הבערת וכיבוי אש ביום טוב - הרב אייל פלד שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 שלום וברכה. אנחנו היום נלמד על מלאכת הבערה ביום טוב. ננסה ככה להקיף את המצבים שמותר להבעיר אש ביום טוב, מצבים שלא ניתן להבעיר אש ביום טוב. נדבר על פרטים מעשיים ולאט לאט ככה נרכוש ידע מה מותר ומה אסור. אז ככה, קודם כל אנחנו יודעים שמלאכת הבערה הותרה ביום טוב. המלאכת הבערה נקראת מלאכת אוכל נפש וכל מלאכה שהיא מוגדרת כמלאכת אוכל נפש היא מותרת ביום טוב לצורך אכילה, ואותו דבר בנוגע להבערה. מותר לי להבעיר אש ביום טוב לצורך אכילה. אם אני רוצה לבשל, אני רוצה לאפות וכדומה. כמובן שהעברת האש היא על פי הכלל שנתנו לנו חכמים, מתוך שהותרו לצורך הותרו גם שלא לצורך. הכלל הזה בא ואומר גם בנוגע להבערה, בנוגע לכל מלאכת אוכל נפש באופן כללי, שהיות והתורה התירה לך לעשות את המלאכה לצורך אכילה כדי להכין אוכל, אז היא התירה לך את זה גם לצרכים אחרים, בלבד שזה יהיה צרכים כאלה שהם הנאות ששוות לכל נפש. מדובר פה על הנאות או צרכים שמתאימים לכל אחד ולא צרכים מיוחדים לאנשים מיוחדים, שהם רגישים, שהם איסטניסים, שהם עדינים וכדומה. לכן, הבערת אש תהיה מותרת לא רק לצורך אכילה. הבערת האש תהיה מותרת גם לצורך חימום הבית. במקרה שיש קור ורוצים להתחמם, מותר לי להבעיר את האש כדי לחמם את האנשים שנמצאים בבית. על דרך זה יהיה מותר לי להבעיר אש כדי לרחוץ את הידיים, לרחוץ את הפנים, אבל לא לרחוץ את כל הגוף. זה לא נקרא הנאה שווה לכל נפש. זה הנאה ש-שייכת לאנשים רגישים, אנשים מפונקים, מעודנים וכדומה. למרות שבמציאות של ימינו אנחנו רואים שרוב, רוב העם מתרחצים יום יום, אבל מצד ההלכה, ההלכה מחשיבה

02:27 דובר 2 את הרחיצה של כל הגוף כדבר שהוא פריבילגיה מיוחדת. לכן אפשר לחכות עם זה לאחר היום טוב. וגם אם יש יומיים יום טוב, גם. גם אם יש שלושה ימים, עדיין ההלכה לא רואה בזה כצורך קריטי וחשוב. על כל פנים, מותר לי להבעיר אש כדי לרחוץ את הפנים ואת הידיים, שזה הנאה שווה לכל נפש. אין עם זה בעיה. עכשיו, כשאנחנו התרנו הבערת האש, אז מאוד חשוב, יש פה הלכה מאוד חשובה, שגם שהתרנו הבערת האש עדיין לא התרנו להמציא אש חדשה. מותר לך להדליק אש מאש קיימת, אבל ליצור אש חדשה לא התירו את זה. זה נקרא נולד וזה אסור ביום טוב. לא התירו לך נולד ביום טוב. נולד זה לא מלאכת אוכל נפש והיא אסורה ביום טוב, בפרט שהיית יכול לעשות את זה מערב יום טוב. אין שום בעיה שתדליק אש כמו ש-ש-שמה שאנחנו עושים בפועל. מדליקים איזשהו נר בערב יום טוב וממנו מדליקים, ממשיכים ומדליקים אש ב-ב-בחפצים אחרים בצורות אחרות. אז אם כן, הבערת האש היא מותרת, אבל לא להמציא אש חדשה, אלא רק להדליק אש מאש. מה שכן, היות וההמצאה של אש חדשה להדליק אש חדשה זה איסור שהוא מדרבנן. זה לא אסור מהתורה. נולד זה לא אסור מהתורה, זה רק איסור דרבנן. לכן מותר לומר לנוכרי שידליק אש. זה נקרא שבות דשבות לצורך מצווה או לצורך יום טוב או לצורך גדול שזה מותר - גם בשבת מותר שבות דשבות לצרכים האלה. לכן, אם נמצאים במצב שאיך שהוא אנחנו מוצאים את עצמנו בחשיכה ולא יכולים לאכול, לא יכולים לתפקד כראוי, אז אפשר לקרוא לגוי ולומר לו בצורה מפורשת להדליק את האור. אנחנו כבר נגענו בזה

04:41 דובר 2 שהדלקת אש זה כולל גם הדלקת חשמל. הדלקת חשמל גם נחשבת כהדלקת אש. יש בזה חילוקים מסוימים בסוגי המנורות למיניהם, אבל מה שברור שנורה שיש לה חוט להט שמתלהט זה נחשב כאש ממש והדלקה של נורה כזאת תהיה אסורה וגם הדלקה של פלורוסנטים למיניהם גם כן אסורים. על כל פנים להוליד אש חדשה, להוליד אור חדש זה אסור. אז אוקיי, זה אסור, אבל לומר לנוכרי שידליק את האור, ידליק את החשמל זה מותר ביום טוב אם יש בזה צורך. יום טוב, צורך מצווה וכדומה. עכשיו, היות ואנחנו צריכים להיזהר שלא להבעיר אש חדשה, אז לכן כשאנחנו רוצים להדליק את הכיריים של הגז, אז אנחנו צריכים להשתדל לעשות את זה מאש קיימת ולא להבעיר אש חדשה בשביל זה. אז לכן אם אנחנו רוצים למשל להדליק גפרור כדי להדליק על ידי הגפרור את הלהבה של הכיריים, אז אנחנו יכולים לקחת את הגפרור, לקרב אותו לאש ולהדליק איתו. אבל אם אני לוקח למשל גפרור ואני מצמיד אותו לפלטה חמה כדי שהוא יבער, זה נקרא המצאה של אש חדשה. זה לא אש מאש. הפלטה היא לא אש, היא ברזל מאוד מחומם. דרך זה אני רוצה להצמיד אותו לנורה שהיא מאוד חמה ולהדליק אותו על ידי כך - זה יהיה המצאת אש חדשה וזה יהיה אסור. אבל אם אני רוצה להדליק גפרור מסיגריה בוערת זה כן אפשרי. מצד שני, הניתי גבריאל[?] אומר שאם הסיגריה היא כבר במצב שהיא מתחילה להיכבות אז יהיה אסור להדליק ממנה גפרור. זה נקרא גחלים עוממות, גחלים עוממות. אסור להדליק מהם גפרור, אבל סיגריה בוערת אז זה יהיה מותר. זה נקרא שהאש לא קשורה בגחלת, אבל עדיין זה סיגריה. זה גחלת

07:01 דובר 2 בוערת. זה יהיה מותר להדליק ממנה גפרור. אמרנו שגם הדלקת חשמל היא אסורה, לכן גם הדלקה של גופי חימום למיניהם כמו תנור כמו פלטה זה הולדת אש חדשה, שזה דבר שהוא אסור. ולפעמים יש מצב שאנחנו רוצים להגביר את האש. אם אני רוצה להגביר את האש אין לי בעיה. אז אם זה אש של כיריים והלהבה היא קטנה מידי, אני צריך עכשיו להבה גדולה יותר. אין לי שום בעיה להגביר את האש ולהגביה את הלהבה. זה בסדר גמור. לא המצאתי אש חדשה, רק הגדלתי את האש הקיימת, אז זה יהיה בסדר. אבל כשאני רוצה למשל להגביר, להגביר את הטמפרטורות של התנור. כאן צריך מאוד להיזהר, כי במקרה הזה המציאות היא שאני לא מגביר את האש של גוף חימום מסוים, אלא על ידי זה שאני מגביר את הטמפרטורה, אז אני מדליק גופי חימום נוספים וזה בעייתי. זה הולדת אש חדשה וזה אסור כמו שאנחנו אמרנו. לכן צריך לשים לב אם מדובר על גוף חימום כזה זה יכול להיות גם כן בתאורה, יש נורות כאלה ש-- אהמ, שאתה יכול נקרא דימר משהו כזה, שאתה יכול להגביר את האור, להגביר את התאורה אז אין לך שום בעיה, אתה יכול להגביר את התאורה, זה בסדר. אבל אם על ידי הגברת הטמפרטורה אתה מדליק גוף חימום חדש אז זה נקרא הולדת אש חדשה וזה אסור, צריך לשים לב לדבר הזה. אם בדיעבד הדלקתי אש חדשה ביום טוב אז בדיעבד מותר ליהנות ממנה. ככה פוסק הטור הזה, כן, ככה כותבים, ככה כתוב במפורש בשולחן ערוך. אם כן, הדלקתי בכל זאת אש חדשה ביום טוב מותר לי ליהנות ממנה ולהשתמש בה. גם כשאמרנו שאני לא יכול להדליק

09:11 דובר 2 אש חדשה ביום טוב, עדיין יש מה שנקרא גרמא. יש דבר שנקרא גרם הבהרה. זאת אומרת יש מציאות כזאת שאני לא מדליק את האש בצורה ישירה, אלא אני עושה איזושהי פעולה שבסופו של דבר תדליק את האש. אז כדאי לדעת שגרם הבהרה באופן כללי מותר ביום טוב, מותר לי לגרום לאש לדלוק לא בצורה ישירה, זה מותר ביום טוב. בגלל שעוד פעם העברת אש חדשה היא רק דרבנן, אז הגרם הבהרה היא מותרת ביום טוב באופן כללי. הפוסקים מבקשים שלא להשתמש בזה בצורה של קבע ולעשות מזה כביכול לתכנן כל מיני מהלכים כאלה, אבל כשצריך אפשר לעשות גרם הבהרה ביום טוב, אין עם זה בעיה. מה הדוגמאות שאנחנו נתקלים בגרם הבהרה? אז למשל, שעון שבת. אם אני רוצה להקדים את ההדלקה של התנור, של הפלטה, של האור, אז אין לי בעיה ללכת לשעון שבת או של המזגן וכדומה, אני יכול ללכת לשעון שבת ולהקדים ללחוץ שמה על המתגים ולגרום שהאור ידלק יותר מוקדם. זה נקרא גרם הבהרה. אני לא הדלקתי כרגע שום דבר, אבל עשיתי פעולה שבסופו של דבר היא תדליק את האור יותר מוקדם. זה גרם הבהרה זה יהיה מותר ביום טוב אם יש צורך, כמובן. על דרך זה מכשירים עם תרמוסטט למיניהם. אז אנחנו יודעים שמזהירים אותנו בשבת לא לפתוח את התנור מתי שהתרמוסטט לא פועל, שמא אתה תגרום שייכנס רוח וזה יפעיל את התרמוסטט, זה יפעיל את המערכת, יפעיל את גופי חימום וכדומה. על דרך זה עם המקרר וכל מיני מכשירים כאלה למיניהם, אם זה אם זה יכול להיות גם כן קולרים למיניהם וכדומה. אז זה באמת בשבת זה בעיה וצריך לעשות את זה בצורה שהיא תהיה

11:15 דובר 2 מותרת, אבל ביום טוב אין לנו את הבעיה הזאת. אני יכול לפתוח את הדלתות האלה גם מתי שהתרמוסטט לא עובד, גם מתי שגופי חימום לא עובדים, אף על פי שעל ידי הפתיחה זה יגרום להם לעבוד, זה נקרא גרם הבהרה זה יהיה מותר. עוד פעם, צריך לקחת בחשבון שהיום עם הטכנולוגיה החדישה אז המכשירים האלה הרבה פעמים אתה כל פתיחה של דלת מפעיל איזושהי מערכת מסוימת, לכן צריך להכיר, להכיר במה מדובר, להכיר את המכשירים ולדעת על מה מדובר ובאופן כללי הגרם הבהרה הוא יהיה מותר. על דרך זה אני יכול גם כן לעשות אפילו פעולה כזאתי שנגיד אני צריך עכשיו שהתנור אני צריך לאפות בו, לבשל בו, הפלטה אני צריך להדליק אותה וכדומה, אז אני יכול גם לעשות פעולה כזאתי של לקחת את ה-- אמ, את חוט החשמל של הפלטה או של התנור, לחבר אותו לשעון שבת, לתכנן את השעון שבת שזה לא ידלק מיד שאני מכניס אותו לשקע, זה ידלק עוד כמה דקות, עוד רבע שעה זה הולך לפי המתחלק לרבעי שעות. אז אני מכוון אותו שידלק עוד מעט ואני מכניס אותו ל-ל-לשקע והוא יפעל עוד רבע שעה. זה גם אפשרי רק מה צריך לקחת בחשבון שהדברים האלה הם מוקצה ומוקצה באופן כללי מוקצה ביום טוב אותו דבר כמו שבת וגם קצת יותר חמור כמו שנראה בהמשך. אז לכן אם אני רוצה לעשות כזאת פעולה אני אצטרך לעשות אותה בשינוי כדי לא להיכשל באיסור של מוקצה. זאת אומרת זה מאחורי היד או כל מיני כאלה קומבינות כדי שאני אוכל להכניס את התקע לשקע. אבל אפשרי, אפשרי לעשות את זה. על דרך זה בוילר אני רוצה להוציא מים חמים

13:10 דובר 2 כדי לשטוף כלים כדי לרחוץ פניו, ידיו ורגליו, שזה מותר ביום טוב או כדי לבשל כל מיני צרכים שמותרים ביום טוב. עכשיו, ברגע שאני פותח את המים החמים של הבוילר, אני פותח את הברז של המים החמים. אז אני גורם לכך ש-ש-שייכנסו מים קרים, וכשרגע שהמים הקרים נכנסים אז זה מסמן לגוף לחיישן להדליק את גופי החימום כדי לחמם את המים החדשים שנכנסו. גם זה בסדר, כי עוד פעם זה גרם הבערה. נכון שעל ידי שאני פתחתי את המים החמים אז גרמתי שיפעלו גופי חימום ויחממו את המים, אבל זה רק גרמתי ולא הבערתי אותם ממש באופן ישיר. לכן זה יהיה מותר ביום טוב. על דרך זה כבר אפשר להשליך על כל מיני מקרים דומים לעניין הזה. דבר נוסף, אמרנו שמתוך שהותרה לצורך הותרה גם שלא לצורך. לכן הבערה כבר הבאנו את הדוגמה לא רק מותרת לצורך אפייה ובישול, מותרת גם לצורך חימום, גם לצורך לחיצה, גם לצורך תאורה. מותר לי גם להדליק אש לצורך תאורה, מותר לי להדליק נר לצורך תאורה. אין עם זה בעיה, זה בסדר. אבל אף על פי כן, בהלכה כתוב שאסור להדליק נר של בטלה. מה זה נר של בטלה? נר שאין בו צורך. תשאלו את עצמכם מה בן אדם מדליק נר אם אין לו שום צורך? אז יש דוגמאות. הוא רוצה להראות את העשירות שלו, רוצה להראות לכולם כמה שהוא מדליק נרות ואיך שהוא זה. לא יודע כל מיני עניינים שרצים לו בראש. הוא רוצה להדליק נר. זה נקרא נר של בטלה. זה אסור לעשות את זה ביום טוב. לכן מזה דנו הפוסקים בנוגע להדלקת נר נשמה ביום טוב, נר יארצייט ביום טוב,

15:06 דובר 2 האם הוא גם בגדר הזה של נר בטלה, או שזה נחשב נר לצורך? כי בעצם מה אני צריך אותו? אני משתמש בו, אני נהנה לאורו, אני מתחמם בו, אני מבשל בו, לא עושה בו כלום, אני רק מדליק אותו זכר לעילוי נשמת. אז, אז המסקנה היא ככה. יש כאלה שטוענים שזה אסור לגמרי. יש את הקיצור שולחן ערוך ואת הפרי מגדים שהם אוסרים את זה בכלל. אבל מצד שני יש כאלה שטוענים שזה כן נקרא לצורך. אז הקבוצה הזאת הם קיצוניים לצד השני. הם אומרים זה כן נקרא לצורך. אתה מדליק את זה לכבוד ההורים. כיבוד הורים זה מצווה, זה לצורך מצווה ומותר להדליק נר לצורך מצווה ולכן זה כן יהיה אפשרי. אז יש כאלה שמתירים את זה. הביאור הלכה עושה איזושהי הכרעה בעניין, שהיא הכרעה די מקובלת ודי נכונה שצריך להשתמש בה. הוא אומר ככה לכתחילה הכי טוב להדליק. אתה צריך להדליק נר של נר יארצייט ביום טוב, הכי טוב להדליק אותו בבית הכנסת. בבית הכנסת תמיד אפשר להדליק נרות. יש בזה עניין של כבוד בית הכנסת ו"כבדו ה' באורים" וזה תמיד הנר יש לו משמעות כשמדליקים אותו בבית הכנסת אפילו באמצע היום. לכן אתה רוצה להדליק נר יארצייט, תדליק את זה בבית הכנסת, זה המובחר. אם לא, אז אתה יכול להדליק את זה על מקום האכילה. כשאתה מדליק נר במקום האכילה זה גם עוזר קצת. תמיד זה יותר נחמד ויותר נעים לאכול לאור נרות רבים ככל שיהיו. לכן תדליק את זה במקום האכילה. אם לא, ואין שום אפשרות, ואתה בכל זאת מחוץ לזה אתה מרגיש, אה, צער מזה שאתה לא הדלקת נר לעילוי נשמת ההורים, אז אפשר להדליק

16:57 דובר 2 גם כן בכל מקום. בשעת הדחק אז אפשר להדליק נר יארצייט בכל מקום. זה כשמדובר על נר יארצייט להורים, אבל סתם נר נשמה שאנחנו מדליקים על קרובים אחרים למיניהם, אז כמו שכבר הקדמנו, אין בזה כל כך מצווה. הורים יש מצווה, צריך לכבד אותם בחייהם במותם, אבל סתם קרובים אין בזה מצווה כל כך, לכן זה יותר חמור. אז פה אנחנו נגיד לך שתדליק את זה. אם בכל זאת אתה רוצה, תדליק את זה על מקום האכילה ולא סתם ככה בכל מקום. דבר נוסף שיוצא מהדין הזה של נר של בטלה זה הדלקה על ידי גפרור. עכשיו צריך מאוד לשים לב לזה. אני רוצה להדליק נגיד את הלהבה של הגז ולהדליק את הלהבה, את הכיריים של הגז. עכשיו אני לא יכול להביא כל הזמן את הנר נשמה ולהדליק ממנה זה גם טכנית זה לא מסתדר כל כך. אז אני רוצה להדליק גפרור. אז זה בסדר, אם אין לי אפשרות ואני רוצה להדליק על ידי אמצעי על ידי גפרור, אז בסדר גמור, זה צורך, אין מה לעשות. אבל הרבה פעמים אתה יכול להדליק ישירות מהנר הקיים. אז אם אתה רוצה עכשיו להדליק גפרור או קיסם ודרכו להדליק את הדבר השני, זה נקרא שלא לצורך זה נר של בטלה. זה הדלקה שאין בה צורך. החק יעקב מציין את זה ומעורר על זה, ופשוט כך צריך לנהוג. זאת אומרת צריך לשים לב. גם יש בכלל כאלה שטוענים שזה נחשב כמכשירים, כביכול ההבערה הזאת היא הרי מותר הבערה לצורך אוכל נפש, אבל אני עכשיו כרגע לוקח את הגפרור הזה, הבערה שהבערתי את הגפרור הזה הוא לא לצורך אוכל נפש. אני לא איתו אני עושה

18:46 דובר 2 את האוכל, אני איתו מבעיר משהו אחר שעושה את האוכל אז זה נקרא מכשירים. אז זה פשוט ארץ צבי[?] רוצה להגיד שזה מאוד בעייתי ועושה מזה סיפור. על כל פנים, צריך לשים לב לא סתם להדליק גפרור לכל דבר. אם יש לך אפשרות בלי קושי מיוחד להדליק ישירות מהאש שקיימת, מהנר נשמה שהדלקת לך תדליק ישירות ממנו וזה יהיה הכי טוב. שלום וברכה לכל הצופים, לכל השומעים. אנחנו נדבר היום על הלכות כיבוי ביום טוב. מתי מותר לכבות? מתי אסור לכבות? ננסה להיכנס קצת לפרטים ולראות איך אנחנו מתנהגים בנוגע לכיבוי ביום טוב. אז ככה דבר ראשון כיבוי ביום טוב גם במצבים הכי טובים הוא עדיין נחשב מכשירי אוכל נפש. הוא לא נקרא מלאכת אוכל נפש כמו הבערה, כי הרי זה אומר לנו שמלאכות אוכל נפש זה מלאכות שנעשים בגוף האוכל. מלאכות כאלה שהם מתעסקים עם גוף האוכל כמו הבישול, כמו הקצירה, כמו הסחיטה. מלאכות שנעשים פעולות בגוף האוכל להכין אותו לאכילה. כיבוי לא נעשה בגוף האוכל. כיבוי לא מכין שום אוכל. אז רק מה, שלפעמים אנחנו צריכים את הכיבוי כדי שיהיה אפשר לאכול, אז זה נקרא מכשירי אוכל נפש. הכלל במכשירי אוכל נפש, שאם הייתי יכול לעשות אותם מערב יום טוב אז אני לא יכול לבצע אותם ביום טוב, רק אם לא יכולתי לעשות אותם בערב יום טוב, אז אני אוכל לעשות אותם ביום טוב וגם כן עוד פעם בהגבלות מסוימות לעשות את זה בצנעה וכדומה. אבל, אה, אז אם כן, הדוגמה שמובאת בהלכה לכיבוי שאפשר לעשות אותו ביום טוב זה למשל כשאני רוצה לגרוף את הגחלים מהתנור. זה לא דוגמה כל כך רלוונטית לימינו, אבל אנחנו

21:02 דובר 2 יכולים להבין מזה לפחות על כל פנים, את הצורה, את הציור. אז כשאני רוצה לגרוף את התנור, כי אני לא יכול לאפות בתנור בלי שאני אגרוף את הגחלים, אין לי מצב. אני חייב לגרוף את הגחלים כדי שאני אוכל לאפות בתנור. הגריפה הזאת של הגחלים בעצם גורמת לכיבוי של הגחלים, הכיבוי הזה הוא מוכרח, כי אני לא יכול לאכול בלי לגרוף את הגחלים. אז אומרים לי בסדר, זה נקרא מכשירי אוכל נפש. אז אם היית יכול לעשות את זה בערב יום טוב, אז אתה לא יכול לעשות את זה ביום טוב. אבל אם לא היית יכול לעשות את זה מערב יום טוב, וזה בעצם המצב פה בצורה, בציור הזה, אבל התנור בערב יום טוב לא יעזור לך לגרוף, אתה הרי אפית בו ועכשיו נוצרו גחלים ורק עכשיו נוצר הצורך לגרוף אותם. אז לא היית יכול לגרוף אותם לפני יום טוב, אז יהיה מותר לך לגרוף אותם ביום טוב למרות שאתה מכבה. אז אם אנחנו נרצה לנסות למצוא דוגמה בימינו לכיבוי שאני מוכרח אותו בשביל שאני אוכל לאכול, אז אנחנו נכן-- ניתן דוגמה כזאתי. אה, דיברנו, כשאנחנו מדברים על להבת הגז, אנחנו מבשלים עם הלהבה של הגז. אמרנו שאפשר להגביר את הלהבה של הגז. זה הבערה. הבערה מותרת לצורך אוכל נפש. לכן אם אני צריך להגביר את הלהבה אני יכול להגדיל את הלהבה. אבל אם למשל אני נמצא בסיטואציה כזאתי שיש לי סיר, אני שופך קדרה על, על האש ואני מתחיל, אני בא ואני רואה שהאש היא חזקה מידי. אם אני אשאיר את זה ככה אז כל התבשיל ילך, הוא ישרף ולא יהיה אפשר לאכול אותו. אז מה אני רוצה לעשות?

22:49 דובר 2 אני רוצה כדי שאני אוכל לקבל תבשיל כמו שצריך, אני רוצה להקטין את הלהבה, שלא יישרף לי התבשיל. אז זה דוגמה לכיבוי שהוא לצורך אוכל נפש. הוא לצורך אוכל נפש, הכיבוי הזה. כי אם אני לא אכבה אני לא אוכל לאכול. תכלס, זה המצב שאני נמצא בו. אם אני לא אכבה אני לא אוכל לאכול. אם אני אכבה אני כן אוכל לאכול. הדוגמה הקלאסית שמובאת בהלכה, אז לא היה, ואז לא היה כיריים, אבל דיברו על בקעת. היו פשוט מבעירים איזושהו חתיכת עץ ועליה היו שופכים את הסיר. לפעמים בן אדם רואה שהו זה להבה גדולה, היא תשרוף לי את כל הסיר, אני רוצה לכבות חלק מהבקעת. אז זה נקרא כיבוי שהוא מכשירי אוכל נפש והוא יהיה מותר. עקרונית הוא יהיה מותר כי לא יכולתי לעשות את זה מערב יום טוב. זה לא היה קיים הסיטואציה הזאתי מערב יום טוב. עכשיו נוצר מצב שהאש הגדולה הזאתי היא לא טובה לי, אני רוצה להחליש אותה או לכבות אותה לגמרי. אז אם כן, לכאורה אנחנו צריכים להתיר את זה, אבל בכל זאת, אומר האדמו"ר הזקן, וזה מאוד חשוב שאנחנו נדע את ההתייחסות הזאתי של האדמו"ר הזקן, כי יש פוסקים אחרים שהם לא מחמירים ולא מתייחסים לזה בצורה כזאתי. אבל האדמו"ר הזקן אומר לנו שכשאני רוצה לכבות לצורך אכילה זה בתנאי שאין לי אפשרות אחרת להציל את ה-- אותו מאכל שלא יישרף ובתנאי שאין לי אופציה אחרת. לדוגמה, אם אני יכול להדליק להבה חדשה קטנה יותר, אז אני חייב להדליק להבה חדשה קטנה יותר ולהעביר את הסיר מהלהבה הגדולה, להעביר אותו ללהבה הקטנה. אפילו אם אין לי אפשרות כזאת, נניח שאני לא יכול

24:51 דובר 2 למצוא ולהבעיר להבה יותר קטנה, אומר אדמו"ר הזקן, עדיין אם אתה יכול ללכת לשכנים ול-ולתת להם את הסיר ולהשתמש ב-ב-בציור של האדמו"ר הזקן זה בבקעת שלהם, אתה יכול להביא מהם איזושהי בקעת ולהבעיר אותה ולהעמיד את הסיר על הבקעת הזאתי, אז אתה גם כן צריך לעשות את זה. ברגע שיש לך אפשרות להשיג, להסתדר בלי הכיבוי הזה, אז אתה מחויב ל-לנצל את האפשרות הזאת. וזה לא כמו גריפת הגחלים שדיברנו מקודם, שגריפת הגחלים אין לי אפשרות אחרת להסתדר, אני חייב לגרוף את הגחלים. אבל כאן אתה יכול. מה אתה צריך? אתה צריך להבה קטנה יותר, אז תדליק להבה יותר קטנה, תמצא אצל השכנים להבה יותר קטנה וכדומה. לכן האופציה הזאת של להנמיך את להבת הגז, אני אומר, למרות שיש כאלה שמתירים את זה, אם אני לא טועה, אז הם מסתמכים על השיטה של הרא"ש שהוא מתיר במצבים כאלה, הוא קורא לזה מכשירים, אבל האדמו"ר הזקן אומר לא מכשירים זה שאתה לא יכול להסתדר באופן אחר, אבל ברגע שאתה יכול להסתדר באופן אחר זה גם לא ייקרא מכשירים. לכן אין אפשרות להקטין את הלהבה של הגז. אתה רואה שהתבשיל הולך להישרף, אין מה לעשות, תדליק להבה קטנה יותר או שתיקח-- תבקש מהשכנים יפה שיעזרו לך וייתנו לך לשים את הסיר אצלם בלהבה שלהם. זה כשאנחנו מדברים על כיבוי, על הקטנת האש וכדומה. מצד שני יש את המכשיר הזה שנקרא חג"ז [?], שהוא מכבה את האש לבד. אני לא מכיר את המכשיר הזה, אבל זה מכשיר שאפשר להשתמש בו. רק פה, אז אנחנו צריכים לכוון את השעון. השעון הזה של החג"ז צריך לכוון אותו לפני שאני מדליק את האש. ככה הפוסקים דורשים שכדי

26:56 דובר 2 שיהיה אפשר להשתמש בשעון הזה של החג"ז אני צריך לכוון אותו לפני שאני מדליק את האש ואז זה בסדר. מה בנוגע לעשיית על האש? אז כשאני עושה בשר על האש או כבד על האש, אני רוצה לצלות כבדים ביום טוב, הרי זה מותר. אז כשאני עושה בשר על האש או כבדים על האש, זה גם כן גורם לכיבוי באיזשהו שלב, כי השומן מטפטף. ההלכה מדברת אפילו על צליית בשר על הגחלים עצמם. אתה שם אותם על הגחלים. לא יודע איזה מין דבר זה, אבל אתה שם אותם על הגחלים והם גורמים לכיבוי הגחלים וזה יהיה מותר. הפעולה הזאת אנחנו רואים אותה לא ככיבוי, אנחנו רואים אותה כחלק מתהליך של צליית הבשר. האדמו"ר הזקן אומר במפורש שזה לא כיבוי גמור, כי זה כיבוי לצורך הבהרה. אתה לא מכבה אותם לגמרי, הם מתכבים ככה קצת ואחרי זה הם מיד בוערים מחדש. לכן היות והכיבוי הוא לא כיבוי רגיל, זה יהיה מותר. ממילא לעשות על האש, לשים בשר על האש, אפילו על הגחלים עצמם, על על מנגל, על רשת וכדומה, אף על פי שזה גורם לאיזשהו כיבוי ככה על הדרך, בכל זאת זה יהיה בסדר. כן, עכשיו יש עוד פתרון. ברגע שאתה רואה שהלהבה היא גדולה אז יש עוד פתרון. אז ראיתי את הפתרון הזה, הוא מביא בנטעי גבריאל, אתה יכול פשוט יכול לשים איזשהו, איזושהי חתיכה פח של מתכת על הלהבה כדי ככה לעצור את הכוח של הלהבה. אתה יכול לשים בלך [?] או משהו כזה על הלהבה. זה מותר גם בשבת לעשות את זה. אין עם זה בעיה, כל עוד שזה לא מתחמם ומתאדם אין עם זה בעיה. לכן זה גם כן

28:49 דובר 2 איזשהו עצה, איזשהו פתרון. לשים פשוט איזשהו פח מתכת, איזשהו הפסק מסוים על הלהבה, וככה אפשר להמשיך ולבשל את הצ'ולנט בלי שהוא יישרף. מה בנוגע לכיבוי של גפרור? אז זה גם כן. ברגע שאני מדליק גפרור בשביל להדליק את הלהבה של הגז, אני צריך להיזהר עם הגפרור הזה לא לכבות אותו, ויש כאלה שפשוט משליכים אותו ככה על ה-- על השיש או משהו כזה, זה גם לא כל כך טוב. דרך אגב, גם בהדלקת נרות שבת זה לא עצה כל כך טובה להשליך את הגפרור ככה, כי זה גורם לו בכל זאת להיכבות. אז הכי טוב זה פשוט להעמיד אותו בצורה כזאתי על איזושהי צלחת או משהו כזה, שהוא-- האש תיכבה לבד כשהיא תגיע ל-ל-לצלחת הזאת או משהו כזה זה זה הפתרון הכי טוב כדי לא לגרום לכיבוי. עוד סוג של בעיית של כיבוי זה למשל שאני רוצה לנער את האפר של הסיגריות. בכלל בנוגע לסיגריות, אז יש בכלל דיון אם זה נחשב הנאה השווה לכל נפש או שזה לא נחשב הנאה השווה לכל נפש. על כל פנים למעשה מתירים את העישון. אבל כשאני רוצה לנער את האפר של הסיגריה אז אני צריך להיזהר לא לנער אותו בעצם, בגלל שעם הנעור אני יכול לכבות ניצוצות שבעצם נשלחים ויוצאים ונזרקים מהסיגריה, וזה בעיה של כיבוי. אז גם נעור האפר צריך להשתדל לא לנער את האפר של הסיגריה, אם אלא אם כן כשמצטבר אפר אז מאוד בעדינות. דרך אגב, גם בכלל לנער אפר של סיגריה ביום טוב, אז אם אני עושה את זה סתם על צלחת או משהו כזה, אז אני גורם גם לביטול כלי מהיכנו. האפר הוא מוקצה וברגע שאני שם

31:01 דובר 2 אותו על הצלחת אז אני משבית את הצלחת כביכול. אני לא אוכל לטלטל אותה בגלל שהיא נעשית בסיס למוקצה וזה נקרא ביטול כלי מהיכנו. אז זה כשמדובר בסתם צלחת שלא מיועדת לשים בה אפר של סיגריות, אבל מאפרה שמיועדת לכך אין בעיה. יש דבר נוסף זה נקרא הסקה. בנוגע להסקה, אז ככה, לפתוח את הברזים של ההסקה יונקרס, מה שנקרא אני פותח את הברזים של ההסקה, את המים חמים שהם מחוברים להסקה, אז יהיה אפשרי ביום טוב אם זה נעשה לצורך אכילה או לצורך הנאת הגוף השווה לכל נפש, אז יהיה מותר לפתוח את הברזים האלה למרות שזה גורם הבהרה. למרות שאני גורם על ידי זה שדבר מסוים יבער, אבל זה גרם הבהרה זה יהיה מותר. אבל לכבות תהיה לי בעיה. ברגע שאני מכבה אני-- ברגע שאני סוגר את הברז אני בעצם מכבה. למרות שאני לא מכבה ממש אני עושה גרם כיבוי זה עדיין אסור. אז בואו באמת נדבר על גרם כיבוי.

32:16 דובר 2 אמרנו שאסור לכבות. אמרנו שהמקרים שיהיה מותר לנו לכבות הם כמעט ולא שכיחים, כמעט ולא מצויים. גם כמו שדיברנו ושהלהבה גדולה ואני א-- א-- המאכלים ישרפו לי, עדיין אני צריך להיות כביכול באיזשהו נמצא באיזשהו מדבר סהרה, שאין לי ממי לבקש אש ואין לי שום אפשרויות ורק אז יהיה מותר לי לכבות וכדומה. ו... אז לכן כיבוי הוא באמת לא שכיח להגיע למצב של כיבוי, אבל יש מה שנקרא גרם כיבוי. גרם כיבוי, יש פוסקים מסוימים שטוענים שזה מותר, זה גם כן מתבסס על שיטות מסוימות, אבל אדמו"ר הזקן לא מסכים עם זה. אדמו"ר הזקן טוען שגרם כיבוי הוא אסור כמו בשבת. בשבת ההלכה אומרת שמותר לעשות גרם כיבוי, מותר לי לגרום כיבוי רק בתנאי של הפסד מרובה, אז יהיה מותר לי לעשות גרימה של כיבוי. גם גרימה של כיבוי צריך לדעת בדיוק מה ההגדרה של זה, לא כל דבר נקרא גרם כיבוי. על כל פנים, אדמו"ר הזקן טוען שגרם כיבוי אסור גם כן ביום טוב, אלא אם כן יש פה מצב של הפסד, הפסד כספי, הפסד מרובה, אז יהיה מותר לגרום כיבוי, אבל סתם ככה זה אסור, אלא אם כן זה נעשה על ידי הדלקה, זה השיטה של אדמו"ר הזקן. אם אני גורם כיבוי על ידי הדלקה, למשל יש לי נר בוער ואני רוצה שהוא יכבה כמה שיותר מהר, אז לחתוך אותו בקצה אני לא יכול בשום אופן, אני עושה גרם כיבוי, זה אסור. אבל אם אני רוצה להבעיר את הקצה השני שלו, אז אני כן יכול, למרות שעל ידי ההבערה הזאתי הוא יכבה מהר, זה כן אפשרי. זה השיטה של אדמו"ר הזקן בנוגע לגרם כיבוי שהוא מותר,

34:15 דובר 2 אבל כל צורות אחרות של גרם כיבוי זה שווה לשבת, זה אסור, אלא אם כן יש הפסד, מצב של הפסד. אם כן, זה אומר לנו ככה, זה אומר לנו שאני-- יש כאלה שמתירים לעצמם, הם רוצים לכבות את הלהבה של הגז. אז קודם כל בוא נלך לדוגמאות הפחות שכיחות, יש כאלה שפשוט סוגרים את הברז של בלון הגז שנמצא בחוץ. עכשיו מה קורה אם אתה סוגר את הברז של בלון הגז? זה לא מיד מכבה. יש עדיין את הגז שנמצא בצינורות, אחרי שהאש שואבת את הגז הזה היא מתכבה, אז זה נקרא גרם כיבוי, יש כאלה שטוענים שזה מותר, אבל לשיטתנו זה יהיה אסור. על דרך זה יש כאלה שנותנים עצה שיש בכיריים, בחצובה, אבל הלהבה יש איזשהו חור כזה שמזרים כביכול גז, אז אומרים לשים שמה איזשהו כפית או משהו כזה ואז זה לא מתכבה מיד, אבל האש לא מקבלת אספקה של גז והיא מתכבה באיזשהו שלב, זה גם כן אסור לשיטתנו, כל הדברים האלה אסורים. יש את הדוגמה היותר מצויה שאומרים לך בוא ותשים איזשהו סיר עם מים על הלהבה, על האש, ואתה תשים את הסיר עם המים האלה לצורך שתיית קפה וכדומה, כי אסור סתם לחמם מים, אסור לבשל סתם ככה. אז אני כביכול אני בא ואני מחליט שעם המים האלה אני אשתמש לצורך רחיצה או לצורך הכנת כוס תה או כוס קפה וכדומה, ואז אני נותן למים לגלוש והם מכבים לי את האש. אני בעצם עושה גרם כיבוי על ידי הפעולה הזאתי. אבל כמו שאנחנו כבר יודעים וכבר למדנו שגרם כיבוי אסור לשיטת אדמו"ר הזקן, לכן העצה הזאתי היא לא מועילה בשבילנו, היא לא טובה,

36:18 דובר 2 אי אפשר להשתמש בה.