להתרענן פרק 17: הרב אברהם סלמון (ראשון לציון)

00:00 דובר 1 שלום עליכם, ברוכים הבאים לעוד פרק בפודקאסט להתרענן בו חסידים משתפים ומחיים מהזמנים שבהם הם שהו במחיצת הרבי, הרבי שהינו מקור חיינו. וכך אנו החסידים מרעננים את ההתקשרות שלנו לרבי, חיים את הווי החיים, מקבלים החלטות טובות להתחזקות בלימוד תורת הרבי, בהליכה באורחותיו ובעזרת השם כך נראה אותו חזרה בקרוב ממש. והשבוע נרענן את ההתקשרות שלנו, נתרענן יחד עם החסיד הרב אברהם סלומון שישתף אותנו מחוויות וסיפורים מיוחדים שחווה באופן אישי ושמע מכלי ראשון מהרבי. הרב אברהם הגיע לרבי בקבוצה תוש[?] נחבתץ[?], אך הסיפור מתחיל והקשר הראשון שלו עם הרבי הוא שמע כנער צעיר בבני ברק בשנות החמישים המאוחרות. כן, במהלך השנים בעקבות תפקידיו ועבודתו, בעקבות הוראות וסיפורים מיוחדים מהרבי חווה באופן אישי ושמע סיפורים מכלי ראשון והוא ישתף אותנו בהם וכך יחד נרענן את ההתקשרות שלנו לרבי יחד עם החסיד הרב אברהם סלומון. הפרק השבוע המוקדש לעילוי נשמתם של הרה"ח החסיד שהיה מקושר ומסור בלב ונפש לרבי, היה אכפת לו מכבודו של הרבי, התעסק רבות בהפצת תורה של הרבי, הרה"ח רב טוביה בן הרב ברוך יהודה בלוי עליו השלום, רב קהילת חב"ד בנווה יעקב, מנהל קרן חב"ד וראש העסקנים בארץ הקודש בכלל וירושלים עיר הקודש בפרט. הפרק מוקדש גם לעילוי נשמת רעייתו אשת חיל עטרת בעלה, שעמדה לצידו עשרות שנים במסירות נפלאה. מרת חנה פרומעט בת הרב חיים אורי. בקשר עם סיום ימי השבעה של הרב בלוי וסיום ימי השלושים של הרבנית בלוי יהיה הפרק לעילוי נשמתם ולחיזוק ההתקשרות לרבי. שלום עליכם, הרב סלומון.

01:55 דובר 2 שלום וברכה.

01:57 דובר 1 נתחיל עם השאלה ששואלים את כולם, פון וואנעט שטאמט איר - מאיפה אתם מגיעים?

02:02 דובר 2 מאין באתם. טוב, אנחנו בעצם משפחה הונגרית, ילד בבודפשט, משפחה דתית כמובן דתית, דתית מודרנית כמו יהדות הונגריה. יש שנים כאלה כמובן, אבל אנשים מודרניים ומעוניינים לצאת כל הזמן, לברוח משם, אבל זה לא שייך עד שמגיעים.

02:26 דובר 1 איזה שנים אנחנו מדברים?

02:27 דובר 2 אנחנו מגיעים בתשי"ז, שאז היה המרד הגדול, אלף תשע מאות חמישים ושבע. פה היה מבצע סיני, שם זה היה המרד הגדול שההונגרים מרדו ברוסים ובסוף דיכאו את זה, הפציצו את כל בודפשט, ואז ברוך השם הצלחנו איכשהו להימלט, נהיינו פליטים, עברנו איכשהו לאוסט, לאוסטריה, היינו שם איזה שנה בתור פליטים וכמובן הגענו לארץ בסוף. משפחה ציונית שורשית. המשפחה שלנו בכלל היו מאוד נטועים בהנהגה הציונית שם בהונגריה. הדוד שלי היה יושב ראש ההסתדרות הציונית של יהדות הונגריה. אז כמובן הגענו, הגענו ברוך השם לארץ וכמו כל ילד אתה מתחיל להתברג. ילד דתי פה ושם מתחיל ללכת.

03:21 דובר 1 איפה הגעתם בארץ?

03:23 דובר 2 אה בסופו של דבר פה, פה מעון עולים פה עד שהגענו לפרדס כץ, שכונה של בני ברק. כמובן שזה לא מה שהיום.

03:34 דובר 1 אז זה היה נקרא מעבר לכביש השחור.

03:36 דובר 2 מעבר לכביש השחור ומעבר זה עדיין מולנו היה כל המעברה. וכשאני נכנסתי ללמוד בבני ברק זה היה מהלך של איזה רבע שעה, אז זה פשוט ילד דתי, היה קצת פחד ללכת עד שהגעת כמעט לרבי עקיבא. כל הכביש הזה זה היה, זה היה מקום מאוד, מאוד חרקות[?] של הצעירים וזה שכונת התקווה, אבל אז זהו. כמובן שאת חב"ד לא הכרנו ולא שמענו. ההונגרים לא, לא ידעו על זה בכלל. שמענו שיש תנועה שקוראים לזה חב"ד ויש רבה. אה אני זוכר שדנו בבית תמיד אבא היה אומר מה-משהו מוזר פה. יש רבה באמריקה, אבל זה רבה בלי שטריימל. עם כובע מקופל עם עניבה. אז נו, מה נפקא מינה? אם הוא רבה, למה לא לובש שטריימל? ואם הוא לא לובש שטריימל אז הוא רב או משהו, אבל, אה, זה פשוט לא לא.

04:41 דובר 8 לא התאים ל-

04:42 דובר 2 לא התאים בכלל ולא... רבה זה היה... אבל ידענו שיש חב"ד. אני בתור ילד ידעתי מה ידענו שיש חב"ד. ידענו שהם מזכים את ה בתלמוד תורה. היו מספרים שהם מזכים את כולם. ערב יום כיפור הם לוקחים פייפר, קושרים לזה תרנגול ומסובבים את כל תל אביב עם המטוס ועושים להם כפרות מלמעלה. וחוץ מזה ממש ממש ממש. החב"דניק הי-הראשון שהכרתי בתור חב"דניק שומר בגוף חב"דניק אמיתי זה היה הרב אנגלסמן.

05:25 דובר 8 מרדכי אנגלסמן.

05:25 דובר 2 מרדכי, מנהל התלמוד תורה. טוב, אז עוד היה בחור צעיר ואז הוא השתדך עם מי שהיה לנו שכן והנכדה של אח של השכן. בקיצור, הציבור ההונגרי היה מאוד מאוחד וכל מה ש... וכל מה שקורה למישהו זה תמיד היה, היה דיונים והיה. אז ברוך השם היה שידוך ו-והפלא ופלא זה גם בחור חסידי אבל גם הולך עם קצה-

05:55 דובר 8 נורמלית.

05:56 דובר 2 נורמלית וגם מדבר עם האישה. היא נכנסה, דודה, שבי בבקשה, להביא לך לשתות משהו או. בקיצור, מאוד, מאוד היו-

06:04 דובר 8 ישרים.

06:05 דובר 2 ישרים מאוד. ו-ו-אז הכרתי בחור שקור-- שהוא חב"דניק בפועל ממש. ברוך השם התחתנו. זה היה באמת חתונה חב"דית הראשונה שראיתי. זה היה קצת אחרי הבר מצווה שלי, עם סתיו[?]. ושם השכונה ככה תמיד ההונגרים שהגיעו ביחד, הם היו מאוד. ושם באמת קרה המקרה הראשון. איך אומרים המופת הראשון שראינו את הרבי. כמה חודשים אחרי החתונה של הזוג הצעיר, פתאום התגלה איזה בעיה לחתן בחוט השדרה שלו. בעיה רצינית. הלכו לרופאים ועוד רופאים וברוך השם חמיו היה יהודי בעל ממון. משפחה ידועה בבני ברק, משפחת שלזינגר. והתחיל להשקיע כסף. הלכו עוד רופא ועוד רופא, תל השומר. בקיצר יש לו בעיה רצינית. צריך להחליף כמה חוליות בחוט השדרה שלו וזה גם משהו ניסיוני מאוד. אנחנו מדברים על, על שישים שנה, משהו מפלסטיק אולי. וטוב, באוסקבנטור[?] אז נהיה. אבא כבר קבע לו תור. אבל החתן הצעיר אומר רגע, יש לי רבי, אני לא אעשה ניתוח בלי רבי. אז הוא מאוד מצא חן בעיני כולם. חסיד כמובן. מה זה רבה? הבאנו שהרבי ייתן ברכה. נו מה? הרופאים אמרו משהו. בסדר. אז כתב לרבי. אחרי איזה שבוע הגיעה תשובה. תשובה מאוד מעניינת כצעד[?], כדעה אחידה של שלושה רופאים. לא כל כך מכיר במשך עשרות שנים דעה אחידה-

07:48 דובר 8 אחידה לא של שני רופאים

07:49 דובר 2 של שלושה רופאים. אחידה. שלושה רופאים. מה שהשלושה יגידו זאת אומרת אם שניים אומרים רוב דעות לא, כאילו. זה ממש תשובה. טוב, אז השווער אומר לנו מה כבר שאלנו חמש רופאים. מה אתה צריך עוד? טוב, עכשיו הרבי אמר. בסדר, הלכו לעוד רופא פרופסור, נכנסו אליו עם הצילומים. אומר אני לא, לא קולט מה אתם שואלים פה. הנה אתם לא רואים פה. הנה פה חסר פה. אל תדאגו. השם ישמור. נו, זה בסדר? שאל את הרב... כ-- השווער אז אומר, "כן, אבל-"

08:18 דובר 8 זה רק רופא אחד

08:19 דובר 2 הרבי אמר שלושה רופאים. היינו כבר אצל חמש. בסדר, הולכים לעוד אחד. ההוא גם צחק עליהם, "הנה היה." אז השווער כבר התרגז. הוא אומר, "תשמע, די, די, יש גבול לכל... טוב, מה הוא יעשה? בצר לו. ניתוח הוא לא יעשה בלי שלושה רופאים. אם הוא צריך עוד רופא, תפרן[?]. אז הוא הלך לרופא של הקופת חולים שלו, זה שהיה רושם לו מרשמים שהיה כואב לו הראש או משהו.

08:44 דובר 8 מוכר משפחתי.

08:45 דובר 2 רופא משפחתי, כמובן, כמובן שזה רחוק מ... רחוק ממומחה רחוק, אבל הרבי לא אמר מומחה שלא, הוא רופא. נכנס אליו. כן, נו מה? מסתכל את הצילומים, הוא אומר, "תשמע, אין לך ברירה, אתה חייב להראות את הצילומים האלה." אז הוא אומר, "לא, אני שואל אותך מה דעתך?" אז הוא אומר, "תראה, א-אני לא יודע. אני, אני, הלב שלי לא נותן לי להמליץ על דבר כזה. אתה בא אליי לפעמים אני נותן לך כדור אקומול, נותן לך משהו, מען ווייסט נישט, אבל שאני, דבר כזה, א-אתה לא נראה לי. נו, אני מכיר אותך, זה, זה, זה משהו." "אבל הצילומים פה." "אז אני אומר לך תעשה את הניתוח בגלל שאין לך ברירה. הצילומים אומרים." אז שואל אותו שוב: "אבל מה אתה אומר?" "אני לא יכול להמליץ על דבר כזה. לא יכול להמליץ על דבר כזה." טוב, הוא יוצא, הוא מודיע לשווער, אין ניתוח. ואז נהיה רעש בכל הקהילה ההונגרית, בכל השכונה, היתוכין[?], הבחור הזה, החתן הצעיר, הוא עקשן והוא הולך להרוג את עצמו בניתוח באמריקה וב-ב-ב-

09:47 דובר 8 שלא ראה את הצילומים.

09:47 דובר 2 שלא ראה את הצילומים ולא ראה כלום ולא ולא ולא ולא. בקיצור, שבוע שלם נהיה גאנצער טומל ואחרי איזה שבוע הם קיבלו מברק מתל השומר שיבואו דחוף כי בטעות החליפו את הצילומים שלהם. הוא בסך הכל אין לו כלום. היה לו איזה דלקת שם והצילום של מישהו אחר נתנו לו והוא קיבל. אז ממילא כמעט עשו לו ניתוח וכמעט הרסו אותו לכל החיים אם הוא היה נשאר בחיים בכלל. ואז כל המושבה ההונגרית וזה בעצם ה-ה-המפגש הראשון ה... שהיה לי עם הרבי כאילו סיפור. וזהו. אז למדנו אחר כך בתלמוד תורה. למדנו בישיבה קטנה בבני ברק. ישיבה קטנה, אז פתחו ישיבה קטנה של קרלין, קראו לזה. לקחו מכל כיתות ח' של התלמודי תורה שתיים שלושה בחורים קצת יותר טובים ועשו מזה כיתה ח' ישיבתית. בקיצור, זה היה כאילו-

10:45 דובר 8 עד היום יש שם ישיבת קרלין סטולין כזה שהיא לא קרלין סטולין נקראת קרלין.

10:48 דובר 2 גם אז זה לא היה קרלין סטולין, אבל היה המנהל היה קוריץ, המנהל של הזה, הוא היה קרלינר. כן, אז...

10:54 דובר 8 קוריץ.

10:55 דובר 2 כן.

10:56 דובר 8 היום הם בפינסק קרלין, רובם.

10:59 דובר 2 זה כך. ו... שם למדנו ברוך השם. שום דבר שוב עם חב"ד. אז כבר התחילו לדבר על חב"ד וידעו שיש חב"ד. איך חב"ד, אי. אני זוכר בסוף שיעור ג' התחילו כולם, אה, "לאיזה ישיבה אתה הולך? הוא הולך למיר או לישיבה ג-- ישיבה גדולה, זה הולך לזה. לאן אתה נבחן?" אז ככה בצחוק מישהו זרק, "אני הולך לחב"ד." אז המשגיח עושה ככה עם האף, "אה." כאילו, הרי לא דיברו ברצינות שהולכים לחב"ד, אבל כאילו... וזה קצת עורר בי, מה שזה, אה, מה זה?

11:38 דובר 8 על שום ישיבה אחרת לא עשו כזה, רק חב"ד.

11:40 דובר 2 שום דבר והכל טוב והכל מצוין. אני מבין שזו לא השיטה שלך, אבל... ואני קצת אנטי כזה, זה יותר גרם לי לחפור ו... לא, אז גם כן הלכתי לאיזה ישיבה ל... לאוהל יענק'ב, שם היה רב חיים ברין, הוא היה ראש ישיבה. ו... אבל התחלתי כל הזמן. אז משם התחלנו ללכת קצת להתוועדויות של רב שלמה חיים בכפר.

12:07 דובר 8 מהישיבה גדולה.

12:08 דובר 2 מהישיבה גדולה כבר חצי שנה למדתי שם.

12:09 דובר 8 לבד או עם מישהו?

12:10 דובר 2 לא, היו כמה חבר'ה שהלכו, אבל שוב, כל מה שאני קצת התקרבתי זה היה יותר מבחינת מקיף. זאת אומרת לא אגיד לך שלמדתי את ההתוועדויות של שלמה חיים או את המאמרים העמוקים או את ה... ראיתי פה את האחדות בחב"ד וראיתי פה שיש פה משהו פנימי, משהו אמיתי. ולצערנו ישבתי עם הליטווישע שם והם למדו, הם למדו תורה, אבל הרגשת, הרגשת, לא יודע זה הרגשה, אי אפשר. הרגשת שהוא מונח יותר בנגלה. הם לא מונחים, הם לומדים טוב, הכל טוב. ובעצם הקש ששבר את גב הגמל לפני זה זה היה שמחת תורה. נדמה לי שאתה שלחת לי, שאתה ראית את הסיפור הזה. כתבתם את זה בנתניה, את השמחת תורה שאני כתבתי. וזה בעצם היה המקיף[?] הפטיש אצלי.

13:13 דובר 8 נו, תספרו.

13:14 דובר 2 גרנו בפרדס כץ והסדר היה כמובן ליל שמחת תורה. היינו הולכים, רוקדים שתיים שלוש דקות על כל ההקפה כרגיל, הולכים הביתה, סעודה ואחר כך היה לי חבר. תמיד נכנסנו לבני ברק. ובני ברק זה היה-

13:28 דובר 8 פרלח[?].

13:28 דובר 2 פרלח[?]. איך אומרים ההצגה הכי טובה זה היה בפוניבז', שמה בשתיים עשרה וחצי בלילה התחילו ההקפות שכולם הלכו משם רוקדים לשם, שמח. ואז אני כבר הייתי ככה קרוב לחב"ד. אז אני אומר לחבר שלי, "תשמע, גמרנו את הסעודה. בוא, יש עוד עד שתיים עשרה וחצי. לפני זה נלך לחב"ד." אני כבר קצת חב"דניק ויש לנו זמן בין כך בוא נעשה גם ההקפות בחב"ד. עכשיו כמובן בחב"ד אה יושבים שם אחרי מעריב ישבו שם עד אחד עשרה, שניים עשרה, לא הלכו הביתה.

14:00 דובר 8 מה שנקרא בבית הכנסת ברחוב הרב קוק.

14:02 דובר 2 כן, רחוב אברהם, רחוב הרב קוק. רש"י עוד לא היה נדמה לי אז. אז, אז נוסד רש"י. אחר כך היינו פונים ברש"י, אבל בימים עמוסי החג, שמחת תורה, כן, היינו באים-

14:15 דובר 8 לרחוב אברהם.

14:16 דובר 2 אחרי ה-, ביום, היינו באים לשמוע את תפילת הגשם של סבא שלך.

14:24 דובר 8 של הרב נחום, כן. היה שווה.

14:26 דובר 2 היה שווה. הוא לא היה חזן גדול, אבל היה שווה. הרגשת. פשוט היינו באים למוסף. בקיצר אז אוקיי, אנחנו הולכים לבית הכנסת ככה אנחנו כבר אחרי הסעודה הכל זה, מתקרבים לרחוב אברהם ככה לרחוב זה. וזה פסנר'ה[?] היו לוקסים שם עדיין לא היה טיח בפנים, כנראה זה היה בהתחלה. ואני רואה ב-ב-

14:51 דובר 8 לוקסים, צריך להסביר. זה מנורות אה-

14:53 דובר 2 זה מנורות, או נפט, או משהו. לא יודע ממה זה היה. יכול להיות שזה כבר היה מחשמל, אבל זה היה כזה מנורות דולקות כאלה. זה לא אור, זה לא. ואני רואה איך שאנחנו מתקרבים בחלון עומד חסיד גור אחד עם אשתו ועם עגלת ילדים, עם הגרעינים, מפצחים, מטיילים ועומדים בחלון לראות. ואיך שאני מתקרב אני שומע, אומר לאשתו, "אה, משוגעים" כן, משוגעים. וואי, זה לא בשבילינו.

15:26 דובר 8 גירה אותך.

15:27 דובר 2 משוגעים. טוב, אנחנו נכנסים והתיאור לא היה רחוק מה. אתה ראית שמחת תורה טיפוסי של, אתה ראית פה אחד שוכב שם, פה חצי מפה, שני בקבוקים הפוכים פה וזה הכופר, זה אמצע הכופר. ואברך צעיר היה רבי יענקל כץ, שעמד למעלה ליד ארון קודש וקיפץ לו בלי שום סדר. ואנחנו עומדים עדיין הראש מסתובב. אתה רואה פה מחזה, שמחת תורה. תראה, אפילו אצלנו בבית הכנסת אצל ההונגרים ישבו, נתנו ידיים, רקדו. ואתה ככה מסוחרר. וואס איז דאס, מה השטויות האלה? איכשהו לאט לאט אתה, אתה מתחיל לקלוט שיש פה משהו בפנים. אין פה חיצוניות. זה, זאת הנקודה. ואיך שאני ככה בוהה וטוהה ראיתי את ההוא והכרתי כמה דמויות. פתאום העיניים שלי נחו על שלישייה שמסתובבת, גם הם עושים ל"ג בעומר, ככה מחובקים, חבוק, הודו קבוק, שלושה מחובקים ורצים. והשלושה היו רב נחום גולדשמידט, שכבר אז הכרתי וידעתי להעריך. זלמן הוב[?] השוחט.

16:42 דובר 9 רב לייבל.

16:43 דובר 2 לייבל, שזה היה אחד מהדמויות ההוד של בני ברק ועוד אברך צעיר, שניאור זלמן גפני. ואלה השלישייה ככה-

16:54 דובר 9 חבוקים

16:54 דובר 2 חבוקים ורצים. גווכל זה הקופס. ואני ככה, העיניים שלי עליהם והם, הם לא פה. אני רואה שהם באיזה מקום ואני רואה הסירטוק של רב לייב זלמנוב ממש לבן כנראה או שהוא נפל או שהוא השתפשף באיזה קיר או שהוא... והסירטוק של גפני מאחורה פה בתפר ממש קרוע, כי אחד מהם החזיק אותו וכנראה החזיק אותו בהידור מדי, אז הוא החזיק אותו והחזיק אותו. בקיצור, אז זה, זה קרוע לו הסירטוק וזה לבן וזה והם מסתובבים ופה אחד שוכב ופה. ואני רואה את השלישייה הזאתי, הכרתי, ידעתי מי זה. א-אט לאט נשאבת, ראית שפה מדובר ב-ב-ב-ב-בשמחת תורה פנימית, לא טקס ולא... בקיצור, נשאבתי.

17:48 דובר 9 פחות מסודר ופחות מאורגן.

17:50 דובר 2 לא מסודר, לא מאורגן, בלגן מאורגן. ה-ה-ה-הכל המקום נתן השראה כזאת של לוקסים כאלה והקיר עדיין לא חלק, לא לבן. בקיצור, מהר מאוד נשאבנו, התחלנו לרקוד והתחל-- בקיצור זה היה, זה היה שמחת תורה ראשונה בעצם שלי ש...

18:10 דובר 9 באווירה החב"דית.

18:11 דובר 2 באווירה החב"דית האמיתית הזאת. טוב, אחר כך לאט לאט אחרים כבר הלכו הביתה. הם ישבו שם מחמש, הרי הם לא, לא הלכו הביתה אחרי מעריב. טוב, עכשיו אמרנו אוקיי, בוא נלך לפוניבז'. זה הסיבוב שלנו. ואתה מגיע לפוניבז', היפך הגמור ממה שראית. אולם ענק, פלורסנטים כאלה, הכל מואר. ארון קודש עם זה אדום, עם איזה-

18:41 דובר 9 פרוכת

18:41 דובר 2 פרוכת אדומה כזאת, בטוח. ופה רוקדים כולם. עכשיו הסדר הוא ככה, מתחת לעזרת נשים, כולם עם החליפות. זה כל אלה הצופים, בעלי הבתים שבאים לראות את ל"ג בעומר. ובפנים רוקדים הבחורים. עכשיו כל בחור שמגיע, קודם כל רץ לחדר השני, מוריד את החליפה, את הכובע והוא נשאר עם העניבה סגורה ו-והוא נכנס כמובן לריקוד המסורתי הזה שרוקדים.

19:09 דובר 9 מסודר, איש עם יד חברו.

19:12 דובר 2 כן, אחד ליד השני ורוקדים וכולם מסתכלים. עכשיו אף אחד באמצע לא רוקד עם חליפה, כולם עם חלי-- עם חולצות לבנות. וככה אני מסתכל, מסתכל ואני אומר, היפך הגמור למה שהגענו משם. תראה איזה שמחה מסתדרת. מאות בחורים רוקדים, שמחים. אבל פשוט אני לא יודע. אני מסתכל על איזה בחור, אני רואה הוא עושה, פתאום משהו לא הסתדר לו. הוא עוזב את היד, מסדר את ה-

19:38 דובר 9 מסדר את המראה שלו

19:39 דובר 2 את המראה. השני קצת זז לו העניבה, עוזב את היד שיהיה בדיוק באמצע, באמצע, באמצע הריקוד ואני בא משם. ואז איכשהו העיניים שלי נחו על איזה בחור שככה רוקד וההוא שלידו ככה הרים קצת מדי גבוה את הרגל וכנראה בטעות נתן לו איזשהו-

19:58 דובר 9 בטעות

19:59 דובר 2 איזה בעיטה קטנה ל-ל-למכנסיים למטה, כן. וההוא תוך כדי ריקוד מסתכל ורואה שיש לו פה פס-

20:06 דובר 9 לכלוך קטן על המכנסיים

20:08 דובר 2 פס, פס אפור כזה, פס אבק. יש לו פס אבק כי ההוא נגע לו ב... ממשיך לרקוד. לאט לאט הוא עוזב את היד של השני ואני במקרה רואה את הסיפור.

20:18 דובר 9 אתה עוקב אחריו

20:18 דובר 2 והוא עוזב את היד, מכניס את היד לכיס, מוציא מטפחת ותוך כדי ריקוד בקצב הוא מנקה את המכנסיים. אחד, שתיים, אחד, שתיים וממשיך לרקוד. שמתי את היד על החבר שלי דוד. אמרתי לו, "דוד, אנחנו הולכים מפה, זה לא המקום שלנו." זה בעצם היה, איך אומרים, א פאטש. שוב, לא ההתוועדויות, לא המאמרים העמוקים של מוהר"ש, לא ה-- ראית את הפנימיות אפילו מבחוץ . וזהו. אחר כך היינו ב-- כמובן, הלכנו לישיבה, למדנו בישיבה, ברוך השם

20:56 דובר 9 עברת לכפר כאילו?

20:57 דובר 2 עברתי לכפר, כן

20:58 דובר 9 איזה שנה זה?

21:00 דובר 2 זה היה תשח"ז, לפני המלחמה באמת. תשח"ז, אז חפרתי-

21:05 דובר 9 כתבת לרבי משהו לפני זה כבר?

21:07 דובר 2 כשעברתי לא כתבתי

21:10 דובר 9 לא היה לך עדיין לפני זה כלום

21:12 דובר 2 לא. לא, האמת שכתבתי כן, כן. כתבתי לרבי ומה שהוא כתב לי ש-- בדיקת התפילין. כמובן, יהודי פשוט הונגרי הלך, אבא הלך בבר מצווה שלי לאיזה סופר ושאל אותו, "זה כשר? זה כשר?" כי ה... כשר. כמובן, התפילין הפשוטות המשוכות. אז ברוך השם קניתי איזה תפילין אחר כך. רבי נתן קורי[?] יותר מאוחר בקבוצה.

21:46 דובר 9 אז זאת אומרת הרבי ענה לך כבר לפני, עוד לפני ש...

21:49 דובר 2 הוא קודם כל לבדוק את התפילין. זה היה המפגש, כן

21:53 דובר 9 ואז נכנסת לישיבה בתשח"ז?

21:56 דובר 2 תשח"ז נכנסתי לישיבה. זה היה בדיוק המלחמה, אז חפרנו את השוחות בחוץ. זה היה זמן מאוד, מאוד מאתגר ואני זוכר שהגיעו איזשהו מברק מהרבי או משהו, אז כולם מסביב. זה גם היה חדש, גם היה חדש בשבילי, כן? אבל הגיע, מגיע המברק הידוע ש"בוודאי ובוודאי, לא ינום ולא יישן שומר ישראל, ה' צלך על יד ימינך" וכולם מסביב המברק ואתה ראית שכולם קמים לתחייה

22:29 דובר 9 מתוועדים

22:30 דובר 2 מתוועדים. נו, רגע, אני יודע, כל רבה מברך, כל רבה אומר בסדר שיהיה... חיים את זה, חיים את הקשר עם הרבי וחיים את ה... וזהו. אחר כך עבר כמה שנים עד הקבוצה כמובן . טוב, אם נקפוץ לקבוצה, הקבוצה זה-

22:49 דובר 9 רק שעוד שנייה נגיע לקבוצה. לפני זה, איך ההורים שלך קיבלו את זה שעברת לחב"ד?

22:53 דובר 2 אה, כמובן היה קצת דיון בזה. הבטחתי לאמא שלא יהיה ממש זקן, אלא רק זקן צרפתי. רק צרפתי זה יהיה. ו... לאבא לא היה כל כך אכפת, אבל אנשים מודרניים, תבין, הם באו מהונגריה. הם רוצים שהבן ימשיך רופא ויהודי כמובן, יניח תפילין. זה היה ההלם, זה היה ה-, זה היה קצת, אה, קצת שוק לכל הסביבה.

23:23 דובר 9 בשבתות היית הולך בבני ברק לרחוב אברהם?

23:26 דובר 2 בשבתות הייתי הולך-

23:27 דובר 9 כשהיית בבית

23:28 דובר 2 לא, כשהייתי בבית כבר הייתי הולך לרחוב רש"י.

23:30 דובר 9 אוקיי

23:31 דובר 2 לפעמים הייתי הולך לרחוב אברהם, אבל אז כבר היינו הולכים לרחוב רש"י, אז היה הוילה הקטנה הזאת.

23:37 דובר 9 של קובלסקי, נכון?

23:38 דובר 2 קובלסקי כן, ואז שם היו זקני החבר'ה, זקני אנ"ש, היה ממש, אה, האמת שהזקנים האמיתיים היו ברחוב אברהם. זה גם היה יותר רחוק קצת ופה היו גם צעירים ו...

23:51 דובר 9 הצעירים היו יונתן ישועה לויפר, שמואל חפר

23:54 דובר 2 שמואל חפר, כן. כן, כל ה... גבריאל

23:59 דובר 9 ואז הגעתם ו, זאת אומרת נכנסתם, שלמה חיים, היה לכם קשר אישי משהו?

24:04 דובר 2 אישי לא, לפעמים היה שוטף אותי קצת, אבל

24:08 דובר 9 כמו שהוא יודע. למעלה יוצא

24:10 דובר 2 כן, כן, כן, אבל אי אפשר להגיד ברם כל זה. זה הרם ווס, ווס, ווס, ווס ס'קלא נפישר, ווס, ווס, ווס, ווס. וזה לבד היה. ואז היה שבעה מדורי גיהינום לנסוע לקבוצה. אצל שלמה חיים לנסוע לקבוצה זה לא היה שייך. מה אתה עושה בוס? מה יש לך לחפש שם? אמרתי להם מה. עד כדי כך כן, היה אומר תראה את הרבי הוא יושב ומתפלל בסידור. כל יהודי מתפלל בסידור. עד כדי כך. לא שנוסעים היום ולא שנוסעים, לא ש-- פשוט לראות את הרבי. לא, הוא היה מאוד, מאוד פנימי. והאמת שכל מי ששמע בקולו אף אחד לא התחרט. אפילו מהחבר'ה שלנו שלא היו. כן, רצית אני אסע לרבי אז זה היה שישה חודשים בסמוך למועד. שישה חודשים בסמוך ה-- אני זוכר שלמדתי עם חברותא עוד לפני זה, שנה לפני זה. אחרי החגים הגענו, ישבנו סדר שלישי והוא רצה לנסוע לפסח. נו, חצי שנה הוא רוצה.

25:13 דובר 9 סדר שלישי זה מה שנקרא חסידות ערב אצלכם.

25:15 דובר 2 חסידות ערב. כן, כן. אז לא כולם למדו חסידות. היו חלק שלמדו נגלה.

25:19 דובר 9 כן.

25:20 דובר 2 כן, שיעור אל"ף עוד למד נגלה בישיבה גדולה, כן. ואוקיי, אז עזב אותי והלכנו לדבר איתו שעה שלמה. נשאר על הסטנדר. הוא דיבר, דיבר. הוא רוצה קצת הנחה לפסח הוא נוסע עם קבוצה. הוא חוזר אחרי שעה. נו, מה הנחה? שלמה חיים אמר שאני עוד לא שייך לנסוע לפסח. עוד שנה וחצי.

25:41 דובר 9 וואו.

25:42 דובר 2 פסח הבא והוא נשאר.

25:44 דובר 9 הוא קיבל את זה.

25:45 דובר 2 קיבל את זה ונשאר. זה, זה הפלא ופלא. למי, מי מאיתנו...?

25:53 דובר 9 וכשיצא האגרת התברר שחלק מה, חלק מההגבלות שהוא נתן מתברר שזה היה הוראות מהרבי. בחורים הרי לא ידעו. חשבו-

26:00 דובר 2 ודאי, ודאי. חשבו עליו הכל. חשבו עליו שהוא לא נוסע לרבי כי הוא לא זה. חשבו.

26:08 דובר 9 נו ואז הגעתם לקבוצה.

26:10 דובר 2 ואז הגענו לקבוצה.

26:11 דובר 9 היתה הכנה לקראת קבוצה?

26:13 דובר 2 אז שוב, לא הייתי כל כך מקושר של שלמה חיים. אז לא היה, עד שלא הגענו לשם, שם כבר היה יותר. כן, נכון, ו-ו-ויחידיס ו-- אבל לפני זה זה היה יותר המסע. וקודם כל אל תשכח גם שהמסביב היה מאוד, מאוד גדול. לנסוע לאמריקה וכרטיסים ולחתוך ו-ו-ולמי היה כסף זה לא היה שייך בכלל. ואיך נוסעים ובו זה לא היה שייך בכלל שאני אדבר עם אבא ואמא, כן? רציתי לקנות נעליים לפסח, אז הלכתי לעבוד מפורים עד פסח, אז קניתי נעליים. אני זוכר שהלכתי ל-ל-לאפרים, הוא סידר את הכרטיסים. יע, פֿאַר דעם איז גוט. נו. נו, מה זה? לכתוב שטרות. אז היו כותבים שטרות. לא היו צ'קים. שש שטרות, אני אשלם. נו ומי ערב? אני יודע מי הערב? אני צריך ערב שעובד פה כאילו? נו, אין ערב. איפה אני אמצא ערב? אין ערב, אז אין כרטיס. נו, מה אני לא מחלק כרטיסים. אפרים לא יודע בכוח

27:17 דובר 9 איש מסודר.

27:18 דובר 2 מסודר מאוד, יקי אמיתי. טוב, יצאתי, הלכתי לתחנת הרכבת. אני חוזר לכפר. נו, מה נעשה, מה אני יכול לעשות? אין לי כסף, אין לי. בדיוק חזר איטשע יאנגפלובסקי, גם כן נסע לכפר. רכבת. נו, מה שלומך? סתם לא הכרתי אותו אבל. אה, באת לאפרים? גם נוסע קבוצה? אני אומר לו לא, אני כנראה לא נוסע. למה? לא יודע. צריך כסף, ערבים. מי יחתום לי? רוצה ערב ש-- על אחריותי אני אחתום לך. מה הבעיה? אני מסתכל עליו, לא מכיר אותו פעם בשנה אני מדבר. כן, אני אחתום לך, אין שום בעיה. באמת. מיד רצתי חזרה ל-- לאפרים. אני אומר לו אפרים, יש לי ערב שעובד אצלך מיד. הוא התחיל לצחוק. הוא אומר כל החצי קבוצה הוא יכול חתם על כבו-- אבל ברוך השם נסענו בסוף. טוב, אז זמן הקבוצה בוודאי ובוודאי.

28:16 דובר 9 רגע, הגעתם ל?

28:17 דובר 2 הגענו לערב פסח.

28:18 דובר 9 ניסן, ערב פסח תש"י.

28:20 דובר 2 חופתס[?]

28:20 דובר 9 חופתס[?]

28:21 דובר 2 כן, ישר לליל הסדר, ישר לקרצופים[?] של מיסיס מוסי. ישר לליל הסדר ושוב אתה עדיין-

28:30 דובר 9 ראיתם פעם ראשונה את הרבי?

28:31 דובר 2 את הרבי ראיתי כבר בשבת שהוא נכנס, ובאמת זה היה שוק, כי בתקופה ההיא גם לא היו תמונות, לא היו סרטים, לא היה. היה תמונה אחת יחידה שהרבי יושב ככה עם זקן שחור מאחוריו כיל ואתה רואה רב עם זקן לבן, זה, זה, זה לא היה שום קשר. לא היה בכלל אה.

28:54 דובר 9 כמה בחורים הגעתם אז לקבוצה?

28:56 דובר 2 ארבעים ומשהו. זה היה קבוצה מאוד גדולה. היה קבוצה מאוד גדולה יחסית אז כמובן, עד אז היו עשרים וכמה כל פעם בקבוצה. ותוך יומיים אתה עוד לא מספיק. אתה הולך לליל הסדר לרבי, אתה עוד לא מספיק לראות מה, מה צריך לראות. מה אתה עומד מאחורי הכיסא של הרבי. כמובן שהסתכלנו ולפני זה הרבי הרי נכנס אלינו ל-

29:20 דובר 9 לליל השני.

29:20 דובר 2 כן, אז בגלל זה יומיים עבדנו ועבדנו. מוסי אמרה שצריכים לעבוד לא כדי לזרוק את החמץ לפסח, אלא בגלל שהרבי בא. אז צריך שיהיה פה. וישבנו ככה, כל אחד עם הסדר שלו.

29:36 דובר 9 בקערה.

29:36 דובר 2 עם הקערה. שמנו שטיח והרבי באמת נכנס וזה היה יום של מוסי כי אז היה מברך אותה. דיז מוסיס מוסי[?]. הוא ככה עבר ליד כל אחד מהסדרים.

29:50 דובר 9 זה היה עדיין ב-סן פורניי[?], איפה זה היה?

29:52 דובר 2 סן פורניי[?], מול, כן.

29:53 דובר 9 אהמ.

29:54 דובר 2 נתן מבט לכל, לכל, לכל קערה. נתן מבט, מבט, מבט, מבט. ראית שלא פספס אף אחד. ואני ישבתי פה ולידי ישב חיים אשכנזי, גם היה בקבוצה. אז הרבי ככה מסתכל על ה-

30:12 דובר 9 קערה שלך.

30:13 דובר 2 על ה... הוא מסתכל, לא, הוא ישב לידי פה, הוא קודם מסתכל על הקערה של חיים.

30:19 דובר 9 קודם חיים אשכנזי.

30:20 דובר 2 נותן מבט, אחר כך הוא מגיע אליי, נותן מבט במקום ללכת הלאה הוא חוזר.

30:25 דובר 9 לקערה של חיים אשכנזי.

30:27 דובר 2 לקערה של חיים ואחר כך ממשיך אה-

30:30 דובר 9 לבאים בתור.

30:31 דובר 2 כן, ואחרי הוא יצא, נתן את הברכה, "כימי צאנס ומי צאנס חיים, הריוני פלויס." אחרי שהוא יצא פתחנו, המצות של חיים היו שבורות.

30:41 דובר 9 זה הקערה היחידה שהרבי חזר להסתכל.

30:43 דובר 2 חזר, כן.

30:44 דובר 9 והמצות היו שבורות.

30:46 דובר 2 שבורות, לא היה לו שלמות.

30:52 דובר 9 עשיתם את הסדר מהר ואז רצתם-

30:53 דובר 2 עשינו סדר מהר ואז רצנו וכמובן כרגיל הראש שלך מבולבל עם הארבע כוסות האלה ואה. נא בוכ אחד את מיני שם אפילו הקיא מאחורי הרבי, אבל, אבל צופפנו, ידענו שצריכים פה לשמוע. כן, אתה הרי פה בזה, את השאלות של הרש"ג ואת ה, את המורה את, כל ה, כל ההנהוגה. אבל זה היה הפ לא פלא איך שהרבי כבר אז יומיים סך הכל שראינו את הרבי. הרבי יושב בביטול. הבן של יענקל כץ קורא את ההגדה ויושב בביטול ושומע את ההגדה. לחוד הרבי היה צריך, שהרבי הרי. וההכרה של הרבי הקודם בראש השולחן, והרבי יושב בביטול כעבד לפני מורה. אתה מרגיש על הרבי ש"שווער" פה. זה לא משחקים. אתה מרגיש וכל פעם לפני משהו ככה מעיף מבט, אתה יודע, כאילו כמו הילדים יושבים אצל אבא עכשיו ו"קויער[?]" איך, מסתכלים, תינוק.

31:55 דובר 9 לפני כל דבר הוא מסתכל על-

31:56 דובר 2 ככה מעיף, לא מסתכל, הוא לא הזיז, אבל ראית שהוא כל הזמן מעיף. מה אתה מעיף מבט, הרי אתה יודע שההכרה הזאת תהיה מתחילת הסדר עד הסוף אותו דבר, לא ישתנה פה כלום. הוא, הוא חי את זה. הרבי הרגשת עליו את הביטול הזה, זה, זה היה משהו מפליא. לא, כמובן, את כל הנוסח של הסדר. ראיתם, שמעתם הסתם מכל מיני

32:25 דובר 9 נוכל לחזור ולספר כל דבר. זה היופי אצלנו.

32:28 דובר 2 זה היופי אצלנו, כן.

32:29 דובר 9 אפשר לספר תמיד.

32:31 דובר 2 כן, עם השאלות של הרש"ג ועם ה, עם ה, עם הדג מלא מלח שהרבי היה אוכל ועם הדג שהרבי לוקח ביד.

32:43 דובר 9 דג הרבי לקח ביד?

32:44 דובר 2 ביד. אז הרש"ג שאל אותו אם זה, אם ככה נהוג, אם זה... אז הרבי ענה לו שאבא שלו, הרב לויק, היה אוכל עם היד. אז אצלו זה מצד כיבוד אב, אבל זה לא עירויי דרביים שלא יתחילו עם זה. פחות או יותר קבוצה כמובן כמו לכולם חזרנו. לא, לא חושב שהיה לי משהו חריג, כאילו הסיפורים החריגים כל היו אחר כך אחרי החתונה, אחרי ה-

33:21 דובר 9 מעבר לח-- איך זה להיות פשוט בתור בחור, בתור בן בית בסנסויה[?] היה שהרבי כל מנחה נכנס, מה יש-

33:28 דובר 2 כל מנחה, כל מנחה וכל מאמר ורצנו ממנהטן כי אני זוכר בל"ג בעומר היינו במנהטן ועוד-

33:38 דובר 9 פזמן[?] כאילו.

33:40 דובר 2 לא, לא זוכר מה זה היה. ואז אני אומר לזה שנסע איתי, "בוב, בוא ניסע עוד מעט מנחה." "לא, בסדר, אז מנחה אחד - ס'איז נישט שיין." "באמת לא, אתה לא יכול, באמת לא." בכל זאת. נסענו תכף אחרי מנחה הרבי התיישב להגיד מאמר ואני ישבתי ליד השולחן של הרבי בדיוק במאמר.

34:05 דובר 9 בזאל למעלה?

34:06 דובר 2 בזאל למעלה, בזאל הקטן. זה היה כל כך בלתי צפוי. חוץ מזה שהוא נכנס למנחה עם, עם משי אז זה היה סימן. כן, הבנו שהולך להיות משהו, אבל לא הבנו מה עם מאמר אף פעם. זה היה כל כך דוחק. אני זוכר פעם יחידה ששמעתי את הרבי באמצע מאמר מפסיק והוא אומר שאם לא יהיה סדר אז נמשיך את המאמר בזמן אחר ובמקום אחר. באמצע מאמר. כאילו להפסיק מאמר זה לא... טוב, אבל הוא היה אומר גם עם רמקול. פה זה היה בלי רמקול.

34:39 דובר 9 מתי נכנסתם ליחידות?

34:41 דובר 2 אז זהו, יחידות נכנסנו רק לקראת החורף.

34:46 דובר 9 להיה, יום הולדת היה קודם, מתי היה?

34:49 דובר 2 יום הולדת היה, יום הולדת היה מיד כשהגעתי. לא ידעת כלום. שבוע אחרי זה ואני זוכר שניגשתי עוד ליחכן[?] גורדון. אמרתי ליחכן, היה במנין. שאחרי זה הבנתי אצל הרבי, אבל מנין הרי כל הבחורים נהלו. הבחור, הבחורים היו בעל כורי הבחור חילק את ה, יחכן חילק את העליות, אבל זה היה המנחה של הבחורים בעצם. אז אמרתי ליחכן "יש לי יום הולדת, אני רוצה עלייה אצל הרבי במנין" אז הוא אמר לי, "הא, עלייה?" חושב, "גוט, דו ווילסט קריגן שישי" היה לו את האמירות האלה, את ה... כן, יחידות זה היה, זה, זה היה משהו, משהו נפלא. זה היה דבר מעניין. אתה יודע, הראש עובד ואתה כותב ואתה מנסה לתפוס את הרבי עם כל מיני שאלות. ואיך שיצאתי וכמה וכמה שאלות שהיו הרבי ענה בדיוק הפוך על כל מה ששאלתי. וכל זה היה אצלי מונח.

35:55 דובר 9 מה, אפשר, אתה יכול לתת דוגמה?

36:00 דובר 2 אז התחלנו ללמוד סופר סתם. בישיבה למדנו פה בכפר. אז שוב, הבחור הזה לא היה מקובל. וחוץ מזה, אתה מבין, אני לא הייתי העבד הגדול שמתאים לי כאילו, הייתי בחור כמו כולם. אבל סופר הבנתי שזה... אבל היות וזה אז כתבתי ש... למדנו סת"ם ו... אחר כך כבר התחרטתי שכתבתי, אבל כתבתי. הרבי מתעכב על זה בעניין של סת"ם. מה אתה כותב? הלימוד וההתעסקות, וההתעסקות כאילו, כאילו טעה וההתעסקות והלימוד. ובוודאי שכדאי להמשיך בזה. אז דיברתי עברית עם הרבי ביחידות בראשונה ובשנייה. בוודאי ובוודאי שצריך. אני הבנתי שהרבי יתעלם מזה. הוא עמד על זה וטחן את זה ו-ומאז שישים שנה לא יכולתי לעזוב את זה. וזה לא סתם, זה הלימוד וההתעסקות, וההתעסקות. מאז נהייתי גם עוסק בזה וגם- זאת אומרת, הרבי לא סתם אמר את המילים פעמיים לתשומת- פעמיים התעסקות והלימוד וה, ו-ו-ו... כן, זה היה מאוד, אה... אחר כך הייתי כבר מגיע בתור עם גמרא, באמת עם תפילין, עם מזוזות. כן, זה היה מאוד, מאוד מעניין שפעם הגעתי. היינו כותבים לרבי שהגעתי, באתי עם תפילין, עם מזוזות. ואז בשעתו הייתי בן בית אצל הרב וזנר[?]. הלכתי הרבה אליו עם שאלות. והיה אחד מהם, רק לא נזכיר את שמו. הרב וזנר[?] אומר לי: "זה זה מוסמך, מומחה. הוא היחיד שקיבל ממני תעודה למ-- תעודת מגיה." טוב, אז הכל היה בא אצלו, הגוי. שמתי לו את זה בתור מוגה וזה והגעתי. כתבתי לרבי שבאתי, תפילין, מזוזות. הרבי עוקף את זה והרבי כותב: "בטח בדוק עס כדי בואי." הבטח זה בטח בדוק. אז אתה יכול לחשוב בטח דוק עס, יופי, הרבי אומר, אתה מבין שזה

38:00 דובר 2 ודאי. הרבי לא כותב לי בוודאי בדוק. היה יכול לשתוק וללכת הלאה. ואני יושב בחדר ואני מתבונן מה, מה הרבי רצה בעצם. הרי הלכתי, הרב וואזנר בעצמו אמר לי שזה המגיה הכי טוב. איך שאני יושב ככה אני מחזיק איזו חבילה ואני מסתכל על ה... מזוזה הראשונה, חסרות. אתה בעצמך תופס שחסרות. במקרה ככה בהתבוננות לא הלכתי לבדוק את המזוזה. אני מדפדף, אני מסתכל שנייה, כבר התחלתי ככה להסתכל. יש משהו מיותר, איזה ו' בסוף הזה. די, זה כבר, אה- יותר מדי. לקחתי עוד אחד, היה שם איזשהו פסול. נאמר, היה ש' במקום ע', שלוש ראשים, ד-ד-פסול שזה לא שייך בכלל, אה... טוב, אני כבר הבנתי את הרמז. אז הלכתי לסוחרים, הכל לא מוגה, כתבתי להם. הנה הלך, הלך. אני לא יכול למכור את זה בתור מוגה, אני... אהמ. ואז אני זוכר, חזרתי, חזרתי לארץ ולקחתי את הדוגמה של המזוזה הזאת, הפסולה, הפסולה, והלכתי לרב וואזנר. שאלתי אותו. הסתכל, הייתי בא עם שאלות נורמליות. פתאום מה אתה שואל אותי? אתה לא מבין שזה... אז אני מראה לו, הנה, זה הסימן של המגיה הזה ששלחת אותי לפני חודשים. "על איזו קליינע בין שמחה בעיןץ[?]". אני לקחתי ממנו את הדף של הגוי. הוא לא, אסור לסמוך עליו. רק לפני כמה חודשים הוא אמר לי שהוא היחיד. אז אמרתי לו: "תשמע, הרבי מליובאוויטש אמר לי את זה כבר לפני חודש." מאוד התפעל. עוד לפני שחזרתם לארץ, רק שנייה נחזור. תשרי, למד טוב. מה אתה זוכר מתשרי? דכי אס[?], כיפור, שמחת תורה. כן, כן. גם דברים ידועים אתה יכול לספר. בוודאי, בוודאי. נו, זה... הדכי אס[?] קודם כל זה, זה איך אומרים, הדברים אה,

40:05 דובר 2 אצל הפוילישע רבי'ס קוראים לזה שטיקעס, כן, רבי'ס עושים. אין אצל הרבי'ס שלנו כלום חוץ מדכי אס[?]. המטפחת הזאת ולא רק המטפחת, והמטפחת האדומה והשופר הזה וה-- וזה סדר עבודה שלם אצל הרבי. כן והרבי לאאא אצל הרבי זה הרי הכל מוכן הכל. אה ולראות את זה חריגה כזאת.

40:33 דובר 10 ראש השנה הרבי לא הסתיר את זה.

40:35 דובר 2 לא הסתיר את זה ממש. זוכר שפעם נסעתי, הייתי נוסע אחר כך ב"תורם גמאן"[?] והייתי נוסע הרבה באב גם היו לי כמה תקופות לנסוע זה אב זה היה שקט כזה, והיה נוסע איתי יהודי בשם רוטנברג. הוא היה חסיד גור, היה ממייסדי העיר עמנואל, והם פעם גרו באיסטערן פארקוויי מול ה-770.

40:59 דובר 10 הם היו גרים בניו יורק, בארץ.

41:01 דובר 2 כן, ונדמה לי, נדמה לי שכשאלטקייס[?] ביקש את השדכנות געלט שהרבי יגיד זה אז הרבי אמר אי אפשר כי יש פה ברית ואז הלכו לבדוק ואמרו הברית זה מוקדם והרבי יכול להתוועד בזכות זה שהם עשו את הברית מוקדם. נדמה לי שהוא אצלו זה היה הברית או שהוא היה או שנדמה לי זה.

41:24 דובר 10 זאת אומרת היה באותו למשפחה שלהם היה ברית.

41:25 דובר 2 המשפחה שלהם היה ברית.

41:27 דובר 10 בי"ד כסלו שני י"ד.

41:29 דובר 2 כן, הרבי ביקש, הוא ביקש שדכנות געלט אומר אני לא אעשה שדכנות געלט כי אתה תהרוס.

41:34 דובר 10 הוא ביקש את ההתוועדות.

41:35 דובר 2 כן, אז הוא אומר אני אהרוס פה את הברית. אז אמרו שהברית לא ייהרס כי הוא. בקיצור הוא, הוא, הוא היה גיבור. חסיד דבר שם ברית חותק אבל מאוד אחז מהרבי. אומר פעם בשנה הוא הגיע לרבי לשבוע. היינו לפעמים ביחד בחדר אחד אצל השלוסבסקי[?]. הוא היה קם, מתפלל עם הרבי שחרית, הוא יושב ולומד שם. ואז אני אומר לו, "אתה כבר בא, למה אתה לא בא לאיזה חג? לאיזה משהו?" שבוע כביכול משעמם אתה רואה אוקיי, כאפ, כאפ והרבי ניגש לעמוד אז הוא אומר תראה, אין לך מושג כמה אני מתפעל מהפשטות הזאת שהרבי ניגש. קודם כל חזן ניגש והוא אומר חזן עושה ש"ץ והרבי עם אצבע בפנים. עכשיו הרבי ניגש לעמוד כאפ, כאפ. אתה יודע, כל רבי'ס אתה ניגש, אתה יודע שהוא מתלהב. שום דבר. הרי הרבי הזה הרי יודע את כל הכוונות שהם יודעים. ואז הוא הזכיר לי את הוורט שכתוב שם שעל אהרן הכהן והיה זקן אהרן שהוא הדליק את המנורה מלמד שלא שינה. הוא עושה חידוש. מה הקדוש ברוך הוא ציווה אותו? ודאי שלא שינה. הוא אומר כל בן אדם נורמלי, צדיק הכי גדול שמקבל הוראה מהקדוש ברוך הוא להדליק את המנורה בבית המקדש. הרי ההתרגשות פה היה צריך לראות כולו לשפוך את ה, לשפוך את השמן ולא שינה שני דברים. הוא מתלהב, מתלהב, אבל יש לו את ה. זאת אומרת, זה מה שאני רואה אצל הרבי כל הזמן. הוא היה פעם מיוחד.

43:09 דובר 10 מעניין.

43:09 דובר 2 כן, כן, תמיד שלוש או ארבע פעמים באתי איתו ביחד באותה תקופה אני צריך פה לראות את הרבי איך שהוא נכנס להתפלל מנחה-ערב בלי וואי וואי וואי. יש, יש הרבה שדווקא את הפשטות הזאת אתה יודע, לפעמים אתה הולך לכל מיני. אני זוכר את אה הרב וונגר פעם היה אצל הרבי טוב, אנחנו כבר גולשים אחרי הקבוצה, אבל אחר כך תסדר את זה.

43:37 דובר 10 הרב וונגר היה אצל הרבי?

43:38 דובר 2 הרב וונגר היה אצל הרבי פעם.

43:40 דובר 10 באמת? הרב וונגר היה שכן שלי בבני ברק.

43:42 דובר 2 כן, כן, ההונגרי שמחתם סופר.

43:44 דובר 10 חתם סופר.

43:46 דובר 2 הוא איתנו.

43:47 דובר 10 משפחה שלמה מהונגריה.

43:47 דובר 2 כן, אצלנו היה ידיד עוד מהונגריה אנחנו הכרנו אותו.

43:50 דובר 10 אז הוא היה אצל הרבי?

43:51 דובר 2 הוא היה אצל הרבי לפני המון שנים והוא סיפר הוא נכנס איזה תזכיר לו מה זה היה בהתוועדות אז הוא למען הנימוס רצה להיכנס לאיזה חצי שעה לראות את ההתוועדות ו-ול-- אז כמובן נכנס מיד הושיבו אותו מאחורה עם כל הזקנים. לא משנה, הוא ישב שמה את כל ההתוועדות עד שלוש בלילה לא יכל. אז כשהוא חזר אז שם הבחורים מחסם ספר[?] ישבו איתו. מה, מה יש באמריקה? מה, מה ליובאוויטש? אז הוא אומר תראו, ה-הגאונות והחריפות, הרבי עשה איזה סיום. מה אדרבא, הרי כל פעם בהתוועדות היה עושה את זה. זה משהו לא... והיה יהודי איתנו, את חברא בונגר[?], הוא, הוא הבין, הוא הבין בסיום ו-ו-ו-ואני-- א-א-אין מה לתאר את הקול. זה לא, חבל. בכלל, כל דרש שמתחיל לדרוש שעה, שעה שנייה זה כבר יותר חלש. אה, אה לפעמים הוא אצלו אין דבר כזה אה, הוא חלש. כשהיה השלישית זה עוד יותר ו-- אבל הוא אומר משהו התפעל, הוא אומר שכזה בן אדם גדול, כזה בן אדם חריף, חריפות כזאת כן זה, הוא לא תמים, הוא חריף, הוא גאון וחריף. וכשהוא מדבר על משיח הוא אומר שמשיח יבוא עכשיו. בסיום, לפני סיום ההתוועדות אתה רואה פה תמימות של ילד בן חמש. כך הוא אמר. תמימות של ילד בן חמש. הוא מדביק אותך. הוא-- אתה מבין שהוא מבין שמשיח יבוא לפני סיום ההתוועדות. הרי כל גדול, כל דרשי ושומע יבוא משיח צדקינו במהרה בימינו, הוא אומר שמשיח יבוא. הוא נותן לך את ההרגשה שמשיח יבוא-

45:30 דובר 11 לא בתור ייראות.

45:31 דובר 2 לא בתור ייראות ולא בתור זה. בדיוק. אתה-- הוא, הוא מדביק אותך בזה. אז מילא איזה רב וזה, אבל בן אדם כזה גאון, אל תהיה נאיבי מה, עכשיו יבוא משיח לפני... זאת אומרת החריפות הזאת והשילוב הזה-

45:47 דובר 11 חריפות והתמימות הולכים ביחד.

45:48 דובר 2 בתמימות. בתמימות של ילד בן חמש, כך הוא אומר. יש לו ילד עם כל החריפות שלו. יש, יש לי, א-א-הרבה פעמים פגשתי אנשים שהשילוב הזה, השילוב. מי סיפר לי פעם היה אחד, רז, שמחה רז. הוא היה סופר ילדים, ספרות ילדים.

46:08 דובר 11 לא רק ילדים, גם מבוגרים.

46:09 דובר 2 גם מבוגרים היה כותב על-

46:11 דובר 11 הרי לוין היה סופר.

46:12 דובר 2 כן, אבל כן, אבל, אבל בעיקר לספרות ילדים. אז היה אצל-- היחיד שסיפר לי פעם. אז לפני זה הוא היה במנהטן באיזשהו הוצאת ספרים וחתם חוזה על משהו. בקיצר, בא המזכירה ובא הזה וישב בחדר המתנה וישב זה והביא אותו והמנכ"ל יושב במשרד גדול ו-ו-ויש לו כזה סלסלה של עטים. עט שהוא חתם עם איזה חוזה מסוים אז יש לזה חשיבות מסוימת וזה שם וזה. ולא סתם איזה מה זה סמנכ"ל של איזה חברת הוצאה לאור. כך הוא הגיע אלינו. אז לפני זה הוא הגיע ל-למזכירות. אז מגיע למזכירות. זה מזכירות של הרבי שמגלגל את כל העולם ואת כל ה... וזה המזכירות עם הטלפון הישן הזה ו-ו-וזה-

47:00 דובר 11 זה פשוט-

47:01 דובר 2 משהו נורא, משהו נורא. בלגן שם והפשוט ואין לך וואו צו זיצן ו-- בקיצר כבר נכנס לרבי. אז הוא אומר מה תפס אותו אצל הרבי? הרבי על פי רוב כשהיו נותנים לו את הפתק, לפעמים היה לובש משקפיים ולפעמים לא. החבר'ה כבר עשו מזה מתאמים. אם הוא לבש משקפיים מה הסימן ואם לא אז לא. בכל אופן, היה לובש את המשקפיים והיה קורא את הדף. האמת שהוא היה קורא את זה בצורה, אני לא יודע אם שמעת על זה, כאילו שאתה מכניס דף למדפסת וזה עובר ז'ז'ז' כזה. הוא היה מחזיק את זה ככה בשתי האצבעות.

47:37 דובר 11 מקפל ועובר.

47:38 דובר 2 מקפל כאילו, אי-איך אפשר לקרוא את זה ב-

47:41 דובר 11 רפרוף. זה נראה כאילו רפרוף.

47:42 דובר 2 כאילו רפרוף. כן. אחר כך היה לוקח משקפיים, לוקח את העיפרון ו-

47:47 דובר 11 מסמן

47:47 דובר 2 מסמן פה, מסמן שם, לא יודע מה הוא מסמן, אם מה שהוא רוצה לענות או לא. בכל אופן לוקח את העיפרון והוא היה לובש ולקוח עיפרון בגודל כזה-

47:56 דובר 11 קטן מאוד.

47:58 דובר 2 שמחודד משני הצדדים. זה אני זוכר, את העיפרון. מחודד כי כה מה קטן אבל אפשר עדיין להשתמש בו כי בצד השני עדיין. שים לו סלסילה של עפרונות זה עולה שתי, שתי דולר. הרבי אף פעם לא. אז הוא אומר מכל הג-- הפשטות הזאת, העיפרון המחודד משני הצדדים.

48:18 דובר 11 רואה באותו יום את הניגודים, את ההוצאת כסף-

48:21 דובר 2 כן.

48:21 דובר 11 ולבדל אצל הרבי.

48:22 דובר 2 בדיוק. ו-וזה מה שרואים את הגדלות של הרבי, כמה שהוא גדול בפשטות הזאת וה...

48:30 דובר 11 מה עוד אתם זוכרים מאותו תשרי?

48:34 דובר 2 אה.

48:37 דובר 11 היה קהל גדול? אתם זוכרים? הגיעו אנשים-

48:39 דובר 2 לא, אז הגיעה איזה קבוצה. כמובן שמאוד כיבדו אותם, הקבוצה ה-- אבל זה היה מסיימאות[?] יחסית ל-- היא ידעה בדיוק מי זה הקבוצה וזושא ולימובסקי[?] דאג שיהיה. זה היה אותו תשרי. אני זוכר תשרי אחר שהגעתי פעם. לא יודע אם זה תשרי שהיה מאוד מבולבל. באתי עם אולימפיק בחול המועד ונחיתה באמצע, כאילו לא רצה להמריא וכן מה, בקיצור-

49:06 דובר 11 מה זה אולימפיק? אולימפיק זה-

49:07 דובר 2 אולימפיק זה היה של יוון. ובקיצר בסוף הוא כן המריא. חשבתי שאני אתקוע סו-קס[?] שם ביוון. זה היה משהו. בקיצר בדיוק נכנסתי, לא משנה איך שאני נכנס, הרבי היה בדיוק בשיחה, כבר שנים אחרי זה והמילים הראשונות אני שומע "חכנו יובנו עתיקו"[?]. איך שאני נכנס לזה. ולא ראיתי את הרבי. אמנם הוא עמד על בימה, אבל, אה, ואחר כך הוא יצא לחדר ו-- יצא לחדר ואני יוצא החוצה, התיק שלי בחוץ ואני עומד מחכה. ניגש אליי אחד. החבר'ה עדיין היה בחור, "או, שלום עליכם, איפה אתה?" ולא יודע, האמת שעוד לא ידעתי. היה לי תיק אבל לא ידעתי איפה אני ישן, איפה. "מצוין", הוא אומר לי, "יש אצלי בחדר בדיוק אחד נסע למבצעים, יש לי בדיוק חדרון עם מיטה פנויה." לא משנה. אחר כך הבנתי שהוא נתן לי את המיטה שלו והלך להתגלגל.

50:00 דובר 11 וואו.

50:01 דובר 2 כן. תסגור את זה, אני אגיד לך מזה.

50:04 דובר 11 אה, זה סיפורים של תלמידים?

50:05 דובר 2 לא, לא יאומן, לא יאומן. הוא הסביר לי את זה שבדיוק מישהו נסע למבצעים עד אחרי שמחת תורה. בדיוק עכשיו התפנה. טוב, אני נתתי שיעבדו עליי ואוקיי. אז אמרתי לו, "בסדר, נחכה, הרבי יצא, אני..." "לא, לא, לא הרבי זה לפחות שעה וחצי עד שרבי יוצא אחרי מעריב. בוא, שים את התיק, אני אתן לך מפתח ותחזור." "בסדר." עליתי, בדיוק היה ממול, שמתי, חזרתי עם המפתח וכשאני חוזר הרבי כבר נסע. אתה מבין? לא ראיתי את הרבי ולא. טוב, אני קם בבוקר מוקדם, הרבי עוד איננו. אני רץ, אני קבע, אני חוזר, הרבי כבר בסוכה. הרבי כבר בסוכה ואז הוא נכנס עם האתרוג והלולב, ו... לא יודע כמה זמן הוא היה שם. ואז היה פותח את הדלת, נותן למאיר הרליג את ה-

50:54 דובר 11 לולב האתרוג.

50:54 דובר 2 לולב האתרוג שייתן לכולם. טוב, זהו. אז אני כבר תפסתי עמדה במדרגות של כניסה בדיוק מול הדלת של הסוכה במדרגות של 770. אני עומד פה שהרבי יפתח. בשביל זה באתי, לראות את הרבי. פתאום עובר מוישה ירוסלבסקי שאם אתה בנבראק יוסה גם מכיר אותו, מסתובב. הוא מסתכל, תופס לי את היד, "קום, קום, קום דער רבי.

52:17 דובר 11 תביא את הקפה ותוכל לראות את הרבי.

52:19 דובר 2 כן, יויסר ךנוסע[?]. טוב, לא, לא אגיד לך שהוא שכנע אותי, אבל פשוט לא יכולתי לעמוד. הוא פשוט משך אותי ואוקיי, אז-

52:28 דובר 11 לא שכנע. הוא ביצע.

52:30 דובר 2 ביצע. משך אותי למעלה. ךנוסח עם היה איפה שהקולל[?].

52:34 דובר 11 כן.

52:35 דובר 2 כל המדרגות.

52:35 דובר 11 בבנד[?].

52:36 דובר 2 כן, ואז אתה יורד עם עוד מישהו נותן לך כמה מגבות ואתה הולך פסיעה, ואם אתה הולך פסיעה יותר מהר בום זה נשפך וזה רותח. ירדנו לקינגסטון, עברנו ואתה נכנס מול השער. עכשיו כשאתה מגיע לסוכה הגדולה זה שביל צר. פה סוכה של הרבי, פה 770 וזה. השניים הולכים, אז אני הולך קדימה והוא אַהינטער. ואיך שאני הולך ואני מגיע לדלת של הרבי, פתאום הדלת-

53:00 דובר 11 של הסוכה.

53:00 דובר 2 של הסוכה של הרבי, הדלת נפתחת לרווחה.

53:03 דובר 11 שאתה עם הסיר.

53:04 דובר 2 אני עם הסיר והרבי עם הלולב ביד והוא אבל לא סתם הוא פתח, לא פתח חריץ פתח. ואני ככה כמה סנטימטרים סך הכל מהרבי ולא ראיתי את הרבי בשביל זה. ואני עם הסיר ביד והרבי פותח והרבי מולי. כנראה שהתבלבל קצת או משהו. קצת זזתי פתאום נהיה פלאץ של קפה על הרצפה כזה.

53:30 דובר 11 נשפך.

53:31 דובר 2 ואת החום של זה גם ירד הריח והחום. הרבי נתן חיוך. מה היה אחר כך אני לא זוכר. התבלבלתי. אבל הוא מוישה הסתובב בסוכה, איכה גזוכת גדולה וסטה ברנגן די קאפה וסטה זיין[?]. אני השתחוי לי לך.

53:50 דובר 11 וואו.

53:52 דובר 2 השתחוי לך.

53:54 דובר 11 מתי חזרתם פעם אה, פעם הבאה לרבי? רק אחרי החתונה?

53:58 דובר 2 לא. פעם הבאה באתי בתור חתן וזה היה מאוד נדיר.

54:01 דובר 11 ממ-המ.

54:02 דובר 2 כי לא באו, חתנים לא נסעו אז.

54:03 דובר 11 אז עוד לא היה.

54:06 דובר 2 ובכלל עלייה לתורה שם לא היה דבר כזה.

54:09 דובר 11 ממ-המ.

54:10 דובר 2 זאת אומרת, אפילו אם מישהו נסע, עופרוב[?] היה, עופרוב[?] שלי היה ברחוב רש"י עם כל החבר'ה. ואז הגיעו קבוצה של בחורים מהכפר, שרפו שם, רקדו. נחשון עזרא שוחט היה. אבל אחר כך הגעתי באמת לפני, לפני החסנה ואז היה יחידות ואז היה.

54:33 דובר 11 מילא כמה זמן הגעת בתוך חתונה?

54:36 דובר 2 אז זהו, גם כן היה איזשהו סיפור. אני בעצם התחלתי לעבוד עם משה סלונים. התחלנו להקים בתי ספר.

54:42 דובר 11 אז תספרו, אנחנו לא יודעים.

54:45 דובר 2 בעצם אני, אני הקמתי את ה, אני הייתי השליח של מוישה, את בית הספר בנצרת עלית.

54:51 דובר 11 רק שנייה לפני בוא נעשה שנייה סדר. אז אתם הגעתם לארץ בחור-

54:55 דובר 2 בתור בחור כבר התחלתי.

54:55 דובר 11 טוב שלמד-- טוב שלמד הגעתם כבחור ואז התחלתם להתעסק עם משה סלונים.

54:59 דובר 2 כן. ואז-

55:01 דובר 11 מוישה היה אחראי אז על הרשת.

55:03 דובר 2 מוישה היה בעל הבית של הרשת, כן. ואז הוא לקח אותי ולקחתי איתי עוד צוות של שני בחורים והתחלנו להקים בתי ספר. אז היה עלייה גדולה של הגרוזינים ושל ה. אז בנצרת עלית הסתובבתי איזה חודשיים שלוש ברוך השם. פתחנו שם דירה של איזה שלוש כיתות, דירה בקומה רביעית, אחר כך פתחנו ארבע דירות בקומה. אחר כך לאט לאט עד שייצ'קה גנזבורג בא להחליף אותי, להחליף אותי. אני לא הייתי מנהל, הייתי פעיל סך הכל. ובאור יהודה פתחנו בית ספר, לא יודע מה נשאר אחר כך. ואז אני נסעתי בתור בחור. אז עכשיו ככה אם אני משה סלונים אומר לי אדוני, צריכים אותך פה. ו ומצד שני אני רוצה להישאר אצל הרבי קצת. אז שאלתי את הרבי האם אה, האם לקבל את ההצעה הזאת וממילא אין לי ברירה, אני מיד חוזר אחרי י' שבט זה י' שבט.

56:00 דובר 11 נסעת לי' שבט.

56:01 דובר 2 יצאתי לי' שבט ורציתי להישאר עד, עד אדר עד החתונה.

56:05 דובר 11 ממ-המ.

56:05 דובר 2 זה אינה על החסנה. אז מה יש לי למהר? אבל מצד שני, אם משה אומר אדוני, אתה נסעת לי' שבט, תחזור, אתה עובד, צריכים אותך. ואז שאלתי את הרבי האם לקבל את ההצעה וזה דבר מעניין כי י"ט שבט כל השיחות אני בדיוק עמדתי מול הרבי והכל, הכל הלך בכיוון של, של לעזור לעולים והעולים שמגיעים והצלה סניפושיס ו-

56:29 דובר 11 זה למ"ב, למ"ג?

56:31 דובר 2 זה למ"ג, י"ט שבט ואני הרי עוסק בזה. הרגשתי שהרבי מדבר אליי. יאללה עוף, מה אתה מחפש פה? ואז הרבי כותב לי "כעת ידידים מבינים שבארץ הקודש" וזה הרס אותי לגמרי.

56:47 דובר 11 נכנסת לרבי את השאלה במכתב, לא ביחידות.

56:49 דובר 2 כן במכתב. לא, כי אם כן אז אני נכנס ליחידות ואני נוסע, ואם לא אז אני נכנס יחידות לפני החתונה. אני זוכר את כל ההתוועדות של י"ט שבט של שבת שהרבי מדבר כאילו אליי מסתכל עליי תעוף, תעבוד והוא אומר "כעת ידידים שבארץ הקודש יבוא ויוסטך" אז דיברתי גם עם חדקוב. אז חדקוב אומר לי תשמע, אתה לא צריך בשביל זה לנסוע לארץ הקודש להתייעץ או לשלוח. אם היית שולח כרטיסים לשלושה ידידים שיבואו לפה גם היה טוב. זה לא ארץ הקודש, זה הידידים שבארץ הקודש הם. יש פה הרבה אורחים מארץ הקודש. ידידים. נכון, אז באמת היה שם קלימנסקי, ראובן דונין ועוד כמה מורים של הרשת וזה.

57:34 דובר 11 שבאו לי"ט שבט.

57:35 דובר 2 באו לי' שבט. כן, כולם פה אחד. יאללה לעוף מיד. ודאי. מה השאלה? נכנסתי ליחידות שאני נוסע. כי משה סלונים שלח מברקים למזכירות תבוא. אז הרבי, ככה, חדקוב אמר לי להתייעץ עם הישראלים שפה. זה הרי עניין שהם מבינים ב... אז הרבי אומר ביחידות, רבי מתחיל ככה: "ניט אזוי, וסמיכה מכריז זיין פונקציה, ניט אזוי. זה לא דבר שאפשר להחליט על זה מפה, שתיסע מעבר לים ותראה מה מציעים לך ותראה שאתה מתאים לזה." כתבתי הכל שאני מתאים ומשה סלונים מחכה לי והכל טוב. זה עשה לי... אני לא יודע. כל הטיסה הייתי מבולבל בעצם, מה אני נוסע אם זה לא, אם הרבי לא מבין שאני מתאים. בקיצור הגעתי, הבנתי. נהיה שם בלבול שלם ברשת וכל התוכנית נפלה ופשוט לא הציעו לי כבר את ההצעה. הרבי כבר ראה את זה אז

58:37 דובר 11 זאת אומרת הרבי בעצם אמר זה לא דבר שאפשר להחליט מפה.

58:41 דובר 2 כן.

58:41 דובר 11 מתברר שהגעת לשם באמת לא.

58:42 דובר 2 זה באמת נכון. יכול להיות שגם חדקוב צדק. תביא שלושה אנשים מהארץ להתייעץ איתם, אבל במקרה הספציפי הזה.

58:50 דובר 11 לא אלה שהיו שם עצמם.

58:51 דובר 2 כן, כן.

58:54 דובר 11 מה עוד הרבי דיבר על החתונה ביחידות?

58:57 דובר 2 ברכות, ברכות. הרבי כל כך האריך בברכות. אייגזאגט אז זאל ווערן פון דיר בעסער שטייגער, בעסער שטייגער פאר די חתונה, בעסער שטייגער נאך די חתונה, בעסער שטייגער פון פרט, בעסער שטייגער פון כלל. ההארכה של, של הברכות בצורה מאוד אה

59:17 דובר 11 אישית.

59:18 דובר 2 מאוד אישית ומאוד כזה לבבית כזאת. אתה כאילו הוא מלווה אותך, הוא.

59:27 דובר 11 הגעתם, התחתנת בארץ ו-

59:29 דובר 2 התחתנתי בארץ.

59:29 דובר 11 לא עבד.

59:30 דובר 2 לא, ואז התחלתי לעבוד פה בראשון.

59:33 דובר 11 בישיבה.

59:33 דובר 2 בישיבה. כן, כן, כן. וכמובן שהתחלתי לעבוד בראשון אז אה היה פה בראשון, היה פה הרב יחזקאל ליפסקר לפניי ויחיאל מלוא אז הגיע ואז כל חב"דניק היה השליח. ישבנו ועשינו בלי עין הרע דברים. אה היה לי תקופה שבכל בתי הספר הממלכתיים בראשון עשיתי שיעורים לכיתות ז חוג לבר מצווה. לקחתי מימון נחמו, resembling סילבו [?], שהוא היה בא עם התמונות, היה מצלם כל הכיתות, כל כיתות ז, הבנות והבנים קיבלו תפילין. אחר כך נסעו לכותל. פעם בשבוע הבאתי מרצים, שילמתי זה. אז עוד לא היה את הלאום הזה. ו-ו-וכמובן, אה, היה הרבי התחיל עם נרות שבת, מיד הבאתי את הבנות מהסמינר, חילקתי לכל בתי הספר

1:00:29 דובר 11 נרות שבת ל-

1:00:30 דובר 2 כל בתי הספר נכנסו, כן, נכנסו ודיברו, חילקו נרות. אני זוכר שבועות זה היה החג שלנו, הייתי מביא חמישים בחורים מהישיבה, שמתי להם מזרונים בישיבה למעלה אוכל, והם היו עושים, עשו-

1:00:45 דובר 11 בישיבה פה בראשון-

1:00:46 דובר 2 בישיבה בראשון, כן. והם עשו, היינו עושים תהלוך, אז זה היה תהלוך בשבועות. הבחורים של הישיבה, קצת הנ"ל והם. אז בליל שבת הייתי זורק אותם לרמת אליהו, התפזרו בכל בתי הכנסת. שבת ביום היו פה

1:01:03 דובר 11 במרכז העיר

1:01:04 דובר 2 במרכז העיר אחרי צהריים, כן. למחרת הלכו אפילו לשיכון המזרח, ופעם היה שבועות ושבת ביחד, כל הקבוצה הלכה גם לנס ציונה לבתי כנסת. זה היה משהו. זוכר את תקופות ההם, יוסל סגל היה בחור שבא, רלי אלפרין [?] בא עוד עם המדים, עוד לפני שהוא. זה סיפור של תחילת הל"דים [?]. וכל אחד הרגיש פה שצריך לעשות משהו, כי, כי זרקו אותך לפה, אתה עד שבורא

1:01:36 דובר 11 היה כבר בית הכנסת חב"דית

1:01:38 דובר 2 בית כנסת חב"ד היה הרבה לפנינו. בית כנסת חב"ד זה-

1:01:41 דובר 11 רב ישועי, אבל-

1:01:41 דובר 2 רב ישועי, כן

1:01:42 דובר 11 לא, אבל עכשיו כשהתכבדתם האברכים הצעירים, קיבלתם מניין גם חב"ד?

1:01:46 דובר 2 לא, זה לא היה שייך בכלל. הצטרפנו לשם. כמובן, מה היינו שלושה ארבעה אברכים.

1:01:52 דובר 11 לא, היו עוד חב"דניקים מבוגרים.

1:01:53 דובר 2 לא, לא, אז לא. יענקל יוסף רסקין היה ור' מוישה צבי אלפרין הוא היה חתן של כן, הישיבה, והיה פה ישיבה שהיה פה מניין והיה בית הכנסת. ואז השתדלנו, אתה יודע, להכניס קצת חב"ד בבית הכנסת. הרי לא כולם היו ציבור בלבטים, כולם היו-

1:02:11 דובר 11 זה כבר נקרא חב"ד, אבל לא היו יכולים

1:02:13 דובר 2 זה היה נקרא חב"ד, זה היה שלט חב"ד. תמיד היו אומרים לבוסווילסק [?], "מה אנחנו נלך, לא יהיה לך פה מניין". אז יענקל יוסף היה צועק ואומר: "די וואנט איז חב"ד", הקירות פה הם חב"ד. ומאוד שמרנו על עד שלאט לאט הכנסנו את ה-

1:02:30 דובר 11 מנהגים וכל

1:02:31 דובר 2 כן, זה היה ציבור מאוד, מאוד מגוון, מאוד. רב ישועי היה מקרב את כולם. כן, הם זוכרים לטובה את רב ישועי, כולם. כל הסיפורים שהם היו מספרים על רב ישועי, ציבור מאוד-

1:02:45 דובר 11 הוא נפטר הרבה לפני, נפטר בחמישים, זה...

1:02:47 דובר 2 כן, אבל הם חיו על זה כל ה...

1:02:52 דובר 11 אז מתי נסעתם לרבי אחרי החתונה?

1:02:55 דובר 2 אחרי החתונה כבר נסעתי שנה אחרי זה, ומאז אני נוסע ונוסע כמה פעמים בשנה. זה במסגרת ה-

1:03:09 דובר 11 כן, אבל מה היה ההתייחסות? מה, היו נכנסתם ליחידות עם האישה? נכנסתם אחרי זה-

1:03:13 דובר 2 כן, כן, היה הרבה פעמים יחידות עם האישה, יחידות עם הזה. היינו שם בתקופה שלרבי היה עם הלב.

1:03:21 דובר 11 ל"ג חס [?]

1:03:21 דובר 2 ל"ג חס [?]. ואז זה היה שוק גדול, כי אשתי באה פעם ראשונה. ו... ואז סיפרו פתאום ש-- וידענו ש-- אמרו עשרים ואחד יום הרבי לא

1:03:35 דובר 11 לא יקבל יחידות.

1:03:38 דובר 2 טוב, אז קבענו טוב, נוסעים הביתה. נסענו לאיסט סייד לקנות גופיות. זה רק באיסט סייד היה, בכל השכונה לא היה כלום. לא היה שם חנות אחת שהיא סגורה בשבת, הכל היה. ופתאום היינו בחנות עם אשתי, קנינו כמה דברים. פתאום עובר שם צבי לידר, מכניס את הראש פנימה וצועק לי, "יש יחידות הלילה!" רגע, קיבלתי צמרמורת כזאת. אני מסתכל על אשתי והוא כבר רץ קדימה לאוטובוס. רגע, עזבנו על הדלפק את החולצות, רצנו. ושמעתי כן, הרבי בא להתווכח עם הרופאים. הרבי אמר שזה האורחים שלי. הוא הבטיח לרופאים שהוא יגיד רק גוד-ביי. בקיצור, אנחנו רצנו כמובן למקווה והתלבשנו וזה והיינו בחדר השני וכולם היו ב-

1:04:32 דובר 12 ציפייה.

1:04:33 דובר 2 בציפייה דרוכה. ולייבל בר סטריצקי [?] עם ה... ולרבי הרי היה-

1:04:38 דובר 12 מכשור.

1:04:39 דובר 2 מכשור על הזה, והחדר השני היה כביכול לתוצאות שם. והם הסתכלו אם חלילה משהו יזוז-

1:04:46 דובר 12 מסכים, כאילו יכלו לראות במסכים אם היה

1:04:48 דובר 2 כן, אם חלילה יזוז משהו מיד סוגרים. בסוף נכנסו, הוועד המסדר לא ידע מעצמו כן לכתוב פתק, לכתוב, אבל לא לכתוב כלום, לא לכתוב בקשות, לא לכתוב "הוי אלהי רחמים רבים" אפילו.

1:04:59 דובר 12 רק שמות.

1:05:00 דובר 2 רק שמות. שלא יהיה פתק גדול שיהיה. כתבתי פתק כזה קטן.

1:05:05 דובר 12 מה הוא נכנס? הוא לבד כל אחד, כל משפחה?

1:05:06 דובר 2 לא, הרבי ישב בדלת ובשורה.

1:05:09 דובר 12 עברו ב, באגני הטקס.

1:05:11 דובר 2 כן, הטקס, הרבי ישב בדלת ומטע סוף מ-מזה השליח הוא היה ראשון הוא ואשתו ואני אחר כך אני ואישתי.

1:05:19 דובר 12 שניהם מטע סוף עם הרופא.

1:05:19 דובר 2 כן, שניהם מטע סוף הוא נכנס ואחר כך אני באתי ואשתי. אז הרבי עושה ככה.

1:05:27 דובר 12 ככה, נסביר לא רואים הרבי, זאת אומרת עושה סימן ש-

1:05:29 דובר 2 כן, ככה.

1:05:30 דובר 12 עם היד.

1:05:31 דובר 2 כן, אני הלכתי-

1:05:32 דובר 12 כמו סימן שאלה.

1:05:33 דובר 2 ואשתי פה. אז לייבל-

1:05:36 דובר 12 עמדתם אחד ליד השני.

1:05:37 דובר 2 אז לייבל מסביר כאילו שזה זוג, כאילו יכול להיות שלהלך לידי, היא לא הלכה לידי ממש ככה. אז הרבי שוב עושה.

1:05:44 דובר 12 שוב עושה סימן שאלה עם היד.

1:05:45 דובר 2 ככה. באתי עם פתק, הרי אמרו לא לכתוב רק פתק. אז הרבי אומר "אלע אלע זענען אין אזוי ווייניק?" כולם בפתק? הוועד המסדר אמר לא לעשות פתקאות גדולות, קטנות, רק שמות.

1:05:57 דובר 12 אהמ.

1:05:58 דובר 2 ואז עשינו אפילו את הנייר שיהיה קטן. אז הוא שואל "אלע זענען אין אזוי ווייניק?" כולם ב...

1:06:03 דובר 12 על מי הוא התכוון?

1:06:05 דובר 2 לא, פתק כזה קטן וכל המשפחה בפנים. איך הכנסת את כולם?

1:06:08 דובר 12 בשמועה כבר היה לכם כמה ילדים.

1:06:11 דובר 2 היה כבר ילדים, כן. וחוץ מזה, אתה כותב הורים משהו, כן.

1:06:15 דובר 12 אה, משפחה נרחבת.

1:06:16 דובר 2 כן, כאילו הרבי אומר מה פתק כזה קטן? ואז הרבי נתן לכולם שני משפטים היה יענק'ה הוא הלך לדרכו, אוי. חסידי שער, נדמה לי. ואז הוא מרים את העיניים ואומר לי בשורות טובות. אף אחד לא קיבל שלוש משפטים, רק אני. היה בשמחת תורה. שמונה חודשים אחרי זה נולד השליח לסופיה.

1:06:44 דובר 12 יוסי.

1:06:45 דובר 2 כן, אז היא הייתה בחודש הראשון. לא היה שייך, לא כתבנו לו. איך שיצאתי אמרתי לה לא צריכים ללכת לרופא, לא צריכים מדיקה. ישנו בשורות טובות. זה מעניין, איזה עשרים וכמה שנים אחרי זה, עשרים שנה, לא, שלוש עשרה שנה אחרי זה, שהיינו גם בתשרי, אז היה ביחידות בר מצווה. זה היה באותו יום, זה היה ראש חודש חשוון, באותו יום.

1:07:14 דובר 12 נ"א.

1:07:15 דובר 2 ואז הוא עבר. אחר כך אני יצאתי, הרי הוא יצא אחריי, הוא זעק אחרי רבי. אבא מה? הרבי אמר לי בשורות טובות. בדיוק באותו יום קיבלתי את הבשורות טובות שלך. בכלל, הדברים הקטנים האלה.

1:07:31 דובר 12 כל כך הרבה דברים וניואנסים שאנחנו לא יודעים, רואים כשרירים.

1:07:33 דובר 2 ניואנסים אתה לא מבין ולא כלום. גם כן, אל תיראו, היחידות היה ראש חודש חשוון כי היה בסוף ה... הייתי עם אשתי, אז אני עברתי אחרי אשתי עברה. זה היה אז בדולר, אז הרבי נתן לה דולר והוא אמר, והרבי אומר לה "רפואה שלמה לכל המשפחה".

1:07:51 דובר 12 בדולרים.

1:07:52 דובר 2 בדולרים, רפואה שלמה לכל המשפחה. יש לי את זה, כתבתי על זה. טוב, אי"ה שלא ביקשנו, אף אחד לא חולה ברוך השם. חודש חשוון. כמה זמן אחרי זה? היה בערך שלושים שנה או משהו אחרי זה. ארבעים שנה אולי אחרי זה.

1:08:12 דובר 12 לא.

1:08:12 דובר 2 בראש חודש חשוון היה לי השתלת כליה באותו יום, בראש חודש חשוון. אז אולי הוא שלח גם לפה. כן, תראה הרבה... פעם אחת גרמתי לרבי הרבה נחת רוח שהבאתי לרבי את התניא. מה היה? תספר. שהדפסנו ראשון. תספרו מההתחלה. אנחנו לא מכירים. הרבי, הרבי דיבר על הדפסת תניא בחנוכה תשד"ם. חנוכה תשד"ם. תשד"ם. הוא ביקש שידפיסו תניא בכל מקום ומקום. אז זה היה לפני זה, קצת דיבר, ואם אפ-- אם אפשר עד כ"ד טבת שיהיה, שיהיה לו תניא או לכל הפחות עד פורים קטן. לכל הפחות עד פורים קטן. אבל אם כ"ד, הרבי מאוד רצה בכ"ד טבת תניא. ואז עוד לא היה טנדר שנוסע ולוחצים והלכתי פה לאיזה דפוס. ובקיצור, אספתי נדמה לי עשרה אנשים, כל אחד תרם חמישים ספרים והלכנו לדפוס והבאנו לו וזה היה מסובך מאוד. מכאן את כל זה להעביר לאיזה כריכייה ו... בקיצר התניא של ראשון נגמר לפני כ"ד טבת. היחיד בכל, בכל הארץ ובכל העולם. זאת אומרת בעצם זה היה התניא היחיד. אחרי כ"ד טבת כבר התחילו להגיע כמו פופקורן כל התניא, אבל היחיד זה היה שלנו. ואני זוכר כ"ד טבת זה היה יום שישי, יום רביעי זה הגיע. שלחתי את עמרם מלכה לנחלה, היה שם איזה רוסי כורך, כרך שניים. וסטוטמן[?]. זה היה דבר חשוב וזה אבל היה שם משהו אחר. היה, באותה תקופה היה לי ילד חולה. זאת אומרת לא, לא אף אחד לא עלה בדעת לנסוע זה. לנסוע במיוחד להביא לרבי זה- זה לא היה זמני. הרבי ביקש שיגיע כ"ד טבת, בסדר. באותה תקופה. באותה תקופה היה לי נבוך ילד חולה, הוא עוד היה כמעט

1:10:19 דובר 2 בן שנה. בעיות עם הלב. לא נתנו לו הרבה סיכויים ובאמת הוא נפטר אחר כך תוך שנה. ואז אני אומר לאשתי, "יש לי תניא, יש לי שוחד פה. אני יכול להגיע לרבי." איך אומרים? עם התניא. א-א-אני מגיע עם משהו. יום חמישי בערב אני נוסע. עכשיו אני נוסע ליום, יומיים ולתת לרבי. טוב, לקחתי את התניא ואז היה בעיה גם לא יכולתי להשאיר את האישה אפילו יומיים. הילד תמיד, שעתיים לא יכלת לישון, קפצת. והיה כן אשפוז, לא אשפוז. כל לילה זה היה- הוא לא היה בריא לגמרי. זה היה שנה לגמרי לא. אהמ. טוב, לקחתי את התיק, קניתי כרטיס ואני יוצא לשדה. אני בתור. "אדוני, בסדר, הלילה יש טיסה, אבל לחזור אתה יכול רק בעוד שבוע" כי זה טיס-- כרטיס כזה. אם לא, גם אין מקומות לפני זה. ווסטוד, אני לא יכול להשאיר. בקיצור, עליתי למעלה לקומה למנהל וזה עוד היה הטרמינל הישן. אין זה כרטיס כזה. וחוץ מזה חבל לך לחפש גם כי הכל היה. ואני ככה עם התיק. עוד לא היה לנו טרולים, עוד לא היה תיק. אני ככה מסתובב. ו... נמצא שם אחד מהאנ"ש שבדיוק לבוא מאיזה משפחה באמצע הלילה ואני ככה לוקח מונית הביתה. א', קצת נקרע לי, אתה מבין? אבל מה אני יכול לעשות? אני פשוט לא... הוא ככה לא יודע. לא היינו חברים משהו זה, אבל הוא ניגש. "אתה לא נראה לי אפילו משהו." אתה נראה טעות. "אתה לא נראה פה בדיוק במקום, אה..." לא יודע מה. פתאום סיפרתי לו, "תשמע, אני רוצה לנסוע לרבי, יש לי ילד חולה, אני לא יכול להשאיר אותו." ואני ככה מספר, מספר והוא לא.

1:12:16 דובר 2 הוא אומר לי, "אני לא מבין. חסיד, יש לו כרטיס ביד, נוסע לרבי והוא מתלבט אם לנסוע או לא?" בפשטות כזאת, הוא אומר, "חסיד, יש לו כרטיס ביד, התיק ביד, הוא בשדה והוא מתלבט אם לנסוע לרבי?" אותו רגע קפצתי לתור, לחפור. לא משנה, לא ישנתי כל הלילה. ידעתי מה אני אעשה. אני אתן את זה למזכירות, בשביל מה באתי? אני אמסור את זה לרבי? איך עושים את זה? בקיצור, קמתי בבוקר, רצתי למקווה, חזרתי והרבי בדיוק היה במקווה. י"ח בטבת, יום שישי, הרבי נסע ל-- יום שישי הרבי לא היה נוסע אל טרוק[?], אבל הרבי נסע יום שישי ואני שם בחורף ואין שם נפש חיה בחצר הקטנה. אני עומד שם ככה ליד המעלית והרבי, הרבי יבוא, נראה, אני פה. נסגרת הדלת והרבי נכנס ולייבל מאחוריו. לייבל עושה לי ככה. הוא הבין, הוא יודע שהגעת? אם אני עומד ליד המעלית והרבי נכנס ואני לא בורח אז כולם היו בורחים. אף אחד לא היה עומד בשורה. הוא עושה לי ככה. בשום אופן. שיעשה עם היד. אבל, אבל, אבל. מצד ש- עוד שלא רואים אני אסביר. הוא עושה לי עם היד שלא תעיז לגשת. כזה, כמו רשע. טוב, האמת שאפילו אם הייתי רוצה לברוח כמובן לא היה שייך כי הרבי כבר פה שם את ה... כן. בסדר. וגם לא בשביל זה באתי. איך שהרבי עובר אז אני נותן לרבי את התניא. כך הרבי מסתובב אליי ואני אומר לרבי, "זה הת-- זה התניא, זה התניא שהדפסנו בראשון לציון." הרבי מסתובב אליי, פותח את היד, הרבי עושה לי, "או!" בקול, צעקה, "או! עס איז געקומען פונקט צו דער צייט. דו ביסט דאָ געווען טאַקע צו דער צייט."

1:14:14 דובר 2 ה"או" הזה זה, זה היה כמעט, הרבי במקווה, הרבי נכנס לחדר ועוד מעט יוצא לציון והוא רוצה לנסוע עם תניא שהדפיסו ואין לו ובדיוק פה הגיע. ככה הרבי אומר, "או!" אבל לא סתם או. ה"או" הזה זה או! ממש כמעט או. כאילו חיכיתי לזה. עס איז געקומען פונקט צו דער צייט. הגיע בדיוק בזמן. בדיוק הזמן. דו ביסט דאָ געווען טאַקע צו דער צייט. וטוב, אני אומר טוב, כמובן, אה... ואז הרבי עומד מולי ככה ומדבר, מתחיל לדבר ואני לא שם, אין לי מושג מה דיבר והוא דיבר דקות על גבי דקות. היה שם, היה לי, אה, אה-- גם הייתי מבולבל וגם רציתי לתפוס את הרבי לבקש ברכה לילד. אז פחדתי לפני שהרבי ייכנס לחדר שאני לא-- בקיצור, אני לא יודע, אז פרעג ניט קיין שאלות. והוא מדבר ומדבר ועומד מולי ומדבר וקשה לי גם להעריך כמה זמן הוא מדבר. טוב, נעשה את זה מה שהיה. ביומנים לא כתוב כלום? לא היה שם אף אחד. לא יומנים, לא מצלמות, לא כלום. לא זוכר אפילו אם לייבל כבר היה שם. נדמה לי שהוא, לא ראיתי אותו כבר. ולמעשה לא אמרת כלום לרבי על הילד. אה כן. אז לפני שהוא הלך, אז תפסתי ואמרתי, "אני רוצה לבקש ברכה על ה..." אז הרבי אומר, "נו, איך פאָר דאָך צום ציון." "הרי אני נוסע לציון." "הרי אני נוסע לציון. תכתוב לי את השם ואני אקח אותו איתי, אותו." אז אני אומר לרבי, "עוד אין לו שם" כי עוד לא היה לו ברית. אז הרבי אומר לי, "אז דבר עם האישה ותחליטו על שם." זה חידוש ש... ואני, אתה יודע, לצערי ההונגרי זה חידוש כזה פתאום. אז אני ככה פותח

1:16:09 דובר 2 את היד, כאילו, אפשר דבר כזה? כאילו הרבי אומר לך תשתוק, מה אז... אני ככה. אז הרבי אומר לי: "אז תכתוב, הרי הנה ילד. כאילו אתה לא רוצה לשמוע מה שאומרים לך? תכתוב" אני... טוב, הרבי נכנס וכמובן כבר רצתי לחפש טלפון, לדבר עם האישה, לסכם על איזה שם. בכלל זה היה סיפור. אתה צריך לארגן תשע דולר עם קווארטרים. שלוש דקות עולה תשע דולר. כל דקה עולה שלוש דולר ואתה צריך להכניס את זה. עכשיו, איפה אתה משיג את זה חוץ מהבנק? הבנק סגור וזה. ו, ובקיצור, עד שהשגתי את זה לקח זמן והתחלתי-

1:16:46 דובר 13 זאת אומרת לפני שמגיע שם ש-- נכנסת שם שבת, יום שישי.

1:16:49 דובר 2 לא, אני עוד לא נסע לאוהל.

1:16:51 דובר 13 לא, אני אומר בארץ.

1:16:51 דובר 2 בארץ כן.

1:16:52 דובר 13 לפני שנכנס שבת.

1:16:53 דובר 2 כן, זה היה צריך קצת זמן ו, וגם טלפון עוד איננו בבית, רק לשכנה. ואז לפעמים אתה מצלצל, סורי ואני מתחיל-- עד שמצאתי את זה לקח זמן פשוט. צלצלתי, דיברתי עם אשתי ש... אוקיי, סיכמנו על שם, אהרה פואל[?] כמובן. וזהו. ואני עולה ואיך שאני עולה במדרגות ככה איזה בחור רואה אותי: "סלמון, לייבל מחפש אותך." אמרתי לו: "בסדר, אני אגיע. מה הוא רוצה לתת לי על הראש? אני יודע, הוא יתן לי על הראש. אני מכיר אותו. אנחנו כבר קיבלנו על הראש הרבה פעמים" ואני ממשיך ללכת. הוא בפרוזדור למעלה. "סלמון, לייבל מחפש אותך. הוא צריך אותך." אני אומר לו: "אני יודע שהוא צריך אותי. אני מגיע. אל תדאג. מה אתה רוצה שאני ארוץ?" ואני נכנס למזכירות ולייבל קופץ, אומר: "וואו ביסטו? הרבי מחכה לך. הרבי רוצה לצאת לציון והוא אמר שהוא ייקח את הפתק-

1:17:50 דובר 13 וואו.

1:17:50 דובר 2 והרבי יושב ומחכה לך.

1:17:51 דובר 13 מחכה שתביא את הפתק.

1:17:53 דובר 2 הרבי לא יוצא. הוא אמר שאני אקח אותו איתי אז הוא מחכה לפתק. זה, זה, זה...

1:18:03 דובר 13 החפד עלט אייבס מתוק שם עם ד'.

1:18:05 דובר 2 נ"ד, כן.

1:18:11 דובר 13 הרבי התייחס עוד אחר כך לתניא בשביל...

1:18:14 דובר 2 לא, אני-- אה, בתניא אני לא יודע. לא, עוד לא. אבל היה-- ראית שזה היה מונח בנפש הדבר שהוא ייקח איתו לציון תניא של חפד עלט אייבס. ברוך השם שזכינו פעם לשמח את הרבי. יש, ברוך השם, עוד סיפורים וסיפורים שונים. בטח.

1:18:38 דובר 13 סיפור.

1:18:38 דובר 2 את החלום של הרב עזרן אתה בטח מכיר.

1:18:41 דובר 13 אני לא מכיר כלום.

1:18:42 דובר 2 לא מכיר?

1:18:43 דובר 13 אני לא מכיר כלום. סיפור.

1:18:47 דובר 2 זה חלום שלייבל אמר שהרבי אישר אותו, שזה היה. זה גם כן שנים רבות עוד לא היה לי טלפון בבית ו... רב עזרן היה עזרן. הוא הגיע אז מקריית, מקריית, מקריית מלאכי.

1:19:04 דובר 13 רבי יוסף עזרן.

1:19:05 דובר 2 יוסף עזרן מקריית מלאכי.

1:19:06 דובר 13 היה רב שלי גם פה.

1:19:10 דובר 2 כן. ואני שעה לפני שבת אני במקווה. הוא הרב עזרן: "רב אברהם, איפה אתם? איפה אתם? אני מחפש אותך מהבוקר."

1:19:18 דובר 13 זאת אומרת הוא הגיע למקווה.

1:19:19 דובר 2 הוא הגיע למקווה בשעה-- בוא נגיד. בקיצור, אשתו עומדת שוין ללדת כבר יומיים בחדר לידה. מאוד מסובך ומאוד אה-- ו... והלילה הוא חולם. הוא מספר לי במקווה בחוץ שהוא חולם, שהוא נמצא באיזה בית גדול עם הרבה חסידים והוא שואל מישהו: "איפה אנחנו?" אז החסיד אומר: "אתם לא יודעים? אנחנו בבית של הרבי מליובאוויטש." כאן היה שם איזה מרפסת קטנה, יוצא איזה חסיד, איזה גבאי ואומר: "הרב עזרן נקרא להיכנס לרבי" ככה בחלום. הוא לוקח את התיק ונכנס. ואז הרבי אומר לו: "הרב עזרן, מה עם המזוזות שלך?" אז הוא אומר: "מה זאת אומרת? קניתי את זה אצל סופר מומחה ואני הקפדתי." אז הרבי אומר לו: "בוא נראה." ובחלום ככה בתיק היה לו מזוזות. בחלום לא שואלים. אז הוא מוציא מזוזה ויש שם איזשהו פסול. אני כתבתי את זה. חבל שלא הכנתי שיעורי בית. הייתי מביא ממש פסול כזה עם איזה אות שנמחקה, חצי אות. ואז הרבי שואל אותו, "מה זה הרב עזרן?" אז הוא אומר, אז הוא התחיל להתווכח עם הרבי. הוא אומר, "יש עדיין אולי פוסקים שמתירים." ו-- "אז בוא נראה את השני", הרבי אומר לו. מוציא עוד מזוזה וזה אני כבר זוכר. החול, הלמד. בקיצור, לא היה לו ראש, היה כתם למעלה. זאת אומרת לא היה ו' ו-כ'. סתם כתם, לא אות, לא כלום. למטה היה עוד קצת זה, אבל מה זה? אז הוא נשאר ככה המום. אז הרבי אומר לו, "הרב עזרן, תבדוק את המזוזות שלך." אז הוא אומר לו, "מה אני אעשה? אני בראשון, מה אני אעשה?" אז הוא אומר, "תלך לאברהם סלמון, הוא יבדוק לך את המזוזות."

1:21:23 דובר 14 ככה הרבי אומר לו בחלום.

1:21:24 דובר 2 ככה הוא אומר לו בחלום. הוא קם. בקיצור, נסע עוד לבית הרפואה וחזר ואנחנו שעה לפני שבת. אני אומר לו, "טוב, עכשיו כבר לא שייך כי כבר שבת" והוא עוד רצה לנסוע לבית הרפואה לשבת. הוא אומר, "אוקיי, מוצאי שבת אני אעשה הבדלה, אני אבוא." מוצאי שבת הגעתי הביתה, בקושי עשיתי הבדלה. עוד לא היה לי טלפון. היה לי טלפון אצל השכנים. הרב אלפרין היה שכן שלי. דופקים בדלת, טלפון. הרב עזרן: "רב אברם, רב אברם. תבואו, תבואו מהר, תבואו, תבואו!" מה זה גשם. בקיצר אני בא עוד לא ראיתי אותו בצורה כזאת. היה לו בית ארוך, פה היה סלון שם והיה פרוזדור כזה. הוא פשוט להבת אש, לפיד ש-שבוער. הוא רץ מפה לשם, משם לפה, מפה לשם. הוא רץ. הוא לא מסתכל עליי אפילו. "רב אברם, תסתכלו." בקיצר לא היה לו סבלנות. הוא התחיל להוריד את המזוזות. המזוזה הראשונה בדיוק מה שהוא סיפר לי במקווה, והמזוזה השנייה בדיוק הלמד הזה עם הכתם. בדיוק.

1:22:30 דובר 14 מה שהוא ראה בחלום.

1:22:31 דובר 2 בדיוק. אבל לא סתם שהוא ראה בחלום, הוא סיפר לי את זה. הוא סיפר לי במקווה. זאת אומרת סיפר בדיוק את שני אלה. והוא רועד כולו. הוא כבר פחד להמשיך ולהוריד. בקיצר הורדנו, בדקנו, כמעט הוא הזליג.

1:22:44 דובר 14 אתה עד לסיפור שזה הוא חלם ואתה ראית ש-

1:22:47 דובר 2 זה הוא חלם, הוא סיפר לי את זה שזה הוא חלם.

1:22:48 דובר 14 ואתה במוצאי שבת רואה את זה ממנו.

1:22:49 דובר 2 ואני מוצאי שבת מגיע את זה וזה מה שיש שם. ו-ו-וטוב, אחר כך הוא סיפר שכנראה שהוא עבר דירה אז הוא לקח בינתיים מזוזות אחרות. בקיצר. אז זה היה פלא ופלא. אחר כך הוא בא אליי, "מי הנציג של הרבי פה בארץ?" בדיוק אז הגיע רב בשם פוטרפס. אני אומר לו, "אין פה לרבי נציג. יש פה איזה קנכסי[?], זה מזה מן."

1:23:16 דובר 14 תחילת הל"ה עם הסיפור הזה.

1:23:19 דובר 2 כן, אמצע. לא תחילה.

1:23:20 דובר 14 אמצע הל"ה.

1:23:21 דובר 2 כן. אין פה נציג של זה, אבל הוא אחד מזה קנכסיים[?] ואחד מ... "אז תבוא איתי לכפר חב"ד. אני רוצה שהוא יבוא, יהיה הסנדק, כי הברית הזה שייך לרבי", הוא אומר. טוב, נבך. בסוף הילד נפטר, לא היה ברית. הוא רצה לקרוא לרבי ל-לילד מנחם מנדל יוסף יצחק, כי יוסף יצחק הוא עוד היה במרוקו, הוא עוד... אחר כך הוא סיפר לי שהוא לא נח, הוא הלך לשלוש מקובלים, ביניהם הרב כדורי, וסיפר. אז הרב כדורי אמר לו שהיות והרבי מליובאוויטש מוסר את נפשו, אז היה מבצע תפילין, מבצע מזוזה, מוסר את נפשו על העניינים האלה, עניין של מזוזה. אז לכן תיקון שצריך לרדת לעולם בעניין של מזוזה זה יורד על ידי מלאך בדמותו של הרבי מליובאוויטש. ככה כדורי אמר לו. אז אמרתי לו שכן, חייבים לפרסם את זה מיד בהתחלה. אחרי כמה ימים הוא אומר לי "אברהם, צריך לפרסם את זה, אבל בלי השם שלי". אמרתי לו "אבל הרי בלי שם אין סיפור, זה סתם" אה, כי אז הוא התחיל עם-- עוד לפני שעשה עבודה עם הבני תורה של שם.

1:24:40 דובר 15 נבט[?], טירון נבט[?].

1:24:41 דובר 2 נבט[?] בני תורה. כן, בני תורה וזה וזה יפריע. אמרתי לו אוקיי, רק אחרי מאה ועשרים התחלתי לפרסם את זה. אה, סיפורים יש עוד. מה אני אגיד לך?

1:24:58 דובר 15 מתי התחלת להתעסק עם הסת"ם?

1:25:02 דובר 2 האמת הוא שעוד בתור בחור.

1:25:05 דובר 15 לא, זה כמו שסיפרת, אבל אחר כך בהמשך יותר מסורת.

1:25:07 דובר 2 אחר כך היה יותר משוכלל. מיד אחרי החתונה התחלתי לנסוע.

1:25:11 דובר 15 כתבת לרבי, קיבלת תשובות.

1:25:12 דובר 2 כל הזמן קיבלתי תשובות מהרבי. כן. הרבי לא עזב אותי אף פעם מזה. הלכתי לזה, הלכתי לזה כל הזמן זה, זה, זה הכיוון שלך.

1:25:31 דובר 15 אחרי למדחסה[?] היית עוד פעם ביחידות?

1:25:35 דובר 2 אני כל פעם נכנסתי ליחידות, באתי. כן, כן, כן, כל פעם. אה, לפעמים נכנסתי שלוש פעמים בשנה אם הייתי בא.

1:25:46 דובר 15 כשהיית מגיע באמצע השנה גם היית נכנס?

1:25:48 דובר 2 כן, כן, אורחים תמיד היו נכנסים. אחרי התחיל ה, היחידות הכללית. אני זוכר היה שוד ושבר יחידות כללית והרבי מסביר שזה יותר גדול מיחידות פרטית כי מקבלים את כל הברכות. שמה יש סיפור באחד היחידות. היה לי-- יש לי חבר א גאנץ של השיבה, יהודי תלמיד חכם, יהודי מאוד אה... ו... הוא סגן של הרבי של עוקבת[?] שם. לא משנה איפה.

1:26:22 דובר 15 אחת החצרות החסידיות.

1:26:24 דובר 2 החצרות החסידיות ואת העיר אתה גם מכיר. ו... הוא אוחז מהרבי, למד בתשי"ח. נדמה לי שאוחז מרבי יותר מאשר מהרבי שלו כנראה. אומר תשמע רבה זה... אבל יש לו שאלה, הוא אומר הוא היה אצל הרבי פעם בתשכ"ב והרבי עשה הדרן איזה סיום והרבי מביא איזשהו עניין מהאדמו"ר הזקן ואחרי הוא מביא את הצמח צדק שנשמע שלכאורה הוא חולק על אלטער רבי באותו עניין. נשמע שהוא לא וזה לא מסתדר. נכד יחלוק על הסבא. אז הרבי מנסה ליישב את העניין. אולי כך, אולי, אולי זה התכוון. מנסה תוך כדי פלפול. אחרי הרבי עוצר ואומר אולי נאמר שהצמח צדק פשוט לא ראה, נעלם ממנו, פשוט טעה, לא ראה את ה, את העניין הזה. אז בגלל זה קיימה פה טעות. אז הרבי אומר "כידוע ביי רבותינו נשיאינו קיין טעות איז ניט פארן" ידוע אצל רבותינו נשיאינו אין טעות. אז הוא שואל אותי מה הסכים הרבי ממשה רבנו שבדור משה רבנו גם טעה. אז למה הרבי מליובאוויטש לא יכול לטעות? הוא משה רבנו. אין בעיה. אני ממש בורג [?] לא כזב, בורג [?] לטעות. אמרתי תשמע, אני לא יודע מה להסביר לך, אני לא הכל צריך לדעת להסביר. אצלי אם הרבי אומר שאין זה מספיק לי, אבל אה, אז בדיוק נסעתי, הייתי אצל הרבי, זה היה בי תמוז [?] ואז התחיל היחידות. בהתחלה התחיל בגן עדן התחתון, אחר כך התחיל בזאל הקטן. ולא להגיד לך שזה הטריד אותי ש, שאלה מה לרבי היה טעות או לא, אבל הוא שאל שאלה ולא עניתי. אני לא יודע מה אני. טוב, נכנסנו וחיכינו ליחידות אלה שנוסעים. ואז היה שתי שורות שורת גברים, שורת נשים, עשרים, שלושים ואולי קצת יותר גברים, שלושים נשים

1:28:24 דובר 2 ושורת הרבי בשולחן קטן. נכנס דרך ה-- מסביב, דרך היסוד נשים [?], אז היה מתיישב ואומר שיחה קצרה כל אחד נותן את הפ"ן, לוקח את הדולר ואני ראשון ליד הרבי. אני בשולחן של הרבי. אז בזמן שאני שולט אני רואה ממש קרוב. אני מחזיק את השולחן. אני בפינה. האישה הראשונה מתוך הנשים בדיוק מולי, אישה מבוגרת, אישה ספרדייה שבאה מהארץ והבן שלה נעבעך נתפס שם באמריקה לאיזה קטע. רחמנא ליצלן והיא בוכה. היא לא יודעת מה לעשות. היא באה לאמריקה, עובדת ניקיון והיא בוכה בוכה לפני שהרבי נכנס אנחנו. אז אמרנו לה נו, בדיוק זה המקום. הרבי ייכנס, ייתן ברכה, כשתצאי תבקשי. הרבי ייתן ברכה. אל תדאגי. כן, כן, בשביל זה היא באה. טוב, הרבי נכנס, היה שקט, ברכה קצרה, הודיס און טערייט [?] ואז מתחילים לצאת והיא יוצאת. ואז לייבל מביא את הכרית הירוקה ומתחיל לשים את הדולרים. הדולרים, לייבל היה אז הרי מגיע מהבנק, אז הדולרים הם חבילה כזאת. צריך להפריד את זה טוב טוב. אז הוא היה מפריד, מפריד והיה שם לרבי דולר, דולר שהרבי לא יצטרך ולוקח דולר, נתן דולר שיצא יותר מהר. זה הכרית הירוקה שישנו בכל התמונות שהרבי מחלק דולרים. אז על הכרית יש תמיד דולרים מופרדים. טוב, אז היא יוצאת והיא נותנת את הפ"ן והרבי לוקח דולר מהשולחן ונותן לה. היא עדיין לא תפסה את עצמה. היא עדיין שקט ולוקח דולר.

1:30:04 דובר 3 רגע, אתה נשארתם לראות אחרי ש-

1:30:05 דובר 2 לא נשארתי. אני הייתי ראשון. הנשים יצאו קודם.

1:30:08 דובר 3 נשים היו קודם? נשים יצאו קודם.

1:30:09 דובר 2 נשים יצאו קודם. אחר כך, אז אני עומד ומחכה שהנשים יצאו אחרי זה הגברים. ואני עומד ליד השולחן ואני רואה שהרבי היא נותנת את הפתק. הרבי נותן לה דולר וכך באקראי מאז. והרבי לוקח דולר, נותן לה. הרבי מחזיק דולר ואני רואה שלמעלה זה מתפצל. זה דבוק, זה שניים. אני רואה שזה אני רואה בפירוש. אני רואה שהיא לוקחת כבר שניים ביד. ואז אני, אתה יודע, נדלקתי על לייבל הזה. למה הוא לא מפריע? הוא לא עושה את מכת מנה [?]. הרבי רצה לתת לי דולר. נכון, לכולם הוא נותן דולר ופה ופה יצא לרבי שני דולר. שניים. והיא כמעט לא יוצאת ובדלת היא נזכרת בבעיה שלה. היא מסתובבת, מתפרצת בבכי. רבי, הבן רוצה ברכה. הבן, הבן, הבן. אז היא קצת נרגעת. אז הרבי ככה בנחת כזה, רבי אומר לה נו, נתתי גם לו. הרבי לא דיבר אליה, הוא דיבר לשוונץ [?] שעמד פה בצד שחשב שהיה פה טעות.

1:31:17 דובר 3 וואו.

1:31:18 דובר 2 כן.

1:31:22 דובר 3 היה יחס מהרבי לקהילה פה בראשון? התגבשתם לאט לאט.

1:31:27 דובר 2 כן, הוא תמיד שלח לי עם בקבוק להתוועדות פה. כן, תמיד הוא היה קוויטל ברכה אדער דברים כאלה ותמיד היה מענות. היו תשובות. זה היה, זה בעצם היה בית כנסת חב"ד, לא היה קהילה, לא היה, הציבור היה מאוד, גם לא היו שם לשבס [?] כל כך ולא... האצולה בשמה של של ראשון הם התפללו אצלנו. כל המייסדים וכל הגבירים וכל ה-

1:32:04 דובר 3 האשכנזים שייסדו את ראשון.

1:32:06 דובר 2 כן, כן, כן.

1:32:07 דובר 3 אלה שנשארו על מעברון [?].

1:32:09 דובר 2 כן, כן. זה בעצם היה פילוג פה. זה ייסדו אותו היה מישהו [?] אחד שנתן את הזה. שמוטקין הזקן היה פה, היה חב"ד, ואז היו כמה חסידים, כמה חסידים שבאו. דרך אגב, הם הגיעו מקרמנצ'וק המייסדים של ראשון.

1:32:25 דובר 3 אה כן?

1:32:25 דובר 2 אז הבן שלי עכשיו מייצג אותם שם. והיה להם מחלוקת. מה היה המחלוקת? שבליל שבת לא אמרו ושמרו.

1:32:36 דובר 3 כי זה החסידים.

1:32:38 דובר 2 והחסידים רצו להגיד ושמרו וחב"ד לא אמרו ושמרו.

1:32:41 דובר 3 אהמ.

1:32:42 דובר 2 בסופו של דבר זה היה מה כי בבתי שבגלל זה פתחו את בית הכנסת חסידים, בית כנסת בפינסקר יש בית כנסת פריימן, שזה כאילו זה היה הפילוג הראשון בראשון. כן, בגלל שבחב"ד לא אמרו ושמרו. אבל אז לא היה מה, מי היה הציבור פה? לא היה... יום כיפור. אני זוכר, מכרו עליות. אמרנו על זה שמי שעולה שיוריד את הנעליים, שלא יעלה לתורה עם נעליים. כולם באים עם נעליים, לא. אה...

1:33:22 דובר 3 אתה נסעת עם הילדים לרבי?

1:33:24 דובר 2 נסעתי עם הילדים כמה פעמים, כן. זה וזה. תכל'ס אומרים נלחצתי. שלוש פעמים נסעתי עם הילדים וזה היה מאוד קשה. וזה זה אני שומר לזכותי, כנראה בזכות זה הם נהיו שלוחים. זה היה קשה, זה היה כמעט יוצא מן הנפש. זה היה גם כסף וזה היה גם להיות שם שבועיים, שלושה. את תשרי היינו פעמיים, אבל אני זוכר עוד התווכחתי פה עם

1:33:55 דובר 3 תכף תראה.

1:33:56 דובר 2 לא שהם יגדלו, שהם... וזה, זה ילד קטן, ילדים קטנים עוד היו. זה הכניס אותם לכור ההיתוך. לא רצו לזוז. בוא ניסע לקנות משהו. לא, לא. עוד מעט הרבי יוצא באוטו, עוד מעט הרבי יוצא לזה. והילדה בשלוש בלילה קמה, הלכה לתפוס מקום ביום כיפור כדי...

1:34:26 דובר 3 מה היה היחס לילדים שהגיעו? אתה זוכר?

1:34:29 דובר 2 כן, ודאי, ודאי. טוב, לא יחס ליחידות רק עם הילדים, אבל ביחידות באמת וביחוד הכל הרי ב... גם במכתבים, את הילדים זה ה, זה, פעם נכנסתי, אתה יודע, גם הייתי מנהל בישיבה וגם וגם והכל על הראש ואתה נכנס ליחידות. אז אתה כותב שני דפים ואני גם יודע לסגנן ברוך השם. ורציתי לתפוס הרי בעוד נקודה פה ועוד עניין ועוד אולי כך, ואם להפוך אז אולי ואולי ושני דפים. ואז בסוף נשאר קצת מקום ורציתי לבקש את הברכה של הרבי לילדים, יהיה נחת וכולי. והוא קורא את כל המכתבים. אז הרבי כות-- אומר עד הנקודה המרכזית, הנקודה המרכזית, מה שאתה במכתב שלך זה שאתה ורעייתך תגדלו את הילדים. שתי השורות האחרונות בסוף זה הנקודה המרכזית.

1:35:22 דובר 3 זאת אומרת כל מה שכתבת על הישיבה והכל אבל זה, זה, זה צריך להדגיש.

1:35:25 דובר 2 הנקודה המרכזית והפנים עוד, עוד המרכזית והפנימית נדמה לי זה שיהיה לכם שתגדלו את הילדים עם נחת והילדים והרבי מברך ומברך ומברך על שתי השורות האלה. בקשר לזה כדאי להתייעץ עם ידידי מבינים, בקשר לזה תתחפף . אני מדבר איתך על ה-

1:35:48 דובר 3 זאת אומרת כל היסכונס והכל זה ציונים של ה-

1:35:51 דובר 2 יסכונס זה טוב ו-ו-ופרנסה זה טוב וכל מה שצריך זה הכל, אה...

1:35:57 דובר 3 בעיקר זה הנחת, זה הנחת וה-

1:35:59 דובר 2 כן, ברוך השם, ברוך השם. כן, תמיד מסביב הנסיעות היה...

1:36:07 דובר 3 יהודים שלוחים לך ורושמים לרבי.

1:36:10 דובר 2 כל המתנגדים.

1:36:11 דובר 3 כן.

1:36:12 דובר 2 כל המתנגדים.

1:36:12 דובר 3 כל הקהילה הליטאית פה.

1:36:13 דובר 2 כל הקהילה הליטאית אחד אחד הגיעו. אחד אחד הגיעו ואחד היה לו מאיפוס שנולד לו ילד. היו מגיעים אליי לפני הנסיעה. כן, אחד נבוך, לא היו לו ילדים. הוא בדיוק הגיע, זה כבר הייתי למטה. אני אומר לו "אז בוא תכתוב לרבי נו". טוב, לקח איזה היה לו כזה דף, לא מכתב, לא כלום. שם, שם ושם משפחה.

1:36:46 דובר 3 כבר בדרך זה דופק.

1:36:47 דובר 2 אני כבר הייתי למטה במונית. אז תכתוב. זה היה בחול המועד הגעתי. ו... אוקיי, אני מגיע ערב שבת בראשית.

1:36:58 דובר 3 חוזר.

1:36:59 דובר 2 לא, ערב שבת בראשית מגיע. שמחת תורה הייתי, שבת בראשית.

1:37:02 דובר 3 חוזר כאילו לארץ.

1:37:03 דובר 2 לא, עוד לא חוזר. ערב שבת בראשית, שבת בראשית.

1:37:05 דובר 3 אה, הגעת לרבי.

1:37:06 דובר 2 הגעתי.

1:37:07 דובר 3 כן.

1:37:08 דובר 2 ותכלס, אה, מביא את כל המכתבים זה שלח ואני נכנס ואז לייבל אומר לי, "תשמע, אתה מבין שאתה מביא פה מכתבים בערב? אתה רואה את הציבור הזה? אתה רואה את ה...? זה לא..." אני אומר לו, "מה אני אגיד לך?" "אוקיי, תביא. אני אכניס, אני אכניס את זה גם. אם יהיה תשובה אני אגיד לך ו..." קיצר, כמובן כל המכתבים, על הפתק הזה יש תשובה.

1:37:35 דובר 3 על הפתק של אותו יהודי.

1:37:36 דובר 2 פתק של אותו יהודי ש-- אם היית רואה את הדף הזה, זה נתלש מכזה ספירלה כזאת. אני כותב לו דיוק בתרס המשפחה אז קרא לציון. טוב, אה, לא, לא היה עוד טלפונים עד שחזרתי. אמר תשמע מה אנחנו אולי בהידור הזה.

1:38:02 דובר 3 יהודי חרדי.

1:38:03 דובר 2 כן, אולי. תשמע, לא, לא נשמע לי שהרבי, אם הוא כותב דיוק, זאת אומרת שמשהו כדאי. אוקיי, אני אלמד ולומדים עוד הפעם ולומדים והחלטו ללמוד עוד פעם. משהו עם נירו. כמעט שנה, שנה אפילו יותר. היא לא הלכה למקווה. היא תמיד הלכה בלילה השישי, לא בלילה השביעי. לא בלילה השמיני אלא בלילה השביעי, כאילו אחרי שישה. כי בפשטות זה היה מונח ואף אחד לא דיבר על זה. אף אחד לא עורר על זה, כן? וזה כל כך פשוט ש... הוא קיבל צמרמורת.

1:38:41 דובר 3 פשוט לא היה לך זמן.

1:38:43 דובר 2 פתק כזה שהיה מונח למעלה. אבל פעם גם קיבלתי על הרבי, מהרבי על הראש.

1:38:52 דובר 3 אה, היה?

1:38:52 דובר 2 על הזה. כמה פעמים קיבלתי. גם כן זה היה שוב יום שישי ערב שבת בראשית. פשוט דיברנו על ערב שבת בראשית, אז נזכרתי. היינו באים שמחת תורה, שבת בראשית והזקנים היו כמובן נוסעים לציון של הרבי הריי"צ, אבל הצעירים לא חס ושלום, אבל, אה...

1:39:15 דובר 3 זה לא היה הדבר הראשון שהם עשו.

1:39:17 דובר 2 בדיוק. זאת אומרת הם, זה היה הסדר. ואז שבת בראשית, יום שישי בבוקר אני, אני מתפלל למטה ואז נכנס שלום פלדמן בדיוק גם כן בא, אז מסתכל עליי, "אתה גם הגעת עכשיו בחול המועד, נכון?" "כן." "אז עוד לא היית בציון של הרבי הריי"צ." אני אומר לו "לא." "אז אם אתה רוצה אנחנו ארגנו פה רכב, יש פה שישה מקומות, חמישה כבר יש, יש עוד מקום. אם אתה רוצה, שתיים עשרה אנחנו יוצאים." אז אני אומר לו "אוקיי, אני אשתדל הכניס שני-- שתיים עשרה." הוא קלט אותי שההשתדלות הזאת יכולה לגביד הזה. הוא מרים את היד ככה ב-770 היו אלפי אנשים, עשרות מניינים, ערב שבת בראשית כולה. אומר לי, "אתה רואה את הבית חרושת הזה, את המפעל הזה? לרבי הריי"צ גם היה חלק בזה."

1:40:10 דובר 3 ככה שלום אומר.

1:40:11 דובר 2 ככה שלום. לא, חס ושלום. רב, רב גבי ודאי שלא. אבל אתה יודע, אתה עסוק, תמיד אתה עסוק, תמיד אתה... אוקיי. טוב, אני אשתדל בכל אופן שתהיה תשובה. ואני באתי בעצם לשאול שאלה מאוד, מאוד מסובכת שהייתי חייב תשובה. זאת אומרת, רצינו להתחיל משהו בישיבה ולא רציתי להתחיל בלי אישור של הרבי, תשובה ברורה. אז קומה, ברוכה וזה פשוט התעכב הכל. ואני בא ללייבל יום שישי שוב, אני נזכרתי מהסיפור של יום שישי. אז אה, אומר: "תשמע, אנחנו עכשיו ערב שבת. אתמול היה שמחת תורה, מחר שבת." "טוב", אומר: "אתה יודע מה? תביא את המכתב, תשים את זה פה. יהיה, יהיה." אומר: "אני בשתיים עשרה בערך נכנס. תבוא בשתיים עשרה לפני שאני נכנס." בקיצר, הם בשתיים עשרה נוסעים לציון. אני בשתיים עשרה בא ללייבל גרונר. כמובן שהייתי עסוק, לא נסעתי איתם ושמתי את הפתק בפנים ולא כל כך חשבתי. לא האמנתי שיהיה ביום שישי תשובה. אז אני בא אחרי הדלקת נרות לתפילה וליבל ככה רץ אחריי. הם כבר גרו אז איסטערן פארקוויי והיה להם דירה שם. הוא ככה בריצה הולך, עוקף אותי, מסת-- "סדרת תשובה. יש לך תשובה. קום, אתה מתכנס מוצאי שבת ו..." אני קפצתי, תפסתי לו את היד. "מה מוצאי שבת? לא היית אומר לי, מה אין אדם, אין שום מוצאי שבת." אני פשוט תפסתי. הוא מיהר, נבכה, פחד. "אוקיי, קום שנייה, קום שנייה. עזוב אותו." בקיצר, אז הוא מוציא לי את הפתק. הפתק, אה, שם היה שאלה האם לעשות את הדבר הזה והזה, ואם כן אז אני מבקש את ברכתו של הרבי. אז זה היה פשוט שצריכים לעשות את זה. לא היה בכלל שום שאלה, רק רציתי

1:42:07 דובר 2 את ההמשך. אז האם-- אז הרבי מוחק את האם, עוקף את זה וכותב בחוץ "לפלא השאלה". וכתוב שם: "ואם כן, אז אבקש את ברכתו של כבוד ממשלת המשיח." אז את כל זה הרבי גם כן עושה עיגול, עושה לי חץ בחוץ וכותב לי "ברכת הקב"ה ירחם וכנ"ל". לא אזכרה לציון לא שיהיה ברוך, לא הצלחה. זאל זיין בהצלחה. ברוך בהצלחה. אז כ-- מכתב יחיד במשך עשרות שנים שלא היה לי אזכרה לציון, שלא היה לי ברוך או כלום. ברכות, הקב"ה ירחם וכנ"ל.

1:42:49 דובר 3 וואו. והרגיש מה היה ביום שישי.

1:42:52 דובר 2 מה זה הרגיש? זה סטירת לחי כל כך. אז יום ראשון כבר נסעתי לאכלתי, אז הבטחתי שביום שבת אני בא מיוחד לתקן.

1:43:03 דובר 3 וואו.

1:43:05 דובר 2 לעשות תיקון.

1:43:09 דובר 3 מתי הייתם פעם אחרונה לפני חובזיין אודר[?]?

1:43:12 דובר 2 אני הייתי בחובזיין אודר[?] עצמו. חובזיין אודר[?] הראשון הייתי. כן. חובזיין אודר[?] הראשון הייתי ואני הייתי אמור, אני הייתי אז בשנת הווילוס[?] ואז סידרתי מהר. אומר: "אתה תתפלל. שהרבי יעזור, אתה תתפלל מנחה." אתה יודע, הונגרי כזה, אתה יודע, צייץ הכריכוב[?] עם שעה אחרי זה. אז הוא אני אתפלל כבר מחר. עכשיו אני כבר-- אז לא, מי שלא התפלל לא... אז אני זוכר זה היה, זה בכלל. אז הסתובבנו למטה. הרב עוד הביא את הרמקולים. הרבי עוד ירד אחר כך לבית כנסת. אכלנו למעלה, אז הגיע את הבית חולים הנייד הזה ועוד לא ידענו מה קורה. ואז נעמדנו על ה-

1:44:02 דובר 3 שביל.

1:44:03 דובר 2 לא על השביל. יש את הגדר הזאת של 770.

1:44:06 דובר 3 כן.

1:44:06 דובר 2 גדר כזאת אתה לא יכול לעמוד שם, אתה מתנדנד.

1:44:09 דובר 3 כן, זה לא ישר.

1:44:11 דובר 2 ואז עשו שרוול כזה ומשם יצאו ואז המעלית העלתה את כולם למעלה וזה היה משהו, נורא, משהו נורא. אבל אחר כך כל התקופה הזאת קיבלנו תשובות מהרבי.

1:44:28 דובר 3 כן, בקרוב הוא יחזור.

1:44:30 דובר 2 הוא יחזור, הוא יחזור. לא, והתשובות, אתה ראית שהרבי כשהוא רוצה הוא יודע מה.

1:44:36 דובר 3 תמיד הוא יודע.

1:44:37 דובר 2 לא. למשל הבת שלי היא שלוחה, בשליחות בדנייפר, אשתו של מאיר. היא בעצם הרי היו תקופות שהרבי היה שולח שלוחים. סתם, שולף אותו, אתה פה, אתה פה. אחר כך היו תקופות שכבר רצו לנסוע. הציעו לרבי. הרבי בחר אחד המקומות. לאט לאט כבר הציעו. הרבי הסכים ו... אבל מיוזמתו של הרבי לנסוע, הבת שלי היא הייתה כנראה האחרונה שיצאה מיוזמתו של הרבי.

1:45:08 דובר 3 מאיך?

1:45:09 דובר 2 הציעו את השידוך הזה של מאיר והוא כבר היה שם בדנייפר בתור בחור.

1:45:14 דובר 3 מאיר סטמבלר.

1:45:14 דובר 2 מאיר סטמבלר, הוא כבר היה שם בתור בחור ו והוא זה זה זה זה כל החיים שלו. דנייפר ושליחות ושליחות. בתקופה ההיא עוד לא ידענו לבטא אפילו את העיר הזאת שקוראים לה דנייפר. דנייפר זה היה משהו. חוץ מזה אוקראינה וחוץ מזה, מה זה בכלל לנסוע? מילא נוסעים לתל אביב, עד באר יעקב, ומה? וזה אצלו היה בדם. זאת אומרת שליחות והיא לא שייכת לזה. אז כ- אז היא כתבה לרבי שהיות ומציעים את השידוך הזה והיות והוא מעוניין רק להישאר שם, והיא לא חושבת בכלל על הנסיעה הזאת, אז האם להתעניין בשידוך זאת? כאילו השידוך הזה לא מתאים. אז מה? למה להתחיל להתעניין אם זה לא? אז לייבל לוקח את הדף ומקריא לרבי. שואלים שאלה האם להתעניין אף על פי שהיא לא נוסעת והוא לא עוזב. האם להתעניין בשידוך? אז הרבי אומר כן, להתעניין בשידוך. טוב, אז יש לו תשובה להתעניין. מה היה אחר כך? אז הוא שם את הדף ומביא דף אחר. אז הרבי עושה "אה לא, עוד לא גמרתי עם זה." אז לייבל שם את הדף הזה ומביא בחזרה את השאלה. עכשיו הוא הרי צריך למצוא שאלה לשאול את הרבי שהרבי יענה לו, כן. לא. שאלו האם להתעניין בשידוך.

1:46:36 דובר 3 הרבי ענה כן.

1:46:36 דובר 2 הרבי ענה כן, התשובה הייתה. זאת הייתה השאלה מה, מה אפשר פה? אז הוא אומר שהוא, איך זה אומר הוא ממציא פתאום שאלה, אומר, "זאת אומרת שאם יצא מהשידוך הזה משהו שייצאו לשליחות?" זה מה שהרבי מתכוון. אז הרבי בפה עושה יה! יה! לזה הכוונה. זאת אומרת מיוזמתו-

1:46:57 דובר 3 הוא כבר שלח אותם לשליחות עוד לפני שהם נפגשו.

1:47:02 דובר 2 כן. ואף פעם איזה סקוויר החסיד, ידיד שלנו. בקיצור, הוא היה נוסע, חבר לוגבוים היה נוסע לארץ משם.

1:47:10 דובר 3 ידיד שלך, חסיד סקוויר שמגיע לארץ, לוגבוים.

1:47:15 דובר 2 חבר לוגבוים היה מגיע לפה וזה קבוע אצלו כל שנה. יום חמישי מגיע, למוחרת חוזר והוא, הוא גר בסקוויר והוא מתנדב ב.. יש שם גם כן משהו אגודה של רפואה וחיים . אז יום ראשון הוא לא עובד, אז חצי יום הוא מתנדב. הוא עם הרכב מה שצריך, לוקח את האנשים, מחזיר את האנשים. צריך תרופות להביא משדה תעופה ואז ודאף הוא מתנדב חצי יום. עכשיו הרבה הרבה באו מחוץ לארץ וגם מהארץ, גם מאמריקה. היו צריכים ניתוח או משהו, אז רצו ללכת לרבי לבקש ברכה. לא חב"דניקים ולא. אז ביקשו מהם, אז הוא עזר להם. הוא היה לוקח אותם לרבי והיה-

1:47:52 דובר 3 כחלק מהעזרה לחולים.

1:47:54 דובר 2 החולה מוצא מאוד רוצה את זה לארץ למירון, לארץ הקודש. אז הרבי אומר לו טוב, אז תיתן את זה לצדקה במירון. נסיעה והצלחה. טוב, הוא במירון, טאַנץ זינגט, רוקדים שם. הוא נזכר יש לי שליחות מהרבי לתת. אז הוא מוציא איזה דולר מהכיס, נותן את זה לאיזה אדם, לאיזה מסכן אחד. הרבי שלח. ואז הוא חושב, חושב קצת. הוא אומר הרבי הזה כבר בן שמונים ושש כבר, הוא עומד שעות ומברך ודואג לעם ישראל. זה המקום אולי להתפלל עליו קצת. אז הוא אמר שם שני קאפיטלעך תהילים לזכות הרבי. ואחרי שהוא אומר הוא חיפש איזה חב"דניק, אומר איך קוראים לאמא של הרבי. אז זה מי שבירך שיהיה בריא. הוא פוגש אותו הרבה פעמים ואחרי איזה תקופה יצא לו פעם שוב לעבור ליד הרבי ואיך שעובר הרבי נותן לו דולר רוח ונסוכה גם לחולה שהוא הביא איתו. אחרי הרבי קורא לו והרבי שואל אותו :"אנא ויסן מתנה לחברי צריך להודיעי?" הרבי שואל. אז הוא עושה אז הרבי אומר לו :"אנא ויסן מתנה לחברי צריך להודיעי" זה לא בשאלה, זה הפסק. הוא מסכן, מסתכל על לייבל, לא יודע.

1:49:34 דובר 4 מה קורה.

1:49:35 דובר 2 אז הרבי אומר לו: "אם גדעון תפמיר[?] פבוס דציל תרמימי שאתה התפללת עליי. למה אתה לא מספר לי? על כל פנים עוד דולר ישר כוח שהתפללת עליי." הוא אומר הוא יצא לפארקוויי. הוא היה בטוח שהוא מפוזם אדער נהיה פנטזיונר כמו כל החב"דניקים. הוא אומר הרי כולם פה פנטזיונר, אחת פה כולם מפונטזים. זה זה, זה לא יכול להיות. הרי את התהילים שהוא אמר במירון לא סיפר לאף אחד. את הזה הוא לא סיפר. את מי שבירך, כלום חוץ ממנו והקדוש ברוך הוא אף אחד לא. אבל זה אז כנראה שלא. כנראה שהרבי שאל, לא שאל. הוא עדיין עם פנטזיה. הוא אומר הוא לא היה לו מנוח. למחרת הוא לא הלך לעבודה. הוא חזר לחיים, ברוך השם, והוא שאל תגיד, אפשר לראות? כן, אפשר. באיזה שעה היית? בשתיים עשרה ורבע. שניים עשרה והיה מריץ את זה. רואה בווידאו הרבי אומר לו "גדעון תפמיר[?]" יש וידאו. יש וידאו סימן שהרבי אמר.

1:50:30 דובר 4 וואו.

1:50:31 דובר 2 אם לא היה, אם לא היה וידאו לא הייתי מאמין שהרבי אומר.

1:50:34 דובר 4 יש איזה וידאו. אתה ראית את זה?

1:50:36 דובר 2 אני לא ראיתי את זה, אבל הוא אמר לי הוא חזר למחרת. הוא אומר אחרי שראיתי את הווידאו הבנתי שאני לא סתם מפנטז, אלא זה היה. עד אז הייתי חושב שאני.

1:50:45 דובר 4 וואו.

1:50:47 דובר 2 מה יש.

1:50:47 דובר 4 כאילו רואה הקודש ממש.

1:50:49 דובר 2 ממש ממש. והיה עוד יהודי מעניין. אה עורך דין ידוע בפרדבוש[?], מבוגר כנראה שהוא כבר לא חי. זה היה לפני שלושים ארבעים שנה. אבא שלו היה מדען גדול, יהודי שומר תורה עם זקן, והוא היה גר בצרפת והוא ישב על איזשהו עבודה. הוא לא יודע בדיוק מה העבודה זה היה דוקטורט, פרופסורה, פרס נובל חבל"ט ש"ס[?], אבל חודשים הוא ישב על משהו והוא היה צריך למסור את זה שם בסורבון. ולא יודע בדיוק למה זה היה, אבל זה היה איך אומרים חודשים ישב על זה ו.. טוב, הוא לקח רכבת לילה לפריז והוא הגיע לסורבון ככה לקראת צהריים. עכשיו הוא עייף ורעב והוא משהו להכניס לפה שייך פה. פתאום הוא רואה מולו אברך צעיר עם כובע אפור עם זקן שחור, אברך עדין כזה. אנחנו יודעים שזה הרבי, אבל הוא לא. הוא אמר שלום עליכם. כן, אני מפה. כן. אתה יודע, אולי יש פה איזו חנות, איזה בית קפה לשתות משהו, איזו מכולת, איזה לקנות איזה. אז הרבי אומר לו לא, פה אין שום דבר כזה. אבל אם אתה רוצה אני בדיוק נוסע עכשיו הביתה לאכול צהריים. תבוא איתי ונאכל צהריים. טוב, כן נעים ולא נעים. אבל הוא היה ממש רעב. לילה שלם. ואז הוא מספר שרבנו מספר שהיו מספרים את זה כל הזמן במשפחה. ירדו לרכבת והרכבת שם הייתה היה ליד החלון, היה כיסא מפה וכיסא מפה אחד מול השני ובאמצע עומדים כאילו לכל ה-- ליד החלונות היה כיסא וכיסא. טוב, הוא תופס כיסא, תופס כיסא והם נוסעים. נוסעים ברכבת והוא הדפים האלה אצלו. העבודה הזאת, הכסף. לא יודע. חביב'ה עושה דמיוון למשהו כל הזמן מדפדף ב-

1:52:53 דובר 5 במחקר שלו.

1:52:54 דובר 2 במחקר שלו. לא שהוא קורא או משהו. פה איזה כתם מנקה, פה זה בסדר. היה הבייבי שלו וככה איך שהוא מדפדף לא, לא שייך לקרוא אז. הרבי ממולו ואחרי איזה דפדוף אחד הרבי ככה מתרומם ועושה לו ככה, "דאכט זיך, ס'איז דאך א טעות" נדמה לי ש-

1:53:13 דובר 5 ככה מצביע לו על איזשהו-

1:53:14 דובר 2 מצביע לו על איזה נקודה בתוך איזה דף שאפילו אם היה רוצה קודם כל ישב ממולו לא יכול לקרוא. שנית, בדפדוף הזה אי אפשר לקרוא והוא גם לא בעניין. וככה באקראי כזה, דאכט זיך נדמה לי שפה הוא יותר מבוגר מהרבי וגם אתה עושה ממני צחוק. אני ישבתי על זה חודשים ולא אמר לו את זה, אבל אז הוא אומר לו "יונגמאן, דאגעט נישט" אברך צעיר, אל תדאג, פה אין טעות. אני ישבתי על זה-

1:53:43 דובר 5 כך אומר לרבי.

1:53:43 דובר 2 כך הוא אומר לרבי אני אין לך מה אני חודשים ישבתי על כל פרט פה כי זה גם פגע בו. מה אתה אומר ממול יש פה טעות. אז הרבי מתעקש הרבי אומר, דאכט זיך, נראה לי שכדאי בכל זאת לבדוק. ההוא לא שום חשק לו לבדוק, אבל לא נעים לו כי עכשיו הוא הולך להתארח אצלו וזה. אז למען הכבוד אז הוא אוקיי, מתיישב פה ומתחיל לקרוא. פתאום חשכו עיניו והיה שם חצי משפט שהתוצאה הייתה בדיוק הפוך מה- בקיצור, היה מפיל לו את כל המחקר בדיוק באותו מקום. איזה שלוש ארבע מילים, איזה חצי משפט שכאילו הוא החזיר, הוא מסתכל, הוא מבין שפה פה קורה משהו לא, לא לעניין. טוב, הם ממשיכים לנסוע, מגיעים הביתה. לא, כמו שדיברנו בהתחלה שלפעמים הדברים הפשוטים אצל-- מגיעים הביתה. הרבנית, זאת אומרת בעלת הבית הצעירה, פותחת. אה יפה, מריח. שולחן מסודר, מלכותי. שני סועדים. היה צלחת גדולה, היה מה זה צלחת למרק, אחר כך צלחת קטנה יותר, סלט, מנה, כוס עם ס-ס-סכו"ם. בקיצר ממש-

1:55:05 דובר 5 שולחן מסודר.

1:55:05 דובר 2 שולחן מסודר מלכותי-

1:55:06 דובר 5 מיטב הנימוס ה-

1:55:07 דובר 2 מלכותי כי מיטב הנימוס בעל הבית ושני סועדים. טוב, הגיע עוד אורח. כמובן היא מהר רצה ומסדרת בדיוק אותו דבר. צלחת גדולה. הוא מסכן, העיניים שלו יוצאות מהחורים והוא רעב. הוא רוצה כבר לאכול משהו. עדיין לא רואה פה משהו, איזה לחמניה, איזה משהו. בקיצור. ואז מביאים את המנה הראשונה. זה איזה סלט כזה. סלט. סלט חי. טוב, לא משביע, אבל לפחות. אוכלים סלט, מדברים קצת. בקיצר מגיע המרק. הוא שם לב שבמרק יש את כל המרכיבים שהיה בסלט. אם פה היה עגבניות ומלפפון ופלפל, שם גם יש בדיוק אותו דבר. גזר, פלפל בדיוק. רק פה זה היה סלט ופה זה היה מרק, אבל בדיוק את אותם המרכיבים. טוב, אוכלים מרק. אחרי קצת זמן מדברים וזה היא מביאה את המנה העיקרית. איזה תבשיל חם, ירקות מבושלים מאודים. היא רואה שבירקות האלה יש בדיוק מה שהיה במרק ובדיוק מה שהיה בסלט, אבל בהתחלה זה היה בתור סלט, אחר כך זה היה בתור מרק ועכשיו זה בתור תבשיל. אז כך היה איזה כמה דקות שרבי יצא דקה, אז היא הרגישה כאילו להתנצל. אז הרבי אומרת לו הוא עדיין לא יודע מי מדובר פה בכלל. הוא לא יודע שמדובר פה על הרבי או על החתן של הרבי. אז היא אומרת לו, "מאז שאנחנו פה בפריז בעלי לא אוכל פה בשר. בשר עוד לא אכלנו, מאז שאנחנו פה בפריז ובתקופה האחרונה היו גם שאלות על הדגים. אז מאז גם דגים אכלנו" והיא אומרת, היא אומרת ככה שממש בשבועות האחרונים ובחודשים האחרונים הקמח לא כל כך מוצא חן בעיני בעלי פה, אז גם קמח אין. אז הם אוכלים ירקות וזהו.

1:57:12 דובר 6 ככה הבן שלו סיפר לך בעצמו?

1:57:14 דובר 2 גם הם מספרים את זה בזה-- הוא מספר שבשי-- ב-במפגשים המשפחתיים כשהוא היה מספר את הסיפור הוא היה מתפעל יותר מהסיפור של הסעודה ממה שמהסיפור שהוא מצא לו את ה-

1:57:27 דובר 6 טעות.

1:57:27 דובר 2 את הטעות, את האפס הזה, שזה את הדברים הפשוטים יותר.

1:57:33 דובר 6 וואו. זה יהודי הגר כאן בריסון[?] הבן שלו?

1:57:36 דובר 2 לא, לא בפלאטבוש. הוא היה עורך דין ידוע, אבל הוא כבר מזמן איננו. מסתמא הוא כבר היה אז מבוגר. היה לי סיפור קצר של זה גם כן. היה לפני המון זמן. איך אני יודע זה היה המון זמן? כי גם לפי הכרטיס טיסה אני זוכר שזה היה. היו עוד היו כרטיסים ש-

1:57:56 דובר 6 עוד כותבים אותם בידיים.

1:57:58 דובר 2 כן, עם כזה וגם-

1:58:00 דובר 6 קרבון קופי.

1:58:00 דובר 2 כן, וגם ה-הטרמינל עוד היה הטרמינל של אל על וכל אחד היה. בקיצר היינו נוסעים. אני תמיד חוזר ככה ביום חמישי, יום חמישי, ראשון, יום ראשון עבודה ואז היה כלל שהיו צריכים לאשרר את הטיסה שבעים ושתיים שעות מראש. זאת אומרת יום. קיצר אני מצלצל לאל על. "לא אדוני, מצטערים, אין מקום." מה זה אין מקום? יש כרטיס וזה. תבדוק טוב, בכרטיס יש כל מיני קוביות כאלה, מספרים, יש שם קובייה קטנה, יש שם כתוב שתי אותיות אוקיי.

1:58:35 דובר 6 אין לך אוקיי.

1:58:35 דובר 2 אז להלך היה אוקיי, לחזור נכון, אין פה ריק. זאת אומרת יצאתי ידיים בלי... ווייסטו וזה היה מאוד חשוב. אני ניהלתי אז את הישיבה ובדיוק באו מפקחים ביום ראשון וממש היה. טוב, אני רץ לקוטי, קוטי רפ. מצלצלים, מנהל אין בעיה, הוא תמיד מסדר לו, אבל המנהל איננו רק מחר הוא יבוא. מחר יום חמישי. יום חמישי. טוב, אמרתי אין ברירה. הייתי אצל גיסי, שמתי את המזוודה באוטו, אמרתי בוא נסע לשבע מאות שבעים, ככה שתיים בצהריים שלוש וקוטי יסדר ומשם נמשיך לשדה תעופה הוא מקפיץ אותי.

1:59:15 דובר 6 קוטי או איזו?

1:59:16 דובר 2 קוטי, קוטי רפ.

1:59:18 דובר 6 אה, הוא סידר באל על, הבנתי.

1:59:20 דובר 2 כן, כן, הוא היה הבן אדם של אל על. אוקיי, אנחנו מגיעים שם שתיים, שתיים וחצי. נו קוטי, בוא נצלצל למנהל ישנו. כן, מצלצל מיד המנהל. המנהל אומר לו הרב רפ תשמע, אתה בשבילך הכל תמיד. הפעם זה לא שייך. אל תבקש אפילו יש ארבעים איש אוברבוקינג. אוברבוקינג זאת אומרת שאפילו בהמתנה אי אפשר לרשום אותו. פשוט לא-

1:59:47 דובר 6 טיסה קדושה.

1:59:48 דובר 2 קדושה וקדושה מעל. ארבעים כנראה תכננו משהו שיבוא, לא יודע. והגיס שלי עצבני כי הוא צריך לעבודה והוא צריך זה והוא מסתובב איתי. הוא אומר לי די כבר, אתה פה לשבת, בוא כבר הביתה, ת-ת-תעזוב אותי. ווייסטו? אמרתי לו תראה מה כבר שלוש עכשיו בוא נישאר כבר למנחה. סתם מנחה עם הרבי. אוקיי, מנחה עוד רבע שעה הוא יישאר פה. טוב, הרבי עלה אז למנחה. הרבי היה מתפלל למעלה, אבל כשהיה יו"ד שבט היו ציבור גדול אז הוא היה יורד. ואני לא עומד ואני עומד ככה מאחורה, מסתובב מסביב עצמי. לא יודע, התפללתי, לא התפללתי. זה משהו. מזוודה באוטו אני חייב. ואחרי התפילה אח"כ אני רואה כבר שערים וכבר יש שביל. זאת אומרת ש-

2:00:41 דובר 7 הרבי אומר-

2:00:42 דובר 2 הרבי כבר עוד מעט ירד.

2:00:44 דובר 7 כדאי לעבור.

2:00:44 דובר 2 ואני מסתכל פה בצד מהדלת שורה שלמה צרפתים הכל עומדים אלה שנוסעים עכשיו.

2:00:49 דובר 7 פוגזון טרייט ל-

2:00:50 דובר 2 פוגזון טרייט.

2:00:52 דובר 7 ליד הלוח של הרבנים בערך שם.

2:00:54 דובר 2 ליד המזוזה של החתונות.

2:00:56 דובר 7 כן.

2:00:57 דובר 2 זה מתחיל מ-- מתחיל מהדלת של הזה ועד איפה ש-- עד איפה שזה מתפרס כאילו וקודם דלת אחרי זה כל אחד הצטרף ואני רואה את הרבי וזה כבר בשביל ואני רואה פה את השביל של נוסעים שעומדים מחכים. רגע, מה איתי? לנסוע או לא? המזוודה פה אני חייב לנסוע. צד שני אמרו שאין סיכוי, אבל זה שניות הרבי. אותו רגע אמרתי נוסעים. הופ! קפצתי פנימה לשורה, קפצתי, לנסוע, אז קפצתי אחרון. אז נהייתי ראשון.

2:01:35 דובר 7 הכי קרוב.

2:01:36 דובר 2 הכי קרוב לרבי, כן.

2:01:37 דובר 7 שאתה מגיע.

2:01:39 דובר 2 ואז הרבי ככה יורד וזייבל[?] ככה עוקף את הרבי והרבי מראה שזה היה סדר זיי פארן, נוסעים היום ואני הייתי ראשון. הרבי פוגש בי. והרבי ככה מסתכל במבט "פוגזון טרייט זיי אין סוב אס דריי וואס", "פוגזון טרייט" הוא אמר לכולם, כל מי שעמד שם.

2:01:58 דובר 7 שיהיה טובה ויהיה בשורות טובות.

2:02:01 דובר 2 אבל הרגשת את המבט זה, זה לא שייך. זה לא זה פוג-- בסדר, מה-

2:02:07 דובר 7 כל אחד הרגיש שהרבי אומר לו את זה באופן אישי.

2:02:09 דובר 2 כל אחד הרגיש. זה בסדר, אבל אני הרי לא נוסע. אני כן נוסע. אז הרבי אומר לי "פוגזון טרייט" זה היה לי כזה. קפצתי החוצה, אמרתי יגיד שלי בוא, בוא, בוא מהר, בוא יש אישור. בוא נוסעים, נוסעים. אבא מה? איך אישור לפני? אל תשאל. בוא, איפה האוטו? היה די לחוץ שלוש שעות לפני הטיסה. אני זוכר, נסענו באיסטערן פארקוויי פנינו באטלנטיק. זאת אומרת שכבר נסענו איזה חמש, שש, שבע דקות. כשאנחנו פונים אז הוא אומר לי תגיד אי-- מה באמת? המנהל עצמו אמר שאין שום סיכוי ואני אומר לו כן, קיבלתי אישור מהרבי. מסתכל עליי ככה באמצע הנסיעה אני אומר לו כן. אמרתי שם הרבי אמר לי "פוגזון טרייט". אני זוכר, עזב את ההגה באמצע, תפס את שתי הידיים על הראש. תגיד לי, החלטת לשגע אותי? בוא כבר הביתה, אתה פה לשבת. אני אומר לו אבל הרבי. ואם אני הייתי עומד שם, גם לי הרבי היה אומר, הוא אומר לי. נכון, אבל לי הוא אמר, הוא הסתכל. לך תסביר לו. וקיצר אכל לי את הנשמה עד שדה תעופה. אחר כך הוא אומר לי, אמרתי לו, מוטי, שים אותי עם המזוודה בשדה ולך לעבודה. אתה לא צריך לשבת שם. אני לא חוזר איתך. אני לא יודע מאיפה תפסתי את ה-- את ההרגש הזה. בקיצור, נכנסנו כבר לטרמינל, חנינו ואנחנו רואים ציבור כבר מתחיל לצאת אחד על השנייה. אין סיכוי, אין סיכוי, אין סיכוי. כל מיני סטודנטים וכל מיני. מה עוד אתה רוצה? אין סיכוי אומרים לך . אמרתי לו מוטי, תעשה טובה, סע הביתה. הוא ככה התעקשתי. היה לי את המבט הזה. אנחנו נכנסים ככה טיפה, יורדים. פתאום איזה

2:03:56 דובר 2 דייל עולה על המשקל הזה ששמים את המזוודות ועושה ככה, "כל הסטנדבאים אליי, כולם כולם אליי." התחילו לזרוק שם מזוודות ביד, התחילו לכתוב את הבורדינג. לא היה אחד שחיכה שם למטה שלא עלה לטיסה. מה היה שם? אני לא יודע מה ביטלו, מה לא ביטלו.

2:04:17 דובר 7 ואמר ונסעת.

2:04:18 דובר 2 הוא לא סתם אמר, הוא אמר.

2:04:20 דובר 7 אמר.

2:04:21 דובר 2 אתה מבין? הוא מעביר לך את ההרגש.

2:04:24 דובר 7 הקב"ה יעזור שכל הסיפורים והחיים האלה ייתנו לנו הרבה חיות ונרענן את ההתקשרות לרבי. זה מרענן ונותן כוח ובעזרת השם בקרוב ממש הרבי יחזור. נתראה חזרה עם הרבי תכף ומיד ממש.

2:04:37 דובר 2 אמן, אמן.

2:04:38 דובר 7 יישר כוח ר' אברהם. הסיפורים המרתקים והחוויות האישיות שאתה משתף אותנו מחזקים את כולנו, את הרגש של התקשרות ואת התשוקה שאנחנו רוצים לחזור ולהתעורר עם הרבי תכף ומיד ממש. יישר כוח לך. שהקב"ה יתן לך הרבה כוח, אריכות ימים ושנים טובות, המשך עבודת הקודש ועיקר העיקרים שכולנו נתראה עם הרבי תכף ומיד ממש. הפרק הוקדש לעילוי נשמתם של הגאון החסיד הרב טוביה בן ר' ברוך יהודה בלויי, רב קהילת חב"ד בני יעקב, מנהל קרן חב"ד בארץ הקודש בכלל וירושלים הקודש בפרט. ניהל מוסדות בשכונה, עמד בראשות ארגון נשיא אגודת חב"ד בירושלים. ידוע שהיה כל כולו מסור לכבודו, לתורתו של הרבי, להפצת תורתו של הרבי. היה מקושר בלב ונפש. הפרק מוקדש גם לעילוי נשמת רעייתו מרת חנה פומה[?] בת ר' חיים אורי, שעמדה לצידו במסירות מופלאה עשרות שנים. בקשר עם סיום ימי השבעה של הרב בלויי וסיום ימי השלושים של הרבנית בלויי. יהיה פרק לעילוי נשמתם ולחיזוק לבני המשפחה לגאולה שלמה תכף ומיד ממש.