ספק בברכות הנהנין - הרב אברהם הרוניין שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 בנושא של ברכות שאנחנו אומרים צריך להיות בקיא בהלכות ברכות. יש אמרה שרוב העולם מצטטים אותה, ששהכול פוטר הכול, אז אנשים לא יודעים מה מברכים ומברכים שהכול. כשאנחנו מסתכלים בגמרא במסכת ברכות פרק שישי, כתוב שם שאדם שלא יודע הולך לבקיא ולומד. אין את הפתרון הזה ששהכול פוטר הכול. שהכול, כשיש ספק הלכתי, כמו שתיכף נדבר למשל על אורז וכולי, ספק הלכתי, אז אנחנו אומרים הברכה של השהכול, שהיא ברכה שהיא כוללנית, היא תפתור את כל השאלות והספקות. אבל זה פתרון הלכתי ולא פתרון לכל אדם שלא יודע מה מברכים. הפתרון לכל אדם ללמוד. היום ברוך השם יש את מכון הלכה, אס־אם־אס אליו, ודאי שאפשר, אפשר להתקשר, לשלוח אס־אם־אס ולשאול. יש הרבה ספרים פרטניים ממש לכל מיני סוגי מאכלים של קהילות, עדות, שאפשר לעיין בהם, להסתכל בהם, לשאול ואז ללמוד. אני רוצה לתת לכם כמה דוגמאות לדברים שהציבור אולי לא מספיק יודע. יש מאכל שנקרא בורגול. ראיתי לא פעם ולא פעמיים מברכים על זה או שהכול או פרי האדמה. כמובן שזו טעות. בורגול זה חיטה גרוסה, חיטה גרוסה שהיא אפויה או מבושלת. הברכה שלה זה בורא מיני מזונות. גם לאלה שעושים טעות ואומרים שהכול פוטר הכול, אז שבירכו, אוקיי, בדיעבד יצאו ידי חובה. אבל אם אנחנו מדברים על בורגול למשל, הברכה האחרונה שלה זה לא בורא נפשות, אלא על המחיה. אדם שבירך בורא נפשות ודאי לא יצא ידי חובה. אז אי אפשר להגיד בירכתי ככה, היי, יצאתי בדי- בדיעבד. על דרך זה, לא פעם צימוקים, הברכה הראשונה שלהם בורא פרי העץ. ברכה אחרונה בורא נפשות. טעות. ממרח תמרים. אנשים לא יודעים מתי זה גדר של

03:17 דובר 2 שהכול, מתי זה גדר שעדיין אפשר וצריך לברך עליו בורא פרי העץ. אז גם עוד אם הוא בירך שהכול בדיעבד יצא ידי חובה. אבל כשמדברים על הברכה האחרונה, שהברכה האחרונה יכול להיות מצב שמברכים על זה על העץ ועל פרי העץ, כי הוא לא בגדר שאיבד את התואר שלו, הוא לא נוזלי. בירכת בורא נפשות לא יצאת ידי חובה. יוצא שהאדם יכול להגיע חס ושלום בלי מאמץ, מה שנקרא בלי ידיעה, לטעות ונהנה מהעולם הזה בלא ברכה. על דרך זה יש כמה וכמה סוגי פירות היום נפוצים יותר שהציבור לא יודע שהברכה שלהם זה לא בורא פרי העץ. בננה ידוע לכולם, אבל אננס לא ידוע לכולם, וכן כדומה. יש כמה סוגי פירות שהם פירות האדמה, שהברכה שלהם זה בורא פרי האדמה ולא בורא פרי העץ. אדם שבירך בדיעבד על פרי שהוא עץ בורא פרי האדמה, יצא ידי חובה, אבל על פרי שהוא פרי האדמה בירך בורא פרי העץ לא יצא ידי חובה. אז צריך להיות בקיא בברכה ולהתקדם עוד קצת. מה הסיבה שמברכים על הפרי הזה שעל פניו הוא פרי עץ? למה מברכים עליו בורא פרי האדמה? האם זה ודאי פרי האדמה או שזה ספק? אם ניקח דוגמה את הבננה שכולם מברכים עליה פרי האדמה. יש מחלוקת בפוסקים של הדור האחרון האם זה פרי האדמה ודאי, ככה בשולחן ערוך, או שזה ספק. מה ההבדל? אמרנו שנדבר על אורז. אדמו"ר הזקן בברכות הנהנין בסידור פוסק שאדם יברך על זה שהכול נהיה בדברו. אבל חסיד שהוא מסתפק, הוא רוצה לצאת ידי חובה על כל השיטות. הנהגה שהפכה להיות אצל הרבה אנשים, שמברכים על כמה דברים ופוטרים את האורז. יש כאלה אומרים

06:23 דובר 2 שזה מזונות. אוקיי, אז הוא לוקח חתיכת עוגה שזה מזונות. יש כאלה אומרים שזה בורא פרי האדמה. אז הוא לוקח ירק שזה בורא פרי האדמה והוא שותה משהו שזה שהכול. אה, אוקיי, אז בירכתי שלוש ברכות, יצאתי ידי חובה של כל השיטות וכל הדעות. אבל זה דורש אדם שהוא מספיק בקיא בברכות ובהלכות. כי אם אתה לא מספיק יודע, אתה אמנם יצאת ידי חובה בספק אחד, אבל נכנסת לספק אחר. כמו שמספרים על הרב נריה שהיה פעם אצל הרבי בהתוועדות והרבי ביקש שיטלו ידיים. זה היה ביום טוב. היה לו ספק אם כן או לא, אז יצא החוצה כדי לפשוט את אותו הספק. חזר חזרה. הרבי אמר לו, נכון, יצאתם מספק א', אבל נכנסתם לספק ב'. על דרך זה בנושא של אורז. אם ניקח למשל את השתייה, אדם שבירך על המים, יכול להיות שזו ברכה לבטלה, כי מים מברכים עליהם רק כשצמאים. הלשון של ההלכה: השותה מים לצמאו. אבל אם אני לא צמא, כרגע אני באמצע השיעור, קצת צרוד לי בגרון, יבש. אני שותה כדי שאני אוכל להמשיך לדבר. אני לא מברך. אדם שלוקח כדורים ושותה מים, המטרה של השתייה היא בשביל לבלוע את הכדור. הוא לא צמא, לא צריך לברך על המים. אז כאן במצב הזה שאדם בירך למשל על המים, יכול להיות שזו ברכה לבטלה. דוגמה נוספת, הגישו לו אורז עם כל מיני ירקות בפנים, שבדרך כלל אותם הירקות הם טפל. האורז הוא העיקר. ברגע שהוא מברך על הירק בורא פרי האדמה כדי לצאת ידי חובה, אולי אורז, אולי אורז זה ספק אדמה. עוד פעם יכול להיות מצב שהוא בירך ברכה לבטלה, כי אין צורך לברך על

09:04 דובר 2 אותו ירק שנמצא בתוך אורז כי הוא טפל. דוגמה נוספת לעניין: אני יושב, אמרנו בננה. האם זה ספק או ודאי? יש לי פה תפוח, יש לי פה בננה. בירכתי בורא פרי העץ. הבננה לפניי. אם אנחנו אומרים שבננה זה ספק, יש שיטה שמברכים עליה בורא פרי העץ. אני לא צריך לברך על הבננה מצד הספק, אולי הוצאתי אותה ידי חובה. זה מה שהזכרנו שצריך ללמוד ברכות, ולא סתם ברכות, אלא לדעת שכל ברכה וברכה, כל פרי ופרי, מה הסיבה לברכה? האם זו ברכה בצורה ודאית או שזה ספק? שמגיע הנושא של בורא מיני מזונות, יש דוגמה שמובאת להלכה: פת הבאה בכיסנין. שלוש שיטות. השולחן ערוך ואדמו"ר הזקן בשולחן שלו מביאים מה הפירוש, מה הפשט? פת הבאה בכיסנין. ההבדל בנושא שאנחנו כרגע מדברים עליו: למה אני צריך לדעת מה ההגדרה? אומר אדמו"ר הזקן, אם אני אוכל עוגה בתוך סעודה, ברגע שבירכתי על הלחם המוציא, עם אותו מאפה שהגיע לפניי הוא ספק פת הבאה בכיסנין, אם זה מזונות או המוציא, אז בעצם יצאתי ידי חובה. ההבדל אם זה בורקס, שזה דברים שבדרך כלל באים לשובע, או עוגה שהוא יכול להיות בגדר פת הבאה בכיסנין שאני אוכל אותו לתענוג. אז ברגע שאנחנו יודעים מה ההגדרה, אנחנו יודעים מתי זה ספק, מתי זה לא ספק. לא נכשלים בברכה שאינה צריכה. היות שהזכרנו את פת הבאה בכיסנין, אנחנו נזכיר את החידוש של אדמו"ר הזקן בנושא הזה. שלוש שיטות. השיטה הראשונה: פת הבאה בכיסנין, כל מאפה שעשוי בצורה של כיס וממלאים אותו. זה בדרך כלל בורקס, סוגי עוגות גבינה ממולאות, כל מיני כיסנים למיניהם של כל מיני קהילות. יש כאלה ממלאים בשר, יש כאלה ממלאים סוגי

12:17 דובר 2 ירקות. זו השיטה הראשונה. אף על פי שאת המאפה אפינו, לא טיגנו אותו, היות שהוא ממולא, השיטה הראשונה סוברת שצריך לברך מזונות. השיטה השנייה: פת הבאה בכיסנין, כל דבר שעשוי ממיץ פירות. זאת אומרת שעירבבתי את המאפה במים ומיץ פירות. כמובן, כמו השיטה הראשונה, אנחנו מדברים על אפייה, לא על בישול, לא על טיגון. אז אם לקחתי קמח ועירבבתי אותו עם מיץ פירות, יש בזה שתי שיטות. שיטה אחת: העיקר שהרוב הוא מיץ פירות, חמישים ואחד אחוז מיץ פירות. יכול להיות גם שמן. מיץ פירות יכול להיות כל מיני תמציות למיניהן, סוכר וכדומה. השיטה השנייה: לא מספיק שהרוב עשוי כך, אלא צריך להרגיש את המתיקות במאפה עצמו. וכך משמע מאדמו"ר הזקן, שלכתחילה רק אז יברכו בו בורא מיני מזונות. הערת דרך אגב, לכן כשיש לחמניות שאומרים זה מזונות, זה מזונות, צריך לברר כמובן מי שנותן את הכשרות והאם הוא אומר שלברך על זה מזונות, ולא רק בגלל שאנשים חושבים שיש בו מתיקות ולכן מברכים מזונות. לענייננו, שיטה שלישית: דבר שהוא יבש ורגילים לכסוס אותו, כמו קרקרים, בייגלה. אדמו"ר הזקן בסידור מביא רק את שתי השיטות הראשונות, אבל את השיטה השלישית, דבר שהוא יבש ורגילים לכסוס אותו, הוא לא מביא להלכה. לכן צריך לברר: אותם הקרקרים, בייגלה וכדומה, אם הם אפויים, לפי אדמו"ר הזקן יכול להיות שברכתם המוציא ולא בורא מיני מזונות. הנה קיבלנו עוד דוגמה של לא רק לדעת למסקנה מה מברכים על הדבר הזה, אלא אנחנו יודעים מה הסיבה, מה המקור וכמובן את השיטה של אדמו"ר הזקן, ואז לפי זה אנחנו יודעים איך לא להיכנס לשאלה של ברכה שאינה צריכה, ברכה לבטלה או ספקות וכדומה שמתעוררים. ספקות וכדומה.

15:37 דובר 2 אם אכלתי חמישה בורקסים. בורקסים זה פת הבאה בכיסנין. קבעתי על זה סעודה. אני צריך לברך המוציא וברכת המזון. קביעת הסעודה נקבעת לפי הכמות של האכילה. אדמו"ר הזקן מביא מחלוקת בין הרשב"א לרמב"ם האם זה שלוש ביצים או ארבע ביצים. שלוש ביצים זה בערך בין מאה שישים למאה שמונים גרם. אז אומר אדמו"ר הזקן, תאכל פחות, כי ברגע שאתה אוכל יותר אתה נכנס לספק נוסף. או שתאכל כשיעור ארבע, שזה בערך בין מאתיים עשרים למאתיים ארבעים. אז אם אני יודע שהדבר הזה הוא בגדר פת הבאה בכיסנין, לא רק אני יודע את השם שלו, הלועזי מה שנקרא, אני יודע האם זה ספק פת הבאה בכיסנין או לא, אני יודע כמות שאני אוכל. ואז אם אני אכלתי חמישה, יש פה בדרך כלל בבורקסים ממוצעים שיעור של קביעת סעודה. אז לפני שאני מתחיל לאכול אני נוטל ידיים, אני מברך המוציא וכמובן ברכת המזון. אבל יש דברים שהם בכלל לא בגדר פת הבאה בכיסנין. אדם שאכל שקית שלמה של מקרוני, יכול להיות שזה מגיע לכמות של רבע קילו, חצי קילו, הברכה שלו עדיין תישאר בורא מיני מזונות, הברכה האחרונה תהיה על המחיה. כאן הכמות לא תשתנה, כי זה לא בגדר בכלל ספק פת הבאה בכיסנין, זה מזונות ודאי. דוגמה נוספת, מי מאיתנו בתור בחור, בתור אברך, לא יוצא למבצע חנוכה. כשיוצאים למבצע חנוכה לא פעם האוכל הוא סופגנייה. סופגנייה ממלאים אותה בריבה. יש כאלה שחושבים, אוקיי, אז זה כמו בורקס שהוא ממולא. אז זה ספק פת הבאה בכיסנין. אז האם לאכול יותר משלושה, ארבעה או לא? אז ברגע שאנחנו יודעים שפת הבאה בכיסנין זה דבר שנאפה, אבל מה שהוא מטוגן בשמן עמוק הוא

18:39 דובר 2 ללא ספק. כשאני אומר לא שמן עמוק, זה כמו אותם המאפים ששמים קצת שמן על המחבת, שזה לא יידבק, שגם בזה אדמו"ר הזקן מביא ספק האם זה בגדר אפייה או לא בגדר אפייה. אבל לענייננו, הסופגנייה ברכתה בורא מיני מזונות, לכן הכמות של האכילה לא תשתנה, עדיין הברכה האחרונה תהיה על המחיה. יש רשימה שמופיעה בכמה ספרים על בקיאות בנושא של ברכות, ואני רוצה לתת לכם דוגמה נוספת. חמוציות, דבר שנכנס בזמן האחרון. קינואה. בחנויות מוכרים משהו שנקרא כוסמת. כל השלושה דברים האלה הברכה שלהם זה בורא פרי האדמה. צריך לדעת להבדיל בין חמוציות לבין צימוקים, שאין בזה, זה לא אותה משפחה בכלל. זה עץ, צימוקים, וחמוציות זה האדמה. כוסמת זה סוג קטנית, כמו קינואה שזה סוג קטנית, שזה בורא פרי האדמה ולא אחד מחמשת מיני דגן שנקרא כוסמין. ועוד הפעם, זה לא משפחה ולא כלום. זה שני דברים שונים לגמרי. אננס בורא פרי האדמה. אע"פ שזה נראה כמו עץ וכן הלאה, הברכה שלו זה בורא פרי האדמה. חשוב מאוד בנושא של ברכות להטמיע בחינוך לילדים. הרבי בכל ברכה, בכל יחידות של תמימים, בירך שתהיו דוגמה חיה. הרבה מאיתנו, אנשים אברכים שאין להם מספיק את הזמן לשבת ללמוד עם הילד, שחייבים למצוא, יכולים להיות מקור ללימוד בדוגמה שהם נותנים. אמירת הברכה כמו שהיא צריכה. אמירת הברכה בקול רם. בשם רבי יהודה החסיד, המגן אברהם ועוד מביאים שאדם שלא מברך בקול רם, חס ושלום, הוא בגדר גזלן, כי הוא יכול להנות את הציבור בקריאת התורה וכדומה בעניית אמן. כמובן לא בבית המדרש לברך בקול רם, שאז זה מבטל אחרים מלימוד, אבל ברגע שממילא אתה נמצא בציבור, כמו ברכת התורה, צריך לברך

22:16 דובר 2 בקול רם. החינוך, הדוגמה שלנו לילדים שלנו, שאנחנו מברכים לברך את הברכה מילה במילה. לברך את הברכה בקול רם יחסית, כדי שגם הם ישמעו. א. דוגמה ללמד אותם איך מברכים. ב. להרגיל אותם בעניית אמן. מובא במסכת שקלים ירושלמי: ממתי התינוק זוכה לחיי עולם הבא? מהרגע שהוא עונה אמן. אז הנה מה טוב בזה שאנחנו מברכים בקול רם והילד עונה אמן. אז הנה כבר זיכינו אותו ולימדנו אותו, חינכנו אותו, היינו דוגמה לברכה. החינוך לברכות זה מביא אותנו להרגיל את הילד שהוא לא מכניס שום דבר לפה לפני שהוא מברך. החינוך שלנו, שאנחנו מסתכלים על אותו הדבר, נקי, לא נקי, עם תולעים, בלי תולעים. האם המצב כשיר לברכה? האם המקום נקי שיהיה אפשר לברך? זה הדוגמה. זה החינוך שאנחנו יכולים לשמש לילד שלנו ספר חי, שברגע שהוא רואה את אבא או את אמא שמברכים, וכך בעזרת השם גם הוא יתרגל לברך. ברכת השם עליכם, שהשם יברך את כל אחד ואחד בגאולה אמיתית ושלמה, בגאולה שאין אחריה גלות. יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד. תודה רבה. ברכת אורח לאכסניה. מכון ההלכה שמאפשר לנו להעביר את השיעור, ללמוד, ללמד ובעזרת השם לשמור ולעשות.