הלכות חנוכה - הרב מנחם כהן שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 שלום וברכה. אנחנו נמצאים עכשיו בימים הסמוכים לחג החנוכה. זה ההזדמנות שלנו להיכנס לתוך האווירה של חנוכה, ל-ללמוד על חנוכה, לדעת את ההלכות, לקיים את חנוכה, לעשות את זה כמו שצריך, להאיר, להאיר את כל ה... את עצמנו ולהאיר את הסביבה שלנו באור של חנוכה, באור של הגאולה, באור של הטוב, לערבות באור ולהוריד במילא את כל העניינים של החושך. חנוכה מתאפיין בזה שקרה בו הרבה ניסים. היה בו שלושה ניסים שהם בעצם שלושה ניסים שהם קשורים אחד זה אחד אחרי השני. הם קרו בתאריכים חופפים אחד לשני, והם גם מסמלים עניינים רוחניים גבוהים לאט לאט, מעניין אחד לעניין עוד יותר גבוה לעוד יותר נעלה, נס עוד יותר גדול ועוד יותר גדול. הנסים של חנוכה שלושה ניסים בכללות. נס ראשון זה הנס של ניצחון המלחמה. בני ישראל היו במצב כן, ש-שהיה את כל המלחמה ושהיוונים ניסו ל-ל-להציק לבני ישראל ושפשטו ידיהם בממונם ובבנותיהם ועשו להם צרות גדולות והקדוש ברוך הוא עזר והיה את הניצחון של בני חשמונאי במסירות נפש באו וניצחו את כל היוונים, את כל העניין הזה של החושך. זה היה הנס הזה היה בכ"ד בכסלו, כ"ד בכסלו אז היה הניצחון של המלחמה. אנחנו חוגגים בליל כ"ה בכסלו, מכיוון שאז היה המנוחה, מנוחה מהניצחון, אבל הניצחון היה בכ"ד בכסלו. אחר כך היה נס נוסף אחרי שבאו החשמונאים וטהרו את היכל קודשך, הגיעו לבית המקדש ואז הם, הם באו ורצו להדליק את המנורה. ניסו להדליק את המנורה, אבל צריך שמן וכל השמנים היו טמאים, מכיוון שכל השמנים היו טמאים לא רצו להדליק עם שמן טמא ורצו דווקא שמן טהור ונעשה להם נס, והקדוש ברוך הוא עזר להם והם מצאו פך

02:28 דובר 2 שמן אחד חתום בחותמו של הכוהן הגדול. זה היה הנס השני. אחרי זה היה בכ"ה בכסלו. אחר כך היה נס שלישי, הפך שמן הזה הספיק רק בשביל יום אחד. יום אחד הספיק הפך שמן הזה, מכיוון שהוא הספיק רק ליום אחד. מה יעשו בשאר הימים? אז הקדוש ברוך הוא עשה נס שלישי והפך שמן הזה דלק במקום יום אחד זה הספיק לשמונה ימים, דלק למשך שמונה ימים. זה היה הנס השלישי, והנס השלישי הזה הוא בעצם היה בכ"ו בכסלו, מכיוון שכ"ה בכסלו כבר היה פך שמן אחד זה הספיק לכ"ה. כ"ו זה כבר היה אה, הנס הנוסף שזה דלק לשמונה ימים, שבעה ימים נוספים, ובעצם בגלל זה אנחנו חוגגים את חנוכה שמונה ימים, בגלל שהנס הזה הספיק ל-- הפך שמן הזה הספיק לשמונה ימים. עכשיו זה כ"ד, כ"ה וכ"ו, כ"ד, כ"ה וכ"ו בכסלו הם בעצם מרמזים על שלושה מדרגות בניסים. הנס הראשון היה נס יחסית טבעי. החשמונאים באו עם המסירות נפש שלהם, באו וניצחו את היוונים, אבל זה היה בדרך של מלחמה בדרך רגילה. אמנם מעטים ביד-- רבים ביד מעטים, מסרת רבים ביד מעטים טמאים ביד טהורים רשעים ביד צדיקים. אבל זה היה יחסית בתוך דרכי הטבע ולכן זה מקביל. כ"ד כתוב כ"ד זה כנגד מה שאנחנו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. זה יש בזה בדיוק עשרים וארבע אותיות. ברוך שם, זה בעצם הגילוי של הקדוש ברוך הוא בתוך העולם, בתוך הטבע של העולם. זה גילוי של הקדוש ברוך הוא, אבל זה בתוך הטבע של העולם, בתוך הסדר של העולם הרגיל. אחר כך מגיע הנס הבא וזה הנס של מציאת פך שמן הטהור. מציאת פך שמן הטהור זה

04:29 דובר 2 הנס גדול יותר. זה היה פחות טבעי, כיוון שבדרך כלל היוונים היו צריכים לטמא את הכל. פה היה גילוי של פך שמן טהור. שמן טהור זה גם מרמז על מדרגה של קדושה, של טהרה מיוחדת, וזה מתאים לעניין של כ"ה. מה זה כ"ה? כ"ה זה כנגד הפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". זה הגילוי של אחדות השם, הגילוי שהוא של הקדוש ברוך הוא למעלה מהטבע. שמע ישראל ה' אלוקינו יש בזה בדיוק עשרים וחמישה אותיות. אחר כך מגיעים לנס שהוא לגמרי למעלה מהטבע, שזה מה שהשמן דלק שמונה ימים זה היה נס למעלה מהטבע לגמרי, נס שיוצא מגדר הטבע. שמן דולק בדרך כלל כמות כזאת דולקת ליום אחד. עכשיו זה רק שמונה ימים. זה לגמרי למעלה מהטבע. זה היה בכ"ו בכסלו. כ"ו זה בגימטריה שם ההוויה, הגילוי של הקדוש ברוך הוא בעצמו היה ויהיה ויהיה. וככה זה הסדר. אנחנו מתחילים לאט לאט, עובדים על עצמנו, משתדלים, עושים את מה שאפשר בדרכי הטבע ולאט לאט אנחנו רואים יותר ויותר איך שהקדוש ברוך הוא עוזר ועוזר ועוזר עד שמגיעים למצב כזה שהקדוש ברוך הוא מגלה את עצמו לגמרי אלינו בצורה כזאת שכל העניינים של הטבע פחות תופסים מקום, פחות חשובים. יש פה את הגילוי של הקדוש ברוך הוא שהוא למעלה מהטבע. זה בעצם מה שחנוכה מלמד אותנו כמה שיותר להוסיף אור כמה שיותר, להוסיף בעניינים טובים לאט לאט החושך, העניינים הפחות טובים נעלמים עד שהם לגמרי לא תופסים מקום. אני אציין גם כן משהו קטן ככה בקשר לעניין הזה של פך השמן. מעניין כמה זמן, מה בדיוק, כמה, כמה ליטר היה בפך שמן הזה. כל הנס, בעיקר את מה שאנחנו נלמד

06:21 דובר 2 זה על חנוכה, על ה-- על הדלקת נרות חנוכה. איך כל אחד ואחד צריך להדליק נרות חנוכה אצלו בבית. איך אנחנו עושים את זה בערב שבת, במוצאי שבת? איך אנחנו נעשה את זה במבצע חנוכה, בבית כנסת, בהפצה לרבים ובעצם הכל בזכות הפך שמן הזה. אז כמה היה באותו פך שמן טהור? מעניין. היה בו שלוש וחצי לוג. בבית המקדש היו מדליקים שלוש, היו מדליקים קבוע. זה לא כמו היום שמדליקים ביום הראשון אחד, ביום השני שתיים קבוע מדליקים את כל הנרות של בית המקדש. היה שבע נרות ובכל אחד היה חצי לוג. למה? בשביל שזה ידלק מהלילה, מתחילת הלילה עד סוף הלילה. שלוש וחצי לוג זה יוצא בחישוב של אם אנחנו נחשב את זה. אנחנו יודעים שבכוס של קידוש יש רבע ויש רביעית, רביעית של, של, של לוג. אז יש לנו בעצם בשלוש וחצי לוג יש לנו משהו קצת יותר מליטר. ליטר וקצת ליטר ומאה זה בעצם הסכום, הכמות שהייתה בתוך פך שמן טהור. אז עם הליטר הזה, עם הכמות הקטנה הזאת, בקבוק בעצם זה כמו בקבוק שמן בערך עם הבקבוק הזה נעשה הנס ועד לנס שאנחנו מאירים עוד אור ועוד אור זה מבטל לאט לאט את החושך. אנחנו נתחיל ונסביר איפה מה הדרך הכי טובה לגבי הדלקת נרות חנוכה. בן אדם מגיע, הגיע סוף סוף חג החנוכה. רוצים להדליק את נרות החנוכה. מה המקום הכי טוב להדליק את הנרות? מה הזמן הכי טוב? מה הסדר של ההדלקה? על זה אנחנו נדבר עכשיו. קודם כל לגבי המקום הכי טוב להדליק את החנוכייה אנחנו צריכים לדעת שיש בזה-- חז"ל באו ואמרו המקום, מה המקום להדליק, להדליק את החנוכייה, להדליק את

08:19 דובר 2 מנורת החנוכה. אז כתוב נר חנוכה מצווה להניחה על פתח ביתו מבחוץ. זה המקום שבא, המקום המקורי להדליק את הנרות חנוכה על פתח ביתו מבחוץ, על הפתח של הבית בחוץ. ו-וכתוב שאם בן אדם גר בעלייה הוא נמצא בקומה שנייה, אז הוא מניח על החלון של הבית ובשעת הסכנה מניחה על, על שולחנו ודיו. הוא מניח את זה על השולחן שלו וזה מספיק. זה מעיקר הדין, ויש כאלה שנוהגים עד היום, יש הרבה שנוהגים להניח את החנוכייה בחוץ, ויש כאלה שנוהגים להניח את החנוכייה על, על, על, אה, על הפתח של החלון אם הם גרים גבוה. אבל מנהג חב"ד וככה נוהגים מדורי דורות גם בעוד מקומות, זה לא רק בחב"ד, בעוד מקומות וככה הסדר בש-- להדליק את החנוכייה בתוך הבית. ואיפה? על פתח אחד החדרים. לפי מנהג חב"ד, הסדר הכי טוב, המקום הכי טוב להדליק זה על הפתח של אחד החדרים, יש לזה כמה הסברים. אולי אני אתן בקצרה את אחד ההסברים, מכיוון שמלכתחילה אנחנו משתדלים שההדלקה של החנוכייה של הבית, מה שבן אדם מדליק זה בשבילו בעיקר ובשביל בני ביתו. ראו אצל הרבי הריי"צ שהוא הקפיד שלא יהיו אנשים אחרים אלא רק הוא והמשפחה שלו. זה חוץ מההדלקות בחוץ, אלא שיהיה יותר-- ההדלקה של החנוכייה זה יותר עניין פנימי, לעורר יותר את הנרות הפנימיים, את הנר, נר ה' נשמת אדם, את הנקודה הפנימית. זה צריך להיות בלי בליטות כל כך. גם על פי הקבלה נרות חנוכה, נרות המנורה הם היו יותר ה-החוכמה שבנפש לגלות את עצם הנשמה. אז במילא זה פחות ברעש. זה לא מדורה, זה נר אחד או כמה נרות, אבל זה לא בצורה של מדורה. אסור שיהיה מדורה.

10:21 דובר 2 אז לכן זה מדליקים את זה באחד החדרים על הפתח של אחד החדרים בצד שמאל. למה בצד שמאל? כדי שזה יהיה נר, אה, מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל. המזוזה נמצאת בצד ימין, נר חנוכה נמצא בצד שמאל. כדי שהאדם שנכנס לחדר יהיה מו-- סובב במצוות, יש לו גם את המצווה של המזוזה, גם את המצווה של החנוכייה. אז ככה של הדלקת נרות חנוכה, ככה שהוא נמצא כל כולו מוקף במצוות. אז לכן צריך שזה יהיה נר חנוכה בצד שמאל. זאת אומרת, אתה נמצא בדלת, אתה מסתכל איפה שנמצאת המזוזה, אתה שם את החנוכייה בצד השני. במקום שאין מזוזה, לכתחילה כדאי להדליק דווקא בפתח של דלת שיש בה מזוזה. אם זה מקום שאין מזוזה ואין לך מקום אחר להדליק שמה אז תדליק, תשים בצד ימין. כך מובא בפוסקים שאם אין מזוזה אז עדיף שיהיה את החנוכייה בצד ימין, אבל לכתחילה מדליקים דווקא איפה שיש מזוזה, מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל. שמים את החנוכייה בחלל הפתח ממש מול המזוזה. ה-- זה נמצא בחלל הפתח סמוך כמה שיותר אל המשקוף. כדאי שזה לא יהיה רחוק מהמשקוף, שיהיה מקסימום בטפח שסמוך לפתח, שמונה סנטימטר, שיהיה כמה שיותר צמוד למשקוף, שמה לשים את-- שמה שמים את החנוכייה. מצמידים את זה למשקוף של אחד החדרים בצד שמאל, כפי שאמרנו. לילדים יש הוראה של הרבי שיהיה כחלק מהעניין של מבצע חנוכה וכחלק מהעניין של החינוך של הילדים וחלק מהעניין שלהפוך את-את החדר של הילדים ל-לבית מקדש קטן, מקדש מעט. אז יש עניין שהילדים ידליקו בכניסה לפתח שלהם, וזה בעצם אנחנו הופכים את החדר שלהם למקום מקדש, כי הרי ההדלקה של החנוכייה היא כנגד ההדלקה של המנורה בבית

12:33 דובר 2 המקדש. אז ברגע שהילד מדליק את החנוכייה אצלו בבית-- בחדר, הוא גם מרגיש יותר שייך לעניין והוא גם, אמ, מ-- נעשה-- הופך את הבית-- את החדר שלו למקום קדוש יותר. אז לכן זה חשוב שאצל הילדים שזה יהיה אצלם בפתח של החדר שלהם. אם לא, אפשר גם כן באחד הפתחים האחרים, אה, אבל כתוב שלא יהיה בחדר השינה של ההורים. זה לא כדאי שיהיה בחדר שינה של ההורים. ההורים מדליקים בחדר שינה של אחד החדרים. כדאי, אם זה-- יש אפשרות בקלות, אז כדאי שזה יהיה ב-- איפה שהחדר ששמה אוכלים, של המטבח או של הסלון, ששמה-שמה להדליק. הזמן של ההדלקה. מהו הזמן של ההדלקה? ההדלקה צריכה להיות לכתחילה הזמן הכי טוב בשקיעת השמש. בזמן שהשמש שוקעת אז הכי טוב לבוא ולהדליק את הנרות של חנוכה. מצותה משתשקע החמה. זה הזמן הכי טוב בזמן של השקיעה. מנהג חב"ד להדליק בש-בשקיעה, בתחילת השקיעה ושהנרות ידלקו חמישים דקות כדי שאנחנו נרוויח את שתי השיטות. יש שיטה אחת שצריך להדליק בשקיעה ואז זה חצי שעה מספיק. הזמן של ההדלקה צריך שזה יהיה חצי שעה לפחות, כי הנרות צריכות לדלוק חצי שעה לפחות. זה אחד הפירושים. מה שאמרנו מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק. אז אומרים זה-זה בעצם כמות של זמן. חצי שעה זה הזמן, משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק זה חצי שעה. אז חצי שעה צריך שזה ידלק. אז יש דעות שמספיק מהשקיעה חצי שעה. יש דעות מצאת הכוכבים שזה עשרים דקות בערך אחרי השקיעה, חצי שעה אחרי. אנחנו, מנהג חב"ד נוהגים להרוויח את שתי השיטות. מדליקים בשקיעה, שאז מרוויחים את השיטה שזה מהשקיעה, ושמים נרות שידלקו במשך חמישים דקות

14:33 דובר 2 כדי שנרוויח גם את הדעה שזה מצאת הכוכבים. אז יש לנו מצאת הכוכבים גם כן חצי שעה. אז ככה שיש לנו גם את הדעה של השקיעה וגם את הדעה של צאת הכוכבים. זה בעצם הזמן הכי-הכי מהודר. מי שלא מספיק, בן אדם צריך לצאת, אה, לאיזשהו מקום לפני, מגיע הביתה מאוחר מאיזושהי סיבה, אז אנחנו אומרים אפשר להדליק גם כן במשך כל הלילה. כל הלילה, כל זמן שיש אנשים מסתובבים ברחוב. אותו דבר אם בן אדם נמצא נגיד בבידוד או משהו והוא לא יכול, אה, ל-ל-- זה, הוא לא יכול, אה, אין שמה אנשים, אין בעיה. אתה יכול להדליק עם ברכה כל זמן שאנשים מסתובבים בחוץ ואפשר לבוא ולהדליק עם ברכה. אם אין אנשים שמסתובבים בחוץ, זה כבר שעה מאוד מאוחרת, שתיים עשרה בלילה וכן הלאה עד הבוקר, אז צריך להעיר איזה מישהו מהאנשים או שאתה חוזר עם בן אדם אחד נוסף. מספיק שיש עוד בן אדם אחד נוסף ביחד איתך אתה יכול לבוא ולהדליק עם ברכה. אחרי הלילה, אם כבר הגיע סוף הלילה אז כבר אי אפשר להדליק עם ברכה. אפשר להדליק בלי ברכה. למחרת ביום, אבל עם ברכה כבר אי אפשר. במקום צורך, אם בן אדם נמצא במצב שהוא לא יכול להדליק בלילה, הוא יכול להדליק רק במשך היום. נגיד בן אדם נמצא באיזשהו מקום, זה יכול להיות-- זה מצוי מאוד במבצעים, במבצע חנוכה כמו שאנחנו נדבר תכף. אז בן אדם יכול להדליק רק במשך היום. אז יש לנו-- בן אדם אי אפשר, אנחנו לא יכולים להדליק ביום ממש, אבל מפלג המנחה אז אפשר להדליק. זה שעת-- מפלג המנחה זה בערך שעה לפני השקיעה. אפשר לבוא ולהדליק נרות,

16:17 דובר 2 אבל בתנאי שהנרות יכולים לדלוק חצי שעה אחרי השקיעה. זאת אומרת, אם הדלקת במשך השעה שלפני, נגיד הדלקת שעה לפני השקיעה, אתה צריך שהנר ידלק במשך שעה וחצי לפחות. למה? כי צריך שהוא ידלק חצי שעה אחרי השקיעה. אז אתה יכול להדליק עם ברכה, אבל צריך שזה ידלק חצי שעה אחרי השקיעה לפחות. אם לא, תדליק בלי ברכה. סדר ההדלקה. מה הסדר של ההדלקה? הסדר של ההדלקה הוא כזה שמדליקים את הנר הראשון בצד ימין, ובימים הבאים מוסיפים כל יום נר נוסף בצד השמאלי של הנר הראשון. יש לי פה, בהתחלה אני מתחיל מימין כי תמיד מתחילים מימין. פי ההלכה, פי תורה, כל פינותיך יהיו ימין. מתחילים עם הנר הימני. אחר כך מתחילים-- מוסיפים עוד נר נוסף בצד, בצד השמאלי ומתחילים תמיד את ההדלקה מהנר החדש. אז ככה תמיד זה משמאל לימין, משמאל לימין. מתחילים מהנר החדש ועוברים להדליק את כל הנרות עד שמגיעים לנר האחרון שצריך להדליק באותו יום. ביום הראשון זה נר אחד בצד ימין, בנר-- ביום השני זה שני נרות וכן הלאה עד ליום השמיני, שאז מדליקים את כל הנרות מהסוף, מהנר החדש ועד לנר הראשון. זה סדר ההדלקה. זה הדרך להדליק את הנרות בצורה הטובה ביותר והמעודדת ביותר. כמובן, מנהגנו נוהגים גם כן להישאר ליד הנרות במשך חצי שעה לפחות, ככה הדרך הטובה והראויה ביותר, למרות שזה לא מעכב ובמקום צורך אז אפשר לבוא ולצאת גם לפני כן. אנחנו נעבור עכשיו-- נדבר, אני רוצה עכשיו לדבר על הנושא של הדלקת נרות חנוכה בכל מיני מצבים מסוימים מיוחדים. הדלקת נרות חנוכה בערב שבת, הדלקת נרות חנוכה במוצאי שבת, במבצע חנוכה, במקומות, בכל מיני מקומות. מתי אפשר להדליק

18:33 דובר 2 ולברך? מתי אי אפשר לברך? אה, באיזה צורה? מה הסדר? קצת על מאכלי החג. קודם כל מגיע ערב שבת. מה בדיוק, איך צריך להיות הסדר של ההדלקה בערב שבת? בערב שבת צריך להדליק, חייבים להדליק לפני השקיעה. אי אפשר להדליק בשקיעה. השקיעה זה הזמן הכי טוב בכל שאר הימים. בשבת אסור להדליק, חייבים להדליק לפני. אז לכן מה שהסדר הוא מתפללים קודם כל מנחה לפני הדלקת נרות חנוכה, מתפללים מנחה. אחרי-- למה? כי מדליקים את נרות חנוכה לפני נרות שבת, אז אנחנו מדליקים ומתפללים קודם כל מנחה. אנחנו אחר כך מדליקים נרות חנוכה. אסור-- מצד הדין אנחנו לא מדליקים אחרי נרות שבת, אנחנו קודם כל מדליקים נרות חנוכה ומכיוון שצריך להיות לפני הדלקת נרות שבת, אז צריך שיהיה יותר שמן או שיהיה נרות יותר גדולים כדי שזה ידלק לפחות שבעים דקות. למה? כי אנחנו אמרנו חמישים דקות מהשקיעה, ככה מנהג חב"ד שידלק, ועוד עשרים דקות של, של זמן הדלקת נרות, אז צריך שזה יהיה לפחות שבעים דקות. בכל אופן צריך לשים לב לעשות חשבון כשמדליקים את הנרות שיהיה כמות גדולה כדי שיהיה שמן מספיק בשביל שעה וחצי. שיהיה כמות מספיקה לעשות נרות גדולים יותר, נרות שעווה גדולים יותר. הנר-- השמש, השמש הוא נר של שעווה, אז שיהיה גדול יותר. הנרות עצמם משמן אז שיהיו-- זה, זה, זה הסדר הכי מהודר לפי חב"ד. שיהיה נרות, הנרות של חנוכה משמן, שמן זית והשמש שיהיה נר של שעווה ושיהיה כמות גדולה שתדלק לפחות שבעים דקות. עכשיו צריך לשים לב לכמה דברים. צריך להיזהר עם ההכנה של החנוכייה כדי שלא יהיה חשש של חילול שבת. מי שרוצה לטלטל אחר כך את הנרות, את

20:34 דובר 2 ה-- את הכיסא שעליו נמצא החנוכייה, כן? לפעמים יש ילדים שעוברים, עלולים להפיל, עלולים לשבור, אז רוצים לטלטל אחר כך את ה-- את הכיסא. אז צריך לשים על הכיסא איזשהו ספר או לחם, או אם רוצים לטלטל את המגש אז לשים על המגש איזה ספר או לחם לפני שבת ואז אפשר לטלטל את המגש או את הכיסא כדין, אה, מוקצה לדבר האסור והמותר. זה יש פה גם דבר אסור שזה החנוכייה וגם דבר מותר שזה הלחם או הספר. אז ממילא אפשר לבוא ולטלטל את המגש או את הכיסא. כמובן שמותר לטלטל רק אחרי שהנרות כבו. בזמן שהנרות כב-- שהנרות כבוי אז אפשר לבוא ולטלטל. אם הנרות דולקים אז יש לנו בעיה של-בעיה של כיבוי והבערה, אז אנחנו משאירים את הנרות במקום ולא נוגעים בהם עד שזה יכבה. בדיעבד, אם כבר הדליק הנרות, גם אם הדליק הנרות אפשר לבוא ולהדליק אחר כך את נרות החנוכה. כמובן, כל זמן שלא נכנס שבת, שלא הגיע הכניסה של השבת. אם השבת נכנסה אז כמובן כבר אי אפשר ואסור להדליק שום נר. זה לגבי ערב שבת. לכן צריך להתארגן לזה מוקדם ולהיות מאורגנים שלא יקרה שום חשש של חילול שבת חס ושלום. אה, בנוסף, יש לנו עכשיו לגבי מוצאי שבת. מוצאי שבת, איך בדיוק הסדר הדלקה צ-צריך להיות? אז בדרך כלל בבית בן אדם שמגיע, בן אדם עושה הבדלה, מבדיל בין קודש לחול ואז אחר כך הוא מדליק את הנרות. אחרי שהוא סיים את ההבדלה זהו, יצא השבת, אפשר לעשות הדלקת נרות. ואז אחר כך אומרים ויתן לך ואפשר לחמם מלווה מלכה ליד ה-- ליד הנרות וכדומה. אה, וכמובן זה לא ניתן ל-- אין

22:37 דובר 2 לנו רשות ליהנות מהם, אין רשות להשתמש בהם, אבל לראותם בלבד, לראות את הנרות, לספר את הסיפור של הנרות זה בוודאי דבר ראוי ורצוי. כל הזמן, לא רק במוצאי שבת. עכשיו, ב... זה בבית. בבית הסדר הוא הבדלה, נר חנוכה ואחר כך ויתן לך. בבית כנסת הסדר הוא קודם כל תפילת ערבית, אחר כך הדלקת נרות ואחר כך הבדלה. מה הסיבה? פשוט מאוד, מכיוון שהרבה אנשים אחרי הערבית, אם יעשו הבדלה הם פשוט ילכו הביתה. אז אנחנו רוצים שיהיה ברובם ושיהיה בפרסום. אחד העניינים של נרות חנוכה זה פרסומי ניסא לפרסם את הנס להעיר את כולם. אז ממילא זה חשוב וכדאי ונכון שזה יהיה וככה הדין שזה יהיה לפני ההבדלה. לפני ההבדלה אז כולם מחכים להבדלה. אז קודם כל מדליקים את נרות חנוכה מיד אחרי תפילת ערבית ואז אחרי זה אומרים עלינו ועושים את ההבדלה איפה שנוהגים לעשות הבדלה בבית הכנסת. לגבי נשים, האם נשים יכולים-- יכולות לברך על ההדלקה של חנוכה, של מנורת החנוכה? אז התשובה היא שאישה חייבת גם כן בנס הזה של חנוכה. נשים חייבות בנס של חנוכה גם כן כמו הגברים, כיוון שגם הן היו באותו הנס. אבל אישה בעלה מוציא אותה ידי חובה או אבא שלה מוציא אותה ידי חובה. לכן הבנות ונשים לא מברכות ולא מדליקות נרות חנוכה. הבעל מוציא אותן ידי חובה כמו שבהדלקת נרות שבת גם כן האנשים וגם הנשים חייבות, אבל האישה מדליקה את הנרות שבת ומוציאה בזה את האיש ידי חובה. אותו דבר כאן, בדיוק הפוך. האיש הוא זה שמדליק את הנרות חנוכה ומוציא ידי חובה את האישה ואת הבנות. אם יש אישה שאין מישהו שידליק בשבילה היא צריכה להדליק

24:41 דובר 2 ולברך אבל לא במקום ציבורי. מצד צניעות לא ראוי שנשים יבואו ויברכו ובמקומות ציבוריים. נעבור. דיברנו על העניין הזה שזה פרסומי ניסא לפרסם את הנס. אז נעבור קצת לגבי העניין הזה באמת של מבצע חנוכה ושל הדלקת נרות חנוכה בבית כנסת. אז ככה הרבה אנשים שואלים בעצם מה המקור? מאיפה אפשר לבוא ולהדליק? להדליק אתה יכול להדליק נרות כמה שאתה רוצה, אבל מה המקור לבוא ולברך? אז באמת יש שתי אפשרויות לברך במבצע חנוכה כשהולכים לאנשים מזכים אנשים בהדלקת נרות חנוכה. יש לנו שתי אפשרויות לבוא ולברך. אפשרות אחת כמו הדלקת נר חנוכה בבית. אם בן אדם נמצא בחנות שלו והוא לא מדליק בבית, זה ההדלקת נרות חנוכה שלו, אז הוא יכול להדליק. זה זה כמו הבית שלו, החנות, המקום שבו הוא נמצא, נר איש וביתו. זה הבית שלו. זה המקום שבו הוא נמצא. הוא יכול לבוא ולהדליק שמה ולברך אפילו אם אין אנשים נוספים. אפשרות שנייה זה ברגע שיש לך עשרה אנשים שנמצאים במקום, לפחות אם יש עשרה אנשים במקום, אז אפשר לבוא ולברך, להדליק ולברך. למה? כמו בבית כנסת. בבית כנסת גם כן הבן אדם. אנשים לא יוצאים ידי חובה בהדלקה. מי שמדליק בבית כנסת הוא אחר כך גם מדליק בבית או לפני זה הוא מדליק בבית, אבל בכל זאת הוא יכול להדליק בבית כנסת עם ברכה. למה הוא יכול להדליק עם ברכה בבית כנסת? זה תקנת חכמים. משום פרסומי ניסא אפשר לבוא ולהדליק וצריך לבוא ולהדליק בבית כנסת. יש פה עשרה אנשים לפחות שרואים, אז אפשר להדליק ולברך. אותו דבר כשנמצאים במקומות ציבוריים, רחוב אפילו ברחוב או במקומות ככה ברוב העם אפשר להדליק עם ברכה ולזכות בזה

26:35 דובר 2 את הרבים בראיית הנרות חנוכה ושמיעת דברי תורה והכל. יש אבל הוראה של הרבי שניתנה בעניין הזה שלהגיד לאנשים שידליקו נרות גם בבית. זאת אומרת צריך להגיד לאנשים זה הרי כמו בבית כנסת. אנשים לפעמים חושבים בטעות שבזה שהם רואים את הדלקת נרות חנוכה, אז הם בזה הם יצאו ידי חובה. הם ראו את זה ברחוב או באיזשהו מקום, אז הם בזה יוצאים ידי חובה. לא, הם לא יוצאים ידי חובה. הם צריכים גם להדליק נרות חנוכה בבית, אז צריך להגיד להם שבנוסף להדלקת נרות חנוכה פה צריך גם כן להדליק נרות חנוכה בבית ולצאת בזה מידי חובת המצווה. אם אין עשרה אנשים ואף אחד לא יוצא ידי חובה בהדלקת נרות הזאת, זאת אומרת בעל החנות כבר הדליק אז אז צריך להדליק. אפשר להדליק אבל בלי ברכה. נדבר על עוד משהו בקשר לאכילה לגבי ה-ה-חנוכה. אחד המנהגים החשובים והאהובים. אמנם זה לא איזשהו חיוב, לא מן התורה ולא מדרבנן, אבל יש בזה גם כן ממנהג ישראל תורה הוא לבוא ולאכול מהמאכלי החג. אוכלים סופגניות, אוכלים דברים שהם עם שמן ולזכר נס פך השמן נוהגים לאכול מאכלי חלב גם כן לזכר הנס של יהודית עם ה עם מאכלי החלב שהיא הביאה. אז זה חשוב. זה מנהג חשוב וטוב ויפה. יש דבר מעניין וזה דבר שצריך לדעת אותו. האכילה של הסופגניות על פי הדין, אה, בן אדם זה... סופגנייה היא קצת שונה מכל שאר המאכלים. זאת אומרת אם אני לוקח למשל עוגה, עוגייה, אז הרבה פעמים אם אני אוכל כמות אני אצטרך לברך המוציא. זה תלוי באיזה מה מדובר, אבל יש, אה, הרבה דברי מאכל שאם אני אוכל אותו כמות גדולה לשבוע

28:44 דובר 2 אני אצטרך לברך המוציא או אם זה... יש דברים שבעל נפש צריך, אה, אה, גם כן ראוי שהוא, אה, מה שנקרא י-י-יחמיר על עצמו ויברך על זה המוציא. סופגנייה מכיוון שזה מטוגן בשמן עמוק זה כאילו עובר בישול ולכן תמיד מברכים על זה מזונות ועל המחיה. אחד ההסברים ששמעתי בעניין הזה שחז"ל שככה, אה, תיקנו לעשות שיאכלו את הדברים האלה, את הסופגניות או דברים דומים שהם תמיד מברכים עליהם מזונות ועל המחיה בשביל שיברכו את על המחיה, כי בעל המחיה מופיע על המחיה וכתוב שמה על מזבחיך ועל היכליך. אז שם מזכירים את המזבח, בזה בעצם רומזים על נס נוסף שהקדוש ברוך הוא עשה לנו, שכשהחשמונאים הגיעו הם מצאו את המזבח שהוא היה מנותץ על ידי היוונים, והם ה-ה-החשמונאים בנו אותו מחדש ולכן גם כן מברכים את הקדוש ברוך הוא על המזבח שנבנה מחדש. האם מותר לאכול את הסופגניות או דברים אחרים לפני ההדלקה של נרות חנוכה? התשובה היא שמותר לאכול מזונות עד כמות של חמישים ושבע גרם, עד כמות של כביצה או לאכול פירות לפני ההדלקה. אם יש מישהו שמזכיר על ההדלקה, שאומר לאנשים, אה, הוא נותן תזכורת שלא לשכוח להדליק נרות חנוכה וכמובן גם לא לשכוח תפילת ערבית, אם בן אדם לא התפלל עדיין תפילת ערבית אז אפשר גם כן לאכול יותר. אפשר גם כן לעשות סעודה, אבל כמובן כמו שאנחנו הזכרנו, לכתחילה צריך מיידית כמה שאפשר לבוא ולהדליק את נרות חנוכה מיד אחרי השקיעה. אם בן אדם נמצא במבצעים במבצע חנוכה, אז יש מקום יותר להקל לו על אכילה לאכול מכיוון שהוא עסוק בדבר מצווה.