השתלשלות התורה א' - הרב לוי יצחק הלל שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:11 דובר 2 טוב, בוקר טוב לכולם. מסופר על, אה, ילד בכיתה ב' שישב ולמד אצל המורה, והמורה מלמד אותו את, אה, סיפור יציאת מצרים וההליכה של בני ישראל במדבר. ו... המורה מספר לילדים שכאשר בני ישראל היו במדבר אז ירד מן, וכך הם אכלו ארבעים שנה מן, והמן היה טעמו כצפיחית בדבש. אז אחד הילדים נבהל ושואל את המורה: מה זה צפיחית בדבש? מה, מה פירוש צפיחית בדבש? אז הוא אומר לו: "מה, אתה לא יודע? עם ישראל היו במדבר ארבעים שנה, הלכו, ירד להם מן והמן טעמו כצפיחית בדבש". אמר לו: "כן, המורה, אבל מה זה צפיחית בדבש? לא הבנתי". אמר לו: "מה, אתה כל כך, אה... עם ישראל ירדו למצרים עם יעקב, שבעים נפש, היו, השתעבדו מאתיים ועשרים שנה, יצאו ממצרים, מתן תורה, אחרי זה ארבעים שנה במדבר והם אכלו מן והמן טעמו כצפיחית בדבש". אמר לו: "אבל עדיין לא הבנתי, מה זה?" אז המורה התחיל להתעצבן, אמר לו: "אתה יודע מי זה אברהם, יצחק, יעקב, יעקב, השבטים?" הבנתם את הרעיון. כלפי מה דברים אמורים? לפעמים אנחנו לומדים ולומדים ולומדים את התורה עצמה, לומדים, לומדים תורה ולומדים באמת וכמו שצריך, אבל לפעמים שוכחים רגע, אה, מה זה התורה בעצם, מה, מה זה הדבר הזה, ומאיפה הוא נחת, מאיפה הוא הגיע? איך הת-- הגמרא שלנו הייתה לפני-- היא קיימת לפני אלפיים שנה, לפני שלושת אלפים שנה. אם אנחנו לומדים היום גמרא, למה משה-- למה הגמרא לא חתום משה רבנו בזה, אני יודע מה, באיזה, איזה עריכה והוצאה לאור, משה רבנו? או בכלל, מאיפה הגיעה התורה הזו? איך היא התחילה? מי מה מו? בשביל זה אני פה. ובעזרת השם בשיעורים הבאים נלמד

02:01 דובר 2 מה המהות בעצם של, של מה, מה זה התורה הזו, מאיפה הגענו אליה, איך הגענו, איך השתלשלה התורה עד אלינו ממשה רבנו, וכמובן השתלשלות ההלכה וכל התחום מסביב. ואני רוצה לגשת אליכם בשאלה ראשונה, גם אפשר, אה, אם אני אשאל שאלות אז אפשר גם לענות עליהן. אנחנו יודעים שיש לנו תורה שבכתב ותורה שבעל פה, נכון? מה זה תורה שבכתב? מה זה תורה שבכתב? תענו, כן, בואו נענה.

02:29 דובר 6 חמישה חומשי תורה.

02:30 דובר 2 חמישה חומשי תורה. מה עם הדברים הכתובים? זה לא תורה שבכתב?

02:33 דובר 6 תנ"ך.

02:34 דובר 2 מה התורה שבכתב? ציוויים הנוגעים אלינו. אמרתי לפניכם חמישה חומשי תורה. מה זה תורה שבעל פה? ואל תיכשלו בשאלה הזו. מה זה תורה שבעל פה?

02:47 דובר 6 משנה.

02:47 דובר 2 רק המשנה? מה עם הגמרא? גם הגמרא, מה עם השולחן ערוך?

02:52 דובר 6 כל מה שבנביא?

02:54 דובר 2 אז כל הספרייה היהודית היא חמיש-- היא תורה שבעל פה, שמונה משהו כמו למעלה מחמש מאות אלף ספרים. אז את כל החמש מאות אלף ספרים האלה אנשים כל הזמן למדו, נראה לכם הגיוני? גם אם תקראו ספר כל יום זה חצי מיליון ימים. תן לי, כל זה חצי מיליון ימים, אני לא יודע בדיוק כמה זה יוצא בשנים, אבל זה בערך חצי מהחיים שלכם. בלי לאכול, בלי לשתות. מה מגדיר-- מה זה תורה שבעל פה? וחוץ מזה, שאלה אליכם, למה הקדוש ברוך הוא החליט להביא תורה שבכתב ולהביא תורה שבעל פה? תפילין למשל שאתם מכירים, כן? כולם תפילין מכירים? ראיתם פעם יהודי לידכם מניח תפילין אחרות, תפילין בצבע כתום או מגלגל רצועות על הגרון, אני יודע? ראיתם פעם כזה דבר? למה? למה לא ראיתם? חשבתם על זה פעם למה פתאום תפילין כולם אותו דבר? מזוזה. חוץ מהפרשי גודל, אולי קצת צורה של הכתב, אבל ראיתם פעם מישהו כותב מזוזה באנגלית? ראיתם פעם מישהו כותב מזוזה, אני יודע מה, שם אותה, מצייר אותה על המשקוף בעצמו? לא, כל המזוזות אותו דבר. נכון? כן, אם אני טועה תגידו לי, מה? כל המצוות האלה, תפילין, מזוזה וכולי, כולם אותו דבר. למה? פתאום יש מצוות אחרות שהופ, נהיה בלגן, איך עושים, מה עושים, כמה עושים ונהיה שישו ושמחו. מה קרה? מצוות כמו מזוזה, תפילין וכדומה הן לכאורה מצוות שכתובות בתורה, נכון? "וקשרתם אותם על ידיך והיו לטוטפות בין עיניך, וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך". דברים פשוטים, נכון? יפה. למה הקדוש ברוך הוא היה צריך לסבך אותנו עם תורה שבעל פה? תחשבו, אתה מכיר את המשחק של הטלפון שבור. איך קוראים לזה היום בימינו? אני לא

04:39 דובר 2 יודע, שאחד אומר לשני מילה, כן, והשני לשלישי והשלישי לרביעי, וצריכים לנחש מה הראשון אמר, וכשמגלים את זה בסוף מבינים כמה שינויים זה עבר מאחד לשני. המשפט שהראשון רצה להגיד והשני שינה אותו קצת והשלישי שינה קצת. כשמגלים בסוף מה כל אחד אמר מגלים שהראשון התכוון לא' והשלישי הגיע ל-ח'. זה הבדל שלם לחלוטין. למה הקדוש ברוך הוא צריך לסבך אותנו עם תורה שבעל פה? מה דעתכם? תחשבו לרגע, תגידו לי מה דעתכם?

05:10 דובר 7 זה כדי שלא יעברו לגויים כנראה.

05:12 דובר 2 שלא יעברו לגויים? לא, אבל לא יכולים לקחת יהודי, לענות אותו ולהגיד לו תגיד את כל התורה שבעל פה? מה אתם אומרים, יש לכם עוד רעיון?

05:25 דובר 7 כל אחד יודע קצת.

05:25 דובר 2 כל אחד יודע קצת. אם כל אחד יודע קצת מהתורה שבעל פה, מה רוב הסיכויים שיקרה? כל אחד יודע קצת, אז היהדות תשתכח, כי ההוא לא יודע את החלק הזה ולא יודע את החלק הזה. מה אתם אומרים? אבל בסופו של דבר כולם היו יודעים בעל פה את כל התורה שבעל פה. נכון? אז אולי תביא אותה בכתב וזהו. לא יותר פשוט? ספר תורה למשל. ראיתם פעם ספר תורה שכתוב בו איזו פרשה אחרת? ספר תורה שהגיע מאשכנז, מתוניס, מתימן, ממרוקו. ראיתם פעם איזו פרשת, אני יודע מה? ראיתם פעם פרשה בספר תורה? ראיתם פעם כזה דבר? אין כזה דבר. כל ספרי התורה אותו דבר. יש שינויים של רצועה דקה בא', רצועה דקה בה' ומנהגים מסוימים, אותיות מסוימות משתנות. אין שינוי במשמעות. לא יותר פשוט להביא את התורה שבעל פה בכתב? תכתוב את הכול וזהו. כשאמא שלך שלחה אותך למכולת, נכון? איך היא שלחה אותך? נותנת לך רשימה: תקנה ביצים, חלב, דגים, זה וזה וזה, ותזכור עוד שני דברים בעל פה. למה את לא רושמת את זה? לא יותר פשוט? תרשום ואני אזכור הכול. מה תרשום? איך אני... למה לסבך את העניינים יותר ממה שהם מסובכים גם ככה? אז נו פרי, או חלק מכם אמרו, הלכו גם, אמרנו, חלק אמרו תשובות. אה, אה, באמת קראתם למטרה? אני אקרא לכם. המדרש מספר, זה מדרש מופיע במדרש רבה בספר שמות, שכאשר הקדוש ברוך הוא נתן את התורה, אמר משה: מיד מה אני אעשה? הוא נתן לך בפנים. אמר לפניו: ריבונו של עולם, תכתוב אותה להם. כלומר, משה רבנו קיבל ספר תורה מהקדוש ברוך הוא, תורה שבכתב, ובמקביל הוא מקבל תורה בעל פה.

07:06 דובר 2 הקדוש ברוך הוא נותן הוראות. למשל, הקדוש ברוך הוא אומר: "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך". כן, מה צריך לקשור? כן, תפילין. מה זה תפילין? איפה כתוב בתורה תפילין? המילה תפילין לא מופיעה בתורה. המילה רצועה לא מופיעה בתורה, והמילה שחור לא מופיעה בתורה בהקשר לתפילין, שום דבר. המקור היחיד בתורה לתפילין זה הפסוק, מה? "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך". איך יגיעו לתפילין המדוברות היום?

07:33 דובר 7 מעידן.

07:34 דובר 2 אז יש נושא שנקרא הלכה למשה מסיני, שעליו משה רבנו אומר: קיבלתי תורה בעל פה מהקדוש ברוך הוא וזהו. "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך", זה הפירוש. תפילין הן, ורצועות, וככה וככה וכו' וכו'. אומר משה רבנו לקדוש ברוך הוא: אתה אומר לי בעל פה, כלומר אומר לי את הפסוק שהוא כתוב, "וקשרתם לאות על ידך" וכו', ואתה אומר לי את שאר הביאור של הפסוק הזה בעל פה. בוא, אני אכתוב להם את הכול וזהו. אמר לפניו, אמר הקדוש ברוך הוא: איני מבקש שניתנה להם בכתב. למה? מפני שגלוי לפניי שעובדי כוכבים עתידים לשלוט בהם וליטול אותם מהם, ויהיו בזויים מעובדי כוכבים. אומר הקדוש ברוך הוא: אני חושש שהגויים ייקחו לעם ישראל את התורה ויבזו אותם ויבזו את עם ישראל, אלא המקרא אני נותן להם בכתב והמשנה והתלמוד והאגדה אני נותן להם בעל פה. למה? שאם יבואו עובדי כוכבים וישתעבדו בהם, אז הם יהיו מובדלים מהם. במילים אחרות, תארו לכם, יש לכם שפה פרטית, שפה פרטית בכיתה. מה כל הבית תלמוד תורה יודע? ששניים מהכיתה שלכם הולכים, מדברים שפה פרטית וזהו. זה מה שנקרא חברה סגורה. חברה סגורה. גם אם אתם בתלמוד תורה עם כולם מרוכזים, אפילו אתם הולכים ליד המנהל ומדברים עליו, אני יודע, או משהו כזה, או לא משנה על מי, בשפה פרטית משלכם. מה אתם מרגישים? אה, זה כולם הלכנו, חבל על הזמן, נכון? אף אחד לא יכול עלינו. אנחנו ככה סגורים ככה בעצמנו, וזה מה שהקדוש ברוך הוא רצה, שעם ישראל יסתובבו בין האומות ויהיה להם תורה שבעל פה. תורה שבכתב אתה יכול לקרוא בהר המקדש, יזלזלו את ספר התורה, יקראו אותו. אתה

09:14 דובר 2 לא מבין כלום. יש תורה שבעל פה שעליה אתה לא יכול. ומי מדבר את התורה שבעל פה? בבית הכנסת. מדברים יהודים ביניהם ומרגישים שהם מובדלים מהגויים האחרים. זו סיבה ראשונה. הסיבה השנייה, כאשר מתווים דבר בכתב עלולה להיות בעיה. שמה? כל מי שרוצה יבוא לקרוא וכל מי שרוצה יכול לבוא לפרש את זה. ואז מה יקרה? יתחילו לפרש דברים בצורה עקומה. אומר הקדוש ברוך הוא: אני נותן תורה שבכתב, בסדר שיהיה תורה, ותורה בעל פה, שהפרשנות שלה תהיה מסורה רק לתלמידי חכמים שיושבים ולומדים, ואז זה מבטיח לי שכל מיני עמי ארצות או גויים או אנשים כמו רפורמים וכדומה, שירצו לעקם את התורה, לא יעקמו אותה. הם לא יבינו שום דבר, לא יידעו שום דבר, כי ההסבר של התורה שבכתב נעול אצל חכמים. זו הסיבה השנייה. סיבה שלישית, ואני מקדים לכם שאלה: יצא לכם שמישהו שואל אתכם, שאתם שואלים מישהו מה מספר הטלפון שלך? נכון? יוצא לכם, נכון? של מישהו? מה המספר שלו? אז מה אתם עושים? מיד רושמים את זה. אם אין לך עט, אין לך כלי, אתה צריך לזכור מספר בעל פה. עכשיו מה אתם עושים?

10:28 דובר 8 משננים.

10:28 דובר 2 משננים. וכמה פעמים אתם חוזרים על המספר הזה בראש?

10:32 דובר 8 חמש.

10:32 דובר 2 עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם עד שזה ייכנס לראש. נכון? למה?

10:37 דובר 8 שייזכרו.

10:38 דובר 2 שייזכרו? יופי. מה קורה עכשיו אם יש לכם עט ודף, מה אתם עושים? רושמים. אתם תזכרו אי פעם את המספר הזה?

10:47 דובר 8 לא.

10:47 דובר 2 מה יקרה אם תרצו את המספר הזה? ואם ייעלם הדף הזה?

10:52 דובר 8 פשוט.

10:52 דובר 2 תסדר את זה. נעלם לך הטלפון. אתה יוצא ברחוב. מי זה? אני רוצה מספר. מספר של פלוני. אין. אתה מחפש, אתה לא מוצא. אומר הקדוש ברוך הוא: אני רוצה שהתורה תהיה מוטבעת אצל כל יהודי בראש. מה אני אעשה? אני אתן להם את הבסיס בכתב, את כל השאר בעל פה. ואז מה הרווחתי? הרווחתי שהם יהיו חייבים לשנן את זה יום יום, שעה שעה, כי אם לא, אתה תשכח את זה. תארו לכם שהמורה עושה מבחן והמורה שואל, תגיד לי, בשאלה במבחן, האמורא שאמר סברה זו וזו בגמרא, האות... המילה שלו מתחילה בה' או בא'? זו שאלה הוגנת או לא?

11:36 דובר 8 לא.

11:36 דובר 2 למה לא הוגנת?

11:37 דובר 8 כי לא זוכרים.

11:38 דובר 2 כי למה שאני אזכור אם מתחילה בה' או בא'? אבל אם הייתי נותן לכם לשנן טקסט בעל פה והייתי מזהיר אתכם שאני הולך לבחון אתכם עליו, הייתם משננים אותו ומשננים אותו ולא מפסיקים כדי לזכור אותו כל הזמן. זו הסיבה שהקדוש ברוך הוא נתן תורה בעל פה, כדי שעם ישראל כל הזמן ישננו את זה ולא יסמכו: "כתוב לי בספר". דרך אגב, זה מה שקורה היום. כן? אדם לא חייב ללמוד את ההלכות או זה, הוא מרגיש טוב עם עצמו, כי אז מה קורה? אם יש לו שאלה, מה הוא עושה? הוא מוציא טלפון, מתקשר לרב: הרב, מה הדין? בום! לא מעוניין אפילו למה. נכון? או ספר, מסתכלים בספר. זה יכול להיות ששנה הבאה תהיה לו אותה שאלה, אבל הוא לא יזכור. שנה שעברה הייתה לו את אותה שאלה והוא פתר אותה דרך הספר. למה הוא לא יזכור? כי זה כתוב לו בספר. ראה את התשובה, נגמר הסיפור. שנה הבאה נתקל בשאלה, יפתח עוד פעם את הספר. זה הקדוש ברוך הוא רצה למנוע. אז זה שלוש הסיבות שבגללן יש תורה בעל פה. אחת, כי לא רוצים שעובדי כוכבים ישלטו בה, אז השאירו את זה רק לעם ישראל שמשננים את זה בעל פה. שתיים, כדי שגם יהודים עצמם, שהם יהודים נקרא להם סוג של בעייתיים, רפורמים וכדומה, או תנועות שונות שהיו בעם ישראל במשך כל הדורות, לא יפרשו את התורה בצורה עקומה. אז שמרו את הפירוש של החכמים שמלמדים את העם. דבר שלישי, כדי שאנשים יתאמצו ללמוד את התורה ויזכרו אותה, כי אם הם לא יתאמצו, אם היא תהיה כתובה בכתב, אז הם לא יתאמצו לזכור אותה. לכן נתנו

13:00 דובר 2 להם בעל פה כדי שכל הזמן יתאמצו לזכור. שאלה אליכם: מקודם מה אמרנו? דיברנו על זה מקודם.

13:09 דובר 9 תפילין.

13:11 דובר 2 תפילין. אתם יודעים מה? אני אגיד לכם משהו אחר רגע לפני זה. תפתחו כל דף בש"ס ותבחנו אותי. כל דף בגמרא שתפתחו, אז אנחנו יודעים איך הולך העמוד. פה זה גמרא, תראי את הגמרא הזו. תראי את הגמרא הזו, כל דף בש"ס תפתחו. תסתכלו. פה למעלה, ברש"י ובתוספות, אתם רואים? יש למעלה ארבע שורות. הרש"י תמיד מתחיל למעלה ארבע שורות, והתוספות גם ארבע שורות. כל דף בש"ס תפתחו. זה ספציפית במסכת ברכות דף ט"ו, אותו דבר. תפתחו את הגמרות שלכם עכשיו, תבחנו אותי. תסתכלי פה, את רואה? פה למשל יש תוספות קטן, שמו אותו כאן. מעליו שמו את רש"י ארבע שורות. מה, אתה לא יכול לשים, אני יודע מה, עשר שורות, שורה אחת, לא לשים בכלל? כל מקום שתראו שיש רש"י, תוספות, ושוב, שהתוספות לא קטן או הרש"י לא קטן, תמיד תמיד, רואה? תמיד תמיד תראו שיש ארבע שורות. חשבתם על זה למעלה? טוב, אף פעם לא גיליתם את זה, אבל תחשבו על זה. למה? אם יהיה לי מישהו בהמשך, אני אשמח לשמוע. תפתחו בכל מקום שתרצו, ארבע שורות בראש העמוד תמיד בכל דף. אני חוזר על השאלה שרציתי לשאול. תפילין שאתם רואים אנשים מניחים, נכון? אז רצונם זה חוכמה. כולנו חסידי חב"ד, כולנו עם תפילין ארבע על ארבע וכולי, אז כולם ממש אותו דבר. אבל תראו את התפילין של אנשים אחרים סביבכם, לאו דווקא חב"דניקים וכולי. יש לכם תפילין שלוש על שלוש סנטימטר, שתיים על שתיים, יותר קטנות ויותר גדולות. השינוי היחיד בתפילין, השינוי היחיד זה בגודל. לא תראו תפילין שונות לעם ישראל, ולא תראו מזוזה שונה, כמו שהדגמתי בתחילת השיעור. למה זה, אתם יודעים למה זה? למה בדברים

15:02 דובר 2 אחרים פתאום הכל שונה? הכל לא אותו דבר. איך בתפילין אותו דבר, במזוזה אותו דבר, בספר תורה אותו דבר? יש דברים שהם אותו דבר, יש דברים שאיכשהו תפסו להם תדמית של שינויים. אז בכל אופן אני אומר לכם עיקרון חשוב, אתם צריכים לדעת את זה, כי זה הבסיס לאמינות שלכם ביום־יום כשאתם לומדים. יש חמישה עקרונות, חמישה כללים שעליהם בנויה כל התורה שבעל פה. מאוד פשוט, חמישה עקרונות. לא יודע אם יצא לכם לפגוש במבצעים, אבל לפעמים פוגשים אנשים שבאים אל אחד: כן, אתם הדתיים, כל אחד משהו אחר, כל אחד תורה אחרת. ההוא אומר ככה, ההוא אומר אחרת, כל אחד. אתם אשכנזים, ספרדים, שולחן ערוך, רמ"א, כל אחד עם סיפור אחר. יש לכם איזה אלף תורות, אתם זה בכלל לא, אתם לא היהודים המקוריים. שמעתם פעם את הטענה הזו? אולי אין לכם הרבה להיות אצל אנשים בביקורי בית, אבל אני הייתי הרבה בביקורי בית. אתה שומע את האנשים: אתם לא בכלל היהודים של פעם, היהודים של פעם זה היהדות. היום אתם סתם איזה אספסוף שכל אחד מביא לו מנהגים, מביא לו דברים, מביא לו. אולי הם צודקים, אולי הם צודקים. אתמול הייתה אצלי מישהי בבית, אישה טובה וכולי. היא מתחילה קצת להתחזק, מה שנקרא. גם היא אומרת לי: "היהדות של היום לא דומה ליהדות של פעם". אז השכנה פנינה, בגלל שאני צריך להכין את השיעור הזה, אז הכנתי לה מה שנקרא שיעור מן המוכן, שנקרא להרצות לה. אז שכנה, יש חמישה עקרונות שעליהם בנויה התורה שבעל פה. חמישה עקרונות, ומה שיוצא מהם זה כבר עניינים כביכול למומחים יותר, אבל אסביר. דבר ראשון, יש הלכה למשה מסיני. אני

16:43 דובר 2 מספר לכם סיפור איך משה רבנו היה מלמד את העם, איך התחילה התורה לרדת לעם ישראל. איך? איך זה התחיל? יש גמרא במסכת עירובין במשנה שמסבירה את זה טוב מאוד, איך זה היה הסדר. הקדוש ברוך הוא היה אומר למשה רבנו: "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך". מצוות תפילין. מלמד אותו הפסוק של מצוות תפילין, וקשרתם וכולי, ומספר לו את כל הפרשנות בעל פה. משה רבנו, מה עושים עם זה? איך זה הגיע לעם ישראל? בנקודה הראשונה, איך זה הגיע? משה רבנו נכנס לאוהל שלו, קורא לאהרון. אהרון נכנס, משה רבנו מלמד אותו פסוק ו... ואת הפירוש שלו. הפרשנות המילולית של פירוש בעל פה. בסדר? אהרון נכנס, שמע את זה, יושב לשמאל משה. נכנסו אחר כך מי? שני הבנים של אהרון, אלעזר ואיתמר, ומשה רבנו מרצה להם את כל הפסוק והפירוש של התורה שבעל פה. מסביר להם מצוות תפילין וכולי, ויושבים גם כן מימינו ומשמאלו של משה רבנו. אחר כך נכנסים הזקנים, המבוגרים, מנהיגי העם. משה רבנו מרצה גם להם את כל הפסוקים והפרשנות ויושבים מהצדדים. בפעם הרביעית נכנסים כל העם למשה רבנו, והוא מרצה לכל העם את התורה שבכתב, את הפסוק ואת הפרשנות בעל פה. משה רבנו כמה פעמים לימד את העם? לימד את התורה? כמה פעמים? ארבע. אהרון, בני אהרון, הזקנים ואת העם. בסדר? יפה. סיים. בסדר? סיים. אהרון-- משה רבנו יוצא החוצה ואהרון נעמד ומרצה לכולם את הדברים. אהרון יוצא. אהרון יוצא, עכשיו נדב ואביהו, הבנים שלו, נעמדים ומרצים לכל העם עוד פעם את אותם דברים, אותו פסוק, "וקשרתם לאות על ידך" וכולי, ואת כל מצוות תפילין, ואת זה שמצוות תפילין צריכה להיות עם רצועות

18:45 דובר 2 שחורות ותפילין מרובעות וכולי. גומרים בני אהרון להרצות את זה, יוצאים הזקנים, נעמדים ומרצים את זה גם כן לעם. הזקנים מרצים, כולם מתפזרים החוצה, גם הזקנים וגם בני ישראל. ואז היה שרים, כלומר היה שלוחים כאלה שמסתובבים בעם ומלמדים את העם, חוזרים עוד פעם על הפסוק ועל הדברים ועל התורה שבכתב ועל הפירוש של התורה שבעל פה שמשה רבנו שמע. כל זה חוזרים וחוזרים וחוזרים וחוזרים וכל אחד חוזר עם השני. ומה כולם עושים? כולם לוקחים עט ודף ורושמים. את מה הם רושמים? את כל מה שהם למדו?

19:28 דובר 10 לא.

19:28 דובר 2 רק את הפסוק. בסדר, רק את הפסוק הם רושמים. "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך". יפה. ולומדים את הפסוק הזה עוד פעם. משננים אותו ומריצים בראש וחוזרים מילולית את כל הפרטים. התפילין צריכות להיות מרובעות, וצריכות להיות עם רצועות שחורות, ולחגור על היד, ושיהיה מול הלב, ובקצה השערות, וכל מה שמשה רבנו לימד אותם חוזרים וחוזרים. נמצא שמשה רבנו למד את המצווה ארבע פעמים כי הוא הרצה אותה ארבע פעמים. בני אהרון, אהרון הכוהן הרצה ארבע פעמים. נדב ואביהו הרצו ארבע פעמים. הזקנים הרצו גם כן את זה ארבע פעמים וכל העם חזרו ושננו את זה וגם כן חזרו על זה לפחות ארבע פעמים. מכאן אומר אחד מגדולי דורי פולין שכאשר יהודי רוצה ללמוד לעומק ולהבין את הדברים טוב, כמה הוא חייב לחזור על זה?

20:17 דובר 10 ארבע.

20:17 דובר 2 ארבע. ולכן שמו לכם את הרש"י ותוספות. אתה רואה שיש לך ארבע שורות. חזרת על החומר ארבע פעמים, לא חזרת, אז למדת כמו שצריך. יכול להיות שלמדת בסיסי אבל לא כמו שצריך. זה אחת הדרשות על הארבע שורות האלה שהראיתי לכם מקודם בש"ס. זה היה סדר הלימוד, ככה היה הסדר בכל מצווה. כל מצווה שהעם ישראל היה שומע ממשה רבנו, הסדר היה שמלמדים את זה משה, אהרון, נדב ואביהו והזקנים, כל אחד ארבע פעמים לפי הסדר שאמרתי לכם, ואחר כך כולם מתפזרים ורושמים את הפסוק על ה-- על ה-- על ה-- על הקלף, סליחה. רושמים על הקלף ומרצים לעצמם וחוזרים את התורה שבעל פה כל הזמן. מי אמר שזה צריך להיות ככה? אז הראיתי לכם את המדרש מקודם, אבל זה גם כתוב בפסוק. הפסוק אומר, "ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה". שימו לב, "ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה". מה זאת אומרת? לוחות האבן, מה זה? לוחות הברית. מה זה התורה? התורה, התורה שבכתב, ספר תורה. מה זה המצווה? אומרת הגמרא, המצווה זה תורה שבעל פה, שזה לשון ציווי שמצווים אחד את השני על הדברים בעל פה. כל התורה שבעל פה, כמו שהזכרתי מקודם, חמישה עקרונות ואני אמנה אותם עכשיו. העיקרון הראשון זה הלכה למשה מסיני. זה אומר כל מה שמשה רבנו ירד מהר סיני ואמר אל"ף, בי"ת, גימ"ל, בלי הסברים, בלי טעמים, בלי שום ראיות מפסוקים, שום דבר. זה הלכה למשה מסיני קומפלט. אין לזה סברה ולכן גם אין לזה מחלוקת. אתם מבינים? אין לזה סברה, אין לזה היגיון, ככה משה רבנו קיבל מהקדוש ברוך הוא ולכן אין מחלוקות. לדוגמה, מה זה הלכה למשה מסיני שאין בה מחלוקת ואין

22:07 דובר 2 בה ראיות ואין בה שום דבר, מה זה? זה תפילין. תפילין צריך לכתוב אותם על קלף ומרובע ורצועות שחורות. כל זה הלכה למשה מסיני ולכן לא תראו הבדלים בין היהודים. למה? כי בהלכה למשה מסיני, הראשונה, הסוג הראשון, שאין לזה טעם, אין לזה היגיון, אף אחד לא חולק בזה שום דבר. ולקבוצה הזאת של הלכה למשה מסיני אפשר לשייך מלא דברים. בין היתר, דוגמה, אתם מכירים-- איפה עוד משתמשים בהלכה למשה מסיני בחג סוכות? אתם יודעים איפה עוד משתמשים? כשבונים סוכה. צריך שלוש דפנות מינימום, אם אתה חב"ד ארבע. כמה צריך שיהיה, אה, אה, גובה הדופן? בעיקרון עשרה טפחים. אנשים אין להם עכשיו דפנות, כוח לסחוב וכולי, מה עשו? מצאו פתרון. לבוד. מה זה לבוד? מתחילים את ה-- כולם רואים את זה בסוכות. לוקחים ברזלים, לוקחים את הדופן, נגיד הדופן באורך שתיים, שלוש מטר, מותחים חוטים, נכון? בהפרש של פחות מעשרים וארבעה ס"מ בין אחד לשני ומושכים נגיד או ברזלים או חתיכות עץ, לא משנה. שמים שלוש, ארבע פסים באופן כזה שכל השלוש, ארבע פסים האלה, סך גובה שלהם יהיה שמונים ס"מ, בסדר? וה-ה-מה שמכשיר-- תגיד, מה, אין פה דופן. מה זאת אומרת? איפה החור? אני יכול להכניס את היד. אומרים לך לא. בין חוט לחוט יש פחות משלושה טפחים, כלומר פחות מעשרים וארבעה ס"מ, זה כאילו סגור.

23:37 דובר 10 אבל יש בד.

23:39 דובר 2 אה?

23:39 דובר 10 בד.

23:40 דובר 2 גם אם אין בד, לא משנה, גם אם אין בד, רק לשים מסגרת של ריבוע ולשים לה פסים כאלה של חוטים או ברזלים או עצים בין כל אחד. אתם מבינים מה אני מסביר? אתם מכירים את הסוכות האלה, כן? ראינו אותם כולם, כן? תבינו מה אני אומר. תגידו לי, תבואו לאדם לא דתי, שמתארח אצלך אדם לא דתי, ישן לך, תגיד לו, מה זה הסוכה הזאתי? אתה עושה לי פה פסים וזה. לא, צדיק, זה, זה סגור, מבחינתי זה סגור. הוא יגיד לך, מה סגור? הנה אני מכניס את היד. מה אתה מספר לי סגור? הנה, אני מכניס. מה אתם ממציאים לי המצאות? מה? אתם, אתם, אתם יודעים שאחת ההמצאות הכי יפות, במירכאות אני אומר, אחת ההמצאות הכי יפות, במירכאות, של הדוסים זה אתם קוראים את הכל בתפילת שחרית, נכון? תארו לכם אתם מגיעים לכיתה, שתתפלל, המורה יושב ואומר לך, אדוני, מתי מתחילים פה את הלימודים? תשע ורבע עד תשע וחצי. אחרי רבע שעה. נכון? לא בסדר. אתה אומר למורה, תסתכל, אני יכול לך את זה, כבר תשע וחצי. מה זה רבע שעה איחור? מה אתה אומר לו? כבוד המורה, אל תקרא תשע וחצי אלא תשע ורבע. יתפוס או לא יתפוס? אני שואל אתכם. אל תגיד תשע וחצי אלא תשע ורבע. מי יתפוס? המורה אומר לו, מה זה צריך להיות? אז מה עונה למורה? אני אומר לכם, תאמרו לי עכשיו, תראו מה להגיד למורה. בשחרית, מה קרה לנו בשחרית?

25:02 דובר 11 אתם ת-

25:02 דובר 2 סוף סוף שחרית לפני עלינו לשבח. אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. מי אמר שהם מרבים שלום בעולם? שנאמר: ״וכל בנייך לימודי ה׳״. מה זה ״וכל בנייך לימודי ה׳״? כלומר כל בנייך בני התורה, אנשים שלמדו תורה. ״וכל בנייך לימודי ה׳״, שלומדים תורה. פתאום נשלף השפן המדהים הזה: ״אל תקרא בנייך אלא בונייך״. מה כתוב בפסוק? מה כתוב בפסוק? בנייך או בונייך?

25:34 דובר 11 אה כן.

25:35 דובר 2 מה כתוב בפסוק?

25:36 דובר 11 כתוב בונייך.

25:37 דובר 2 בנייך. מה זה ״אל תקרא בנייך אלא בונייך״? תבוא לבוס שלך בסוף היום, בסוף החודש תגיד לו, יש פה טעות במשכורת של עשר אלף שקל, לא מתאים, צריך יותר. כן? סליחה. הבאתי משל אחר. תבוא למורה, סליחה. אתה מגיע למורה השעה תשע ורבע, תשע וחצי. אתה אומר לו, אדוני, אל תקרא תשע וחצי אלא תשע ורבע. מה אתם אומרים על היציאה הזו? זה אחלה שינוי. אתה יודע, אתה יכול להשתמש בזה בכל מקום, בכל מקום. אתה בא לבנק. אל תקרא מר לכן, אל תקרא חוב אלא יתרה. אל תקרא זה לזה. מה שאתה רוצה. מה זה אל תקרא? מה זה אל תקרא? אבל כתוב! מה אתם אומרים? לא חשבתם על זה? קראתם את הטקסט הזה, לפחות אני מגזים, לפחות אלף פעמים. דיינתם אותו. ״אל תקרא בנייך אלא בונייך״. מה זה אל תקרא? אבל כתוב. מה זה אל תקרא? מה אתם אומרים?

26:30 דובר 11 דרושים.

26:32 דובר 2 אה? דרושים? אז תגיד ודרשנו זה וזה. מה זה אל תקרא?

26:37 דובר 11 מלבישים את זה על שם.

26:38 דובר 2 מה זה מלבישים? אני יכול לבוא ולהלביש? אז כתוב למשל בשביעית, שנת השמיטה, נכון? ״שדך לא תזרע, כרמך לא תזמור״. אז אני יכול לשים שם פסיקים וסימני שאלה כמה שאני רוצה. נכון?

26:52 דובר 11 בשביעית הכל.

26:53 דובר 2 ״שדך לא תזרע, כרמך לא תזמור״. בטח תזמור ותזרע. כן. מה זה? אז חצי מהתורה יכול להיות חצי. כל התורה אתה יכול לשנות ככה. ״לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת״. בטח תבערו. תחשבו שנייה בהיגיון. מה זה, לא מצחיק קצת? תגיד את זה לאדם לא דתי. ״אל תקרא בנייך אלא בונייך״. יגיד לך, תגיד לי, מה אתה נורמלי? תגיד, אני קצת אגיד לכם שפעם זה עשה לי, הוא אומר לי את זה כי זה מה שישבתי עם יהודי אחד בשבועות האחרון. למדתי איתו בשתיים בלילה גמרא. הגיע אליי לבוא ללמוד גמרא. יושב, למדנו גמרא ביחד ואז הגמרא אומרת, אל תקרא זה אלא זה. הסתכל עליי, הוא אדם דתי עם שורשי גיל וזה. הסתכל עליי, מה זה אל תקרא? אם היית אומר את זה עם בחור דתי מבית רגיל, אפילו לא חב״ד, גם אל תקרא רגיל. הוא אומר לי, מה זה אל תקרא? אז הסברתי לו מה זה בפשטות. אל תקרא ככה אלא ככה. ואז הוא אמר לי משפט כזה. הוא אומר לי, אתה מודע לכך שאם היית אומר את זה עם אדם לא דתי, היה נותן לך כיסא בראש. זה היה הביטוי. מה זה אל תקרא ככה אלא ככה? אתה בסדר? אז למה? אז למה אתה אומר את זה? מכאן אנחנו באים לעיקרון השני של, של התורה שבעל פה. עיקרון שני זה הלכה למשה מסיני גם כן שלמדו אותה. אחד. סליחה, אני עדיין בעיקרון הראשון עדיין, סליחה. הלכה למשה מסיני, אמרנו שאין לה ראיה ואין לה טעם כמו הלבוד הזה. כן? הלבוד שהזכרנו. מה זה הלבוד? אומר לך, אני מכניס את היד, לא, לא

28:22 דובר 2 סגור פה. הלבוד הזה הוא הלכה למשה מסיני. חכמים למדו מסיני, אין לזה טעם ואין לזה היגיון ואין לזה ראיה מפסוק. אין! אוקיי? אין לזה. ולמה? שחכמים כדי לזכור את התורה אז הם לפעמים היו לוקחים כל מיני הוראות של משה רבנו על תפילין, שזה ככה הלכה למשה מסיני, אין לזה ראיה, או על הלבוד וכדומה, והיו מצמידים את זה לפסוקים, מצמידים את זה לפסוקים. כשאומרים אל תקרא כך אלא כך, לא הכוונה היא אל תקרא כאילו בוא נשנה את הפסוק. הכוונה היא שהמשמעות הפשוטה של הפסוק היא בנייך, אבל אנחנו אומרים אל תקרא, כלומר בוא נדרוש דרשה נוספת על משמעות הפסוק הפשוטה ונגיד גם בונייך. למה? לא אכנס לכל הפרטים למה חכמים החליטו לעשות את זה. לפעמים הם החליטו, אבל יש שם הרבה היגיון מאחורה. בכל אופן, זה העיקרון הראשון, הלכה למשה מסיני, דינים שאין להם ראיה מהפסוק, ככה הם. דבר שני זה גם הלכה למשה מסיני, העיקרון השני זה הלכה למשה מסיני, גם בזה אין מחלוקת, כולם מסכימים לזה, אבל פה כבר יש ראיה מפסוקים. אתן לכם לדוגמה, אתרוג. מי אמר מה זה אתרוג? לפני כמה זמן משה רבנו חי? מתי היה מתן תורה? אנחנו אוחזים היום בה׳ אלפים תשפ״ד. מתן תורה היה בשנת ב׳ אלפים תמ״ח, לפני יותר מ-- כמה זה יוצא בערך? אני יודע, שלושת אלפים שנה בערך. אולי יותר או פחות שלושת אלפים שנה, קצת פחות. מי אמר שהאתרוג שמשה רבנו ראה זה אותו אתרוג שעד היום? אז יש דרשה בפסוק שמסבירה מה זה אתרוג. משה רבנו ירד משמיים ואמר, ״רבותיי, צריכים ליטול אתרוג בסוכות״. צריך ליטול אתרוג. מה זה אתרוג? איך יודעים

30:04 דובר 2 מה זה אתרוג? אז כמובן שמשה רבנו הראה להם אתרוג, אבל למדו, למדו את זה מהפסוק. הפסוק אומר על אתרוג שהוא נקרא פרי עץ הדר. מה זה פרי עץ הדר? אז דרשו הדר מלשון מגורים, כמו דירה. אז זה פרי שדר באילנו משנה לשנה. זה פרי שדר על כל מים, כלומר הוא לא מפונק, הוא לא צריך דווקא מים מסוימים וכן הלאה. זה לא שבגלל הפסוק הבנו את זה, אלא הלכה למשה מסיני אמרה לנו: צריך אתרוג, זה האתרוג, ויש גם ראיה מפסוקים. אוקיי, יש ראיה מפסוקים וכולי. אז עוד פעם, עיקרון ראשון זה רק הלכה למשה מסיני, אין לזה טעם, אין לזה פסוק, אין לזה הסבר, אבל חכמים הצמידו לזה לפעמים כל מיני אסמכתות וראיות מהפסוקים, אבל זה לא העיקר. שתיים, זה הלכה למשה מסיני שיש להם ראיה מהפסוקים. מה שבטוח הוא שכאשר יש הלכה למשה מסיני אין בזה מחלוקת. כשאתם לומדים בגמרא הלכה למשה מסיני, לא משנה אם זה כמו העיקרון הראשון שאין ראיה מפסוקים או כמו העיקרון השני שיש ראיה מפסוק, תמיד, תמיד, תמיד הלכה למשה מסיני, כולם מסכימים עליה. דבר שלישי, ופה מתחיל הבלגן הגדול, ששואלים אתכם תמיד כמה דתות יש לכם? אתם כולכם כל אחד משהו אחר. חב"דניק, אשכנזי, ספרדי, מזרוחניק, זה. הדבר השלישי זה, אה, אה, דינים שלא קיבלו אותם ממשה רבנו, אלא דנו אותם מסברה, מסברה. אני אסביר. הייתי פעם במבצעים במושב נווה, מושב נווה פה קרוב, מושב נווה. סליחה, פעם זה קרה לכם? שאלו אתכם שאלה למדנית במבצעים? קרה לכם? אבל לא מישהו דתי. יפה מאוד. דפקתי בדלת של משפחה מסוימת, פותח לי האבא, זה האבא, מדברים טוב, מכין תפילין. פתאום

31:45 דובר 2 מגיע בחור בן שבע עשרה, אומר לי יש לי שאלה. שבע עשרה, שש עשרה, לא יודע כמה הוא היה. הוא היה בבגרויות ושאלו אותו שם במקצוע גמרא או משנה, מה שלמדו שמה, שאלו אותו שאלה. מה השאלה? הוא אומר, "כתוב בגמרא בירושלמי", קודם כול זה אדם דתי, כן? בחור דתי אומר לי. "כתוב בגמרא בירושלמי: אילו ניתנה תורה חתוכה, לא הייתה לרגל עמידה". מה אתם אומרים? מה הפירוש? עוד פעם. "אילו ניתנה תורה חתוכה, לא הייתה לרגל עמידה". אתם יודעים מה פירוש? לא. אם ניתנה תורה חתוכה. מה זה חתוכה? תורה חתוכה על צלף ביבינאל. אתם רואים פה עבודות יפים. אז אני באמת לא ידעתי מה הפירוש. אמרתי לו, תשמע, עדכנת אותי. אמרתי לו חכה. הלכתי לישיבה, חזרתי, בדקתי, ושישי אחרי זה חזרתי. אמרתי לו את התשובה. התשובה בירושלמי, הפירוש בירושלמי הוא כזה. אם ניתנה תורה חתוכה, כלומר אם התורה הייתה ניתנת באופן של כללים, רק הכללים האלה. אל"ף, בי"ת, גימ"ל, תעשה כך וכך וכך. אם כך וכך תעשה כך וכך וכך. אתם יודעים מה קורה? לא הייתה לרגל עמידה. לא היינו יכולים לעמוד ולחיות עם התורה. למה? התורה דיברה על רכב? לא. היא דיברה על סמארטפון? היא לא יד-- מי אמר שאסור סמארטפון בשבת? מי אמר שאסור רכב בשבת? מי אמר? לא כתוב את זה בתורה. שום דבר מהדברים שאנחנו חווים היום לא כתוב בתורה. לכן אומרת התורה לא נותנת לך אותה עצמית. הקב"ה לא נותן לך את התורה בצורה של רק כללים יבשים, אלא כללים כלליים. ואתם אומרים את הכללים האלה כל בוקר. אתם יודעים איפה אתם אומרים את זה? י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן. אתם אומרים כל בוקר לפני

33:24 דובר 2 רבי ישמעאל אומר: בשלוש עשרה מידות התורה נדרשת. מה זה שלוש עשרה מידות התורה נדרשת? קל וחומר. מה זה קל וחומר? קל וחמור. אני אתן לכם דוגמה. אם אדם-- כולם מכירים, בשביל הדוגמה שנבין. אם הגנב שגנב כסף נכנס לכלא לעשרים שנה, אז רוצח שרצח אנשים לכמה זמן ייכנס? מינימום עשרים שנה. מינימום. מקל והלאה נכנסנו ליותר, אבל זה קל וחומר. קל וחומר זה דבר הגיוני. יש גזירה שווה. מה זה גזירה שווה? גזירה שווה: כתוב כאן על, כתוב שם על, משמע אותו דבר. תחשבו גם על זה, איזה, איך זה הגיוני? באיזה אופן הגיוני תבואו למורה-- יום אחד יתחילו הלימודים בשמונה. אני יודע מה? תגיד למורה כתוב כאן תשע, כתוב כאן תשע, משמע שתיהן תשע. מה זה ההיקשים המוזרים האלה? ההסבר הוא כזה. התורה ניתנה, וזה העיקרון הראשון. התורה ניתנה עם כללים. לא כל אחד שרוצה לבוא, לקרוא תורה ולהגיד אני מבין, הוא יכול. לא. התורה ניתנה עם כללים איך דנים את התורה, וזה שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן, וזה העיקרון השני, שכשאתה רוצה לדרוש בתורה דברים אחרים שהם לא כלליים ולא כתובים בתורה או לא יודעים עליהם וכולי, מה עושים? משתמשים בשלוש עשרה מידות האלה, ואז הייתה נוצרת בעיה קשה. למה? תחשבו, זה עושה קל וחומר ככה, זה עושה קל וחומר הפוך. זה עושה גזירה שווה, זה עושה מכלל ופרט. כל הכללים שיש שמה, כל אחד יש לו משהו אחר. איך מגיעים להכרעה? אומר הקדוש ברוך הוא בתורה: אחרי רבים להטות. ואז מה עשינו בזה? יש מחלוקת בין החכמים. ודאי שיש מחלוקת. כל אחד מבין אחרת את ה, את הכללים. יופי, סיימתם לחלוק, כל אחד

35:08 דובר 2 התבצר בעמדה. יופי, אז תרימו אצבעות. סנהדרין. יש סנהדרין, שבעים ואחד אנשים. כל אחד מרים אצבע. אני מחייב, אני פוטר, ולפי זה מחליטים חייב או פטור. ואז נוצרת הלכה כזו: מי שעושה כך וכך וכך חייב, מי שעושה כך וכך וכך פטור. אה? אבל יש רבנים שלא מסכימים לזה. הם יכולים לא להסכים, אבל ברגע שהצביעו ועשו הצבעה בסנהדרין והגיעו להכרעה, אין לחלוק על זה יותר. וככה עם ישראל התנהל במשך הדורות, עם הצבעה בהכרעות. תגידו לי, הלכה למשה מסיני אפשר להעמיד אותה להצבעה? הלכה למשה מסיני לא מעלים להצבעה. לא משנה אם מהסוג הראשון שאין לו ראיה, לא משנה מהסוג השני שיש לו ראיה. זה לא משנה. הלכה למשה מסיני זה טאבו, זה כלל, אין, כולם מסכימים עליו. מה מעלים לדיון? מעלים לדיון דברים שנידונים בשלוש עשרה מידות, שזה דברים שלא היו קיימים בזמן משה. עכשיו תחשבו: משה, יהושע, הזקנים, השופטים, כל אחד בזמנו התחדשו שאלות והיו צריכים לדון אותן. ודרך אגב, המצב בעבר היה בדיוק כמו בימינו. מתעוררת שאלה עכשיו על, אני יודע מה, כל מיני סוגי מכשירים שמוציאים, מותר להשתמש בהם בשבת או לא, או אם יש להם כל מיני... אתן לכם דוגמה. אמ, אני לא יודע אם אתם מכירים את זה, אבל יש היום תופעה שמגדלים ירקות על מים. אתם מכירים את זה? מה מגדלים? מגדלים? מה מברכים על זה? מה אתה אומר? לא פרי האדמה, זה גדל על המים. אין שמה אדמה. אולי מברכים שהכל.

36:40 דובר 12 הטבע שלו זה לגדול באדמה.

36:42 דובר 2 יפה, אז אני אומר סברה יפה. הטבע שלו לגדול באדמה. רוב הפירות גדלים באדמה, אז אם גדל על מים, מברך פרי האדמה. נעמי רוצה להגיד סברה הפוכה. מה זה, לברך עליו שהכל?

36:53 דובר 12 אולי.

36:54 דובר 2 כי בפועל זה גדל על מים. יפה לכם, יש לכם פה מחלוקת. אתה תתחיל להביא ראיות שמה זאת אומרת, כל דבר, לא, לא דנים כל דבר לפי מה שהוא, לפי המין הכללי שלו, וכל העגבניות גדלות באדמה. זה ברור, פרי האדמה. ואתם תלכו להביא ראיות על מה? שהולכים אחרי הדבר הספציפי. ועכשיו בלגן בבית המדרש. בסדר, וכך היו מתנהלים, בלגן, בלגן, בלגן. סוף היום או סוף השבוע או סוף החודש, כשסיימו את הוויכוח, מה היו עושים? הצבעה. רבותיי, להרים... סנהדרין. יופי. מה רוב הסנהדרין אומרים? ככה נקבעה ההלכה וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה. כל הדינים היו ככה מתנהלים. זה העיקרון השלישי. אתם יודעים מה קורה היום? מה הבעיה שלנו היום? תגידו לי אתם לבד מה הבעיה שלנו היום. למה יש כל כך הרבה מחלוקות ודעות ודינים וכללים ובלגן? למה? כי אין סנהדרין. אם היה היום סנהדרין, היום מה הם היו עושים? מביאים להם את כל השולחן ערוך, כל הש"ך והתוס' וכל הדברים ודורשים מהם: תנו הכרעות. ואחרי שנותנים הכרעות יוצא ספר אחד, שולחן ערוך בהוצאת הסנהדרין מירושלים תשפ"ד. אתה מביא את זה לכל בית מדרש וזה מה שיושבים ללמוד. נגמר הסיפור. הבנתם? ככה הדברים היו עובדים. אז זה העיקרון השלישי, שהוא העיקרון אולי הכי משמעותי, שהוא העיקרון שכל הגמרא וכל המשנה וכל מה שאתם מכירים, על מה הוא סובב? על העיקרון הזה, על גזירה שווה, על קל וחומר, על איך לדון את התורה בשלוש עשרה מידות האלה. אוקיי, על זה סובב כל הבלגן שמה, זה, זה, זה, זה כל ה-- כי הלכה למשה מסיני, התחלת להתווכח על זה? איזה עוד שני עקרונות יש לנו?

38:29 דובר 2 אז תראה, הדברים שאתם אמורים להכיר: יש גזרות חכמים ויש תקנות ומנהגים. העיקרון הרביעי הוא בעצם גזרות חז"ל. מה זה גזרות חז"ל? אני אתן לכם דוגמה. מותר בעיקרון לאכול לחם של גוי. לא כתוב בתורה אל תאכל לחם של גוי. באו החכמים ואמרו: לא, אתה תאכל לחם של גוי, אתה תתקרב אליו מדי ובעתיד תבוא להתחתן עם הבת שלו. זה לא בריא, וגזרו לך אל תאכל לחם של גוי. וכן יין, יש יין נסך. יין נסך זה יין שעבדו איתו עבודה זרה, ניסכו אותו לעבודה זרה, זה יין נסך. אבל סתם יין שגוי נגע בו זה לא נקרא יין נסך. יין נסך אסור מהתורה, זה עבודה זרה, אבל סתם יין שגוי נגע בו זה לא עבודה זרה. הוא לא עבד את זה. באו החכמים ואמרו: לא, לא, לא, לא, אל תשתה מהיין הזה. איסור דרבנן. למה? שמא גם כן תבוא לשתות ואז יקרה... וגדולה לגימה שמקרבת, ויהיה לך נחמד וכיף ואתה תבוא להתחתן עם הבת שלו גם כן. אוקיי, זה נקרא גזרות חז"ל. איזה עוד דברים אתם מכירים שחכמים, חכמים גזרו? יש גזרה שפוגשים אותה ביום יום כמעט כל היום. עוף וחלב. ואני אסביר. מדאורייתא, מהתורה, אסור לאכול בשר בקר עם חלב. רבנן באו ואמרו: כן, אבל אנשים נוטים להתבלבל. אנשים נוטים להתבלבל ולאכול גם עוף עם חלב. סליחה, אנשים באים להתבלבל והם מתבלבלים בין עוף וחלב לבין בשר וחלב. אז אמרו: אנחנו אוסרים לאכול גם עוף, גם תרנגול, עוף. אוסרים לאכול אותו עם חלב. למה? שלא נבוא להתבלבל עם בשר וחלב. והחומרה של האיסור הזה היא חומרה מאוד גדולה. אבל כשהתחילו את האיסור הזה לפני אלפיים שנה,

40:13 דובר 2 אז זה לא היה כזה פשוט. אוקיי? כי אנשים היו רגילים לאכול, אה, זה לא הפך להיות פתאום יותר ויותר, קצת פחות, באמת קצת פחות, הוא סבירי, אבל היו רגילים לאכול, אה, ככה, וחכמים אסרו את זה. אז אני אתן לכם דוגמה מה החכמים היו עושים כשהם מוציאים גזירה. כשמוציאים גזירה בעם ישראל, חכמים לא היו מגלים אותה. אתם יודעים את זה? מה זאת אומרת? היו אומרים: אסור לעשות כך וכך. למה? למה כולם שואלים למה? ששש, לא מגלים. מתי היו מגלים את הסיבה לגזירה? אתם יודעים? שנה אחרי הגזירה. שנה מאז שהוציאו את החוק היו מגלים את הטעם. ולמה? יפה, כדי שלא יבואו לערער על הגזירה. אם תגיד, שמע, חכמים גזרו בגלל ככה וככה לא לעשות ככה וככה, אבל מישהו יראה חכם ויגיד: לא, אני לא חושב שזה נכון, נראה לי זו הגזמה. הגזימו הפעם. לא? כדי שלא תעשה כזה דבר, אז אמרו: נוציא את הגזירה, ניתן שנה וניתן לך אחר כך לערער על מה שאתה רוצה, אז כבר אנשים יתרגלו לגזירה הזו. זה העיקרון של גזרות חז"ל. העיקרון החמישי זה תקנות ומנהגים שהם יותר, בוא נאמר, להסדיר את החיים החברתיים. כל מיני תקנות בדיני ממונות. אוקיי, אה, דיני ממונות, דינים שבין אדם לחברו. למשל מישהו אומר, אה, אתה יודע מה, אתה כבד של רעש, אתה מרעיש לי, אתה עושה עבודה שמסריחה לי את הבית, יש עשן, אתה עובד בעבודה שעושה רעש. כל מיני תקנות שהחכמים התקינו כדי להסדיר את החיים החברתיים בין אדם לחברו. אה, אני רוצה רק לסכם למסקנה. חמשת העקרונות שעליהם, עליהם ביסוד התורה שבעל פה, שכל פעם שאתם לומדים גמרא,

41:50 דובר 2 משנה או לא משנה מה, זה משתייך לאחד מחמשת העקרונות האלה. עיקרון ראשון זה הלכה למשה מסיני, שאין לו הסבר, אין לו ביאור. ככה זה. אמרנו דוגמה של עור ותפילין. איך נראים תפילין? דבר שני, גם הלכה למשה מסיני, אבל שיש להם ראיה מהפסוק או שלמדו את זה בי"ג מידות, כמו אתרוג. אה, דבר שלישי, דינים שלא קיבלו ממשה אלא למדו אותם בי"ג מידות, מסברה, והחליטו על פי סנהדרין. דין, אה, אה, דין רביעי, דין רביעי, ד-ד-עיקרון רביעי זה גזרות חכמים להרחיק את האדם מעבירה, כמו פת עכו"ם או יין עכו"ם וכדומה. הדבר החמישי זה תקנות ומנהגים של חז"ל, תקנות ומנהגים של בין אדם לחברו, שלא יהיה בלגן כאן בארץ. לפני אני, אנחנו כבר עומדים לפני סיום, אני רק רוצה לעשות לכם את ה-, את הסקירה הקצרה שתסגור את השתלשלות התורה עצמה. דיברנו על זה, דיברנו בהתחלה שמשה רבנו היה מלמד, נכון? משה, אהרון, בני אהרון, הזקנים היו מלמדים את העם. מה קרה אחרי שמשה רבנו עמד להיפטר מן העולם? משה רבנו, בראש חודש שבט, שזה שלושים ושבעה ימים לפני הפטירה שלו, עומד משה רבנו ואומר: רבותיי, אני הולך לעבור לעולם אחר. אז קדימה, כל מי שיש לו שאלות שישאל. שישאל. ובאמת שאלו שאלות ועוד שאלות ועוד שאלות, שביררו אצל משה רבנו את כל התורה, הכול היה מסודר. לפני שמשה נפטר ממש, הוא בא ליהושע ואומר ליהושע: מה אתה רוצה? תשאל אותי שאלות. תשאל אותי שאלות. אומר יהושע: עזוב, הכול מסודר. למה? כתוב על יהושע: "ויהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האוהל". תלמיד אהוב של משה רבנו. אז הוא אומר לו: שמע, אני אתן לך, כל החיים אני

43:40 דובר 2 זוכר הכול. אתם יודעים מה כתב הרמב"ם? יפה מאוד. נשתכחו ממנו שלוש מאות הלכות ונולדו שבע מאות ספיקות. מתי הדינים האלה חזרו? מי החזיר אותם? עכשיו פה הסתבכתם, אה? כי מה, יצאת לפני?

43:57 דובר 3 לפני שתיים.

43:59 דובר 2 יצאת לפני. מתי החזירו? שני דורות אחריו, אחרי-- לא, אחרי דור אחד.

44:05 דובר 3 קיצור, בדיוק.

44:07 דובר 2 אח של כלב בן יפונה החזיר את זה, עתניאל בן קנז. הוא ישב עם פלפול שלם, הוא הצליח להחזיר ולהחזיר את התורה לקדמותה, וככה במשך הזמן משה רבנו, יהושע בן נון, סליחה, מאחר משה רבנו, יהושע בן נון, הזקנים, השופטים, כולם איך לומדים את התורה? בשני דברים, אחד, אתה יכול שלוש אולי, אחד, הם משננים את התורה שבכתב, כמובן. שתיים, מה הם עושים? הם משננים את כל השמועות וההלכה למשה מסיני שקיבלו ממשה רבנו. שלוש, הם מנסים לפתור את בעיות הדור לפי י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן, דנים בדברים שמתחדשים, נהיות מחלוקות, עושים הצבעה, מכריעים, ומה קורה כשמכריעים? מה קורה כשמכריעים? כשמכריעים עומדים וכותבים. את מה כותבים? הופה, ופה נכנס העניין. עומדים וכותבים את התורה שבעל פה. מה זאת אומרת? תסבירו לכם, אתם יושבים עכשיו בכיף שומעים שיעור, נכון? תדעו לכם שיהושע בן נון, משה רבנו, זקנים, שופטים, עד זמן רבן גמליאל, כשהיו לומדים תורה היו לומדים אך ורק בעמידה, לא היו יושבים כשהם לומדים. תחשבו מתי אתם בדרך כלל לומדים? בתשע? תשע ורבע? תשע ורבע עד חמש וחצי עומדים, למעט בהפסקות. משמת רבן גמליאל התחילו ללמוד בישיבה, אבל בדרך כלל לומדים בעמידה. מגיע הנשיא של הדור, מגיע ראש הסנהדרין, מכריעים איזושהי הכרעה. אתם יודעים מה הם עושים? יושבים וכותבים את זה לעצמם במגילה שנקראת מגילת סתרים. מה זאת אומרת? היה לראש הישיבה, לנשיאי הדור, מגילות מיוחדות שלא היו מפיצים אותן, אלא שם היו כתובות כל השמועות וההלכות שנפסקו בדורות הקודמים. ואז שימו לב איך זה היה עובד. תורה שבכתב נמצאת בארון קודש, לומדים, אין בעיה. את הדינים בבית המדרש דנים בעל פה, ויש מגילות סתרים שהן מוחבאות ובהן

46:11 דובר 2 כתוב כל מיני שמועות ודינים ועניינים שנידונו בדורות שעברו והכריעו בהם והעבירו את זה מאב לבן, מנשיא לנשיא, מתלמיד חכם לתלמיד חכם. כותבים את זה, התחדשו היום חידושי בית המדרש, הגיעו להכרעה מסוימת, יופי. חוזר הביתה, כותב את זה. אוי, איך מותר לכתוב? הרי זה תורה שבעל פה, הקדוש ברוך הוא לא מסכים לכתוב. הרמב"ם לומד, איך שזה מובן ככה מהדברים שלו, שהאיסור לכתוב תורה שבעל פה זה להפיץ חיבור לכל העם. אין חיבור תורה שבעל פה, אבל לכתוב לעצמך באופן עצמאי נקודות מההלכות האלה מותר לך, וזה מה שהיו עושים במשך כל השנים משה רבנו, יהושע, זקנים, שופטים, זה מה שהיו עושים. הלכה של תורה שבכתב, הלכה למשה מסיני ומתפלפלים עם י"ג מידות שהתורה נדרשת להבין את הדינים שהתחדשו בדור שלנו ולפסוק אותם. איפה ההלכה מתחילה להשתנות? מתי לא מתחילה להשתנות, אלא מתי מתחיל הבלגן הגדול? הבלגן הגדול מתחיל בתקופתו של-- איפה מתחיל הבלגן? איך? לא, קצת לפני. מתי עם ישראל התחיל קצת להתפרק? הוא לא להתפרק, אבל קצת לקבל זעזועים. מאחרי חורבן-- מתחילת בניית בית שני.

47:34 דובר 4 תחילת?

47:35 דובר 2 תחילת. למה? עם ישראל היו משה רבנו במדבר, יהושע בן נון הכניס אותם לארץ, הכל מסודר. נמצאים בארץ, זקנים, שופטים, פתאום קם מלך. נכון? שאול המלך, דוד המלך, שלמה המלך. ארבע מאות שנה בית ראשון-- ואז מתחילה הגלות של בית ראשון. גולים לבבל שבעים שנה וחוזרים חזרה, אבל מה שכבר היה לא יהיה. עם ישראל כבר התפזר לארצות יותר, ואנשי כנסת הגדולה מתחילים להרגיש שהעסק מתחיל להתפורר, אוקיי? ומאז אנשי כנסת הגדולה והלאה מתחילה סוג של ירידה. שימו לב, עדיין עושים סנהדרין, עדיין יש הכרעות, הכל בסדר, אוקיי? הסנהדרין כמעט שלוש מאות שנה אחרי חורבן בית שני. אבל מה, כש-- אה, מזמן, מתחילת בית שני והגלות הגדולה ומאוחר יותר בתקופה הבאה, זה מאה שנה לפני חורבן בית שני, הגיעו הלל ושמאי, שדרך אגב, הלל ושמאי, כמה מחלוקות יש ביניהם? כמה מחלוקות אתם מכירים בהלל ושמאי?

48:35 דובר 5 בין הלל ושמאי.

48:36 דובר 2 בין הלל לשמאי.

48:38 דובר 5 שלוש.

48:39 דובר 2 שלוש. שלוש מחלוקות בין הלל ושמאי. כל שלוש המחלוקות שאתם מכירים זה בית הלל, בית שמאי. זה תלמידים שנחלקו. למה? כי הלל ושמאי היו להם בנים. תלמידים כבר לא שימשו כל צורכם, כלומר לא, לא היו בקשר, לא היו בלמידה מספיקה כי היה הרבה צרות, ואז מה שקרה זה התחילו מחלוקות. אז תגידו רגע, בואו נכריע, יש סנהדרין, למה לא? בואו נכריע. יש מחלוקות, בסדר, תמיד היה מחלוקות, בואו נ-נכריע. לא. הסנהדרין כבר מרוב הצרות לא הצליחה להתאסף ולא הצליחה להכריע בעניין. אוקיי, ואז מגיע רבנו הקדוש, רבי יהודה הנשיא, מאה שנה אחרי חורבן בית שני ואומר, רבותיי, צריכים לעשות סדר. ואז הוא מחליט לחבר את המשנה שנדבר עליה בשיעור הבא. אבל פשוט תשימו לב במשך מאות שנים לא היה צריך את המשנה. גם כשהיה זעזועים ב-ב-בקיום המצוות ובקיום של עם ישראל בארץ, בחורבן בית ראשון וכולי, היה זעזועים, עוד לא הצטרכו את המשנה. המשנה כחיבור רשמי לתורה שבעל פה הגיעה רק בבית-- באחרי בית שני, וברגע שהגיעה המשנה נוצר סגנון לימוד שונה לחלוטין. אם עד היום היה ללמוד את התורה עצמה ואת השמועות שקיבלנו, הלכה מסיני ממשה רבנו, ולדון בעצמנו בשלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת לחדש וכולי, מהמשנה והלאה סגנון הלימוד עבר להיות שונה. מהיום לומדים את המשנה, תורה ומשנה, כי המשנה איגדה בתוכה את כל ההכרעות וכל ההלכה מסיני, הכל נאגד בפנים. ואז נדבר על השבוע הבא איך זה התחיל משם והלאה סגנון לימוד.