עניינו של חג החנוכה - הרב איסר שפרינגר שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 אנחנו נמצאים בחודש כסלו, חודש הגאולה, ונעסוק בעזרת השם בגאולת עם ישראל בימים ההם ונזכה עוד השנה, תכף ומיד ממש לגאולה בזמן הזה, בימים האלה נעלה ביחד לבית המקדש השלישי. נעסוק בעזרת השם בשיעור הזה בעניינים מהותיים ושורשיים של חנוכה. שני עניינים יסודיים. עניין אחד הוא למה חג החנוכה נקרא חנוכה? מה פירוש המילה הזאת? מה התוכן שלה? נראה את הדעות השונות, את ההשלכות של הדעות השונות. והנושא השני שנראה זה הקושיה הגדולה, הענקית. למה חוגגים את חג החנוכה שמונה ימים? נתחיל בנושא הראשון ונעבור לאחריו לשני. אז הנושא הראשון זה למה קוראים לחנוכה חנוכה? ההסבר הראשון שכתוב ברבותינו הראשונים בכמה מהם, שחג החנוכה נקרא על שם חנוכת המזבח ובית המקדש. חנוכה מלשון לחנוך, חינוך, להתחיל, התחלת העבודה בבית המקדש ובמזבח. יש כאלה שאצלם מודגש יותר בית המקדש. יש מודגש מזבח. הרבי מסביר באיגרת על שום מה מדגישים מזבח? הרי היה צריך לחנוך את כל כלי המקדש. את המנורה אנחנו יודעים. מה מיוחד במזבח? אז הרבי מביא שני הסברים: או בגלל שכתוב על המזבח שבאופן מיוחד מלכי יוון שיקצו, מלכי יוון השקיעו כנראה יותר לטמא את המזבח, להרוס את המזבח. ועניין נוסף למה מדגישים דווקא את חנוכת המזבח הוא על פי דברי הרמב"ם הידועים. אומר הרמב"ם: עיקר עניינו של בית המקדש זה להיות חוגגים אלא-- להיות מקריבים בו קורבנות וחוגגים אליו שלוש פעמים בשנה. עיקר העניין של בית המקדש זה המזבח, ולכן כשאנחנו מדברים על ההתחלה המחודשת, אנחנו מדברים בעיקר על המזבח, כי זה העניין העיקרי שקיים בבית המקדש. נאמר עוד שתי נקודות בנוגע לשם חנוכה בהקשר לחנוכת המזבח והמקדש. יש ספר "מור וקציעה". מח-- הספר על סדר השולחן ערוך,

02:31 דובר 2 הטור והשולחן ערוך. מחבר הספר הוא אחד מגדולי ישראל הבולטים ביותר בתקופה שקצת לפני הבעל שם טוב, רבי יעקב עמדין, הידוע בכינויו "היעבץ". רבי יעקב עמדין היה מחדש גדול, לוחם גדול, קנאי, גאון, בקיא, כל התחומים, איש אשכולות, איש שהכול בו, כל תחומי הידע התורני הוא כתב. כתב גם על החיים שלו, על החיים של אביו. ידוע במחלוקת שלו על רבי יונתן אייבשיץ. היה איש מאוד מיוחד, וכאן בסוגיה הזאת הוא כותב חידוש מאוד מקורי. בפירוש שלו לשולחן ערוך סימן תר"ע, בתחילת הסימן כותב: "מור וקציעה", חידוש מעניין. אומר, למה קוראים לחנוכה חנוכה? חנכו את בית המקדש, המזבח. מתי חנכו את המזבח? הוא אומר: שימו לב לפסוק בחגי. חגי הוא אחד מהנביאים שעלו עם עם ישראל מגלות בבל, הגיעו לארץ בתחילת בית המקדש השני, ובחגי, חגי זה נביא מאוד קצר, מהקצרים שבתוך התרי עשר. תרי עשר זה ריכוז של שניים עשר נביאים קצרים, והוא מהקצרים שבהם. פרק ב', פסוק יח, כמדומני, כתוב בחגי שבכ"ד כסלו זה היום שבו הכול מוכן ל-לעבודה בבית המקדש, ומשמע שבכ"ה כסלו זה היום שבו חנכו את המזבח. אומר רבי יעקב עמדין: מה אנחנו מציינים חנוכה? את-- מה-מה החנוכה פה? החנוכה פה זה חנוכת המזבח. מתי? בתחילת ימי בית שני. זה חידוש גדול שלו. הוא כותב שאף אחד לא העיר את זה לפניו, אבל בכל זאת לחידוש נכון. הרבי כותב שזה דוחק לומר את זה שבמשך כל הדורות עד החשמונאים לא ציינו את היום הזה, ופתאום הגיעו החשמונאים והחליטו לציין משהו שהיה פעם מאתיים שנה קודם. דבר פלא. שאלה נוספת כתובה בשו"ת כנף רננה. בכל מקרה הרבי מביא לא ניכנס למה זה השו"ת הזה,

04:41 דובר 2 אבל הרבי מביא שיש שאלה שואלים כמה-- מה מציינים את חנוכת המזבח? הרי חנוכת המזבח הייתה בתחילת בית שני, ואחרי זה גם אם המזבח נהרס, המקום שלו עדיין קדוש, ואם המקום שלו עדיין קדוש, אין צורך לחנוך אותו בהקשר של יש דינים של חנוכת כלי המקדש. יש דין איך חונכים את המנורה, באיזה הדלקה ניתן לעשות את ההדלקה הראשונה, מה עושים במזבח הזה? איך חונכים את-- יש, יש דינים, איך חונכים כל כלי. שואלים האחרונים כנף רננה ועוד, איך אנחנו אומרים שבחנוכה חנכו את המזבח? הרי לא חנכו את המזבח. המזבח היה חנוך כבר. היה צריך להתחיל לעבוד שוב, אבל לא היה צריך לעשות את הדינים של חנוכת המזבח. והרבי מסביר על זה שבאמת ניתן לומר באותה איגרת הרבי מסביר שניתן לומר שלא היה פה את החינוך ההלכתי, לא היה פה דין הלכתי של חינוך המזבח, אלא היה פה חינוך כפשוטו. היה משך זמן שלא הקריבו קורבנות, וכעת מתחילים שוב להקריב קורבנות. מכיוון שמתחילים שוב להקריב קורבנות שייך פה לשון חינוך. לא חינוך במובן ההלכתי, כיצד מחנכים את הכלים, באיזה קורבנות בדיוק, באיזה אופן, אה, רק בתמיד של שחר, אלא חינוך במובן של התחלה חדשה. עד כאן ההסבר לחנוכה, ההסבר הפשוט חנוכה במובן של חנוכת המזבח. מההסבר הזה לוקחים גם לענייני עבודת השם שהתוכן הכללי של חנוכה זה מלשון חינוך, ומחנוכה אנחנו לומדים שהחינוך צריך להיות באופן של מסירות נפש, כמו שהיה בזמן החשמונאים, בזמן המכבים שלחמו בשביל תורה ומצוות באופן של מסירות נפש. עד כאן ההסבר הראשון חנוכה חנוכת המקדש והמזבח. ההסבר השני ידוע. חנוכה זה מלשון חנו בכ"ה. היום הזה כ"ה כסלו חנו, וישנן שתי דעות מה פירוש

06:43 דובר 2 חנו כ"ה כסלו. הדעה המרכזית היא חנו, זה היום שבו נחו מהמלחמה, חנו מהמלחמה. הם היו במלחמה, נסעו ממקום למקום, נלחמו, ירו, חנו מהמלחמה, חנו בכ"ה. יש דעה, הב"ח כותב מה זה חנו? הב"ח כותב דוחק לומר חנו מהמלחמה. הב"ח אומר חנו מעשיית מלאכה. חכמינו אמרו-- מביא הב"ח מהמהרי"ל שיש מנהג לא לעשות מלאכה בזמן הדלקת הנרות. הוא מביא שם כמה פרטים באופן כללי זה מקובל יותר אצל נשים, אבל הב"ח מביא מהמהרי"ל שמרחיב יותר את המנהג של לא לעשות מלאכה, והב"ח כותב, הנה מה שכתוב חנו בכ"ה כסלו הכוונה היא לחנות מעשיית מלאכה, לנוח מעשיית מלאכה בזמן הזה. זה פחות מקובל. מה שמקובל יותר זה חנו בכ"ה כסלו, חנו מהמלחמה, חנו מהאויבים, חנו מהמאמץ, ובעניין הזה יש מחלוקת ראשונים מעניינת שמוסברת בחסידות ובשיחות של הרבי כמה וכמה פעמים. לדעת המאירי מרבותינו הראשונים חנו בכ"ה כסלו, היינו זה היום שבו הם נחו. יום הניצחון היה כ"ד. בכ"ד כסלו היהודים ניצחו את אויביהם. כ"ה כסלו זה היה היום הראשון שבו הם קמו בבוקר בהרגשה של מנוחה, בלי העול של המלחמה. כ"ד-- כבר בכ"ד הם התחילו לנוח בשלב כלשהו בכ"ד הם ניצחו, אבל זה עדיין יום של קרב. הקרב המכריע אבל יום של קרב. כ"ה זה יום המנוחה. הרמב"ם לעומת זאת אומר שיום הניצחון זה כ"ה כסלו ובחסידות מוסברת בעיקר דעת המאירי. יש גם את ההסבר לדעת הרמב"ם, אבל נחזור כעת על נקודה משיחה של הרבי בנוגע לדעת המאירי. הדברים מושתתים על דברי האדמו"ר הזקן עם תוספות. השאלה היא למה בחנוכה וגם בפורים חוגגים יום אחרי הניצחון, את היום שבו יש מנוחה בשלמות, ואילו בפסח חוגגים את היום שבו יצאנו ממצרים. בתחילת

09:12 דובר 2 היום, בתחילת א' ניסן עדיין היינו במצרים ועד יצאנו. מה קרה שבחנוכה ובפורים אנחנו חוגגים יום אחרי הניצחון, את יום המנוחה בשלמות? ואילו בפסח, איזה יום אנחנו חוגגים? את היום שבו יצאו, את היום שחלק מהיום הזה הם עדיין היו תחת שיעבוד מצרים. מסביר האדמו"ר הזקן, בחנוכה היה באופן של הסדר הרגיל. האור ממלא כל עלמין. האור שיורד בהתאם לכלי המקבל, ובכלי המקבל צריך דבר ראשון לסיים עם הקרב, לסיים עם האויבים ואז למוחרת אפשר יום של מנוחה, יום של קדושה. אי אפשר את שניהם ביחד. זה לא, לא, לא בכלים של המקבל זה לא בצורה נורמלית. אבל פסח זה אור של מקיף, אור מלמעלה למטה, גילוי שלא בסדר והדרגה שפירוש המילה פסח זה ודילג, פסח השם על הפתח, דילג. זה סובב כל עלמין. זה אור שלמעלה מסדר ההשתלשלות ולכן יכול להיות את שני הדברים באותו זמן. היום של מכת בכורות זה היום שבו אנחנו חוגגים את ליל הסדר. היום של המלחמה בטומאה, זה היום של ניצחון הקדושה. זה אותו דבר, זה ביחד. זה אור שלמעלה מהעולמות. חנוכה ופורים זה אור נמוך יותר, אור של ממלא כל עלמין, ולכן חייב להיות הפרדה בין הקרב, בין המלחמה ובין יום הניצחון והגאולה. אבל הרבי מוסיף שמצד שני יש מעלה בימי החנוכה. בחנוכה למה זה היה מצד האור שמתאים לנבראים מצד אור הממלא כל עלמין? זה היה בגלל שבחנוכה זה היה על ידי מלחמה. יהודים עבדו בשביל חנוכה, יהודים קיבלו. בפסח לעומת זאת, זה היה גילוי מלמעלה. מכיוון שבחנוכה זה היה על ידי עבודת המטה, לכן האור האלוקי היה מצד אחד אור הממלא, אבל מצד שני יש בזה מעלה. ברגע שיהודי עובד אז

11:17 דובר 2 האור חודר בו יותר בפנימיות. זה גם לא נהמא דכיסופא, זה לא לחם בושה, זה לא דבר שקיבלנו במתנה, אלא דבר שעבדנו עליו ולכן הוא יותר נהיה חלק מאיתנו, וזה המעלה שיש בחנוכה שמצד אחד אמנם האור פחות נעלה, אבל מצד שני זה יותר חודר בתוכנו על דרך המעלה של בית ראשון על בית שני. אז דיברנו על הפירוש השני חנו בכ"ה. ראינו את הדעה שזה חנו ממלאכה, את הדעה שחנו ממלחמה, ובתוך הדעה שחנו ממלחמה ראינו את מחלוקת הראשונים ואת ההסבר של חסידות בדעת המאירי שהניצחון היה בכ"ד ובכ"ה זה יום המנוחה בשלמות. יש גם הסברים בדעת הרמב"ם על פי חסידות והרבי עוד מסביר בניגלה, אבל לא נאריך במסגרת הזאת. ההסבר השלישי פשוט. כתוב באבודרהם, רבינו דוד אבודרהם מסוף תקופת הראשונים יש לו ספר מאוד יפה, פירוש התפילות והברכות, והוא כותב חנוכה ראשי תיבות ח' נרות וההלכה כבית הלל. בחנוכה מדליקים שמונה נרות, אבל האופן של הדלקת שמונה הנרות הוא באופן של בית הלל. מתחילים ביום הראשון אחד עוברים לשתיים, מוסיף והולך ולא כמו בית שמאי שאמרו שמתחילים בשמונה נרות ואז יורדים פוחת והולך כפרי החג. זה ההלכה לא רק פוחת והולך, אלא מוסיף והולך שזה דעת בית הלל ח' נרות וההלכה כבית הלל. ההסבר הזה בפשטות הוא על דרך הרמז ולא זה באמת הסיבה לקריאת שם החג חנוכה. אז אם כן, יש לנו שתי סיבות עיקריות למה באמת קראו לחג בשם הזה או חנוכת המזבח והמקדש, או החנייה מהמלחמה או מהמלאכה, ועוד פירוש על דרך הרמז ח' נרות וההלכה כבית הלל. ועד כאן הנושא הראשון המהותי בעניינו של היום, שרצינו לדבר בשיעור הזה. קושיית הבית יוסף היא הקושיה

13:18 דובר 2 הגדולה ביותר בתורה. לא שהיא הקושיה הכי קשה. אני מניח שיש קושיות יותר קשות, אבל הקושיה הזאת - הקושיה עם הכי הרבה תירוצים. יצא לאור לא מזמן ספר עם אלף תירוצים על הקושיה הזאת. זה דבר שאין לו אח ורע. אלף תירוצים לקושיה אחת. לא נחזור כעת על כל אלף התירוצים לקושיה הזאת, רק על קצת חלק מהתירוצים המרכזיים להיכנס יותר טוב לעניינו של היום. אז קושיית הבית יוסף היא על דברי הגמרא. הגמרא אומרת מאי חנוכה שהיה את המלחמה עם היוונים וכשניצחו, כשניצחו נכנסו לבית המקדש לא היה אלא פך אחד של שמן. לא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד. נעשה נס והדליקו שמונה ימים ולזכר זה חוגגים שמונה ימים חנוכה. שואל הבית יוסף קושיה גדולה. בפך השמן היה מספיק שמן ליום אחד. אם כן, אז הנס היה עוד שבעה ימים. אז כל הנס, כל החגיגה צריך להיות רק שבעה ימים. למה אנחנו חוגגים את חנוכה שמונה ימים? צריך לחגוג את חנוכה אך ורק שבעה ימים, שהרי הנס היה שבעה ימים. יום אחד היה מלכתחילה. השאלה הזאת שאלה מאוד מסקרנת. ואגב, גם כשפוגשים אנשים במבצעים, אם מתחילים בשאלה הזאת, זו שאלה שתסקרן גם אותם. גם הם יודעים את הסיפור של פך השמן. גם הם יודעים שהיה בו שמן ליום אחד ונעשה נס לשמונה ימים. כל יהודי יודע את זה כמעט. אז למה חוגגים את חנוכה שמונה ימים ולא שבע? וכפי שאמרנו, זה השאלה שיש עליה הכי הרבה תירוצים בתורה. נראה שניתן לחלק את התירוצים לשניים. חלק אחד מהתירוצים אומר הנס של פך השמן נעשה בכזה אופן שמצדיק שמונה ימים. חלק אחר של התירוצים אומר צודק הבית יוסף. הנס של

15:24 דובר 2 פך השמן לא מצדיק חגיגה של שמונה ימים. הנס של פך השמן מצדיק שבעה ימים, אבל את היום הראשון חוגגים מסיבה אחרת. ונדבר על שני הסוגים הללו. נתחיל מהסוג שמדבר על הנס - נס פך השמן לפי הדעות שפך השמן עצמו מצדיק שמונה ימים, וכפי שהבית יוסף עצמו כבר מביא תירוצים. הבית יוסף כותב ניתן לבאר שהנס היה בכמות השמן - נברא שמן חדש. מה פירוש נברא שמן חדש? או שביום הראשון שמזגו את השמן מהפך למנורה, סיימו למזוג ומסתכלים בפך, מי שאמור להחזיר את הפך רואה שהפך עדיין כבד. הוא מסתכל בפנים ורואה שהפך עדיין מלא. נברא שמן חדש. זה דרך אחת להגיד שנברא שמן חדש, או שבפך נשאר שמן גם אחרי ששפכו. או שבמנורה אחרי שדלק כל הלילה, דלק, מגיעים בבוקר רואים שזה מלא. זה שני דרכים להגיד את, להסביר את הנס באופן של כמות. נברא שמן חדש, ולפי שני ההסברים האלה חוגגים כבר ביום הראשון. למה חוגגים כבר ביום הראשון? שהרי כבר ביום הראשון נברא השמן החדש. עוד הסבר מביא הבית יוסף שהנס לא היה בכמות של השמן. הנס לא היה בכך שנברא שמן חדש, אלא בזה שהשמן שכבר היה שמה הוא השתדרג, הוא קיבל יכולות אחרות לגמרי. אנחנו יודעים שגם היום שמן יותר איכותי דולק יותר זמן. מה הנס היה? השמן נהיה פי כמה יותר איכותי, פי שמונה יותר איכותי. אומר הבית יוסף ביום הראשון שפכו רק שמינית. ביום הראשון שפכו רק שמינית למנורה וזה דלק כל הלילה. השמן נהיה הרבה יותר איכותי, שמן שיכול לדלוק הרבה יותר. זה באופן כללי ההסברים שכתובים בבית יוסף, או שקשורים לכמות השמן שנברא שמן חדש, או שהנס קשור לאיכות השמן שהיכולות

17:30 דובר 2 של השמן השתדרגו ונהיו הרבה יותר חזקות, והוא יכול לדלוק הרבה יותר זמן. אבל על ההסברים הללו ישנם קושיות, ולכן הרבי מחדש הסבר חדש עם מסר חזק מאוד בעבודת השם. על ההסבר שנברא שמן חדש שאלו המפרשים: אם נברא שמן חדש, לא יכלנו לקיים על ידו את ציווי התורה? התורה אומרת שמן זית. השמן הזה החדש שנברא הוא אמנם שמן שדומה לשמן זית, יש לו את כל התכונות של שמן זית, אבל הוא לא מגיע מהזית. כיצד ניתן לקיים את ציווי התורה שמן זית בשמן כזה שהוא שמן נס ולא שמן זית? וגם לפי הדעה שהשמן שהנס היה באיכות השמן יש שאלה. אם הנס היה באיכות, אם כל יום מזגו למנורה אך ורק שמינית, יוצא שלא קיימו את הדין שכתוב בנוגע למנורה. בנוגע למנורה אמרו חז"ל תן לה מידתה שתהא דולקת מערב עד בוקר, ושיעורו חכמים חצי לוג, וגם כלי שרת צריכים להיות מלאים. יש כמות שצריך לשפוך לתוך המנורה, ואת הכמות הזאת הם לא שפכו לתוך המנורה למרות שהיה צריך. אז אם כן, בשני הפירושים הללו יש דוחק מסוים. או איך השתמשו בשמן שאינו שמן זית למנורה? שמן דומה לשמן זית, זהה כמעט, אבל הוא לא מזית. ועל ההסבר שהיה נס באיכות השמן יש שאלה - איך אנחנו רוצים לומר שכל הם שפכו קצת? הרי צריך שהכלי יהיה מלא. תן לה מידתה שתהא דולקת מערב עד בוקר. כלי שרת צריכים להיות מלאים. ולכן הרבי מסביר הסבר חדש ומחודש, וההסבר הזה מתבסס על מה שהיה בקודש הקודשים. היה דבר מאוד מיוחד שנקרא נמנע הנמנעות. מה זה נמנע הנמנעות? שאצל הקדוש ברוך הוא לא שייך הגבלות. אפילו דברים שלגמרי נראים לנו בלתי

19:35 דובר 2 הגיוניים, הקדוש ברוך הוא לא מוגבל בהם. נמנע נמנעות, מנוע שיהיה אצלו דבר מנוע. מה פשט נמנע נמנעות בקודש הקודשים? שם היה את ארון הברית. ארון הברית היה לו מידה שתיים וחצי אמה, ובכל זאת היו מודדים את קודש הקודשים ליד הארון היו מגיעים לעשר אמות. היו מודדים משני הצדדים של הארון, כל צד היה חמש אמות. הארון לא תפס מקום. היית מודד את הארון עצמו כן תופס מקום. היה לו מידה והמידה הזאת לא תפסה מקום. זה נמנע נמנעות שאין בכלל שייכות לעניין של הגבלה. אומר הרבי על דרך זה נבין את הנס המיוחד שהיה בחנוכה. מה הנס המיוחד שהיה בחנוכה? נ-- השמן בער מצד אחד ובמקביל לזה שהשמן בער השמן לא כלה. השמן המקורי נשאר קיים. אם השמן המקורי נשאר קיים הוא שמן זית. אם השמן המקורי נשאר קיים כל הזמן המנורה מלאה ומצד שני השמן צריך-- הדרך היא שה-שה-שהאש מכלה את השמן ודרך זה היא בוערת. אז הרבי אומר היה כליון ובלתי כליון ביחד נמנע נמנעות. שני העניינים האלה היו קיימים ביחד. היה נס שלמעלה מדרך הטבע, וזה ההסבר לכך שאנחנו חוגגים ל-לאופן של נס פך השמן. זה גם מתרץ למה חוגגים את כל שמונת הימים, כי הנס הזה התחיל כבר ביום הראשון. זה ההסבר המחודש שהרבי מסביר. הסבר בנגלה, בניחוח חסידי. אבל הרבי אומר ההסבר הזה יש בו עומק גדול בעבודת השם. הרבי אומר נשים לב לפי ההסבר שהיה נס שנברא שמן חדש, אז הנס היה ברגע אחד נברא שמן חדש. מכאן ואילך אין שום נס. כעת השמן דולק בדרך הטבע ולא נ-- ולא רואים נס. רואים שמן, רואים-- הכל רגיל. לפי הדעה שהשתנה האיכות של

21:42 דובר 2 השמן, גם כן הנס היה ברגע אחד, אבל הנס היה ניכר כל הזמן. הנס היה ניכר כל הזמן, כי כל הזמן ראו שהשמן דולק יותר לאט. אז הנס היה ברגע אחד, אבל הוא היה ניכר. זיהו אותו כל הזמן. הרבי אומר לפי ההסבר שנתבאר בשיחה יש פה משהו מחודש. הנס היה כל הזמן, כל הזמן. הרי כל שנייה מחדש היה צריך שהשמן ישרף ובכל זאת יישאר קיים, שהשמן ישרף ויישאר קיים, שהשמן ישרף ויישאר קיים. כל הזמן הנס היה צריך להתחדש כל רגע ורגע. לא רק שהנס היה ניכר, אלא הנס היה צריך להתחדש כל רגע. והרבי אומר הנס מסמל עבודת השם באופן של מסירות נפש, באופן שלמעלה מהגבלות. זה נס, נס זה למעלה מהטבע, עבודת השם באופן שלמעלה מהגבלות. והרבי אומר לכן בחנוכה הנס היה באופן הזה דווקא. בחנוכה הנס היה באופן הזה דווקא, באופן של נס שנמשך כל הזמן, כי בזמן של חושך היה חושך רוחני כל כך גדול. ואם יש חושך רוחני כל כך גדול צריך לתת קונטרה. צריך שעבודת השם, האור תהיה באופן של מסירות נפש, באופן שלמעלה מגדרי הטבע. ולכן בחנוכה הרבי אומר ההסבר הוא דווקא באופן הזה שנס החנוכה היה באופן של נס נמשך נס של כליון -- השמן כלה ואינו כלה כאחד. אז אם כן, דיברנו על כמה תירוצים שמסבירים את נס פך השמן באופן שמצדיק לקבוע שמונה ימים, כי הנס התחיל כבר ביום הראשון. נראה כעת כמה תירוצים של רבותינו מרבותינו הראשונים שמסבירים הסברים אחרים למה היום הראשון הוא בכלל לא קשור לנס פך השמן. יש אומרים שהיום הראשון זה בגלל חנוכת הבית בעבודה, לציין את חנוכת הבית. לא בשביל לציין את ה--

23:44 דובר 2 לא, לא חלק מנס פך השמן. יש אומרים שזה על עצם מציאת הפך. יש אומרים שזה על ניצחון המלחמה ויש אומרים שזה בכלל לא קשור לאירועים שקרו באותו יום. יש אומרים שזה בגלל שהיוונים ביטלו מהיהודים את מצוות מילה כידוע. אז לכן היהודים ציינו חג זכר מצוות מילה שמונה ימים, שהרי מצוות מילה היא ביום השמיני, ימול בשר עורלתו, או שקבעו שמונה ימים כשיעור החג הארוך ביותר. החג הארוך ביותר מהתורה זה סוכות. כולל שמיני עצרת זה שמונה ימים. פסח זה שבע ימים. קבעו-- מכיוון שביטלו מהם את החגים, לקחו את החג הארוך ביותר ויש שהוסיפו עוד שמצינו במדרש שהיוונים ביטלו את היהודים מלהקריב קורבנות בחג הסוכות, אז לכן הדגישו במיוחד זכר לחג הסוכות בזה שהיה, אה, בזה שחוגגים את החנוכה שמונה ימים. אז למדנו בשיעור הזה עניינים מהותיים מעניינו של יום. הנושאים המרכזיים: א. חנוכה, קביעת השם חנוכה וראינו או חנוכת המזבח וערכנו בזה מדברי הראשונים והאחרונים ומדברי הרבי. או חנוכה, חנו מן המלחמה או חנו מהמ-מהמלאכה. בדעה שחנו מהמלחמה אה ערכנו דעות הראשונים ועד להסבר של חיד"א ודברי אבודרהם, חטא נרוד[?] והלכה כבית הלל. בחלקו השני של השיעור דיברנו על הקושיה הגדולה והידועה של הבית יוסף ודיברנו ב-- הזכרנו כעשרה תירוצים במשך השיעור הזה. אה הקושיה היא למה חוגגים שמונה ימים? הרי הנס היה שבעה ימים בלבד וראינו כמה תירוצים בש-- שמסבירים אחרת את נס פך השמן עד ההסבר של הרבי עם המסר החשוב בעבודת השם שבזמן של חושך צריך להילחם באופן של מסירות נפש וזה דווקא היה הנס של חנוכה, נס תמידי. וראינו עוד כמה דרכים שלא קשורים ישירות לנס פך השמן או זכר על ניצחון המלחמה

25:45 דובר 2 וכיוצא בזה, או, אה, זכר לאירועים אחרים שהיו באותה תקופה, למילה, לסוכות, לקורבנות. בעזרת השם את החג הזה, את חנוכה הזה נחגוג בבית המקדש אחרי חנוכת המקדש והמזבח, שהיא תהיה חנוכה גמורה. בית המקדש השלישי זה ודאי צריך לחנוך ולהתחיל את הכלים מחדש. בעזרת השם נזכה לראות את זה תכף ומיד ממש. חנוכה שמח, גאולה אמיתית ושלמה תכף ומיד ממש.