גיור כהלכה - הרב גדליהו אקסלרוד שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 אנחנו מדברים היום בנושא של גיור על פי ההלכה. למעשה זה אי אפשר להפריד את זה מהמלחמה של הרבי, שהרבי ניהל את המלחמה של מיהו יהודי שיהיה מעוגן בחוק, שהגיור צריך להיות על פי ההלכה. ו... מלחמה זאת ארכה לפי זכרוני קרוב לעשרים שנה. בסוף שנות השמונים היה גם תקופה שאני הופעתי יחד עם הרב שמואל חיפר [?] ודוקטור ברנובר בכמה מקומות בארץ. אה, לא על קבוע, אבל היו לפחות שני פעמים שאני זוכר. פעם בנחלה [?], פעם פה בחיפה, והמטרה הייתה שהרבי צפה שיגיעו לפה מאות אלפים גויים, ויש חשש חמור שיתבוללו אותם בין עם ישראל. אז הוא רצה שייכנס לתודעה, בעיקר של הרבנים, שהגיור צריך להיות על פי ההלכה עם קבלת מצוות, שצריך קבלת מצוות עם הגירות ובלי, בלי קבלת מצוות הגירות לא חלה, וגם השכל הפשוט אומר ככה: אם בן אדם מתגייר ולא מקבל מצוות, אז במה הוא מתגייר? מה זה יהודי? יהודי זה שקיבל תורה מסיני, אבל אם הוא לא מקבל שום תורה, אז במה הוא נהיה גר? שהוא מקבל תעודה מהרבנות הראשית שהוא גר? זה לא הופך אותו לגר. אז למעשה, מה המקור של זה? המקור הוא שהזכרנו קודם. שני תלמידי חכמים עומדים, מודיעים אותו מצוות קלות, מצוות חמורות. זה בזמן הטבילה. אבל קודם לכן, אז לכל הדעות צריך שלושה שיהיו. בזמן הטבילה יש מחלוקת הפוסקים אם צריך שלושה בזמן הטבילה שיודיעו לו קבלת המצוות או מספיק שניים. אבל לפני ששולחים אותו לטבול, לפני ששולחים אותו למול, לכל הדעות צריך שלושה. אז יש את זה ברמב"ן ביבמות מ"ה עמוד ב': "קבלת מצוות צריכה שלושה אפילו בדיעבד". תוספות ביבמות שם: "יש לומר אם אינם שלושה אין לו לקבלת

02:39 דובר 2 מצוות". מה שכתוב משפט על קבלת מצוות. תוספות בקידושין ס"ב: "נראה דווקא בקלת-- בקבלת מצוות צריכים שלושה", אבל בטבילה אומר תוספות בקידושין מספיק אחד. היות ועיקר עניין הגיור זה, זה קבלת המצוות, כתיב-- כי תוספות אומר שם: "משפט בתורה הוא קבלת מצוות". הרשב"א בקידושין גם אותו דבר: "קבלת מצוות צריך שלושה". הר"ן, הרא"ש, תוספות חד מקמיה, כל הראשונים על הגמרא שם ביבמות אומרים שקבלת המצוות זה התנאי לגיור. גם הטור והשולחן ערוך פוסקים להלכה. השולחן ערוך בריש סעיף ג' פוסק להלכה שצריך קבלת מצוות על המילה והטבילה הוא מביא שם מחלוקת הפוסקים אם צריך שלושה או מספיק דיין אחד או שני דיינים. אבל לגבי קבלת מצוות לכל הדעות צריך שלושה, ואם אין שלושה בקבלת מצוות, קל וחומר אם אין בכלל קבלת מצוות, אז בכלל אין כאן גיור. מפורש בטור ובשולחן ערוך, כמו כל הפוסקים וכמו שכתוב בגמרא. יש כאן אבל עניין של רמב"ם שאותו אנחנו נלמד עכשיו, היות ואלה שהיום מגיירים בלי קבלת מצוות, למרות שהם אומרים היות והם רבנים שנשלחו מהרבנות הראשית לישראל, מהרבנים הראשיים לישראל, והם אמרו להם אתם תגיירו עם קבלת מצוות. אז מי שהולך מבקש להתגייר ויש מאות אלפים גויים שבאו מחוץ לארץ בעשרים שלושים שנה האחרונות. והרב חיים דרוקמן קיבל אפילו פרס ישראל, כך שמעתי על זה שהוא הכניס חמישים אלף גויים לכלל ישראל עם תעודות מזויפות. אז אה אה-- היות ולא היה קבלת מצוות עם הגיורים שם במכוני הגיור הסיטונאים קיבל על זה פרס ישראל. מדובר על חמישים אלף גויים שקיבלו תעודות שהם יהודים על סמך גיור בלי מצוות. אז אה אבל ההוראות של מכוני הגיור הממשלתיים, שהם בכלל לא בסמכות משרד הדתות, גם

05:05 דובר 2 לא בסמכות הרבנות הראשית, מכוני הגיור הם תחת משרד ראש הממשלה. אני שמעתי והייתי באוניברסיטת בר אילן. היה פעם איזה סימפוזיון על עניין של גרים. אותי קראו לייצג את החוג אה את ה, את הדעות האורתודוקסיות. אני ביטאתי את הדעות של השולחן ערוך שצריך קבלת מצוות. היו אחרים ששולחן ערוך אצלם לא משקל, אבל אה הם אמרו בשם אריק שרון שהיה אז ראש הממשלה, שאריק שרון אמר יש שתי משימות הכי חשובות לישראל הביטחון ולהכניס את הגר-- הגויים שבאו מרוסיה או משאר הארצות גם, אבל בעיקר מרוסיה. להכניס אותם, להפוך אותם ליהודים. זה משימה, משימה לאומית ראשונה במעלה. באותו אה באותו חשיבות כמו ביטחון. אז לא סמכו על הרבנים הראשיים ולא על משרד הדתות, אלא הכניסו את עניין הגירות היום גם עד עכשיו תחת משרד ראש הממשלה. כסף לא תופס מקום, כל התקציבים נותנים, העיקר שיגיירו מה שיותר גויים שיכניסו את כלל ישראל. וכמובן ההוראות הם בכל זאת הרבנים הראשיים הם ממונים על הדת בינתיים במדינה, אז ההוראות עם קבלת מצוות. אז ה-ה-ה קבלת המצוות ב-- ש-ש-ש-- מה הכוונה? אז הם הולכים, הם לומדים שם. נדמה לי שהזמן הוא שנה לוקח הגיור ושולחים אותם גם להתארח בשבתות אצל משפחות שומרות מצוות כדי להתרשם מה זה קבלת מצוות. וזה כאן המקום אולי להגיד שהיה לי הרבה שאלות משלוחי חב"ד, שלוחים של בתי חב"ד שמפנים הרי החב"דניקים הם יש להם עניין לקרב כל יהודי ויהודי. אז אה היות וצריכים לארח את האלה המועמדים לגיור אז תלכו לשלוחי חב"ד, הם בטח יארחו אתכם. בגלל שהרבה אפשר להגיד רובם של של של רוב רובם של היהודים שיודעים שגיור וגיור בלי מצוות היא לא גיורות,

07:17 דובר 2 והם יודעים שקרוב למאה אחוז לא שומרים מצוות אחרי הגיור. לא רוצים לארח אותם. יודעים שזה גיור מזויף, לא רוצים לארח אבל באים לחב"דניקים תארחו אותנו לשבת. אז כמה וכמה טלפונים היה לי משלוחי חב"ד. מה לעשות? שולחים אליי שאני אארח משפחות שמועמדות לגיור או יחידים שמועמדים לגיור לארח אותם לשבת או לא? אמרתי להם תברחו מהם כמו שבורחים מאש. מפני שלפי הסטטיסטיקה של הרב עורך דין יעקובי, שהיה יועץ המשפטי לשיפוט הרבני בשעתו, הוא הוציא חוברת ואמר שהוא מבחינה מדעית, מבחינה סטטיסטית, בין השנים אה אלף תשע מאות תשעים ותשע עד אלפיים שמונה, אז אלה שהתגרשו בשנים האלה, בשתיים עשרה שנים האלה אז יצא לפי הבדיקה תשעים ושבע פסיק שתיים אחוז לא שמרו מצוות כשהם התגרשו. מה הראיה שהם לא שמרו מצוות? מפני שבגט, מתי ש-ש-כותבים את השם של ה-- של של המתגרש אז אצל גר כותבים נגיד אברהם הגר או יעקב הגר. אם הוא לא שומר מצוות מפני שבכל זאת עושים לו גט, הוא בא. אי אפשר לברוח מזה. אבל מי ששומר מצוות כותבים יעקב בן אברהם אבינו, אברהם בן אברהם אבינו. לא משנה איזה שם. ותשעים ושבע פסיק שתיים אחוז של כל בתי הדין, הוא בדק את זה, יש מחשב, הוא כותב שם, יש לי את הקונטרס בבית שלי. זה הוא הקונטרס, הוא מבחן ב-ב-- הוא הוא מחקר בעניין הזה של של ביטול גירוש אם היא לא כנה. אם אפשר לבטל גירוש לא כנה. זה הכותרת של החוברת שלו. נדמה לי שהוא כתב את זה לפי בקשה של הבג"ץ או של היועץ המשפטי לממשלה. שם הוא כותב תשעים ושבע פסיק שתיים אחוז בשתיים עשרה שנים האלה שהוא

09:23 דובר 2 בדק לא שמרו מצוות. למה? מפני שאצל תשעים ושבע אחוז ומעלה לא כתוב בן אברהם אבינו כתוב רק הגר. אז אם לא כתוב בן אברהם אבינו, זאת אומרת שהעדים התרשמו-התרשמו שהם לא שמרו מצוות כי רצינו להגיע לרמב"ם ואנחנו מגיעים עכשיו לרמב"ם. מפני שיש כאלה שמהמקילים בגיור אומרים הרמב"ם אומר שגם בלי קבלת מצוות בלי עבד הוא גר. אז נקרא עוד מעט הרמב"ם ונלמד אותו ונראה שלא, שסתם לא דובים ולא יער. שמו על הרמב"ם דברים שלא היה ולא נברא. והרמב"ם לא יחלוק על הגמרא ולא סובר אחרת מכל הפוסקים וכל הראשונים, ואף אחד מכל הפוסקים לא אומר שהרמב"ם אומר שלא צריך קבלת קבלת מצוות. אז אנחנו מגיעים כבר לרמב"ם, אבל עד שנתחיל לקרוא את הרמב"ם צריך להסביר מה שייך? כתוב במשנה הנטען על הנכרית. ברחוב מדברים שלאיש הזה יש חברה גויה ואחרי זה היא התגיירה והיא מתחתנת-- והשאלה היא רוצה להתחתן איתו. אז כל העולם מדבר. היא התגיירה בגלל שהיא חברה שלו. כתוב לכתחילה לא לגייר משום לזות שפתיים, שלא יגידו שבאמת היא הייתה חברה שלו ולא-- אבל אם הוא התחתן איתה אז החתונה חתונה והגיור גיור. אפילו שהיא התחתנה בשבילו. נשאלת השאלה איך המשנה, איך, איך יכול להיות באמת שאישה גויה והיא הולכת להתגייר? למה היא הולכת להתגייר? בגלל שיש לה חבר יהודי. אז כמו שהיום אנחנו רואים שכמעט כולם, אחרת היה צריך להיות כבר אלפים, אלפים בעלי תשובה. כל הגרים. היה צריך להיות כאן למעלה ממאה אלף או יותר ממאה אלף בעלי תשובה מכל הגרים האלה שמכוני הגיור מגיירים שגיירו למעלה ממאה אלף. איפה היה צריך להיות מאה אלף בעלי תשובה מהגרים? לא רואים את הבעלי תשובה

11:32 דובר 2 האלה. אז איך? איך העניין הזה ש-- בגמרא עוברים על זה? הייתה אחת שדיברו ברחוב שהיא חברה של יהודי. יכול להיות שלא היה להם ביניהם קשר אישות, אבל היא התגיירה והיא מתחתנת איתו. אז איך-איך-איך אני לא חושש שאולי היא באמת גויה והיא רק עשתה את כל האקטים ואת כל המה שאמרו לה לטבול לשם גיור ולהגיד שהיא מקבלת מצוות. אולי זה רמאות? למה הגמרא לא חשבה על זה? איך זה גם למה? למה שזה יהיה? למה שתתרצה לקבל מצוות? הקב"ה הלך אחרי כל אומה ולשון וביקש מהם תקבלו את התורה וכל הגויים אמרו: "לא רוצים לקבל את התורה. התורה מדי קשה לנו". אז האישה הזאת, בגלל שיש לה חבר יהודי, אז בשביל זה היא תקבל ת-ת-ת מצוות, ואנחנו רואים בפועל אצלנו, בדור שלנו, לא רוצים לקבל את המצוות. שנה שלמה הם מחכים לתעודה ואחרי שהם מקבלים את התעודה הם שוכחים מהכל ועד התעודה אז הם משתדלים להראות לרבנים שהם כן מקיימים למרות שבינם לבין עצמם הם מדברים שזה הכל, הכל כלפי חוץ. אז איך באמת יכול להיות אחד שמתגייר בשביל שיש לו חבר יהודי או שיש לו חברה יהודייה, גוי וש-- ומתגייר למ-- ומקבל על עצמו מצוות והת-- והגמרא אומרת ש-- זה בהלכה נפסק שהוא גי-- יהודי אפילו שהוא התגייר לשם סיבה. התשובה היא, אפשר להסביר מה שאנחנו רואים היום. יש לי מכירים קרובים שגרים בברזיל, זה אחד שליח חב"ד בסאו פאולו, והוא עצמו אמר לי שכל שבת באים אליו מאות, מאות גויים ללמוד פרקי אבות והם רוצים לעשות כל איזה מצוות שאפשר והם רוצים ללמוד תורה כמה שמותר להם, אבל ל-- הם לא רוצים להיות יהודים. הם יודעים

13:37 דובר 2 שיש בן נח, והם יודעים שבן נח יש לו עולם הבא. הם יודעים שבן נח צריך להאמין שהתורה היא מהקדוש ברוך הוא, שהיא ניתנה על ידי משה רבינו. הם מאמינים בזה בלב שלם שהתורה שיש לנו, התנ"ך הוא התורה שבכתב, היא ניתנה על ידי משה רבינו לעם ישראל. הם מאמינים בזה בלב שלם וגויים גמורים והם לא רוצים להיות יהודים. אז אנחנו רואים שיש כזה דבר. בן נו-- עובדה שיש מצוות בן נח. אז איך הקדוש ברוך הוא מצווה ש-ש-ש-ש-שגוי יאמין שעם ישראל קיבל את התורה ו-ו-ויקיים שבע מצוות בגלל ש-- בגלל שמשה רבינו אמר שגויים צריכים לקיים שבע מצוות? ומובא באמת בחז"ל שמיד שהתורה ניתנה אז כל העולם משהו הרגיש משהו, מתחולל משהו. אז באו לבלעם, שהוא היה נביא של הגויים, ואמרו לבלעם, "משהו קורה בעולם". אמר בלעם, "תהיו רגועים, תהיו רגועים. הקדוש ברוך הוא עכשיו נותן את התורה לעם שלו, לעם ישראל". זאת אומרת שהגויים ובכלל, כללית הגויים יודעים שעם ישראל הוא העם הנבחר. כללית הגויים יודעים. אז היות וככה, אז יכול להיות באמת שהיא חברה של יהודי והיא גויה, אבל היא מאמינה שהתורה היא אמיתית, אבל היא לא רוצה להיות יהודייה. היא רוצה להיות שבע מצוות בן נח. אבל היות ויש לה חבר יהודי והחבר היהודי לא יתחתן איתה אם לא תתגייר, אז היא מקבלת את ה-ת-ת-ת-המצוות, היא מאמינה במצוות. אבל היום הרי זה דור של אתאיסטים, פרט אלו שבאים מרוסיה ולא רק מרוסיה, מכל הארצות. האתאיזם כבש את העולם מדרווין, מנפוליאון, אז ממילא לא מאמינים בכלל ב-ב-ב-ב-ב-ב-במציאות הא-ל ולא מאמינים בתורה. אז מה פתאום בגלל שהרבנות רוצה שהוא יקבל מצוות הוא יקבל מצוות? מה? אין שום

15:24 דובר 2 היגיון לזה. אז לכן היום זה אחרת. מה שאין כן כללית, הייתה תקופה שהיו עובדי אלילים, אבל מצד שני גם היו כאלה שידעו, עם ישראל קיבל את התורה. אז לכן יכול להיות "אני תם עלה עובד את כוכבים" ואחר כך היא מתגיירת, אז בדיעבד הוא התחתן איתה. היום נפסק להלכה שאם בא מישהו שיש לו חברה גויה ורואים שהיא רוצה להיות יהודייה ויש הוכחות מספיקות, בכל בתי הדין הכי דתיים מגיירים מפני שככה זה. אחרת יהיה יותר ש-- מוטב ש-ש-שהיא-- שיתחתן איתה בדיעבד, מאשר מה שהוא יהיה חבר של גויה. אז היום מגיירים גם לכתחילה. בגמרא כתוב לכתחילה אל תתגייר, אבל בדיעבד התגיירה אז היא יהודייה. אז הסברנו כאן נקודה. עכשיו אנחנו נדבר על הרמב"ם שמאוד חשוב להסביר אותו ולא-- להסביר את הרמב"ם. הרמב"ם מתחנן אלינו בגלל שכל אלה שמקילים בגיור וצועקים גם בלי קבלת מצוות אפשר, אפשר. אל תהיה כזה צדיק. אז נקרא את הרמב"ם ונראה שזה לא נכון. יש לנו ככה: הרמב"ם בפרק י"ג מהלכות איסורי ביאה, הלכה א'. הרמב"ם מביא את הגמרא בכריתות ט'. אומר הרמב"ם בשלושה דברים נכנסו ישראל לברית. כאן הוא מתכוון לברית שהקדוש ברוך הוא כרת איתם שהם יצאו ממצרים לפני מתן תורה. אז בשלושה דברים נכנסו ישראל לברית: במילה ובטבילה וקורבן. אז דיברנו כבר שהיום אין קורבן, אבל להלכה נפסק שהקורבן לא מעכב. גם קבלת מצוות מילה וטבילה מספיק. הוא חייב קורבן. כשיבוא משיח הוא יביא קורבן. וכן לדורות, כשרצה העכו"ם עובד כוכבים להיכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה. אז נדייק את הלשון של הרמב"ם. מה הרמב"ם אומר? איך אפשר להתגייר? שהוא רוצה להיכנס לברית של התורה של עם ישראל עם התורה ולהסתופף

17:44 דובר 2 תחת כנפי השכינה? הוא לא רוצה לקבל את התעודת גיור של הרבנות הראשית. הוא רוצה להסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה. כך אומר, כך מתחיל הרמב"ם, שאדם רוצה להסתופף תחת כנפי השכינה ולקבל עליו עול תורה. מה הם התנאים? איך עושים את זה? איך מבצעים את זה? צריך מילה וטבילה, הרצאת קורבן ואם נקבה היא טבילה וקורבן. שנאמר ככם כגר, מה אתם במילה ובטבילה והרצאת קורבן, אף הגר לדורות במילה ובטבילה והרצאת קורבן. ובזמן הזה שאין שם קורבן צריך מילה וטבילה. כשייבנה בית המקדש יביא קורבן וצריך לטבול בפני שלושה. הרמב"ם שם בפרק י"ג בהלכות איסורי ביאה הלכה י"ז אומר גר שלא בדקו אחריו או שלא הודיעוהו המצוות ועונשן לא בדקו אחריו אם הוא מתכוון לקבל את המצוות בכנות או שלא הודיעוהו המצוות להודיע לו את המצוות ועונשן ומל וטבל בפני שלושה הדיוטות, ג' הדיוטות, הרי זה גר. כתב המגיד משנה על זה פשוט שאין הודעות מצווה, הודעת המצוות מעכב. אם לא הודיעו לגר את המצוות אז לא מעכב את הגירות. אבל בהלכה ט' כותב המגיד משנה שהוא ככה מפרש את הרמב"ם שלא הודיעו אותו את המצוות שצריך קבלת מצוות בג' לעכו"ם. וכאן הוא כותב שאין הודעת המצוות מעכב. אז יש כאן סתירה במגיד משנה וגם ברמב"ם עצמו. הרמב"ם אומר שגר צריך לקבל את המצוות ולהסתופף תחת כנפי השכינה, וכאן זה גר שלא הודיעו אותו את המצוות. מבאר החמדת שלמה, זה הביאור הפשוט של הרמב"ם. יש שני עניינים יש קבלת מצוות, יש הודעת המצוות. קבלת המצוות היא בסתם שקיבל עליו להיכנס בדת יהודית, שזה הוי ממילא קבלת המצוות. יש קבלת מצוות, יש הודעת המצוות,

19:59 דובר 2 הודעת המצוות זה להודיע לו את המצוות. זה כמו שכתוב בגמרא שלא צריך להודיע לו את כל התרי"ג מצוות. מודיעים לו מקצת מצוות קלות, מצוות, מקצת מצוות חמורות. גר לא צריך לדעת את כל התורה כולה כשהוא מתגייר, אבל הוא צריך לדעת קצת מצוות קלות חמורות כדי שידע מה זה מצוות והוא יסכים לקבל את כל המצוות. וזה הכוונה ברמב"ם. "לא דקדקו המצוות" הכוונה - לא פירטו לו את המצוות, אבל זה שצריך קבלת מצוות הרמב"ם כבר אמר בהתחלה. הרמב"ם אמר בהלכה א', שהוא רוצה להיכנס תחת כנפי השכינה ולקבל עליו עול תורה. אז בטח שהרמב"ם לא ילך על גמרא, הרמב"ם-- ואף אחד לא אומר שהרמב"ם אומר שלא צריך מצוות. ממילא זה מובן שכל ההסתמכות על הקטע הזה ברמב"ם אין לו מקום. מה שכתבתי בספר מגדל צופים חלק ו', תשובה למכתב תלמיד חכם אחד שכתב לי בזה הלשון: "כוונת הרמב"ם לדבריו על נשי שמשון ושלמה, כוונת הרמב"ם מדבריו ליצור הגדרה של סוג מיוחד בגיור. לא עזבו לגמרי השקפתן וחשבו להיות יהודי וגם לעבור עבירות ואפילו לעבוד אלילים. לכן גם כשהדבר נתגלה לא יכלו לבטל את הגיור." ככה הוא לומד עוד פעם להסתמך על הרמב"ם ב-ב-בעניין של נשי שלמה שהרמב"ם מדבר בהלכה ט"ז ש... הם נחשבו ליהודיות למרות שהם עבדו עבודה זרה. אבל איך הוא אומר הגדרה של סוג מיוחד בגיור? אין סוג מיוחד בגיור ואין הגדרות לא נכונות. ואנחנו נסביר את את את הרמב"ם הזה כמו שכמו שהוא לאמיתו. הרמב"ם אומר ככה, בהלכה ט"ו: "לפיכך לא קיבלו בית דין גרים כל ימי דוד ושלמה. בימי דוד שמא מן הפחד" אולי לא מתכוונים לקבל מצוות, אלא היות ופחדו מדוד המלך. אז היו

22:17 דובר 2 כאלה שרצו להיות יהודים שאולי דוד המלך אם הם יהיו גויים הוא יהרוג אותם. "ובימי שלמה שמא בשביל המלכות והטובה והגדולה שהיו בישראל", אז לכן אולי הם רוצים להיות יהודים, "שכל החוזר מן העכו"ם בשביל דבר מהבלי העולם אינו מגרי הצדק. ואף על פי כן היו גרים הרבה מתגיירים בימי דוד ושלמה בפני הדיוטות, והיה בית דין הגדול חושש להם. לא דוחים אותם אחר שטבלו" אפילו שהיה חשש שאולי מתגיירים בגלל פחד או בגלל הכבוד שהיה אז ליהודי בזמן שלמה, המעמד הגבוה. היות והיו בית דין הדיוטות שכן גירו אותם אז לא דחו אותם ו-ו-ולא קירבו אותם. עד מתי? עד שתראה אחריתם. החליטו חז"ל, חכמים של אותו דור ש-של דוד ושלמה שנראה אם הם ישמרו מצוות אז ראיה שגרים אמיתיים, אם הם לא ישמרו מצוות אז גרים מזויפים. "לפי שגייר שלמה נשים ונשאן, וכן שמשון גייר ונשא". הרמב"ם לומד ששמשון לא-- שם היה לו שם שתיים או שלוש נשים בתנ"ך, זה היה בלי גיור. הוא גייר אותם שמשון, וגם שלמה המלך גייר אותם, את הנשים, "והדבר ידוע שלא חזרו אלא בשביל דבר". הם לא התגיירו לשם שמיים. הם התגיירו בשביל ששלמה ביקש מהם, בשביל ששמשון ביקש מהם, "ולא על פי בית דין גיורם אלא על פי בית דין הדיוטות. חשבן הכתוב כאילו הן עכו"ם ובגיותן עומדים" זה דבר אחד, שהפסוק ה-ה-התנ"ך במלכים ובעזרא חשב אותם כאילו הם גויים. אבל האמת היא שה-- שזה לא המילה שהרמב"ם אומר כאילו ולא הכוונה שבאמת לא גויים אלא כאילו, מפני שרואים את זה מההמשך. ועוד שהוכיח סופן על תחילתם. פסוק חשב אותם כאילו הם גויים אפילו לפני שהוכיח סופם על תחילתם. אבל זה הרמב"ם

24:44 דובר 2 הוסיף ועוד שהוכיח סופן על תחילתם שהן עובדות עבודת כוכבים שלהם. הן בנו לו במות, ועלה עליו הכתוב כאילו הוא בנאם, שנאמר אז יבנה שלמה במה. אז היות ו... הם בנו במות, אז הוכיח סופן על תחילתם ש-ש-שזה נקרא ש-ש-שחוששים להם שהגיורת שלהם לא גיורת. איפה אנחנו רואים את זה? נראה את זה בספר מלכים ונראה את זה בספר עזרא. בספר מלכים א' פרק י"א. כתוב שם אז יבנה שלמה במה לכמוש שיקוץ מואב בהר על פני ירושלים ולמולך שיקוץ בני עמון וכן עשה לכל נשיו הנוכריות. וכאן מתי מדובר כאן? לעת זקנת שלמה. לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו אחרי אלוהים אחרים ולא היה לבבו שלם עם השם אלוקיו. הגמרא אומרת ולמעשה אפילו חכמים חשבו ששלמה המלך אין לו חלק לעולם הבא, בגלל שבמשנה בפרק חלק בסנהדרין כתוב שלושה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק בעולם הבא. רצו לצרף את שלמה המלך לשלושה מלכים האלה שאין להם חלק לעולם הבא. עד שיצאה בת קול ואמרה תעזבו את שלמה, הוא הקדים את בית המקדש לביתו שבע שנים. תעזבו אותו, אל תכלילו אותו באלו שאין להם חלק לעולם הבא. אבל בכל זאת כתוב בתנ"ך "ויעש הרע בעיני השם". "ויעש שלמה הרע בעיני השם" ומה כתוב עוד? יבנה שלמה במה לכמוש. מוכרחים להגיד שנעמה העמונית שממנה יצא רחבעם, ממנה יצא כל שושלת בית דוד מוכרחים להגיד שהיא הייתה בהתחלה גיורת צדק, מפני שאם היא בהתחלה הייתה גיורת לא צדק, יוצא שכל השושלת של דוד המלך הם לא יהודים, הם גויים. זה לא יכול להיות מפני שהקדוש ברוך הוא הבטיח לדוד המלך שממנו יבוא המשיח ושהשושלת שלו תימצא-- תימשך והוא מקבל

26:59 דובר 2 את כתר המלוכה עד סוף כל הדורות. ואם-אם הבן של הגויה נהיה מלך זאת אומרת שהוא גוי. אז כל שושלת בית דוד נגמרת מיד אצל-אצל-אצל דוד המלך, מפני ש-- אצל שלמה מפני שאשתו של שלמה כבר הייתה נעמה העמונית וממנה יצא רחבעם המלך. אז מוכרחים להגיד שהעמונית, נעמה העמונית הייתה אה בהתחלה גיורת צדק. על ההמשך אני לא יודע מפני שיש שם מחלוקת בפוסקים עם זאת היא ה-האמא של רחבעם שהיא הייתה-- גידלה את הבן של רחבעם שהיה אחר כך מלך. אם היא עבדה עבודה זרה או לא עבדה עבודה זרה. כמה שזכור לי הרד"ק אומר שהיא כן עבדה עבודה זרה, אה נעמה, אבל אפילו אם עבדה עבודה זרה אבל בזמן הגיור התכוונה להיות גיורת אמיתית מפני שאחרת אז דיברנו. אז רחבעם לא היה יהודי וזה לא יכול להיות. מה כתוב כאן? ששלמה שבנה את הבמות לעבודה זרה וכן עשה לכל נשיו הנוכריות, ומדובר כבר הרבה שנים אחרי שהתחתן איתם, בגלל שהיה ל-- לעת זקנת שלמה והתורה קוראת להם נוכריות. אז אם התורה, התנ"ך קורא להם נוכריות ומי שכתב את מלכים זה היה נביא, ממילא אז הם היו נוכריות. אז אם היו נוכריות והרמב"ם אומר הרי שהם התגיירו, אז איך, איך, איך הנביא קורא להם נוכריות? הוא היה מכאן מפורש מהנביא שמי שמתגייר ובשביל סיבה ואחר כך הוא חזר-- הוא התברר שהוא שהגיור שלו לא היה כנה אז הוא נהיה נוכרי. אותו דבר אנחנו מוצאים בספר עזרא-- בספר נחמיה. בספר נחמיה כתוב על לא-- על אילך-- איליהם-- עזרא, הרי עזרא, נחמיה, שניהם לא הרשו לנשים הנוכריות שבאו עם עולי הגולה לבית שני עם נשים נוכריות. הם לקחו והפרידו משפחות ושלחו

29:22 דובר 2 חזרה את הנשים עם הילדים שלהם לבבל, למרות שהם באו מבבל, באו לארץ ישראל. יכלו הרי לגייר אותם. עזרא ונחמיה. עזרא כתוב שגדול כמו משה רבנו. לא רצו. עזרא חשש, מה אני אגייר עכשיו מי יודע כמה מאות, מאות רבות של גויות, אחר כך הם יחזי-- יכניסו עוד פעם את כל, את כל העבודה זרה לפה להתחלת בית שני. אני לא רוצה את זה בשום אופן לא, ושלח את כולם לבבל. אז זה היה עם עזרא ומתי ש-- אני לא יודע כאן בסוף נחמיה מי מדבר כאן מפני שקודם מוז-מוז-מוזכר על עזרא ובסוף הנחמיה יכול להיות שמדובר כאן על נחמיה. אז כתוב ככה. לכאורה נראה שזה עזרא בגלל שמדובר כאן על משפט. משפט עשה עזרא. נחמיה היה הנשיא, אבל הרב היה עזרא. כתוב, "ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם באלוקים אם תתנו בנותיכם לבניהם ואם תישאו מבנותיהם לבניכם ולכם. הלא על אלה חטא שלמה מלך ישראל ובגויים הרבים לא היה מלך כמוהו ואהוב לאלוקיו" כתוב מיד שהוא נולד השם אהב אותו עוד לפני שהספיק לעשות שום מצווה. כלום. הוא נולד והשם הויבו-- והשם אהב אותו. "ויתנהו אלוקים מלך על כל ישראל". אז מה הוא מביא כאן? שעל העניין הזה של, של לקחת נשים נוכריות הלא על אלה חטא שלמה. אם הן היו יהודיות אז מה זה? מה זה חטא שלמה? בדיעבד הרי ה-ה-הגיור תופס. רואים מפורש גם ממלכים, גם מנחמיה, שמי שמתחתן ואחר כך הוא, מישהו מתגייר ומתברר שקבלת הגיור לא הייתה נכו-- אמיתית, מזויפת, אז הגיור לא גיורת והתנ"ך קורא לזה נוכרי, גוי. עכשיו נעבור קצת ללימוד יותר, נקרא לזה ישיבתי. עד עכשיו דיברנו את ההלכה, את

31:48 דובר 2 השולחן ערוך. עכשיו ננסה קצת ללמוד יותר בעיון. רציתי להעיר הערה בתוך הדברים ש-- אנחנו נפגשים בגרים, גרי צדק. גרים שמשקיעים הרבה, הרבה כוחות נפש והרבה, הרבה תלאות עוברות עליהם עד שהם מקבלות את תעודת הגיור. ואם בית הדין רואה או שלא רק בית הדין, אנשים שנפגשים איתם ורואים שזה גר צדק אמיתי או גיורת צדק אמיתית, אז אין לך מצווה גדולה מזה להכניס אותם תחת כנפי השכינה, מפני שכתוב לא הגלה הקב"ה את ישראל, אלא שיתווספו אליהם גרים. הגרים זה נשמות מאוד גבוהות שנפלו לתוך הקליפות, וגוי שמתעורר להיות יהודי זה נשמה גבוהה ולכן זה הרע[?]. למרות שזה מיעוט מאוד, מיעוט קטן, אבל יש את זה והם סובלים בגלל אלה שמתגיירים לא בכנות, שהגיור שלהם לא אמיתי. הם סובלים מזה והגרים האמיתיים סובלים מזה. לכן אם רואים גר צדק, גיורת צדק ורואים שזה לא בלוף שזה לא שקר, אז בטח שצריך לעזור. עכשיו בנוגע למה שדיברנו בנוגע למצב של היום, כבר אמרתי דברים קצת קצת חריפים למרות שהם בכלל לא חריפים, הם פחות ממה-- הם דברים יותר חמורים ממה שאפשר לדבר בפה בכלל. בעיקר, בעיקר החומרה היא מה שדיברתי שיש, יש מכוני הגיור שפועלים בחסות משרד ראש הממשלה והחתימה של הרבנים הראשיים לישראל על זה וזה גרים מזויפים. דיברתי כבר על זה, והעיקר הוא שזה עובר. זה עובר. אני יודע, לפני איזה חמש שנים לא יותר היה איזה התעוררות, בפרט בגלל גיורי צה"ל שהתברר ששם בכלל עושים צחוק מהגיור והיה מדובר על הפגנה של חצי מיליון איש. אני לא יודע מאיזה סיבה פוליטית וכנראה אינטרסנטית ביטלו את ההפגנה. איך שותקים על כזה דבר? שמוחקים את-- מבלבלים את עם ישראל באיך של

34:21 דובר 2 הרבנים ואיך שותקים? זה שכינתא בגלותא. הקדוש ברוך הוא בוכה על זה כביכול. עכשיו מה שרציתי רק פה, אנחנו עומדים לסיים את השיעור. לקרוא כאן מאלה שחיו לפני מאה שנה ואולי יותר, שהם כתבו על הגיורים המזויפים. יש אחיעזר, שהיה גאון רבני ליטא, בזמן שליטא הייתה ליטא, ירושלים דליטא, וילנה. הוא היה הרב של וילנה. אז הוא אומר אחיעזר חלק ג' סימן כ"ו על דבר הגיור הכלל שנהגו לגייר את הנשים הנכריות שנישאו לישראל. בזמן אחיעזר המשכילים שבאו מברלין, תלמידי משה מנדלסון, הרסו מבחינה דתית את כל גרמניה, את כמעט את כל גרמניה ואת אוסטריה ומערב אירופה. ושמונים אחוז מליטא ושמונים אחוז מרוסיה הורידו אותם מהדת, וזה היה המשכילים ופה בארצות המזרח אליאנס הרסו את הדת ומי שנלחם נרדם ניצל ומי שלא שם לב נפל. מה שאנחנו היום גרים פה גרים פה בארץ ואנשים לא יודעים מה זה שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד. זה הכל הודות למשכילים ל-ל-אליאנס לשניהם יחד. עכשיו ככה אומר, אומר אחיעזר על דבר הגיור הכלל שנהגו לגייר את הנשים הנכריות. זאת אומרת שבזמן אחיעזר שהוא חי לפני מאה שנה אז כבר היה מנהג לגייר נשים נכריות שנישאו לישראל, כבר התחתנו עם גויות אשר באמת מצד הדין אין ראוי לגארי-- לגיירם שאין קבלת מצוות. וכבר האריך הגאון רבי יצחק שמעלקיס בספרו בית יצחק, והלל הלכה, שאין לבית דין כשר להז-להזדקק לזה. נקריא עוד מהדבר אברהם שהזכרנו אותו קודם, שגם חי באותו דור. "בזמננו ברובן אנו יודעים", מכל האלה שהתחתנו עם גויות, "שלמפרע לעולם לא תתברר צדקתם, וגם אחר הגיור לא יהיה אונס כלל", משום צד לקיים מצוות התורה. "לא שייך לומר שאגב אונסייהו אז

36:51 דובר 2 הם קיבלו את המצוות". אין שום אונס לקיים מצוות. אותו דבר אלה שמתגיירים בארץ. אף אחד לא מכריח אותם לקיים מצוות אחרי הגיור. מה פתאום שיקיימו מצוות? שהקדוש ברוך הוא הלך וביקש מהם לקבל תורה? הם לא רצו. אז עכשיו ש-שבאים פה ו-ו-ועושים להם קורס אז הם ירצו לקבל את התורה? עכשיו יש כאן גם מ-מ... הרב בריש, כמה שזכור לי הוא היה רב בשווייץ. הוא אומר אני-- הוא היה מליטא אבל עבר להיות רב בשווייץ. "אני משתומם מאוד, משתומם מאוד מן המראה כי הרבנים היושבים בארצות הפריצות", זאת אומרת שאני לא הראשון שדיברתי נגד הרבנים. הנה הרב ברי-- הרב בריש, הוא משתומם מהרבנים היושבים בארצות הפריצות, במערב אירופה, "אין יכולים לרמות את עצמם כאשר יודעים בטוב שרובה דרובה גרים כאלו הם אשר נדבקו נפשם בישראל להתחתן, ורוב הישראלים האלה הללו הם פושעים ואינם רוצים כלל לידע היהדות, כשרות ושבת, נידה, מצוות עליהם למעמ-למעמסה, והם רק יהודים לאומיים, ויודעים בטח שגם הנכרית שעל מנת כן מתגיירת לא תשתנה כלל מזה, ואם כן באופן כזה הדבר פשוט אצלי שאף בדיעבד לא היה כלל גיור". הוא חיבר ספר חלקת יעקב. "כיוון דגם קבלת עול המצוות היא מהדברים המעכבים אף בדיעבד", ואיזה קבלת מצוות יש אם הם יודעים שהם צוחקים, מזלזלים בשבת בכשרות ונידה? אני לא אאריך יותר. אני תוך כמה דקות מסיים את השיעור, אבל אני אקרא מהרבנים של ארץ ישראל. יש לי מרב משה פיינשטיין, ביורה דעה סימן קנ"ז. "במה שנסתפק אם גר לא קיבל עליו עול מצוות אם נחשב גר פשוט וברור שאינו גר כלל, וכן הורה אבא מורי הגאון זצ"ל הלכה למעשה בסטרובין בעובדה כזו שאיני גר כלל, בין

38:56 דובר 2 לחומרה בין לקולה, שקבלת מצוות מגר מעכב, ובכלל איני יודע טעם הרבנים הטועים בזה". יש כאן רבנים טועים, ואלה של היום בטח טועים. אני מלמד עליהם זכות ואני פסקתי ב-בספר שלי במגדל צופים שגרים אמיתיים שמתגיירים אצלם, אז יש כאלה שאומרים שגם הם לא חל הגיור עליהם בגלל שהדיינים הם פסולים. אני כתבתי שהדיינים לא פסולים בגלל שהם שוגגים. הדין הוא שאחד עושה דבר בשוגג אז-אז-אז הוא לא פסול לעדות. הוא לא יודע שאסור. ואני אומר, הם ראו שכבר-כבר שבעים שנה, שישים שנה, נגיד נוריד קצת, אז ארבעים שנה כבר יש מכוני גיור מזויף. אז הם חושבים אם הרבנים הזקנים האלה מגיירים אז בטח הגיור הוא טוב. אז אמרתי שהם שוגגים. אז מי ש-- הגרים האמיתיים שמגיירים אצלם הם כן גרים. למרות ששמעתי בשם רב גדול שרצה לפסול את הגרים ההם, אבל אני פס-- אני כתבתי שהם כן גרים. אז יש כאן עוד שני רבנים מארץ ישראל, שאני אקריא שתי שורות מכל רב, ויראו גם כאן רבני ארץ ישראל, רבנים ראשיים, אבל הם היו רק דור אחד קודם והם-- והיה והיה להם משהו אחר לגמרי. יש הרב קוק, הרב הראשי לישראל, שהיה עוד בזמן המנדט, המפורסם לכולם, בספרו דעת כהן, סימן קנ"ד, וזה לשונו: "אבל אלה שמקבלים גרים גרורים שבשביל דברים של חומריות ותאוות ליבם הם מתגיירים בוודאי עליהם נאמר רוע ירוע ותבוא עליהם רעה אחר רעה, כי גרים אלו ודאי קשים לישראל כספחת והם מביאים קוצים בכרם בית ישראל ולא מקיימים מצוות, וגם המחשבה הייתה שלא כראוי, אז אין כאן גיור כלל". זה הרב קוק. עכשיו נביא רק מהרב הרצוג ובזה אנחנו מסיימים. הרב הרצוג בספר

40:57 דובר 2 היכל יצחק אומר ש"אם הגרים האלה באים לפנינו לגיירם יש לנו להימנע, להימנע". והרב אונטרמן בכנס דיינים בשנת תשי"ד הוא אומר ככה, הרב אונטרמן אומר כך: "בימינו רואים כשהגוי מתחתן עם אישה שלא שומרת כלום וקשה מאוד לרמות את עצמנו שזוהי קבלת עול מצוות ואחר כך היצר מתגבר ולא שומר, אלא לכתחילה אין קבלה". הרב אונטרמן קובע שבימינו שבאים פה להתחתן-- למי שרוצה להתחתן עם אישה או מסיבות אחרות להיות כמו כולם בארץ, אז הוא לא, אין לו, אין קבלת מצוות. שמעתי מרבנים שאמרתי להם שהחליטו יותר מדי על קבלת גרים, אמרו לי שזה לפי שולחן ערוך. אני חושב שזה לא היה על פי שולחן ערוך. צריך לדקדק לא רק על דברים הכתובים בלבד, אלא לעשות ברוח הפוסקים. בגולה היה גר גר בין יהודים, היה-- היו רואים שומרי תורה ונקלט בסביבה זו, התנהג בדרך היהדות. אבל כאן יושבים בין יהודים שמתנהגים אחרת ולא בהתאם לדת, והגיור לא מכריחה אותם אפילו לשמור מינימום. בישראל ההתגיירות זוהי נטורליזציה. אם בא לארץ גוי שיש לו מסחר ואישה יהודייה ולא חסר לו כלום, רק נ-ט-ו-ר-ל-י-ז-צ-י-ה, כי הוא מרגיש את עצמו כמו זר בין אנשים ולכן שייך להתגייר. וכשמתקבל לקהילה היהודית הוא מרגיש את עצמו ממש כאחד היהודים, אבל אין כוונתו לקבל את דת קודשינו ואת מצוותיה ואין לקבל גיור במהירות כי הוא בעוכרינו, ואני בטוח שאין להם רצון להתקרב ליהדות, רק רצון לנטורליזציה. כל החיפזון בגיור מכאיב לב והוא שלא כדין. יש השקפה מוטעית בחיפזון זה. יכולתי לקבל אלף גרים כשהייתי באנגליה ולא קיבלתי אף אחד. באו ההורים שילדיהם נלכדו בנישואי תערובת ובכו אצלי הרבה ובכיתי איתם, אבל לא שיניתי דעתי. כאן נעשינו יותר

43:03 דובר 2 מדי רכי לב ומזג במובן ההוא, וזה לא לפי הדין. אני מקווה שהרבנים יראו יותר תוקף ועוז ועמידה קבועה ולא יקבלו גר במהירות. ואם יבוא גר צדק שנהיה משוכנעים שרוצה רק את דת האמת, ארוץ איתכם יחד להטביל אותו. אבל לא נזדמן לי עדיין גר כזה". ואני אסיים שאני הייתי בחסדי השם דיין פה בבית הדין בחיפה עשרים ושלוש וחצי שנים, והגרים החלטנו במושב שלושה של הדיינים שאם אנחנו רואים מיד שזה כזה סוג גרים וגירות רגילות, לא-לא רואים שום סממן של יהדות, שלא נסחוב אותם ואחר כך יהיה לנו קשה להתפטר מהם ומיד נחליט אם זה רציני או לא. לא גיירנו אף גר במשך כל השנים שאני הייתי דיין כאן בחיפה, חוץ מגר אחד שהייתי עוד דיין טרי של כמה שבועות, אז נזרק החוצה איזה גר, אבל אני פשוט עוד לא היה-- עוד לא עוד לא מצאתי את מקומי בבית הדין בחודשים, בחודש הראשון שלהייתי דיין. אבל חוץ מזה לא גיירתי אף גר עד שרב ראשי אחד, אני לא אגיד את שמו כמובן, פגש את אב בית דין שלי כשעוד לא הייתי אב בית דין ואמר לו, "למה אתם את כל הגרים שלכם, אה, פוסלים? הרי הם עושים ערעור אצלי ואני הרי מגרש את כולם. למה אתם, אה, מסלקים את כל ה-- את כל המועמדים לגיור?" זה העניין. פה הרב אונטרמן צועק לא לגייר, הרב הרצוג צועק שלא לגייר, הרב קוק צועק לא לגייר, והנה היום פתאום נהיו כולם-- קימטו את השולחן ערוך. השם ירחם שמשיח יבוא ונזכה "ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועציך כבתחילה" ואז ייקרא לך "עיר הצדק, קריה נאמנה". מובא במסכת יבמות בדף מ"ז עמוד א', אני קורא

44:50 דובר 2 מבפנים. תנו רבנן, גר שבא להתגייר בזמן הזה אומרים לו, "מה ראית שבאת להתגייר? אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים, דחופים, סחופים ומטורפין וייסורין באין עליהם?" אם אומר, "יודע אני ואיני כדאי" למרות שעם ישראל במצב לא טוב מבחינה גשמית, אבל אני לא ראוי אפילו להגיע לעם ישראל ואני רוצה להיות יהודי". מקבלים אותו מיד ומודיעין אותו מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות. מודיעין אותו עוון לקט, שכחה ופאה, מעשר עני, מודיעין אותו, מודיעין אותו עונשם של מצוות. אני לא אקרא כאן את כל הקטע של הגמרא, אבל, אה, הגמרא אומרת כשם שמודיעין אותו את עונשם של המצוות, כמו שקודם אומרים לו שהוא נכנס פה לאחריות מאוד גדולה, אבל גם אומרים לו מתן שכרן. אומרים לו הוי יודע שעולם הבא אינו עשוי אלא לצדיקים. ישראל בזמן הזה אינם יכולים לקבל לא רוב טובה ולא רוב פורענות. זהו. מרבים עליו, אם רואים שהוא רציני אז לא מדקדקים עליו הרבה לדחות אותו, אלא הפוך. גר שרואים שזה רציני אז מלים אותו מיד ואחרי המילה שהוא התרפא מהמילה מטבילים אותו מיד. שני תלמידי חכמים עומדים על גביו ומודיעים אותו מקצת מצוות קלות, מקצת מצוות חמורות. "טבל ועלה הרי הוא כישראל לכל דבר". זהו. כאן מופיע העניין הזה שהתנאי של גיורות זה קבלת מצוות. העמוד הקודם במסכת יבמות מ"ו עמוד ב', אמר רבי יוחנן, "גר צריך שלושה. משפט כתיב ביה", כתוב "כגר כאזרח". מופיע, מופיע זה גם במסכת כריתות וכתוב שם "משפט אחד יהיה לכם ולגר". אז העניין של גיורות הגמרא אומרת זה משפט. היות וזה משפט, משפט צריך שלושה. זה עניין אחד. ואולי כבר ניכנ-- ניכנס לשאלה שתוספות שואלים. אם

47:25 דובר 2 צריך משפט אז צריך דיינים מוסמכים וצריך דיינים מוסמכים, אז אין לנו היום דיינים מוסמכים. הרי הסמיכה בטלה מדין שסמיכה צריכה להיות איש מפי איש מפי משה רבנו. היה תקופה מסוימת, מה שמובא בגמרא, שרבי יהודה בן בבא מסר את נפשו לסמוך חמישה תנאים, אבל בשלב מסוים נגמרה הסמיכה, הפסיקה הסמיכה. היום כל הדיינים הם לא מוסמכים מדין של דיין מוסמך שיש עליו את ההסמכה של-- שנמשכת ממשה רבנו. אז היות וכך אז איך אפשר ל-לגייר היום? כך שואל תוספות. תוספות אומר ש... יש עניין של שליחותייהו עבדינן. אנחנו עושים את השליחות של הראשונים. היות והראשונים הם-- היה להם תפקיד לגייר מי שרוצה להתגייר. אז היות והיה להם תפקיד לגייר והם ידעו שיגיע זמן שהגיור לא-- שההסמכה תיפסק, לא יהיו דיינים מוסמכים. אז אנחנו השלוחים של הדיינים המוסמכים וזה תוספות דף מ"ו עמוד ב' במסכת יבמות. גדיבור מתחיל משפט, אומר תוספות, "ואם תאמר איך מקבלים גרים? הבעינן מומחים", אומר תוספות, "ויש לומר בשליחותייהו עבדינן". כמו שדנים בכלל את כל הדיני ממונות, היו צריכים היום לסגור בכלל את בתי הדין. בית דין זה רק עם, עם הסמכה. אז איך בכלל דנים היום דיני ממונות? אז כמו שחשו לנעילת דלת בפני לווים, כך מובא במסכת גיטין פ"ח, חשו לנעילת דלת בפני גרים. תראו את התוספות, פשוט צריך הסבר. מפני שיש דין של הפקר בית דין הפקר. זה מופיע המקור בספר עזרא, שעזרא הפקיר ממונות של מי שהיה צריך להפקיר אותם בגלל חטאים או סיבות דומות. אז אפשר, בית דין יכול להפקיר ובגלל-- בגלל צורך השעה. אבל בכל זאת, גם הפקר בית דין הפקר צריך בית דין. בלי

50:18 דובר 2 בית דין איך אפשר לעשות הפקר בית דין? אז יש בשם ספר מאירת עיניים על הטור, הוא אומר עכשיו אין סמיכה. אז גם הדינים לא דינים מפני התורה, אלא אנן שליחותייהו דקמאי הסמוכים שהיו בדורות הראשונים, עבדינן. אנחנו השלוחים של הדורות הראשונים. אז הנתיבות המשפט, שהוא גם מהמפרשים החשובים בשולחן ערוך, אומר-- גם זה צריך להבין, מה זה אנחנו השלוחים של הדורות הראשונים? איך אפשר לעשות שליח לדורות הבאים? שליח חי עושה שליח מישהו אחר חי, אבל שליח אחד יכול לעשות שליח לדורות שיבואו עוד עשר שנים, עוד מאה שנה, עוד, עוד אלף שנה. איך אפשר? אומר הנתיבות המשפט, "לעניות דעתי במתו מדאורייתא". זה לא שליחותייהו עבדינן שזה מדרבנן. שיש מדרבנן תקנה, שיש עניין שאפשר לתקן, את לעשות לה' הפר תורתך, אז אפשר לתקן שידונו דיני ממונות. אבל זה רק עוזר לגבי ממונות. אבל זה לא יכול להפוך גוי ליהודי. אם כדי להפוך גוי ליהודי צריך בית דין מוסמך, אז לא שייך פה עניין של, של, של, של, שזה ה-השעה מצריכה את זה. השעה מצריכה את זה שאפשר ל-- כמובא בשולחן ערוך חושן משפט סימן ב', שאפילו אפשר להרוג ולאנוש ממון ו-ו-כל מיני סנקציות לעשות נגד אנשים שכדי להעמיד את הדת על תילה. אבל, אבל אי אפשר להפוך יהודי לגוי-- אה, הפוך, גוי ליהודי, זה צריך את הכוח של דיין. אומר הנתיבות ש"במתו מדאורייתא, רק שנמסך לחכמים ולא עשו אותנו לשלוחים רק במקום דינא דלית. נתיבות אומר כן אפשר לעשות שליח, גם לדורות הבאים אפשר לעשות שליח. ומביא ראיה מקבלת גרים בזמן הזה. איך אפשר לעקור? הרי אין כוח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בקום ועשה על

52:37 דובר 2 ידי שאני מגר ג-ג-גוי אני עושה אותו ליהודי, הוא יכול להתחתן עם אישה ובקום ועשה אי אפשר, אה, אין כוח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בקום ועשה. ודוחק לומר שהפקיעו רבנן לקידושין מיניה, שזה שאנחנו הופכים גוי ליהודי זה מפקיעים רבנן לקידושין מיניה. זאת אומרת ש-ש-שזה בלי קידושין. אבל, אה, לכאורה גם לא שייך פה להפקיע קידושין. מה זה שייך להפקיע קידושין? גם בלי קידושין אסור להתחתן עם גוי, בלי קידושין, בלי נישואים. סתם לגור איש ואישה, גוי ויהודייה או יהודי עם גויה אסור. מה שייך כאן העניין של הפקעה? יש גם תוספות בגיטין שהוא למעשה מאיר לנו את כל העניין. תוספות אומר, עוד אמר הרב רבן נתן[?] אמר. בגר כתיב לדורותיכם. בעניין הזה של גר בגיטין פ"ח עמוד ב'. אה, התוספות הוא סליחה לא בגיטין אלא בקידושין ס"ב עמוד ב', בדיבור המתחיל גר. אמר הרב רבן נתן[?] אמר דבגר כתיב לדורותיכם דמשמע בכל עניין אף על גב שאינם מומחים, אפילו שהם לא מומחים זה נקרא שלא מוסמכים אז לא מומחים, ועל כרחך אשתא לקח מומחים שהרי אין סמוכים ולדורותיכם משמע לדורות עולם. אז היות ואצל גר כתוב בתורה לדורותיכם כך יהא הדין של הגר ל-ל-לכל הדורות. איך אפשר גר לדורותיכם? הרי יהיו דורות שלא יהיו מוסמכים אז לא יהיו גרים. אומר רבן נתן אמר מכאן ראיה שיש חידוש שבאמת גר משפט כתיב ביה ומשפט זה צריך סמוכים. אבל-אבל-אבל במשפט של גר לא צריך סמוכים. ומובא במסכת גרים פרק ב' הלכה ה' כשם שישראל נכנסים לברית בג' מצוות כך גרים נכנסים למילה ולטבילה לקורבן. וכאן הוא מדבר בנוגע למילה וטבילה אם צריך שלושה או מספיק שניים, אבל לגבי קבלת

55:05 דובר 2 מצוות כל הפוסקים אומרים שצריך שלושה. שבפני שלושה הוא צריך לקבל עליו מצוות, שהוא מקבל עליו את מצוות התורה, כל המצוות, גם דקדוקי סופרים הכל. ושלושה הוא צריך לקבל את זה בפני בית דין של שלושה. מהו הפסוק של רבי נתן אמר שאומר כתוב לדורותיכם? הפסוק הוא בבמדבר טו י"ד: "וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדורותיכם", אז זה כתוב כי יגור אתכם גר לדורותיכם. דמשמע שבכל עניין אף על גב שאינם מומחים יכולים הבית דין לגייר. אז זה העניין, זה הטעם שבמסכת גרים כתוב שמה שמעכב בגיור היום זה מילה וטבילה, אבל קורבן לא מעכב היום בגירות. מפני שהרמב"ם מביא, אנחנו עוד מעט נקריא אותו, שכמו שלפני מתן תורה נכנסו ישראל לברית במילה וטבילה בהרצאת דמים, הביאו קורבנות, אז גם גר שמתגייר צריך להביא קורבן. היום אין לנו בית מקדש, אז אי אפשר להביא קורבן. אז איך בכלל אפשר לגייר גרים היום? אז זה כתוב במסכת גרים שקורבן לא מעכב. הרמב"ם אומר שמתי שיבנה בית המקדש כל הגרים מכל הדורות יצטרכו ללכת להביא קורבן ואז הגיור כבר תיעשה עם כל החיובים. אבל גר הוא כבר נתפס נתפס נתפס על ידי קבלת מצוות מילה וטבילה. אז יש לנו כאן דרך אחת שדיברנו בשם נתיבות המשפט, שיש גדר של שליחותייהו קעבדינן. שליחותייהו קעבדינן, שגם הדורות הקודמים יכולים לעשות לתת תוקף וכוח לדורות היותר מאוחרים ל-ל-לדון דינים, לכפות על גט, לכפות על גט. מי שמחוייב לתת גט ולא רוצה לתת גט אז כופים אותו עד שיאמר רוצה אני ולכפות אותו עד שיאמר רוצה אני צריך בית דין מוסמך. איך אפשר לכפות היום אדם ש-ש-שעל פי ההלכה צריך לכפות אותו

57:23 דובר 2 לתת גט? הרי הוא לא בפני בית דין מוסמך. אז הכל שליחותייהו קעבדינן וגם העניין של גירושין שליחותייהו קעבדינן. אז מה שאנחנו רואים שמוצאים בגמרא עניין כזה ש... נתנו רשות לדון גם שלא בפניו. מובא במסכת סנהדרין כי הוה נחית רבה בר בר חנה לבבל אמר ליה רב חייא לרבי. רב חייא אמר לרבי רבה בר בר חנה היה בן אחיו של של של רב חייא. רב חייא ביקש מרבי שהיה נשיא הדור בן אחי, יורד לבבל, אז שרבי ייתן לו הסמכה של יורה יורה ידין ידין זה נקרא הסמכה. יתיר בכורות יתיר. שרב בא בבבל אז רב חייא אמר לרבי בן אחותי יורד לבבל, גם רב היה בן אחותו של רב חייא גם נתן לו יורה יורה ידין ידין, אבל בכורות אני לא נותן לו רשות להתיר. שצריך להחליט אם לבכור יש מום או לא. לא נותן לך רשות. אז רואים גם בהסמכה אפשר לחלק, חלק לתת רשות, חלק לא לתת רשות. על כל פנים, אנחנו נלך, נמשיך בקו הזה שלפי נתיבות המשפט יש כוח להסמיך דיינים גם לדורות הבאים. לאלה שהם סמוכים, התורה נתנה להם כוח, והאמת היא שאפשר למזג את רבנו יונתן אל[?] עם הנתיבות. אפשר לומר שהמקור שאפשר לתת כוח לדורות הבאים, שהם יוכלו לעשות דברים שדיינים מוסמכים עושים רק זה לומדים את זה מגר. היות ובגר אומר רבינו נתן אליש זעיר[?] את הכתוב יש גילוי מהפסוק גר לדורותיכם שאפילו שגר צריך משפט, אבל התורה מגלה שהוא יכול, שאפשר לגייר גרים גם כשאין מוסמכים. למרות שצריך משפט. אז איך אפשר לגייר בזמן שצריך משפט? ומשפט זה דיינים מוסמכים. אז התורה מגלה לנו שליחותייהו קעבדינן. לא

59:41 דובר 2 שהכוונה היא גר, שהתורה מגלה שגר לא צריך דיינים מוסמכים, אלא התורה מגלה צריך דיינים מוסמכים. אבל אבל המוסמכים יכולים לתת תוקף של הסמכה לדיינים גם לדורות הבאים. אז לכאורה אפשר למזג ש-ש-שאפשר יהיה בזה מבינים יותר את מה שה-שה-הנתיבות אומר, שהשליחותייהו קעבדינן. אנחנו מוצאים דבר דומה ברמב"ם בהלכות סנהדרין פרק ד' הלכה ו'. אומר הרמב"ם חידוש מאוד גדול. "נראין לי הדברים שאם הסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנות דיינים ולסמוך אותם, הרי אלו סמוכים". הרמב"ם אומר כאן חידוש, ונראה שהחידוש הזה הוא לא קיבל מרבותיו, אלא הוא מחדש, מפני שהרמב"ם אומר "נראין לי הדברים". אם כל החכמים שבארץ ישראל מסכימים למנות דיינים ולהסמיך אותם, אז אפשר לחדש היום את הסמיכה. והבית יוסף ניסה לחדש את הסמיכה, מפני שרבו של הבית יוסף, רבי יעקב בירב, יותר נכון הוא, הוא חידש את הסמיכה על-על-על יסוד דברי הרמב"ם, אבל חכמי הדור היו נגדו. וברדב"ז על הרמב"ם כותב: "על לשון זה סמכו חכמי צפת והגדול שבהם לסמוך סמוכים לדון דיני קנסות ולא עלה בידם, לפי שהחכם שהיה בירושלים לא הסכים עמהם, ושאל את פי בעודי במצרים ואת פי חבריי ולא הסכמנו". הרמב"ם הרי נותן תנאי. מתי אפשר לחדש את הסמיכה? כשכל החכמים יסכימו. אבל אם יש התנגדות של החכמים, הרדב"ז היה מגדולי הדור, וגם הרדב"ז קורא לרב בירושלים, החכם שהיה בירושלים לא הסכים, אז אין כאן הסכמה של כל גדולי הדור. אז לא התחדשה הסמיכה בזמן ה... רבי יעקב בירב, בזמן הבית יוסף והרדב"ז, היות וגדולי הדור לא הסכימו לחדש את הסמיכה מטעמים שבוודאי היה להם טעמים. עכשיו אנחנו נתחיל איזה נושא, להבין אותו קצת לעומק. הגמרא ביבמות מ"ז עמוד ב' כותבת: "מעוברת

1:02:08 דובר 2 "שנתגיירה בנה אין צריך טבילה". הפסקה הזאת שקראתי, "מעוברת שנתגיירה בנה אין צריך טבילה", זה פסקה בגמרא. מה שהרמב"ם מוסיף על זה: "אבל גרות הוא צריך". יש בבית יוסף בשם הרא"ה, הרא"ה זה מחבר ספר החינוך מהראשונים, שהוא מביא שמעוברת שנתגיירה בנה אין צריך טבילה והוא יהודי גמור, והמילה שלו היא לא מילת גרות, היא מילה של יהודי. ולפי הרמב"ם אז מעוברת שנתגיירה הוא צריך מילת גרות. מזה לומד הרמב"ם-- לומד הרמב"ם שבדיעבד מילה לפני טבילה-- טבילה לפני מילה גם עוזרת, גם תופסת. מפני שהסדר של הגיור הוא, הסדר הוא שקודם מילה ואחר כך טבילה. מה יהיה אם יהיה מילה לפני טבילה? אז לא תופ-- לא תופס. אומר הרמב"ם, מהגמרא הזאת מוכח שמילה לפני טבילה עוזרת, היות וכאן יש, אה, טבילה לפני מילה. היות וכאן הטבילה היא כשהאמא מעוברת עם הוולד ומלים אותו טבילת גרות, אה, מ-מילת גרות אחרי שהוא נולד, יוצא שהמילה-- הטבילה היא לפני המילה. אומר הרמב"ם, מכאן ראיה שמילה לפני טבילה בדיעבד תופס. יש קושיה מדבר אברהם. דבר אברהם זה היה מגדולי הרבנים בדור שלפני הדור שלנו, עד כמה ש... קראו לו הרב שפירא, היה רב אני חושב אולי של קובנה, היה גיסו של הרב חיים סולובייצ'יק לפי הזכור לי. והוא שואל קושיה לרמב"ם ממשנה של בכורות. אומר הדבר אברהם: "קשה לי ממשנה דבכורות מ"ו עמוד א'. כתוב במשנה 'התגיירה מעוברת בנה בכור לכהן. אם היא התגיירה כשהייתה מעוברת, מה זה בנה בכור לכהן? שהוא חייב בפדיון הבן. זה נקרא פטר רחם בישראל. אז שואל הדבר אברהם לפי הרמב"ם שהוא צריך מילת גרות אז הוא עוד לא יהודי, אז זה לא פטר רחם בישראל לא נולד יהודי,

1:04:43 דובר 2 אז למה הוא צריך פדיון הבן? והאמת היא שאחרים מביאים עוד קושיות על הרמב"ם, שהדין הוא ששני אחים תאומים שנולדו והאמא התגיירה כשהיא הייתה בהריון איתם אז הם פסולים אחד להעיד על השני ואחד אסור להתחתן עם אח שלו. הייתה לו אישה והוא נפטר, אח שלו, אז נהיה של דין של אשת אח. למה יש לה דין של אשת אחיו? ובמקומות אחרים מובא לא רק תאומים, אלא מובא בגמרא גם שאם האמא התגיירה בהריון והוא נולד, אחר כך התחתנה אחרי שנהייתה יהודייה ונולד אח, לאו דווקא תאומים. אז יש להם דין של אשת אח. זאת אומרת שאסור לאח להתחתן עם אשתו אם הוא נפטר. אז זה שהתגייר בבטן אמו או שנפטר זה שנולד אחר כך. אז יש דין של אשת אח. יש גם דין שהם אסורים להעיד זה על זה, אז הם קרובים. לפי הרמב"ם אז אין כאן דין של אשת אח. לפי הרמב"ם הם לא קרובים. אז קושיה. מתרץ הדבר אברהם. אולי אפשר להגיד דבר חדש. רוצה לחדש. חלק הוולד שגדל תחילה בימי הנוכרית. זאת אומרת הוולד גדל, התחתנה, התגיירה כשהייתה בחודש החמישי השישי, אז החלק הזה הוא גר, אבל אחר כך היו חודשיים שלושה שהיא הייתה בהריון עד שהוא נולד, היא כבר הייתה יהודייה. החלק הזה הוא יהודי. כך אומר הדבר אברהם. החלק הזה שנולד בימי נוכרית הנוכרי, החלק שגדל בימי יהודית אחרי שהתגיירה שהיא טבלה ליהדות, אז הוא יהודי. אז יש כאן יהדות ונוכריות מעורבים בו. דוגמת חצי עבד וחצי בן חורין, ולכן חלק הנוכריות צריך גיור. זה שהרמב"ם אומר שזה שמתגייר זה שזה שהמילה של זה שנולד הורתו שלא בקדושה ולא בקדושה, אז המילה שלו צריכה

1:07:13 דובר 2 גיור החלק הזה. אבל מצד החלק יש לו גם חלק יהדות. מצד זה הוא חייב בחיוב של אשת אח. מצד זה הוא חייב בפדיון. ומזה נפקי מנה, הוא אומר לעניין מילתו אם אני אומר שלא צריך מילה לשמונה כי ישראל. אם אני אומר שלא צריך גיור אז הוא נולד יהודי, הוא צריך למול אותו ביום השמיני. אבל לפי הרמב"ם, אם אני לומד פשט פשוט שצריך מילת גרות, זאת אומרת שהוא גוי, מפני שטבילה בלי מילה זה הוא עוד לא יהודי, אז צריך למול אותו מיד שהוא נולד. מתי? מבחינה רפואית, רופא מרשה. לא צריך לחכות שמונה ימים. הוא נולד אפילו ביום הראשון אפשר למול אותו מפני שאין לו דין למול ביום השמיני. הדין של יום השמיני זה רק ליהודי. ולפי הרמב"ם לא צריך לשמונה ולפי אבל לפי זה שאומר כאן שחלק היהדות והנוכריות מעורבים זה בזה, אז הוא צריך למול ביום השמיני בגלל חלק היהדות שמעורב בחלק הנוכריות. ראשית כל, הסברה הזאת של הדבר אברהם מאוד תמוה, בפרט שהוא לא מביא ראיות לזה. מדוע זה תמוה? איך אפשר לחדש כזה חידוש כמו שיש חצי עבד וחצי בן חורין אז הוא חצי גוי, חצי יהודי. אין כזה דבר. בפרט ש... מי שקצת למד חסידות ואפילו בלי שהוא למד חסידות, יהודי יש לו נשמה של יהודי וגוי זה-זה-זה יש לו, אה, אה, נפש של גוי. ומה פה מערבבים? חצי יהודי, חצי גוי זה דבר שקשה קשה מאוד לעלות על הדעת שיש כזה דבר. זה א'. ב', יש קושיה על הדבר אברהם ממשנה מפורשת. בהתחלת בכורות כתוב: "מי שמשתף גוי", נגיד יש לו בהמה, יש לו פרה, היא צריכה ללדת. עכשיו, אם היא

1:09:25 דובר 2 תלד בכור אז אין מה לעשות איתו. צריכים לחכות עד שיהיה לו מום, מפני שאם אין לו מום אז אסור ליהנות ממנו, יש לו דין של קודשים והיום אין בית מקדש שיהיה אפשר להקריב אותו. אז באמת ככה נוהגים. מי שלא רוצה שיהיה לו בעיות של בכור, אז הוא מוכר רגל של ה, של הפרה לגוי, ואז לגוי יש שותפות בפרה, אז אפילו אם נולד בכור אז אין לו דין של בכור. כך כתוב במשנה ב-ב-ב-- בהתחלה-- במשנה ב-ב-בהתחלת בכורות. המשתתף עם גוי אז הוא פטור מהבכורה, שנאמר בישראל אבל לא באחרים. באותו פסוק שמדובר שם על קדושת בכור, זה בבמדבר ג' כתוב, "הקדשת לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה" ולומדים שבכור השותפין שאחד מהן הוא נוכרי פטור מן הבכורה. מהפסוק הזה, שם בגמרא לומדים שבכור של שותפים פטור מן הבכורה בגלל שכתוב בישראל, זאת אומרת הכל של ישראל, אבל לא-- שלא יהיה חלק לגוי. אבל באותו פסוק כתוב מאדם עד בהמה. אז היות וכתוב מאדם עד בהמה, אז-אז הפסוק מדבר גם על בכור אדם. אז אם בכור של-של בהמה ששותף עם גוי אז-אז-אז אין לו דין בכורה, אז-אז-אז-אז לכאורה פשוט שגם בכור, אפילו אם נגיד כמו הדבר אברהם שיש כאן מעורב גוי ויהודי, אבל אז לפחות זה שותפות. בשותפות אין דין בכור. אז כל הקושיה של הדבר אברהם חוזרת. איך אני אומר ש-ש-שנותנים בכור לכהן ברגע שיש שותפות עם גוי אין בכור, אין מצוות בכורה? עוד דבר ממש קשה על הדבר אברהם, זה לכאורה ממש קשה. מה הכוונה ש-ש-שהזמן שהוא-- הרי הרמב"ן לא מחלק מתי נולד, מתי נולד הילד אחרי התפילה. אפילו אם היא טבלה היום והיום

1:11:37 דובר 2 ל-ל-ל-לגירות והיום ילדה את הילד, אז הרמב"ן אומר הילד צריך מילת גרות. אז מה? כמה כבר גדל הילד? מה נגיד שכל שנייה הילד גדל? קשה, קשה. ואם לא עבר כלום? ואם מיד אחרי שהיא טבלה מיד, זה-זה-זה, חזרו בה צירי לידה ומיד ילדה? אז-אז נגיד שכבר הילד, הילד, ה-- אז הילד כבר-כבר משהו קיבל תוספת מהגויים והוא כבר נהיה ח-ח-חתיכת גוי, ח-חלק גוי. קשה מאוד. למה? בגלל שהוא, הוא קיבל אוכל מהאמא. אז אם, אם תינוק, תינוק אה, אה נוכרי שיונק מישראלית אז הוא מקבל קצת יהדות או ישראלי שיונק מגויה אז הוא נהיה קצת גוי. לכאורה הפירוש של הדבר אברהם מאוד קשה. עוד מה שצריך להעיר שהרמב"ן אומר שמעוברת שהתגיירה והולד נכרי וצריך מילת גרות. ורק אם אני אומר לכאורה שעובר לאו ירך אימו, שעובר הוא לא חלק מהאמא, הוא יוציא אותו עצמו. יש מחלוקת בגמרא לגבי נזיקין בבבא קמא ויש דעה שעובר ירך אימו והרמב"ן עצמו פוסק שעובר ירך אימו. אז אם הוא בר ירך אימו. אם הוא בר ירך אימו, אז מה שאני רואה כאן בספר, שמה שכתב הרמב"ן שהסובר שמעוברת שהתגיירה והולד נכרי צריך מילת גרות זה רק למאן דאמר עובר לאו ירך אימו. הכוונה היא מה שכתב. אני מתכוון על הדבר אברהם, שהדבר אברהם אומר שמה שהרמב"ן אומר שצריך מילת גרות זה למאן דאמר עובר לאו ירך אימו, אבל אם הוא בר ירך אימו אז בטח גם לפי הרמב"ן לא צריך מילת גרות. אז על זה עצמו אני כותב שהרמב"ן לבד סובר. רוב הסובר שעובר ירך אימו והלכה שעובר ירך אימו. אז ממילא אז איך הרמב"ן אומר ש-ש-שהוולד צריך מילת גרות? ופשוט הוא שאפילו אם

1:14:15 דובר 2 אני אומר עובר ירך אימו זה רק לגבי דין של נזיקין. שאם הפרה הייתה בהריון והיא נגחה פרה אחרת אז, אז ואם הפרה שייכת למישהו והוולד שייך למישהו אחר, אז גם בעל הוולד חייב בנזקים בגלל שעובר לאו ירך אימו. אז יש כאן גם הוא, גם הוא חלק מה-מה-מההיזק. אבל, אבל לגבי, לגבי גיור מה זה שייך? אפילו אם אני אומר עובר ירך אימו, מה זה? מה הכוונה הוא? אז הטבילה של האמא מועילה גם לוולד. הגמרא אומרת שאם אני אומר עובר לאו ירך אימו, אז איך מועילה הטבילה? הרי, הרי העובר זה לא חלק מהאמא. אז אם העובר לא חלק מהאמא אז האמא טבלה. העובר לא טבל, אלא מה תגיד שהאמא לא חוצצת? זה לא סברא. האמא חוצצת. העובר בכלל לא נוגע במים. אז אומרת הגמרא אני רואה תאי. היות וזה ה-- זה הסדר של החיות של הוולד שהוא בתוך הבטן של האמא. אז מה שהיא טובלת זה כאילו שהוא טבל. ככה הגמרא מתרצת. אבל, אבל כללית, אפילו אם אני אומר שעובר ירך אימו לא מוכח שלא צריך מילת גרות. באמת עובר ירך אימו ואז לא צריך להגיע לאני רואה תאי. אני אומר שהטבילה של האמא זה כמו שהילד טובל, שהיא חלק, הוא חלק מהאמא מבחינה גשמית אבל, אבל מבחינה רוחנית זה שתי נשמות. כתוב יש מחלוקת בין רבי לאנטונינוס מתי ניתנה נשמה בוולד. אז רבי אמר מזמן שהוא נולד. אנטונינוס, שהיה נציב רומי בסוריה והיה חבר טוב של רבי והיה בא במחתרת ללמוד תורה עם רבי. אחר כך יש דעה שהוא התגייר. יש דעה שהוא לא התגייר, אבל הוא היה איש צדיק, אפילו אם היה גוי, אבל וחז"ל

1:16:13 דובר 2 מגיירים אותו. אז אה-- אנטונינוס, הגמרא מביאה מחלוקת רבי ואנטונינוס. אנטונינוס אמרה לו-- אומר לו: "הנשמה ניתנת באדם משעת יצירה", מהרגע שהיא נכנסה להיריון, באותו רגע כבר יש לו נשמה. אולי על ידי זה אפשר להסביר את הפסוק שרבקה הלכה לשאול-- שיש לה מאוד כאבים מההיריון, אז, אז היא הלכה לשאול בבית המדרש של שם ועבר, מה, מה הכאבים האלה? אז אמרו לה: "יש לך שני, שני גויים בבטנך". שני גויים בבטנך, שני גויים בבטנך זה יעקב ועשיו, אבל חז"ל אומרים זה רבי ואנטונינוס. מה הכוונה זה רבי ואנטונינוס? יכול להיות שיש פה איזה רמז, שחז"ל אמרו: "יש לך בבטן רבי ואנטונינוס". אפילו שיש לך יעקב ועשיו, אבל יש-- מעשיו יצא אנטונינוס, ואנטונינוס צדיק, ואפילו שהוא בהיריון, אבל, אבל אנטונינוס הרי אמר שהנשמה שלו כבר נכנסה מרגע התחלת ההיריון. אז כבר רבי ואנטונינוס נמצאים בבטן שלך. ויש גם עוד אמרה חז"ל שהתינוק נמצא בבטן אימו, אז מלאך בא ומלמד אותו את כל התורה כולה ונר דלוק על ראשו. על כל פנים, אנחנו צריכים ל-ליישב את הקושיה של דבר אברהם. איך יכול להיות שיש מילת גרות ובכל זאת יש פדיון הבן ובכל זאת יש איסור אשת אח? אבל לכאורה יש דרך מאוד ישרה ופשוטה ליישב את הקושיה של דבר אברהם. אפשר לומר כך, כמו שהרמב"ם אומר שבגמרא כתוב שלהיות גר צריך להיות הרצאת דמים, מילה, טבילה והרצאת דמים, והבאת קורבן. אבל הרמב"ם אומר היות והיום אין בית מקדש, אז מילה וטבילה מספקת והוא כבר נהיה גר. כשיבוא בית המקדש הוא יביא גם קורבן. אותו הדבר, אמא ש-- אישה בהיריון שטובלת, אז ה-הטבילה שלה היא מביאה לכך שהוולד הוא נעשה יהודי. הוולד נעשה יהודי,

1:18:29 דובר 2 מדוע? היות וה-- הוא לא יכול למול. בזמן שהוא בבטן אימו אי אפשר למול אותו. אז זה שהיא טובלת אז כאילו שהוא טבל. היות וכאילו שהוא טבל, אז ממילא, אז אה-- נשאלת השאלה איך מועילה טבילה בלי מילה? היות והוא לא יכול למול, ממילא אז אה-- כמו שאי אפשר להביא קורבן, אז הקורבן לא מעכב את הגרות, בזמן שהוא הוולד בבטן אימו ואי אפשר להביא, אמ-- אי אפשר ל-למול אותו, אז המילה לא מעכבת בגרות. היות והמילה לא מעכבת בגרות, אז הוא נעשה יהודי מצד הטבילה לבד. אבל הוא צריך עוד למול לשם גרות. אז זה מה שהרמב"ן אומר, שהמילה, המילה למרות שהוא טבל ולמרות שהוא יהודי ולכן יש את המצווה של, של פדיון הבן ויש את הדין של אשת אח על אח שלו, אבל המילה היא מילת גרות. היות והמילה היא חלק משלושת התנאים של הגרות, רק היא לא מעכבת את תחילת הגרות. אז שהוא נולד צריך לדון ל-- הוא יהודי, הוא צריך גרות במילה בגלל שזה חלק מהתנאים, אבל זה לא עיכב את הגרות. ממילא יוצא נפקא מינה למאי, שגם לפי הרמב"ם צריך מילה ביום השמיני היות והרי הוא יהודי. אלא מה? יש גם שני גדרים במילה של היום השמיני. גדר אחד מצד זה שהוא יהודי, אז ממילא מלים אותו ביום השמיני. גדר שני היות והמילה היא חלק מהגירות, ממילא היא נקראת טבילת גירו-- מילת גירות. השאלה היא רק צריך לדון אם ככה איך הרמב"ן לומד מכאן שמילה לא מעכבת את ה-- ש-ש-שהטבילה יכולה להיות לפני המילה. שאם אני אומר שאולי הרמב"ן לומד, אולי צריך ככה ללמוד פשט ברמב"ן, שאם הטבילה לפני מילה לא יכולה להיות אז אה...

1:20:50 דובר 2 אז מוכרחים להגיד ש-ש-ש ש-- ש-- אז אי אפשר היה... אז לא הייתי אומר שבנה לא צריך טבילה. אם הגמרא אומרת שמיל-- שהבן שלה לא צריך טבילה שהמילה מעכבת, אז הראיה מכאן שאפילו שהוא יכול למול אחרי שהוא ייוולד, אבל הטבילה, אם הטבילה עושה אותו יהודי, סימן שטבילה לפני מילה גם חלה, מפני שאם טבילה לפני מילה לא חלה בכלל, אז היא הייתה מעכבת אותו והיא-- והוא היה צריך לחכות עם הגיור שלו אחרי הלידה. לכאורה אפשר להביא ראיה גם מעוד, מעוד גמרא שהילד יש לו כן דין של יהודי. הרמב"ם בהלכות ממרים פרק ה' הלכה ט"ו אומר: "כגון גר שהורתו שלא בקדושה, אף על פי שלידתו בקדושה אינו חייב על מכת אביו". זה מובן. גר שהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה אז ה... הוא גר. היות והוא גר אז הוא לא... לאבא אין לו דין יחס של אבא אליו. כשם שאינו חייב על אביו, אז אם הוא מכה את אביו סתם הוא עובר עבירה של מצער, של מצער בן אדם. אבל לא אבא, בגלל ש... הוא התגייר אז כבר אין לו יחס של-של-של-של-של בן לאבא. הגמרא לומדת אבל, כשם שאינו חייב על מכת אביו, כך אינו חייב על אימו. שנאמר מקלל אביו ואמו. עת שהוא חייב על אביו, חייב על אימו, אבל אם הוא לא חייב על אביו הוא לא חייב על אימו. זאת אומרת שצריך פסוק שהוא לא חייב על מכת אימו. בלי הפסוק הייתי אומר שעל אביו-- שעל אימו הוא כן חייב. למה שיהיה חייב? אם אני אומר שהוא גר אז גם אין לו שום יחס לאם. והפסוק הזה שהוא אומר שהוא כמו שהוא לא חייב על

1:22:51 דובר 2 אביו כך הוא לא חייב על אימו, משמע שהגם שהוא באמת יהודי והוא נולד יהודי וזה גמרא והרמב"ן לא יכול לחלוק על הגמרא, אז גם לפי הרמב"ן שצריך מילת גיורת צריך מילת גיורת, אבל באמת הטבילה עצמה עשתה אותו כבר ליהודי. אם אישה מתגיירת ובית הדין לא ידע שהיא בהיריון. היות ובית הדין לא ידע שהיא בהיריון, אחרי זה התברר שהיא בהיריון. האם ה-זה שבית הדין הטביל אותה לשם גיורת זה מועיל גם לולד או לא מועיל גם לולד? הדגול מרבבה שזה הנודע ביהודה שיש לו הגהות על השולחן ערוך ב-ב-שמשוך נוח בהרודה בשם דגול מרבבה. אז הוא כותב ככה: "אם ידוע בית דין בשעת טבילה שהיא מעוברת, הדין פשוט". אם ידעו שהיא מעוברת אז מטבילים את ה-- כתוב שגר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין, אבל אם לא ידוע בית דין שהיא מעוברת יש לי בזה אריכות דברים ותליא בפלוגתא דרבוותא. הוא לא כותב איזה אריכות דברים יש לו, אבל אומר זה תלוי באנשים גדולים. זה תלוי ב-בפוסקים גדולים. אם בית דין מל, אה, הטביל אישה בהריון ולא ידעו שהיא בהריון, אם הוולד חל עליו גיורת, טבילת האם מ-מ-מועילה ש-שהוולד כבר לא צריך טבילת גיורת או לא? זה תלוי בראשונים. לכאורה, נזכיר קודם את ערוך השולחן, שערוך השולחן אומר ש... אם אני אומר הוא בר ירך אימו, אז אפילו אם לא ידעו שהוא-- שהיא בהריון אז לא צריך טבילה, אז בטח שהטבילה עוזרת. היות והוא, והוא חלק מאמו, אז אם הוא חלק מאמו אז לא צריך, אה, לא צריך, אה, טבילת גיורת לוולד. אבל לכאורה הסברה של ערוך השולחן לא מוכרחת. אפשר להגיד אפילו שהוא בר ירך

1:25:26 דובר 2 אימו, אבל רק לגבי, לגבי מה שדיברנו קודם, לגבי נזיקין, אבל לא לגבי נשמות. הוא בר ירך אימו, אבל בכל זאת יש כאן שתי נשמות. פקודתך שמרה רוחי. אז אם יש שתי נשמות אז הוא בר ירך אימו, אבל בית דין לא יכול לגייר והוא חושב שהוא מגרש כאן אישה בזמן שיש כאן עוד איש בתוך הבטן של האישה שהוא צריך גם גיור. לנסות להסביר את הדגול מרבבה. ננסה בשני דרכים, אבל אני חושב שבסוף נגיע למסקנה אחרת מהדגול מרבבה. דרך אחת אפשר להסביר שמה שהדגול מרבבה אומר שהשאלה אם בית דין לא ידעו שהאישה מעוברת, אה, אם הילד הוא-- הטבילה של האמא מועילה לילד כטבילת גיורת או לא, תלוי במחלוקת הרמב"ן ואני מוסקי יוסף[?] בשם הר"ן. לפי הרמב"ן, שאני אומר, ש... הילד הוא, הילד הוא, אה, צריך מילת גיורת. אז היות והילד צריך מילת גיורת, ממילא אז אם בית דין, זאת אומרת שהטבילה של האמא היא טבילת גיורת לילד. היות והיא טבילת גיורת לילד אז, אה... בית דין לא ידע שיש כאן ילד וקטן מטבילין אותו על דעת בית דין. אבל אם בית דין לא מתכוון לגייר אותו, לא מתכוון להטביל אותו לשם גיורת, אז לא חלה הטבילה. לפי הר"ן, למותקי יוסף[?] בשם הר"ן, שהמילה היא לא מילת גיורת, אלא הטבילה של האמא זה כמו נאמר הוא בר ירך אימו והילד הוא נטפל לאימא. מה שהאמא עושה ממילא חל על הילד. אז אם מה שהאמא עושה ממילא חל על הילד, אז גם אפילו אם בית דין לא ידע שיש, אה, וולד ב-- שהיא בהריון, אז חל-- מה שחל על האימא חל על הילד. אבל עוד מעט נדבר שלכאורה מסברה

1:27:51 דובר 2 קשה להגיד ככה. עוד דרך אפשר להגיד-- לומר שזה תלוי בשתי הדעות בתוספות בסנהדרין ס"ח עמוד ב'. תוספות דן בכלל איך אפשר ל-לגייר קטן על דעת בית דין. הגמרא בכתובות י"א עמוד א', "גר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין". איך אפשר? גם אנחנו רואים שאם אביו ואמו מביאים אותו לגייר גם אפשר ל-ל-לגייר אותו, אבל זה כבר לא דעת בית דין. פשוט הכוונה הם מסבירים שמזכים היות וזה זכות לו, זכות להיות יהודי. אז היות וזכות להיות יהודי אז זכין, זכין לו אפילו שאין לו שכל, הוא לא מבין. כמו שאפשר לזכות לו ממון אפילו שהוא לא מבין, הוא עוד לא בר קניין אז מזכים לו את הגיור. בסנהדרין סמך, אז תוספות באמת בכתובות שואל, אבל זה שאפשר לזכות לקטן את הגיור זה לא מדאורייתא, זה רק מדרבנן. אז אומר תוספות חידוש עצום. לפי דעה אחת של תוספות שהגיור היא-- לפי דעה אחת של תוספות הגיור היא מדרבנן וכך תוספות גומר, שיש דעה שמזכים לו והגיור תופס מדאורייתא ויש דעה שכמו שממונות אפשר לזכות לו מדרבנן, מזכים לו גיור מדרבנן. אז נשאלת השאלה בכלל בתוספות איך אפשר? אז מה הוא לא גר מדאורייתא? אז אם הוא לא גר מדאורייתא אז מה, איך אחר כך הוא יכול להתחתן עם אישה? הוא הרי גוי מהתורה. איך אפשר לתת לו לקיים כל מיני מצוות שלגוי אסור לקיים? אז מוכרחים ללמוד פשט בתוספות שם בכתובות שתוספות לא מתכוון שכל החיים הוא מדרבנן. אפילו יש דעות ברש"י שם שיש כוח ביד חכמים לעבור על-על דברי תורה בקום ועשה לא רק בשב אל תעשה, אבל כשיש צורך. אבל אם גר קטן מה-מה הצורך להטביל

1:30:09 דובר 2 אותו עכשיו? שיטביל אותו כשהוא יהיה גדול. בשביל זה להפוך אותו, ל-ל-לעשות אותו ל-ל-לגוי, להכריז עליו שהוא יהודי למרות שהוא לא יהודי ולעקור דבר מן התורה לא מסתבר, אלא מה, הסברה אומרת לא ככה, אלא מוכרחים להגיד שגם מה שתוספות אומר בכתובות שהוא גר מדרבנן זה עד שהוא מגיע לגדלות, עד שהוא מגיע לגיל שלוש עשרה. כשהוא מגיע לגיל שלוש עשרה אז הרי סתם יש בעיה עם העניין הזה של שלוש עשרה. כתוב בגמרא שבגיל קטן ש-ש-שגיירו אותו בקטנותו אם הוא לא מחה כשהוא הגיע לגדלות אז הגיור גיור. אם הוא לא מחה כשהוא מגיע ל-ל-לגדלות, זאת אומרת הוא הסכים להיות יהודי, הוא לא אמר אני לא רוצה להיות יהודי, אז הגיור גיור. אז יש לומר שמתי שמגיע לגיל שלוש עשרה אז הוא מקבל את המצוות והיות ואז הוא מקבל את המצוות אז אפילו אם מלנו אותו ו-ו-וטבלו אותו כשהוא היה קטן, אז כמו שדיברנו קודם, כמו-כמו שקורבן אי אפשר לעשות עכשיו אז זה לא מעכב את הגיור, אז גם הקבלת מצוות היות וזכין לאדם שלא בפניו והוא בטח יוצא לקבל לקיים מצוות שמדובר כאן ב-ב-בגר ש-ש-שמי שמטביל אותו הוא איש שומר מצוות והוא מטביל אותו על מנת שיחנך אותו למצוות, אז הוא בטח ירצה לקיים מצוות. מפני שהיו כאן בארץ גם זמן שהיה נקרא ילדי ברזיל וגם היום יש אנשים שמאמצים ילדים לא יהודים, נוסעים לחוץ לארץ ו-ו-ומשיגים שם ילד ומביאים אותו לאימוץ ומגיירים אותו, אבל ההורים לא דתיים. אז אם ההורים לא דתיים אז הגיור היא-היא לא גיור. ויש כאן אה, אה, אחיעזר אומר ש-שזה לא זכות ושכל העניין ש-שאפשר לגייר גר קטן בגלל שזה זכות לו, אבל

1:32:09 דובר 2 אם-אם הוא יגדל והוא ו-ו-והוא יתנהג בלי שמירת מצוות אז הוא לא רוצה להיות יהודי שיעשה עבירות. זה לא זכות לו. אז היות ולא זכות לו, אלא מה נגיד? אבל בעצם זה כן זכות לו, בגלל שלהיות יהודי אפילו בעבירות יותר טוב מלהיות גוי בלי עבירות. אבל בגמרא בכתובות מפורש שהולכים על הגשמיות, לא על הרוחניות. כתוב שם ש-- איך אפשר לגייר קטן? בגלל שזה זכות לו. אומרת הגמרא פשיטא, אומרת הגמרא, הייתי חושב ש-ש-שעבד בהפקירא ניחא ליה, שהוא לא רוצה להיות יהודי, אז זה דווקא גדול שהיות וגדול אז עבד בהפקירא ניחא ליה, אז הוא רוצה ל-ל-- כמו שהגויים לא רצו לקבל את התורה. אבל אם שהוא קטן הוא עוד לא טעם טעם חטא, אז הוא רוצה להיות יהודי בגלל שיהודי להיות זה-זה-זה השליחות של-- זה הדבר הכי גדול שיש בעולם. אז בטח הוא רוצה, ככה הגמרא אומרת. מהגמרא שם רואים שהולכים לפי הגשמיות, שאם לפי הגשמיות הוא לא רוצה אז זה לא נקרא זכות. אז אם אני אומר ש-שגייר קטן זוכים לו את הגירות, אז לפי אחיעזר, אז אין כאן בכלל זכות. ועוד פוסקים. הרב קוק בדעת כהן הוא אומר שזה בכלל לא נקרא שמביאים אותו לגירות. לא רק שזה לא זכות לו. אם הורים לא דתיים מביאים ילד לגירות והם מתכוונים שהוא לא-- לחנך אותו בחינוך חילוני, בחינוך בכלל שלא מכיר בתורה ולא מאמין בהשם ולא מאמין בכלום, לא-לא-לא לא מאמין בתורה, אז זה לא נקרא שהוא מביא אותו להתגייר. זה נקרא שהוא מביא אותו לעשות טקס. אז חסר כאן בהבאת ההורים, זה שההורים מביאים אותו. אותו דבר גם בית דין. בית דין שמל ילד שהוא

1:34:04 דובר 2 דנים אותו על דעת בית דין ורק בית דין על מנת ש-ש-שגיירים אותו. אבל אם על מנת שלא יקיים מצוות זה לא נקרא קבלתו לגיר-- לגירות בכלל, גם זה זה לא זכות לו. על כל פנים זה הערנו הערת אגב, אבל מה שרצינו לומר, מה שהדגול מרבבה אמר שיש-- זה תלוי בדעות, אז רצינו להגיד שזה תלוי בדעה של תוספות בסנהדרין. יש דעה בתוספות סנהדרין שבית דין מגיירים את הקטן, מגיירים את הקטן על דעת בית דין, שבית דין זוכה לו את הגירות. יש דעה שנייה בתוספות שהקטן זוכה בגירות, רק שבית דין מסכים שיגיירו אותו, אז הקטן זוכה בגירות. אז לפי שתי הדעות בתוספות היה אפשר לומר, על דרך אפשר, אם הקטן זוכה בגירות ולא בית דין, הם הזוכים בשבילו את הגירות, אז אפילו אם הם לא יודעים שהיא בהיריון אז הקטן זוכה בגירות. האמא מתגיירת, אז הקטן כבר עולה על ה-- עולה על ה-- על האפשרות, על ההזדמנות ונהיה יהודי. אבל אם בית דין צריך לגייר אותו, אז אם בית דין לא ידע בכלל שהיא בהיריון אז הוא לא גייר אותו. אבל לכאורה גם זה דבר קשה להגיד. למה? מפני שאם בית דין לא יודעים שהוא גייר, אז מה זה הקטן זוכה בגירות? מי-מי-מי-- הקטן לא יודע מהגירות, הקטן לא יודע איזה פעולה הוא עשה שהוא עשה גירות. גם-גם-גם אפילו אם נגיד הוא עובר ירך אמו, אבל-אבל איך-איך הוא זוכה בגירות? איך הוא יזכה בגירות? לכאורה הסברה היא שאם בית דין לא ידע שהיא בהיריון, ש-ש-שה-- שלכל הדעות יש כאן ספק מאוד גדול שהגירות לא תפסה ו... ומה שצריך לעשות למעשה, אישה שהייתה בהריון וההורים לא ידעו--

1:36:18 דובר 2 והבית דין לא ידע שהוא-- שהיא בהריון, אז בזמן שממלים אותו צריך למול אותו גם לשם גיור וגם להטביל אותו אחר כך לשם גיור מספק, ויכול להיות שאפילו יותר מספק. שאם בית דין לא ידע שהוא גר, איך הוא נהיה גר? נגיד עוד נקודה. ראיתי בספר של אחד מוותיקי הדיינים זכרונו לברכה, עליו השלום, ספר משפטי שמואל, הרב ווערנער, אני הכרתי אותו. והוא מביא כאן מעשה ששכיח לדאבוננו, שנישואי תערובת, האישה גויה והיא ילדה ילד והאבא יהודי, הוא רוצה שיעשו ברית לילד. מזמינים מוהל, לא מספרים לו כלום, לא אומרים שהילד גוי והמוהל מל את הילד. האם אחר כך, כשמתחילים לחשוב שצריכים לגייר את הילד-ילד, האם צריך להטיף דם ברית או שהמילה שמלו אותו מספיקה ולא צריך יותר להטיף דם ברית? מספיק טבילה ובזה הוא יהודי. הוא רוצה להגיד, ה-- משפטי שמואל, ש... לא צריך להטיף דם ברית. שרואים הלווים-הלווים ש-שמלו את עצמם במצרים עוד לפני שמשה רבנו בא לגאול אותם. אז אם הם מלו את עצמם במצרים... אז הם לא-לא כתוב שהם מלו את הלווים פעם שנייה, הם כבר מלו. לא כתוב שעשו להם הטפת דם ברית. אז איך נכנסו תחת כנפי השכינה? הוא מביא רמב"ן, שהרמב"ן אומר שהלווים לא הטיפו דם ברית, אלא נכנסו לגיור ל-לברית של עם ישראל שנכנס לברית כדי לקבל את התורה כמו נשים. זאת אומרת על ידי טבילה לבד נכנסו תחת כנפי השכינה. היות ומלו את עצמם במצרים, הלווים הם השבט שכל הזמן במצרים, בגלות, לפני-- במאתיים ועשר שנה, מלו את עצמם, לא הפסיקו את עצמם מלמול, מה שאם כן יהודים אז נצטוו בליל הפסח עוד לפני הקרבת קרבן הפסח שימולו,

1:38:57 דובר 2 ואראך מתבוססת בדמייך, זה דם פסח, דם מילה, אבל לווים לא היו צריכים למול היות ומלו כל הזמן. אז כמו שהמילים-- הלווים מלו את עצמם, לא היו צריכים להטיף דם ברית, אז גם התינוק הזה, היות ומלו אותו, אז לא צריך להטיף עליו דם ברית. אבל לכאורה הדברים מאוד קשים. מה הדמיון של מילת הלווים ומילת נוכרי? ראשית כל, הרמב"ן עצמו אומר ש... מימות אברהם אבינו היה לבני אברהם צאצאי יעקב, יצחק, יעקב. לא צאצאי יצחק, אלא ל-ל-- מי צאצאי יעקב והלאה-- יצחק וצאצאי יעקב והלאה, היה להם דין בני ישראל. כך אומר הרמב"ן בסוף פרשת אמור. אז אם היה להם דין של בני ישראל, אז בכלל כל הראיה יורדת. שהלווים מלו את עצמם, אז הם מלו את עצמם לשם מצוות מילה. היות ושם מלו את עצמם לשם מצוות מילה, אז המילה הזאת תפסה אותם ולא צריך להטיף דם ברית. אבל זה לא ראיה לאחד-- ילד גוי שלא יודעים שהוא בכלל יהודי ומוהל אותו, הוא חשב שהוא יהודי, שהמילה תעזור. גם צריך לשם, לשם, לשם, אה, לשם גיור. אין כאן לשם גיור. וזה מפורש בחתם סופר. חתם סופר, תשובה ש' ביהודה[?] אומר גוי שרוצה להיכנס לדת הברית קודש על ידי מילה צריך לשמה לשם הכנסת דם. כאן צריך גם להעיר כללית. יש אנשים שרוצים שהילד שלהם יהיה מהול, אבל על המוהלים הם לא סומכים, ששלוש דורות ברוך השם ממתן תורה, מאברהם אבינו מלים ומלים טוב ולא קרה כלום לילד. הם רוצים דוקטור והדוקטור בהרבה פעמים מחלל שבת בפרהסיה. הם מזמינים דוקטור מחלל שבת בפרהסיה שימול ילד. לא מדובר כאן על גיור. מדובר כאן על מילה של האבא היהודי והאימא יהודי,

1:41:09 דובר 2 יהודי יראה, והם רוצים שהילד יהיה מהול, שלא יהיה ערל. אז מזמינים רופא לא דתי מחלל שבת בפרהסיה. בשולחן ערוך כתוב ש, ש, שאם גוי מל יהודי צריך הטפת דם ברית. גם הבית יוסף אומר ככה, גם הרמ"א אומר ככה. אז ממילא זה בכלל לא, זה לא דרך, וזה ודאי שצריך להגיד את זה. מי שיודע שצריך להזמין מוהל שימול לשם מצוות מילה, ודוקטור בא ועושה את המילה על פי ההלכה, על פי שולחן ערוך צריך הטפת דם ברית.