למען ישמעו · פרק 63 · 2023-09-10 · 39:02
פיוטי ההושענות - הרב איסר שפירנגר שליט"א
אורח: הרב איסר שפרינגר
תיאור הפרק
בשיעור זה, הרב איסר שפרינגר יבאר את פיוטי ההושענות וירחיב אודות מחבריהן. הוא יסביר מהם ה'קישוטים' הנמצאים בפיוטים ומהו התוכן של כל פיוט. לתרומות לחצו כאן לכניסה לגוגל של ההלכה לחצו כאן לעוד מאות שיעורי וידאו כנסו לאתר ' מדיה הלכה ' לערוץ היוטיוב שלנו לחצו כאן
תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.
00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.
00:09 דובר 2 חג שמח, שנה טובה ומתוקה. בעזרת השם בשיעורינו נדבר על ההושענות, על הפיוטים המיוחדים שאומרים בחג הסוכות. בכל יום מהימים האלה קצת קשה לפעמים להבין מה בדיוק אנחנו אומרים, מה זה "שיחים לעצימה, קרים לזורמה, רביבים לשלמה" וכן הלאה. ובמיוחד בהושענא רבה, שגם אנחנו אומרים הרבה פיוטים וגם אנחנו עייפים, טרוטי עיניים אחרי לילה של חומש דברים ותהילים, ובנוסף אנחנו מחזיקים את הלולב והאתרוג באופן שקצת מקשה עלינו להתרכז במה שאנחנו אומרים. נשתדל להתרכז עכשיו במה שאנחנו אומרים בהושענא רבה ונבוא לתפילה מוכנים יותר ונוכל לכוון ולהתפלל בעזרת השם בתפילה כמו שצריך. בהושענא רבה מתפללים הרבה, יותר מיום רגיל, וכתוב שביום הזה זה עיקר הדין על המים ולכן מתפללים ביום הזה הרבה. למה ביום הזה זה עיקר הדין על המים? כי ביום הזה צריך לסיים להביא את הקורבנות, זה היום שמסיים את חג הסוכות, ומי שנדר-- אז שעוברים עליו רגלים, יש בזה דעות שונות ולא ניכנס, אבל מי שנדר להביא קורבן, אז אם עובר הרגלים והוא לא הביא את הקורבן הוא עובר על בל תאחר. היום הזה זה היום האחרון שהוא יכול להביא בסוכות. אם הוא לא מביא היום הוא עובר על בל תאחר. ובמסכת נדרים כתוב שגשמים נעצרים, לכן ביום הזה מתפללים הרבה, זה עיקר הדין על המים, ובתפילות יש יחס מיוחד למים. את התפילות אותן אנחנו מתפללים בימי הסוכות ובהושענא רבה, כל התפילות האלה שנקראות הושענות, חוברו על ידי רבי אלעזר הקליר. הימים שבהם אנחנו אומרים הרבה מדברי רבי אלעזר הקליר זה בתשעה באב ובהושענא רבה. עוד פעמים אנחנו אומרים ממנו, אבל בעיקר בתשעה באב אנחנו אומרים כעשרים פיוטים מרבי אלעזר הקליר, ובהושענא רבה גם אנחנו אומרים פחות,
02:17 דובר 2 אבל גם כמות יפה ומכובדת של פיוטים מדברי רבי אלעזר הקליר. רבי אלעזר הקליר נקט לשון קשה, לשון קשה. אבן עזרא דיבר בחריפות נגד הסגנון של רבי אלעזר הקליר מכמה היבטים, כשאחד מהם זה הלשון הקשה שלו. אבל מצד שני המקובלים ומרבותינו האחרונים קיבלו דווקא את הפיוטים שלו, שדווקא הוא היה בעל רוח הקודש בדרגה הרוחנית הראויה, שהפיוטים שלו דווקא הם אלה שייכנסו לתפילות. זה הפיוטים שאנחנו אומרים בהושענא רבה, פיוטי רבי אלעזר הקליר, שהם פיוטים די קשים. הפיוטים מקושטים. נראה עוד מעט מה הכוונה מקושטים, איזה קישוטים חיצוניים רבי אלעזר הקליר שם לפיוטיו. אבל דבר ראשון נעבור בקצרה על שבעת ההקפות. כל יום אנחנו אומרים פיוט שמיוחד ליום הזה, ובהושענא רבה אנחנו משלימים את-- אומרים, חוזרים על כל הימים הקודמים פלוס הפיוט שה-- המיוחד להושענא רבה. נעבור על הנושאים של כל הפיוטים הקצרים. הפיוט הראשון זה "הושענא למען אמתך, הושענא למען בריתך". אנחנו מתפללים שהשם יושיע אותנו וזה למען ההבטחות שלו שהוא כרת איתנו, מה שהוא אמור לתת לנו, אה, כביכול. זה ביום הראשון, "למען אמתך, נצחך, סודך, חוזק" וכולי. ביום השני אנחנו משתמשים בביטויים שמדברים על בית המקדש, כינויים שונים לבית המקדש. אנחנו מתפללים שהשם יושיע אותנו בזכות בית המקדש, או לחילופין שהשם יושיע את בית המקדש, דהיינו שיבנה אותו מחדש. או בכל מקרה, כל השם-- כל הפ-- כל המילים שאנחנו אומרים ביום השני זה כינויים שונים לבית המקדש. או, אה, אבן שתייה בית הבחירה אה זבול תפארתך טובה לבנון, כלילת יופי, עליית שבטים וכן הלאה לפי סדר אל"ף בי"ת קודש הקודשים, תל תלפיות כינויים שונים שאנחנו אומרים לבית המקדש וזה נושא הפיוט הקצר של יום שני, הושענא
04:35 דובר 2 אבן שתייה, הושענא בית הבחירה. ביום השלישי אנחנו נותנים שמות של מעלות של עם ישראל הושענא אום אני חומה. מה זה אום אני חומה? זה קיצור, הושענא אום, זה אומה. בדברי הפייטן בדברי רבי אלעזר הקליר אומה נקראת אום, או אומה עליה נאמר בשיר השירים אני חומה ושדי כמגדלות זה נקרא אום אני חומה. הושענא עוד דברים על עם ישראל יחידה ליחדך כבושה בגולה, לומדת יראתך, סובלת סבלך, ענייה טהורה, פדויה טובעיה וכן הלאה. כינויים לעם ישראל ושוב גם פה ניתן להתלבט או שאנחנו מתפללים שהשם יושיע אותנו, או שאנחנו מדגישים את הזכות שבזכותה הוא יושיע אותנו. בזכות שאנחנו רשומים בשמך, בזכות שאנחנו שואגים הושענא. אבל בכל מקרה זה הנושא של היום השלישי כינויים של עם ישראל. ביום הרביעי עניין הישועה מאוד מוזכר כאן אדון המושיע, בלתך אין להושיע, מושיע מגדים תמתיקו תושיע כורך תושיע רחומך תושיע. יש מפרשים שהכוונה לישועה שעל ידי גשם. ב-ב-בהמשך בהושענא רבה אנחנו נראה יותר הדגשה על גשם, אבל יש אומרים שגם כאן הפיוט הזה הכיוון שלו זה הגשם, ולכן מודגש כאן יבול להשפיע קול שיח תדשא תושיע עננים מלא המניע צמאך תשביע. אז יש פה עניין של ישועה ומים, עניין של ישועה על ידי גשם שזה ישועה. אה אז הנושא המרכזי של היום הרביעי זה ישועה, ישועה על ידי גשם. ביום החמישי אנחנו מדברים על הנושאים את מי השם, את מי אנחנו מבקשים שהשם יושיע את כל מה שיש בעולם את האדם, את הבהמות, את מה שיש ב-ב-בכל האדם שנמשל לבהמה, את העצים, את הפרחים, את הצמחים. אנחנו מבקשים שהשם יושיע את העולם ואת כל מה שיש בו, וזה הנושא של היום החמישי. לא מודגש הגשם כל
06:51 דובר 2 כך מודגש פירוט של כל הדברים שצריכים ישועה. היום השישי גם כן מפרט דברים שצריכים ישועה. הוא כבר לא מדבר על האדם, הוא מדבר על היבול. להושיע את האדמה, את הבהמה, את הגורן, את הדגן, להושיע אותם מהצרות שעלולות להיות להם. זה אה הימים האלה. אז בעצם שלושת הימים הללו דל"ת, ה"א, וא"ו מדברים על ישועה, על גשם. היום השביעי הוא הושענה שמדבר בעיקר בזכות. אנחנו מפרטים בזכות מי אנחנו מבקשים מהשם ישועה? אנחנו בהתחלה מבקשים הושענה למען איתן הנזרק בלהב אש. הכוונה היא לאברהם אבינו שנזרק לכבשן האש באור כשדים על ייחוד שמו של השם. אנו עוברים ליצחק, למען בן יצחק הוא בן של אברהם הנעקד על עצים ואש. למען גיבור יעקב הנאבק עם שר האש. למען הדגלים יש פה הדגשה של האש, והוא מדבר על עם ישראל, האבות, השבטים, בית המקדש ועוד בנביאים. הוא עובר את הדורות ומסביר את הזכויות של עם ישראל מדורי דורות ואת הבקשה שאנחנו ניוושע בזכותם. אלו הם שבע ההקפות. כל הקפה יש בה נושא מסוים שסביב הנושא הזה הולכת כל ההקפה והכל על פי סדר הא'-ב'. הקליר מאוד מקפיד על-- אה הרבה פעמים מאוד מקפיד על סדר הא'-ב'. לפני שניכנס יותר לנושא ותוכן הפיוטים נדבר על המילה הושענה, ואם נפרק את המילה הושענה לשתיים נדבר על המילה הושה ועל המילה-- בעיקר נדבר על המילה נא. המילה נא אנחנו רגילים לפרש אותה כלשון בקשה, הרי אנחנו רו-- מכירים את הביטוי אין נא אלא לשון בקשה. אבל יש כמה פעמים שברור שמשמעות המילה נא אינה לשון בקשה אלא משמעות אחרת, והמשמעות היא עכשיו. אנחנו מכירים את הפסוק בחומש בראשית, "הנה נא ידעתי כי אישה יפת
09:19 דובר 2 מראה את" ואומר לנו שמה רש"י למה עד עכשיו הוא לא ידע שהיא אישה יפת מראה? הרי אשתו. מסביר רש"י את ה-- הוא כן ידע, זה בגלל טורח הדרך. הוא מחדש שבכל זאת הוא לא ידע בגלל צניעות. רש"י מביא פירושים, אבל ברור שמה שהנני נא ידעתי זה הנה כעת ידעתי שאישה יפת מראה את. אותו דבר אנחנו אומרים בפסוק מופיע גם בתחנון של שני וחמישי, "למה יאמרו הגויים איה נא אלוהיכם?" ברור שהגויים לא אומרים איפה בבקשה אלוהים-- אלוהיכם, סליחה, כי הגויים באים להתריס. הגויים באים להתריס, הם אומרים איה נא אלוהיכם, איפה נמצא כעת אלוהיכם? יתרה מזו, ראינו בדברי רבותינו שאומרים שגם במקומות בהם ניתן לפרש את המילה נא במשמעות של בקשה, בכל זאת מפרשים את זה כעת. בתרגום אונקלוס תשעים ותשע אחוז מהפעמים בתורה שכתובה המילה נא אונקלוס אומר, "כאן". דהיינו אונקלוס מתרגם כעת. האבן עזרא כותב שנא זה בדרך כלל כעת. ברמב"ן יש-- בדברי המפרשים אנחנו רואים הרבה פעמים שפירוש המילה נא זה כעת. אחד הפסוקים בהם די מוכח שפירוש המילה נא זה כעת זה הפסוק, "אנא השם הושיע נא". אנא השם זה בבקשה השם, הושיע נא, אם נפרש שהמילה נא היא בקשה, יוצא אם כן שאנחנו כופלים וחוזרים על עצמנו. אמרנו בבקשה השם תושיע בבקשה. הרבה יותר מסתדר וכך כתוב שם במפרשים, בתרגום וכולי, ב-ב-בפרק קי"ח בתהילים, "אנא השם הושיע נא", אנא השם הושיענו כעת. אנא השם הצליחה נא, אנא השם הצליחה כעת-הצליחה כעת. ואותו דבר אצלנו כשאנחנו אומרים הושענה זה בפשטות מגיע מאנא השם הושיע נא. הושענה זה חיבור של הושיע נא, ואם כן מה שאנחנו אומרים בעצם הושענה, התרגום של המילה הושענה לעברית מדוברת זה
11:25 דובר 2 אנו רוצים משיח עכשיו. לא אנו רוצים משיח שיבוא ביום מן הימים. אנו רוצים משיח, אבל אנחנו לא מתייאשים מדרך ארוכה, לא מפחדים, ודאי שלא מפחדים, אבל לא רוצים. אנחנו רוצים משיח עכשיו, תכף ומיד ממש, וזה בעצם הפירוש הפשוט לרוב הדעות, הפירוש הפשוט של המילה הושענה שכתובה בהושענות, הפירוש הפשוט של המילה הושענה שאנחנו אומרים אותה כל כך הרבה פעמים בימי חג הסוכות זה הושיע כעת. נעבור כעת להמשך הפיוטים. נדבר על פיוט שאנחנו אומרים אותו כל יום מימי חג הסוכות ונעבור לפיוט ארוך, מעניין, שאומרים אותו אך ורק בהושענה רבה. הפיוט שאנחנו אומרים כל יום אחרי ההקפה אנחנו אומרים, "כהושעת אלים בלוד ימך. מה זה כהושעת האלים בלוד ימך? איפה אלים? לוד? אומרים המפרשים כמה דרכים. פיוטי הקליר הם קשים ולכן הרבה פעמים יש כמה דרכים לפתור את החידה. אלים, יש אומרים שאלים זה הולך על עם ישראל, ולמה? בגלל שהם נשחטים כאיילים. אלים זה כינוי לצרות של עם ישראל. אז כהושעת האלים, עם ישראל שנשחטים, נטבחים וכולי. יש אומרים הפוך, אלי הצדק, יש פסוק אלי הצדק. שבאים לדבר פה על השבח של עם ישראל, לא על זה שהם נטבחים אלא על זה שהם עובדים את השם. אבל בכל מקרה אלים זה כינוי לעם ישראל. הושעת האלים, איפה? בלוד. מה קרה בלוד? מתי השם הושיע את עם ישראל במיוחד בלוד? אומרים המפרשים יש פה-- לוד זה כינוי למצרים. מה הקשר בין לוד למצרים? כתוב בחומש בראשית ומצרים ילד את לודים ואת אנמים. הבן הראשון של מצרים היה לוד. לכן הפייטן קורא למצרים לוד כהושעת האלים בלוד ימך. אנחנו מבקשים-- בצאתך לאיש העמק כהושענה וכן הלאה, אנחנו ממשיכים בפיוט
13:27 דובר 2 הזה, אנחנו מבקשים כמה דברים שקשורים ליציאת מצרים או דברים שקשורים לזמנים מאוחרים יותר, כמו שהשם הושיע אז את עם ישראל, כך השם ישוב ויושיע אותנו תכף ומייד. הביטוי אני והוא הושיע נא והביטוי הזה הוא דבר פלא. מה זה אני והוא הושיע נא? ונאמרו בהבנת המשפט הזה הרבה דרכים על פי פשט ועל פי פנימיות. התוספות יום טוב אומר שכנראה כוונת רבי יהודה כשהוא אמר להגיד אני והוא הושיע נא, לכלול את הכל בדרך הרמז, כולל את הכל, את כל עשרות האפשרויות שיש בראשונים והאחרונים, ב-- עוד לפני זה במקובלים, בזוהר, את כל האפשרויות האלה הוא בא להביא. אבל בכל זאת, על קצה המזלג ננסה להבין כל יום בחג הסוכות אנחנו אומרים לפני כהושעת האלים בלוד ימך ואחרי כהושעת האלים בלוד ימך ואנחנו מוסיפים בהושענה רבה אנחנו אומרים אני והוא הושיע נא. מה זה המשפט הזה אני והוא הושיע נא? אז כמה דרכים. דבר ראשון רב האי גאון. רב האי גאון, עליו נאמר שהוא אחרון לגאונים בזמן, ראשון להם במעלה, היה הבן של רב שרירא גאון מראשי הישיבות הנודעים בבבל. רב האי גאון אומר אנחנו מתפללים על אני, עלינו ועל הוא. מי זה הוא? מתפללים על המזבח. המזבח הוא כפרתנו. אנחנו מתפללים שאנחנו והמזבח ניוושע. בזמנינו היום שאין מזבח לצערנו, אז בפשטות כוונת התפילה אני והוא הושיע נא, תושיע אותנו ותבנה אותו, את המזבח. זה דעת רב האי. ביאור נוסף כתוב ברבינו חננאל מה זה אני והוא. ביאור נוסף כתוב ברבינו חננאל וכתוב בעוד כמה וכמה ראשונים. רבינו חננאל אומר אני והוא, אני והקדוש ברוך הוא. הושיע נא, מתפללים לקדוש ברוך הוא שיושיע את מי? אותי ואת הקדוש ברוך
15:18 דובר 2 הוא. מה פירוש להושיע את הקדוש ברוך הוא? הרי כתוב אם הוא אנוכי בצרה, הקדוש ברוך הוא כביכול נמצא עם ישראל בצרת גלותם, בכל צרתם לא צר. כשאנחנו מתפללים עלינו, אני, אותי תושיע, תושיע גם אותו, תושיע גם את-את אותך, תושיע גם את הקדוש ברוך הוא. זה ההסבר שמופיע ברבינו חננאל. רש"י מביא שני ביאורים. ביאור אחד אומר אני והוא זה גימטריה אנא השם. אני זה גימטריה שישים ואחת, והוא ו"א ו"י גימטריה שבע עשרה, ביחד זה יוצא שבעים ושמונה. גם המילים אנא השם זה גימטריה שבעים ושמונה. אנא זה חמישים ושתיים, השם, שם הויה זה עשרים ושש כידוע, עשרים ושש בתוספת לחמישים ושתיים, שוב זה יוצא שבעים ושמונה. רש"י אומר אני והוא הושיע נא זה בעצם אנא השם, זה רק בדרך הרמז, בדרך של גימטריה, אבל זוהי הכוונה. זה פירוש אחד ברש"י. הפירוש השני ברש"י הוא פירוש מורכב יותר. רש"י אומר יש שם ע"ב. מהו שם ע"ב? ישנם כמה פסוקים רצופים שיש בהם שבעים ושתיים אותיות. פסוק אחד זה "ויסע מלאך האלוקים". פסוק אחד זה "ויבוא בין מחנה מצרים" ויה-- ופסוק שלישי, "ויט משה את ידו על הים". שלושת הפסוקים הללו יש בהם שבעים ושתיים אותיות. רש"י אומר האות הראשונה של הפסוק הראשון זה "וישא". האות האחרונה של הפסוק השני זה "הלילה" זה ה'. הפ-- האות הראשונה של הפסוק השלישי, "ויט משה" זה והוא. שלושת האותיות האלה יוצרים את המילה והוא. והאות השלושים ושבע, דהיינו אות הח-- האות שפותחת את המחצית השנייה של שלושת הפסוקים האלה זה יוצר את המילה אני. בפסוק הראשון האות השלושים ושבע, האות שפותחת את המחצית השנייה זה האות א' של המילה מאחריהם. בפסוק השני
17:21 דובר 2 האות שפותחת את המחצית זה האות נ' של המילה אענן, ובפסוק השלישי האות שפותחת את המחצית השנייה זה האות י' שבמילה קדים. ואם כן זה יש-- נקרא שם ע"ב שמרומז בפסוקים הללו. זה יש בזה סודות ולכן בחרו כשמתפללים בתפילה הזאת בחרו להגיד את ה... בחרו להגיד דווקא את השם הזה. זה נקרא שם ע"ב. אני והוא זה שם ע"ב, שם שמרומז בתוך הפסוקים האלה שיש בהם ע"ב אותיות. ודנו המפרשים למה בחרו דווקא את השם הזה פה, אני והוא. אולי בשמונה עשרה נגיד ברוך אתה אני והוא. אולי פה אנחנו נגיד ברוך אתה אלוקים וכן הלאה. למה בחרו פה את השם הזה? בתוספות כותב שיש רמזים שקשורים להסברים הקודמים שהבאנו, אבל, אה, לא נמשיך עוד באני והוא הושיע נא. יש בזה עוד כמה וכמה וכמה הסברים מה זה הביטוי המוזר הזה אני והוא. נסתפק בארבעה שהבאנו. או אני והמזבח, או אני והקדוש ברוך הוא כביכול, או שזה גימטריה אנא השם בדרך הרמז, או שהכוונה היא לשם ע"ב היוצא מתוך שלושת הפסוקים, "ויסע מלאך האלוקים", "ויבוא בין מחנה מצרים" ו"ויט משה את ידו על הים", שם ע"ב. כעת ניגש אחרי שדיברנו באופן כללי על ההקפות, ראינו באופן כללי מה שאנחנו אומרים בהקפות ודיברנו גם על הפיוט שאומרים כל יום כהושעת האלים לו דימך. הבנו קצת את המילים ואת הרעיון הכללי של הפיוט. דיברנו על המשפט שנראה תמוה וחסר פשר, אני והוא הושיע נא, וראינו שיש לו הרבה הרבה פשר, והתוספות יום טוב עוד אומר שהכוונה האמיתית זה הכל. לא שאחד מהם, לא שכולם מנסים לנחש מה רבי יהודה התכוון, אלא כולם צודקים ואכן הוא מתכוון להכל, ולכן המשפט הזה הוא
19:14 דובר 2 משפט שיש בו הרבה הרבה כוונה. ונעבור לדבר כמה מילים על אחד הפיוטים המיוחדים שאומרים אותו אך ורק בהושענה רבה, והפיוט הזה הוא למען תמים בדורותיו, ואם יש סידור בסביבה כדאי לפתוח ולעקוב בפנים אחרי הפיוט הזה, זה משהו אחר לגמרי. אבל נשתדל להסביר הכל בעל פה באופן שיהיה ניתן להבין גם מי שהסידור לא נמצא בסביבה הקרובה שלו, שקשה לו לקום ולהביא מהארון. הפיוט הזה למען תמים בדורותיו הוא פיוט שהולך גם לפי סדר האלף בית מההתחלה לסוף, וגם לפי סדר האלף בית מהסוף להתחלה וגם לפי סדר הדורות וגם בחרוזים. וזה דוגמה לכמות הקישוטים שרבי אלעזר הקליר יכול להכניס בפיוט אחד. אלף בית ישר, אלף בית הפוך, חרוזים וסדר הדורות. הכיצד? אז מי שיסתכל בסידור יראה שהוא מתחיל דבר ראשון מהסוף להתחלה. הפיוט הזה, המבנה הכללי שלו הוא לדבר על אחד מאבות האומה: אברהם, יצחק, יעקב וכן הלאה, כפי שאנחנו נראה. גדעון. שתי קטעים יש לגדעון. יהושע אליש-- הרבה מגדולי, מ-מ-מגדולי עם ישראל במשך הדורות, לפי סדר הדורות. התואר של כל אחד הוא לפי סדר האלף בית. אברהם אבינו, התואר שלו יתחיל ב-ת', יצחק ב-ש', יעקב ב-ר' וכן הלאה בסדר יורד. בנוגע לכל אחד מהם הוא מזכיר את הקשר שלו למים. כל אחד ביום הזה למדנו שבעיקר מתפללים על המים. כל אחד מהם, אברהם קשור למים, יצחק קשור למים, כל אחד קשור למים. ובזכות אברהם אנחנו מבקשים-- בזכות, סליחה, הראשון זה נוח. בזכות נוח ואחרי זה אברהם, בזכותו אנחנו מבקשים שהשם יושיע אותנו. אז יש כאן תואר, כינוי מסוים לעם ישראל והכינוי לעם ישראל זה גם לפי סדר האלף בית, אבל פה בסדר עולה. בנוח יש כינוי לעם
21:27 דובר 2 ישראל באות א', באברהם באות ב', יצחק באות ג' וכן הלאה. כתבו המפרשים וגם בדורנו, הרב מנדל הרטמן כתב ליקוט בנושא כיצד התואר של עם ישראל שכתוב קשור דווקא ל-- למי שעליו מדובר, לנוח, קשור דווקא התואר "אום אני חומה" לשם הדוגמה, ולא רק לפי סדר האלף בית הולכים, אלא כתבו המפרשים וזה מלוקט כפי שאמרתי. אז עד כאן באופן כללי המבנה של הפיוט. מישהו מגדולי או העולם לפי סדר האלף בית קשור למים, בזכותו השם יושיע את עם ישראל, אבל גם זה לפי סדר האלף בית כינוי של עם ישראל. ונראה כמה דוגמאות מתוך הפיוט הזה. לא נעבור על כולו כי הזמן קצר, אבל כמה דוגמאות מתוך הפיוט הזה כן נראה. אז הפיוט מתחיל "למען תמים בדורותיו". תמים בדורותיו זה כמובן נוח שהוא איש צדיק, תמים היה בדורותיו, הנמלט ברוב צדקותיו, בגלל שהוא היה צדיק הוא נמלט מהמבול. וכאן הקטע השלישי, הצלע השלישית בכל הפיוט הזה היא תמיד הקשר שלו למים. מוצל משטף בבוא מבול מים. אז למענו, למען נוח תציל את אום אני חומה, את האומה הזאת עליה נאמר אני חומה. והם מסבירים את הקשר לנוח דווקא שהתיבה הגנה עליו כחומה. בקטע הבא מאוד מעניין לראות את החרוז ואת סגנון הביטוי של רבי אלעזר הקליר. הוא אומר למען שלם בכל מעשים. שלם בכל מעשים זה אברהם אבינו שמגיל שלוש הכיר את בוראו, המנוסה בעשרה ניסים. עד היום ידענו מהגן, מיום הולכנו לחיידר, ידענו שאברהם אבינו היה מנוסה בעשרה ניסיונות. פה אברהם אבינו מנוסה בעשרה ניסים בפיוט הזה, בפשטות כי זה מתחרז עם שלם בכל מעשים. הצלע השלישית היא הקשר למים. מה כתוב על המים אצל אברהם אבינו? כשאר
23:42 דובר 2 מלאכים נאם יוקח נא מעט מים. מה זה כשאר מלאכים? כשאר זה לשון ראייה. אמר בלעם ארנו ולא אתה אשורינו ולא קרוב. אשורינו זה לשון ראייה. כשאר מלאכים, כשהוא ראה מלאכים נאם, נאם זה לשון בפיוטים זה אמר. אמר יוקח נא מעט מים. אם כן, בצלע השלישית ראינו את הקשר של אברהם למים, ואז בצלע הרביעית מבקשים שיהיה ישועה למי? לברה כחמה, לעם ישראל שנקעים. הקטע הבא זה על יצחק באות ריש למען רך ויחיד קח נא את בנך את יחידך. הקטע הבא בקוף למען קידם שאת ברכה זה יעקב שעקף את עשיו וקיבל את הברכות. אני סתם ולשמך חיקה, סתמו אותו, שנאו אותו אח שלו ובכל זאת לשמך חיקה. מה הקשר שלו למים? מיחם במקלות בשקתות מים. עם לבן יעקב אבינו עשה במקלות בשקתות המים בשביל שהצאן יבואו לשתות. שאלו כמה מרבותינו שנייה אחת, לכאורה יעקב עשה פה תרגיל. יעקב עשה פה תרגיל. יעקב סיכם עם לבן שהוא מקבל את ה-- את ה-- את הצאן עקודים נקודים, והוא עושה את-- ההסברה של-- ההסכמה של לבן הייתה בגלל שההסתברות הסטטיסטית שיש אחוזים כאלה וכאלה של נקודים ותלואים. מה יעקב אבינו מגיע ועושה לו תרגיל? ולא זו בלבד שהוא עושה תרגיל, אלא שאנחנו עוד מזכירים את זה בהושענות שאנחנו מבקשים שהשם יושיע אותנו בזכות מה אנחנו מבקשים שהשם יושיע אותנו? בזכות המים, הקשר של יעקב למים. מה הקשר של יעקב למים? התרגיל שהוא עשה, התרגיל שהוא לכאורה לא ראוי. ונאמרו בזה כמה, כמה ביאורים. יש שביארו שזה על פי פנימיות, שיש פה עניין של קבלה לברר את הנשמות הקדושות, ויש שכתבו שגם על דרך הפשט לא היה פה רמאות. יש שכתבו
26:04 דובר 2 יעקב אבינו שם את המקלות אשר פיצל ברהטים, לא ברהטים של הבהמות שנשארו אצל לבן, לא, בבהמות שהוא לקח איתו. הרי הוא לקח, הוא עבר בכל ה-- אעבור בכל צאנך היום, הסר משם כל שה נקוד וטלוא. לקח, יעקב לקח את הבהמות הנקודות והטלואות. מכיוון שיעקב כבר לקח את הבהמות הנקודות והטלואות ושם אותן במקום אחר, שמה הוא פחד שלבן יגיע ויראה בהמות שהן לא נקודות וטלואות, והוא לא יאמין לו שהם נולדו מהבהמות שהוא קיבל בצדק וביושר. לכן יעקב שם מקלות בבהמות שלו, לא בבהמות שאצל לבן, לא בבהמות שנשארו אצל לבן. בבהמות שנשארו אצל לבן הוא באמת קיבל רק לפי ההסתברות הסטטיסטית כמה ש-- ככה הוא תכנן. השם בפועל עשה שיהיה יותר, אבל הוא רצה לקבל רק לפי מה שהוא אמור לקבל. בבהמות שלו הוא שם את המקלות בשביל להוציא-- שלא יהיה לעז, להוציא את האפשרות לדבר מרמה שלבן לא יחשוב שהוא משקר. כך כתוב בראשונים להסביר את הסיפור הזה, שלא יצא שיעקב שיקר, שלא יצא שפה הפייטן מכניס סיפור לא ראוי והוא רוצה להזכיר את זה בתור שבח. נמשיך הלאה לעבור, אה, בכללות על הפיוט, לא ניכנס לכל הפרטים, אלא למען צדק היות לך לכהן כחתן פאר יכהן זה משה רבנו שהיה-- סליחה, זה לוי, שבט לוי שממנו יש את הכוהן כחתן פאר יכהן. יש בזה דעות שונות, אבל הפירוש הפשוט שככה כתוב גם בראשונים, כבר הראשונים אגב פירשו את ההושענות ורבנו אלעזר בעל הרוקח מגדולי הראשונים, אנחנו מכירים אותו מגירסא דתשובה בתניא. הרוקח לא זו בלבד שהוא פירש את הפיוטים האלה, אלא אפילו הוא ספר את המילים של הפיוטים האלה והסביר את התוכן של הספירה הזאת
28:04 דובר 2 של המילים דווקא. נמשיך הלאה, הוא מדבר למען פאר, היות גביר לאחיו זה יהודה. למען בעין, למען עניו אנחנו ממשיכים בסדר יורד למען עניו מכל ונאמן. עניו מכל ונאמן זה ברור משה רבנו עניו מכל-- האיש משה עניו מאוד מכל האדם, הוא היה נאמן, בכל ביתי נאמן הוא. באות הבאה זה אות סמך, אבל כתוב פה שין. מנהג הפייטנים להחליף שין וסמך. הפייטנים לא תמיד שומרים-- בלשוננו היום גם טי"ת ותי"ו מתחלפות גם שי"ן וסמ"ך גם קו"ף וכ"ף וגם חי"ת וכ"ף. ככה בסגנון הביטוי שלנו של אחינו האשכנזים. אבל בפייטנים שין וסמך מתחלפות. למען סמתו כמלאכי מרומים הלובש אורים ותומים זה הולך על אהרון. ממשיכים הלאה יורדים מסמך לנון. למען נביאה מחוללת מחניים נביאה מחוללת המחניים זה מרים. הדמות הראשונה עליה אנחנו מדברים בנביא זה גדעון. גדעון זה סיפור מאוד מעניין. הוא אגב הדמות היחידה בכל הפיוט הארוך הזה הוא הדמות היחידה שמוקדשים לו לא קטע אחד אלא שני קטעים. בסיפור שלו ישנם שני קטעים ולא אחד נח, אברהם, יצחק, יעקב, לוי, יהודה, משה, אהרון, מרים, יהושע כל אחד קיבל קטע אחד. הקשר המיוחד בינו למים וברכתו מושיע. מבקשים מהשם שיושיע את עם ישראל. גדעון הוא היחיד שיש לנו לא קטע אחד אלא שני קטעים. מה היה הסיפור של גדעון? גדעון, כפי שמשמע מהנביא היה איש פשוט. בבית שלהם היה עבודה זרה. בליל הסדר אבא שלו סיפר לו על יציאת מצרים. למחרת ביום הם עשו מלאכה. המשמעות היא שהם עשו מלאכה בחג, עבדו כרגיל, לא-- פתאום התגלה אליו מלאך ואומר לו השם עמך גיבור חיל. אומר לו גדעון אם יש השם עמנו למה מצאתנו כל זאת? אנחנו מדברים על תקופה
30:24 דובר 2 מאוד כואבת, על תקופה שהשם נתן את ישראל ביד מדין בגלל שהם עשו הרע בעיני השם. עם ישראל היה זורע, מדין היה לוקח, השחיתו את יבול הארץ, לא השאירו מחיה בישראל, עשו א גאנצע בלאגן. גדעון אומר למלאך אם יש השם עמנו איפה למה מצאתנו כל זאת? ואיה כל נפלאותיו אשר סיפרו לנו אבותינו לאמר הלא ממצרים העלנו השם ועתה נטשנו השם. השם אומר לו לך בכוחך זה והושעת את ישראל. גדעון עושה ניסיון ואומר אם השם אכן מושיע אותנו אחרי שהוא שובר את הפסל של אבא שלו ואנשי העיר כועסים עליו ואבא שלו אומר אל תדאגו, אתם תריבון לבעל, תנו לו להסתדר. הבעל הוא מלאך, הוא אלוקים נכון? אם הוא אלוקים אז אין בעיה. בואו תנו לו להסתדר. עושה גדעון ניסיון. ויאמר גדעון אל האלוקים אם ישך מושיע בידי את ישראל אני רוצה לנסות כדי להיות בטוח אני שם את גזת הצמר בגורן, אם טל יהיה רק על הגזה והכל מסביב יהיה יבש, אז אני ידעתי כי תושיע בידי את ישראל כאשר דיברת. כך היה. מחר-- למוחרת בבוקר הוא משכים יורד מהגזה, הוא סוחט מהגזה מלוא הספל מים. גדעון לא מסת-- ומסביב יבש. גדעון לא מסתפק בזה אל יחר אפך בי ואדברה הפעם אעשה הפוך. בגזה תהיה יבשה ומסביב יהיה רטוב וככה היה והוא יוצא למלחמה. וזה הקטע הראשון, הקטע שמתחיל באות למ"ד. למען אותו אחד שלמד ראות לטובה אות, זעק היה נפלאות והוא מצא טל מגיזה מלא הספל מים. בקטע שאנחנו מדברים על הקשר בין גדעון למים, הוא הוציא טל מהגיזה מלא הספל מים. אבל זה לא הקטע היחיד, והסיפור של גדעון הוא ממשיך, אה, וממשיך הסיפור המעניין. אומר
32:37 דובר 2 גדעון-- אומר השם לגדעון, גדעון יוצא למלחמה. השם אומר לגדעון: "רב העם אשר איתך מתתי את מדין בידם". למה? זה יותר מדי אנשים. "פן יתפאר עליי ישראל לאמור ידי הושיעה לי". אני לא רוצה, אומר הקדוש ברוך הוא, שעם ישראל ירגיש מעצמו יותר מדי. אני רוצה שהם ידעו שאני הוא זה, השם הוא זה שהושיע אותם. יש שמה-- יש לו למעלה משלושים אלף איש, זה הרבה מדי. אז השם אומר לו דבר ראשון תגיד, מי שמפחד הביתה. גיל-- גדעון מודיע שמי שמפחד הולך הביתה, חוזרים למעלה משני שליש מהחיילים חוזרים הביתה, הם מפחדים. עשרים ושניים אלף איש הולכים הביתה, עשר אלף איש נשארו. השם אומר לגדעון זה עדיין יותר מדי. מה נעשה? נבדוק אותם. מי לא עבד עבודה זרה? איך בודקים מי לא עבד עבודה זרה? תוריד אותם אל המים ושמה נבדוק. הולכים למים או ש-- נותנים להם לשתות מהמים, מהמעיין. לא היה ברזים, לא היה מימיות, מהמעיין שותים. ויש פה בדיקה. מי שילוק בלשונו מן המים, מי שמצליח להגיע למים וללקק ולשתות ישר מהמים בלי היד בצד אחד, ומי שייקח עם היד וישתה עם היד לפה בצד אחר. התברר שאלה שלקחו עם היד לפה היו רק שלוש מאות איש. רק שלוש מאות איש לקחו עם היד לפה. אומר השם לגדעון את המלחמה הגדולה נגד מדין נעשה עם השלוש מאות איש האלה. תשעת אלפים ושבע מאות האלה, הצורה שהם התכופפו מראה שהם מנוסים קצת בעבודה זרה, שיחזרו הביתה. שלוש מאות האלה לא מנוסים בעבודה זרה, הם לא רגילים בלהשתחוות, לכן הם היו צריכים להיעזר ביד. הם יהיו האנשים שדרכם תהיה המלחמה, הם יהיו האנשים שדרכם אנחנו ננצח. ככה יהיה בולט
34:44 דובר 2 שזה אכן נס על ידי הראויים לנס. וזה מה שאנחנו אומרים לחזור לפיוט ומומלץ לקרוא גם את ההמשך איך בדיוק הייתה המלחמה, איזה עוד סימן גדעון קיבל, איך בפועל הוא הבריח את מדין. כדאי לקרוא בשופטים הפרקים ו', ז' זה הפרקים של הסיפור של גדעון. מומלץ מאוד. והדבר הזה נמצא באות כ'. למען כלולי עשות מלחמתך אשר בידם תת הישועתך, שזה אותם אלה שרק הם, רק על ידם הייתה ישועה. צרופי מגוי בלקקם בידם מים. צרופי הם נבחנו, נצרפו ונבחנו מתוך הגויים, מתוך כ-- לא מתוך הגויים, מתוך הגוי, מתוך כל העם. במים נבחנו בזה שהם ראויים שעל ידם יעשה נס, בזה שהם לקקו בידם את המים ולא לקקו בלשונם. ככה התברר שהם אלה שראויים לעשות נס. נמשיך הלאה בקצרה ונראה את המשך השלבים. למען יחיד צורריו דש אשר מרחם לנזיר הוקדש זה שמשון. שמשון, שמכתש הלחי יצאו לו מים, כשמבקשים בזכות שמשון. למען טוב הולך וגדל. טוב הולך וגדל זה שמואל שכתוב עליו שהוא היה טוב וגדל, אני לא זוכר את לשון הפסוק. הפס-- הפייטן ממשיך למען חייך מכרכר זה דוד שמכרכר בשיר בכל עוז. והוא אומר את הקשר של דוד למים. זה קשר מאוד מעניין שבזמן המלחמה דוד אמר מי ישקני מים מהבור בבית לחם. זה היה סכנת נפשות להגיע לשם. אבל דוד רצה את זה והלכו, חרפו את נפשם והביאו לו מים. דוד לא הסכים לשתות את המים האלה, אפילו שהוא מאוד רצה אותם, עד כדי שהם הבינו שהם הולכים על מסירות נפש. דוד ניסך אותם לפני השם, את המים שהוא תאב לשתות אותם הוא לא שתה, אלא ניסך אותם לפני השם. בזכות דוד אנחנו מבקשים את
36:55 דובר 2 הישועה. הוא ממשיך למען זך באות ז'. למען זך שעלה בסערה. זך שעלה בסערה השמיים הזה ודאי אליהו הנביא. למען אותו אחד ששירת באמת לרבו, אלישע, שהיה פי שניים ברוחו אלישע. אה אנחנו מבקשים שבזכות אלישע אנחנו ניוושע ביום הזה. הפייטן עוד ממשיך למען ערר עשות רצונך. זה חזקיהו שכל חייו חשב איך לעשות את רצון השם והחזיר בתשובה את, את עם ישראל לצונך. ובבוא מחרף סתם עינות מים. כשהגיע המחרף סנחריב להילחם, אז חזקיה סתם את המעיינות בשביל שהוא לא יוכל אה להשתמש במעיינות הללו. זה בזכות חזקיה. למען דרשוך בתוך הגולה, שזה הבית היחיד שכולל כמה אנשים דרשוך בתוך הגולה. זה הולך על דניאל, חנניה, מישאל ועזריה שהם דרשוך בתוך הגולה והם לא התגלו אלא רק זרעונים ומים. שוב יש לנו כאן את הקשר למים והדמות האחרונה שאנחנו מדברים עליה זה מי שגמר חכמה ובינה. הוא היה סופר מהיר, מפלס המנה. מיהו זה? זה עזרא הסופר. זה הדמות האחרונה עליה אנחנו מדברים ומבקשים שבזכותו ניוושע. אה הקשר שלו למים זה דימוי. מחכמינו אמרים המשולים ברכבי מים הוא היה סופר מהיר בתורת האלוקים. והבתים האחרונים, שני הבתים האחרונים זה למענינו. למען באיי לך היום בכל לב. אלה שבאים ומתפללים מכל הלב. אלה שאומרי יגדל שמך. אנחנו מתפללים לגאולה אמיתית ושלמה בזכות כל אבות העולם ובזכות התפילה והתשוקה שלנו הושענה והושיענה שבעזרת השם תהיה ההתגלות המלאה והאמיתית השלמה תכף ומיד ממש. חג שמח! הצלחה רבה.