חנוכה בגאולה - הרב מנחם כהן שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 חג שמח, חנוכה שמח! אנחנו נדבר היום, בעזרת השם, על כל מה שקשור עם חנוכה והגאולה האמיתית והשלמה. אנחנו יודעים עד כמה שחשוב ללמוד את ההלכות של חנוכה, כמה שחשוב לדעת על חג החנוכה. זה על כל חג בכלל, כן? חז"ל תיקנו שללמוד הלכות החג. כבר משה רבנו תיקן לבני ישראל ללמוד שלושים יום לפני החג, ללמוד הלכות חג בחג, ההלכות של החגים, לדעת אותם טוב. זה גם כן מכניס אותנו לאווירה של החג, לאווירה של חנוכה. ואנחנו יודעים גם עד כמה שחשוב לבוא וללמוד על הגאולה האמיתית והשלמה, כפי שהרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א אומר: זה הדרך הקלה והישרה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה להביא את הגאולה האמיתית והשלמה בפועל ממש. לכן מה טוב ומה נעים הדבר החשוב הזה, לבוא וללמוד על חנוכה ועל הקשר שלה, ההלכות שלה עם הגאולה האמיתית והשלמה. כמו שאנחנו יודעים, חג החנוכה מתבטא בזה שהוא מוסיף אור, מאיר. זה קשור גם כן לחנוכת בית המקדש. החנוכה של בית המקדש היה בכ"ה בכסלו, שאז באו החשמונאים אחרי הניצחון שלהם על היוונים. זה בעצם קשור באופן חזק, אולי החג שקשור הכי, הכי חזק לבית המקדש ולניסים שהיו בבית המקדש השני. זה מכין אותנו כמובן לחנוכה של בית המקדש השלישי. אז כמו בחנוכה, כל הוספה של אור, עוד אור, עוד משהו קטן, עוד פעולה קטנה, זה מביא אותנו לאור הגדול של הגאולה האמיתית והשלמה. מעט אור דוחה הרבה מן החושך. מסלקים את החושך ומוסיפים באור. זה בעצם העיקרון של חנוכה, וזה העיקרון שמביא אותנו אל הגאולה האמיתית והשלמה, שאז יהיה שיא האור ושיא הביטול של החושך. עכשיו אנחנו נעבור לכמה דברים, ש... כמה שאלות, שאלות ותשובות

02:18 דובר 2 בענייני חנוכה ובענייני הגאולה. שאלה אחת ראשונה ומרכזית: האם אנחנו נחגוג את חג החנוכה בגאולה האמיתית והשלמה או שזה יתבטל? אז באמת אנחנו יודעים שכל המועדים כולם, כתוב שכל המועדים בטלים וחנו-- וחוץ מפורים ויש טועים גם יום הכיפורים. לגבי חנוכה זה לא מובא ב... הרמב"ם לא מזכיר שחנוכה לא יתבטל, אבל מצד שני, אה, חנוכה הוא לא מוזכר גם כן... בוא נגיד כזה דבר, בכלל החגים לא, לא מה שכתוב בהם שהם יתבטלו, לא הכוונה שהם יתבטלו לגמרי, אלא הכוונה שהם לא יאירו כל כך כמו היום. היום האור של החנוכה הוא, או בכלל, כל חג זה אור גדול, זה, זה גילוי מאוד, מאוד נעלה. אבל בגאולה האמיתית והשלמה יהיה גם ככה אור אלוקי כל כך גדול בכל העולם כולו, עד כדי כך שהחגים לא יתפסו מקום כמו נר בצהריים, כמו שרגא בטיהרא, בטיהרא, בלשון הגמרא, נר בצהריים. אבל מה לגבי חנוכה ספציפית? אז ככה, מאוד, מאוד מעניין. הבן איש חי, הגאון רבי יוסף חיים מבגדד, הוא כותב בספר שלו בן איש חי, יש לו ספר שנקרא בן איש חי, הוא כותב שמה דבר מאוד מעניין. הוא אומר: "הנס שעושים בנר חנוכה לא נוהג אחרי ביאת המשיח". למה? כי אין מדליקים נר חנוכה עוד. הוא אומר, חז"ל אמרו: "מצוותה של חנוכה", מתי זה? "מצוותה עד שתכלה רגל מן השוק". אנחנו יודעים, גם היום, המצווה של נר חנוכה זה עד שתכלה רגל מן השוק. זה מובא-- על זה שני הסברים ושני הסברים מובאים בהלכה, שהשיעור, הזמן של ההדלקה צריך להיות חמישים דקות, חצי שעה ואנחנו מדליקים חמישים דקות בשביל כי זה הזמן בערך של שנמצאים אנשים בשוק וגם הזמן של

04:24 דובר 2 ההדלקה. הזמן שמותר להדליק זה עד שגם היום כל מקום ומקום לפי עניינו, כל זמן שיש אנשים שמסתובבים בשוק. אבל אומר הבן איש חי, פה יש גם כן רמז שחז"ל באו ורמזו במה שהם אמרו מצוות עד שתכלה רגל מן השוק. הוא אומר מצותה עד ביאת המשיח. ביאת משיח כבר יגרום שתכלה רגל מן השוק. בני ישראל יפסיקו להסתובב בשוק. למה? כי את כל העבודות הגשמיות יעשו בשבילם שאר העמים ובמילא הם לא יהיו בשוק יותר. אז גם המצווה של חנוכה כבר לא תהיה מצוותה. עד שתכלה רגל מן השוק. ברגע שבני ישראל לא מסתובבים באמת בשוק, כבר לא יהיה מצווה של הדלקת נרות חנוכה. זה כך אומר הבן איש חי. אבל יש לציין שהוא יחיד בדעתו. אה הרמב"ן כותב וגם הרבי מלך המשיח שליט"א כותב שהמצווה של נר חנוכה תישאר גם בגאולה אמיתית ואשלמה. למה הרמב"ן מביא זה מה שכתוב? הוא מציין את מה שהקדוש ברוך הוא כתוב במדרש, שכשאהרן ראה את ה... שאת הנשיאים מקריבים את הקורבנות של חנוכת המשכן, והוא והשבט שלו לא משתתף בזה. כל השבטים השתתפו בחנוכת המשכן והוא לא השתתף. אז חלשה דעתו ואז הקדוש ברוך הוא אמר לו חייך שלך גדולה משלהם. למה? שאתה מדליק ומיטיב את הנרות וזה יישאר לנצח. איך כתוב שמה? כל ה-הדברים אחרים בטלים. נרות חנוכה אינם בטלים לעולם. הנרות של בית המקדש לא בטלים לעולם, אומר הרמב"ן. אותו דבר גם הנרות של חנוכה לא בטלים לעולם, יישארו גם כן לעתיד לבוא. ואותו דבר בכלל כל העניין של חג החנוכה יישאר גם לעתיד לבוא. הרבי מביא גם כן שמכיוון שכמו בחג הפורים שזה היה חג של מסירות נפש וחגים,

06:25 דובר 2 מה שקשור למסירות נפש נשאר בעוצמתו ובחגיגיות גם בגאולה אמיתית ואשלמה. ואותו דבר חנוכה זה חג של מסירות נפש של החשמונאים, ולכן יהיה זה יישאר גם לעתיד לבוא. מעניין שבאחד המאמרים הרבי מביא תשמ"ח, הרבי מביא ש-שבעצם היה צריך להוסיף עוד איזשהו נס מיוחד, עוד איזושהי פעולה מיוחדת ביום השני של חג החנוכה, מכיוון שאז התחיל הנס. זה שהנס שראו שזה שפך השמן נשאר. כן, הרי היה מספיק בשביל יום אחד, אבל ביום השני ראו שזה נשאר ונשאר ונשאר. אז היה צריך להוסיף עוד איזה משהו ביום השני. זה גם כן כ"ו בכסלו שכנגד שם הוי'. הרבי אומר זה לא שייך עכשיו, זה שייך יותר לעתיד לבוא. אז יכול להיות שבאמת לעתיד לבוא תהיה הוספה או עוד איזושהי פעולה מסוימת, עוד איזשהו משהו מסוים שיהיה בקשר ליום כ"ו בכסלו. עוד איזשהו הידור, עוד איזושהי הוספה שתהיה ביום הזה שזה כנגד שם הוי'. גימטריה של כ"ו. ויכול להיות שזה באמת אנחנו נזכה לזה גם כן בפשטות בגאולה אמיתית ואשלמה. מה יהיה הסדר של הדלקת הנרות בחנוכה? באמת בערב חנוכה תשנ"ב. הרבי שליט"א מלך המשיח דיבר על זה שיכול להיות שעכשיו עכשיו משיח מגיע ואז התעורר שאלה מאוד מעניינת. אנחנו יודעים ככה שהיום בזמן הגלות אנחנו מדליקים נרות חנוכה ביום הראשון נר אחד, ביום השני שתי נרות וכן הלאה. שניים, שלושה, ארבעה עד היום האחרון, היום השמיני שאז מדליקים שמונה נרות. כיוון שההלכה כבית הלל. התחלנו כידוע, התחלנו כרשת אות ח' נרות וההלכה כבית הלל. ההלכה היא בית הלל. בית הלל אומרים שככה הסדר יום ראשון אחד, יום שני שתיים, יום שלישי שלוש. למה? מעלין בקודש ולא מורידים. הוספה באור, הוספה בקודש.

08:41 דובר 2 לעומת זאת, בית שמאי חולקים עליהם. אנחנו יודעים שבית שמאי במקום בית הלל אינה משנה ולא, לא פוסקים כמוהם. אבל כ-- זאת השיטה של בית שמאי. בית שמאי אומרים ב-- לא. ביום הראשון מדליקים שמונה נרות, ביום השני שבע, ביום השלישי שש, ביום הרביעי חמש, ביום חמישי ארבע עד שביום האחרון ביום השמיני מדליקים נר אחד. מה הסיבה? הם אומרים כנגד פרי החג שמתמעטים והולכים. בחג הסוכות הפרים ביום הראשון הקריבו-- מקריבים ארבעה עשר פרים, ביום השני שלוש עשרה וכן הלאה עד שביום האחרון מקריבים שבע פרים בלבד. אז אותו דבר גם כן כאן פוחת והולך. דעת בית שמאי. עכשיו, היום ההלכה כבית הלל אבל כתוב שלעתיד לבוא ככה מובא, אה, מדרש שמואל מביא וכך מובא בשם האריז"ל, מכיוון ש-- אה, כמו שכתוב, אה, איזו מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים זו מחלוקת שמאי והלל, בית שמאי ובית הלל. אז שואלים מה זה סופה להתקיים, הרי ההלכה לא תהיה כבית-- היא לא כבית שמאי. אז מה, מה זה סופה להתקיים? ההלכה היא רק כבית הלל. אז כתוב, נכון, אבל סופה להתקיים לעתיד לבוא. לעתיד-- היום ההלכה כבית הלל, לעתיד לבוא תהיה ההלכה כבית שמאי. זה סופה להתקיים. אז אם ההלכה כבית שמאי אז ביום זה יהיה בדיוק הפוך. מ-- לעתיד לבוא בגאולה האמיתית והשלמה ביום הראשון נדליק שמונה נרות, ביום השני שבע, ביום השלישי שש עד שביום השמיני נדליק נר אחד כמו בית שמאי. וה-הרבי אומר זה צריך לדון בעניין הזה, האם זה יהיה מיידית כשמשיח מגיע. עכשיו ערב חנוכה נאמר אנחנו שומעים שמשיח הגיע, הגאולה ה-הגיעה, הגאולה האמיתית והשלמה הגיעה. האם אנחנו צריכים מיידית להדליק שמונה נרות ביום

10:21 דובר 2 הראשון, או שאולי צריך לחכות עד שהסנהדרין ישבו וידונו בעניין הזה ויגיעו למסקנה שצריך להדליק שמונה נרות ביום הראשון ועד שהסנהדרין לא פוסקים את זה אנחנו עדיין נישאר להדליק נר אחד כדעת בית הלל. זה הרבי נשאר וצריך עיון. אפשר לבוא ולדון בעניין הזה, אבל בכל אופן לעתיד לבוא זה ברור שבגאולה האמיתית והשלמה כשהיא תגיע כבר הגאולה בשלמות ואחרי שהסנהדרין כבר יפסקו, אז בוודאי שאנחנו נדליק שמונה נרות ביום הראשון, ביום השני שבע וכן הלאה. ל-- אבל זה בתקופה הראשונה. בתקופה השנייה של הגאולה, בשלב מאוחר יותר, אז כתוב שכל הדעות כולם, הכל זה הרי אלו ואלו דברי אלוקים חיים. זה הכל רצונו של הקדוש ברוך הוא. אז ממילא כתוב אנחנו-- יהיה הלכה כהרבי מביא בשיחה הלכות של תורה שבעל פה תשנ"ב. הרבי מביא שיהיה גם כמו בית שמאי וגם כמו בית הלל ביחד. אנחנו גם נדליק שמונה נרות ביום הראשון וגם נדליק נר אחד. או שזה יהיה באופן ניסי גם וגם, או שזה יהיה אנחנו נדליק פשוט שתי-- בשתי הדלקות. אבל בכל אופן שתי הדברים יהיו קיימים. ומעניין שהרבי אומר שבאמת שתי הדעות האלה קיימות מבחינת רוחניות העניינים הן קיימות גם היום. למה? כי, כי כמו שאמרנו בעצם בית שמאי ובית הלל הם לא חולקים ביניהם רק זה אומר שמונה, זה אומר אחד. זה בעצם שאלה עקרונית, האם אנחנו מדגישים פה את ההוספה, שזה הוספה באור, צריך להיות מוסיף והולך, או שאנחנו מדגישים את השלילה של החושך. פרי החג זה כנגד אומות העולם, כנגד העניינים השליליים. לבטל אותם, להוריד אותם כמה שפחות, כמובן כמה שפחות הדברים הרעים שלהם, להוריד ולבטל ולהשאיר רק את הטוב שבהם. אז גם בית

12:11 דובר 2 שמאי אומרים שמונה, שבע, שש. למה? כיוון שאתה צריך לבוא ולהוריד כמה שיותר את החושך. אז בהתחלה אתה, אתה-- יש הרבה, אתה צריך שמונה נרות, אחר כך יש פחות חושך, שבע וכן הלאה. אז שני הדברים בעצם צריכים להיות בעבודת השם הוספה באור, הולך ומוסיף כמו שאמרנו מוסיפים בקודש, מעלין בקודש, אבל מצד שני הורדה בעניינים של החושך. אז לכן בהתחלה שמונה, שבע, שש, חמש וכן הלאה עד שביום האחרון בסך הכול נשאר להדליק נר אחד בשביל להס-- לבטל את החושך. זו גם כן מחלוקת של בית שמאי ובית הלל. כמובן, כמו שאמרנו, היום מדליקים ביום הראשון נר אחד ו-ו-וכן הלאה, אבל לעתיד לבוא יהיה בעניין הזה שינוי. כמה זמן ימשך חג החנוכה? היום אנחנו יודעים חנוכה שמונה ימים. חנוכה זה מתחיל מהיום הראשון מכ"ה ומסתיים תלוי אם זה חודש כסלו מלא או חסר ב-ב' או ב-ג' טבת. אבל יש דעה, בעל המנחת חינוך כותב דבר מאוד מאוד מעניין. הוא כותב שיש אפשרות תיאורטית שבמקומות מסוימים בחוץ לארץ אנחנו נחגוג בזמן הגאולה תשעה ימים. למה? איך הגענו לתשעה ימים? הוא אומר דבר כזה: בזמן שקבעו את ראש חודש לפי עדים, היום אנחנו קובעים את הראש חודש לפי לוח השנה, אבל בזמן שזה, אה, היה בזמן בית המקדש אז הכל היה לפי, לפי עדים שהיו מגיעים לבית הדין. היו מקדשים על פי הראייה. אם ראו את הירח ביום השלושים אז ידעו שעכשיו זה ראש חודש. אה, יום השלושים הוא ראש חודש. אם לא, אז היום השלושים ואחת, מה שנקרא יום, יום א' בחודש הוא יהיה ראש חודש. אז הכל היה תלוי על פי הראייה. עכשיו, במקומות שבהם לא ידעו, בחוץ לארץ,

14:09 דובר 2 מקומות רחוקים לא ידעו בדיוק מתי התאריך שבית הדין קבעו את ראש חודש, אז שמה היו עושים יום טוב שני של גלויות. לא רק בפסח כמו היום. רק מה יש בזה הבדל? תכף אנחנו נראה. אבל לא רק בפסח ובשבועות ובסוכות, בראש השנה, אלא גם בחנוכה ופורים גם כן היו עושים יומיים מצד הספק. אתה לא יודע מתי התאריך. עכשיו, היום בזמן הזה אנחנו עושים בארץ ישראל יום אחד, בחוץ לארץ אנחנו עושים שני ימים, אבל אנחנו יודעים מתי התאריך. יש לנו לוח שנה, אנחנו יודעים בדיוק מתי התאריך של ראש השנה וכן הלאה. אז מה? אז בעצם אנחנו לא צריכים לעשות יום טוב שני. רק מה? בגלל-- בשביל לשמור על המסורת אנחנו חוגגים יום טוב שני. אבל לשמור את המסורת זה תקנו רק בחגים שהם מן התורה. בחגים שהם מדרבנן כמו חנוכה ופורים זה לא חוגגים יום נוסף. אבל לעתיד לבוא, כשיחזרו לקבוע ראשי חודשים, אה, לפי עדים, על פי הראייה, אז ממילא יחגגו יום נוסף גם בחנוכה. למה? כי אתה לא יודע מתי נקבע חודש. באותם מקומות שבהם לא ידעו מתי ראש חודש אז יקבעו, יעשו יומיים מספק. לא ידעו מתי בדיוק נקבע החודש בבית הדין. ככה אומר המנחת חינוך. אבל מה? זה אפשרות תיאורטית בלבד. למה? כי כמו שהרבי מלך המשיח שליט"א אומר, אה, בזכות הטכנולוגיה ידעו מיד בכל מקום ומקום בכל העולם בדיוק מתי נקבע ראש חודש בירושלים. כן, היום תוך דקה אחת יודעים ישר מתפרסם בכל העולם בדיוק מתי ראש חודש. במילא לא יהיה צורך. אפילו לא יהיה צורך, אפילו, אפילו ב-בחגים שמן התורה, לא רק שבחנוכה לא יצטרכו לעשות שמונה-- תשעה ימים, אלא יעשו

16:02 דובר 2 שמונה ימים כמו היום, אלא אפילו בחגים שמן התורה כמו סוכות ופסח וכל זה, ושבועות יעשו בכל הימים האלה רק יום אחד. אחת המצוות שקשורות ל-לגאולה ושקשורות גם כן לחג החנוכה. המצווה היא נקראת מצווה למשוח את הכהן בשמן המשחה. מצווה למשוח את הכהנים הגדולים, את המלכים, את כלי המקדש בשמן המשחה. אנחנו יודעים גם שמלך המשיח נקרא בשם מלך המשיח, מלשון שהוא משוח. שמן המשחה היה שמן מיוחד מאוד שהוכן פעם אחת בזמנו של משה רבנו, ולמרות שהשתמשו בו הרבה פעמים הוא נשאר קיים בשלמות לתמיד. כמו שהגמרא אומרת, אמר רבי יהודה וכי נס אחד היה בו והרי תחילתו שנים עשר לוגים וממנו היה נמשח המשכן וכליו ואהרון ובניו כל שבעת ימי המילואים וכולו קיים לעתיד לבוא. זאת אומרת גם שמן המשחה נשאר שלם גנוז באדמה עד זמן הגאולה, שאז ישתמשו בו כדי למשח את הכהן הגדול וגם את כלי המקדש לפי דעות מסוימות. לגבי מלך המשיח, האם יצטרכו למשח אותו ממש בשמן? יש בזה ספק. המנחת חינוך מסתפק, האם הוא יצטרך משיחה בשמן או לא? מצד אחד יש מקום להגיד שהוא יצטרך משיחה, לכן הוא נקרא גם בשם-בשם משיח, מלך המשיח. למה? כי המלוכה בטלה בעוונותינו כבר כמה שנים, ובמילא מתחילה פה עכשיו מלוכה חדשה. מצד שני, מכיוון שסוף סוף הוא מזרע דוד ושלמה כבר בן אחר בן, דור אחר דור, אז במילא הוא לא צריך משיחה מחדש, כי הוא כבר מלך בן מלך, בן מלך בן מלך. גם אם המלכים לא מלכו, אבל הוא עדיין נשאר מלך בן מלך ובמילא לא צריך משיחה מחדש. ספק מקום. יש מקום לבוא ולדון בזה. האם הוא יצטרך משיחה מחדש או

17:47 דובר 2 לא? אבל יש דבר מאוד מעניין שיש מהמפרשים שמסבירים שהנס של חנוכה הוא נעשה גם הוא על ידי שמן המשחה, כך כותב בספר קב הישר לרבי צבי הירש קיידנובר. הוא אומר שהשמן שאותו מצאו בני ישראל בחנוכה היה שמן המשחה, שהוא נשאר כולו קיים לעתיד לבוא, וממנו השתמשו למנורה בדרך נס שמונה ימים. לפי זה גם אפשר להבין יותר מאיפה הגיעה התכונה הזאת של השמן שהוא נשאר דולק כל הזמן והוא לא הפסיק. למה? כיוון שזה משמן המשחה, שמן המשחה כולו קיים לעתיד לבוא. ואז במילא אפשר להגיד שזה בפשטות, זה הסיבה שבעצם השמן נשאר כל הזמן, כמו שהרבי אומר, שהוא היה נכלה ואינו נכלה בבת אחת. הוא לא, הוא לא, הוא לא ירד, הוא נשאר כל הזמן קיים, ופשוט ביום השמיני כבר הספיקו להכין שמן מזיתים חדשים ובמילא היה כבר שמן נוסף חדש. אבל בעצם השמן הזה הוא נשאר ונשאר ונשאר עד היום. גם היום הוא נמצא עדיין בתוך האדמה במשך כמה וכמה אלפי שנים, עד הגאולה המלאה שתבוא תכף ומיד ממש, שאז אנחנו ניקח אותו, נמצא אותו ונשתמש עם השמן המשחה. יש דעות שאומרות שלעתיד לבוא כולם ישימו את המנורה, מצוותו על פתח ביתו מבחוץ. כן, כך כתוב. כולם ישימו את המנורה על פתח הבית מבחוץ. למה? כי הם מביאים ככה, היום לפי מנהג חב"ד, וכך יש עוד הרבה שנוהגים, שמים את זה על פתח אחד הדלתות בבית. ולמה? כתוב את זה בגמרא שהיה מצב של גזירה. כתוב מניחו על שולחנו ודיו, ומזה הגיע גם כן היום, אה, שלא שמים את זה-- אמנם מצוותו על פתח ביתו מבחוץ, אבל כבר שמים את זה בפנים, ולכן המנהג הוא המנהג

19:42 דובר 2 שלנו לשים על הפתח של הדלת באחד החדרים. אבל ואותו דבר גם כן הרבה נוהגים ששמים את זה באחד המקומות ה-בבית, באיזשהו מקום בבית או על הפתח של הדלת של הבית מבפנים וכן הלאה. יש בזה כל מיני דעות שונות. אבל הסיבה היא מכיוון שהיה גזירה, היה תקופות שהיה גזרות על ה, על בני ישראל שלא להדליק את הנרות של חנוכה, לכן עשו את מה שיכלו לעשות. אבל לעתיד לבוא, בגאולה המלאה יהיה, אה, לא יהיה גזרות ולא יהיה חשש של גזרות, ומילא אפשר לעשות, כולם להכין, לעשות את ה-- את הנרות של חנוכה בחוץ על פתח הבית טהרה מבחוץ. מעניין מביאים שהיו מגדולי ישראל שהיו, היו צדיקים שהיו באים ומדליקים, היו מכינים לעצמם את ה-- ככה מסגרת כזאת של חנוכייה בשביל שאם משיח מגיע יהיו מוכנים לבוא ולשים את זה בחוץ. בכל אופן, היום אנחנו אצל הרבי שליט"א מלך המשיח לא רואים כל זאת הנהגה. אנחנו רואים שאצל הרבי שהרבי מדליק בחדר לא בטוח, יכול להיות שזה יישאר עדיין על פתח אחד, על פתח אחד החדרים, אבל בכל אופן זה דבר שיש מקום לדון בו. יכול להיות שבגאולה האמיתית והשלמה זה ישתנה מכיוון שלא יהיה יותר חשש של גזרות. לא יהיה חשש שאולי יחזרו הגזרות ולכן יוכלו לעשות על פתח בית טהרה מבחוץ כמו שמופיע בגמרא. יש דבר מעניין ברמזים של חנוכה. כמה ראשי תיבות מעניינים שרואים איך שחנוכה קשור עם הגאולה האמיתית והשלמה. קודם כל משיח. ראשי תיבות מדליקים שמונת ימי חנוכה. זה גם כן אנחנו רואים את זה קשור במובן הזה של משיח. שמן המשחה, מפרחים לפי דעות מסוימות זה השמן המשחה. מדליקים שמונת ימי חנוכה זה משיח.

21:28 דובר 2 אה מ-- חשמונאים, אלה שעשו את המלחמה בחנוכה, אלה שניצחו את היוונים ושיש לנו כן, וכמו שאנחנו רואים בועל הניסים בימי, אה בית חשמונאים, ימי יוחנן כהן גדול אז אה, אז אה ש-- אנחנו רואים זה היה החשמונאים ככה הם היו נקראים. אה אז חשמונאי זה אותיות משיח נאו. זה גם כן קשור עם הגאולה האמיתית והשלמה. הסביבון, בסביבון אנחנו נוהגים-- הרבה נוהגים מנהג ישראל תורה בסביבון. בסביבון כתוב אותיות נ ג ה ש, נס גדול היה שם. הראשי תיבות של נ ג ה ש זה גימטריה שלוש מאות חמישים ושמונה, זה גימטריה משיח שלוש מאות חמישים ושמונה בדיוק. ובארץ ישראל הרבה נוהגים לרשום על הסביבון את האותיות נ ג ה פ ראשי תיבות נס גדול היה פה. נ ג ה פה-- ה פ זה בגימטריה מאה שלושים ושמונה גימטריה מנחם השם של מלך המשיח. שיהיה לכולנו חנוכה שמח ושבעזרת השם נתראה כולנו בבית המקדש השלישי. נלמד תורה מפיו של משיח באופן של ראייה ונראה כולנו את כל הניסים והנפלאות ונודה לה' על כל ה-- איך אנחנו אומרים וידליקו נרות בחצרות קודשך נדליק את החנוכייה בבית המקדש השלישי. וכמו שהרב מרדכי אליהו אמר על הרבי שליט"א מלך המשיח, שבוודאי מלך המשיח יגיד שחנוכיה כשרה בזר ומילא יגיד לרבי אתה הדלקת כל כך הרבה את הנרות של בני ישראל, את ה-- את האור של בני ישראל אתה תדליק את החנוכייה בבית המקדש השלישי והמשולש תכף ומיד ממש. יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד.