקח, עשו את הקניין סודר למשל, וזה נהיה כבר שלו, ואחר כך הגויים עשו את זה, זה כבר בעיה שלו. ופה זה ה-הנושא הזה של קניין. אצלנו ביום יום לא כל כך נותנים את הדעת באיזה רגע זה נהיה שלי. אתה קונה עכשיו מוצר בסופר, קונה סוכר ב-בחנות, אתה לא בודק באיזה רגע זה נהיה שלך. אתה משלם, לוקח, הולך. בהלכה יש את רגע הקניין. הקניין הוא קובע. זו דוגמה אחת למה זה מאוד נוגע. באו גויים עכשיו, אי אפשר ל-ל-הגיע אליהם. יש פה סוג של אונס. מי סופג את זה? אז מה יהיה הדין? באמת תלוי ברגע המקח. אם זה היה בדיוק לפני הקניין, זה שייך למוכר. בדיוק אחרי הקניין זה שייך לקונה. כן. עכשיו, פה במקרה הזה זה היה קודם גמר המקח. ורוצה שמעון לחזור בו. וראובן טוען שכיוון שהוא מום עובר, ינכה לו מן הדמים כדי שיחזיר הבית לקדמותו ויקיים המקח. הוא אומר מה הבעיה? בית, אפשר לשפץ. אני אביא חברה, נשפץ הכל, נחזיר את הדלתות, את הכל, ייראה כמו חדש אחר כך. אומר השולחן ערוך, הדין עם ראובן. ראובן כאן זה המוכר. ראובן צודק, הוא יכול לתקן ולהביא לך את זה מתוקן. והרמ"א מוסיף שהרי בית מכר לו ועדיין נקרא בית. למה הוא אומר את זה? אנחנו תכף נראה למה הוא אומר את זה. אבל הוא אומר, מכרתי לך בית, עדיין זה נקרא

26:04 דובר 2 בית. מה זה נקרא עדיין זה נקרא בית? אחרי הקלקול עדיין זה בית. אלא מה? זה בית שהוא בעייתי. אני צריך ל- בדיוק, בדיוק. הוא כבר מרמז. הוא מרמז את ההמשך. הוא מרמז את ההמשך. כמו שאמרתי מקודם, אם הייתה רעידת אדמה. רעידת אדמה וכל הבית התפרק. אז הוא לא יכול להגיד לו אני אבנה לך בית חדש. הוא אומר, הסתיים פה הסיפור, אני הולך הביתה. אז כאן הוא אומר בית מכר לו ועדיין נקרא בית. מה צריך לעשות? לתקן? אני אתקן. עכשיו, לא מוזכר כאן, אבל זה מאוד מאוד מובן. מה קורה אם אדם קונה למשל רכב.

26:44 דובר 7 מה?

26:45 דובר 2 קונה רכב חדש, ו... המנוע התקלקל או נהיה לו כל מיני. אז אומרים לו: אנחנו נשפץ לך את זה. נהיה לו כל מיני לפני שהוא מקבל את הרכב, נהיה לו שמה עקומים, שריטות. אומרים לו: אנחנו נשפץ את זה, נעשה ככה, צביעות וזה. זה לא עובד, כי רכב חדש זה רכב חדש. רכב מתוקן זה כבר משהו אחר. הדוגמה כאן זה בית. אה? כן, יש פה גלעד[?]. עכשיו הבית פה, בית זה דבר כזה שאחרי שאתה משפץ אותו הוא חוזר להיות כמו חדש, לפחות בימיהם. גם בימינו. אתה משפץ אותו, אתה הופך אותו לחדש ממש, וזה אין שום בעיה. אבל אם גם אחרי התיקון זה נקרא חפץ מתוקן, עכשיו אתה גם לא יכול להגיד לו: אני אוריד לך במחיר. כמו שאמרנו מקודם, אין הורדות במחיר. רציתי רכב חדש, אני מקבל רכב חדש. אז כאן מדובר שזה חוזר לקדמותו. עכשיו, הרמ"א מוסיף כך: וכן מום שאינו בגוף הבית, כגון שיש לאחר דרך עליו או אמת המים עוברת שם. אני קניתי בית. סיכמנו שזה יהיה בית עם חצר, שהחצר היא רק שלי. פתאום אחרי שאני קונה את הבית מתברר שיש עוד מישהו שמגיע עם שטר, שהוא קיבל אישור לעבור שם. אני לא רציתי מקום ו-- לא רציתי בית שמישהו עובר לי בחצר. אז אומר הקונה למוכר: לך תסדר את העניינים עם השכן. עכשיו בא הקונה, הקונה אומר: אני רוצה לבטל לגמרי. המוכר אומר לו: "עזוב, אני אסדר את העניינים עם השכן, אשלם לו ואוציא אותו מהעסק ואחזיר את המבנה לקדמותו". אומר הרמ"א: הוא צודק. למה? שוב, הבית נשאר כמו שהוא, יש פה משהו צדדי, נתקן אותו וזה שום, שום

28:29 דובר 2 בעיה. או אמת המים עוברת שם, יש שם איזה מים שזורמים, אני אתקן את זה. אבל אם המום בגוף הבית, כגון שאמר לו שיש לו כותל שלם ונמצא רעוע, ועכשיו בשביל שזה, בשביל לבנות צריך לפרק את זה ולבנות כותל חדש, ואינו יכול לבנות לו כותל שלם, וכל כיוצא בזה וכו'. אז מה שיוצא בעצם, שתיקון, שהמוכר מציע תיקון והדבר חוזר לקדמותו, זה בסדר גמור.

28:58 דובר 8 הכותל זה לא קדמותו?

29:00 דובר 2 או, בתנאי-- צודק. בתנאי שאחרי הקלקול עדיין הדבר הזה קיים שם. אבל אם אחרי התיקון יש פה... איך?

29:11 דובר 8 לא בגוף המהות שלו.

29:12 דובר 2 בדיוק. אם אחרי התיקון בעצם יש פה פנים חדשות, זה לא כתוב כאן, אבל זה במקור של הרמ"א, זה הלשון: פנים חדשות באו לכאן. אז זה בעצם מוצר חדש. זה מוצר, זה לא מה שקניתי. אני קניתי את הספר הזה, הבאת לי ספר אחר, אז זה אני יכול לבטל. אבל אם הדבר קיים, גוף הדבר קיים, יש פה או משהו צדדי או תיקון שהוא לא, לא הרס את הדבר, הקלקול לא הרס את הדבר, אני מתקן אותו, אז זה בסדר. אז אם נסכם, לפני שנגיע, שימו לב, אני הצגתי רק את הצד של המוכר, שהמוכר רוצה לתקן. זה מה שמופיע בשולחן ערוך. הצד השני עוד מעט נזכיר. בואו נראה את הסיכום של כל מה שלמדנו היום. מקודם למדנו את זה עם אפשרות א', אפשרות ב', אפשרות ג'. עכשיו הוספתי כותרת לכל דבר, איך ההלכה מסתכלת על זה. יש לנו הדין המקורי, שזה החזרה. זה מה שההלכה אומרת. גילית פגם, אתה מחזיר. יש את מה שהוזכר לשלילה. ההלכה שוללת את זה, שזה הנושא של פיצוי כספי. פיצוי כספי אי אפשר לדרוש בשום צורה, לא המוכר לקונה ולא הקונה למוכר. אגב, במצב של תיקון, אולי, אולי זו נקודה שכדאי לחזור עליה רגע. שימו לב מה הלשון כאן של השולחן ערוך. מה ראובן אומר? ראובן טוען, ראובן טוען שכיוון שהוא מום עובר, ינכה לו מן הדמים כדי שיחזיר הבית לקדמותו. שימו לב מה הוא אומר לו.

30:50 דובר 8 יש הבדל. זה לא שחזר, זה פיצוי אבל.

30:52 דובר 2 זה סוג של פיצוי. אלא מה, אבל-

30:56 דובר 8 לא, לא פיצוי.

30:56 דובר 2 למה אמרנו-

30:57 דובר 8 לא, לא.

30:58 דובר 2 מנכה לו מן הדמים.

31:00 דובר 8 לא, אתה אומר לו: מה הבעיה שם? דלת. אוקיי, תתקן את הדלת. אתה לא מתקן...

31:07 דובר 2 תראה כאן לגבי הפיצוי. שים לב, לגבי הפיצוי למה אי אפשר? שהלוקח אומר: "חפץ שלם אני רוצה". אתה לא יכול להגיד פיצוי כי הלוקח אומר: "אני רוצה חפץ שלם, אני לא רוצה חפץ עם מום". מה קורה כאן? הוא לא סתם מביא לו פיצוי. הוא אומר לו: "ינכה לו מן הדמים כדי שיחזיר הבית לקדמותו".

31:26 דובר 8 כמו שזכרת.

31:27 דובר 2 כן. אז בעצם הוא אומר: אני אתן לך כסף, תלך תביא שיפוצניק לשפץ את זה ויחזיר את זה לקדמותו. אז זה בסדר. עכשיו שימו לב מי אמור לטרוח בסיפור. אתה מוכר, אני סיכמתי שאני רוצה בית כמו שצריך. קיבלתי בית עם בעיות. אני אמור עכשיו לטרוח, להביא את הזה? כי טריחה זה גם דבר בפני עצמו. אז יש ספר שנקרא אולם המשפט, שהוא כותב בצורה פשוטה שש-- השולחן ערוך לא התכוון שהוא יעשה את כל הבע-- את כל הבלגן, הוא יטרח, אלא המוכר יטרח. כשהוא אומר "ינכה לו מן הדמים", הוא מתכוון כולל הטריחה שבדבר. ככה הוא כותב. נחזור לסיכום. הדין המקורי זה החזרה. הדין שהוזכר לשלילה זה הפיצוי הכספי. אי אפשר לבקש פיצוי כספי. המנהג בימינו זה החלפה. אמרנו שהמנהג הוא מחייב. והדבר האחרון, במקרים מסוימים, תיקון. במקרה שזה לא בגוף המקח, זה משהו שלא נהרס לגמרי. מום עובר, אתה יכול לתקן אותו, להחזיר אותו לקדמותו והוא יחזור לקדמותו לגמרי, יהיה כמו חדש. במצב הזה המוכר יכול להגיד: "אני אתקן." עכשיו נעבור למצב שהקונה רוצה לתקן. הקונה דורש תיקון. הזכרנו שני מקרים. הזכרנו מקרה של אוטו מקולקל, הזכרנו מקרה של בית שהמזגן לא עובד. עכשיו, באופן כללי אפשר להסביר מאוד טוב את הצד של הקונה. אפשר להסביר מאוד טוב את הצד של המוכר. הצד של הקונה, הוא אומר: "קניתי בית. המזגן לא עובד, תתקן לי. מה עכשיו-- מה לבטל את המקח עכשיו? יופי? משהו קטן." הצד של המוכר, ניקח את הדוגמה מהאוטו. בוא נגיד, האוטו אולי זה דוגמה די קיצונית-

33:28 דובר 9 נקרא, אה, אה, מקצק ב-ב-בית.

33:30 דובר 2 אתה צודק.

33:30 דובר 9 בית לא.

33:31 דובר 2 אז זה-

33:31 דובר 9 גם בית.

33:32 דובר 2 נכון.

33:32 דובר 9 גם נקרא בית.

33:33 דובר 2 נכון. נכון, נכון. בוא ניקח דוגמה ש-- יש איזושהי, זה, זה דירה יוקרתית שיש שמה משהו מסביב, כל מיני ציפורים, עניינים שעולים המון המון כסף, אוקיי? עכשיו, זה היה מקולקל. הקונה קנה את זה והוא חשב שיש שמה איזו מערכת מסביב שעובדת, והוא רואה שהיא לא עובדת. הוא אומר למוכר, "תתקן לי." אומר לו המוכר, "לא, אני לא, אין לי את הכסף עכשיו להוציא לכל הדבר הזה. אתה רוצה תקנה, אתה רוצה אל תקנה." אבל לכאורה אתה, אתה מחליט למוכר עכשיו שהוא יתחיל להוציא כספים? הוא לא רוצה לתקן. אתה רוצה תקנה, לא רוצה אל תקנה. יש פה סברה לכאן ולכאן. עכשיו, ראינו בהלכה שהוזכר רק הצד של המוכר. אומר אולם המשפט, אותו אולם המשפט שהבאנו, הוא מבסס את דבריו על הרמ"א שהבאנו מקודם. הרמ"א שדיבר מום בגוף הבית, מום לא בגוף הבית. הוא אומר הכלל הזה הולך, וזה מאוד מעניין, זה צריך, אה, טיפה לתת איזה כללי, זה הולך גם על הקונה. הוא אומר, "ברגע שיש לי גוף הבית, הקונה יכול לחייב את המוכר לתקן לו." ככה הוא כותב. מנגד, אם משהו כבר קרה לבית עצמו, אז הקונה לא יכול לחייב. בדיוק כמו-- בקיצור, הוא תולה את זה אחד בשני, בדיוק כמו שהמוכר יכול לחייב את הקונה, ככה הקונה יכול לחייב את המוכר. עכשיו, לכאורה חייבים להוסיף לזה את הנושא של המנהג. זאת אומרת, יש דברים היום שבן אדם נורמלי מתקן אותם. יש דברים שבן אדם לא הולך לתקן אותם. אז אם יש-

35:11 דובר 9 תלוי איזה.

35:12 דובר 2 איך?

35:12 דובר 9 תלוי איזה.

35:13 דובר 2 תלוי באיזה מצב, באיזה- נכון, נכון. אז לכאורה, אחרי שקראנו את מה שאולם המשפט אומר, שכן אפשר לחייב את המוכר לתקן. אז במצב כזה הוא אומר לו, "תשמע, יש פה בית. המזגן לא עובד. אם זה היה הבית שלך, מה היית עושה? לא תתקן את המזגן? היית מתקן את המזגן. תעשה את זה עכשיו בשביל הקונה, כי עכשיו סתם נראה שאתה מנסה לנצל אותו, שאתה אומר לו, 'בוא תבטל את המקח.' הרי אחריו, כשיגיע הקונה הבא, מה אתה תעשה? אתה תצטרך לתקן את זה בסוף." אבל אם זה דבר כזה שהוא צדדי ואנשים קונים את זה גם ככה, כמו הדוגמה שנתתי מקודם, איזושהי מערכת שלא כולם צריכים אותה והמוכר אומר, "אני לא רוצה לתקן ואני מוכר את זה ככה. חשבתי שזה לא אכפת לך, שזה לא משנה לך." לכאורה יצטרכו כן להתייחס גם למנהג בנושא הזה, כי אחרת יצא לי איזה כל מיני מקרים כאלה קצת מוזרים. זה מה שיוצא למעשה. עד כאן. נמשיך בשיעורים הבאים. נחזור רגע להתחלה. שנייה. הסיכום הראשוני ומה נחשב פגם בנושא הזה. איך בהתחלה מסכמים אם אתה רוצה לסכם על משהו? המוכר רוצה לסכם שלא יחזרו אליו, והקונה רוצה לסכם שהוא יוכל לחזור על כל דבר. זה נבדוק בשיעור הבא, וגם מה נחשב פגם. יש דברים, משהו לא כשר, משהו עם הכשר אחר, כל מיני דברים כאלה. בעזרת השם בשיעור הבא כולם מוזמנים.