למען ישמעו · פרק 9 · 2023-05-28 · 14:16
הלכות שליח ציבור - הרב אברהם מזרחי שליט"א
אורח: הרב אברהם מזרחי
תיאור הפרק
בשיעור זה, הרב אברהם מזרחי שליט"א יבאר את הלכות שליח ציבור. מי ראוי להיות ש"ץ, מהם ההנהגות הראויות לש"ץ, הלכות החזנות וכיצד מחליפים שליח ציבור. לתרומות לחצו כאן לכניסה לגוגל של ההלכה לחצו כאן לעוד מאות שיעורי וידאו כנסו לאתר ' מדיה הלכה ' לערוץ היוטיוב שלנו לחצו כאן
תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.
00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.
00:09 דובר 2 בחלק הזה של השיעור נעסוק בנושא מאוד מעניין שקוראים לו הלכות שליח ציבור. מי ראוי להיות שליח ציבור? מה התפקידים של שליח ציבור? שכר השליח ציבור ועוד ועוד נראה בחלק הזה של השיעור. הפסוק אומר "נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה" וחז"ל דרשו את הפסוק הזה על שליח ציבור שאינו הגון ויורד לפני התיבה. כלומר שהקדוש ברוך הוא לא שמח משליח ציבור שלא הגון. אז אם כן, אנחנו צריכים לדעת מה נקרא שליח ציבור שהוא הגון. מה הדרישות משליח ציבור כדי להיקרא הגון? אז ההלכה מעמידה כמה וכמה דרישות. דרישה ראשונה ריקן מעבירות. פשוט לא יהיה יהודי שהוא בעל עבירה. בעברו שלו הוא לא היה מועד לעבור עבירות במזיד, לעשות דברים לא הגונים במזיד. אם זה היה בשוגג, זה היה באונס, שב בתשובה זה בסדר. הוא צריך להיות גם כן עניו, מרוצה לעם. צריך שתהיה לו נעימה קול ערב שמושך את לב שומעיו, ופסוקי התפילה יהיו סדורים בפיו שיוכל להתפלל בצורה רהוטה. אם אין מישהו שיש בו את כל המעלות שהזכרנו קודם, אז בוחרים את הטוב בציבור שיש לו את כמה וכמה מעלות מתוך המעלות שאמרנו קודם. שליח ציבור שיודע את המשמעות של התפילה ומבין את פירוש המילים, מבין את הכוונה בתפילה, יש לזה יתרון ומעלה גדולה יותר מאשר אדם שהוא אולי, אה, מתחזן יותר יפה, מבוגר יותר, אבל הוא לא מבין פירוש המילות. יהיה נכון להעדיף אולי את הצעיר יותר, את הפחות מנגן טוב, אבל יודע את הפירוש של המילים. זה חשוב ביותר, כמו שאמרנו בהקדמה לשיעורי תפילה, שבתפילה הנושא של הכוונה הוא חשוב מאוד. כשיש לנו אפשרות לבחור בשני שליחי ציבור אחד יש לו מעלה
02:35 דובר 2 שהוא מיוחס. אבותיו היו צדיקים. גם הוא יש לו מעלות עצמיות וגם אבותיו היו צדיקים גדולים. מצד שני, יש שליח ציבור שהוא בעצמו עומד בקריטריונים, אבל אבותיו לא היו צדיקים, אבל זה גופא גורם לו יתרון שהוא יותר שפל רוח ופחות בא בביטחון, פחות סומך על כוח אבותיו. אז יש פה מצד אחד מעלה של הראשון שגם זכות אבותיו מגינה בעדו. צדיק בן צדיק, והשני יש לו מעלה של שפלות הרוח. אומר אדמו"ר הזקן שהכל תלוי באיזון בין צדקתו של זה ושל אבותיו של זה לבין שפלות רוחו של זה. כלומר, אם אדם הוא מאוד שפל רוח ולעומתם ההורה-- ההורים של הראשון הם לא כל כך צדיקים, אז נעדיף את השני. אבל אם המצב הוא הפוך שהיו צדיקים מאוד גדולים והשפלות רוח של השני לא כל כך גדולה, אז נעדיף את הראשון. שליח ציבור עם נכות מסוימת לא פוסל אותו מלהיות שליח ציבור. אבל אם הם מומים גלויים אז זה לא מכובד להגיש לפני הקדוש ברוך הוא שליח ציבור שהוא בעל מום ומומים גלויים. לאידך, סומא, עיוור לא מונע ממנו להיות שליח ציבור, והוא יכול לגשת ולהיות חזן בתפילות עליו שהוא סגי נהור. לגבי גיל של השליח ציבור אז בימים נוראים, בראש השנה ויום הכיפורים בתעניות ציבור חשוב למנות שליח ציבור שהוא זקן ממש או המופלג מתוך הציבור הבוגר ביניהם. בשאר ימות השנה מגיל עשרים ומעלה הוא כשיר להיות, אה, שליח ציבור קבוע. פחות מגיל עשרים, אם הוא גיל שמונה עשרה ומעלה, אבל ב-בשפת ההלכה יתמלא לו זקן כבר, הוא גם ראוי להיות שליח ציבור. אם אין בנמצא שליח ציבור בגילאים הללו שאמרנו קודם עשרים, שמונה עשרה, אז כמובן מגיל
04:59 דובר 2 שלוש עשרה ואילך ראוי להיות שליח ציבור, כאשר אם לא יהיה אה ש-שליח ציבור הנער הזה לא תהיה תפילה במניין בכלל. אז בוודאי ש-- אה, ייגש כשליח ציבור אותו נער שהוא בר מצווה. כל זה מדובר באופן קבוע. באופן אקראי, אין שום מניעה ששליח ציבור גם צעיר, אם הוא בגיל שלוש עשרה ומעלה הוא יכול להיות שליח ציבור בצורה אקראית אבל לא באופן קבוע. איך ראוי לנהוג אדם שנושא בתפקיד של שליח ציבור? אז ההלכה אומרת ראוי שייכנס הראשון לבית הכנסת וייצא האחרון. המתפללים יוצא השליח ציבור. כל זה מראה כמה חשיבות הוא נותן לתפילה, כמה הוא מחבב את התפילה. הוא מגיע יותר מוקדם, הוא יוצא יותר מאוחר, שזה בעצם נותן כבוד וחשיבות לתפילה. ראוי שאדם שהפה שלו משמש כשליח ציבור בין הקדוש ברוך הוא לבין הציבור, הוא סוג של מתווך בין הקדוש ברוך הוא לבין עם ישראל שזקוקים לתפילה שלו כשליח ציבור הפה שלו יהיה פה נקי, פה טהור. אבל אם חלילה וחס הוא מנבל את פיו או שר בתפילה מנגינות שלא מתאימות, מנגינות של עבודה זרה וכיוצא בזה, אז מוכיחים אותו, ואם הוא לא משנה את ההתנהגות שלו מעבירים אותו מתפקידו. אם השליח ציבור בנוסף להיות חזן הוא גם כן יש לו עבודות אחרות, יכול להיות שהוא עובד, אה, בשחיטה או עובד במקומות אחרים שהמקום לא כל כך נקי וזה גורם שהבגדים שלו מוכתמים או לא מריחים טוב, אז הוא לא ייגש להתפלל עם הבגדים הללו. בוודאי צריך להחליף אותם. ויותר מזה אפילו לא יהלך בין הבריות בבגדי עבודה הללו, שחס ושלום יגרום הפך קידוש השם. השליח ציבור צריך להיות אהוב על הקהל ויוכיח את הציבור במילה לשמעיה.
07:07 דובר 2 כלומר מורה דבר שצריך תיקון, צריך הארה. כמובן, יאמר בדרכי נועם באופן המתקבל, אבל לא יעלים עין. וידע להתעסק בצורכי ציבור כראוי. לכן צריך שיהיה לו, אה, הגדרה-- הלכות לא יהיה טיפש. כלומר צריך שיהיה מספיק פיקח כדי להבין את צורכי הציבור ולעסוק איתם כראוי. הלכות של החזנות. גם בזה ישנם הלכות והגדרות, וההלכה אומרת כך: "לא יאריך בתפילתו מפני טורח הציבור". חשוב מאוד לשמור על הזמן של הציבור ולא, אה, לסחוב יותר מדי את התפילה בצורה שזה גורם טרחה לציבור. התפילה צריכה להיות בכובד ראש, באימה ויראה. ושליח ציבור שהוא מסלסל בקולו, משמיע נעימות וניגונים, הכוונה שלו צריכה להיות תמיד לשמוח בחלקו, שהוא מודה לקדוש ברוך הוא ומתפלל בנעימה ובנגינה, אבל לא שהמגמה שלו תהיה להשמיע את הקול שלו ולשמוח בכישרונות שלו, כי אז הדבר הזה לא מקובל, וגם על זה נאמר הפסוק שהזכרנו בתחילת השיעור "נתנה עלי בקולה, על כן שנאתיה". השליח ציבור צריך לדעת להגות בצורה נכונה את מילות התפילה בצורה מדויקת, בצורה מדוקדקת, אבל אם הוא נמצא באזור במקום שכולם, בלשון ההלכה זה נקרא עילגים שלא מבטאים נכון את התיבות, והוא חלק מאותו ציבור, אז מותר לו להתפלל באותו מקום, כיוון שגם כך כולם מתפללים באותו סגנון. שליח ציבור שהוא מוגדר כשליח ציבור קבוע, אז הוא יכול לגשת לתיבה לגשת לתפילה גם בלי שיכבדו אותו כל פעם מחדש, כי זה בעצם המינוי שלו, זה התפקיד שלו. אבל אם הוא לא קבוע, אלא כל פעם מישהו אחר ניגש להיות שליח ציבור, אז לא ראוי שהוא ייגש מעצמו, אלא צריך לבקש ממנו פעם, פעמיים, בפעם השלישית אז הוא אכן ניגש. וכמובן שאם גדול הציבור אם זה הגבאי, אם
09:24 דובר 2 הרב המקומי מציע לו להיות שליח ציבור, פה הוא יכול לגשת מיד, כי אין מסרבים לגדול. כמו כן, אם באמצע התפילה קרה משהו לשליח ציבור וצריכים תוך כדי תפילה להחליף שליח ציבור, פה זה לא המקום להתעכב כיוון שזה גנאי לתפילה שהיא תתעכב, אז כן יגש ישירות. המלבוש של השליח ציבור. השליח ציבור, כיוון שהוא מייצג את הציבור, הוא צריך ללבוש בצורה שמכבדת את הציבור. לכן ההלכה מקפידה שאם זרועותיו מגולים לא יירד לפני התיבה, אוקיי? בשביל זה משתמשים בחליפה או בטלית, וראוי גם שילבש מכנסיים ארוכות שלא יראו רגליו. עכשיו מי קובע מי יהיה השליח ציבור? שימו לב שליח ציבור פירושו של דבר שהציבור שולח אותו, הוא שליח מטעם הציבור. אבל אם הוא כביכול הסמיך את עצמו להיות בעל תפילה בלי שימנו אותו על כך, ובוודאי ובוודאי שאם הוא כביכול עולה בכוח בלי להתייחס לרצון של הציבור, אז הוא לא בכלל נחשב שליח ציבור, עד כדי כך שאין עונים אמן אחרי ברכותיו, כיוון שכל התפקיד שלו זה להיות שליח של הציבור. אז מה שמקובל הוא שרוב הציבור בוחר את השליח ציבור שמתאים. רוב הציבור, הכוונה היא רוב אלו שמשתתפים בשכרו של השליח ציבור. ההלכה אפילו מתייחסת למצבים שהממשלה הגויית הייתה רוצה להחליט מי יש שליח ציבור, והדבר הזה לא מקובל, כי לא כצורנו צורם. הם לא קובעים לנו בבית כנסת מה אמור להיות, אלא הכל נקבע על פי המניין עצמו שמתפלל, וכמובן שתמיד צריך להיזהר ממחלוקות ושהדברים ייעשו בצורה שדרכי נועם ודרכי שלום. ההלכה ממליצה לשלם שכר לשליח ציבור יותר מאשר שהשליח ציבור יפעל בהתנדבות, משתי סיבות. א', ברגע שהשליח ציבור זה מינוי עם משכורת אז העמדה הזאת של
11:41 דובר 2 שליח ציבור כבר תפוסה והיא לא, אה, פרוצה לכל הפושט רגלו לרצות להיות שליח ציבור גם בלי להיות ראוי. לא, זה כבר התמנה אדם בתשלום. לא כל הפושט את רגלו ייגש ויהיה שליח ציבור. סיבה נוספת היא שברגע שמשלמים לשליח ציבור יש לו יותר אחריות לעשות את מלאכתו מלאכת קודש כראוי. הנושא האחרון שאנחנו ניגע בו בעניין של שליח ציבור הוא הנושא של להחליף שליח ציבור שכבר קיים ושכבר קשה לו להמשיך בכל התפילות בלי סיוע. אז אם אין במקום שהוא מנהג ברור איך מתנהגים בכזה מצב, אז מותר לו, לשליח ציבור, להביא כוח עזר ואם בבחירה שלו הוא בוחר את-את-את בנו, שהוא זה שיעזור לו להיות כשליח ציבור עוזר וסומך, בסדר גמור, כי בנו של האדם קודם לכל אדם אחר, אם הוא כמובן ממלא מקום אביו בתכונות המרכזיות של שליח ציבור. גם אם הקול שלו לא כל-- לא כל כך ערב כמו קול אביו, אבל תמיד תהיה לו עדיפות ודין קדימה לשאר אנשים, וגם לאחר מותו בנו ממשיך אותו וקודם לכל אדם אחר. אם יש כן מנהג ברור מה עושים ברגע ששליח הציבור כבר, אה, מתבגר, אז הכל לפי המנהג וגם אם המנהג הוא שמלכתחילה סוגרים עם השליח ציבור לתקופה מסוימת, ברגע שנגמרה התקופה אין שום חשש, אה, להעביר אותו ולקחת שליח ציבור אחר, כי זה בעצם המנהג של המקום. מה קורה אם מצאו שליח ציבור עם כישרונות יותר טובים? ויש פה כבר שליח ציבור קיים ומתפקד, הכל בסדר, אבל רוצים מישהו שעובר אותו. אז לא ראוי להעביר את החזן הראשון בגלל שמצאו מישהו יותר טוב ממנו, ואם בכל זאת הרוב כן מעוניינים לשדרג לשליח ציבור יותר
13:57 דובר 2 מוכשר, אז ישתלבו ביניהם. כלומר שיהיה מקום לזה ולזה ולא שיידחה הראשון לגמרי מפני השני.