הלכות ריבית חלק א' - הרב דניאל גראבסקי שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 היום נדבר בעזרת השם על הלכות ריבית. כידוע, יש לנו הרבה, הרבה פרטים בהלכות ריבית, נושא מורכב עם הרבה, הרבה שאלות. בעזרת השם נשתדל לעבור על כל ההלכות האלו. פעם הלכות ריבית לא היה כל כך מצוי. לא כל אחד היה לו עסק, לא כל אחד נ-נ-נתן הלוואה למישהו. זה לא היה דבר מצוי. רק מי שהיה לו עסקים, מי שנתן הלוואות היה צריך לדעת מה זה ריבית, איך זה ריבית ואת כל הפרטים של הדבר. היום אפשר בהחלט להגיד שהדברים השתנו לגמרי וממש כל אחד ואחד, אפילו בלי לשים לב, נתקל בהלכות ריבית. העולם השתנה, הכלכלה והכול עובד היום על אשראי. אתה קונה בתשלומים, אתה משלם בהתחלה, אתה משלם בסוף, מקבל הנחה, לא מקבל הנחה, מקבל את זה עכשיו, מקבל את זה בעוד שבוע, אתה מזמין דרך האתר וכהנה וכהנה. הרבה פרטים, הרבה דברים שנפגשים עם הלכות ריבית. כמובן, יש לנו עוד דברים שאפילו לא תמיד שואלים אותנו. מחייבים אותנו קופת פנסיה, מחייבים אותנו בחוקים למיניהם שאיחור תשלום יש הצמדה וריבית, מחייבים אותנו בפרטי תשלומים. שכחתי לשלם פעם אחת לחב-חברת הגז וחברת החשמל, מיד אני מקבל מכתב, "אתה צריך לשלם מיד", יש בזה ריבית, יש בזה הצמדה. אם כן, איך מתמודדים עם כל הדברים האלו שיש לנו כל הזמן? חיסכון לכל ילד שהיום כבר ילד קטן חוסכים בשבילו והכספים האלו הם או בבנק, הבנק משקיע אותם באגרות חוב בריבית. אותו דבר אם משקיעים בחברת ביטוח, חברות השקעות, הכול מתגלגל באשראי וריבית והשקעות וחייבים לדעת איך עוברים בין כל הדברים האלו ואיך לא עוברים חלילה על איסור ריבית. אז נתחיל עם הרמב"ם. הרמב"ם בהלכות מלווה ולווה, פרק א'. מצווה חשובה

02:51 דובר 2 מאוד, מצוות עשה להלוות לעניי ישראל, שנאמר אם כסף תלווה את עמי את העני עמך. יש לנו מצווה מן התורה, מצוות עשה להלוות כסף לעני. והרמב"ם כותב, מוסיף, "ומצווה זו גדולה מן הצדקה". זו מצווה מאוד, מאוד חשובה, מצווה גדולה יותר מן הצדקה. והקדוש ברוך הוא רצה כאשר נקיים את המצווה הזאת שנקיים אותה בכל הלב. ניתן לו הלוואה, נעזור לו ואנחנו לא נקבל שום דבר בתמורה להלוואה הזאת. לא נקבל כמובן לא יותר כסף, לא יעלה על דעתי שאני אלווה לו מאה שקל, אני אקבל מאה עשרים שקל חזרה. אבל האם מותר לי לקבל מאה שקל חזרה וזר פרחים או קופסת שוקולד? מה אם אני מקבל מאה שקל חזרה ובעוד שבוע עבור ההלוואה הוא רוצה להחזיר לי איזו מתנה ככה, איזה משלוח מנות מפוצץ כי הלוויתי לו כסף? כל הדברים האלו נראה בפרטים, אבל באופן כללי יש פה בעיה של איסור ריבית. אתה נתת משהו, אתה מקבל משהו אחר חזרה, משהו יותר חזרה מאשר קיבלת. אפילו על דיבור יש לנו בעיה. אתה נותן משהו, מקבל אותו דבר חזרה, אבל בתוספת תודה, בתוספת ברכות, בתוספת עזרה. האם יש כאן בעיה של ריבית? לפעמים כן, לפעמים לא. בעזרת השם נלמד את כל הדברים האלו. אז דבר ראשון, כמו שאמרנו, מצוות עשה מן התורה לתת הלוואה זו מצווה גדולה חשובה אפילו יותר מן צדקה, וצריכים לתת אותה בלי לקבל שום דבר בתמורה. אם נסתכל בהמשך בפרק ד', כאן הרמב"ם עובר לאיסורים הקשורים להלכות ריבית. אומר הרמב"ם בהלכה א': "נשך וריבית אחד הוא, שנאמר את כספך לא תיתן לו בנשך ובמרבית". והוא מביא את כל הפסוקים שקשורים לאיסור של ריבית. אם חלילה יהודי עובר על

05:12 דובר 2 איסור ריבית, על כמה איסורים, על כמה לאווים הוא עובר? אומר לנו הרמב"ם כאן בהמשך ההלכה: "למדנו שהמלווה בריבית עובר על שישה לאווים". מעשה אחד, הלוואה אחת עובר כבר על שישה לאווים, לאווים מן התורה. והרמב"ם מונה את הפסוקים: "לא תהיה לו כנושה", "את כספך לא תיתן לו בנשך ובמרבית לא תיתן אכלך", "אל תיקח מאתו נשך ותרבית", "לא תשימון עליו נשך ולפני עיוור לא תיתן מכשול". יש לנו כבר שישה לאווים מן התורה על הלוואה אחת, חלילה שמישהו עושה כאשר נותן הלוואה ומקבל תמורת זה ריבית. אז רואים פה עד כמה שהדברים חמורים ביותר. בנוסף לכך, לא רק המלווה עובר על איסור, גם הלווה עובר על איסור. זה דבר חידוש. אם אדם ניזוק, האם הוא עובר על איסור? אם מישהו חלילה גנב, אז הגנב עבר על איסור גניבה. אבל אם מי שנגנב ממנו עובר על איסור, הוא לא עובר על איסור? אם מישהו עשו לו חלילה נזק, כוונה, לא בכוונה, אז הוא ניזוק. מה רוצים ממנו? גם כאן המלווה הלווה והלווה נדרש לשלם למלווה בתוספת ריבית. המלווה עובר על שישה לאווים, גם הלווה עובר על איסור דאורייתא. יש פה דעות אם זה שני לאווים, שלושה לאווים, ודאי, אבל כך נפסק בשולחן ערוך שגם הלווה עובר על איסורים מן התורה, אפילו שהוא מסכים בלב שלם לתת לו את ההלוואה עם תוספת ריבית, עדיין הוא עובר על איסור ריבית מן התורה. רואים פה עד כמה שהתורה החמירה באיסור הזה שהתורה רוצה שניתן הלוואה חינם בלי שום תמורה, בלי שום דבר נוסף. כל דבר נוסף עוברים כבר על איסורים. ויותר מזה, לכן המשנה מובא בשולחן ערוך, המלווה עובר על איסור, הלווה

07:35 דובר 2 עובר על איסור, גם העדים עוברים על איסור, גם זה שכתב את השטר עובר על איסור, גם זה שתבע את ההלוואה עובר על איסור, גם זה שהוא חתם ערבות להלוואה, כולם עוברים על איסורים כאן מתי שמדובר על איסור ריבית. אז כמה כמה צריך להיזהר בדבר. נעבור לאדמו"ר הזקן. האדמו"ר הזקן ביורה דעה יש לנו פרק אחד עם הרבה הרבה סעיפים. סעיפים ארוכים. זה מדהים איך האדמו"ר הזקן לקח את סימנים רבים בשולחן ערוך יורה דעה והכניס את כל הסימנים בפרק אחד עם פ"א סעיפים, כל הלכות ריבית והלכות עסקה. דבר מעניין שכמו שהזכרנו ברמב"ם, איפה נמצאים הלכות ריבית? פרק ד' ובהמשך של הלכות מלווה ולווה בספר משפטים, שלכאורה זה שייך ל... ספר, אין את הספרים האלו ברמב"ם, ספר חושן משפט. אבל בטור ובשולחן ערוך, כמו כן באדמו"ר הזקן, הלכות ריבית נמצאים בהלכות יורה דעה. הלכות חושן משפט זה בן אדם לחברו. הוא הזיק לי, הוא לא הזיק לי, הוא גנב לי, הוא לא גנב לי, כל הדינים שבאדם לחברו, דיני שכנים וכדומה. הלכות ריבית זה נכון שזה בין אחד לשני, אבל זה יורה דעה. זה כמו איסור חמץ, זה כמו איסורים אחרים. התורה לקחה בעלות פה על הכסף הזה של הריבית והחליטה לא, אתה לא יכול לוותר על זה. אתה לא יכול להגיע, ניתן לו את זה במתנה. אתה לא יכול, זה לא בידיים שלך, זה לא בהחלטה שלך. כמו בשר וחלב, כמו דברים אחרים, התורה קובעת לנו מה הם הכללים, כך כך גם כן כאן יש לנו בקשר הלכות ריבית שתורה קובעת את הדברים, לכן זה נמצא בחלק של יורה דעה ולא בחלק של חושן משפט. איך האדמו"ר

09:53 דובר 2 הזקן פותח את הלכות ריבית? סעיף א', מאוד מאוד צריך להיזהר באיסור ריבית. אזהרה. לא מאוד, אלא מאוד מאוד צריך להיזהר באיסורי ריבית. כמו שכבר אמרנו שכל כך הרבה איסורים קשורים לאיסור הזה. בין מלווה לעני, בין מלווה לעשיר, לא משנה למי אתה מלווה. אם אתה מלווה לעשיר או לעני, אתה חושב שהוא צריך את הכסף, הוא לא צריך את הכסף. מה העשיר צריך את הריבית שלי? הוא לא עושה עם זה כלום. זה זה זה זה זה כלום בשבילו. לא. גם כשנותנים ריבית לעשיר, העשיר וזה שנותן את הריבית, הלווה, כולם עוברים על האיסורים. שכמה לאווים ואזהרות הזהיר הכתוב אפילו על הלווה, מה שאין כן בשאר דיני ממונות. אין לנו בשאר דיני ממונות שיש שתי הצדדים עוברים כמו שהזכרנו, כאן גם המלווה וגם הלווה, שניהם עוברים על איסורים. שאם אדם רוצה להניח לגוזלו, רשאי. בא אחד ואומר, אני רוצה לגזול אותך. תגזול, בסדר, תיקח, אני מרשה לך. הוא יכול, הכסף בבעלותו, הממון שלו, הוא יכול להגיד תיקח את מה שאתה רוצה, הנה שלך, אני מוותר לך. אבל לריבית אי אפשר לוותר. אני לא יכול להגיד הנה קח את הריבית, אני נותן לך את זה במתנה, לא בתור ריבית. אני מוותר לך על זה. לא, התורה לא הסכימה על זה. ובריבית מפני חומר העוון הזהיר גם הלווה שנאמר לא תשיך לאחיך. כלומר לא תיתן נשך לאחיך נשך כסף, נשך אוכל, נשך כל דבר. אז אמרנו שתי-- גם המלווה, גם הלווה עוברים על איסורים. הוסיף כבר האדמו"ר הזקן פה כאן עוד דברים שמדובר על נשך כסף. אתה לוקח משהו, כסף, קיבלת מאה שקל, אתה מחזיר מאה ועשרים. מה אם לא קיבלת

11:54 דובר 2 כסף? קיבלת חצי בקבוק שמן, הלוות מהשכן, מהשכנה, חצי בקבוק שמן ואתה מחזיר בקבוק שלם. גם זה כלול באיסור של ריבית, נשך כסף, נשך אוכל. קיבלת אוכל, תחזיר אותו אוכל, אל תחזיר בתוספת, יש פה בעיה של ריבית. נשך כל דבר, לא משנה אם זה אוכל או אפילו זה דברים אחרים אשר יישך אפילו עצים ואבנים. אתה מחזיר לו בתוספת עצים ואבנים. גם זה נחשב איסור ריבית. גם כאן יש לנו את הבעיה של איסור ריבית. נצטרך לבדוק על כל דבר, כל פרט איך עושים את זה בצורה המותרת כדי שלא ניכשל בזה חלילה. בין שהריבית היא ממין הלוואה, בין שהיא דבר אחר. כן, יכול להיות שקיבלת בקבוק קולה ואתה מחזיר בקבוק יין. לא החזרת אותו דבר או בקבוק יין בתוספת משהו אחר. לא משנה אם זה ממין הלוואה או ממין אחר, יש כאן בעיה של ריבית ואפילו אין בה שווה פרוטה. עוד דבר שלא מצינו באיסורים אחרים, שבדרך כלל שאין בדבר שווי של פרוטה, לא יכולים לעבור על זה, ודאי לא איסור מן התורה. וכאן, אפילו שזה לא שווה פרוטה, אתה מחזיר לו תוספת אגורה אחת, אבל אתה מחזיר לו את האגורה הזאת בגלל המתנת זמן, בגלל שקיבלת ואתה רוצה לתת משהו תוספת יותר. יש פה איסור של ריבית, אפילו התוספת פרוטה, גם אם זה היה הלוואה של פרוטה. ילד אחד הלווה גוגו[?] לילד השני. כמה שווה כבר גוגו[?]? והוא מחזיר לו במקום גוגו[?] אחד שני גוגואים[?]. יש פה שאלה של ריבית. זה לא שווה פרוטה. בריבית אין את הכלל הזה, לא שווה פרוטה. שווה פרוטה או לא שווה פרוטה, שתיהן נכללים באיסור של ריבית. האיסורים החמורים של ריבית.

13:54 דובר 2 האדמו"ר הזקן ממשיך ומזכיר חלק מהעונשים חלילה למי שעובר איסור ריבית. וכל המלווה בריבית כאילו כופר באלוקי ישראל. עד כדי כך. הלוואה, ריבית מה? מה כבר עשיתי? הוא שומר תורה ומצוות ומקיים על קלה כקלה כחמורה. לא, כאילו כופר באלוקי ישראל. וביציאת מצרים ואינו קם בתחיית המתים. זה מוזכר בפרקי דרבי אליעזר שאחד שחלילה מלווה בריבית אינו קם לתחיית המתים. ידוע כמה כמה סיפורים בעניינים האלו. לא מפרט אותם כרגע, אבל תראו איזה עונש חמור שהוא לא יקום חלילה לתחיית המתים בגלל הלוואות בריבית ואף בעולם הזה נכסיו מתמוטטים וכלים. שלא יחשוב שעל ידי שהוא עושה הלוואות בריבית הוא מרוויח. הפוך. לא רק שהוא לא מרוויח, הוא מפסיד. נכסיו מתמוטטים וכלים. גם הוא לא רק מפסיד את הריבית, גם את הקרן הוא חלילה יפסיד בגלל הלוואות בריבית. ויש כמה וכמה מכתבים של הרבי שהרבי מזכיר את העניין הזה שחלילה באיסור ריבית נכסיו של אדם חלים ומתמוטטים. יש ריבית קצוצה ויש אבק ריבית. מה זה ריבית קצוצה ומה זה אבק ריבית? ריבית קצוצה זה מתי שמתקיים ריבית מן התורה קוראים לזה ריבית קצוצה. כי יש פה מישהו קצץ. נסביר תכף. מה שאין כן שזה לא איסור מן התורה. נראה מתי. אז זה לא נחשב, לא נקרא ריבית קצוצה. קוראים לזה אבק ריבית. מתי זה ריבית קצוצה ומתי זה אבק ריבית? שיהיה ריבית קצוצה קודם כל צריך כמובן שיהיה הלוואה. יש הלוואה בין שני אנשים של כסף. מתי החליטו על הריבית? כבר בעת ההלוואה. כבר בהתחלה, כאשר הוא מכר את הכסף, את הסכום, את החפץ, את האוכל לשני, הוא אמר לו: "תשמע, אני קוצץ איתך, אני מתנה איתך, אני מסכם איתך, אני

16:31 דובר 2 קובע איתך שאני רוצה משהו תוספת על הדבר הזה". זה יכול להיות בחור ישיבה שמגיע לישיבה, הוא מאוד צמא, הוא רואה שמה חצי בקבוק קולה של החבר שלו, מבקש מהחבר, "תלווה לי בבקשה את הקולה". אומר לו החבר: "אין בעיה, לא הייתי קמצן. אתה מחר תחזיר לי בקבוק שלם". אז הוא קוצץ איתו, אומר, "אני מסכים להלוות לך עכשיו חצי בקבוק קולה בתנאי שאתה מחזיר לי בקבוק שלם". ברגע שהוא מחזיר בקבוק שלם, מחזיר יותר והוא קוצץ, נכנס לשאלה של איסור מן התורה, נשך או קוצץ. אז דבר ראשון, ריבית קצוצה זה מתי שקבעו על כך מההתחלה. קבעו את זה בשטר, קבעו את זה בחוזה, קבעו על כך בעל פה, אבל הוא דורש תוספת על מה שהוא קיבל. זה ריבית קצוצה, זה דבר שהוא קצץ, זה אסור מן התורה, זה איסורי ריבית מן התורה. תנאי נוסף כדי שיהיה ריבית קצוצה, ריבית מן התורה, שמדובר על הלוואה, שאדם הלווה כסף לאדם אחר ולא מה. לפעמים יש חוב בין אחד לשני, אבל הוא לא נוצר מתוך הלוואה אלא מתוך מכירה. לשון חכמים, מקח וממכר. אחד קנה משהו מהשני. כשהוא קנה משהו ממישהו אחר, נוצר חוב. הוא הלך למכולת, לא היה לו תשלום עבור מה שהוא קנה מהמכולת והוא רשם במכולת. עכשיו הוא חייב כסף לבעל המכולת. את הכסף הזה זה לא נובע מצד הלוואה. נוצר פה הלוואה גם כן, אבל זה לא התחיל מהלוואה, זה התחיל מקניין, שהוא קנה במכולת אוכל ושתייה וכל מיני מוצרים ולכן הוא חייב לו כסף. כאן אפילו אם קצץ זה לא יהיה מן התורה מכיוון שזה חוב של מקח וממכר. זה לא חוב של הלוואה. זה יהיה

18:34 דובר 2 איסור, זה יהיה אבק ריבית. חכמים גזרו בכל המקרים האלו שגם כן במקח וממכר אסור להלוות בריבית, אסור לקבל תוספת, אבל זה כבר ייחשב, ייקרא אבק ריבית ולא ריבית קצוצה. מה הנפקא מינה אם זה ריבית מן התורה או מריבית מדרבנן? מה הנפקא מינה אם זה ריבית קצוצה או אם זה אבק ריבית? אחד הדברים זה האם הוא יכול לתבוע, לדרוש את הריבית חזרה. אדם נתן הלוואה למישהו אחר, נתן לו עשר אלף שקל וביקש שיקבל חזרה אחד עשרה אלף שקל. השני קיבל את ההלוואה, אחרי שנה החזיר לו אחד עשרה אלף שקל. היה פה ריבית קצוצה מן התורה, הלוואה קצץ. עכשיו נודע ללווה שבעצם היה אסור לעשות את הדבר הזה והוא רוצה לקבל את האלף שקלים של הריבית, לקבל אותם חזרה. הוא יכול לקבל אותם חזרה. המלווה חייב להחזיר לו את הכסף הזה. לא רק שהמלווה חייב להחזיר לו את הכסף הזה, אם המלווה לא רוצה להחזיר לו את הכסף הזה, הלווה יכול לתבוע אותו בבית הדין ולהוציא ממנו בדיינים את הכסף הריבית. אז זה נפקא מינה בין דאורייתא לדרבנן, שבדאורייתא אפשר לתבוע בדיינים את הריבית חזרה. דרבנן, באבק ריבית לא ניתן לתבוע את הכסף בבית הדין חזרה, אבל גם כאן חוב לצאת ידי שמיים. חוב על המלווה להחזיר את הריבית ללווה. שולחן ערוך נכתב, חייב להחזיר ללווה כדי לצאת ידי שמיים. אז בשני המקרים חייב המלווה להחזיר ללווה, רק שאם זה מן התורה הוא יכול לתבוע את זה בבית הדין והדיינים יוציאו את זה ממנו. אם זה דרבנן, הוא לא יוכל לתבוע את זה בבית הדין, ומכל מקום המלווה צריך להחזיר את הכסף הזה לצאת ידי שמיים ללווה.

20:54 דובר 2 זה אחד הדברים, ההבדלים שאם זה מן התורה או מדרבנן. אמרנו שחייב להיות הלוואה. לפעמים זה נראה כמו הלוואה ואין הלוואה, וברגע שאין הלוואה אין גם איסור של ריבית. לדוגמא, לקחתי מונית, הביא אותי ממקום למקום והנהג היה מאוד אדיב, היה נחמד, הוא עזר לי לסחוב את המזוודות גם מעבר למה שהוא צריך. אני רוצה לתת לו טיפ. הנסיעה עלתה חמישים שקלים, אני רוצה לתת לו עוד חמישה שקלים נוספים. טיפ. האם מותר או האם אסור? אמרנו שאסור להוסיף על מה שמותר לקבל. האם יש כאן בעיה של ריבית? לא, אין כאן בעיה של ריבית. למה? כי אין כאן הלוואה. אני קיבלתי נסיעה מהנהג, הגעתי הביתה. עכשיו שהגעתי הביתה, עכשיו זמן התשלום. עוד לא היה כאן, עוד לא התקיים פה שום הלוואה. זמן התשלום אתה יכול לשלם ולהוסיף על מה שנדרש ממך לשלם. תשלום הוא חמישים שקלים, תוסיף לו עוד חמישה שקלים או עשרה שקלים תוספת טיפ. אין שום בעיה. אבל אם הגעת הביתה ואין לך כסף, אתה מכיר את הנהג ואתה אומר לנהג, "אוי, מצטער, אין לי פה כסף. חשבתי שיהיה לי. זה נהג קבוע, אני מכיר אותו. אני אתן לך מחר את הכסף". הנהג אומר, "אין בעיה". הנהג נוסע, אתה פוגש אותו עוד יום יומיים ולא נעים לך בכל זאת שהיה צריך לחכות כמה ימים. אתה רוצה עכשיו להוסיף לו טיפ. אתה עכשיו רוצה להוסיף לו עוד קצת כסף כי הוא חיכה לתשלום שלו. זה כבר אסור. פה היה, היה כאן הלוואה. הוא היה צריך לקבל את התשלום לפני יום, יומיים והוא חיכה יומיים לתשלום. עכשיו, בזמן שאתה מחזיר לו ונראה שאדמו"ר הזקן כותב על זה מאוד מאוד

22:59 דובר 2 חמור שבזמן החזר פירעון התשלום של ההלוואה אסור להוסיף שום דבר. אתה לא יכול להוסיף לו עכשיו מתנה, כסף, פרחים, שוקולד. לא. יש פה הלוואה, אתה מחזיר את ההלוואה ולא תוספת של שום דבר נוסף. בן אדם הולך למסעדה, אוכל. היה שם מלצר. המלצר היה מאוד נחמד ומאוד נעים. אתה רוצה להשאיר לו עשרים שקל טיפ? אין בעיה. לא היה כאן הלוואה. אם אין הלוואה, אין בעיה של ריבית. אתה יכול לשלם על האוכל שאכלת, על השירות שקיבלת ויכול להוסיף טיפ. אין בזה בעיה. אז תמיד בודקים האם יש הלוואה. אם יש הלוואה אז יש בעיה של ריבית. אם אין הלוואה, אז אין הלוואה של ריבית ואפשר לתת דבר נוסף. עוד דוגמה בסגנון הזה. ילד עולה לאוטובוס וכידוע היום יש רב-קו והוא מטעין בשביל עצמו והחבר אומר לו, "וואי, שכחתי את הרב-קו שלי. בבקשה תעשה לי תיקוף. בבקשה תעביר את הרב-קו גם בשבילי". בסדר, מעביר את הרב-קו בשבילו. עכשיו מה הוא רוצה? איך הוא רוצה להחזיר לילד השני את מה שקיבל? אם למוחרת הילד השני יעביר רב-קו ויעשה פעמיים, יחזיר לו אותו דבר שהוא קיבל, אז אין בעיה. הוא קיבל כניסה לאוטובוס, למוחרת השני עושה לו כניסה, בסדר גמור. אבל מה אם הוא רוצה לשלם לו? הוא קיבל עכשיו כניסה לאוטובוס. כמה עולה? אז הרב-קו זה קצת מסובך כי אנחנו יודעים שיש את התשלום שכתוב חמש תשעים אם זה עירוני ו-, אבל בפועל הוא מתחת לשמונה עשרה, אם הוא בחור בן חמש עשרה ואם כן זה לא עולה לו חמש תשעים, זה עולה לו שתיים תשעים וחמש. אם כן, מה הוא בעצם הוציא

25:12 דובר 2 בשביל החבר? שתיים תשעים וחמש. החבר רוצה להחזיר לו שתיים תשעים וחמש. זה כבר בעיה, איך מחזירים סכום כזה? אבל לפני זה, האם הילד הראשון שיש לו את הרב-קו, האם מותר להגיד לו אני רוצה, אתה רוצה שאני אעשה לך עכשיו, אה, אעביר אותך ברב-קו שלי? אני רוצה עשרה שקלים. מוכר לו את התיקוף הזה, את הנסיעה תמורת עשרה שקלים. שישה שקלים, שבעה שקלים. איזה מחיר שהוא רוצה. האם מותר? כאן ברגע זה מותר, כי אין עדיין הלוואה. שניהם נכנסים לאוטובוס, אחד משלם עבור השני ובאותו זמן השני מוציא עשרה שקלים, משלם לו. לא הייתה כאן הלוואה ויכול לשלם לו עשרה שקלים אפילו שהוא שילם על זה רק שתיים, שתיים תשעים וחמש. אבל אין לו כסף עכשיו או שהוא לא רוצה לשלם עשרה שקלים, הוא רוצה לשלם לו את מה שזה עולה לו. אז הוא אומר לחבר "בסדר, אני חייב לך שתיים תשעים וחמש". עובר יום, יומיים, רוצה להחזיר לו את הכסף. איך מחזירים עכשיו שתיים תשעים וחמש? האם הוא יכול להחזיר לו שלושה שקלים? האם הוא צריך להחזיר לו שתיים תשעים? איך מחזירים חוב שהסכום הוא לא עגול? שהסכום קשה להחזיר לו, בפרט היום שאין בכלל חמש אגורות. איך מחזירים את הסכום הזה? אז כאמור, אם ההלוואה הייתה שתיים תשעים, שתי שקל ותשעים אגורות, להחזיר שלושה שקלים זה אסור כי אתה מוסיף פה עוד עשר אגורות עבור ההלוואה. זה אסור. פה מכיוון שמדובר על שתיים תשעים וחמש מותר להחזיר שלושה שקלים. למה מותר להחזיר שלושה שקלים? כי אתה לא מחזיר פה תוספת כי אין לך כסף כרגע עליך, כי זה מוצא חן בעיניך. פשוט אין

27:12 דובר 2 חמישה אגורות. נכון, אפשר לכתוב צ'ק של חמש אגורות, אבל אם לא, אז בכסף במזומן אי אפשר. יש לנו את החוק, חוק עיגול הסכומים, אגורות, חוק עיגול אגורות, וזה גם מתקבל בכל החנויות, בכל המקומות שאיך מעגלים את הסכומים. אם אתה הולך לסופר ואתה משלם במזומן ואתה נדרש לשלם ארבע מאות שקל ועשרים ושתיים אגורות, זה יהיה עשרים אגורות. עשרים ושלוש זה יהיה עשרים, עשרים וארבע זה יהיה עשרים, אבל אם זה עשרים וחמש אגורות ושש ושבע ושמונה ותשע, תידרש לשלם כבר שלושים אגורות. מאפס עד ארבע העיגול הולך כלפי מטה, מחמש ומעלה אז מעגלים כלפי מעלה. לכן שתיים תשעים וחמש זה שלושה שקלים, אתה יכול להחזיר לו שלושה שקלים. אדם קיבל הלוואה מהחבר שלו. ילדה בסמינר קיבלה הלוואה מחברה שלה והיה-- קנתה לה משהו, היה תשעה שקלים. יופי, היא רוצה למחרת, היא לא רואה את החברה הזאת כל יום וסוף סוף היא פגשה בחברה. רוצה להחזיר לה תשעה שקלים. כרגע יש לה עליה רק עשרה שקלים, אז היא נותנת לחברה עשרה שקלים. החברה אמרה, "רגע, יש פה בעיה של ריבית. אני קיבלתי תשעה שקלים. מה אני יכול לעשות?" אולי אפשר לתת לה את זה במתנה? וכותב אדמו"ר הזקן, "וכל ריבית אפילו של דבריהם", אפילו דרבנן, "אין מתנה ומחילה מועלת בה". אי אפשר להגיד טוב, אני אתן לך תש-- זה תשעה שקלים על ההלוואה ועוד שקל אחד מתנה. לא, זה לא עובד. אסור. "כל ריבית אפילו של דבריהם אין מתנה או מחילה מועלת בה לעתירה, שאפילו אומר הלווה אני נותנה במתנה אסור לזה ליתן ולזה לקבל". אסור למלווה לקבל, אסור ללווה לקבל מתנה בנוסף. זה לא בשביל ההלוואה, זה מתנה,

29:35 דובר 2 זה לא קשור. אסור. יורה דעה. הקדוש ברוך הוא החליט שההלוואה זה בחינם, לא בתוספת, שכל ריבית שבעולם מחילה או מתנה היא. זה ריבית. שאני מוכן תמורת מאה שקל אביא לך מאה ועשרים שקל, תמורת מיליון שקל אביא לך מיליון ומאה אלף שקל. אני מוכן ומוכן לתת לך תוספת. לא. כל ריבית שבעולם מחילה או מתנה היא שהסוחרים ועובדי אדמה שצריכים תדיר ללוות נותנים הריבית במתנה גמורה בלב שלם. אין להם בעיה. הם צריכים הלוואה ומוכנים תמורת ההלוואה לתת בלב שלם תוספת כסף, משהו נוסף. זה לא שלקחו את זה ממנו באיסור או בכוח או לא ברצונו. הוא רוצה. תורה באה ואוסרת. זה לא שלך. אין לך בעלות להחליט אם אתה יכול להביא יותר או לא כאשר מדובר בהלוואה. אבל התורה לא מחלה ואסרה מחילה או מתנה זו. לכן חכמים אסרו בריבית של דבריהם. אז אם כן, עשרה שקלים היא יכולה, יכולה להחזיר לחברה. אם כן, מה היא עושה? חברה, אין לה עודף. עכשיו מה, יתחילו לחפש בחנויות לעודף? כולם יודעים איך זה, קשה למצוא עודף כסף קטן. לחכות עכשיו שעה בתור בבנק בשביל לקבל קצת עודף. אז איזה פתרון יש? אז אם זה מישהו עם צ'קים רוצה לכתוב צ'ק על תשעה שקלים, אין בעיה. אבל אם לא, איך עושים? אז פתרון לדבר, אפשר להחזיר לה עשרה שקלים. אני לא נותן לך עשרה שקלים תמורת ההלוואה. בעשרה שקלים האלו שאני נותן לך כרגע, עשרה ש-- תשעה שקלים זה עבור החזר ההלוואה. מה עם השקל הנוסף? השקל הנוסף הוא שלי, הוא לא שלך. אני נותן לך פה עכשיו פה שקל שלי. סוג של הלוואה. אני מלווה לך עכשיו שקל שלי. מבקש

31:44 דובר 2 שאת תשימי בהזדמנות הראשונה את השקל הנוסף הזה לצדקה. לצדקה עבור מי? לא לצדקה עבורה, כי זה לא שלה. אני נותן לך שקל נוסף והשקל הנוסף הזה תתני לצדקה לזכותי, לזכות המלווה, ועל כן אין בעיה של ריבית. היא קיבלה את התשעה שקלים שלה. שקל נוסף היא קיבלה בשליחותי שהיא תשים את זה מחר, מחרתיים, מתי שיזדמן לה, בקופת צדקה לזכות המלווה ועל כן אין בעיה של ריבית. אז אם מישהו נמצא במצב שהוא רוצה לקבל הלוואה חזרה ואין לו עודף להחזיר את הכסף הקטן, יכול לקבל את הכסף בתנאי שהוא מקבל את זה לא בתור תמורת, אה, החזר הלוואה. זה כסף שהוא חייב להחזיר למלווה. אתה יכול למוחרת להחזיר לו שקל, אין בעיה, ואם אתה לא רואה אותו ואתה לא רוצה לטרוח עבור השקל הזה עכשיו, אה, למצוא אותו, אתה, בהסכמתו כמובן, כי זה הכסף שלו, יכול לתת את זה צדקה לזכות המלווה ועל כן מצאנו פתרון להחזיר הלוואה מתי שאין לנו כסף קטן בכיס. דבר מאוד שכיח שאנשים לא זוכרים מה הייתה הסכום של ההלוואה. כמה הלוויתי לו בדיוק? זה יכול להיות בכסף, זה יכול להיות במצרכים. אחד הלווה מהשכן שלו שישה תפוחי אדמה. אחר כך הוא כבר לא זוכר. קיבלתי שישה תפוחי אדמה, שבעה, שמונה. לא זוכר בדיוק כמה לקחתי. כמה אני יכול להחזיר? האם אני יכול להחזיר שבע, שמונה, תשע, עשר? אז זה ריבית. קיבלתי שש, צריך להחזיר שש ואני לא זוכר. ואם אני מחזיר פחות זה גם לא החזרתי את ההלוואה. מה עושים במצב כזה? או עם כסף. קיבלתי הלוואה מחבר, לא ז-- אני זוכר בערך זה היה חמישים שקל, שישים שקל, שבעים שקל. לא

33:48 דובר 2 זוכר בדיוק וגם הוא לא זוכר בדיוק. שני הצדדים פה רוצים להחזיר את ההלוואה. המלווה והלווה רוצים להסתדר. גם המלווה וגם הלווה לא זוכרים את סכום ההלוואה. איך מחזירים בלי להיכשל באיסור ריבית? אז כותב כבר הרייב"ט[?] שכאשר מתי אתה מחזיר תוספת, אבל אתה לא מחזיר תוספת בגלל ההלוואה, בגלל ההמתנה, בגלל הזמן. אתה מחזיר תוספת על הספק, אין בזה איסור ריבית. דהיינו עם התפוחי אדמה. קיבלת שישה תפוחי אדמה ואתה לא זוכר שישה, שבעה, שמונה, אבל אתה בטוח שזה לא היה... זה לא היה עשר. זה אתה בטוח. תשע אולי, שמונה אולי, שבע אולי, שש אולי. אתה יודע, או זה היה שש או שבע או שמונה או תשע. עשר ודאי שלא. על כן אתה יכול להחזיר תשעה תפוחי אדמה כי אתה רוצה להחזיר פה את המקסימום האפשרי שיכול להיות ש-שקיבלת ואתה לא נכשל באיסור ריבית כי אתה לא מחזיר בשביל תוספת. אתה מחזיר כי אתה לא יודע כמה זה היה. אתה לא יודע, אתה יכול להחזיר עד המקסימום הגבוה. אבל עשר, אני כבר יגל את זה לעשר. זה כבר אסור. איסור ריבית. אתה מחזיר כבר תוספת. אותו דבר עם הכסף כמו שאמרנו. קיבלת הלוואה חמישים שקל, שישים שקל, שבעים שקל, אתה לא זוכר. אתה בטוח שזה לא יותר משבעים שקל ואתה בטוח שזה לא פחות מחמישים שקל ואתה לא זוכר בדיוק אם זה היה חמישים, שישים, שישים וחמש. גם הלווה לא זוכר, גם המלווה לא זוכר. אתה ניגש למלווה, אתה אומר לו, "תשמע, אתה זוכר כמה זה היה?" "אני לא זוכר, גם אני לא זוכר. אני זוכר שהיה זה בין חמישים לשבעים." אז הוא אפשר להחזיר לו שבעים שקל.

35:48 דובר 2 שבעים ואחד כבר אסור. שבעים ושמונה, מאה ודאי שאסור. זה תוספת, זה ריבית. אבל עד הסכום של שבעים אפשר להחזיר כי זה הספק איפה שאתה עומד. מתי שאתה מחזיר תמורת הספק, אין כאן איסור ריבית ואתה יכול להחזיר לו את הסכום הנ"ל. עוד הלכה חשובה בעניין ריבית. אסור להחזיר יותר. מה זה להחזיר יותר? היותר הזה יכול להיות בכמה אופנים. זה יכול יותר בשווי, זה יכול יותר, יותר בכמות, זה יכול להיות יותר באיכות. כל המקרים האלו אסור להחזיר יותר. בשווי, כמובן, קיבלת אה בקבוק יין בשווי חמישים שקל, ואתה מחזיר בקבוק יין בשווי שישים שקל. משהו אחר, יש כאן איסור ריבית. בכמות, קיבלת שלושת רבעי קילו אה קמח, אתה רוצה להחזיר קילו קמח. עוד פה בכמות איסור ריבית. או באיכות, אתה קיבלת, דוגמה בקבוק קולה וקיבלת, דוגמה כאן של הארץ, בקבוק פפסי, פפסי קולה, ואתה רוצה להחזיר קוקה קולה. זה קולה וזה קולה, אבל המחיר הוא שונה. הפפסי יותר זול, שקל וחצי יותר זול מהקולה. אתה מחזיר כאן משהו באיכות יותר טובה, זה אסור. אפשר לשים לב שהדברים האלו יכולים להשתנות. זה לא בגלל שההלכות האלו משתנים, אלא בגלל שהמצב משתנה. לדוגמא, שמעתי שבברזיל הפפסי קולה יותר יקר מהקוקה קולה, אז שם זה יהיה הפוך. שם אם קיבלת הלוואה של פפסי קולה, אתה יכול להחזיר קוקה קולה עם המלווה מוחל ומקבל משהו פחות חזרה. הוא לא מקבל משהו יותר חזרה. עדיף תמיד להחזיר את אותו דבר, אבל אם אתה מחזיר שמה תמורת אה קולה, מחזיר, שמה האיסור הוא הפוך. שמה אם קיבלת קוקה קולה אסור לך להחזיר פפסי קולה, כי שמה הפפסי עולה יותר. ובארצות הברית אומרים שהמחיר שווה.

38:15 דובר 2 פפסי קולה וקוקה קולה עולים אותו דבר, אז שם אין בעיה. קיבלת פפסי, אתה יכול להחזיר קוקה קולה. קיבלת קולה, אתה יכול להחזיר פפסי כי המחיר הוא אותו דבר. נוסיף על זה שזה לא הולך לפי מה שאתה קנית. זה הולך לפי המקום. כמו שהגמרא אומרת, יש מקום היוקר, מקום הזול. הוא הביא לי בקבוק של יין. יכול להיות שהבקבוק של יין הוא קנה את הסוג בקבוק הזה, את החברה הזאת וסכום מסוים, ואני אין לי זמן ללכת לסופר כמו שהוא הלך לסופר ואני רוצה לקנות את הבקבוק הזה במקום יותר יקר, יותר יוקרתי. אז הוא שילם שלושים שקל על היין הזה. אני נדרש לשלם ארבעים שקל על היין הזה. האם אני עובר על איסור ריבית? לא. קיבלת יין, אתה מחזיר בדיוק אותו יין. אין פה איסור ריבית. אתה יכול ללכת גם כן כמוהו לסופר, לקנות את זה בשלושים שקל ולהחזיר לו את זה. אתה החלטת שאין לך זמן ללכת לסופר. הלכת למכולתה יותר יקרה, שילמת ארבעים שקל והחזרת לו את זה. אין פה בעיה של ריבית כי החזרת בעצם אותו דבר, אותו שווי. אפילו אם קיבלת את זה במתנה, אולי הוא קיבל את זה במתנה, הוא לא שילם כלום. אין בעיה. החזרת אותו מוצר באותו שווי. אבל מה יהיה אם אני רוצה להחזיר מוצר במקום ששם זה עולה יותר יקר? פגשתי חבר בירושלים והוא הלווה לי בקבוק קולה, הלווה לי פחית קולה. תודה, אני חייב לך פחית קולה. פעם הבאה אני פוגש אותו, היה ל"ג בעומר היינו במירון ואני רוצה במירון להחזיר לו פחית קולה. הפחית שמה עולה כפול מחיר ממה שזה עולה בירושלים במכולת. לא בגלל אה שיש

40:15 דובר 2 שמה מחירון אחר, זה פשוט קשה להשיג שמה את המוצר הזה והדוכן, כל הדוכנים שמה מוכרים את זה מ-מ-מחיר יותר גבוה. כי בא ילד אחד, קיבל ארטיק מהחבר שלו בצפת ורוצה להחזיר לו את זה בים המלח. המחיר של ים המל..., המחיר של ארטיק בים המלח עולה הרבה יותר יקר מאשר מחיר של ארטיק בצפת. אסור לו להחזיר, ללכת לקנות שמה ארטיק ולהחזיר לו את זה שמה, כי שמה השווי של אותו ארטיק שווה הרבה יותר. זה איסור ריבית. אתה צריך לחכות ואו שתחזיר לו את הכסף של הארטיק כמו השווי בצפת או תחזיר לו ארטיק בצפת. אבל אל תחזיר לו ארטיק בים המלח, שארטיק בים המלח שווה ועולה הרבה יותר מאשר שזה עולה בצפת במקום שקיבלת את ההלוואה. אבא חוזר עם הבן שלו ממסיבות שבת, חוזר מהבן שלו, מ'אבות ובנים' והילד קיבל שמה חבילה של צ'יפס. חוזר הביתה, כבר התחיל לאכול את החבילה של הצ'יפס ומגיעים הביתה והילד הקטן, הילדה הקטנה, האחות מתחילה לבכות, גם היא רוצה צ'יפס והיא בוכה, בוכה, בוכה שהיא רוצה צ'יפס. אבא מחפש בבית, בארונות, אין צ'יפס לתת לאחות. טוב, הוא בא לילד ויגיד לו, "שמע, תביא לה את החבילת צ'יפס. תביא לה חצי חבילת צ'יפס ואני מחר אתן לך חבילה שלמה". האם זה מותר? תלווה לאחותך חצי חבילת צ'יפס תמורת ההלוואה אני מחר נותן לך חבילה שלמה. לא, אסור. איסור ריבית. יבואו וישאלו, מה אבא ובן יש איסור ריבית? זה בן, יושב על שולחנו. איך יכול להיות שיש כאן איסור ריבית? על כן צריך לדעת שכן, גם בין אבא לבן יש איסור ריבית. הגמרא בבבא מציעא אומרת, דף עה' עמוד א': "אמר רב

42:32 דובר 2 יהודה אמר רב מותר לו לאדם להלוות בניו ובני ביתו בריבית". דעה ראשונה שמותר להלוות בריבית כדי להטעימם טעם ריבית כדי שייי-ירגישו שזה לא דבר נעים, שהם מפסידים כסף. אז אולי זה טוב. "ולאו מילתא היא", אומרת הגמרא לא, זו לא ההלכה ואסור לעשות כן. "משום דאתי למיסרך". אסור להלוות בריבית לילדים, אסור דרבנן משום "דאתי למיסרך". מה זה "דאתי למיסרך"? הוא יתרגל. יש בריבית שני הצדדים, יש מתי שאתה צריך לשלם את הריבית שאתה מפסיד, זה לא נוח לך, ויש לך מתי שהרווחת את הריבית, אה, טעמת טעם ריבית, זה טוב. זה יכול חלילה להרגיל אותך לבקש עוד ועוד ריבית. על כן נפסק בגמרא וכן נפסק בשולחן ערוך סימן קס סעיף ח', שאסור להלוות בריבית לילדים, "דלמא אתי למיסרך", דלמא שהוא יתרגל וימשיך לעשות את הדבר הזה. אם כן, מה עושים? אתה, הילדה הקטנה, האחות בוכה ולילד יש כאן חצי חבילת צ'יפס והוא לא מוכן לתת, אה, זה ככה בקלות לאחותו. אז הכי טוב שבאמת להגיד לו תן חצי חבילת צ'יפס לאחותך, אני מחר אביא לך חצי חבילה. ת-ת-- בזה שאתה מביא חצי חבילה לאחותך, אתה מקיים מצוות ההלוואה. אתה מקיים פה מצוות מן התורה. אתה מרגיל אותו לעשות הלוואת חינם כמו שצריך, כמו שהתורה רצתה, רצתה, רצתה, התורה רצה והוא יקבל מה שהוא נתן הוא יקבל חזרה. זה אפשרות אחת. אפשרות אחרת זה תן את החצי חבילת צ'יפס הזה לאחותך. לא הלוואה, לא שום דבר, לא בשליחותי. תן לה את זה. תן לאחותך את החצי חבילת צ'יפס ואני מחר אתן לך משהו אחר תמורת זה. אולי אתן לך, נראה מחר מה נרצה לתת לך. אני אני אחזיר לך,

44:53 דובר 2 אבל עם תוספת, בלי תוספת. לא מבטיח שום דבר. אתה תן תן לה מתנה ואני אראה מה מחר אני יכול לעשות. לא בגדר הלוואה. כרגע יש פה מתנה בין אחד לשני וככה מחר אם הוא רוצה הוא יכול להחזיר חצי חבילה לילד או חבילה שלמה, כי בעצם לא הייתה כאן הלוואה. אבל להגיד תן הלוואה בשליחותי ואני אתן לך תוספת יותר, יש כאן איסור של ריבית. דבר נוסף, ריבית של כמות. אמרנו שאסור להחזיר יותר. מה זה להחזיר יותר? מה אם קיבלתי חצי בקבוק קולה מהשכן? אז אני צריך לקחת מטר ולמדוד בדיוק חצי בקבוק כדי לא להחזיר חלילה קצת יותר או קצת פחות, שזה יהיה בדיוק על המילימטר. וודאי שלא. מקובל שמחזירים פחות או יותר. קיבלת חצי בקבוק, תחזיר חצי בקבוק. קיבלת שלושת רבעי בקבוק, תחזיר שלושת רבעי בקבוק. תחזיר פחות או יותר את מה שקיבלת. לא להוסיף ולא להוריד. זה בסדר. חצי קילו, חצי קילו, שלושת רבעי קילו, שלושת רבעי קילו. עושים תמיד פחות או יותר. יש דברים שזה נהיה קצת מסובך. הלכתי לשכן, האישה הלכה לשכנה שלה. היא הייתה צריכה בשביל אפיית החלות, הייתה צריכה ביצים. ביקשה שתיים, שלושה ביצים. קיבלה מהשכנה שלושה ביצים ועכשיו היא רוצה, אחרי יום יומיים הלכה למכולת, רוצה להחזיר את הביצים. קיבלה שלושה ביצים ורוצה להחזיר שלושה ביצים. מצוין, אבל יש לנו עוד בעיה. לא כל ביצה אותו גודל. מה אם השכנה הביאה ביצים medium? לא הכי קטן, לא small, medium. לא large ולא אקסטרה large. והאישה רוצה להחזיר large. זה יותר גדול, זה תוספת. אז כך, כל עוד מדובר שתיים, שלושה ביצים, אפילו שהיא קיבלה medium ורוצה להחזיר large, עדיין זה

47:13 דובר 2 אדם לא מקפיד על זה ולא בודק באמת כמה ההפרש אגורות יש בין אחד לשני. זה נחשב סוג של מחילה ומותר לה להחזיר ביצים large, אבל אם היא קיבלה ביצים small היא לא יכולה להחזיר large, או אם קיבלה ביצים medium לא יכולה להחזיר אקסטרה large. אם היא קיבלה ביצה medium רגיל והיא בבית עכשיו קנתה בשבילה medium ביצים אורגניות שעולה פי שתיים במחיר. לא יכולה להחזיר עכשיו שלושה ביצים אורגניות ששווי כפול לאותה אישה. קיבלת שלושה ביצים, להחזיר שלושה ביצים. כי אם medium את יכולה להחזיר large. מה אם היא קיבלה תבנית של ביצים? קיבלה שתיים עשרה ביצים medium. פה כבר אי אפשר להחזיר large כי יש במכולת, יש בסופר הפרש ניכר בין medium ל-large, גם אם זה רק הפרש של שקל או שקל וחצי. אבל כשאדם הולך למכולת וקונה משהו ובעל המכולת צריך להחזיר לו עודף, אז הוא לא אומר השקל זה שום דבר. הוא מחכה לעודף שלו ורק אחר כך הולך. זאת אומרת, אנשים עדיין מקפידים גם על שקל וגם על פחות לקבל עודף. לכן יש הבדל לפחות של שקל וחצי בין ה-medium ל-large. אם קיבלה תבנית ביצים medium צריך להחזיר תבנית ביצים large-- medium. אי אפשר להחזיר large תמורת medium. medium medium large large. כל אחד צריך להחזיר את מה שהוא קיבל. עוד דבר בעניין ריבית הזכרנו שאיסור ריבית זה מתי שיש הלוואה. עכשיו לפעמים יש הלוואה, אבל לא בגלל שאחד ביקש מהשני תלווה לי כסף. נוצרה, נוצר כאן הלוואה במצב אחר. לדוגמא אדם עובד בשביל המעביד שלו, הוא מלמד בחדר. היא מורה, היא גננת בית הספר ויש כאן חוב של עובד ומעביד. הוא או היא

49:23 דובר 2 אמורים לקבל את המשכורת בעשירי לחודש ואותו מוסד נקלע לקשיים ואין אפשרות להחזיר את החוב, להחזיר, ל-לשלם. אין פה חוב. מתי נהיה פה חוב? ביום התשלום. ביום התשלום בעשירי לחודש המנהל המעביד צריך לשלם לעובד. ברגע כל עוד שהבן אדם עובד אין פה הלוואה. מגיע יום התשלום צריך לקבל תשלום. בא המנהל בא המעביד ואומר, "תשמע, החודש הזה יש קשיים, אני לא יכול לשלם לך היום. בעוד שבועיים אני אשלם לך בתוספת חמישים שקל, בתוספת מאה שקל". יגידו אולי זה מותר? אין כאן הלוואה. לא, זה ממש אסור. יכול להיות שאפילו ריבית קצוצה. כרגע נוצר כאן הלוואה. כרגע הגיע זמן התשלום. ברגע שזמן התשלום ואתה לא משלם לעובד שלך, תשלום ממשיך, אתה חייב לשלם לו, אבל אתה אסור לך להוסיף על התשלום הזה תוספת כסף עבור איחור התשלום. יש כאן איסור ריבית. נכון שהחוק מחייב לשלם על איחור בתשלום, ונראה בהמשך אם ירצה השם איך צריך להתמודד עם הדבר הזה, כי אסור לשלם ריבית. אסור לשלם תוספת על איחור התשלום. אז כאן, אפילו שזה לא נוצר מחמת הלוואה, זה נוצר מחמת עובד ומעביד משכורת. אי אפשר לתת, אה, תוספת על איחור המשכורת, איחור התשלום לעובד. זה יכול להיות אפילו במתנה. איך יכול להיות במתנה? אני יכול להחליט כמה אני רוצה לתת לו. אני רוצה לתת לו מאה שקל, מאתיים שקל, אלף שקל. מה? איך יש פה ריבית? אדם אומר לחברו, אדם אומר לילד בר מצווה, "אני אתן לך מתנה, אני אתן לך מאה שקל". אדם אומר לחתן שלו מתחייב לחתן שלו ברוך השם, מהשידוכים. הבת שלו השתדכה עם החתן, מתחייב לחתן. הוא מתחייב למחותנים לתת להם סכום מסוים של כסף.

51:49 דובר 2 עכשיו, כרגע הוא התחייב לתת עשר אלף שקל, עשרים אלף שקל, חמישים אלף שקל. כל עוד לא הגיע זמן ההתחייבות, זמן שהוא אמור לשלם את הסכום הזה, אין פה שום הלוואה, אין פה שום ריבית, אין שום בעיה בדבר. אתה יכול לתת מתנות למחותן שלך, לחתן שלך וכדומה. אין פה הלוואה, אין פה ריבית. אבל ברגע שהגיע זמן ההתחייבות, זמן שאתה אמור לשלם, אתה לא יכול לבוא ביום החתונה ולהגיד למחותן, "תשמע, התחייבתי להביא לך היום חמישים אלף שקל, אבל אין לי. אני אביא לך בעוד חודש חמישים וחמש אלף שקל". זה איסור ריבית, כי ברגע שהגיע זמן התשלום אתה בעצם צריך לתת את הכסף וכל יום שעובר מכאן ולהבא אפילו שזה מתנה, ברגע שהתחייבת אז אתה צריך לתת את אותו סכום ואסור ל-ל-להוסיף על הסכום הזה פיצוי על איחור התשלום. כתוב כבר, מובא כבר בבית יוסף בשם הרשב"א, שאדם יכול להגיד בזמן ההתחייבות למחותן שלו, "תשמע או בזמן החתונה אני אתן לך חמישים אלף שקל או שנה לאחר מכן אתן לך שישים אלף שקל". עוד לא החליט, אני נותן לי פתח מילוט כמה מתנה אני רוצה לתת לו. אבל אם הוא לא עשה כך, הוא אמר התחייב ביום הזה אני אתן לך חמישים אלף שקל, צריך לתת חמישים אלף שקל. הוא מאחר, עדיין חייב לתת חמישים אלף שקל. אסור להוסיף תוספת אחר כך מכיוון שזמן התשלום, זמן הפירעון, זמן ההתחייבות הגיע. אסור להוסיף על זה כלום. זה מתי שיש פה מתנה, התחייבות, נדוניה. זה יכול להיות בבר מצווה בכל דבר אחר. ברגע שהתחייבת למישהו אני אשלם לך או בר מצווה או איזה ספר אתה רוצה? את הספר הזה חמישים

53:52 דובר 2 שקל, אין בעיה. תלך לק-לקנות, תקנה את הספר הזה, אני אשלם לך חמישים שקל ובינתיים שכח לגמרי שהוא אמר לבר מצווה לבחור הזה שיביא לו חמישים שקל עבור הספר. עובר כבר חצי שנה, זה האחיין שלו. אחרי חצי שנה פוגש אותו האחיין ככה מרמז לו מה דוד, דוד, קנית את הספר שאמרת לי? וואי וואי וואי איך שכחתי להביא לך את החמישים שקל. תשמע, לא נעים לי. קח שבעים שקל. חמישים שקל מה שהתחייבתי אז זה עשרים שקל מתנה שאני רוצה לתת לך בגלל שנתתי לך את הכסף באיחור. זה אסור. עוד פעם, ברגע שהתחייבת לילד הזה חמישים שקל ובמיוחד שהילד כבר הלך וקנה את הספר הזה בחמישים שקל על סמך התחייבות שלך, אז אתה יכול להביא לו חמישים שקל. לא תוספת, לא שישים, לא שבעים, לא שום דבר אחר. אתה רוצה בעוד חודש להביא לו מתנה? נדבר. יש הלכות של ריבית מוקדמת וריבית מאוחרת. מתי מותר, מתי אסור, איך מותר ואיך אסור. אבל כרגע בזמן התשלום איחרת בתשלום, אין להוסיף תוספת. חמישים שקל התחייבת תביא לו חמישים שקל. מה יעשה אדם שבטעות עשה נזק? הפיל את הפלאפון של החבר שלו, שבר משהו ברכב שלו, יש פה נזק ורוצה להחזיר את החוב של הנזק. עכשיו, נתן לו מכה ברכב והתיקון עולה מאתיים שקל. אבל כאשר במוסך יתקנו את זה הוא יקבל נגיד שהפנס נשבר. הפנס שאתה שברת לא היה שווה מאתיים שקל, היה שווה פחות כי היה כבר משומש. עכשיו אתה מחזיר לו פנס חדש, משהו יותר טוב. אחד שבר בטעות את הפלאפון של החבר שלו. פלאפון כבר היה ישן ואתה מחזיר לו עכשיו פלאפון חדש יותר. אז אם כן

56:10 דובר 2 זה תוספת. אתה לא מקבל אותו דבר מה שהוא קיבל. צריך לדעת שבנזק אין איסור של ריבית. מתי יש איסור של ריבית? מתי שזה נעשה מחמת הלוואה כמו שדיברנו מקודם אומר כך ומ"כ קניין[?]. אבל בנזקים אין איסור ריבית. אדם שבר משהו למישהו אחר, הוא יכול ללכת למוסך ולהביא לו משהו חדש תמורת יכול. כמה זה עולה? מאתיים שקל. אני אביא לך מאתיים שקל ועוד חמישים שקל על העוגמת נפש על ההפסד זמן שלך שאתה צריך ללכת למוסך. קח פה מאתיים חמישים שקל. אין בעיה. בנזק מותר לשלם תוספת כי לא הייתה כאן הלוואה. יש פה תשלום על הנזק. נעבור עכשיו לנושא אחר בהלכות ריבית. הדבר שנקרא היתר עסקה. הזכרנו שיש בעיות החייבים פתרון מתי שאחד כן רוצה להלוות לשני בריבית, או כאשר אחד נדרש בלית ברירה לשלם ריבית אם זה לחברת גז, חברת חשמל, לארנונה, למים או אם זה חסכונות שהוא ברצון רוצה להשקיע בהם, או שמדובר בדברים שלא בשליטתו, לא ברצונו. חיסכון לכל ילד. בחוק פנסיה חובה וכדומה, שהכספים מושקעים בתוספת ריבית. איך פותחים את הבעיה של הדבר? על כן יש דבר שנקרא היתר עסקה. מה זה היתר עסקה? יש כאלו שחשבו פעם שחושבים עדיין שהיתר עסקה זה סוג של קמע. אתה הולך לרב, משלם לרב, כותב לך היתר עסקה, שם את זה בחנות והכל מושלם. הכל בסדר גמור. זה יביא לך ברכה ועסקים ולא יהיה שום איסור ריבית והכל בסדר. בסדר ומצוין. סוג של קמע. כמובן שהיתר עסקה הוא לא קמע. יש כאלו שחושבים שהיתר עסקה זה תעודת כשרות שבאים רבנים ובודקים בעסק שלו, בודקים בחנות, בודקים במפעל האם הכל מתנהל כשורה, הוא משלם בזמן, הוא לא

58:43 דובר 2 משלם ריבית, אולי הוא לא לוקח ריבית וזהו. הוא יקבל עכשיו תעודה יפה שיש לו מהבית דין הזה היתר עסקה. נכון, עכשיו הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה כי יש לו תעודת כשרות. בסדר, הגבילו אותו פה ושם, אבל זהו, הוא יכול לישון בשקט. על כן היתר עסקה זה לא קמע ולא תעודת כשרות. אם כן, מה זה היתר עסקה? היתר עסקה בעצם זה חוזה. היתר עסקה בעצם זה שטר. הנה דוגמה של שטר של היתר עסקה. זה שטר פשוט שאדם יכול לרשום בינו לבין חברו שטר היתר עסקה כדי שיוכל לקבל ריבית. נראה כמה ואיך מאחד לשני. מתי שנדרש לעשות היתר עסקה למפעל? מתי שנדרש לעשות היתר עסקה לגוף פיננסי? לבנק, חברת ביטוח, חברת השקעות וכדומה. זה לא נגמר בשטר כזה. זה כמה וכמה עמודים. זה חוזה ארוך שטובי עורכי הדין יושבים על זה שעות רבות, הן מצד הרבנים והן מצד הגוף הפיננסי, כדי למצוא נוסח שמתאים לשני הצדדים. איך לעשות היתר עסקה כדי ששום צד לא יעבור על איסור ריבית? אם כן, איך באמת אפשר לעשות דבר כזה? אם התורה אסרה והחמירה כל כך על איסור ריבית, מה אני אבוא, אקח שטר, אכתוב כמה דברים ופתאום מותר לקחת ריבית? המלווה לא עובר על שישה לווים, הלווה לא עובר על הלווים שלו. איך נהיה דבר כזה? זה מרצדק[?] משווה את זה, כותב את זה, מזכיר את זה בדומה לפרוזבול. אתה יודע שיש שטר פרוזבול שבשמיטה אסור ל-- אה אחרי שמיטה. השמיטה בעצם משמטת, מבטלת את כל ההלוואות שהיו לפני כן ואסור לבקש את הכסף של ההלוואה אחרי השמיטה חזרה. באו חכמים כבר בזמן הלל הזקן וראו שננעלת הדלת בפני

1:01:12 דובר 2 הלווים. המלווים לא רוצים להלוות כי הם לא יקבלו את הכסף חזרה. אז מצאו פתרון כדי לשמור על מצוות עשה מן התורה להלוות, מצוות עשה להלוות האדם לשני, עושים שטר פרוזבול. שטר פרוזבול אומר בעצם שבמקום שאני מלווה לך, אני מלווה, מוסר את כל חובותיי לבית הדין. עכשיו זה לא הלוואה ממני אליך. החוב הפך לבית הדין. אני לא יכול להלוות-- לקבל את ההלוואה ממך חזרה אחרי שנת שמיטה, אבל בית הדין שהוא לא איש, הוא גוף, הוא יכול לבקש את ההלוואה חזרה, וככה בעצם עקפנו את הבעיה של השמיטה משמטת ואפשר להלוות ואפשר לדרוש את ההלוואה אחרי שמיטה אם עשו פרוזבול. על כן שטר היתר עסקה. איך הוא מועיל? בעצם עושים כאן חוזה. עושים כאן חוזה בין שני צדדים, כמה צדדים לשנות את מהות ההלוואה. במקום שזה יהיה הלוואה, חלק מהכסף יהיה פיקדון וחלק מהכסף עדיין נשאר הלוואה. תלוי. יש לנו כמה וכמה סוגים של שטרי היתר עסקה, אחד שונה מהשני, אבל באופן גדול אנחנו רוצים לשנות את מהות העברת הכסף בין אחד לשני. הרי אם אני רוצה, יש לי מאה אלף שקל, יש לי מיליון שקל, אני רוצה לתת למישהו אחר, תקנה עבורי דירה. הוא הולך, הולך לעורך דין, הולך למוכר, קונה עבורי דירה, רושם את הדירה עבורי, קנה את זה בשבילי. הכל רשום על שמי. הוא עבד, הוא טרח, מגיע לו דמי תיווך, מגיע לו שכר טרחה. אני יכול לשלם לו על הכסף הזה. אין פה, אין כאן בעיה של ריבית. הוא לא קיבל הלוואה, הוא השקיע את הכסף עבורי ואחר כך אני נהנה מהפירות של הדירה, מהדמי שכירות, והוא קיבל את דמי התיווך שלו, את השכר

1:03:32 דובר 2 טרחה שלו. כן, אנחנו רוצים בעצם שההלוואה, שכל הלוואה בין שני צדדים, יהפוך לעסקה, יהפוך להשקעה, במקום שכל הכסף זה נשאר אצלו והוא יכול לעשות מה שבא לו עם הכסף, לו יש הגבלות. חלק מהכסף הופך להיות השקעה, חלק פיקדון. לא ניכנס לכל הפרטים כרגע, כדי שזה לא הלוואה רגילה. ברגע שזה לא הלוואה רגילה, אם כן אפשר לקבל את הרווח של ההשקעה. אני משקיע אצל מישהו אחר בחנות שלו, בעסק שלו, במניות שלו, בכל דבר שאני רוצה להשקיע ומקבל על זה רווח. לא בגלל שזה הלוואה, אלא בגלל שהשקעתי אצלו. זה בגדול הנוסח שאנחנו רוצים לעשות מתי שיש שטר היתר עסקה בין שני צדדים. אז קודם כל, מכיוון שזה השקעה, אני לא יכול לדרוש כמה ריבית שאני רוצה. אני לא יכול לעשות שטר היתר עסקה, בוא תחתום לי פה שאתה נותן לי עשרים וחמש אחוז שנתי על הכסף שלי. זה המון. אין שום השקעה היום, השקעה נורמלית שמניבה כזה סכום של עשרים וחמש אחוז ריבית. יש, בבנק מקבלים פחות מאחוז. יש כל מיני השקעות, יש דירות, שלוש אחוז, חמש אחוז, אבל אין מצב של עשרים וחמש אחוז. אם כן, שטר היתר עסקה והמלווה כותב שהוא דורש מהלווה עשרים וחמש אחוז שנתי ומעלה, לפעמים זה יכול לקרות. זה נשמע הרבה, עשרים וחמש אחוז שנתי, אבל כשאתה כותב את זה בחודשי, סך הכל כתבת פה שלושה אחוזים לחודש תשלם לי. שלוש כפול שתיים עשרה, יש לנו פה כבר עשרים ושש אחוז. אם כן... אה, שלוש כפול שתיים עשרה, יש לנו פה שלושים ושש אחוז. אם כן זה אסור. שטר היתר עסקה לא יועיל בדבר הזה, כי אנחנו אומרים שיש

1:05:33 דובר 2 פה השקעה. השקעה זה לפי הכללים של ההשקעה. אז היתר עסקה מועיל לקבל אחוזים של השקעה, לא אחוזים גדולים מדי ומופרזים מדי. פוסקים מזכירים את העניין של עד שש עשרה אחוז. עד שש עשרה אחוז אפשר לבקש בשטר היתר עסקה סכום של ריבית, כי בעצם יש פה כעין השקעה. חייב, צריך ששתי הצדדים יחתמו על ההיתר עסקה כדי שיהיה היתר עסקה. עכשיו אחת הבעיות: שמפעל מסוים, גוף פיננסי מסוים, יש לו היתר עסקה - אין בעיה. האם זה אומר שאני מכוסה? האם זה אומר שאני רגוע? אני יכול להלוות מהם בריבית? ברוך השם, אחרי הרבה עבודה של הרבה גופים, בתי דין שהלכו מבנק לבנק, מחברת השקעה לחברת השקעה, חברות ביטוח וכדומה, ברוך השם יש כמעט לכולם בתחום הזה היתר עסקה. מתחילים הבנקים. לבנקים יש היתר עסקה, בנקים בארץ, יהודים. אוסיף פה שכל הבעיה של ריבית זה כמובן כאשר מדובר על יהודי. מותר להלוות לגוי בריבית ומותר לקבל ריבית מגוי. אין בעיה מתי שמדובר על בנקים בחוץ לארץ, רק צריך לבדוק שהבעלים של הבנק הם לא גויים, כי יכול להיות שכל הפקידים הם גויים, אבל מה עם הבעלים? אם הבעלים הם גויים אז זה בסדר, ובתנאי גם שאין יהודי באמצע שמתווך את ההלוואה. אתה מקבל את ההלוואה מגוי, תוספת ריבית, הוא נותן לך ריבית, זה בסדר. אבל כאן בארץ מדובר על בנקים של יהודים. יש כמה וכמה מכתבים של הרבי, שהרבי כותב על זה, שאנשים שכתבו שלוקחים הלוואה, רוצים לקחת הלוואה, כבר לקחו הלוואה מבנק וכדומה, הרבי מזכיר שצריך להיות כתוב שזה על פי היתר עסקה. היתר עסקה כתיקון חז"ל. הרבי מזכיר היתר עסקה, לפעמים גם ראשי תיבות. יש נידון

1:07:42 דובר 2 בעל פה, אבל חייב שיהיה על פי היתר עסקה. אז לבנקים יש היתר עסקה. אני רוצה לקחת מהבנק. אני רוצה לקחת מחברת האשראי, חברות האשראי ברוך השם גם כן, ישראכרט, כאל וכולי, יש להם היתר עסקה. אני רוצה לקחת עכשיו, לגהץ את הכרטיס אשראי, מה שנקרא בקרדיט בתוספת ריבית. לא לשלם תשלומים בלי ריבית שזה אין בעיה. לשלם פה, אני הולך למכולת, הולך לסופר וזה לפני פסח, זה לפני החגים ויש לי פה קנייה גדולה. אין לי מספיק כסף בחשבון לכסות את זה, אבל בוא נגייס נגהץ את הכרטיס אשראי במקום לשלם עכשיו את הארבעים ארבע אלף שקל לקניות. אני פורס את זה על כמה תשלומים בתוספת קרדיט. תוספת קרדיט שחברת האשראי גובה ממני ריבית על ההלוואה שהם נותנים לי. הם ישלמו לסופר את הכסף ואני משלם עוד חודש, חודשיים, שלוש, ארבע תוספת ריבית כמה שזה לא יהיה. הם בדרך כלל גובים אה עשרה, אחד עשר אחוז על הריבית על הדבר הזה. השאלה שנשאלת איפה כאן עסק? איפה כאן השקעה? אמרנו שכל היתר של היתר עסקה זה שאני משקיע או שהם משקיעים. כאן חברת האשראי נותנת לי הלוואה. זאת אומרת הם משקיעים בי. היתר עסקה עוזר מתי שיש עסקה שהם משקיעים. במה הם משקיעים בדיוק? בחלב? במצות? בקורנפלקס שקניתי? זה לא השקעה בדברים שהם לא השקעה אי אפשר להסתמך על היתר עסקה. זה לא עושה כלום, זה לא עוזר כלום. אדמו"ר הזקן בסעיף מ"ב מחמיר מאוד, מדייק מאוד מה אפשר לעשות מתי שעושים עסקה, מה אפשר לעשות עם הכסף ומה לא. אם אני רק קונה אוכל אין עסקה. לכן חייבים לבדוק שיש עסקה. אם אני רוצה ללכת לבנק ואני צריך

1:10:00 דובר 2 מהם כסף בשביל לקנות דירה, יש כאן עסק. הבנק משקיע ביחד איתי בדירה שלי. הדירה שלי עם הזמן הערך שלה עולה. יש כאן השקעה. אין בעיה. אני לוקח משכנתא עם ריבית. אני צריך לשלם את הריבית. יש לבנק שטר היתר עסקה. בסדר, אני לוקח את ההלוואה עבור עסקה עבור קניית דירה הכל בסדר גמור. אבל מה אם אני רוצה את הכסף לדברים אחרים? אז כתבו הפוסקים, כותבים הפוסקים שאם יש לך עסק אתה יכול לקחת את הכסף גם בשביל דברים אחרים. זאת אומרת, אני כרגע הולך לסופר ורוצה לקנות ארבעת אלפים שקל אוכל. זה לא עסקה, אבל יש ברשותי דירה. כיוון שיש ברשותי דירה והם כותבים את זה בשטר, בשטר היתר עסקה, שכל הלוואה שאני לוקח על סמך היתר עסקה, המלווה שנותן לי את הכסף מושקע בכל העסקים הכשרים שלי. אפילו שלא רשמתי עכשיו שיש לי בית או אין לי בית, יש לי זה ואין לי זה, אוטומטי שאני סומך על היתר, היתר עסקה. כל הדברים, כל ה-, הוא המלווה משקיע בכל העסקים הכשרים שיש לי. מגיש עסקים כשרים כי אנחנו לא רוצים עסקים לא כשרים, דברים שעובדים בשבת, דברים שעובדים עם ריבית וכדומה. אז אם יש לי נכס אז אני יכול לקחת הלוואה בהיתר עסקה. עד איזה סכום? יש לי נכס, יש לי בית, דירה של מיליון שקל אבל חצי מיליון שקל משכנתא לבנק וחצי מיליון שקל כבר שייך לי. כבר פרעתי את הסכום הזה לדירה. אז בעצם חצי מיליון שקל יש לי כאן. אני יכול לקחת הלוואות בהיתר עסקה עד סכום של חצי מיליון שקל. אבל מה נעשה אם אין לי דירה? אין לי דירה אז אני צריך

1:12:09 דובר 2 זקוק כרגע להלוואה לעשות קנייה בריבית עם היתר עסקה. האם אני יכול לעשות את זה? אז אם אין דירה יש כבר פחות השקעה. צריכים למצוא האם יש לך משהו שהצד שנותן לך את ההלוואה משקיע בך. האם יש לך תוכנית חיסכון בבנק? אם יש לך, אז אותו סכום אתה יכול לקבל הלוואה בהיתר עסקה. יש לך בבנק חמישים אלף שקל השקעה, תוכנית סגורה, תוכנית השקעה, אז הבנק בעצם משקיע באותה תוכנית, באותם כספים, אתה יכול לקבל הלוואה היתר עסקה על אותו סכום. אין לך השקעות, אולי יש לך רכב. בעצם הרכב שלך גם שווה כסף. אתה בעצם יכול להשכיר את הרכב לאחרים, יש פה שווי של כסף. אולי יש לך בבית יהלומים וזהב שבעצם אתה יכול להשכיר או למכור את זה. זה דברים שהערך שלהם יכול לעלות, זה גם כן השקעה. אבל בחור ישיבה, בחורה בסמינר וכדומה, שאין להם דירה, אין להם רכב, אין להם השקעה, אין להם תוכנית חיסכון, אין להם שום דבר. האם הם יכולים לקחת הלוואה מחברת אשראי, מהבנק, היתר עסקה? לא. אין פה עסקה. הבנק לא משקיע בשום דבר. יש היתר שהרבה פוסקים מזכירים אותו ושרוב הפוסקים חולקים עליו, זה היתר שהשואל או המשיב שהוא מזכיר-- שהוא מסכים שגם אם אין לאדם שום נכס, אבל אם הוא עובד יש לו משכורת, משכורת נחשבת גם כן סוג של השקעה ועל סמך המשכורת הוא יכול לקחת עד סכום הגבול המשכורת הלוואה בהיתר עסקה. רוב הפוסקים חולקים על הדבר הזה, אבל בחור ישיבה שאפילו לא עובד, אין לו עבודה, אין לו השקעה, אין לו נכס, לא יכול לקחת על פי היתר עסקה. היתר עסקה לא

1:14:20 דובר 2 מועיל מתי שהוא ירצה עכשיו לקחת כסף כי הוא צריך לקנות במכולת, הוא צריך, אה, משהו שזה לא עסקה, לא יוכל לעשות את זה על פי היתר עסקה. אז נזכור, היתר עסקה מועיל, כן, מתי שיש כאן עסקה, מתי שאחד משקיע בצד השני, אבל אם אין עסקה, ההיתר עסקה שתלוי בבנק לא מועיל כי הבנק אין לו במה להשקיע באותו בחור, אותו בחורה שאין בהם במה להשקיע. אם כן, הריבית היא ריבית והיתר עסקה לא מועיל במצב כזה. היתר עסקה בין שני אנשים. אז אפשר ללכת. ראובן הולך לשמעון, עושים הלוואה ביניהם עם היתר עסקה, אין בעיה. מה אם ראובן כבר נתן הלוואה לשמעון וביקש ממנו ריבית והוא לא ידע שזה אסור, הוא שכח שזה אסור ונתן לו ריבית על כמה שנים והוא מקבל כל חודש, כל שנה ריבית. אחר כך אמור לקבל את הקרן ועכשיו הוא ברוך השם לומד שיש פה איסור חמור של ריבית. מה הוא יכול לעשות? הרי ההלוואה הייתה לפני שנתיים, לפני שלוש. האם עכשיו הוא יכול לתת היתר עסקה? כן, הוא צריך מיד עכשיו לעשות היתר עסקה. ההיתר עסקה לא יחול על הריבית של השנה, שנתיים שעברו, אז זה הוא יצטרך להחזיר או למחול על הריבית הזה, הוא לא יכול לבקש על מה שהיה. הוא צריך עכשיו לעשות היתר, היתר עסקה בתוספת קניין המלווה והלווה כדי שמכאן ולהבא הכספים שהמלווה כבר נתן ללווה יהיו על פי היתר עסקה. פנה יהודי אליי, אבא, ש... אמ, הבן שלו שנמצא בחוץ לארץ, האבא נמצא כאן בארץ והבן שלו בחוץ לארץ. הבן שלו היה צריך כספים, נדמה לי שהוא שליח שמה, אמ, מוסדות ברוך השם. צריך כספים בשביל העסקים

1:16:35 דובר 2 שלו, הפרנסה שלו. אז האבא אמר בוא נעשה ככה, יש לי חשבון בנק בארצות הברית שיש לי עליו כרטיס אשראי. הנה, נתן לו את המספר או את הכרטיס הפיזי של הכרטיס אשראי ו-אה תשתמש בכרטיס אשראי שלי והוא צריך את זה עכשיו לכמה חודשים, אחר כך נעשה סיכום כמה הוצאת על הכרטיס הזה ואתה תחזיר לי את הכסף מתי שתוכל. הבן שמח, מצוין. לקח את הכרטיס אשראי ועשה קניות בחוץ לארץ עם הכרטיס אשראי האמריקאי בשביל הדברים שהוא צריך. עכשיו, לכאורה הכל בסדר. הוא, כרטיס אשראי בארצות הברית זה בנק של גויים, אין בעיה של ריבית. אבל למי הוא צריך להחזיר את הכספים שהוא קיבל? הוא צריך להחזיר את זה לאבא שלו, יהודי. זאת אומרת, יש כאן הבן שלקח כרטיס אשראי אמריקאי, עשה עם זה קניות בריבית, בקרדיט, בארצות הברית והוא צריך להחזיר את הכסף לאבא שלו. הסכומים כאן שהוא צריך לשלם, הוא צריך לשלם להם לבנק הגוי, לחברת אשראי של הגויים בתוספת ריבית. האבא בינתיים שילם לגוי את הסכומים האלו ורשם את הכל. הבן חייב לי עשר אלף דולר ועוד אלף דולר ריבית, אחד עשר אלף דולר. הריבית לא הלך ליהודי, הריבית הלך לגוי, אבל עכשיו הבן צריך להחזיר לאבא אחד עשר אלף דולר, שהאבא כבר שילם אחד עשר אלף דולר לגוי. אבל עכשיו הבן רוצה להחזיר לאבא. יש כאן הלוואה בין שתי יהודים. אסור לבן להחזיר פה את הריבית לאבא, אלא אם כן הבן יעשה שטר היתר עסקה עם האבא שלו שההלוואה תהיה, הכרטיס אשראי תהיה על פי היתר עסקה. אז יוצא פה דבר מעניין שלפעמים בנק של גוי יותר חמור מבנק של יהודים. לדוגמא כאן בארץ יהודי

1:18:52 דובר 2 היה צריך הלוואה אבל הוא כבר לקח כל כך הרבה הלוואות מכל הבנקים, הבנקים כבר לא רוצים להלוות לו. היהודי הזה הולך לחבר שלו, אומר תשמע, תיקח בבקשה הלוואה בשבילי על שמך בבנק, אני אחזיר לך את הכסף בתוספת ריבית, מה שהבנק מבקש. אוקיי, יהודי הלך לבנק, לקח עשר אלף שקל מהבנק בתוספת ריבית. היהודי שלקח את הכסף מהבנק, לבנק יש היתר עסקה. הוא מקבל את הכסף מהבנק, הכל בסדר, קיבל הלוואה. עכשיו הוא, הוא לא צריך הלוואה בשבילו, הוא צריך הלוואה בשביל החבר שלו. לקח את הכסף הזה והעביר אותו לחבר. עכשיו החבר כל חודש שאל אותו כמה החזרת לבנק? החזרת אלף ומאה? הנה אלף ומאה. רגע, אתה מחזיר אלף קרן ואתה מחזיר לי מאה של ריבית. נכון, אני יכול להחזיר לבנק את המאה של הריבית כי אני עשיתי היתר עסקה עם הבנק. אבל מה עם המאה שאני מקבל ממנו? אין היתר עסקה בינינו. הפוסקים כותבים שחייבים גם לכתוב היתר עסקה בין שני הצדדים. אתה לוקח הלוואה בשביל מישהו אחר? מצוין, אתה יכול, אה, לשלם לבנק את הריבית על פי, על פי היתר עסקה שבינך לבנק, אבל אתה צריך גם היתר עסקה בינך לבין החבר מכיוון שאתה נתת לו את הכספים האלו כדי שהוא יוכל להחזיר לך את הריבית שאתה מעביר לבנק. ויותר חמור מזה, אם הבנק הוא בנק של גויים. אם אתה נתת-- לקחת הלוואה מבנק של גויים בתוספת ריבית ועכשיו אתה מעביר את הכסף הזה לחבר, לא אתה היית צריך את הכסף הזה, זה היה בשבילו. מביא לך את הכסף, עכשיו הוא רוצה לשלם לך את הכסף כדי שתחזיר לבנק של הגויים. אין פה בכלל היתר עסקה.

1:20:41 דובר 2 למה צריך היתר עסקה? בין שתיהן הוא חייב היתר עסקה. אי אפשר אפילו להגיד שהיתר עסקה של הבנק שחל עליה יחול גם עליו. אין היתר עסקה ביני לבנק, כי הבנק הוא בנק של גויים, לא צריך היתר עסקה. אז פה יוצא שבבנק של גוי זה עוד יותר חמור עם שתי היהודים לא עוטי-- לא עושים היתר עסקה ביניהם כדי שיוכל להחזיר את הכסף, הריבית לבנק של הגויים. אז היתר עסקה מאוד, מאוד חשוב תמיד לעשות אותו כדת וכדין. אם מישהו לא יודע איך לעשות, ברוך השם, יש הרבה בתי דינים ורבה-רבנים המתמחים בזה, יכולים לקבל עזרה איך לערוך את השטר היתר עסקה. בהמשך להלכות של היתר עסקה, הציבור נדרש בעל כורחו לדעת ולהבין איך להסתדר עם המצב הזה. ברוך השם, המדינה החליטה לתת לכל ילד חיסכון, ביטוח לאומי מפקיד כסף, חיסכון לכל ילד. המדינה מחייבת כל מי שעובד שהמעביד והעובד יפרישו חלק לקרן פנסיה או פנסיה חובה. יש אנשים שבנוסף לכך רוצים קרן השתלמות, רוצים קרן אחר, השקעה אחרת והכספים האלו הולכים או לבנק, חברת ביטוח, חברת השקעות והם משקיעים את הכסף הזה. הם משקיעים את הכסף הזה על שמנו, כל אחד על שמו. אם לי יש לי קרן פנסיה, הכסף נמצא בחו-חו-חברות שונות, זה הכסף שלי, זה לא רשום שמה שהכ-כ-כסף שייך לחברת מנורה, חברת כלל, חברת אלטשולר, הוא שייך אליי. הוא שייך לילד הזה, לילדה הזאת, לאימא הזאת, לאבא הזה. כל אחד יש פה את הכסף עליו. באמת פעם היה תעודות סל ותעודות סל יכלו לרשום את זה על שם החברה המשקיעה. הממשלה לפני כמה שנה או קצת יותר ביטלה את הדבר הזה שגם שזה עובר דרך תעודת סל

1:23:03 דובר 2 חייב לדעת מי המשקיע, של מי הכסף הזה שייך. מה הם עושים עם הכסף? הם רוצים ל-להשקיע את הכסף כדי שיהיה תשואה. אז יש את הדבר ה... יחסית פשוט יותר שזה אגרות חוב. חברות ב-ב-בכאן בארץ, אולי פעם אחרת נדבר בכלל על המושג הזה של חברה בע"מ ואיך זה עובד, אבל מהרבי רואים לכאורה שגם חברה בע"מ צריך היתר עסקה. חברות בארץ, בעלים יהודים והחברה צריכה כסף. צריכה כסף כדי לבנות מפעל חדש. צריכה כסף כדי להשקיע במכונות, בפיתוח של דברים. היא רוצה להגדיל את ההכנסות שלה וזה שרי[?] על ידי בנייה, ובשביל לעשות את הדבר הזה היא צריכה כסף. ללכת לבנק ולבקש הלוואות זה אפשרות אחת, אבל הבנק יש לה את התנאים שלה עם הריבית שלה, היא לא תיתן כסף בלי סוף לכל חברה, אה ובמיוחד לא תמיד בריבית נמוכה. על כן יש אפשרות אחרת שעומדת בפני כל חברה בע"מ ויש חברה בע"מ שהיא לא מוכרת. אה אלפי חברות בע"מ כאן בארץ שהם יכולים לבקש מהציבור כסף ויש מה שנקרא חברה ציבורית שהיא נסחרת בבורסה, אם זה בתל אביב. יש חברות בארץ שנסחרות בבורסות בחוץ לארץ. זה לא משנה, זה חברה יהודית והיא רוצה להנפיק אגרות חוב. מה זה אגרות חוב? זה בעצם נייר איגרת שהיא אומרת אני נותן לך את הנייר הזה תמורת סכום מסוים. אתה מביא לי מאה אלף שקל ואגרות חוב כל אחד יש לה ריבית וזמן. אגרות חוב יש אגרות חוב לחמש שנים, לעשר שנים, לעשרים שנה ואתה מקבל כל... בדרך כלל זה אה פעמיים בשנה, תקבל ריבית על הסכום הזה שהשקעת אצלי. אני מקבל חברה בע"מ, אני מקבל ממנו וממנו וממנו ממנו מהציבור השקעות

1:25:36 דובר 2 שזה גופים פיננסיים שמעבירים את הקרן פנסיה לחברות האלו והם מחזירים את הכסף בתוספת ריבית. כן, איך מתירים דבר כזה? יהודי, חברה ששייכת ליהודים משלמת ריבית ליהודי אחר. כדי שלא יהיה פה איסור ריבית חייב להיות שוב היתר עסקה. ופה יש אלפי חברות. אז יש בנקים, בסדר, יש להם היתר עסקה, אבל יש עוד הרבה חברות. יש חברות ברוך השם שהסכימו לחתום על היתר עסקה ויש חברות שלא הסכימו לחתום על היתר עסקה וממשיכים לשלם ריבית לאלפי ומיליונים של אנשים שיכול להיות שהכסף שלנו גם נמצא שמה אם לא עשינו מה שצריך ומקבלים ריבית. אז אדם לא יודע. הוא לומד בכולל, הוא עובד, הוא חושב שהכל בסדר ולא יודע שקרן הפנסיה שלו מושקעת בחברה שמשלמת ריבית. אני מדבר שיש בעיות של עובדים בשבת ופסח, אבל דווקא הריבית היא החלק היותר חמור פה ומקבל בקרן פנסיה שלו הוא רואה כל פעם בשנה הוא מקבל דוח. הנה, זה מה שהקרן פנסיה שלך הניב. קיבלת אחוז, שני אחוז, שלושה אחוז, ארבעה אחוז. תלוי כמה יש באגרות חוב וכמה יש במניות. בשתיהם, גם במניות יש דיבידנדים שזה ריבית ואגרות חוב יש את הריבית שהמוסכמת מההתחלה שמקבלים. כדי שלא נעבור, נעבור חלילה על איסור ריבית, אם זה בקרן פנסיה, אם זה החיסכון לכל ילד, קרן השתלמות, השתלמות, כל הקרנות למיניהם, קרן מנהלים וכולי, חייבים להשקיע את הכסף על פי ההלכה. חייבים שיהיה כאן פיקוח. חייבים שמישהו בדק, מישהו שמבין בזה שהכסף מושקע בצורה מותרת, דהיינו שיהיה שם היתר עסקה. אה לא כל חברה מסכימה שיהיה היתר עסקה, אז אני לא אשקיע בחברה שאין היתר עסקה. ברוך השם כיום יש הרבה יותר חברות שהסכימו להיתר עסקה,

1:27:57 דובר 2 אז לא נעשה השקעה בהיתר מקום שאין היתר עסקה. ניקח, ניקח רק אגרות חוב של חברות שיש להם היתר עסקה. ניקח איגרת חוב ממשלתית של הארץ שברוך השם יש היתר עסקה. כמה וכמה מכתבים על זה מהרבי שדאג שממשלת ישראל יהיה לה היתר עסקה על הבונדס, בונדס אגרות חוב שלה שהיו חלק בארץ שהיה היתר עסקה חלק בחוץ לארץ שלא היה היתר עסקה. הרבי דחף ששניהם יהיה להם היתר עסקה ולא לתת כסף ולא לקנות אגרות חוב כאלו של ממשלת ישראל אם אין להם היתר עסקה. ברוך השם יש להם היום היתר עסקה. אז קמו כמה וכמה אה ארגונים רבניים שמפקחים על הדבר הזה. היום יש לנו בעיקר שלושה גופים ש-- גופים רבניים שמפקחים על העניין הזה. יש לנו את ועדת סיידה[?] החרדית, שחלק מההשקעות מפוקחים על ידם. יש לנו גלאט הון, עוד גוף רבני שמפקח ויש לנו תשועה כהלכה. עוד גוף רבני שמפקח על העניין. כל אחד יש לו את השיטה שלו. לא ניכנס כרגע איך כל אחד עושה את זה. אחד מחמיר בזה ומקל בזה. אחד מחמיר בזה, כל אחד עם השיטה שלו. כמובן, כל אחד חושב שהשיטה שלו היא הכי טובה. כל השיטות הן בסדר, אבל חייב אחד מהשיטות. חייב לבדוק כל אחד איפה הכסף שלו נמצא. איך בודקים את זה? פשוט לוקחים את הדפים שיש לנו של הקרן פנסיה שלנו ומסתכלים באיזה מסלול נמצא ההשקעה שלי. יש היום בכל החברות ברוך השם השקעות על פי ההלכה. כל אחד קורא למסלול שלה מסלול אחר. בהראל מסלול כהלכה זה מסלול הלכה, זה מסלול אגרות חוב ממשלתי, זה השתלמות כהלכה. כל אחד יש לו שם אחר. בדרך כלל משהו, מסלול

1:30:06 דובר 2 הלכתי, מסלול הלכה, חיסכון, טופ מסלול הלכה. כל אחד יש לו כל החברות פה יש ממש אה מיטב דש, אלטשולר שחם, הפניקס, הראל, כלל, מנורה מבטחים, מגדל, מקפת, פסגות. כולם יש היום ברוך השם עבדו על זה הרבה הרבה זמן עם עורכי דינים כדי שהדבר יהיה קביל גם בבית המשפט. לא פעם ופעמיים הגיעו היתר עסקה של החברות האלו לבית משפט. בית משפט מתייחס לשטר היתר עסקה כמסמך משפטי. וכן, ברוך השם נתנו תוקף למסמך הזה שנחתם על ידי הדירקטוריון של החברה שההשקעה היא על פי היתר עסקה ויש לזה נפקא מינות שלפעמים אם חלילה בן אדם פושט רגל אולי הם לא צריכים או הוא לא יצטרך לשלם על ההפסד שלו לבנק וכדומה, כי היה פה היתר עסקה. אז כל אחד צריך לבדוק באיזה מסלול הוא נמצא ואם הוא עדיין לא שינה את המסלול שלו, להתקשר לחברה, לחברת השקעה, לחברת ביטוח, לסוכן שלו ולשאול אותו תגיד לי, באיזה מסלול אני נמצא? אתה יכול להעביר אותי למסלול הלכה? מסלול כשר? בכל החסכונות יש אפשרות לעבור למסלול כשר, מסלול הלכה ואז הכש-- הכסף שלך במקום להיות מושקע בחברות שנותנים ריבית אפילו מן התורה תהיה מושקעת בחברה שחתמה על היתר עסקה והריבית תהיה כהלכה לא תעבור על איסור ריבית. הנכסים שלך ישמרו, הכסף לא יאבד ולא יכלה כי אתה שומר על ההלכה, על דבר חשוב ביותר. חיסכון לכל ילד אותו דבר. כל אחד מקבל מהביטוח לאומי כסף אם הוא החליט. מתי שילד נולד ברוך השם צריך להחליט לאן הכסף יעבור. יש אפשרות של בנקים, יש אפשרות של חברות השקעה. אם בט-- בחרת בשהילד או ילדה בנק, אין בעיה, מצויין הבנק-- כל הבנקים יש

1:32:24 דובר 2 להם היתר עסקה. אם בחרת בשיהיה לילדה שהכסף הזה לגיל שמונה עשרה או עשרים ואחד הוא מושקע בח-אה חברת השקעות, חברת ביטוח או חברה פיננסית, אתה צריך לוודא שהמסלול הוא מסלול כהלכה, מסלול כשר, מסלול שהכסף הולך לדברים הנכונים ולא חלילה עם איסור ריבית. על כן יש לכל אחד כאן עבודה לבדוק עם הסוכן שלו, לבדוק עם החברת ביטוח שלו איזה מסלול הכסף שלו נמצא. זה כמה אחד-- דפים, כמה חתימות ואפשר להעביר ממסלול לא כשר למסלול כשר כדי שלפחות מכאן ולהבא כל הכספים שלנו שהציבור שומר מצוות יהיה אך ורק מסלול כשר, מסלול שמקבל ריבית כהלכה ולא איסור ריבית חלילה. עוד נקודה באיסור ריבית שלפעמים אדם לא שם לב שבעצם הוא צריך שטר היתר עסקה. הוא חושב שאין לו הלוואות, אבל כדאי שכל אחד שישים לב שאם יש לו עסק, חנות, מוסד ציבורי, גמ"ח, הוא הרבה, הרבה, הרבה פעמים צריך היתר עסקה. אם יש לו חנות ויש תשלומים לספקים, לא כל הס-הספקים אתה משלם בזמן אתה מקבל סחורה, אתה משלם יותר מאוחר, צריך לדבר על זה מחצה השם[?], הנחות על תשלום מוקדם, תשלום מאוחר, לפעמים יש פה בעיה של ריבית. בא לקוח ומשלם לך על מוצר שאין לך בחנות, אתה צריך להזמין את המוצר הזה בשבילו, יכול להיות שבינתיים המוצר הזה עלה במחיר ואתה נותן לו את המוצר שבינתיים עלה במחיר במחיר הראשוני מכיוון שהוא נתן לך כבר את הכסף, הלוואה, יש כאן איסור ריבית. אז מכיוון שיש איסור ריבית בהרבה דברים, מתי שמישהו שיש לו עסק, יש לו חנות וכדומה, כדאי שיעשה בהקדם האפשרי שטר היתר עסקה שכל התשלומים, כל ה-אה כספים שהוא מקבל או שהוא משלם יהיו

1:34:42 דובר 2 על פי היתר עסקה ואז לא תהיה לו בעיה של ריבית. סיפר אחד שהוא אמ עובד במוסד חינוכי, הוא מנהל והוא מקבל מכתבים מקרן פנסיה של העובדים שלו שמכיוון שהוא לא שילם בזמן הוא חייב עכשיו לשלם לקרן פנסיה בתוספת ריבית. איך הוא עושה את זה? לפעמים אפשר לקבל דרישה מעובד שאם הוא לא פני-- אם הוא פנה לבית משפט או לא יודע איך בדיוק הוא הציע את זה, אבל זכותו על פי חוק לדרוש אם קיבל את התשלום באיחור מהמנהל, מהמעביד, הוא דורש על זה כמו שהזכרנו את התשלום בתוספת ריבית. איך המנהל עכשיו אמור לשלם ריבית לעובד או לקרן פנסיה וכדומה? אסור לו לשלם ריבית. על כן, אם הוא יעשה שטר היתר עסקה על העסק שלו, על המוסד שלו, על החיידר שלו, על הסמינר שלו, הוא יהיה מכוסה גם לכל הדברים האלו. זה אפילו מגוחך. אני זוכר שפעם אחת קיבלתי מכתב מהקרן פנסיה שבגלל איזשהו לא זוכר, איחור במחשב משהו כזה, אני צריך לשלם שש עשרה אגורות ריבית. הם שלחו מכתב שהבול עולה יותר ומאשר שש עשרה אגורות, צריך לשלם להם שש עשרה אגורות תוספת מכיוון שהיה פה איחור ודורשים ריבית. אז אם לי יש היתר עסקה ולהם יש היתר עסקה אז אין שום בעיה ואף אחד לא יעבור חלילה על איסור ריבית. הזכרנו שברוך השם הבנקים יש להם היתר עסקה והלכו לעיריות. רוב העיריות יש להם היתר עסקה אבל לא כולם. אפשר לבדוק במדריך הכשרות לעסקים מהבית ההוראה של הרב אינדט[?] איזה עירייה ואיזה עירייה אין להם היתר עסקה. אבל יש עדיין גופים גדולים שאין היתר עסקה. לא חושב שכל חברות הגז עדיין יש להם היתר עסקה.

1:36:59 דובר 2 אם תשלם באיחור הם דורשים ממך ריבית. אמ זה יכול להיות ועד בית שצריך לשלם ל אה שירות של המעלית ושילם לא שילם בזמן וחברת המעליות דורשת תשלום בתוספת ריבית. אם כן איך תשלם להם עכשיו ריבית זה אסור? האם יש להם היתר עסקה? לא לכולם יש היתר עסקה. הרבה חברות עדיין אין להם היתר עסקה ולפני שאתה עושה חוזה עם גוף מסוים גז, מה שזה לא יהיה, אתה צריך לבדוק אם יש להם היתר עסקה. וודאי שלכתחילה צריך תמיד לשלם בזמן לא להיכנס לדברים האלו של איחור תשלומים וריבית. אבל לפעמים אם נוצר מצב של בדיעבד שדורשים ממך ריבית ואיך תשלם את זה אם לא עשית או הם לא עשו היתר עסקה? נדרוש מכולם היתר עסקה. מה שיותר נידרוש מהחברות האלו שיהיה להם היתר עסקה, מה שיותר יהיה להם. לאחרונה היה אחד קופת חולים גדולה. כל הקופות חולים חתמו על היתר עסקה חוץ מאחד. הם טענו שהם לא דורשים ריבית מהלקוחות אז הביאו להם ראיות, דפים ומה זה? הנה דרישה. לא, זה לא אני. זה שלחנו את החוב לעורך דין ועורך דין דרש את הריבית. כן, הוא דורש את הריבית גם בשבילו וגם בשבילכם. אחרי שראו את זה, כל המכתבים האלו שהם טענו שהם לא משלמים ריבית וכן לא דורשים ריבית וכן דרשו ריבית, אחרי הרבה הרבה דין ודברים סוף סוף הסכימו לחתום על היתר עסקה. לכן כל מי שנדרש לשלם היום ריבית מקופת חולים בגלל ששילם באיחור יכול להיות רגוע שיכול לשלם את זה כי הם עשו היתר עסקה, אבל לא כולם יש היתר עסקה. וכשאדם קונה דירה מקבלן צריך לבדוק אם יש היתר עסקה. אם לא, צריך

1:38:56 דובר 2 להתאים את החוזה על פי היתר עסקה גם בשכירות לפעמים כתוב בחוזה. תמיד כתוב בחוזה שאתה לא משלם בזמן זה תוספת ריבית. אולי אפשר לשנות את זה? יש נוסח שזה לא ריבית, שזה קנס לא המתרבה, קנס חד פעמי או משהו אחר. לעזרת השם נדבר על הסוגיה הזאת או לכתוב בשטר שכירות בינך לבין השני, המשכיר והשוכר, שזה על פי שטר היתר עסקה. גם אם אין לך שטר היתר עסקה אתה יכול לכתוב שזה על פי שטר היתר עסקה של בית דין הזה או הבית דין הזה. ומראה דמשמע אפילו סתם הוספת בחוזה על פי היתר עסקה זה כבר מכסה אותך מאיסור ריבית. אז שנזכה לשמור על איסור ריבית, לשמור על כל הדברים של התורה. נלמד שוב נלמד את הסוגיה הזאת. נדע איך להתמודד עם הקשיים של איסור ריבית. אבל יש לכל דבר פתרון. ברוך השם יש הרבה כמו שאמרנו בהתחלה, היום הכלכלה והסגנון תשלומים ואשראי הכל השתנה ויש כאן הרבה הרבה שאלות של איסור ריבית. מצד שני, לכל דבר את הפתרון שלו, היתר עסקה וכדומה. לדעת איך להגיד את הדברים, איך לעשות את הדברים כדי שלא ניכשל באיסור ריבית. בזכות שמירת ההלכות האלו שנזכה תכף ומיד לגאולה האמיתית והשלמה.