להתרענן פרק 16: הרב יוסף יצחק כצמן (קראון הייטס) | חלק שני

00:00 דובר 1 שלום עליכם, ברוכים הבאים לעוד פרק בפודקאסט להתרענן בו חסידים משתפים ומחיים מהזמנים שבהם הם שהו במחיצת הרבי ובהשגחתו, 770 מקור החיים. וכך אנו החסידים מרעננים את ההתקשרות שלנו לרבי, חיים את הווי החיים, מקבלים החלטות טובות להתחזקות בלימוד תורת הרבי, בהליכה באורחותיו, ובעזרת השם כך נראה אותו חזרה בקרוב ממש. והשבוע נמשיך ונרענן את ההתקשרות שלנו לרבי עם הרב יוסף יצחק כצמן בחלק השני של זיכרונותיו וחוויות החיים שלו בשנות הל' ובשנות המ' של הרבי, כבחור, כאברך. הרב כצמן בפרטי פרטים של ירידה לכל מה שהיה. כאחד שחי אצל מסבתי[?] בכל הווייתו יחיה אותנו וירענן לנו את ההתקשרות, ובעזרת השם בקרוב ממש נזכה כולנו לאור פני מלך חיים, שכולנו נראה את הרבי חזרה במהרה. הפרק השבוע מוקדש לזכות הצלחת כל שליחי הרבי בעיר הקודש נתניה. למעלה מחמישים שלוחים, כן ירבו, נמצאים בימים אלה בימי המגבית השנתית לטובת הפעילות של בתי חב"ד בעיר, שכל אחד ואחד יראה הצלחה רבה בגשמיות וברוחניות, הן במגבית והן בהכנת העיר והעולם כולו לקבלת פני משיח צדקנו. תוספת שיעורי תורה ועשייה גשמית ורוחנית לנחת הרבי המשלח. נתרם על ידי אחד השלוחים בעיר, לזכותו ולזכות בני משפחתו.

01:31 דובר 2 הייתי באוהלי תורה. אני אמנם הכיתה השנייה, אבל אני הייתי שני הכיתות.

01:41 דובר 1 הצמיחו את אוהלי תורה.

01:42 דובר 2 כן, שאנחנו התעקשנו. פעם היה סדר בכיתה החמישית. דבר ראשון אני נכנסתי לאוהלי תורה. היו אולי חמישים תלמידים, כל אוהלי תורה. היה עד כיתה חמישית. אחרי כיתה חמישית היו עוברים לבית ספר. כן. עד שהגיעה הכיתה מעל, מעליי. הם התעקשו, אנחנו לא עוזבים. נשארים. אוקיי, אז אוהלי תורה שכרו מלמד חדש. עוד כיתה. שנה הבאה אנחנו אמרנו גם כן, אנחנו ממשיכים. עוד מלמד. עד שאין מקום במניין. עד שהגענו לגיל שלי זה היה טוב של, טוב של חופתס. אפילו לפני, לפני טוב של חופתס. כבר בטוב של חוף זיין לא היה מספיק מקום והתחלנו לנדוד. כן, אומרים בית כנסת לבית כנסת.

02:54 דובר 1 בית כנסת, בית כנסת בשכונה.

02:56 דובר 2 כן, היה בית כנסת ממש מסביב אוהלי תורה היה באיסטערן פארקוויי וליד באפלו. רחוק, רחוק שמה. היה בית כנסת בלינקולן פלייס בין באפלו לרוצ'סטר. היינו מתפלל-- היינו לומדים שמה. אחר כך עברו לבית כנסת בלפרטס. ואחר כך ככה התחילו לנדוד, לנדוד עד שהגיעו לאוהלי תורה בטרוי. תש"ל, התחילה טרוי, וגם בטרוי לא היה מספיק מקום. תשל"ג. עברנו להפרבאנד[?], לפורצ'ל[?], איפה שעכשיו הקהיל. למדנו שמה לפחות השנה תשל"ג. כן, שנה תשל"ג. הרווח היה מן המעריב, כל יום אתה אצל הרבי. זה היה משהו. גן עדן, ממש גן עדן. אם רצית יכולת לבוא לראות את הרבי יוצא ונכנס מ-770. דבר אחד אישית. הייתי ילד, ילד, בחור צעיר.

04:04 דובר 1 שש עשרה.

04:04 דובר 2 אני זוכר, הייתי מתפלל והייתי נעמד. הבחורים היו תמיד בורחים.

04:12 דובר 1 לצדדים.

04:13 דובר 2 לצד דרומי, אבל אני הייתי. הייתה רק שורה אחת בצד מעריב. כמה זקנים היו, הענדל ליברמן.

04:28 דובר 1 זאל הקטן זאת אומרת ב-

04:29 דובר 2 זאל הקטן, כן.

04:30 דובר 1 בצד שקראו לסוכה.

04:31 דובר 2 כן, כן.

04:31 דובר 1 הייתה רק שורה אחת של זקנים.

04:33 דובר 2 והרבי היה במזרח ליד שולחן רגיל על ספסל רגיל והיה מתפלל שמונה עשרה והיה מחזיק את הסידור ביד, ואחר כך היה עובר שלושה פסיעות לפני ואחרי, היה, היה ככה באמצע, באמצע החדר.

04:54 דובר 1 כמעט עד ה...

04:55 דובר 2 כן, ואני הייתי נעמד איכשהו שמה.

05:00 דובר 1 כשהבחורים בדרך כלל ליד החדר יותר קטן, מה שנקרא החדר של-

05:03 דובר 2 ושמה, ושמה פנוי לפי הלך. הייתי נעמד שמה כשהרבי היה יוצא איזה שלום. הייתי ממש, ממש קרוב. אחד הדברים שהצלחתי לשמוע המון פעמים כשהרבי היה אומר שיבואנו בישע מלך במהרה בימינו. הוא היה אומר את זה הרבה פעמים. פעם אחת אני חושב שאני ספרתי אפילו עשר פעמים. אבל היה-

05:32 דובר 1 כל העירוץ או רק את ה...

05:33 דובר 2 לא! עירוץ מיוחד, שיבואנו בישע מלך במהרה בימינו, שיבואנו בישע מלך במהרה בימינו. אני שמעתי מאחרים שלפעמים גם כן אמר עוד מילים. לא יודע. אני זוכר שיבואנו בישע מלך במהרה בימינו המון פעמים. זה היה אחד מהדברים שמאוד, מאוד. בשביל זה היית צריך להיות ילד ובעול חיתו. ככה גדלנו וכל ה, כל הפינוקים. להיות עם הרבי פה, שם. השנים היותר מאוחרות זה כבר סיפור חדש.

06:15 דובר 1 שעוד רגע נגיע אליו.

06:17 דובר 2 עוד יחידות. צריכים לספר על יחידות. יחידות. זה היחידות, היחידות האחרונה. זכיתי לקראת הגיל של שבע עשרה. תשל"ד.

06:34 דובר 1 מלחמת יום כיפור הייתה תקופה של-

06:35 דובר 2 אחרי מלחמת יום כיפור אני נכנסתי ליחידות. אז קרה משהו מעניין. אבא שלי סבר שלדעת הרבי אפשר לילד לקרוא את לקוטי שיחות חלק ב'. הרבי כותב שהוא, הוא, הוא תמה למה לא מניחים תפילין דרבינו תם כמו רש"י בבר מצווה, אבל הסדר לא היה ככה. הסדר היה בר מצווה התחלת רק רש"י. כשהגעת לגיל שמונה עשרה היו שואלים את הרבי. לפעמים הרבי ענה מיד כן. לפעמים היה בתנאי שיש לך זוג רבינו תם משלך. לפעמים מקווה, לפעמים לימוד חסידות. לפעמים היו תנאים. אבא שלי, כשנכנסתי ליחידות הזו, בא אליי, אומר, "תשאל את הרבי על הנחת תפילין דרבינו תם." אני פונה אליו, אני, אני אומר לו, "דבר ראשון לא, אף אחד לא עושה את זה. למה פתאום שאני אעשה? דבר שני, שמעתי שהרבי לפעמים מתנה את זה. זה פחות. תקנה לי זוג תפילין. אני אגיד לרבי לפחות הבעיה הזו לא קיימת." אבל לא יודע מה, הוא התעקש. פשוט לחץ עליי. בדרך כלל הוא לא היה כזה, אבל הוא פשוט התלבש עליי. אני נכנסתי ליחידות וכתבתי. מה כתבתי? אני לא שואל, אבל אבא שלי לוחץ. אז אני שואל אם לרבי נתן סטולפארט[?]. הרבי בלי, בלי, אה, לא יודע, ביטוי, בלי, בלי, בלי-

08:29 דובר 1 בלי לעצור, בלי

08:30 דובר 2 אמר לי "דאס וואס דו שרייבסט וועגן רבי נתן סטולפארט איז א גלייכע זאך". זה שאתה כותב על, אה, תפילין דרבי נתן, דבר הגון, דבר נכון. זהו. בלי, בלי שום... אז אני לא יודע מה לפרש ואיך לפרש. זה העובדות. סיפור שקרה. ואחר כך, תשל"ו, הרבי כבר דיבר בפורים שכולם, ואז התחיל הסדר שכולם הולכים אצל רבי נתן. אה, מה עוד? מה עוד? איזה דברים אפשר לספר?

09:07 דובר 1 שנה ראשונה שאתה זוכר, לא, לא רק כילד, משהו כבר יותר, אה...

09:11 דובר 2 תשרי בשבילנו, אוקיי, זה גם כן חלק מהחיים של קראון הייטס. מה היה תשרי? היו כמה דברים. דבר ראשון, חיינו באמת מתשרי לתשרי. תמיד ידענו, מגיע תשרי, מגיעים אורחים והכול אחרת. הרבי אחר, צמצמתי[?] אחר. אנחנו אחרים. אפילו אנחנו. למה? לתאר. הגיע פרשת כי תבוא ור' דוד רסקין קורא, הוא היה בעל קריאה, ורבו לב[?], הוא היה מגיע לסוף הפרשה, פסוק "השקיפה", היה מרים את הקול, "השקיפה ממעון" זה היה כמו קול תרועה. תשרי-

10:10 דובר 1 תשרי מגיע.

10:11 דובר 2 תשרי בדרך. ואחר כך מתכוננים לאורחים. צריכים להבין, באותן שנים בכלל אורחים היו מגיעים לרבי, חוץ מזה שהיה תקנה לפחות לשלוחים לא להגיע יותר מפעם בשנתיים. ואפילו כן, כל שנתיים היה שייך. למישהו היה כסף, לא היה כלום. היו מגיעים. אז תמיד כל התשרי היו פנים חדשות. היו, היו כמה שהיו מגיעים כל שנה, אבל זה היה יחידים. אבל היו מגיעים פנים חדשות. כשהיו מגיעים לא מגיעים ליומיים, לראש השנה או לשמחת תורה. היו מגיעים-

11:04 דובר 1 משבת ליקרא[?] עד זאת חנוכה.

11:05 דובר 2 לפח-- לא. עד זאת חנוכה לא היה.

11:08 דובר 1 זה חידוש. זה חידוש.

11:09 דובר 2 לא, לא, היה... חי אלול כן היה. היו כאלה מחי אלול עד אחרי שבת בראשית. חודש וחצי.

11:22 דובר 1 חמש, שש שבועות.

11:23 דובר 2 כן. והכול היה מסביב. מה היה המוסדות? היה צא"ח והיה מרכז. היום קוראים לזה מזכירות. פעם היו קוראים לזה מרכז והם היו דואגים לכל הדברים. לאורחים. אם הוא צריך כבר מספר טלפון, היה נכנס למזכירות, שואל "איפה גר זה? מה הכתובת, מה?" היו עונים לך. בכלל במזכירות, חדר המזכירות, היינו מסתובבים כמו זה החדר שלנו. היה מאוד מעניין. אז כשהתחיל זה, אז גם כן התחילו מטעם צא"ח להודיע לאנ"ש מתי מגיעים האווירונים. אם זה היה צ'ארטר או שהיה סתם טיסה.

12:15 דובר 1 טיסות שידעו שמגיעים.

12:17 דובר 2 אז מה זאת אומרת שמגיעים טיסות? אז כולם צריכים לנסוע לשדה תעופה ולעמוד לחכות ולתפוס אורח. היום זה לא... מושגים אחרים. אז אני זוכר לאבא שלי אפילו עוד לא היה רכב, היה נוסע והיה חוזר עם אורח. לפעמים הוא זכה שהגיע מישהו-

12:47 דובר 1 שהוא מכיר.

12:48 דובר 2 שהוא מכיר. אני זוכר לדוגמא אצלנו היה פעם ר' אברום ליסון[?]. הוא היה אורח שלנו חודש וחצי. אני זוכר, הוא ישן על המיטה שלי ואני ישנתי על הספה. זה אצלי חקוק. אנחנו עושים אורחים ועוד, עוד ככה זה היה סדר. היו מחכים בכיליון עיניים. מגיעים האורחים. לא יודע במה זה התבטא. יותר מבוגרים סתם ראו על הרבי את השינוי על הרבי כשהגיעו אורחים זה היה, זה היה נפלא. ועכשיו אתה יודע, עוד מעט התחיל סליחות. אני מדבר עוד לפני שהיו ההתוועדויות הקבועות.

13:37 דובר 1 שהתחילו ב-7/8.

13:38 דובר 2 בחיי רוב[?]. אפילו בחיי רוב[?].

13:41 דובר 1 אפילו בליל ראשון.

13:43 דובר 2 לא, אפילו בחיי רוב[?] עוד לא היה קבוע. אמ, אבל סליחות, פה יש לך בונוס. לא רק מתומכי תמימים, הרבי יוצא לסליחות. לסליחות הרבי יצא כל, כל פעם. סליחות היה למעלה בזעיר אנקתן. מה שאני זוכר מהזיכרונות הראשונים. היית מגיע, נדחף שמה, כבר היו דחיפות יותר ויותר מכמה שכמה שקרוב. אבל הרבי היה מגיע והיה אומר סליחות. והרבי, נדמה לי, היה עומד במקום. כן, בפינה השמאלית. כן, כמו-

14:31 דובר 1 כמו מתומכי תמימים, לא כמו שלך.

14:32 דובר 2 אבל עם סטנדר. סליחות הוא אמר עם סטנדר.

14:37 דובר 1 סטנדר שלם או סטנדר על השולחן כזה?

14:39 דובר 2 לא, לא, לא סטנדר שלם. כן. אמ, זה היה סליחות מיוחד. כמה פעמים אני זוכר שהגענו לסליחות בבוקר, שהיה קבוע שבע. לא היה סליחות כי היה יחידות בלילה לפני והרבי אה אמר סליחות-

15:03 דובר 1 מוקדם יותר.

15:03 דובר 2 בארבע, בחמש בבוקר. אני זוכר מקרים כאלה. עוד דבר היה-

15:12 דובר 1 סתם, אם כבר אתה מזכיר, זה מעניין את הניגון שמתחילים רחמנא ליבא בעי אחרי זה, זה היה הרבי התחיל?

15:18 דובר 2 זה היה רק לילה ראשונה.

15:21 דובר 1 רק לילה ראשון.

15:23 דובר 2 ואולי ערב ראש השנה גם.

15:24 דובר 1 אבל לא באמצע השבוע.

15:25 דובר 2 לא, אבל לילה ראשונה היה סליחות למטה. ואחר כך היה עוד, עוד בונוס. ערב ראש השנה הרבי מתפלל עם המניין. אומנם לא היה זמן קבוע, זה היה מעניין. אחרי סליחות, אה חוץ מזה, ערב ראש השנה סליחות היה בשש וחצי, לא בשבע. היה בשש וחצי. אחרי סליחות הרבי הלך למקווה ומתי שהוא חזר היה שחרית. לפעמים שמונה וחצי, לפעמים תשע.

16:02 דובר 1 למטה.

16:03 דובר 2 לא, למעלה.

16:03 דובר 1 למעלה?

16:04 דובר 2 למעלה. היית עומד קרוב ורואים את הרבי עם טלית ותפילין.

16:13 דובר 1 את תפילין דרבינו תם היה ממש בפני כולם, כאילו קרוב.

16:15 דובר 2 כן, כן. ו-

16:19 דובר 1 מעניין, אני לא חושב שיש מזה תיעוד. נראה לי, אתה עוזב-

16:24 דובר 2 תמונה, אני לא, לא מאמין. כל המושג של תמונות היה כל כך מופרך. זה היה בונוס של ערב ראש השנה. כן, כן, היו ממש שלושה פעמים, ארבע פעמים, מקסימום חמש פעמים בשנה שראינו את הרבי עם תפילין.

16:45 דובר 1 אירוע ששומר-

16:45 דובר 2 מתי שהיה אה, ערב יום כיפור, פורים ואה, היורצייטן. אם זה, כב-בכל י' שבט, אחר כך יותר מאוחר בבתי שי[?], אבל י' שבט וכיפור. ואחר כך. לא, לא. ערב ראש השנה גם כן, עוד הפעם, הסדר. אחרי התפילה, תפילין דרבינו תם. אה, גם כן היה, היו הרבה שהיו משתדלים בין סליחות ל-לשחרית לשואל האל[?] ולחזור, כי אחרי שחרית נעמדים בתור-

17:32 דובר 1 פנים.

17:32 דובר 2 לפנים. לקח זמן. אה, והיו משתדלים. ב-ב-מה שאני קורא השנים הראשונות שלי לא להיות בתור כשהרבי נמצא. לא, למרות ש-

17:50 דובר 1 שהיו מבינים

17:51 דובר 2 היו מתחילים. אבל אח-אחר כך זה היה להיות מתי שהרבי נגמר. הרבי היה בפנים. ואחר כך מתכוננים לכניסת השנה החדשה. הבית כנסת מקבל צורה חדשה. אה, צורה גשמית חזות שהיה. לדוגמה, הבימה, איפה שהרבי היה יושב בהתוועדות היה בדרך כלל, זה היה כמה חתיכות עץ, ברזנטים, לא יודע איך אתם קוראים לזה. דיקטים, כמה דיקטים מעל שורה של ספסלים. ספסלים בסגנון כמו שיש היום ב-770, כי פעם ב-770 בדרך כלל היו שולחנות וספסלים בלי-

18:45 דובר 1 בלי משענת.

18:46 דובר 2 כן.

18:46 דובר 1 אני עוד זוכר את הדיקטים האלה בנון בייס[?].

18:50 דובר 2 כן.

18:50 דובר 1 כשהרבי ילך.

18:52 דובר 2 אה כן, מהמקום-

18:53 דובר 1 סוכות, מהמקום שלו לברכה של, לשיחה של סוכות.

18:56 דובר 2 אוקיי.

18:57 דובר 1 שמו את זה. אני זוכר את זה כי אני הייתי בחור בר מצווה. כאילו זה-

19:01 דובר 2 לא האמנת.

19:02 דובר 1 זה תמונה, זה, יש איזה יסוד לזה משנות החמישים.

19:06 דובר 2 אז אלה היו כאלה ספסלים שהיו משתמשים לזה ל-

19:10 דובר 1 כאלו דיקטים.

19:11 דובר 2 ל-ל-לראש השנה. אז ראש השנה ויום כיפור היו מוכרים את המקומות, אז גם כן היו יושבים שמה. כל הבית כנסת נראה אחרת. ואחר כך, אמ, היה, אחרי ראש השנה היה חלבלינגל שהיה קצר מאוד.

19:37 דובר 1 סתם כילד קטן נתפס בסעודות למעלה.

19:41 דובר 2 סתם יום עם תאריכים? לא.

19:44 דובר 1 אוקיי.

19:44 דובר 2 אתה שואל, אז אני אספר, אבל תזכור איפה שאנחנו עוזבים. אני דווקא זוכר, הייתי מסתמא בן עשר. ועמדו כמה בחורים בזאל הקטן למעלה. בערך בשעה שתיים, נכנס בחור ואמר שהוא עכשיו היה בסעודה. זה היה סוכות, מסתמא. סוכות, חנוכה? לא זוכר. היה חג. הבחורים התנפלו עליו. וואו, איזה חוצפה! מה יש לבחור לעלות לשם? אני מדבר. היו בחורים, חסידים, בחורים רציניים, שבטח אם הייתה אפשרות הם היו מהראשונים. זה היה מופרך, מופרך. היו לפעמים היו מקבלים פירורים ממה שקרה. מאיר הלליק[?] היה כן נכנס, נדמה לי, שהיה מישהו יורד, היה מספר אבל זה לא היה מקובל לעלות לסוכות. פסח כן הייתי.

21:01 דובר 3 גם כן הייתם עולה.

21:03 דובר 2 כילד, כילד. כשהיה סדר אצלנו בבית, לילה אחד הייתי הולך לסבא שלי, לסדר, ושם היה הדוד שלי, רב זלמן חנין. הוא כמה שנים יותר מבוגר ממני. הוא היה בחור, אני הייתי ילד והוא היה מגיע הביתה ועושה את הסדר.

21:29 דובר 3 מהר.

21:30 דובר 2 כפלה, בורח. היה שואל את ה-

21:35 דובר 3 מה נשתנה?

21:35 דובר 2 מה נשתנה ובורח. אז לא יודע מתי פתאום החלטתי אני גם רוצה והתחלתי לרוץ איתו. מסתמא הייתי ארבע פעמים. לא ארבע פעמים, שני לילות, שני. הייתי ארבע פעמים. לילה, לא, הייתי לילה אחת כל שנה. הלילה שהלכתי לסבא.

22:00 דובר 3 זאת אומרת ילדים לא היו כמעט. זאת אומרת הילד-

22:03 דובר 2 לא. היה לי ה, ה, ה, ה, הסדר המפורסם שמספרים טוב שחופתס וכל ה-

22:12 דובר 3 דחיפות.

22:13 דובר 2 שהיה האחרון פחות רשמי. הייתי. אז הגעתי ללילה ראשונה. בדרך כלל זה היה לילה שנייה ונשארתי להתוועדות, אבל פה זה היה לילה ראשונה שהגעתי. הייתי ילד. אז הצד שהרבי ישב מאחוריו היה כזה ארון.

22:41 דובר 3 שידה.

22:42 דובר 2 יה, משהו כזה, אבל הוא עמד על רגליים אז מתחתיו היה אפשר. אז כילד הייתי נכנס, הייתי עובר, יוצא ממש מאחורי הרבי. היה תמיד היה שם בחור, אבל אני ממש. ועוד הפעם כילד נעמדתי על החלון. איפה שעכשיו יש הגשר לא היה דלת, היה חלון. הייתי נעמד על החלון, מסתכל ממש-

23:18 דובר 3 מלמעלה על הרבי.

23:19 דובר 2 מלמעלה על הרבי והייתי רואה דברים. אני זוכר את כל ה, ההתרש-- ההתרגשות שעברה על הרש"ג. הרבי התחיל לנגן פרוזע סטיישן. תמיד ניגנו רק קליאטוב ופה הרבי התחילו לנגן, נדמה לי אחרי ש-

23:43 דובר 3 אחרי שהוא גמר לשפוך את היין מהכוס לכיור.

23:45 דובר 2 שהחזיר את היין של כוס לכיור, הרבי התחילו לנגן פרוזע סטיישן. אז שזה היה מיד אחרי ליל ראשון בבוא בשלוים. לא זוכר בדיוק. זה היה לכאורה פעם יחידה שהרבי התפשט. שם הרבי ישב תמיד כחסיד ופה הרבי מגלותו התחיל לרקוד. לא יודע אם נעמד או שישב ועשה עם הידיים. עודד, התחילו לנגן, קפצו ואז שברו את השולחן. כיסאות. הרש"ג מאוד התרגש. אני מספר איך שאני זוכר את זה בדיוק. הייתי ילד סוף סוף. הוא, הוא הוא, הוא קם.

24:43 דובר 4 לקראת הרבי.

24:44 דובר 2 והתכופף.

24:46 דובר 4 לכיוון הרבי.

24:46 דובר 2 מעל השולחן לרבי ואומר לרבי, השם יעזור שאתם תוליכו אותנו לקראת משיח ותכניסו אותי למעגל. אני זוכר הרבי הרים את העיניים, הסתכל לצד ימין על הכיסא של הרבי הקודם, של הריי"צ. הרש"ג תפס מייד. מה קורה פה? אמר עוד הפעם הוא אמר את זה בדמעות. עם כזו התרגשות.

25:46 דובר 4 את אותו דבר, רק הוסיף עם הריי"צ.

25:48 דובר 2 כן.

25:49 דובר 4 אני מתרגם פשוט.

25:50 דובר 2 ככה אני זוכר. והרבי ענה בקול רם אמן. זה היה משהו נפלא. זה זיכרון. אתה שואל על הסוכות. זה משהו מיוחד שאני זוכר.

26:06 דובר 4 חזור לתשרי.

26:08 דובר 2 תשרי. אחר כך עשה תשובה.

26:11 דובר 4 רגע, שנייה, תקיעס אתה זוכר?

26:15 דובר 2 תקיעס. תשמע.

26:17 דובר 4 לא, אני לא מחפש שיספר בדיוק מה היה, כי אף אחד כנראה לא יכול יותר.

26:21 דובר 2 כילד. אנחנו יודעים שפה, מפה מנהלים את העולם.

26:28 דובר 4 היה עם הרש"ל.

26:29 דובר 2 "יבואו לפניך כל בני מרום". הרבי תוקע. זהו. אז זה אני כן הרגשתי כילד. אם התקיעות הלכו קשה, נפחדתי, נבהלתי. זה לא נשמע טוב. קיוויתי שהתקיעות, גם כי מפטיר זה מאוד חשוב. זה, כי בשנים האחרונות זה לא היה. בכלל, כל השנה הרבי היה בוכה במפטירים, אבל המפטיר של חנה בראש השנה, פחדתי! והעיקר גם כן לשים לב לאיזה, באיזה מילים. איזה מילים זה היה או אל הנער הזה התפללתי או בסוף יש שם .

27:28 דובר 4 ואשפוך את נפשי לפני השם.

27:30 דובר 2 ואשפוך את נפשי לפני השם. היו מעניין על איזה פסוקים היה, היה מתפלל. יום שני של ראש השנה כמעט ולא. למרות הבן יקיר לי אפרים ורוח ממבקע לבונם. לא ממש. אבל יום ראשון היה, גם היה מאוד רציני. ראש השנה היה רציני. שותקים, לא מדברים. הרבי לא דיבר. היו מספרים שבסוכות גם כן הרבי כמעט ולא דיבר. אפילו לא ניגנו בסעודה. ו-אבל מצד שני היה "אבינו מלכנו" לפני התפילה. הרבי היה נכנס, למה לדוגמה, היה מתיישב, אומר תהילים ואחר כך היה נעמד, עושה עם היד, מתחילים "אבינו מלכנו" זה היה תמיד לפני התפילה ואחר כך באמצע התפילה בשחרית, "אבינו מלכנו" ובמנחה. אבל חוץ מזה, אם החזן היה באמצע חזרת הש"ץ, הוא היה היה, אבל זה לא היה כל כך. עוד דברים ראש השנה. יש הראש השנים המפורסמים שכולם מספרים. טוב שלמד דלת וטוב שלמד בית עם הרוסים. לפני, פה מעניין, ראש השנה. כמה דברים פיקנטיים. אחד היה חוף זיין, חובוב או חוף זיין. הגיע רב ששונקין עם הבן שלו, יוסק'ה. הוא הגיע. אצל הרבי יהודי מרוסיה היה כמיצי שלולוב. יש כל השנים כמה פעמים היה. שיהיה אחד, שניים, שלוש, ארבע, חמש. זה היה ממש המלח. הרבי קבע, העמיד אותם לידו בתקיעות. הילד, הרבי חיפש את הילד לפני תקיעות.

29:54 דובר 5 את הילד ששונקין.

29:55 דובר 2 כן, הוא היה, הוא בגיל שלי. נבדל לחיים ארוכים. הוא ממש בגיל שלי אז היינו או בן תשע או בן עשר. אבל אחר כך היה בא התוועדות. התוועדות של ראש השנה. הרבי נטל ידיים ואנחנו ילדים משחקים בחוץ. ככה באמת היה הסדר. אלינו הם משחקים בחוץ כשהיה ניגון. היינו נכנסים. באותן שנים היה מקום מיוחד לילדים. לקחו את הבימה של הקריאה, שמו את זה מאחורי ארון הקודש ועל זה היו עומדים הילדים.

30:34 דובר 5 ארון הקודש של סמסנתי[?] הקטן זה היה נראה כמו ארון גדול.

30:37 דובר 2 כן, הסמסנתי[?] הקטן. ושם היו הילדים עומדים, היינו נכנסים להגיד לחיים וחוזרים. אנחנו בחוץ, פתאום יוצאים אליי, "ששונקין, ששונקין, הרבי מחפש אותך." הרבי מחפש? אנחנו ביחד, אנחנו כולנו נכנסים.

30:58 דובר 5 הולך להיות מעניין.

30:59 דובר 2 כן. והוא איך הוא יכול לגשת ל...? הוא עובר מעל השולחנות. אני זוכר את הציור, הספקתי ל-ל-לעלות על המקום גבוה, רואים והוא עובר את השולחן, ניגש לרבי. הרבי שואל אותו אם הוא נטל ידיים. הוא אמר לא. הרבי אומר, "לך לטול ידיים." אז הוא חוזר מעל השולחנות. הרבי מסתכל עם חיוך.

31:29 דובר 5 ראש השנה חיוך.

31:30 דובר 2 כן, חיוך. מסתכל על הילד ש... המבולבל שעובר את השולחנות הלוך וחזור. הוא מגיע לרבי. הרבי אומר לו לעבור את השולחן. זאת אומרת, לא לעמוד לפניו אלא לעבור.

31:44 דובר 5 לעבור לידו, שיעמוד לצידו.

31:46 דובר 2 כן, ושם באמת עמד גם אבא שלו עמד שם. הוא עבר על השולחן. הרבי קורא לו, נטל ידיים. הרבי חותך לו פרוסה.

31:57 דובר 5 חלה.

31:57 דובר 2 חלה, חלה ענקית.

32:00 דובר 5 בוצע עם היד.

32:02 דובר 2 כן, וטובל בדבש ככה, דבש כמו שצריך. נותן את זה לילד והילד אוכל וכל הידיים שלו להיות...

32:13 דובר 5 דבש.

32:14 דובר 2 והוא עושה ברכה, מתחיל לאכול והדבש עליו והוא מתחיל ללקק, ללקק והרבי מסתכל, מחייך. זה היה ציור, ציור כזה מתוק. איך שהרבי מתעסק. ראש השנה עם ילד. אח, זה היה משהו. זה דבר אחד. עוד דבר אני זוכר. לכבוד אותו שנה או שנה אחר כך, כשהגיעו הוישצקים, האחים.

32:45 דובר 5 מיכאל ובנציון.

32:47 דובר 2 מיכאל ובן חיים, בנציון.

32:49 דובר 5 שאול בער.

32:50 דובר 2 לא, שאול בער כבר היה הרבה שנים לפני. הוא היה מלמד שלי הרבה שנים והוא בא בלי לבד.

32:57 דובר 5 שלוימע.

32:57 דובר 2 שלוימע לא הגיע אותה שנה. היו שני האחים האלה.

33:01 דובר 5 מיכאל שלום ובוא לחיים.

33:03 דובר 2 כן. אז אני זוכר, מעניין זה נשאר אצלי תקוע בראש שנתנו ל-- כמו ששמו פתקים על המקומות, ספסלים, עשו פתקים שמור לאחים וישצקי.

33:20 דובר 5 איפה באים?

33:21 דובר 2 לא, בתפילות. איפה התפילות? הרבי עומד בפינה. אחר כך בדרך כלל היה שולחן לידו הרש"ג שהיה יושב, ישב.

33:34 דובר 5 איפה שם? ליד עמוד החזן.

33:36 דובר 2 השולחן הזה ולצד זה היה גם כן שטרנברג בשבילו ואחרי השטרנברג היה החזן. אז על השולחן הזה.

33:50 דובר 5 ליד הרש"ג.

33:51 דובר 2 כן, בין הרש"ג-

33:53 דובר 5 לרבי.

33:54 דובר 2 לרבי שמו פתקים מיכאל וישצקי ובנציון וישצקי.

34:00 דובר 5 שהיו בחורים בעצם.

34:01 דובר 2 בחורים. נכון, ג'ינג'ים. אני זוכר אותם. זה זיכרון. רואים איך שהרבי קירב אותם. הגיעו סתם-

34:11 דובר 5 רב מנדל ורב ברקה שהגיעו אתה לא זוכר.

34:14 דובר 2 אז אני אגיד.

34:15 דובר 5 אם הזכרת רב מנדל.

34:16 דובר 2 רב ברקה אני לא-

34:19 דובר 5 זה חוב'ה

34:19 דובר 2 זוכר מתי שהוא הגיע.

34:21 דובר 5 חוב'ה.

34:22 דובר 2 רב מנדל אני כן זוכר. רב מנדל הגיע לתשרי. לא, לא, לא זוכר. הוא הגיע לי"ט כסלו. הוא הגיע לתשרי נדמה לי חוב'ה. ככה אני מבין. אולי זה היה חוב' דאלף? לא זוכר. אם זה חוב"א דאלף או חוב'ה, הגיע רב מנדל והגיע רב מנדל באושר ששון כן. כילד אצלי זה נראו כמו אחים. הם היו עם זקנים ארוכים עם קסקטים. זה אני זוכר בחלמי סוכות. חוץ מזה שהרבה הם עמדו ליד הרבי בכייס בתפילות, אבל בסוכות הרבי קיבל אותם לנגן. לשיר ניגון משם. אני זוכר איך שהם עמדו. היה דרם, היה דרם, היה די, די, די עם. זה הניגון שהם ניגנו אז. וכן, ואני זוכר שהיה, הגיע אחד פבזנר מריגה. גם כן, נדמה לי זה היה חוב' חס או אולי חוב' טס. הגיע אחד פבזנר מריגה והרבי גם כן עשה ממנו וואס פאר א פארברענגען, נתן לו משקה והיה גימל סליחה, ספא ברנגן, תושין חוב' טס שהיה גם כן מאוד מיוחד.

35:45 דובר 5 רבי בחז מה מה אומר? אז מה אומר חומר ליבי?

35:49 דובר 2 כן, אבל גם היה עניינים ממשקה. היה עניינים ממשקה שהרבי נתן משקה לאלה שהגיעו משם. היו, אלה היו דברים. הרגשת שמשהו קורה. פה זה המרכז של העולם. דאס איז דאך פונקט וואו דער רבי איז, די וועלט.

36:11 דובר 5 רציתי לשאול, הזכרת שהייתם קבוצת ילדים קטנים, כאילו קטנה. בברכת הבנים באמת הייתם קבוצה קטנה יותר?

36:19 דובר 2 אני בברכת הבנים היה ככה. פעם ראשונה שהייתי בברכת הבנים, נדמה לי היה תש"ל. עוד לא הייתי, עוד לא הייתי בר מצווה.

36:35 דובר 5 קרוב לבר מצווה.

36:36 דובר 2 לפני בר מצווה לא היה.

36:38 דובר 5 ילדים לא הלכו, לא נכנסו לשם.

36:39 דובר 2 לא. אבל תש"ל, לא יודע איך. אני זוכר, זה היה דחוק ממש. הבחורים היו ממש, זה היה פחד כל העניין. אבל אני זוכר, לקחתי את המעלית, עליתי למעלה, לא יודע קומה שנייה או קומה שלישית, יצאתי משם וירדתי על המדרגות שגם כן היה מלא, אבל איכשהו הצלחתי.

37:09 דובר 5 וראית מלמעלה.

37:09 דובר 2 למצוא סדק וראיתי מלמעלה. זה היה פעם ראשונה שהייתי. ופעם שנייה לא אלף כבר. אה, הם ניסו שהרבי יגיד את הברכה בין גן עדן התחתון, אה אולי, בין גן עדן התחתון.

37:30 דובר 5 במעבר, בלובי.

37:32 דובר 2 ליד, ככה, בדלת וזה לא צל, זה היה מאוד לא בסדר. אז תשל"ב הם כבר ביקשו רשות והרבי הסכים להיכנס לזאל הקטן. זה מה שכן, זה, זה ההתחלה.

37:51 דובר 5 היה הקפדה שלא יהיו נשואים בברכת הבנים.

37:53 דובר 2 כן, אני זוכר.

37:55 דובר 5 אם אתם משקיעים ככה בדלת.

37:57 דובר 2 מנסים, מנסים. כן. אני זוכר שהיו כמה חברי הקהילה והם אמרו "מותר לנו." הם עמדו בפרוזדור.

38:07 דובר 5 אבל בפנים היה רק הוא.

38:08 דובר 2 בפנים לא נכנסו. אמ, נדמה לי ששמעתי מספרים שהרבי שאל.

38:19 דובר 5 אתה יכול לספר קצת עכשיו על ההתוועדות של הסוכה. אין עוד הרבה אנשים ש, על כל פנים בארץ אין לי הרבה אנשים שיכולים לספר על בתוך הסוכה.

38:28 דובר 2 אוקיי, אז על זה סיפרתי. הדבר הראשון שאני זוכר שרב מנדל ורבו שר ניגנו את הניגון. זה היה בסוכה.

38:35 דובר 5 הרבה ישב קצת יותר.

38:38 דובר 2 איפה?

38:39 דובר 5 בסוכה. אם אנחנו עושים את הסוכה של היום, איפה פנים, איפה?

38:44 דובר 2 אני חושב.

38:46 דובר 5 הגב היה לתשליך?

38:48 דובר 2 כן, הגב היה לתשליך והיה איפה שהבניין של 770, הקיר אחרי הזאל הקטן יוצא. החדר שני קצת יותר.

39:08 דובר 5 כן, עושה את הסוכה יותר מצומצמת.

39:11 דובר 2 כן. אז.

39:12 דובר 5 שם הרבה היה יושב.

39:13 דובר 2 לפני, רק לפני זה. למה אני זוכר את זה? כי אני זוכר גם, כילד הייתי עומד על החלון של החדר השני או אם הצלחתי הייתי נכנס. היה, היה שולחן, היו כבר שני שולחנות או אפילו רק שולחן אחד, אולי שני שולחנות ומהצד היו הבחורים. אז הייתי יושב על השולחן שעצר את הבחורים. אז אם היה בחור שלא הקפיד, נשארתי. אחר כך אחרת היו זורקים אותי.

40:00 דובר 5 זה היה בסגנון אחר או שהיה כמו בבית הכנסת?

40:04 דובר 2 קשה לי להגיד. הייתי, בבית כנסת לא הייתי כל כך בפנים. בשנים של ה, בסוכה הייתי יותר בפנים כי, כי לא היה דרך אחרת. אני כן זוכר, אה, לא יודע מה, הפעם הראשונה ששמעתי את הניגון. הרבי גומר שיחה, פתאום "והרמאי לוי דרמאי לה". לא הרבי התחיל, הקהל, אבל זה היה, לא שמעתי את הניגון אף פעם. זה היה מיוחד. אני זוכר, אה, את הסוכות שהיה גשם.

40:46 דובר 5 תוסי חובזיה.

40:48 דובר 2 גשם לא נורמלי. אז, אז היה-

40:50 דובר 5 אז זה בקע.

40:52 דובר 2 אז היה חמישי, שישי, שבת. והסדר אצל הרבי היה בסוכות חמישי, שישי, שבת. אז הרבי היה כמו מוצאי ראש השנה, היה פארברענגען, היה מוצאי ימים ראשונים ומוצאי שמחת תורה.

41:14 דובר 5 כוס של ברכה.

41:15 דובר 2 כן, הרבי נתן ידיים. אז אחרי זה כוס של ברכה. אם זה שישי, אה, חמישי שישי, אז שישי זה נכנס לתוך השבת. אז הרבי לא היה מחלק כוס של ברכה אז. הרבי חיכה למחרת, ליום שבת. מה התועלת ביום שבת, און איז ניט פונקט, אבל ככה היה הסדר. הרבי חילק כוס של ברכה ביום שבת.

41:45 דובר 5 באמצע?

41:46 דובר 2 לא, לא. אחרי, אחרי ההתוועדות. היה מסתמא לפני מנחה.

41:53 דובר 5 אה, אז כן, באמצע השבת.

41:55 דובר 2 אה, כן, כן, באמצע השבת ברור. אני לא זוכר אם זה היה. לא, הרבי לא התפלל מנחה על מקום ההתוועדות אז. גמר את ההתוועדות, ברכה אחרונה-

42:06 דובר 5 התוועדות של הצהריים.

42:08 דובר 2 כן. והיה מתחיל לחלק, אולי אפילו לפני, לפני ברכה אחרונה. לא זוכר. הרבי חילק כוס של ברכה. אז חובזיין[?] היה ככה. היה שישי שבת, אה, חמישי, שישי שבת ובלילה היה פארברענגען ואחר כך ביום היה הגשם. אני זוכר את ה-הציור איך שהרבי ישב תחת הגשם כאילו שום דבר לא קרה. אני זוכר את המעיל שהיה על הגב-

42:44 דובר 5 על הגב של הכיסא.

42:45 דובר 2 של הכיסא. נכנס עם מעיל, אבל לא ישב עם מעיל. ואחר כך היה כוס של ברכה. הרבי בתוך הגשם. כמעט ברור לי שהיה הגשם והרבי חילק כוס של ברכה שמה כאילו שום דבר לא קרה. אחר כך היה הפעם האחרונה שתו שי למ"ד ש...[?] אז כבר הם עשו קצת הרחבה. מה זאת אומרת? פעם הסוכה היה רק השטח של שבעה שבעים. הבניין השני עוד היה שם, איך אומרים, חניה לתוש-- אז, אז שנה אחת החליטו שבונים על זה כמו פירמידה. יש קצת הרחבה עד הקיר של הבניין השני, איפה שהספרייה. הרחבה אחת ואחר כך גם כן בנו בימה, לא רק שעשו ספסלים עם, עם שולחנות, אלא בנו בימה. זה, זאת אומרת, זה יהיה יותר מסודר. לצערנו זה היה הפוך. הספסלים והשולחנות החזיקו והבימה הזו לא החזיק והם נפלו. סיפור, כל הסיפור עם הרב מלוא[?] שהרבי אמר ואחר כך בשנה הבאה הרבי אמר זה מסוכן, לא מוכן לחבל. כל מיני דברים כאלה. ערב כיפור. מה היה ערב כיפור בשבילנו? זה דווקא בימים האחרונים מתוודעים מסביב לרבי, מספרים. שמעתי אפילו נשים מדברות ביניהן. כל החיים שלנו מסביב לרבי. אין סעודת שבת, אין כזה דבר. כמובן מדובר יותר השנים יותר האחרונים, כי פעם זה היה רק פעם בחודש. אבל כל החיים זה מסביב לרבי. סתם, שנים האחרונות אני הייתי בפארברענגען, חזרתי מהפארברענגען, אשתי ברחה לשמוע.

45:09 דובר 6 חזרה.

45:09 דובר 2 חזרה. לוי גרליק היה מביא חזרה לנשים באנגלית. הייתה בורחת. סעודת שבת ואז הקידוש מחכה. ואז סעודת שבת.

45:19 דובר 6 מסתדר.

45:20 דובר 2 כן, אז גם כן ככה. ערב ראש השנה, ערב כיפור, ערב פסח. כל הדברים זה מסביב לרבי. ערב כיפור. איך מתחיל אצלך ערב כיפור? מתחילים כפרות. כדי לעשות כפרות היינו צריכים לנסוע לברונקס. וזה סיפור. אין רכבים, אתה צריך לארגן לך הסעה. כשאתה מגיע. היינו קמים בארבע בבוקר לתפוס ומי שרק יכול ניסה לחזור לשם מוקדם כדי לראות את הרבי ואצל הרבי זה היה בשש וחצי. שש וחצי. זה היה בהתחלה הפעמים הראשונים, הראשונות שהייתי זה היה איפה שה-770 של היום. ממש מאחורה. כן, אז היו רצים כדי לתפוס את ה, את הכפרות. אחר כך שחרית, אבל צריכים גם תור ללקח. היו תופסים מקומות ללקח. איך מסתדרים עם לקח, עם, עם התפילה?

46:43 דובר 6 הרבי גם נוסע למקווה.

46:44 דובר 2 מעיין והתפילה הייתה מאוד מהר. ערב כיפור היה תפילה מהירה לגמרי. והרבי הלך, הלך למקווה לפני שחרית ואחר כך שחרית. לא הרבה זמן אחרי שחרית התחיל לקח וזה הלך לאט. לא מיהרו והרבי לאט היה עוצר אנשים, אפילו מדבר. זה היה שעות, שעות של עמידה בתור. צריכים לאכול.

47:22 דובר 6 לא, לא, לא, לא ראו בגשמיות, נגיד את זה בשפה. לא ראו לחץ אצל הרבי כאילו צריך לתפוס לשעון.

47:30 דובר 2 לתפוס את השעון לא.

47:32 דובר 6 בטח היה.

47:34 דובר 2 זה לא.

47:34 דובר 6 לתפוס את השעון לא.

47:36 דובר 2 נכון.

47:36 דובר 6 מה שאני זוכר, אני הזכרתי פה פעם את ערב, ערב יום כיפור נון בייס. זה היה פשוט מוראדיק, השיחה ארוכה.

47:45 דובר 2 אין לחץ. כאילו אין לחץ. כמו שהרב אמר אצלו אין זמן. אחר כך יש לאכול את הסעודה. לא? איך מסתדרים? ואחר כך צריכים לחזור למנחה.

48:03 דובר 6 מקווה, מלקס כביסה.[?]

48:04 דובר 2 כן, ואז לא היה רמקול. לא היה רמקול בברוך[?]. היו צריכים לדחוף.

48:14 דובר 6 למעלה או למטה?

48:15 דובר 2 אני זוכר רק למטה. כן, תחילת שנות החמישים כבר היה למטה יש, יש וידאו.

48:24 דובר 6 אתה צודק.

48:25 דובר 2 יש וידאו.

48:25 דובר 6 חמישים זה חוף גימל משהו.[?]

48:26 דובר 2 כן, יש וידאו מאוד מוקדם.

48:28 דובר 6 שרואים כן, שרואים שהרבי.

48:30 דובר 2 מה הרבי היה, המקום של הרבי היה על הרצפה.

48:33 דובר 6 כן.

48:34 דובר 2 אז היו מכינים. לא יודע אם זה היה מדרגות של ממש או כמה מי יודע מה. הרבי היה עולה על השולחן הזה שהיה עומד בינו לבין הרש"ג. הרבי היה עומד. בווידאו רואים איך שהרבי מחזיק את ה

48:50 דובר 6 את הקיר.

48:51 דובר 2 את הקיר.

48:51 דובר 6 עכשיו אני מבין איפה השולחן הזה.

48:53 דובר 2 כן, הרבי היה עומד ככה, מחזיק את הקיר ואומר את הברכה תמיד בעיניים סגורות. ברכה מאוד רצינית, קצרה. בדרך כלל זה היה דברים שנוגעים הייתי עושה תשובה אמיתית. במשך השנים זה השתנה לגמרי לשיחות.

49:16 דובר 6 פסוקים עם של הקפיטל תהילים הרבה פעמים.

49:19 דובר 2 לא באותם שנים.

49:21 דובר 6 לא, אני אומר בהמשך.

49:22 דובר 2 יותר מאוחר. כן, ואחר כך הבחורים פירכסבונים[?] לא אכלו בכלל. זה לא קשור. אנחנו רצנו הביתה לאכול סדר לחזור לשם סמינטינג[?]. כל, כל העניין שהרבי הלך במקומו לקחת ספר תורה, לעמוד ליד החזן. זה היה בשבילנו שהרבי עושה דברים שגב היה עושה או משהו. זה היה משהו קורה פה. בשבילנו זה היה גם בלילי יום כיפור היה מאוד מיוחד שניגנו הרבה באחרוזים והפסמיינים ניגנו יותר מאיזשהו פעם אחר. ולמוחרת יום כיפור הרבי נשאר לתהילים אחרי אבל למוחרת יום כיפור היה מוזר. אין שום דבר בש"ס, אין מפטיר. זה היה קצת אוקיי, אז אנחנו עכשיו יהודים כמו כולם. עכשיו אנחנו מתפללים כמו-

50:45 דובר 6 כמו כל עם ישראל.

50:45 דובר 2 יהודים מתפלל.

50:47 דובר 6 מה שכתוב במחזור.

50:49 דובר 2 כי אין לנו דברים. הדבר היחידי היה כריעות, כריעות במוסף.

50:54 דובר 6 לראות את הרבי במקרא.

50:55 דובר 2 זה מוכן. איך שהרבי עשה כריעות כמו זה עד השנים הכי האחרונות הרבי עשה כריעות. אני לא מסוגל לעשות את זה. הרבי איכשהו נפל על הברכיים ועשה השתחווה וקם. קפיצה כזו זה היה הסדר. ובהקהנים הרבי היה עושה לפני שהתחילו, שהתחילו והקהנים הרבי כבר עומד ומסתכל על החזן.

51:35 דובר 6 בעצם כי בעצם זה מה שכתוב. אני כן. זה מה שכתוב. שעם ישראל וראה את הכהן אז.

51:41 דובר 2 כתוב הרבי הרש"ב היה נוהג ככה עם כל הניגון, הנוסח. אז לא היה פסק שידעת מתי שהרבי יפסיק הקריאה. אז להצליח לראות את הקריאה הזה היה. היית צריך להיות כזה ער ומסתכל.

52:04 דובר 6 ערני לראות מתי זה יקרה.

52:05 דובר 2 חוץ מזה הרבי היה על הרצפה, לא היה בימה עדיין. ואחר כך עלינו. ידעת לפחות כשגמרו שמשתחווים ל-ל-ל-

52:19 דובר 6 מתחילים שם

52:20 דובר 2 "כל עמינו" ואז ידעת, אז יהיה קריאה לפני שהחזן מתחיל ואנחנו, אבל זה כבר היה אחרי. אבל חוץ מזה לא היה שום דבר. אחר כך היה הפסוקה[?]. אני חייב לספר, זה פשוט דבר מאוד יפה, לא קשור לאותם שנים. יותר מאוחר היה לי, היה לי כזה טירוף. מאוד אהבתי שרבי יצא מ-770, בפרט אחרי הפארברענגען, אבל גם עוד הייתי רץ למעלה לראות את הרבי נכנס מה שנקרא לחדר המגנט[?] ונכנס לחדר. אני זוכר שפעם, האמת שזה קרה פעמיים. קרה פעם עם כיפור כשרבי עלה להפסוקה[?] ופעם שמחת תורה. ליל שמחת תורה בארבע בבוקר אחרי ההקפות ואחרי ה-- והפארברענגען.

53:24 דובר 6 אחרי הפארברענגען ואחרי ההקפות.

53:25 דובר 2 כן, כן, אחרי לילה ש-ש-שלם עשר שעות. אני קפצתי למעלה ועמדתי ב-ב-בזה של המעלית.

53:41 דובר 6 ליד המעלית ב...

53:43 דובר 2 כן. הרבי עובר. אני לא יודע אם עמדתי שם כשרבי עבר או שהייתי בצד השני וקפצתי. הרבי נכנס ואלינו תחת, פותח את הדלת ונכנס.

53:56 דובר 6 לחדר גנאי דנו[?].

53:57 דובר 2 לחדר גנאי דנו[?] אליין. והשאיר את הדלת פתוחה כי הרב חדקוב היה צריך להיכנס אחריו. אז היו חמש שניות.

54:12 דובר 6 שגנאי דנו[?] היה פתוח.

54:15 דובר 2 ראיתי את הרבי עובר את השבלנו[?], את ה...

54:20 דובר 6 מפתן הדלת.

54:20 דובר 2 את המפתן הדלת. רץ כמו תינוק לצעצועים, פתח גמרא. לא הוריד את הכובע. אוקיי, יום כיפור לא היה כובע, אבל לא.

54:40 דובר 6 עם הטליס עוד עם ה-

54:41 דובר 2 עם הטליס בשמחת תורה לא הוריד את הכובע, רץ ופתח גמרא. תשאל אותי איך אני יודע איזה גמרא. אולי זה שולחן ערוך. אבל ספר-

54:54 דובר 6 ספר גדול.

54:55 דובר 2 לילדים זה נקרא גמרא. כמו-

55:00 דובר 6 אתה נזכר בשם שעוד היית ילד ואתה זוכר בחוש?

55:02 דובר 2 לא, כבר הייתי בחור.

55:04 דובר 6 תחילת הל"א.

55:07 דובר 2 זה מסתמא יותר מאוחר. מסתמא סוף הל"א ואני לא אכחיש אם תגיד לי שזה היה תחילת המ"מ.

55:15 דובר 6 אמת היא אולי עכשיו זה באמת הזדמנות טובה. אני רוצה קצת לקפוץ. אפילו שלא דיברנו על תש, על שמחת תורה. לא, כי אני אומר-

55:22 דובר 2 בשמחה.

55:22 דובר 6 אני אגיד לך גם ל-, אני אסביר את זה גם למה. שמחת תורה יש עוד הרבה אורחים שאני רוצה להגיע דווקא כיהודי שסמל בשבילי, יהודי שהיית כאן מגיל אפס, בוא נרשום עד חצי. אני רוצה לקפוץ עכשיו למ"מים. יש רגש, כאילו המ"מ היה אחרת. למען ל-ל-להרגשה יותר גדולה וגם-

55:43 דובר 2 אוקיי

55:43 דובר 6 לקבלת ההרגשה של דאס טאכלעס אני מדבר.

55:46 דובר 2 דבר ראשון חייב לפסול את עצמי. הייתי כבר נשוי.

55:51 דובר 6 נשוי. זה גם, גם ההסכמה-

55:53 דובר 2 אינגערמאן זה כבר סיפור אחר.

55:56 דובר 6 בוא נזכיר ועד המימוש, כל מה שהיית שייך. הרי היית בוא נגיד מהכתולים, מהכתלים של 770 יחד עם הבחורים ואני רוצה דווקא לשמוע על זה. יש לנו, אין לנו הרבה זמן. אנחנו נמצאים בערב שבת קודש שכבר הרבה אחרי חצות. יש לנו עוד.

56:10 דובר 2 אז ככה.

56:11 דובר 6 קצת אפיזודות על המ"מים, מה שנקרא.

56:14 דובר 2 במ"מים התחלתי את העסקנות שלי כבר. קצת לפני, כשהייתי בחור, הייתי מהמארגנים של התהלוכות חגים וגם מה שנקרא היום הקולס קהילס[?], כל שבת. אז הייתי בזה. זה היה העסקנות שלי שנתיים לפחות. על השטח שלי היה סיפור בוויליאמסבורג ומאז הייתי צריך לשנות, ללכת לשכונות אחרות. אז התחילו קווינס שעד אז לא היה כזה דבר. אמ, אה, אוקיי, עומדים בתקופה של בסמוך, אז לכבוד תוש"ן למז[?], לכבוד חמישים שנה, עשינו בשבת תהלוכה לשכונות מאוד רחוקות, כי לא היה, לא ידעו אם יהיה התוועדות או לא, אז התכוננו כאילו שלא יהיה התוועדות. לפה כן היה התוועדות. עכשיו מדפיסים את זה, אני יודע ש-- את ההתוועדות של אותו שבת. זה היה לכבוד, זה היה מיוחד. אני לא זוכר התייחסות מיוחדת לתהלוכה הזו. בתהלוכות היה פעם אחת סיפור. אנחנו כולנו יודעים שהרבי היה קורא לאלה שהולכים קרוב סמארט בויז.

57:43 דובר 6 מחוכמים.

57:45 דובר 2 כן, שהולכים קרוב. אני זוכר פעם אחת, שנה אחת שאני שלחתי, אה, אוקיי, זה עוד משהו חשוב. למרות שהגעתי-

57:56 דובר 6 תרגיש חופשי.

57:58 דובר 2 לא כת-- אני לא כתבתי לרבי. אין כזה דבר. מעליי יש צ"ח, צ"ח זה רב דוד ראסקין. אני מעביר לו, הוא כותב לרבי. אז ממילא אם תשאל אותי כל העסקנות אם היו לך מענות של הרבי, אין לי. כי היה קורה אולי פעם-

58:23 דובר 6 בדיוק בגלל זה אני שאלתי את השוור ז'לי[?] שיבדל לחיים ארוכים, רב נחום קן[?] שעבד בצ"ח.

58:27 דובר 2 כן.

58:28 דובר 6 גם הגעתי אברך צעיר.

58:29 דובר 2 אז גם לא.

58:29 דובר 6 יש מין איזו. מה אני, כאילו מה אתה רוצה? זה שייך לליבל, לרב צ"ח, כאילו.

58:34 דובר 2 רבי שלמה ליבל. נכון, נכון, נכון, זה חשוב לדעת.

58:36 דובר 6 זה היה כלי כזה פשוט, כאילו.

58:38 דובר 2 זה חשוב לדעת.

58:39 דובר 6 אז מה אם הוא זה שכתב? היה לו גם, הוא היה יודע לכתוב, היה כותב. זה לא משנה, כאילו.

58:43 דובר 2 החבר'ה שואלים, היום שואלים אז שתדעו. היום הרבי עונה הרבה יותר. ויש לך קשר הרבה יותר ישיר. היה פעם אחת שהכנסנו דו"ח וידעתי ש-סמארט בויז. מה זאת אומרת? ללכת לבית כנסת וקראון הייטס? זה לא חשוב. זה אני זוכר פעם אחת, רב דוד קרא לי, הראה לי. פתק עם אותיות גדולות. קוף, ה"א, סימן שאלה.

59:21 דובר 6 סימן קריאה.

59:22 דובר 2 סימן קריאה.

59:23 דובר 6 כאילו קראון הייטס.

59:24 דובר 2 קראון הייטס, שאלה מה? אז מאז הלכתי מיד, טלפנתי לכל הבית כנסת למצוא. הכנסתי שלדעתי חייבים. גם זה חשוב, אפילו אם הרבי אומר שזה סמארט בויז.

59:41 דובר 6 איפה, איפה קראון הייטס? למה לא דיווחתם על הליכה לקראון הייטס?

59:44 דובר 2 חייבים. זה היה חשוב לרבי. אמ, אחר כך העסקנות, עוד עסקנות היה עם הפרסים. שהגיעו ילדי פרס, תוש"ן למ"ט[?]. הייתי מאוד, מאוד עסוק עם זה. אתה רוצה דברים אחרים?

1:00:06 דובר 6 מה שאתה מרגיש. לא, לא, לא.

1:00:07 דובר 2 לא, לא, לא.

1:00:07 דובר 6 כיוונתי, אני לא.

1:00:08 דובר 2 סתם, אתה, אתה הדלקת אותי. אז נתחיל. עם המצב עם הפרסים. אני זוכר לפני פסח, אה, אנחנו אכלנו, הבנים. הסדר היה בשבילם, היה ש-- איפה שהקהל עכשיו התפרץ טוב, ושם היה מטבח. לפני כן היה-- הבחורים אכלו שמה כמה שנים. אז היה שמה המטבח. קיבלנו הוראה לפני פסח שהרבי אמר שאנחנו, שאנחנו-- לרב הכט, יענקל הכט קיבל. לדאוג שהם יקבלו את כל האוכל כפי שהם נוהגים. מה נוהגים אצלם? אצל הפרסים אוכלים אורז בפסח. לא קטניות אבל אורז כן. אה, בישלו אורז. היה, היה טבח, חצי, אני לא זוכר בדיוק. לא. הם בעצמם הבחורים המבוגרים ביניהם. אני הייתי כשהרבי הגיע-

1:01:12 דובר 6 לבקר

1:01:12 דובר 2 לבקר.

1:01:13 דובר 6 נכנס למטבח.

1:01:15 דובר 2 הרבי תמיד, בכל הסדרים. הרבי היה נכנס למטבח גם אצל הבחורים. חכם. כן, כן, זה היה. הרבי נכנס למטבח. אני עמדתי, היה אז, היה פרוזדור כזה. יכולת להסתכל לתוך המטבח. הרבי נכנס. שי-שי-סירות, סירים-

1:01:39 דובר 6 סירים גדולים

1:01:40 דובר 2 סירים ענקיים עם אורז ואני זוכר איך שהרבי ככה ניגש והסתכל לתוך ה... זה כאילו חצי, אה, הרבי בודק חצי שבוס. לוודא ש, שהכל בסדר.

1:01:57 דובר 6 אומרים שהרבי הזיז את הראש ולא נכף.

1:02:00 דובר 2 לא מאמין כזה דבר. לא מאמין שראיתי כזה דבר. אני זוכר שהוא-

1:02:07 דובר 6 הסתכל

1:02:08 דובר 2 הסתכל וזה היה ענק. זה היה, הוא היה, הוא הסתדר.

1:02:12 דובר 6 אהמ.

1:02:13 דובר 2 זה לא הלך ככה. זה לא היה סיר שהוא הסתכל. ב-ב-בישיבה בפורטין פורטין ה-ה-האש הייתה-

1:02:21 דובר 6 האש הייתה נמוכה

1:02:21 דובר 2 נמוך. זה היה. ואז היה לי סיפור. אני לא יודע. נ-נ-נתחיל לספר כאלה סיפורים. זה לא, זה לא, לא ייגמר. ערב כיפור היה לי סיפור. אז היה אישי. כל הבה-- היה בלאגן. כל הסיפור עם הפרסים היה באמת בלאגן לא מסודר. הדבר היחידי שהיה מסודר היה שעשו להם קאמפ. בקיץ, קנו שטח, היה להם קאמפ כמה חודשים מחוץ לעיר. שמה היה מסודר. ואני הייתי-

1:03:04 דובר 6 הממונה

1:03:04 דובר 2 איך אתם קוראים לזה מרכז, Head Councilor.

1:03:07 דובר 6 כן.

1:03:10 דובר 2 אז אח-- כשהגיע סוף הקיץ ראינו, חוזרים לקראון הייטס זה לא יהיה בסדר. יהיה תשרי עוד יותר לא בסדר. לא כדאי. אנחנו נשארים שם עד אחרי. כמובן שמחת תורה זה כבר משהו אחר. עד הושענא רבה.

1:03:30 דובר 6 יש גבול כמה מוכנים לוותר.

1:03:32 דובר 2 עד הושענא רבה נשארים שם

1:03:34 דובר 6 איתם

1:03:34 דובר 2 איתם.

1:03:35 דובר 6 כדי שלא יאבדו בבלגן.

1:03:36 דובר 2 לא, גם שהם. ב-- כן, ראש השנה, יום כיפור. הייתי שם. ערב יום כיפור, הרבי נותן לקח. הרבי מחלק לקח. אני חושב לעצמי, אנחנו חשבנו כולנו כמה בחורים. תשמע, זה לא fair שהם לא יקבלו לקח מהרבי. הרעיון לקחת אוטובוסים שכולם ייסעו זה לא בא בחשבון. כל המושג כזה לא קיים. אבל מה כן? החלטנו אנחנו עושים גורל, הגרלה. יהיה אחד זכה בגורל שהוא ייסע לניו יורק.

1:04:19 דובר 6 להביא לכך כולם מהרבי.

1:04:21 דובר 2 כן. אני זכיתי בגורל. אני נוסע ל-770. אני חושב לעצמי זה היה שנתיים, ערב, זה היה תש"ם, ערב יום כיפור תש"ם, שנתיים אחרי תשל"ח, ואז היה תנועה שממעטים לגשת לרבי. אפילו לרבי כמה פעמים הרבי לא היה שבע רצון, אבל היו פעמים שהרבי כן היה שבע רצון. והיינו שפיצים, בחורים שפיצים. אני לא ניגש מתי שרק אפשר. אני לא זוכר אם ניגשתי פעם, קיסו ברכה. לוקח מישהו אחר, לקח, לוקח מישהו אחר. מה אכפת לרבי שילקח על ידי הקהילה? בכלל לא היה בעיה. עכשיו אני זכיתי בגורל. אני צריך לגשת לרבי. הראש שלי לא, לא, לא, לא תפס. לא. זה לא יכול להיות. נפל לי רעיון.

1:05:29 דובר 6 זאת אומרת, זה קשה להבין בשבילנו זה-

1:05:31 דובר 2 אני לא מוכן, אני בשום אופן לא מוכן.

1:05:35 דובר 6 אני, אני פשוט רוצה, מה שנקרא להכניס את זה לאותיות. עליו שהיית מתרצ"ז בודדים הזמנים שאי פעם ניגשת לרבי או אפילו, אפילו אף פעם עד אז שלא ניגשת בחלוף-

1:05:44 דובר 2 לא.

1:05:45 דובר 6 ולא היה כאילו-

1:05:46 דובר 2 לא ניגשים. הרמתי טלפון. כמובן שעוד לא היו פלאפונים ועוד לא היו. הרמתי טלפון לרב הכט, ג'יי ג'יי הכט שהיה המנהל שלנו. שאלתי אותו "אתה הולך?"

1:06:04 דובר 6 ללקח.

1:06:05 דובר 2 בטח. אמרתי לו "אתה יודע מה? במקרה אני פה בעיר. כשאתה תיגש כדאי שתבקש עבור הילדים."

1:06:19 דובר 6 יוצאי איראן.

1:06:20 דובר 2 הפרצ-- אה, יוצאי איראן "ואני חוזר ליום כיפור, אני אקח את זה." ככה סיפרתי לו. הוא התלהב. אוי, השקך. תודה רבה שהזכרת לי רעיון מוצלח. כן, בהחלט אני מגיע. "אוקיי, באיזה שעה אתה מגיע?" הוא אמר "בשתיים עשרה." "בסדר, אני מחכה לך ב-770 ביציאה." אני עומד שמה. מגיע שתיים עשרה. מגיע שתיים עשרה ועשר, כמעט כבר שתיים עשרה וחצי. התור נגמר. היה תור לפי ערך קצר. התור נגמר. אני רואה שאנשים הכי אחרונים. "איפה יענקלה הכט? אין לי טלפון." אני עומד ליד המזכיר, רב בנימין קליין. והוא יודע, שאל אותי "מה אתה עומד?" אמרתי לו, "אני מחכה ליענקל הכט שיביא לי לקח." הוא רואה שהתור נגמר. הוא אומר לי "תיגש אתה." "אתה משוגע? מה אני אגש?" הוא כמעט בכוח דחף אותי. ניגשתי וביקשתי לקח בשביל יוצאי איראן ונסעתי. אני נסעתי ל-ל-לקמפ, הגענו, לקחנו את הלקח ופיזרנו את זה ועשינו עוד כמה לקחים. חילקנו לכולם. היה כולם שמחים. רגע לפני החג, ביחד איתי היה לוי הכט, הבן של ג'יי ג'יי. הוא נותן טלפון לאבא. ישבנו במשרד בהכשל עבוני. פתאום אני יושב לידו, אני שומע צעקות. הוא צועק, צועק. "איפה זה הכצמן הזה?" "מה קרה?" "הוא עשה לי כאלה ביזיונות היום." הבן שלו שואל אותו מה, מה קרה? "סיכמנו שאני הולך לרבי לבקש לקח עבור ילדי רב. אני ניגשתי, ביקשתי. הרבי אומר לי: כצמן, עס איז שוין גענומען."

1:08:43 דובר 7 כצמן, כצמן כבר לקח אני מתרגם מ-

1:08:45 דובר 2 כן. אפשר לעצור כאן. זה די.

1:08:49 דובר 7 כן.

1:08:50 דובר 2 ערב יום כיפור. הרבי חושב. זה המושג. מי לקח? עבור מי הוא לקח? מה הוא ייתן עוד חתיכה? זה, זה, זה רק מראה לך. דבר ראשון כמה כל, כל פרט אצל הרבי זה מחושב וגם חשוב. זה, זה צריך דברים עליונים, דברים בשמיים. זהו נגמר אצ-- בשבילי. אם היה לי הזדמנות שוב פעם בחיים ויום כיפור זה היה אותו יום כיפור. אבל סתם שאלנו אותו מה קרה הוא אמר. אז הבן שלו שואל אותו, "אבל מתי לקחת לקח?" הוא אמר, "באחת וחצי או בשתיים." אז הבן שלו אמר, "אבל סיכמתם בשתיים עשרה, לא?" "שתיים עשרה, שתיים עשרה. מה זה, מה זה משנה מתי סיכמנו?" אבל הרבי הפסיק. נכון, אני הגעתי באחת וחצי כבר לא היה לקח. אני התעקשתי. אני מקבל לקח לא זז. נעמדתי ליד הדלת של הרבי ואני מחכה. בשתיים או משהו כזה הרבי פותח את הדלת ושואל, "האם יש מישהו שעוד לא קיבל?"

1:10:11 דובר 7 שעוד לא קיבל לקח.

1:10:14 דובר 2 אז הייתי שם. לקחתי לקח וביקשתי. הרבי אומר לי, "כצמן עוד שמגינומן." זה רק אלה הם דברים שזה מבהיל. זה מבהיל. זה אוקיי, תגיד לי תושח"ר גימל תגיד לי תוש"מ. ומי אני בכלל? עוד בחור. אלה היו דברים ש-- אחר כך השלב הבא היה צבאות השם. כשהרבי התחיל צבאות השם בסוכות.

1:10:49 דובר 7 מאלף.

1:10:50 דובר 2 מאלף. אז הייתי מהצוות שהתחילו כל מיני רעיונות, כל מיני דברים. אז גם כן היה המון הלוך וחזור עם הרבי, אבל לא אני. אחרי שנתמנה-

1:11:12 דובר 7 ביש

1:11:12 דובר 2 הרב בנימיני סון[?], אז זה היה הוא. אני חושב שגם הוא היה דרך-

1:11:18 דובר 7 צ"ח?

1:11:18 דובר 2 רב דוד. כן. אבל בטח בהתחלה היה הכל דרך רב דוד. אני זוכר דברים שאני עשיתי, שהייתי מביא שינויים ב-ב-בכל מיני. המחלקה שלי היה הצעצועים או הדברים, הצ'אצ'קס.

1:11:41 דובר 7 פרסים לילדים.

1:11:42 דובר 2 פרסים וגם הסמלים. אני הייתי תמיד בעניינים האלה והיינו צריכים לחשוב לשאול אם הרבי מסכים או לא מסכים.

1:11:50 דובר 7 אה, את הסמלים של צבאות השם, הכובעים.

1:11:52 דובר 2 בוא אני אראה לך משהו. יש שם פושקה.

1:11:57 דובר 7 קופת צדקה כחולה.

1:11:59 דובר 2 זה הפושקה. אם אתה תראה זה יש פה-

1:12:06 דובר 7 דף מכסה.

1:12:07 דובר 2 דף מכסה. זה פושקה של קהילת חב"ד. כשצבאות השם היו באותו בניין

1:12:16 דובר 7 עם קהילת חב"ד.

1:12:17 דובר 2 עם שותפים של קהילת חב"ד, ואני החלטתי שעלה לי רעיון כזה לעשות פושקה בשביל ילדים ורואים פושקה גדול וילדים עולים על, על סולמות כדי לשים את הכסף. זה היה רעיון שלי. הלכתי לצייר. היה הלוך וחזור וחזור והלוך. לא היה לי אפילו איך ל-ל-ל-להעביר לרבי דוגמה. אז לקחתי את הפושקה של קהילת חב"ד. לקחתי אחד מהם ושמתי את הזה מסביב. זה הדוגמה הראשונה. נכנסתי לרבי. למזלי הרבי הוציא את זה. קיבלתי את זה חזרה.

1:13:06 דובר 7 זה הקופה שהייתה בחדר של הרבי.

1:13:08 דובר 2 מה שהיה אצל הרבי. זה שנראה ככה היה לגניבה וגנב שבר והוציא את הכסף. כאלה דברים. אז קרו, היו כמה דברים. לא יודע אם זה היה חפץ. אפילו אם עברתי את זה דרך רב דוד. רב דוד.

1:13:26 דובר 7 החזיר לך.

1:13:27 דובר 2 נתן לי את הדוגמה הוא נתן לי. אז יש לי. יש לי כמה דברים כאלה היו אצלנו כל השנים היו. זה היה עסקנות של, של. אז התחיל שיגיעו ספר תורה ו-

1:13:46 דובר 7 עוד בסביבות של ילדים יש למבוגרים.

1:13:48 דובר 2 כן, אבל מעניין שהרבי לא רצה שצבאות השם היה ינוהל.

1:13:53 דובר 7 זה יהיה.

1:13:54 דובר 2 זה היה בנפרד. מחלקה נפרדת בכלל. אבל התחילו הכינוסים של ה, של צבאות השם התחיל באופן קבוע. גם כן עוד דבר שאני התעסקתי בזה זה היה במה שנקרא Public Relations, פרסומת. אז היום יש אינטרנט. פעם אם רצית שמישהו יקשיב אליך, היית צריך לקבל רשימות של כל העיתונים והיית עושה העתקים ושם במעטפות ושולח. ואם מישהו מהעיתונים היה מקבל זה היה כמו מן השמיים.

1:14:42 דובר 7 מה שמדהים זה שהרבי גם במימים כל פרסום וכל דבר התייחס והגיע והגהות עד הפרט. כאילו לא עד הפרטים האחרונים, אבל זה אכפת.

1:14:54 דובר 2 שום דבר.

1:14:55 דובר 7 לא היה דבר.

1:14:56 דובר 2 לא.

1:14:57 דובר 7 לא היה שחרור.

1:14:58 דובר 2 לא, אבל כן היה. היה שחרור במסגרת שלמשל רבי יהודה קרינסקי, רבי ניסן מינדל היו צריכים לעבור. אם הם מאשרים זה מקובל. זה התחיל. זה התחיל כבר בתחילת המקצועים. סתם סוף ל' ד או ל' ה כשהתחילו כי לא היה חומר אז. אז ממש לא היה. אז הרבי אמר אין זמן גרוע או משהו כזה לעבור על כל דבר. אז היה דוגמה שפעם אחת שהרבי, שהרבי אמר "אין זמן גרוע בחנוכה לעשות ראלי בנפרד לצבאות השם וכינוס מיוחד בשביל הזקנים, תפארת זקנים." אז לכאורה זה מ"ה אולי. אולי זה מ"ה.

1:15:53 דובר 7 עשה ביחד?

1:15:55 דובר 2 כן. אז הרבי הציע שיהיה ביחד.

1:15:58 דובר 7 אבל השנים אחר כך כן נפרד.

1:16:00 דובר 2 היה לרא-, בחנוכה כבר הייתי. כן, חשבתי שזה רעיון ושלחתי כזה דבר. הניו יורק טיימס לא פחות ולא יותר. הניו יורק טיימס.

1:16:28 דובר 7 כתבה על זה ידיעה?

1:16:29 דובר 2 לא כתבה. הם התקשרו, הם רוצים לצלם את האירוע. רגע, לצלם את האירוע. מי אני כדי לסרב? הלכתי להרב יודל כמובן. הרב יודל נדמה לי שאל את הרבי כי הצלם היה על הבמה עם הרבי וממש צילם והם עשו מזה front page לא על ה, ה, של, של international אבל של הניו יורק.

1:17:03 דובר 7 במוסף של ניו יורק הם עשו מזה עמוד, עמוד השער.

1:17:05 דובר 2 במוסף זה היה עמוד השער, כזה חצי עמוד ותמונה. אלה היו דברים ש...

1:17:14 דובר 7 יש פשוט המון המון המון מה לשמוע ממכם ואנחנו כבר מתקרבים לשבת קודש.

1:17:18 דובר 2 אני רוצה לגמור דבר אחד. אולי זה היה צריך לפתוח עם זה או באמצע. הזכרת במעבר שזה היוצא של רב מינדל, ד' תמוז. אני רוצה לשתף מה שהיה לי, החוויה. חוויה, איך זה לא יודע איך להגיד את זה. עם רב מינדל, ד' תמוז תשנ"ד. כולנו היינו שבורים, רצוצים, לא ידענו, המומים. לא היה אפילו שייך לדבר אחד לשני. לא יודעים. אני זוכר, חזרתי מהעיר, מהציון. ד', ד' נסעתי. שהיה לי מפה אז לא קשור. חזרתי. אני באתי הביתה לרחוב מונטגומרי ורחוק אני רואה את רב מינדל, ככה הנכד שלו סוחב אותו.

1:18:33 דובר 7 כשהוא הגיע מהארץ.

1:18:34 דובר 2 הוא הגיע, כן. אני רצתי, רצתי, רצתי. אוי, אולי, אולי רב מינדל יגיד משהו. רצתי, ניגשתי אליו. רב מינדל היה מאוד נגיש, ידידותי, הכיר אותי. הגשתי מאוד בנוח איתו.

1:18:55 דובר 7 הכיר דורי דורות, הכיר.

1:18:56 דובר 2 כן, בכלל, עם כולם הוא היה כזה. לא הייתי מיוחד, אבל ניגשתי מאוד. אני ניגש אליו. ואני מסתכל עליו והוא מסתכל עליי. מסתכלים אחד על השני. מה להגיד? אני צריך לשאול. ככה אנחנו עומדים בין חצי דקה והוא ב-ב-באופיום שלי תופס את הזקן שלי ומתבונן קצת. אחר כך מרים את הידיים, מסתכל עליי ואומר, "אה! עס וועט נאך זיין א וואס צו פארברענגען." עוד יהיה על מה להתוועד. שעה טו', נשארתי המום. זה מה שיש לי על הלב עכשיו, להתוועד או לא להתוועד, כן. זה היה מ-- אלו היו המילים האחרונות ששמעתי ממנו. זה כמו הצוואה שלו. שנה הבאה בד' תמוז הוא נפטר. היום רואים ויהי שהאמנו בו. בלי פארברענגען, בלי התוועדות, בלי שב שכם, אין לנו כלום.

1:20:19 דובר 7 הפודקאסט הזה הוא חלק מההתוועדות. אני יכול להגיד לך ש-

1:20:21 דובר 2 בדיוק.

1:20:22 דובר 7 אם עכשיו סמיכות לחודש ג' תמוז, אני יצא לי לראות יהודים, אה, מכל העולם בלי עין הרע. יהודים מקשיבים וחיים ומרננים את הרבי ואני מתרננים עם ההתקשרות של הרבי ואני בטוח שבקרוב ממש זה יחזק-

1:20:35 דובר 2 לחיים, לחיים, ש-

1:20:36 דובר 7 לחיים, שיקרב אותנו עוד יותר לרבי ונראה את הרבי חזרה. אני תופס, אני תופס את ה-

1:20:41 דובר 2 שבשבת, שבת השלומה לג' תמוז נשמע את ההתוועדות של הרבי. לחיים.

1:20:45 דובר 7 אמן, לחיים. הגוטן רב שבת ומושיע נאו.

1:20:49 דובר 2 אמן.

1:20:53 דובר 8 תודה רבה לרב יוסף יצחק כצמן, על הסיפורים, על החיים, על ההתעוררות של ההתקשרות ועל הביטוי של חיות ושמחה. השם יבוא ויעזור שבאמת נחזק את ההתקשרות לרבי ובאור פני מלך חיים נזכה כולנו לגאולה שלמה ונראה את הרבי חוזר, מלך ביופיו, תיכף ומיד ממש. הפרק הוקדש כאמור לזכות שלוחי הרבי. מעל חמישים שלוחים כן ירבו בעיר נתניה, שבימים אלה עסוקים בגיוס המשאבים לטובת הפעילות השנתית. שתהיה להם הצלחה רבה במבצע. שיהיה הצלחה רבה בפעילות בהכנת העיר והעולם כולו לקבלת פני משיח צדקנו. תוספת עוד ועוד יהודים חסידים מקושרים לרבי, עושים לרבי נחת, מקיימים עוד תורה ומצוות ומביאים את הגאולה בקרוב ממש.