מצוות הקהל - הרב מנחם כהן שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 שלום וברכה לכל אחד ואחד ממי שמקשיב, לכל אחד מהמאזינים. אנחנו היום נדבר בעזרת השם בנושא המרכזי והחשוב, העניין של הגאולה האמתית והשלמה, שהנה, הנה משיח בא. הלימוד בענייני גאולה ומשיח, שזה הדרך הישרה והקלה והמהירה להבאת הגאולה. והפעם אנחנו נדבר בעזרת השם על הגאולה ועל מצוות השמיטה. מצוות השמיטה, יותר נכון לא מצוות השמיטה עצמה, אלא המצווה שמגיעה מיד אחרי השמיטה, מצוות ההקהל, שנת ההקהל בזמן הגאולה האמתית והשלמה. קודם כל, מה בעצם המצווה הזאת? מה זה מצוות ההקהל? אנחנו יודעים, התורה מסיימת-- בעצם אפשר לומר שזה אחד המצוות המאוחרות יותר בתורה. אני חושב שבמניין המצוות, אלה שמונים את המצוות לפי הסדר שלהן בתורה, אז מצוות ההקהל זה המצווה תרי"ב. אחר כך יש רק את המצווה של כתיבת ספר תורה, כל אחד שיכתוב ספר תורה לעצמו. אבל מצוות ההקהל זה אחת המצוות שמופיעות בסוף חמישה חומשי תורה, בפרשת וילך, בספר דברים: "הקהל את העם, האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך, למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלוקיהם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת". הציווי בעצם הוא על מלך ישראל, מלך... הקדוש ברוך הוא מצווה את המלך לבוא ולהקהיל את כל בני ישראל לשמוע את דברי התורה פעם אחת בשבע שנים, שנה-- במוצאי שנת השמיטה, שנה אחרי שנת השמיטה, בחג הסוכות. במהלך חג הסוכות באים כל עם ישראל, וזה שונה מכל המצוות, מכל הפעמים. הרי אנחנו יודעים שבעצם עם ישראל מגיעים שלוש פעמים בשנה, "יראה כל זכורך את פני ה' אלוקיך". מגיעים עם ישראל לשמוע את התורה, לשמוע, לראות ולהיראות, להיראות את פני ה', לראות את הקדוש ברוך הוא, להיראות על ידי הקדוש ברוך הוא בכל אחד

02:25 דובר 2 ואחד מהחגים של השנה: סוכות, פסח ושבועות. "יראה כל זכורך את פני ה' אלוקיך בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות". זה כל שנה, שלוש פעמים בשנה. ככה מצווים עם ישראל וככה היה וככה יהיה בגאולה האמתית והשלמה. במהלך החגים מגיעים אל בית המקדש, וגם היום יש מעין זה. מגיעים אל הרבי, מגיעים ל-770, מגיעים לקבל כוחות מחודשים. במהלך כל אחד-- בכל חג וחג יש עניין לראות את פני ה' אלוקיכם, לבוא ולקבל, לקבל, אה, להקביל את פני רבו ברגל. כתוב שזה בעצם מעין המצווה הזאת של, אה, של, אה, של, אה, לבוא ו-ל-ל-להגיע לבית המקדש בכל החגים, במהלך החגים. אבל במהלך כל החגים המצווה של להגיע לבית המקדש זה רק "יראה כל זכורך". הזכרים. על מי יש מצווה להגיע? רק הבנים הגדולים. מגיל שלוש עשרה יש מצווה על כל אחד ואחד להגיע לבית המקדש. אבל מי שרוצה כמובן יותר יכול, אבל המצווה היא להגיע על זכרים. על זכרים, "יראה כל זכורך את פני ה' אלוקיך". לעומת זאת, בשנת השמיטה, בחג הסוכות, יש מצווה: "הקהל את העם, האנשים, האנשים והטף וגרך אשר בשעריך". כל עם ישראל כולו עוזב את כל עסקיו, את כל ענייניו, את כל מה שהוא עשה עד עכשיו, עכשיו הוא מגיע לבית המקדש. לא משנה, גם ילדים קטנים. הגמרא שואלת, כן. אנשים מגיעים בשביל לשמוע. אנש-א-א-הנשים פחות לומדות, אבל הן מגיעות בשביל לראות, לפחות לראות את המעמד. מעמד מרגש מאוד שכל עם ישראל כולם באים לשמוע את התורה. יש כאלה מביאים מה, מהמפרשים על המצוות, מסבירים שבעצם המצווה הזאת של הקהל זה להחזיר ולחדש פעם אחת בשבע שנים לפחות, לחדש את המעמד של מתן תורה כמו שבמתן

04:38 דובר 2 תורה הקדוש ברוך הוא אמר את התורה לכל עם ישראל וכולם באו ושמעו את התורה מהקדוש ברוך הוא, ככה גם כן בשנת השמיטה באים ומחדשים חזרה את המעמד הזה של מתן תורה וכתוב זה נשאר הרושם של ההקהל נשאר אחר כך כל השנים עד ההקהל הבא. הילדים בשביל מה מגיעים? כתוב התינוקות בשביל מה הם מגיעים? אז אנשים באים ורואים מעמד זה גם כן כבר מרגש מאוד. פועל יראת ה'. אבל מה, מה זה הקטנים? הילדים הקטנים, התינוקות? בשביל מה הם מגיעים? אז כתוב בשביל ליתן שכר למביאיהן. זה גם מעלה גדולה. התינוקות מגיעים, אה, קודם כל זה משפיע עליהם. בחסידות זה מוסבר תמיד שיש מעלה בזה שילדים קטנים מכניסים אותם לדברי קודש, לענייני קודש. הרבי אומר גם כן לבית כנסת. כן, יש כאלה שמתלוננים למה להביא, בשביל מה? מה זה ילד קטן? מה הוא כבר קולט? מה הוא כבר מבין? לא, ליתן שכר למביאיהן. יש מעלה גם בילדים קטנים שמגיעים למקום קדוש, לבית כנסת, לעניינים של קדושה. לחבר אותם עם עניינים של קדושה זה כבר משפיע על הילד בצורה מאוד מאוד חזקה, וזה נותן שכר למביאיהן. גם כן מי שמביא גם כן מקבל על זה שכר, גם שכר, אה, שכר שהקדוש ברוך הוא נותן, וכנראה שגם חלק מהשכר זה עצם העובדה ש-שהילדים בעזרת השם יגדלו להיות חסידים, יראי שמיים ולמדנים. זה עצמו ישפיע עליהם. המעמד עצמו ישפיע עליהם בצורה מקיפה גם על ילדים קטנים מאוד. אפילו טף. האנשים, הנשים והטף. אז זה מעלה גדולה גם היום לבוא ולהביא גם את הילדים הקטנים לבוא ולשמוע. כמובן אם הם מפריעים או אם הם משתוללים אז צריך להוציא אותם. או צריך

06:27 דובר 2 לבוא ולראות איך אפשר לבוא ולהשפיע עליהם שהם לא יפריעו לאחרים. כמובן שזה, זה לא רצוי, אבל עצם העניין הזה שילד קטן, אפילו ילד קטן, יהיה בבית כנסת, יהיה במקום קדוש, יש בזה מעלה גדולה. יש הגמרא, המשנה אומרת, יותר נכון, במסכת אבות אומרת ש-- על, על אחד התנאים, אה, שאשרי יולדתו. כתוב שם חמישה תלמידים היו לרבן יוחנן בן זכאי ואחד מהם אני חושב רבי יוסי, כתוב שמה אשרי יולדתו, אשרי יולדתו. ואז שואלים מה זה אשרי יולדתו? אז מביאים ש-- מה זה אשרי יולדתו, שהאמא שלו הייתה מביאה אותו לבית הכנסת כבר מגיל קטן מאוד בשביל שהוא ישמע דברי התורה ויקבל את ה-- יספוג את הקדושה שנמצאת בבית כנסת. אז יש בזה מעלה גדולה. זה גם, גם, גם בזמן הזה צריך לדעת יש בזה מעלה גדולה. כמובן צריך לשים לב שהם לא יפריעו. כתוב שאם הם מפריעים, אותם המתרוצצים, משחק, אז כדאי שלא להביא אותם לבית הכנסת פשוט בשביל שלא יתרגלו ככה להפריע במקום קדוש. צריך לשים לב, אבל באופן כללי, אם הם יכולים לבוא ולשבת בשקט זה דבר גדול, דבר נפלא, נעלה ביותר. עכשיו זה-- עכשיו בזמן-- זה בכלל לבית כנסת. עכשיו בזמן של, של הקהל זה מעלה גדולה וזה מצוות עשה מן התורה להביא את כולם, האנשים והנשים והטף לבית המקדש לשמוע את הפרשיות של התורה מהקדוש ברוך הוא בעצמו. היום זה היה מהקדוש ברוך הוא בעצמו, זה במתן תורה כמובן. הקדוש ברוך הוא עכשיו ב-ב-בבית המקדש זה מהמלך, המלך, מלך ישראל, שהוא קורא את דברי התורה שנתן הקדוש ברוך הוא. מה הם דברי התורה שאומר המלך? אז כתוב שהוא קורא מחומש דברים כמה פרשיות. יש

08:16 דובר 2 בזה דעות מסוימות איזה פרשיות בדיוק הוא קורא, הוא קורא שמע ויש ויאם שמוע. יש אה את פרשת רחל[?], הוא קורא יש ברכות וקללות. הגמרא מביאה רשימה בדיוק של מה, מה בדיוק המלך קורא. יש בזה דעות מה? האם חלקים מסוימים בחומש דברים, האם הוא כן קורא אותם או לא קורא אותם? אבל באופן כללי זה פרשיות מסוימות בחומש דברים שהמלך בא וקורא בעצמו בלי מתורגמן אפילו. כן, אין לו מתורגמן, אין לו מישהו שמתרגם אותו. הוא קורא את את הפרשיות. כך יהיה גם כן בגאולה האמיתית והשלימה. מלך המשיח יבוא ויקרא את התורה, את הפרשיות לכל עם ישראל, אנשים והנשים והטף. גם היום בזמן הגלות עושים מעין זה מגיעים, מגיעים לרבי. הרבי שליט"א מלך המשיח, מעורר בצורה מאוד מאוד חזקה על העניין הזה של שנת הקהל של לבוא ולהגיע וגם להגיע אל ה-- להגיע אל המלך, להגיע אל הרבי וגם כל אחד ואחד. הרבי אומר כל אחד יש לו גם כן את המלך שבו הוא כל אחד ואחד צריך לבוא ולהקהיל כמה שיותר יהודים, לאסוף כמה שיותר יהודים, להתאסף עם כמה שיותר יהודים ובשביל עניינים של תורה, בשביל ליראה את השם אלוקיכם. הרבי הציע אפילו לעשות כרטיסים של של של השתתפות בהקהל שכל אחד ואחד יירשם למוסדות של הקהל ולארגונים של הקהל, וכך באמת לבוא ולעורר ולהתעורר בעזרת השם בכל העניינים הטובים זה ישפיע על כל השנים הטובות בעניינים טובים, בעניינים של יראה את השם אלוקיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת. עכשיו כאן יש דבר מאוד מעניין בשנת הקהל. מתי? מה בדיוק ה-ה-המהלך הגדול של שנת הקהל על שנת השמיטה? בעצם בשנת השמיטה גם כן יש איזושהי יציאה מהרגילות.

10:12 דובר 2 עד שנת השמיטה כולם באים, עובדים בשדה, חורשים, זורעים, קוצרים כל אחד ואחד בענייניו שלו. מגיע שנת השמיטה מפסיקים לעבוד. שנת השמיטה שבת לה'. אז מה התוספת שיש בשנת הקהל? אז התוספת בשנת הקהל בשביל להבין את התוספת שיש בשנת הקהל, נקדים סיפור קצר. מסופר שהיה אישה אחת שהגיעה לרבי הריי"צ, הגיעה לרבי הריי"צ ושאלה, שאלה אותו מה ההבדל, מה ההבדל ומה החידוש הגדול שיהיה כשהמשיח יבוא? הרבי הריי"צ יוצא לעורר לתשובה, לעורר לגאולה שצריך לבוא ולפרסם שלעורר לגאולה ופרסם את זה ב-ב-בחוברות ובקונטרסים ובממש זה הנה לעורר לתשובה לעורר לגאולה, לתת תשובה, הנה הגאולה מגיעה. והוציא חוברת מיוחדת הקריאה והקדושה. מה? מה יהיה כשהמשיח יבוא? שאלה אותו רבי הריי"צ מה יהיה? אז רבי הריי"צ אמר לה כזה דבר. מה קורה היום? היום כשבן אדם קם בבוקר, בן אדם בא, קם בבוקר, הוא לא רוצה, הוא מגיע, לא רוצה להתפלל. הוא יכול? טכנית הוא יכול, הוא לא חייב להתפלל. אין משהו שמכריח אותו. בן אדם שרוצה להתפלל, רוצה ליטול ידיים, רוצה להתארגן לתפילה, רוצה לעשות את כל מה שצריך, הוא יעשה מה שצריך. אבל אם בן אדם לא רוצה ליטול ידיים, לא רוצה להתפלל, לא רוצה לקיים את המצווה הזאת, לא רוצה להניח תפילין, לא רוצה ללבוש ציצית, לא ילבש, לא יניח. מה לעשות? לעומת זאת, אם בן אדם ירצה לעבור את הקיר עכשיו יש פה קיר, הוא רוצה לעבור את הקיר. יכול לעבור את הקיר? לא יכול לעבור את הקיר. מה לעשות? הרי אם כן הוא ישבור אותו. אבל ככה סתם הקיר זה קיר, הוא לא יכול לעבור אותו. אז רבי הריי"צ אמר זה מה שקורה היום. אז רבי

12:12 דובר 2 הריי"צ שואל אותה לכאורה מה ההיגיון? ההיגיון אומר בדיוק הפוך. הרי התורה והמצוות זה הרצון של הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא ברא את כל העולם, הוא יצר את כל בני האדם, ויצר את כל מה שקורה בעולם. הוא רוצה שיהודי יקום ויתפלל ויקיים מצוות ויעשה את כל מה שצריך, וגם הגויים יעשו את כל מה שהם צריכים לעשות, וכל, כל נברא ונברא בעולם יעשה את התפקיד שלו. אז איך יכול להיות שבן אדם יעשה אחרת? בן אדם צריך-- אוטומטית בן אדם צריך לבוא ולעשות אחרת. לעומת זאת, לעבור דרך הקיר או לא לעבור, לא כתוב. לא כתוב בתורה שהקדוש ברוך הוא רוצה דווקא שיעברו או שלא יעברו את הקיר. אז הרבי אמר, לעתיד לבוא זה מה שיקרה. בן אדם יקום בבוקר, אוטומטית הוא יתפלל, אוטומטית הוא יטול ידיים, אוטומטית הוא יניח תפילין, אוטומטית הוא ילבש ציצית, אוטומטית הוא יעשה כל מה שצריך. למה? מה זאת אומרת? איך שייך אחרת? זה הרי הרצון של הקדוש ברוך הוא. זה הרי מה שהקדוש ברוך הוא רוצה. אז איך שייך לעשות אחרת? ברור שהרצון של הקדוש ברוך הוא יתממש בפועל ממש. לעומת זאת, לעבור את הקיר, הרבי הריי"צ אמר, לעבור את הקיר יהיה אפשר לעבור. זה לא, לא, זה לא יהיה בעיה. למה? כי ניסי ונפלאות הקדוש ברוך-- כל העניינים של, של העולם לא יתפסו מקום. מה יתפוס מקום? הרצון של הקדוש ברוך הוא. ממילא הרצון של הקדוש ברוך הוא זה מה שיתגלה, זה מה שיהיה בעולם. העניינים הגשמיים, ה-ה-הבעיות של הטבע, הטבע ישתנה. וזה בעצם החידוש הגדול של שנת ההקהל. זה בעצם הרעיון המרכזי של שנת ההקהל. ב-בשנת השמיטה עוזבים אמנם את

13:59 דובר 2 עבודת הארץ. זה כמו על דרך התקופה הראשונה של, של העולם, כמנהגו נוהג, הכל רגיל. אבל מה? מקיימים תורה ומצוות, עוזבים כרגע את כל ענייני העולם, משאירים את העולם, את השדות וזה, הכל בצד, הולכים, לומדים תורה. אבל עדיין מתעסקים גם כן עם זה, אמנם לומדים תורה ועדיין מתעסקים גם כן עם תבואה, עדיין מוכרים תבואה, פירות, לא מוכרים דברים של שבי-- של שמיטה, אבל עדיין צריכים להתעסק עם עניינים גשמיים. מה עושים בשנת השמיטה? גם עכשיו מה... בכל זאת מתעסקים עם עניינים גשמיים בדרך כלל, בחלק גדול מהזמן. אמנם גם בשנת השמיטה המטרה היא שבת להשם, אבל זה עדיין שלב ראשוני רק לעזוב מה שנקרא, כדי יכול לעזוב את ענייני העולם, אבל עדיין מתעסקים עם קצת עם, עם, עם דברים גשמיים. לעומת זאת, בשנת ההקהל זה כבר רמה אחרת. זה כמו התקופה השנייה בימות המשיח. זה כבר שלב שבו אין יותר ה-- זה, אין יותר עניינים של, של טבע. זהו, כולם מגיעים לבית המקדש. כולם מגיעים לרמה רוחנית שבה הקדושה, הקדוש ברוך הוא זה ה-- זה בעל הבית. הוא בעל הבית, הוא הקובע, הוא המחליט. הרצון של הקדוש ברוך הוא זה מה שמתגלה פה, זה העיקר פה. ענייני העולם לא תופסים מקום, הם לא מעניינים בכלל. זה לא שאתה רק עוזב את ענייני העולם וזהו. אתה מגיע לרמה אחרת. אתה מגיע למצב של שנת ההקהל. זאת אומרת כל כולך זה לבוא למען ישמעו, למען ילמדו ויראו את השם אלוקיהם כל הימים אשר הם חיים על האדמה. זאת אומרת, זה כבר התרוממות לרמה אחרת, התרוממות לרצון של הקדוש ברוך הוא. מה הקדוש ברוך הוא רוצה? מה הקדוש ברוך הוא

15:47 דובר 2 אומר? זה מה שקובע, זה מה שמנהל פה את כל העסק. זה בעצם מקביל לשני שלבים בימות המשיח. שלב ראשון כתוב כולם מקיימים תורה ומצוות, אבל יהיה העולם כמנהגו נוהג. יתעסקו גם עם ענייני הטבע, העולם כמנהגו נוהג. כמו שהרמב"ם אומר, מה שנאמר וגר זאב עם כבש הוא משל וחידה. אומות העולם יבואו ויתנהגו כמו שצריך, לא יפריעו לעם ישראל. בני ישראל יעשו את מה שצריך, יבנה את המקדש וכן הלאה. יהא אבל העולם כמנהגו נוהג. הסדר הטבעי בעולם יישאר. זה שלב אחד. שלב שנייי זה כבר התקופה השנייה בימי המשיח. זה השלב הראשון זה מילא שנת השמיטה. עוזבים כבר את ענייני העולם, אבל עדיין העולם כמנהגו נוהג. ומה זה שנת השמיטה? זה על דרך התקופה השנייה בימי המשיח. מה זה התקופה השנייה בימי המשיח? התקופה השנייה בימי המשיח זה שיהיה גילוי אלוקות של מעלה מהנהגת הטבע. זה כבר לא יהיה גילוי של הטבע לבד. זה כמו מה שאמרנו סיפור עם הרבי הריי"צ שכבר מה שינהיג את העולם זה הרצון של הקדוש ברוך הוא. מה שהקדוש ברוך הוא רוצה זה מה שיקבע כאן בעולם. ענייני הטבע אה פחות יהיה חשוב, פחות זה. גם על פי החסידות כן ענייני עולם ברגע שמתגלה אור הסובב כל עלמין, אז ממילא יבינו גם כן. כן, זה לא שיצטרכו לכל איזשהו משהו שהוא למעלה מהטבע להתפלא. פשוט מאוד זה אור הסובב כל עלמין, זה אור שלמעלה מהעולמות. ממילא זה הרצון האלוקי. אם הקדוש ברוך הוא רוצה, זה מה שיקבע. זאת אומרת היום במילים אחרות, היום מה שאנחנו רואים זה יותר את הנהגת הטבע ולפי זה אנחנו מתנהלים. יש את הרצון, נו בסדר, הקדוש ברוך הוא גם

17:31 דובר 2 רוצה שנלמד תורה, נקיים זאת. בוא נראה, נקווה שנסתדר עם זה איכשהו. כן, יש כאלה מסתדרים יותר, יש כאלה מסתדרים פחות, אבל בגאולה זה בדיוק הפוך. בתקופה השנייה בימי מלך המשיח זה בדיוק הפוך. מה שהתגלה בעולם זה הגילוי של הרצון של הקדוש ברוך הוא. מה שהקדוש ברוך הוא רוצה זה מה שיקבע. זה מה שינהל לנו את החיים. מה שענייני הטבע, ענייני הטבע פחות יהיה. יהיה אפשר גם כן לעבור את הקיר. זה לא זה לא מה שיפריע. אם צריך, אם זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה, אז כבר ענייני העולם לא יפריעו ויראו בגלוי איך שענייני העולם עוזרים. זה לא שהעולם יתבטל. גם העולם יש לו מעלה גדולה ויש לו חשיבות גדולה, אבל כל עניינו הוא לעזור ולסייע לעשות את הרצון של הקדוש ברוך הוא. זה בעצם התפקיד והעניין. התקופה השנייה זה על דרך שנת ההקהל, שאז כל העולם בא ועוזב כל בני ישראל, אנשים, נשים וטף באים ועוזבים את הכל, מגיעים לקדושה אחרת. מגיעים לבית המקדש לשמוע את התורה מפיו של המלך, עתיד לבוא מלך המשיח תכף ומיד ממש. בנוסף, יש לנו כמובן הקשר. יש לנו העניין הזה של ה של שנת ההקהל גם מזכיר לנו את אחד מיהודי הגאולה ואחד מהתפקידים של מלך המשיח. כמו שהרמב"ם אומר, המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל. הקיבוץ של נדחי ישראל זה גם כן על דרך העניין של ההקהל. ויקהל משה, הקהלת כל בני ישראל לירושלים הקודש, לבית המקדש השלישי בקרוב ממש. זה גם כן קשור עם עניין של ההקהל. לאחד ולקבץ את בני ישראל, אנשים, נשים וטף כולם

19:13 דובר 2 לדעת וליראה את השם. זה קשור עם התפקיד של מלך המשיח מקבץ נדחי ישראל. עכשיו נעבור רגע לדבר קצת על מתי בדיוק יהיה שנת ההקהל, התאריך של ההקהל. אנחנו יודעים שכל השנה, הרבי אומר כל השנה זה שנת ההקהל. כל הזמן כן זה, זה לא רק זמן מסוים. כל השנה זה שנה שמסוגלת לעורר ולהתקהל ולהתאסף כל עם ישראל בעניינים של תורה, בעניינים של יראת שמיים ביחד ובתוך אהבת ישראל ואחדות ישראל. מה יכול להיות דבר יותר טוב מזה? זה כל השנה כולה. אבל עכשיו אנחנו נדבר רגע לגבי המצווה עצמה, שאנחנו הולכים בעזרת השם לקיים אותה בשנת ההקהל הקרובה. כולנו ביחד מגיעים לבית המקדש השלישי עם מלך המשיח, עם הרבי מלך המשיח בראשנו. בא ומאסף את כל בני ישראל. כולם מגיעים. כל קצוות תבל מגיעים האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך, למען ישמעו, למען ילמדו, ליראה את ה' אלוקיכם. מתי בדיוק עושים את זה? אז ככה, יש בזה דעות שונות, שתי דעות. מה, מה הם שתי הדעות? זה ברור ש-שעושים את זה במהלך חג הסוכות. השאלה האם עושים את חג הסוכות, האם עושים את זה ביום הראשון של חג הסוכות או ביום השני של חג הסוכות? למה? מה ההבדל? זאת אומרת, ביום השני, הכוונה ביום, בחול המועד, ביום הראשון של חול המועד. לפי רש"י, רש"י אומר במסכת אה במסכת סוטה רש"י אומר: יש שם את כל הזה שהמלך קורא, יש שם כמה דפים ככה לנושא הזה של קריאת ה-- של המעמד של ההקהל ואיך בדיוק היו עושים את זה, וככה גם כן נוכל להבין יותר את ההבדל, המחלוקת הזאת פה בין רש"י לתוספות. יש בעצם העניין הזה מחלוקת בין רש"י

21:12 דובר 2 לתוספות מתי התאריך המקורי שצריך להיות שנת ההקהל, האירוע של ההקהל. מה, מה היו עושים בעצם? היו עושים במה גדולה בעזרה, במה גדולה, ועליה עומד המלך ומקריא עם הספר תורה, הוא מקריא לבני ישראל את כל הפרשיות של ההקהל. הוא מקריא להם, הוא מקריא והוא אה, אה קורא להם ככה את כל הפרשיות. אמרנו זה שמע וישמע, יש שם כמה וכמה פרשות. הוא מקריא להם את זה, הוא עומד על הבמה וכל בני ישראל מסביב וככה הם שומעים. עכשיו הגמרא אומרת שבאים, אם יבנו את הבמה בחג, ביותר נכון ב-- לפני החג, יש לנו בעיה, כי אם אנחנו נבנה את הבמה לפני החג אז דחיקה בעזרה. מה זאת אומרת? יהיה צפוף מאוד בעזרה ועלול להיות ש-ש-שאם צריך לבוא ול-- בשביל שלא יהיה צפוף, אז עלול להיות שיבואו ויגידו רגע, זה לפני החג לא הספקנו לבוא ולבנות בגלל שהיה צפוף, אנשים הגיעו וזה לא היה מספיק אפשרות בשביל שבחג אה, אה לבוא ולבנות לפני החג כדי שלא יהיה צפוף מדי במהלך החג. אז מה נעשה? אז נבנה בחג עצמו. אז יבואו ויגידו טוב, זה שבות, אולי אין שבות במקדש, אולי זה, יתחילו לתת כל מיני קולות, כל מיני הצעות איך, איך לבוא ולבנות את ה, את ה, את הבמה הזאת, כן? בשינוי או כל מיני צורות אחרות שזה לא הדרך הנכונה ולא השיטה הנכונה. אמנם אין שבות במקדש, אבל לא בונים במה במקדש וגם במקדש לא בונים במהלך החג, אסור. אז לכן באו ואמרו בשביל שלא יהיה בעיות נעשה את זה אחרי החג. אחרי היום טוב הראשון מגיע מוצאי החג, יבואו ויבנו את הבמה, אין שום בעיה, ואז יבואו ויבנו ואז

23:06 דובר 2 גם כן יבוא מלך-- המלך, הוא יבוא וימסור את דברי התורה לבני ישראל על גבי הבמה אחרי ביום, בחול, ביום הראשון של חול המועד. ככה מסביר רש"י. לפי זה יוצא שבא-- זה רק מקצ-- מכ- מכיוון שיש פה בעיה שאסור לבנות את הבמה בחג, אבל לעתיד לבוא לא יהיה מצב של יצר הרע ולא יהיה מצב שבני ישראל של מישהו שיבוא ויעשה אה, אה אווירה חלילה וחס, אז במילא יהיה אפשר לבוא ולבנות אה, ב-ביום טוב הראשון עצמו. זאת אומרת, לא לבנות את הבמה. יהיה אפשר לבוא ולבנות לפני היום טוב ואז מלך ה-המלך יבוא ויבנה את ה-- יבוא ויגיד את הדברי תורה בחג עצמו. הבנייה תהיה לפני החג, בחג עצמו יבוא המלך ו-ויגיד את הדברי תורה. ככה לפי רש"י. לפי זה יוצא שהתאריך עצמו שבו אומרים, שבו יגידו את ה, את ה, את הדברי תורה יהיה ביום הראשון של חג הסוכות. לעומת זאת תוספות טוענים, אומרים לא. הזמן של הקריאה לפי תוספות זה דווקא במוצאי היום טוב הראשון של החג. זאת אומרת ב-ט"ז תשרי לא ב-ט"ו תשרי. הם אומרים שהמ-- הזמן המקורי ל-ל-לשנה ל-ל-למעמד של הקהל מן התורה זה ב-ט"ז. זאת אומרת, הם אומרים זה מה שהתורה אומרת בעצם, שהקהל הוא במועד חג הסוכות. לא כתוב לפני או ביום הראשון של המועד, אלא בתוך המועד. אז באמת לפי תוספות יוצא ש-ש-שימשיכו לקרוא ביום טוב הראשון. לפי רש"י יוצא ברגע שיתבטלו כל הגזרות ולא יהיה חששות שאנשים יבואו ויעברו על איסורים, אז הקריאה תהיה ביום טוב עצמו ב-ט"ו בתשרי. לעומת זאת, לפי תוספות יוצא שיקראו את הקהל, המעמד של הקהל יהיה ב-ט"ז בתשרי. טוב, לא כאן המקום לבוא ולהרחיב בעניין,

25:08 דובר 2 זה יותר ככה לדעת את הדעות בנושא והעיקר שבאמת אנחנו נזכה כבר ל-ל-לקיים את מצוות הקהל כתיקונה בפועל ממש בבית המקדש השלישי תכף ומיד ממש.