להתרענן פרק 14: הרב יוסף יצחק ליברוב (כפר חב"ד ב')

00:00 דובר 1 שלום עליכם. ברוכים הבאים לעוד פרק פודקאסט להתרענן שבו חסידים משתפים מחוויותיהם ומחייהם במחיצת הרבי בבית חיינו 770. וכך כולנו מרעננים את רוח ההתקשרות שלנו ומקבלים תוספת כוח וחיזוק לעבודה היומיומית שלנו. להכין את עצמנו ואת העולם כולו לקבלת פני משיח שבו בקרוב ממש נתראה חזרה עם הרבי. והשבוע נשב, נתוועד, נקבל חיזוק, התרעננות על ידי החסיד הרב יוסף יצחק ליברוב, משלוחי הרבי בארץ הקודש, ישתף אותנו על חייו ב-770 בשנות השבעים ועוד קודם לכן יחידות מיוחדת שזכה כילד בשנת תשכ"ו. וכמובן על השליחות שקיבל לנסוע לארץ הקודש בשנת תשנ"ח. פרק הפודקאסט מוקדש על ידי אחד משלוחי הרבי באירופה לזכות משפחתו ולזכות הצלחת כל שלוחי הרבי בשליחותם להכין את העולם לביאת משיח צדקנו. הרב רבי יוסף ליברוב שלום וברכה. שלום עליכם.

01:14 דובר 2 עליכם שלום.

01:15 דובר 1 ואני אתחיל איתכם ואשאל כמו שאני שואל את כולם, מאין באת? על אף שאצלך השאלה היא קצת, אה, מוזרה, אבל בואו תספרו לנו קצת על מתי הגעתם, איך, מאיפה?

01:27 דובר 2 מאיפה הגעתי? אז, אה, עד כמה דורות אחורה אתה רוצה לדעת מאיפה, מן סתם?

01:33 דובר 1 רימוטך[?], אח של אדמו"ר הזקן.

01:35 דובר 2 רימוטך[?] של אדמו"ר הזקן. זה אתה צריך לשאול את הילדים שלי כי הם הצאצאים שלו. כן, אז נולדתי בלונדון ובשנים שהגעתי לגיל ישיבה עדיין לא היה תם חתמים באנגליה. אז הכי קרוב היה בברינוא אצל הרב ניסן ושם נסעתי אחרי בר מצווה. אני הייתי בר מצווה ב-ב-תשכ"ח, בניסן תשכ"ח, והסדר היה באנגליה שהבחורים האנגלים שמגיעים לגיל בר מצווה אז הזמן הכי קרוב אחרי בר מצווה היו נוסעים לישיבה. זאת אומרת אם הבר מצווה היה בחורף אז היו נוסעים לזמן של ראש חודש אייר ואם הבר מצווה היה בקיץ היו נוסעים לזמן של ראש חודש חשוון. אצלי, מכיוון שזה היה ניסן אז התוכנית היה שאני נוסע ראש חודש אייר. הייתי לפני בר מצווה אצל הרבי והייתי ביחידות עם אמא שלי.

02:31 דובר 1 מה זה היה פעם ראשונה בסדר?

02:32 דובר 2 לא. זה היה כבר פעם השנייה.

02:33 דובר 1 עזוב, בוא רק כמו זה נחזור לפעם הראשונה.

02:36 דובר 2 בכל אופן, אז ביחידות אז אמא שלי אמרה לרבי שאחרי פסח אני, אה, התוכנית היא שאני נוסע לברינוא לישיבה. אז הרבי מיד אמר, "זה לא זמן מתאים לנסוע לישיבה." והרבי הסביר ואמר שזה מתחיל ימי החופש, מתחיל חופשות. זה it's home vacation ככה הרבי אמר את המילים האלה, it's home vacation ומילא הזמן התבזבז, אז כדאי לחכות עד אחרי החגים. שבעצם זה היה פלא מאוד גדול. זאת אומרת, כשיצאנו מיחידות כולם נוסעים את זה. זאת אומרת כולם נוסעים בראש חודש אייר אם הבר מצווה שלהם הוא בחורף, ופה פתאום הרבי אומר לא לנסוע בגלל vacation ולא היה בברינוא, לא היה מושג של vacation. הסדר התחיל בראש חודש חשוון, הסתיים בערב ראש חודש ניסן או אולי כמה ימים אחרי ראש חודש ניסן, התחיל בראש חודש אייר.

03:24 דובר 1 אצל הרב ניסן זה אחרי ב' ניסן.

03:26 דובר 2 אה?

03:27 דובר 1 זאת אומרת אצל הרב ניסן זה היה אחרי ב' ניסן.

03:29 דובר 2 לא, לא, דווקא, דווקא לא. דווקא לא. אבל זאת אומרת זה היה תלוי כנראה מתי זה חל בימי השבוע ומראש חודש אייר עד ערב יום כיפור. אם היו כאלה שרצו לנסוע לרבי לטיש'ס זה היה נדיר אז, אז הם קיבלו רשות לנסוע לפני ראש השנה. אבל הסדר הישיבה הסתיים רסמי, הסתיים בערב יום כיפור ופה הרבי זורק את העניין של vacation. אז היה פלא. אבל הכל, הכל מתברר לפעמים. בעצם זה נאנט אדער ווייט.

04:01 דובר 1 קרוב או רחוק.

04:02 דובר 2 קרוב או רחוק, כן. אז באותה שנה, בתשכ"ט, תשכ"ח סליחה, באלף תשע מאות שישים ושמונה, אם אנחנו צריכים לספר את הסיפור, פרץ שביתה מאוד גדולה בצרפת. זה היה נגד דה גול, למי שזוכר דבר כזה, מי שיודע.

04:18 דובר 1 אהמ.

04:18 דובר 2 אז פרצה שביתה מאוד גדולה. זה היה שביתה שכל המדינה בצורה טוטלית הייתה מושבתת. לא טלפונים, לא דואר. אה, זה היה בלגן אחד גדול. אז בעצם מה מתברר שכילד בן שלוש עשרה שנוסע מהבית, נוסע מרחק מהבית, שאני לא אהיה-- שבמשך חצי שנה אני לא אהיה בבית ולא יהיה לי שום קשר, לא טלפוני, לא מכתב, וגם היינו ניזונים מחבילות שהיו שולחים מהבית גם כן, שזה היה עוזר ופתאום אתה בלי שום דבר. אז בעצם הזמן התבזבז וזה בעצם מה שהרבה, המדינה הולכת Vacation וזה ככה תרגמנו את זה וכך-

04:58 דובר 1 דבר אחד מדבריך-

04:59 דובר 2 וכך הסברנו את זה. אז אנחנו מדברים על אצל ון שטמך[?]. זה מה שהיה התחלת זה שלי בתומכי תמימים.

05:05 דובר 1 עכשיו אני קצת ציפה לחזור, אמ, אתה זוכר שסבא יצא מרוסיה, ר' מנדל?

05:09 דובר 2 בוודאי. זה היה-

05:10 דובר 1 אז בוא קצת תספר לנו על הילדות.

05:12 דובר 2 אז-

05:12 דובר 1 מה שנגיד, מה ש--

05:13 דובר 2 הילדות זה הייתי בגיל, הייתי בגיל שמונה עשרה-

05:16 דובר 1 האמא הייתה בת של ר' מנדל ואבא בן של ר' סד יעקב[?].

05:20 דובר 2 כן. אז זה, זה ידעתי כילד קטן ידעתי שהסבא, שיש לי סבא שנמצא בכלא ובעצם הוא כבר לא היה בכלא כשאני נולדתי. חודש אחרי שנולדתי הוא יצא מהכלא, אבל הוא היה במצב זה, זאת אומרת הסבתא פה והסבא שמה. אז ידעתי את זה וזה היה מורגש ו-ו-ותמיד התפללנו ש-ש-שהוא יבוא כי ילדים קטנים רצינו את הסבא כי אחר כך כשהתחלנו להתבגר זה ידענו עד כמה שזה-

05:47 דובר 1 לא היה שום קשר. מכתב, מה?

05:49 דובר 2 היה, כן. זאת אומרת, מה שאני זוכר שהיה מכתבים היו מגיעים מפעם לפעם. אפילו הגיעה, תמונה שלו הגיעה, זה אני זוכר, אבל זכרנו שרו-רוסיה לא נותן, לא משחרר, לא נותן לו לנסוע. עד שיום אחד אני זוכר, הייתי אמור לעזוב את הבית, ללכת לחיידר ופתאום אמא שלי אמרה, אומרים, עולים לחדר של הסבתא. סבתא הייתה גרה אצלנו, לשמוע את הרדיו שהם הולכים להודיע שהסבא יוצא מרוסיה. מה שקרה, הסיפור, אה, זה ידוע ומפורסם, שזה מי ש-- מי שבסוף-

06:19 דובר 1 פה בפודקאסט שום דבר לא ידוע, הכל מספרים.

06:21 דובר 2 מי ש-- מי שבסוף פע-פעל שהוא יקבל שחרור מרוסיה היה אז הראש האופוזיציה של אנגליה, של בריטניה. קראו לו הרולד וילסון. זה היה דרך יהודי אחד שקראו לו אלחנן ליף[?], שהוא היה אחד מראשי אגודת ישראל ועוד יהודי, אני לא יודע את השם הראשון שלו. שם משפחה שלו היה שפרינגר, שהוא היה לו קשרים ממש חזק והם פעלו לזה. זאת אומרת מהם-

06:46 דובר 1 היה פעילות שדאגו שר' מנדל יצא?

06:49 דובר 2 היה, מה שהיה ככה, שכל פעם ניסו לעשות איחוד משפחות. זאת אומרת שהוא יצא דרך בקשה שמגיעה אם זה היה מאנגליה, אם זה היה מצרפת, אם זה היה מהארץ. אמא שלי גם כן הגיעה לארץ, אה, בתש"ח. הגיעה לארץ לנסות לשלוח, אבל תמיד כששלחו הבקשה-

07:11 דובר 1 שלילי.

07:11 דובר 2 תמיד הם היו זורקים את זה ותמיד שאלו את הרבי אם לטפל בזה והרבי נתן ברכה, אבל זה תמיד יצא שלילי. פה היה מצב של היהודי הזה, איך שמעתי אלחנן ליף[?] או ראשון, שהוא פגש את הסבתא פעם ואמא שלי גם כן הלכה ושאל, "מה קורה?" אז אמרו, "אין שום חדשות." אז בסדר, הלכו לדרכם. זה הלך לפה, זה הלך לשם. פתאום הוא קורא חזרה, נפל לו רעיון שהראש האופוזיציה של אנגליה צריך לנסוע לרוסיה בקרוב להיפגש עם חרושצ'וב, וחרושצ'וב אמור-- זאת מהפגישה היא כי הוא רוצה לקבל טובה מאנגליה, אז לכן הם, הוא נוסע להיפגש איתו מכיוון שהוא צריך זה אז אפשר לבקש ממנו-

07:55 דובר 1 מסיכוי.

07:55 דובר 2 לנצל את הזמן לבקש ממנו שהוא יבקש מחרושצ'וב שהוא ישחרר יהודי שיש לו משפחה באנגליה. בסדר. אז שאלו את הרבי והרבי נתן הסכמה ואז מצאנו את התשובה שכן. אז ההוא, היהודי הזה שפרינגר, ביקש פגישה איתו והוא קיבל פגישה ליום שישי. זה היה פגישה די תחילת חורף, פגישה עם, עם הארולד ווילסון, עם ראש האופוזיציה, והוא קיבל את הפגישה ליום שישי אחרי צהריים, בערך שעה לפני הדלקת נרות, וזה בתוך העיר. אז הוא הבין שהפגישה כנראה יכולה להתאחר ואפילו שזה יסתיים בזמן, אז זה גם כבר יהיה שבת והוא יצטרך ללכת חזרה ברגל. אז הוא כבר התלבש בבגדי שבת והוא הגיע ככה לבוש בבגדי שבת והוא הבטיח לו שהוא יטפל בזה. ואכן הוא נסע לרוסיה והוא ביקש עבור עוד חמש משפחות או ארבע משפחות של, אה, איחוד משפחות לאנגליה וחושב הבטיח לו. זה מה שהיה שמה אז ברוסיה זה לא היה כל כך פשוט, אבל המציאות הייתה שהם, שהוא קיבל את זה וברוך השם. זאת אומרת הודיעו ברדיו זה היה, הייתי אומר, בערך שלושה שבועות, חודש לפני שהוא הגיע בתחילת, די בתחילת חשוון, שהוא הולך, אה, לצאת. הוא קיבל אישור שהוא יוצא מרוסיה. אז, אה, זה היה ה-ההתחלה שנודע לי שהוא הולך להגיע. אחר כך, ביום שהוא הגיע הגיע מברק שהוא מגיע באותו יום, כי עד אז לא ידענו בדיוק-

09:22 דובר 3 מתי הוא יגיע.

09:23 דובר 2 אבל כי הקומיוניקציה לא היה כל כך, אה, אה, כמו ש-כמו ששנים אחרי זה או כמו שהיום. כן, אז זה בקשר לשאלה שלך אם אני זוכר שהוא הגיע מרוסיה. כן, אני זוכר טוב שהוא הגיע מרוסיה ואחד מהדברים שהוא, שהוא התפלא כשהוא ראה אותי בן שמונה וחצי ועדיין לא היית אצל הרבי.

09:43 דובר 3 כך הוא שאל?

09:44 דובר 2 כן. הוא לא שאל אותי. הוא שאל את זה אצל אמא שלי, אצל ההורים. הרי תוך שנה-

09:50 דובר 3 אז מתי נסעת?

09:52 דובר 2 אז בערך שנה וחצי אחרי זה נסעתי לתשרי. זה היה תושב חבוב-

09:56 דובר 3 חב"ד. הוא נסע בחב"ד, נכון?

09:58 דובר 2 והוא נסע ראשון, שבועיים אחרי שהוא הגיע י"ט כסלו, תושב חב"ד הוא כבר היה אצל הרבי.

10:04 דובר 3 הוא חזר, מה הוא סיפר? אתה זוכר?

10:06 דובר 2 כשהוא חזר, מה הוא סיפר? אני זה, את החלק הזה אני לא זוכר, אבל היה התוועדות שבת הראשונה שהוא הגיע, שהיה התוועדות, אה, אז הגיעו גם חבר'ה לא מחב"ד, הפייגל שגיב[?]. אז נתנו-- המציאות היא להסתכל על יהודי שיצא מרוסיה באותם שנים זה היה לראות משהו שזה מעל הטבע. אחר כך הוא היה אצל הרבי עד י"ט שבט, לערך י"ט שבט עד אחרי י"ט שבט, ואז הוא חזר. אז שוב פעם היה פארברענגען מאוד גדול בבית. הוא הספיק באותו פארברענגען הראשון, הוא הספיק ל-ל-לתבוע למה אין פה חיידר על טהרת הקודש. זה היה בשבת הראשונה ש-

10:45 דובר 3 אחרי שהוא יצא או אחרי שהוא חזר?

10:46 דובר 2 שהוא יצא מרוסיה. לא-

10:47 דובר 3 שיצא מרוסיה זה כבר.

10:48 דובר 2 זה היה בקידוש של שבת, זה. ואז הוא התלבש על אחד מהחברים שלו, מזקני החסידים, שהוא היה קצת איש עסקים, והוא דרש ממנו שהוא יתרום סכום כסף כדי שיוכלו ל-לפתוח את החיידר. אני לא זוכר את הסיפור, אני רק שמעתי את הסיפור אחר כך. ואחר כך כשהוא חזר אז הוא דיבר איתו-

11:11 דובר 3 כשהוא חזר מהרבי.

11:12 דובר 2 כשהוא חזר מהרבי. אנחנו צריכים עכשיו פעולות ממש, אז מה יהיה? אז ההוא כבר היה אחרי לחיים ואז הוא שאל אותו,

12:07 דובר 3 חסדין יחיד?

12:08 דובר 2 כן.

12:09 דובר 3 היה.

12:10 דובר 2 הרבי בחן אותי.

12:12 דובר 3 מה?

12:12 דובר 2 בזה, זה היה ב-- הרבי בחן אותי ב, ב, מה שלמדתי אז היה אבות נזיקין והרבי שאל אותי שאלות על ה, אבות נזיקין. מה זה שור, מה זה בור, מה זה. השאלה האחרונה היה מה זה בור. אז, ש, ש, ש, אז עניתי שבור, עניתי על כל השאלות עניתי. אני הייתי בלחץ מאוד אם אני אצליח לענות על הכל, אבל אז עניתי שבור שמישהו חופר בור ובהמה הולכת ונופלת לתוך הבור. אז זה האב, אב נזיקין. אז הרבי שאל אותי

12:48 דובר 3 שגם אם יש בור, זאת אומרת.

13:09 דובר 2 שאם יש בור לדעת שצריכים להיזהר.

13:12 דובר 3 ליחידות הראשונה, חסידים הרי.

13:14 דובר 2 כן, נכון.

13:16 דובר 3 מה עוד אתם זוכרים מהטיש הזה?

13:18 דובר 2 אני זוכר את, אני זוכר את הברנגנס, אני זוכר את הכיס, אני זוכר-

13:24 דובר 3 סבא היה ליד הרבי בכיס?

13:26 דובר 2 כן, כן, הרבי, כן.

13:27 דובר 3 ולא עליתם איתו.

13:28 דובר 2 לא, לא. לא. אני עמדתי ליד האח שלו, ליד הדוד ש-

13:33 דובר 3 וונדר.

13:33 דובר 2 מהנדל, כן. עמדתי לידו. זה היה מאחורי הרבי, הייתי לאורך התפילות. אני זוכר, זאת אומרת, זה היה, אף אחד לא סיפר לי. זה היה הפתעה בשביל שהרבי פתאום באמצע הנפוליון מארש בסוף יום כיפור, פתאום הרבי

13:55 דובר 3 הרבה מספרים. אני כן זכיתי לראות מרש אבל אחרי זה יש לי מדרגות. איך באמת, אני אף פעם לא נוסע. איך הייתה הקפיצה הזאתי?

14:04 דובר 2 בתוך שמיכובו[?], זאת אומרת באמצע הניגון ש, שאתה יודע זה, זה נראה כזה. אצלי זה היה ככה פתאום הרבי מסתובב, ככה חשבתי בעצם זה כמו כל שאר הניגונים שהיה יום כיפור שאחרי זה שאר הניגונים והרבי עושה עם היד וזה, פתאום הרבי מסתובב ואני עומד במרחק כזה שהייתי אומר איפה פה וזה, זה הקיר שמה זה, זה, זה המרחק שאמרתי ואני-

14:27 דובר 3 מטר, שתיים לא יותר.

14:29 דובר 2 לא, אולי קצת ארבע מטר. מה קורה פה? והרבי פתאום לוקח את הכיסא, שם את זה ליד הקיר.

14:36 דובר 3 הרבי עצמו מזיז את הכיסא?

14:37 דובר 2 הרבי בעצמו הזיז את הכיסא ושם את זה ליד הקיר ונתן כזה-

14:43 דובר 3 קפיצה.

14:43 דובר 2 קפיצה. כן. זאת אומרת הוא שם את הרגל והרים את עצמו על הכיסא. בשבילי זה היה אחד מה, בעצם זאת ההיילייט של התשרי. אחר כך ראיתי את הכוס. זה רציתי לברך על הכוס של הרבי, אז אמרו לי רק בסימנא טבא, כי ילדים לפני בר מצווה. זה היה הפעם הראשונה.

15:05 דובר 3 את סבא הרב סעדיה, הייתם אצלו כש, לפני ברינואה?

15:09 דובר 2 כן.

15:09 דובר 3 איפה הוא היה אז?

15:10 דובר 2 הוא היה במרוקו, הוא היה.

15:11 דובר 3 אז בחמישים הוא היה במרוקו?

15:13 דובר 2 בחמישים, כן, אני זוכר אותו כשהוא הגיע. כנראה זה עדיין היה בתקופת יותס[?]. אני כמה פעמים הוא הגיע ללונדון לבקר אותנו. הוא עבר לבלגיה, הוא עבר בחורף. חורף ג'? חורף ד'?

15:26 דובר 3 אה זכרתי שבחמישים הוא היה בבלגיה. אבל קודם.

15:29 דובר 2 אבל לא נסעתי אליו. הוא היה נוסע אלינו, הוא היה. אם זה היה כנראה כמה פעמים שהוא נסע לרבי, אז בדרך הוא עצר בלונדון.

15:37 דובר 3 היה סגנון אחר, רב סעדיה, אולי יותר יהודי.

15:40 דובר 2 אה, א-א-איך אני אגיד לך? איך אני אגדיר את זה? אה, יותר, יותר דגש על בעל הבית.

15:53 דובר 3 כן.

15:53 דובר 2 אז לא שהסבא רב סעדיה לא היה בעל הבית, אבל שמה היה יותר התקשרות לרבי. אני אומר ש, ש אחד מהדברים שאולי אני קופץ מ-

16:05 דובר 3 בסדר.

16:05 דובר 2 שנה שנה. כשהרבי שלח את השלוחים לארץ, אז לכו ל, בשביל מה הרבי שלח שלוחים לארץ. הרבי שולח שלוחים לטקסס, לקליפורניה, מובן. אבל מה יש בארץ? מה היה חסר בארץ שהרבי היה צריך לשלוח שלוחים? אז לכאורה הרבי התבטא. אז הרבי דיבר אז באותה תקופה, אחרי שהשלוחים הראשונים בתשמ"ו ונסעו, אז הרבי התחיל לדבר על ענייני משיח, שזה דבר שזה לא שייך לחב"ד דווקא. וכמובן מכיוון שה זה היה מבצע חדש, אז היו כאלה ש-ש-שלא ידעו בדיוק איך, איך מפיצים את זה אצל הפועל"ס[?] וכולי. אז שאלו, התחילו לשאול שאלות אצל הרבי, ואז הרבי אמר, "למה אתם שואלים שאלות? יש לכם את השלוחים שמה, אז הם היו פה, הם יודעים איך זה נראה. תשאלו אותם והם יגידו לכם איך זה נראה." זאת אומרת הרבי-

16:58 דובר 3 סתם הגדרה.

16:59 דובר 2 הרבי רצה להכניס לפה 770. זה, זה מה שבעצם היה האופטו[?] של להכניס 770. אצלו זה היה. איך למה הרבי שלח אותו לארץ? תעשה את החישוב לבד.

17:10 דובר 3 לא, לא, עכשיו קצת היסטוריה. רב סעדיה עצמו מגיע מבית ליובאוויטש? מאיפה השם סעדיה בכלל?

17:16 דובר 2 אז זה היה במשפחה. אה, ה-הדוד שלי סיפר לי שזה היה סעדיה, אה, לאבא שלו קראו צבי הירש ול-- אבא שלו קראו סעדיה ולאבא שלו קראו צבי הירש. היה כמה, אה, כמה דורות. אז ה-הם היו שני אחים, הוא ואח שלו הילל, שהוא היה אחר כך בעל מעטה[?] והרבי לא נתן לו לצאת כי הוא היה שייך לשמה.

17:38 דובר 3 השייך, שייך לחב"ד, כן.

17:39 דובר 2 הוא קבור שמה בתוך בית החיים של ליובאוויטש. ו-ו-והם היו שני אחים שאבא שלהם שלח אותם לתומכי תמימים כי אה, כי הוא, כי הם היו יתומים. זאת אומרת אשתו, אבא, אה, אימא נפטרה כשהם היו צעירים והוא התחתן עוד הפעם. ככה אני הבנתי. אני לא יודע, אני, אני מאיזושהי סיבה לא היו מדברים, מספרים את כל הפרטים האלה. אז הכל אני, אה, שומע פה, שומע שמה. אבל מכיוון שהתחלתי להתעניין בגיל יותר מבוגר אז אני כבר לא, לא כל כך מעורה בפרטים. אבל זה היה לכן הם הגיעו שניהם לתומכי תמימים. אה, י-י-יש, יש, יש להם משפחה, יש, היו פה בארץ. הייתי בקשר פעם בכרמיאל, פגשתי, אה, מישהו, לא מהמשפחה שלו, המשפחה של הסבתא. הסבתא הייתה משפחת אדלמן. אה.

18:29 דובר 3 האדלמן המוכרים?

18:31 דובר 2 אדלמן המוכרים. שובל[?] אדלמן, אבא שלו, אח, הוא אח של הסבתא שלי.

18:37 דובר 3 ורב סעדיה עצמו היה אצל הרבי בשנים שלך?

18:40 דובר 2 אם הוא היה אצל הרבי? כן, הוא-

18:41 דובר 3 בכל פעם הוא נסע.

18:42 דובר 2 כן, בוודאי הוא נסע. הוא נסע, פעם ראשונה שהוא נסע לרבי היה ב-ב-בתשי"ד, בי"ד עדיין. זאת אומרת, אה, אם זה היה י"ז או י"ח אני לא יודע, אבל אחר כך הוא היה, כמה פעמים הוא היה אצל הרבי. אני זוכר תש"ך, תשכ"ג, זה היה, אני חושב שזה היה תשכ"ג, תשכ"ג הוא היה. כן, היה נוסע, זה...

19:09 דובר 3 טוב, נחזור לזה. הגעתם לברינואה בחורף החמישים.

19:13 דובר 2 ב-- הגעתי בחורף החמישים, כן.

19:15 דובר 3 ועד מתי נסעתם לרבי?

19:18 דובר 2 ואז נסעתי לרבי בתשל"א, שנה וחצי. אה, שנה, זאת אומרת שנה, קרוב לשנתיים אחרי שהייתי בישיבה ובתשל"א כבר נטעה לי החלטה שאני שנה הבאה כבר רוצה לנסוע ללמוד, אה, לעזוב את ברינואה.

19:37 דובר 3 זאת אומרת תשל"א הייתם וחשבתם שתיסעו בהמשך.

19:40 דובר 2 לא, תשל"א נסעתי לתשרי.

19:42 דובר 3 כן, ואז אמרתי-

19:42 דובר 2 באחד, במשך תשל"א כבר, אה, יכול להיות שהיה יתר על כן כי היה הרבה בחורים אמריקאים והם כבר מתחילים להכניס אותך, פארברענגען וכל זה, אז אתה כבר רוצה גם כן להיות חלק מזה. אבל זה היה אצלי, אני כבר בפסח כבר החלטתי. אמרתי לאמא שלי שאני, שאני רוצה שנה הבאה לנסוע. אז היא אמרה לי, "אז פה אתה בברינואה, אתה קרוב לבית ושמה מי יודע כמה זמן." אמרתי זהו, הבית הוא שמה.

20:07 דובר 3 בתשל"א נכנסתם ליחידות?

20:09 דובר 2 כן, כן.

20:10 דובר 3 מה היה?

20:12 דובר 2 אה, תשל"א בנוסף ליחידות, כיחידות, רק כיחידות, זאת אומרת בקול שש ברכה[?]. אז היה לי הסיפור שביקשתי מהרבי תיקון על תפילין, כי התברר רק בתוך של ל"ד[?], שזה שנתיים וחצי אחרי בר מצווה, שהתפילין של יד היה פסול מעיקרו, היה חסר שם הוי' היה חסר. אז, אז אמרתי את זה לרבי, אז כתבתי את זה לרבי והרבי נתן לי תיקון. התיקון היה להיות בקי בהלכות הצריכות, בהלכות של הלכות תפילין של השולחן ערוך האדמו"ר הזקן. והרבי הדגיש ההלכות ששייך למי שמניח את התפילין, לא למי שכותב את התפילין.

20:53 דובר 3 זאת אומרת לא, לא את דין-

20:54 דובר 2 לא את ההלכות של סביבת התפילין. ושניים או שלושה מאמרים שמדברים בתפילין מלקוטי תורה, סידור או דרך מצוותיך. זה היה מה שהרבי ענה לי.

21:07 דובר 3 לקוטי תורה, סידור של האדמו"ר?

21:10 דובר 2 לקוטי תורה, סידור ודרך מצוותיך.

21:12 דובר 3 אז לקחתם מאמר מכל אחד?

21:14 דובר 2 אני חושב, אם אני זוכר נכון זה היה מהכל, מהסידור.

21:19 דובר 3 מי הדריך אתכם?

21:20 דובר 2 מי הדריך אותי זה, אני למדתי את זה עם הרב יוסף יצחק קלפקוביץ. הוא למד את זה איתי, אז הוא היה מהבחורים המבוגרים בברינואה. אז-

21:32 דובר 3 מה אתם עוד זוכרים מתשרי הזה?

21:34 דובר 2 מה אני עוד זוכר מתשרי הזה? תשרי זה היה תשרי המפורסם עם הבעלבתים שהרבי מינה את הבעלבתים. זה היה סוכה.

21:49 דובר 3 בכלל היה לפני זה הלול[?] של שונקולביים[?] וסוכות.

21:52 דובר 2 זה היה אלול של שנת ל"ד. בכלל זה היה אותו שנה שהרבי הפסיק להתוועד בסוכה. אז זאת אומרת אנחנו כבוכרים היינו צריכים להיות בסדר ישיבה עד יום כיפור. זאת אומרת הגענו לפני תשרי והיינו בסדר ישיבה בכיפור. והתחילה להתגנב שמועה בצרפת, בישיבה, שהרבי לא רוצה להתוועד בסוכה יותר, כי קרה סיפור שנה לפני-

22:14 דובר 3 טוב, של ל"ד נפל.

22:16 דובר 2 כן, מרלו וזה היה ממש מסוכן. מרלו היה חצי שנה עם גבס. הוא היה, הרב מרלו.

22:21 דובר 3 הרב מרלו.

22:22 דובר 2 אז, אז זה מה שהיה אז כשנודע.

22:28 דובר 3 כבר ידעו קודם כבר בברינואה כבר ידעו ש-

22:31 דובר 2 לא, לא, לא בברינואה. אני מהצרפת, מהישיבה.

22:32 דובר 3 אה, כשהגעתם לרבי, מתי הגעתם?

22:33 דובר 2 כן, הגענו לרבי בסליחות.

22:35 דובר 3 אה, נכון.

22:35 דובר 2 באמצע סליחות הגענו לרבי.

22:37 דובר 3 אהמ.

22:38 דובר 2 אז, ואז שאל, או ש-- התחלנו וזה, כולם התחילו לדבר מה יהיה ואיך יהיה. ואני חושב שזה היה אחרי יום כיפור, כשזה כבר היה דבר ברור. אז זלמן גורארי, הרב זלמן גורארי שהוא היה בוועד המסדר, ארגן אז רבנים, אורחים מזקני החסידים שיבקשו מהרבי בכל זאת להתוועד בסוכה. כל אחד נתן אז עצות מה, מה, מה אפשר לעשות.

23:10 דובר 3 איך לבטל את הגזירה.

23:10 דובר 2 היו כאלה שאמרו שאולי נגיד לרבי שהבוכרים לא יכנסו לפארברענגען, זה יהיה רק בשביל האורחים, בשביל זקני, זקני חסידים. אני זוכר היה שמה יהודי משמש, אלי ליס, שהוא שמע את ההצעה הזו, הוא צעק על הבוכרים, "איך אתם מעזים להציע לרבי? הרבי בחיים שלו לא יעשה דבר כזה. מה שהבוכרים לא יהיו בפארברענגען, רק זה חסר!" זה היה הסגנון. אבל בכל אופן היה אז, הם ניגשו בגן עדן התחתון אחרי מנחה, והיו כאלה שהיו למטה מתחת לגן עדן התחתון. פעם שם היה כיור, עכשיו הם סגרו את זה, אז הם שמעו צעקות פתאום, וזה פתאום הם שמעו שזה הקול של הרבי. הרבי צעק, זאת אומרת, "מה קורה? איפה ועד המסדר? אף אחד לא דואג. בוכרים מגיעים, אין להם מה לאכול להתכונן ליום כיפור." אז זה היה, כן, זה היה באמת אחרי יום כיפור. זה היה כי הרבי הזכיר את העניין, אין להם סעודה מספקת, אף אחד לא דואג בשבילם. זה היה מאוד דברים חריפים. והרבי אז התבטא ואמר שהוא מוכן ללכת עד עשר דקות מ-770 למקום שאפשר לבנות שמה סוכה שלא יהיה סכנה. אבל זה לא היה שייך.

24:15 דובר 2 שייך. זאת אומרת, אף-- הרי הרבי התוועד באולמות פארברענגען. זאת אומרת, הוא עזב את 770, אבל לא היה מקום באזור של הדיחה של 770 עשר דקות. ניסו לחפש. אה, אני, אני לא זוכר. כנראה שכן, אה, חשבו על זה אבל, אבל זה, זה היה המציאות. סוכות היה אז בחמישי ושישי. זאת אומרת מתחילים בחמישי מליל רביעי בלילה, ואז הם, אה, אה, הגיעו. היה די הרבה אורחים שהגיעו גם מרוסיה פעם ראשונה. אז הם ביקשו מהרבי. אני לא זוכר אם זה היה לפני סוכות. אולי בכל זאת שיהיה פארברענגען בלי, בלי לאכול, בלי לחיים. הרי באמת זה פארברענגען על יבש זה מאוד, זה מאוד, זה מאוד קשה. זה שוורץ פארברענגען על טרוקן. זכור לי שזה היה הסימון של הרבי. ובפועל ביום חמישי בלילה, זאת אומרת ליל שני של חג, קרה משהו מעניין. הרבי עלה מלמטה אחרי מעריב ליל שני של חג הגיע לדלת של החדר והוא התחיל לחפש את המפתח ואין לו את המפתח. הוא השאיר את המפתח בחדר וזה לא היה כמו שאתה זוכר שליבל היה שמה תמיד לפתוח זה. לרבי לא היה את המפתח ופתאום התחיל לרדת גשם מאוד חזק. אני זוכר שהיסטורי קשנב[?], הוא, הוא, הוא, הוא קפץ על, על החלונות של החדר של הרבי. לא הבנתי איפה הרבי היה. הרבי היה בחוץ מחוץ לחדר שלו. נו. עמד ליד הדלת והולכים לחפש. למה הגשם אמור להפריע? רגע. או. אני מספר לך מה שאני זוכר. והוא מבחוץ קפץ על החלון ובקלות יד שבר אחד החלונות, פתח, נכנס מהדלת זה פתח את החלון ופתח לרבי את הדלת והרבי אמר לו יישר כח. וואו. מה שקרה אז היה שכמה דקות

26:13 דובר 2 שהרבי חיכה ליד הדלת, הרבי הודיע שמחר בערב יהיה מאמר בבית הכנסת. זאת אומרת, זה היה- למי הוא הודיע? לאלה שעמדו שם. לא מזכירים לאף אחד. אני כנראה לא מזכירים או יכול להיות שכן היה מזכיר, אבל מי שעמד שמה הרבי הודיע שהולך להיות מאמר בבית הכנסת. ואכן בערב. זאת אומרת לפני קבלת שבת, אז היה הרבי, הרבי נכנס והיה מדובר שזה יהיה מאמר. אבל לפני שממש היה, הרבי אמר להשאיר את הניגון של גימול תנועות ואחר כך היה- איפה הרבי ישב במקום של הפארברענגען? במקום של הפארברענגען כרגיל. כן, וכולם ישבו שמה והרבי, שרו ניגון והרבי דיבר שיחה. נדמה לי שהיה כמה שיחות ואחר כך היה מאמר. הללו זשיין. אה? הללו זשיין. אז היה מאמר רגע, אם אני לא טועה. כן. כן, אחרי זה יצא מוגה בתוך הנוכח. זה יצא מוגה בתורה נוכח. כן. אז זה היה. כן, זה היה אז בליל שני של חג. אחרי זה, זה המשך של זה לאום זה היה קשור. זה, זה היה. זאת אומרת בעצם כל, אה, כל הסוכות היה קצת עול על הרבי, אז כזה, כזה לחץ. זאת אומרת הרבי היה מאוד- תחת מתח. הרבי לא היה, אה, היה נראה תנועה של היפך השמחה אצל הרבי. אני זוכר שיום אחד באחד מימי חוה"מ הרבי נכנס לשכונה. היו שמים תהילים של הרבי והרבי פתח את התהילים באמצע פסוקי דזמרה. הרבי פתח את התהילים והסתכל על עולם הרוג שוגעים. הסתכל משך זמן זה אני זוכר, ראיתי את זה. זה אתה יכול. מי עמד לידי שהוא ראה את זה ראשון? היה חיים שור[?] סגל מעפולה. הוא ראה את זה. אם הוא זוכר זה הוא הרי

28:08 דובר 2 אז אני זוכר שראיתי את זה גם כן. היה אז, בארץ היה אז, זה היה זמן של- אז היה עשרים וחמש שנה לאו"ם, ואז עשו דבר-- תמיד הם עושים בתקופה של עושים את ה... איך קוראים את ה, איך זה נקרא? שכחתי. הוועידה נו. הוועידה. העולמית, כמו שמגיעים לשם כל המנהיגים. אז, ואז היה המציא של נקרא תוכנית רוג'רס, שהוא רצה להעלות את העניין של לחזור לשטחים וכדי לעשות שלום כביכול. ואז הרבי היה מאוד נגד זה. אבל אז שנת תשל"א, התחיל כפורץ גדר הרבי מהבעלי בתים. זאת אומרת, זה היה מחזה לראות איך שהרבי אמר מה שאמר. הוא קרא להגאב"ד, הוא קרא למשה פינקוס קצת, שהוא היה מכבד את הפסוקים. בראשון לציון מכבדים את הפסוק ולא מוכרים, והוא אמר לו להכריז "יצר גרוע, שם ומצווה בני ישראל." בשמחת תורה תשל"א לא מוכרים, גם לא לישיבה? לא מוכרים. היו מוכרים בשמחת תורה תשל"א לישיבה, וביום תשע"ט- למה? למרצ. כן. זה פה היו מכבדים את ה, היו מכבדים את הרבי פה. "זה אנחנו של כל התורה שאורה וכל שאר הפסוקים חובשים על עצמם אה את האורחים שהיו מגיעים. אה מה מה את היצר גרוע לא שמים, מה? אז הרבי אמר להכריז לו, הוא התחיל להכריז הרבי מי את מי אפשר לשים במצרים? ולמשל, וזה אני שמעתי- מישהו אמר רש"ג, לא? מישהו אמר רש"ג והרבי נתן מיד, אני שמעתי עכשיו הוא אומר "זיכער, דו קענסט זיין מיט שווערע מצרים." בוודאי, הוא היה עם השווערע מצרים. כן. זה, זה היה- אז מישהו, מישהו אמר. תמיד אומרים שמישהו זרק את המילה רש"ג. זה כן, ככה זכור לי, כי הרבי שאל אחרי זה מי,

31:51 דובר 2 מי מצרים. למשל, אם מישהו העלה ירדן גם כן. אז מישהו ירדן ואם מישהו זרק את הוטנר, כי הוטנר היה אז חודש לפני זה היה כל הסיפור מה שהיה בנכתב בזה, אבל הוא לא נמצא פה. אבל וככה זה היה, זה היה הכופר, נו, זה יד אליהו [?] היה מעיראק. או, לעיראק. עיראק, כן, כן. אה מי עוד אני זוכר מהבעלי בתים שהיו אז? בכל אופן, אה הם הלכו כל הקהל עם רש"ג. רש"ג הלך הקהל עם הבעלי בתים וזהו, בסדר. אז הם שמחו- אז הרבי, כל אותם הקהל של תוש"מ דעל סיימשע, סיימשע זה הרבי התחיל כל ניגון בעצמו, שזה לא- לא הוגה בכלל. כן, תמיד זה. ופה הרבי התחיל וכשהגיע לקופה זו אז הם עדיין, אנשים אחרים התחילו ניגון. פתאום הרבי הסתכל ושאל אם כולם נמצאים והרבי התחיל זאת אומרת הרבי התחיל אוצו איי צאו וסופו הניגון של השיר השמח, נכון? אוצו איי צאו וסופו. ואחר כך כולם שלא יהיה אותו- אחר כך זה נשאר ככה, כן. והרבי ישר התחיל חוק ה- מיד. זאת אומרת, אוצו איי צאו והרבי התחיל מיד- כל הקהל היה בשמחה. יה. כל הקהל היה, זה היה שמחה לא, לא, לא רגילה. ואחר כך למוחרת בפארברענגען של שמחת תורה הרבי התחיל לדבר על זה שוב. הרבי, הרבי אמר מי בשביל? ברל לוין. הוא היה בחור אז. ל"ד הוא כבר היה בחור. כן. זה תשרי ל"ד. אחרי זה חזרתם ל- אחר כך חזרתי. כן, זה שנה לברונוי. מתי הגעתם להיות תלמיד בברונוי? זה, זה אחרי תשרי לב' כבר הייתי בסטטוס הזה. תשרי לב' כבר הייתם- נסעתי אחרי יום כיפור כי לא יכולתי לנסוע לפני זה בגלל המצב, מה

35:18 דובר 2 שהיה במשפחה עם התאונה. מתי היה תאונה? התאונה הייתה בתחילת אלול, בתחילת אלול היה תאונה. אז אבא שלי היה בבית חולים אז- הייתם בברונוי, הייתם בבית או ב...? הייתי בברונוי, קיבלתי את הטלגרם ומיד יצאתי לדרך ללונדון. הייתי אמור לנסוע אותו יום שישי כבר. לנסוע לרבי. לא, באותו יום שישי הייתי אמור לנסוע לאנגליה כדי להתכונן לנסוע לרבי ויום ראשון לפני זה לרגל עוד הגעתי לזה. אז לרגל המצב, המצב של אבא שלי שהוא היה בבית חולים, אז לא נסעתי, אבל מאוד רציתי לנסוע. סידרו את זה אז שאני יכול לנסוע מאחרי יום כיפור והתוכנית היה עד אחרי שמחת תורה, ואם אני אצטרך אז אני אחזור לאנגליה כל זמן שאני אצטרך ואחר כך אני אסע לישיבה, נראה. נשאר אצל הרבי ביחידות, אז הייתי שוב פעם ביחידות. אז הגעתם לתשרי. הגעתי לתשרי, לסוכות של שמחת תורה הגעתי. אחרי שמחת תורה נכנסתי ליחידות ואז כתבתי לרבי. זאת אומרת היה לי. השאלה היה האם להישאר ללמוד פה ואם להישאר, האם באהלי תורה או במוריסטאון. אז עכשיו הסבא שלי מאוד רצה אהלי תורה, היה לו, היה לו. מי שניהל אהלי תורה זה חברים שלו. ובן יוסף טוב [?] גם כן התערב בעניין ובכל זאת דוד. מאוד הפריע לו שיש לי מחשבה ללכת למוריסטאון. ואני היה נטייה שלי יותר למוריסטאון מצד איזושהו סיבה לא רציתי ללכת לאהלי תורה. הסבא שלי היה לו עוד סיבות. הוא חיפש כל מיני סיבות שאני אסכים לזה ואז שאלתי את הרבי. סבא היה גם בתשע עשרה ניסן. כן, כן. על אף התאונה הוא הגיע מייד. כן. זאת אומרת החליטו שהוא חייב לנסוע ואז הסבתא גם כן נסעה איתו, שזה היה מאוד קשה

37:09 דובר 2 בשבילה. אבל בכל אופן, אני שאלתי את הרבי אם אפשר להישאר ללמוד פה, אם ואם. זה אבא שלי אמר לי לא לשאול אם לחזור עכשיו זה כי הכל מסתדר. זאת אומרת יש. יכול להיות שהוא אפילו יגיע הביתה עם אחות שיטפל בכל הדברים האלה. אפילו זה לא יצא. אבל לא לשאול את הרבי זה אבל לשאול את הרבי אם נישאר פה ללמוד. זאת אומרת לא להגיד את האופציה בכלל לחזור. כן, ו. ואם הרבי מסכים אז השאלה היא מוריסטאון או לתאילנד. אז כשאמרתי כשהרבי כתב, הרבי התחיל לענות לי בקשר למה שאתה כותב שאתה בקשר להישאר פה ללמוד. אני הייתי מאוד בלחץ בגלל שבדרך כלל דברים כאלה. אם היית בישיבה אחרת לפני זה אז הרבי היה שולח אותך להנהלה. כן. אני כבר דיברתי עם רבי ניסן על זה ורבי ניסן אמר געזונטערהייט. אין שום בעיה עם זה, אבל שאלתי את רבי. רציתי להיות הכל בטוח. אז רבי ניסן. ואם הרבי אמר לי לשאול את ההנהלה זה מספיק, אומר לא, זה כבר לא מספיק. אם הרבי אומר לשאול את ההנהלה, אז אתה צריך לשאול אותי, כי יכול להיות שיהיה לי עוד משהו. ומאוד הייתי בלחץ. מה הולך להיות? זה מעניין. זה כאילו שעניין משפיע וההנהלה זה גדר, זה. זה הוא ההנהלה. הוא ההנהלה. אז זה שיקול אחר של טובת הישיבה או משהו כזה. אני לא יודע מה יכול להיות שיהיה לו משהו מהרבי, אז הוא לא יכול עכשיו על זה שמצידו אין לו שום בעיה בזה. אז שאלתי את הרבי אז הרבי. אז הרבי עונה בקשר למה שאתה שואל. אז אם יש לך רשות מאבא שלך, אז אתה יכול להישאר פה

38:41 דובר 2 למוד. מיד אמרתי לרבי יש לי רשות מאבא שלי. רשות מאבא זה ודאי טוב. זה ודאי טוב. בחיוך. לא. מבין. כן. אחר כך הרבי אמר בקשר למה שאתה שואל מוריסטאון או לתאילנד, אז אתה תפנה לשתי הנהלות שהם שניהם יבחנו, יראו איפה אתה יותר מתאים או תשאל את החברים. או תשאל את החברים. או תשאל את החברים. ואני לקחתי את האופציה השנייה לשאול את החברים ואז נסעתי למוריסטאון, אז הייתי במוריסטאון תכף שלמד בית ולמד גימל. זה היה שנה. אז היה שנה הראשונה שהם עברו למוריסטאון לא. זה היה שנה שמוריסטאון התחילה אז באותה שנה כן, ואז למד דוד נכנסתי בסן אנטוניו. אז היית בעצם שנתיים מוריסטאון. שנתיים מוריסטאון כן, אבל שנתיים מוריסטאון זה גם כן הייתי אצל הרבי כל פארברענגען שהיה של שבת. אנחנו, אני לא יודע בטוח, אבל נוארק למשל כשהתחיל נוארק אז הבחורים לא רצו לנסוע לשם. למה? כי הם חששו שהם יפסידו פארברענגען כי הרבה פעמים הרבי מודיע רק בשבת שיש פארברענגען. אז הרבי נתן להנהלה. זאת אומרת הרבי אמר ש שהם יכולים להתקשר כל פעם ביום שישי ויגידו להם אם הולך להיות פארברענגען או לא הולך להיות פארברענגען. אז לכן נוארק לא הפסידו פארברענגען. אבל זה היה הרבה שנים ככה. אבל פתאום היה שבת אחת שכמה בחורים החליטו שהולך להיות פארברענגען והם לא שאלו רשות והם נסעו ולא היה פארברענגען. אז הרבי אמר אם, אם עושים ככה אז בשביל מה צריכים לשאול אותי? והרבי הפסיק את זה. הפסיק לענות. הפסיק. מה פשוט היו שואלים, היו מתקשרים לחודקוב כאילו? הרב הרסון[?] היה מתקשר לחודקוב והרבי היה על הקו. הרבי היה אומר לו חודקוב מה להגיד להם.

40:21 דובר 2 זאת אומרת רסמי היה אסור לו לפרסם, אבל ברגע שבוחנים עוד הגיעו. ידעת ש- אז ידעו שהולך. אני לא, אני לא. אלה שהיו. עכשיו, עכשיו מה קרה ב-ב-זה ב-ב-מוריסטאון? במוריסטאון מה שקרה היה שהרבי ככה מדברים שהרבי חידש את העניין ולכן, זאת אומרת אם הנהלה לא, אנחנו לא ידענו מזה, אז אנחנו תמיד חששנו. אולי יהיה פארברענגען ואנחנו לא זה וכך זה. אבל היה בטבת באותו שנה בטבת היה, היה שתי פארברענגען באמצע טבת שבתות, שזה היה גישס[?]. זאת אומרת שלא היה אמור להיות פארברענגען וכו." והיינו זהו, השבת אנחנו לא נוסעים. זאת אומרת הנהלה הודיעה שאנחנו לא נוסעים ופתאום באחד וחצי הרב הבר, שמואל הבר נכנס ואומר מי שרוצה לנסוע יכול לנסוע. ומציגם הלופאריס[?] היו חבר'ה שהגיעו לליכטנשטיין. היו חבר'ה שהגיעו למנהטן, ליכטנשטיין וברגל, אבל היה פארברענגען. אז משמה הבנו שכנראה יש, הגיע כן איזשהו. מי היה הצוות אז? הבר היה רושם, שמואל הבר היה רושם. מי היה משפיע? המשפיע היה רבי מלך צבי. מלך צבי שהוא הגיע מנויה[?] בעצם. הוא היה בנוער. כן, הרב הבר היה חדש במוריסטאון. אה הרב אוזנא[?] היה במוריסטאון, אבל הוא היה כבר בנוער גם כן. אה כן, זהו. רק משפיע רק רמי לכהן. כן. כמה תלמידים? כמה בחורים היינו. כמה התאמס? היינו שנה שנה היינו שלושים, שלושים וחמש. שנה שנייה כבר היה שישים. בערך ככה, אם אני לא טועה. ומה זכור לכם מל"ו משהו מיוחד? ל"ו היה שנת השבעים שזה התחיל כבר בחורף. התחיל כבר ה... זאת אומרת אלה שלא היו בתוך שלל בשים ספר תורה, הרגישו שמה שהם פספסו אז הם הולכים לקבל עכשיו. וזה אכן היה שיא שהרבי דיבר על

42:18 דובר 2 זה בפורים בעצמו. זאת אכן היה שיא שהרבי דיבר על זה בפורים בעצמו. זאת אומרת ככה חשבנו שזה היה הכי מקסים יעשו, יעשו. וכנראה הרבי התווה אם הוא התווה בשנת השישים הוא התווה בשנת השבעים, במיוחד שהוא התווה כבר שנה לפני זה. אבל שהרבי ידבר על זה בפורים וייתן עידוד לנסוע, זאת אומרת לעומת שנת השמונים שהיה בדיוק הפוך. אבל שאז הרבי דיבר שיתנו מתנות, תראה. כן. זאת אומרת היה בפורים, היה פארברענגען מאוד. זאת אומרת היה פארברענגען של כמה דברים, חידושים. דבר אחד היה בא' ניסן שהרבי הזכיר את העניין של א' ניסן. עוד דבר היה שהרבי אמר שהבחורים שנכנסים ליחידות צריכים להביא פתק מהנהלת הישיבה והוא לומד מאיפה הוא. עושים בלימוד. זה היה פעם, זה היה. שם, זה היה בפורים. זה חידוש. עד אז זה לא היה. ו-ומה עוד היה אז? היה עוד נקודה מעניינת. אה, אז היה התחיל כבר ה-- התחילו להתכונן להעביר רוב בחורים שלמדו ב-770 לחייבי טירה[?] כי 770 היה מלא ואף אחד לא יודע מה הביא למה. האם היו בעל הבתים שרצו להציל את חבריהם שלא ימכרו את זה. אז חב"ד ייקח זה מה יעשו שמה? מה זה היה זה? אז היה בשכונה גם כן היה. זאת אומרת מצד חיזוק השכונה. ואז הציעו למה אנחנו צריכים ללמוד בצורה פזורה ב-770 למטה שזה נשתהינו, נשתהרס הבלאגן. ואז למעלה יהיה בשביל בחור של 770 שזה מתחיל משנה שלישית, 770 או חסנים[?] וכו. ולמטה יעברו חבר'ה. ואז התחיל בלאגן. הבחורים לא היו מוכנים לזה. לא רוצים. מה זה אנחנו רוצים להיות אצל הרבי. לא חשבו שיכול להיות

43:59 דובר 2 הלימוד יהיה שמה. והתפילות. התפילות יהיה פה. ואז אני זוכר שיום אחד הבחורים תלו. זה היה עוד לפני עידן איסור הפשקוויל והבחורים תלו ב-770 כרוז על זה שרוצים להפריד אותנו, לנתק אותנו מהרבי ולהביא אותנו זה. זאת אומרת זה היה בלי חתימה נגד ההנהלה. אני כבר לא זוכר את הפרטים, אבל זה היה ככה משהו מאוד חזק. אז היה בלאגן. זה היה זה היה מלחמה בין ההנהלה לבין הבחורים זה היה. ואז הרבי דיבר על זה והרבי דיבר על מים עליונים ומים תחתונים וצריך לקשר מים תחתונים במים עליונים. אבל אז הוחלט שנוסעים, הולכים ללמוד בחב"ד ותפילות יהיו. זאת אומרת שחס היא בסמסון חסידות בחב"ד, שחס וחבל 770 מנחה 770 ואחר כך לומדים ואותו דבר מים. זאת אומרת התפילות יישארו ב-770 לא יהיה תפילות. אז גם את זה, את המים עליונים זה זה היה בפורים, בפורים תשמ"ב. לפורים תשמ"ב. כן, ואז הגיע אלינו י"א ניסן, החודש הוא י"א ניסן הגיעו. אז אני רק מספר לך. אני, אני נכנסתי ליחידות הרבי תשמ"ב בערך ופה דיברתי עם מולד. מולד. קראתי במולד שבניסן אז נכנסתי ליחידות לפני, לפני ראש חודש ניסן נכנסתי. כי בניסן לא היה יחידות. ניסן לא היה יחידות והייתי אמור להיכנס ליחידות עם פתק של הנהלת הישיבה וההנהלה מצד איזושהי סיבה[?] החליטו שהם לא נותנים את הפתק לבחור. הם מכניסים את זה דרך המסגרת. איך הם מכניסים? כנראה שהם לא רצו שהבחור יראה עם הפתק ביד והוא יכול לפתוח את זה. למרות שאני לא חשבתי איך אפשר לפתוח דבר שנותנים לך לתת לרבי. לא משחקים פה. כשאני נכנסתי ליחידות אז הרבי לוקח את הפתק,

45:43 דובר 2 מסובב את זה פה, מסובב את זה שמה ואני מסתכל. ואז הרבי אומר וואו איז דיין צעטל פון הנהלת הישיבה, איפה הפתק שלך מהנהלת הישיבה. אז אמרתי לרבי ש... אז היה מאוד קשה לדבר והייתי צריך להתאמץ. רציתי ששלחו את זה דרך המסגרת. אז הרבי מיד פתח את המגירה והוציא מטפחת משמה ומיד פתח ושם את זה מתחת לפתק שלי ועשה סימונים וענה לי. הסתכל על הפתק? הרבי הסתכל. הרבי- עם העיניים שלנו זה נראה שהרבי לא הסתכל. לא אבל- אבל אתה יודע, הרבי פתח את הפתק והסתכל שנייה ושם את זה. והרבי נתן לי ברכה. הרבי אמר לי אה להתנהג במנהגי ימי הולדת, לעלות לתורה. אני לא יודע בדיוק את הפרטים אם הרבי אמר לי לעלות לתורה בשבת לפני. אצלי יום הולדת תמיד יום הקריאה אז לא זוכר איך שהרבי איתי התייחס לזה. אה וזה היה, זה היה בתשמ"ב. אה אם אנחנו מדברים על יחידות, אז בתשמ"ג התחיל סדר חדש. זאת אומרת כבר בחורף תשמ"ג כל בחור, ככה הבחור היה רוצה להיכנס ליחידות. אז היה ניגש לרב גרונר והיה נרשם אצלו והוא היה שואל מתי יום הולדת שלך. הרי פעמיים בשבוע יש יחידות. אז הוא היה אומר לו תיכנס ליחידות בדרך כלל זה מה שהבחור רצה הכי קרוב ליום ההולדת ולפני יום הולדת. אז הוא היה אומר לו אוקיי, תיכנס לתאריך זה וזה. אה בתשמ"ג התחיל, הוא התחיל לחבר את כל הבחורים. זאת אומרת בחור הגיע, הוא רוצה להיכנס ליום אחר, יום הולדת, מתי יום הולדת. אוקיי, אתה תיכנס בעוד שבועיים אחרי יום הולדת. היו כאלה ש-ש-שזה יצא להם לפני. זאת אומרת הוא פעם בחודש הוא קיבץ את כל

47:29 דובר 2 ימי ההולדת. לילה אחד שכל ה- לילה אחד שכל ימי ההולדת היו נכנסים. זה התחיל בלאגן כי הרבה פספסו את ה, פספסו את יום ההולדת והם התחילו לצעוק. אני, אני לא הייתי מסוגל. מה? על מי אתה צועק? מי אתה? אה זה לא יכול להיות שהוא עשה הדס עצם[?]. זה מה שרציתי לשאול. אבל זה היה נראה כמו שהוא עשה הדס עצם[?]. זאת אומרת, הרי הוא כנראה קיבל צד. אתה עושה את זה. לא אני, לא אני אומר לך לעשות את זה, אתה עושה את זה, אבל הוא עשה את זה כמו שצריך. זאת אומרת שאף אחד לא ירגיש. בשנת תשמ"ג רציתי להיכנס ליחידות, אז הוא אמר לי אחרי פסח כי אני הגעתי ככה בסוף זה ונסעתי יחידות. הגעתי למורזנו[?]. כן. אז אמרתי לו שלפסח אני נוסע הביתה. אז הוא, "אה, אם ככה אתה יכול להיכנס הש-אה השבוע." זה לא בתור יום הולדת, בתור נסיעה. זאת אומרת כן. שילוב. בסדר, אז הרווחתי. שנה אחרי זה לא תכננתי לנסוע וכשהגעתי להיכנס ליחידות אז הוא אמר לי אחרי פסח. אז אמרתי נו, אחרי פסח זה יקרה אחרי יום הולדת. אני לא הולך לבזבז זמן אצל הרבי, להיכנס אחרי, בשביל מה? ה-אם לפני זה, אז החלטתי אני לא נכנס ליחידות. אני אכתוב פתק. בסדר. הגיע שחיי דשעיר[?] אחרי, זאת אומרת התחיל זמן זה, אז ר' שלמה זרחי קורא לי ואומר לי, אה היית ב-- שואל אותי, "היית ביחידות?" אז אמרתי לו, "לא." "אז מתי אתה הולך ליחידות?" אמרתי, "אני לא הולך." אז הוא אומר לי, "למה?" אמרתי כי היום הולדת שלי כבר היה בפסח. בשביל מה אני אכנס לרבי עכשיו? מה אני אגיד

49:07 דובר 2 לו, שהיה לי יום הולדת? זה, זה לא מתאים. אז הוא אומר לי, "מה צריך שנשנה? תיכנס ליחידות." טוב, בסדר. אז אמרתי לעצמי טוב, בסדר, אז הוא אומר יש לי את הדעה שלי גם כן. עבר עוד שבוע וזה היה עדיין היה בבה"ב ואז הוא אומר, "נו, ווען גייסט דו יחידות?" הוא שואל אותי פעם. אז אמרתי לו, "אמרתי לך שאני לא הולך." אז הוא אומר לי, "תשמע בקולי ותלך. אם אתה לא תלך, תתחרט." ככה שלמה אמר לך. ככה שלמה אמר לי. אז אני הבנתי שיש פה רמזים. זאת אומרת, לקחתי את כל המכלול. זה ששנה שעברה התחיל סדר כזה שמ-שמכניסים- מתמידים. כולם בי-ביחד וזה. אז הלכתי ליחידות. הלכתי ליחידות ולא כתבתי שום דבר, רק כתבתי את השם, שמי ושם זה. בלי כלום. בלי כלום. לא יום הולדת, לא, אתה לא... כן, אני הולך ליחידות. אז הרבי מסתכל על הפתק, אומר יום הולדת. אז כששאל אמרתי כן. אז הרבי אמר, "נו, סתם עשית יום הולדת." סתם עשית יום הולדת. זאת אומרת, אני לא זוכר אם הרבי שאל אותי, אם הרבי שאלתי מתי היה יום הולדת. לא, הרבי לא שאל אותי. מתי הייתה יחידות? אמצע אייר? אה, אה, יחידות היה אחרי בה"ב. זאת אומרת, זה כבר היה לפני, לפני ל"ג בעומר היה יחידות וה-והרבי נתן לי ברכה. מי ש... חבר שלי עמד וראה שנכנסתי, כשיצאתי אחר כך ניגש, אמר עשרים שניות. זה, זה היה וזה היה פעם אחרונה ש... למדי כבר הפסיקו להיכנס בחורי. למדי, הרבי תישב[?], הפסיק את זה. ואז, אז, אז הבנתי מה ששלמה זרחי היה אמר לי. הוא ידע כנראה- ידע שהוא הולך להפסיק. שאם אני לא

50:47 דובר 2 הולך לא יהיה יותר יחידות. והוא לא, כמובן לא סיפר את זה והוא כנראה ידע את כל התהליך. בעצם מה שקרה אחר כך התברר. הרבי רצה להפסיק את היחידות כבר בתשמ"ג, ל"ג הוא רצה להפסיק. ליבל ביקש מהרבי ל-לה- כן, ואז הוא הציע לרבי שהוא יעשה את זה בצורה כזו. ואז- כי בעצם אצל הרבי היה שני דברים. זאת אומרת הרבי, הזמן. הזמן. הזמן ו... הקהל גדל גם. הקהל גדל והזמן ואז, ואז הרבי הלביש את זה גם כן. אחר כך הוא לא מה אט-- מ-מ-נכנסים ליחידות. הוא בעצם, קיימת מה שאמרתי לך שנה שעברה? לא קיימת. אז למה נכנסת? כי זה מין ככה להיכנס. הרבי, הרבי אמר למישהו... מין ככה. כן. אז אה, בכל אופן, אחר כך הייתי, הייתי אז ביחידות. הרבי לא הזכיר דבר בינתיים אז. היית בן שמונה עשרה כבר. ל"ד. הרבי בינתיים, הרבי אמר לי, אני כתבתי לרבי כשנכנסתי ליחידות בתשמ"ב, כשנכנסתי ליחידות לפני יום הולדת, אז, אז כתבתי לרבי שסיימתי את ה, את התיקון. אה, ת-את מהתיקון שקיבלת ל... שנה וחצי לפני זה. אז הרבי אמר אז התחלתי בשבע עשרה. בשבע עשרה כבר. וואו. שבע עשרה, כן. בלי תנאים. בדרך כלל זה עם תנאים. היה, אני זוכר שהיו בחורים שהיו בני שמונה עשרה ושאלו את הרבי. הרבי אמר, שבתנאי שתלמיד[?] לך. שיהיה לך צניעות אתה תתחיל להניח. ופה לא היה תנאים. לא היה שום תנאים. הרבי אמר כן, אתה צריך להגיד- כאילו אחרי שתיקנת סגולה חזק, זאת אומרת לא הציע את זה מעצמו, אתה הצעת? לא. הרבי אמר סגולה חזק והתחיל להניח רבינו גם. הוא הציע, הוא הציע וסי-- ואמר שזה כבר. זה היה בהמשך

52:33 דובר 2 לזה. כתבתי שסיימתי את ה... את התיקון שקיבלת כל. כן. נו ואיך זה הופך להיות צאנסטפולטר[?] בחור זה כבר אחרת מ... טוב, בסדר. תשמע. בן בית. מה פירוש להפוך להיות צאנסטפולטר[?] בחור שאתה נמצא שם עשרים וארבע שעות, שאתה נמצא שמה כל יום. אה, אני כשהייתי במוריסטאון דאגתי שאני אראה את הרבי לפחות פעם בשבוע. וואו. אז הייתי אם היה, אז ראיתי את הרבי במוצאי שבת. דאגתי שבשבוע השני שתהיה לי איזושהי סיבה שהגעתי ל-צאנז[?] אז היה, היו נושאים הפרוגרם עם כל מיני מייזס[?] אז, אבל ככה זה יצא. של השבוע שלאחריו. השנה הראשונה גם כן הייתי בשנ"ס[?] אז הייתי מתפלל לפני עמוד אצל הרבי היה. במניינו של הרבי. במניינו של הרבי. זה, זה בעצם הסבא שלי טען גם. אה, כמובן. אתה לא יכול לתאר איזה עליז נשמה זה שהרבי עונה אמן יברוך. בסדר. אז כשהייתי והעמוד היה פנוי אז, אז הייתי מתפלל שם. קראתי בתורה גם כן אצל הרבי כמה פעמים. כן, מתי? קראתי פעם אחרי יחידות. יחידות הסתיים לפנות בוקר זה היה, עדיין הייתי בשנ"ס[?] זה היה בתמוז פרשת מטות. ואחר כך ביקשתי מדוד רסקין יום לפני שסיימתי ימי זכר קדיש, אז הוא נתן לי. ואחר כך יצא לי פעמיים יארצייט שהיה ביום הקריאה, אז הוא גם כן נתן לי כבחור. אם כבר הזכרת את הקריאה אחרי יחידות, אתה היית מהחבר'ה, החבר'ה שכשהיו לילות של יחידות. לא, לא, לא הייתי שם. זאת אומרת אני מדבר פה במוריסטאון אז לא הייתי, לא הייתי. אבל בביה"ח זה היה קיץ והייתי ואז היה, זה היה כמה אנשים מעניינים נכנסו. מי? אמ, איך קוראים לו? נדמה לי הוא היה אחר

54:26 דובר 2 כך מ, מהגודל. אה, נו, הוא היה חבר בית כנסת של, אה, של [?]. אברהם רביץ. רביץ. הוא היה, הוא היה- היה ביחידות ארוכה. היה מהפעילים. כן, הוא היה מהפעילים ביד לאחים, נכון. היה ביחידות לא קצרה כנראה. הוא היה ביחי-- ביחידות די ארוך. אחהם. ואנחנו, הוא היה האחרון שנכנס ליחידות. אז הסתכלנו מפעם לפעם דרך החלון, לא, לא על הרבי, אלא על הרב לראות. הוא ישב שמה, ישב שמה ככה. איך ככה, עם שתי ידיים על הראש? זה כשאני ראיתי זה ככה. זה, זה היה. ואז אחרי יחידות הזו הבנתי כבר שהולך להיות מעין בלבול[?], לא נמצא. אז אני שאלתי את הבחור ההוא, בחור, זה רק זוכר את המקרה. הוא יצא, הוא סיפר מה היה ליחידות? אני, אני לא זכור. איזה עוד אנשים אתה כן זוכר שיצאו מיחידות? אני, אני, אז אני, אני לא הייתי, לא הייתי מסתובב שמה. אני אגיד לך למה. זה היה מעין צוואה של אמא שלי, כשאני אמרתי לאמא שלי שאני רוצה לנסוע ללמוד צאנז[?] אז היא אמרה לי אתה לא תלמד, אתה תהיה עסוק. תסור לא[?]. מי כן נכנס ליחידות, מי לא נכנס ליחידות. אז במילא אני מאוד שמרתי על זה. לא להיות בין אלה שמה. אחר כך כשהייתי בחור בצאנז[?] אז שמרתי על הזמן מתי ללכת לישון כדי להגיע להסדר בזמן. אני, אה, אייזיק שפרינגר אמר לי פעם לפני שנסעתי לשליחות שבזכות שמירת הסדרים הרבי בחר בי. ככה הוא אמר לי. אם הוא יודע מה שהוא מדבר או שהוא חלם משהו דבר. זאת אומרת כן השתדלת שבע וחצי[?] חסידות. שמירת הסדרים היה אצלי. כן. מאוד חזק. אולי אני לא צריך

56:02 דובר 2 להתגאות בזה, אבל זה היה אצלי. אצלי זה חשוב, היה חשוב. חסידים יודעים שאם ילמדו ממך זה רק, רק טוב. אז... בסדר. מעניין. אתה זוכר שהיה זמנים שהרבי הגיע אבל כשלמדת בחסידות שזה... הרבי הגיע. והיהודים היו מספרים שלפעמים היה קורה שהרבי מגיע מוקדם. במנחה שלנו הרבי היה מגיע באחת עשרה, באחת עשרה וחצי, שתיים עשרה ומאנטאג דאנערשטאג, שני וחמישי היה מגיע בעשר. לקאסטל[?], כן. כן, זה היה. ואיך היה בכלל הסדר? אם כבר התבשל- אני זוכר ש-שבת שובה, איזה שנה זה היה? היה שבת שובה אחד שהרבי הגיע מאוד מוקדם לסן פרננדו[?] וניגש שהוא נכנס לסן פרננדו[?] ניגש לדלת של המקווה וזה היה נעול. אבא של משה[?] היה שמה והוא שאל. שמואל היה בחדר. בחדר כן. הוא שאל, הרבי שאל אם מישהו נמצא פה ואז הוא יצא שם טוב. והרבי ביקש אם אפשר לארגן שהמקווה יהיה פתוח ביוניון כי הוא רוצה ללכת למקווה. זה היה שבת שובה בבוקר פעם אחת. מקווה ביוניון? כן, הרבי היה הולך למקווה ביוניון. הוא היה במקווה? כן, כן. לא, אני יודע את זה בהמשך, אבל גם בשבת הוא הלך גם. שבת הרבי ביקש. אני זוכר שהיה פעם שבת אחת שאחרי התפילה הרבי הלך למקווה. זה היה שבת, זה היה בחודש, בחודש אייר תשל"ג. חודש תשל"ג היה שבת לוח וברנגן[?] ואחרי התפילה הרבי הלך, הלך למקווה. ראו שהטלית מבצבצת מתוך המעיל. אני זוכר בן יומן[?] הרבי אמר לו והוא סידר שיהיה שמה, שידעו כי הבחורים היו שם גם כן באותה שעה עדיין. שידאגו שידעו שהרבי, שהרבי מגיע. זה אבל ככה הרבי היה מגיע תמיד בזמנים יותר מוקדמים. אני זוכר שהיה פעם אחת. זה סיפור שפרסמו

57:58 דובר 2 כבר במו לעורף הברגן, ש-שני בחורים היו מלווים את הרבי מהבית לסן פרננדו. בלילה היו מלווים שלושה בחורים, ביום מסן פרננדו הביתה מהבית לסן פרננדו. אז מי שהיה ממונה זה היה אומר תמיד לבחור שצריכים להיות. זאת אומרת בשבת בבוקר כדאי להיות שמה כבר בתשע, תשע ורבע. לא יותר מאוחר כי אז זה התקופה שהזמן שהרבי הולך. שבת עם בחורים היום נוכל להיות שמה בשמונה, כי בדרך כלל שמונה, שמונה ורבע הרבי יוצא מהבית, אז או היו מגיעים יותר מוקדם. אני זוכר שזה היה שבת לפני ראש השנה תשל"ח. ל"ט. ל"ח לפני ראש השנה ל"ח. זאת אומרת בשבת- אלו המגיעים. זה צריך להיות מירסטילן והגענו ברבע לשמונה וחיכינו. וזמן עובר והרבי לא יוצא. הרבי לא יוצא ושעונים אין לנו זה שבת, אבל הרגשנו שהזמן עובר. אז עבר איזשהו גוי, שאלנו אותו אז הוא אמר שזה כבר שמונה ועשרים. חשבנו מה קורה, אבל אנחנו מחכים. אבל עוד קצת זמן- איפה עמדתם על פרזידנט? היו עומדים לפני הבית של הרבי, על הצד. זאת אומרת על הצד של הבית של הרבי, אבל על פרזידנט. היו מחכים שמה והרבי וזה עובר עוד קצת זמן. שואלים זה כבר אחרי שמונה וחצי, שמונה שלושים ושתיים והרבי עדיין לא יצא. פתאום הדלת נפתחת והרבי יוצא. "וואו וואַרט מען? מיר זענען שוין לאַנגע צייט אין סן פרננדו" על מי אתם מחכים? בעלי כבר מזמן בסן פרננדו. הרבי יצא בשבע וחצי. בסדר, לא היה כי אני, אין כזה שהרבי לא יהיה בשמונה וחצי בתילן זה לא. כן. אבל מה שהרבי צן תפסה שאתם סתם. אני זוכר ערב פסח תשל"ז הכריזו ששך פסח יהיה, ערב פסח היה שבת. הכריזו ששך

59:50 דובר 2 זה יהיה ברבע לשבע ולא שבע ורבע. זאת אומרת הגיע הזמנים וזה, אז יכלו להתפלל בשבע ורבע. פה היו צריכים להקדים אז הכריזו על רבע לשבע. בגלל הסבת הזמן מקיץ לחורף. כן, כן, ואני הייתי גם כן. זאת אומרת שלחו אותי להיות שמה. ללוות. ללוות והרבי יצא מהבית שתי דקות אחרי שבע. הרבי פשוט קפץ, רץ בקפיצות. זה היה, זה היה מחזה לראות. והרבי הגיע בשתי דקות אחרי שהרבי הגיע, זה היה בדיוק פה, הוא ירד למטה עם הטלית, מלובש בטלית. היה פעם אחת שהלוינו את הרבי מהבית ופש-- לפני שהוא פנה לאיסטרן פארקווי, אז בחורצ'יק, איזה קופטי[?] ששייגעץ גוי ניגש לרבי, שאל איפה לוקחים את האוטובוס לפרוספקט פארק. ואז הרבי נעצר והסתכל ואחרי הרבי אמר, עשה ככה עם הידיים. כאילו הוא לא יודע. כאילו הוא לא יודע. אז התפלפלו אז הבחורים. יכול להיות שזה היה יהודי. שמא היא ועם גוי מותר להגיד לו? יכול להיות שכן. ככה אנשים יכולים ניגשו לרבי ו... זה, זה אנחנו אמרנו. הוא ניגש, זאת אומרת אתה אפילו לא תופס, כי רגע זאת זה נראה עובר אורח. עובר, כן. זה לא מישהו שלנו וזה. הוא עובר והרבי הולך. אז מה אנחנו נגיד לו? אסור לך ללכת? הרבי בוודאי לא רוצה את זה. אז ופתאום הוא שואל את הרבי והרבי עוצר, ככה מסתכל אחורה ועושה עם הידיים. אם התחלנו לדבר כבר על סדר הזמן בשנים שלך בל"דים, אתה הרבי, הרבי היה הולך להיות בבית בסביבות חמש שש ארוחת ערב. כן. חוזר מיד? בחורף הוא היה חוזר לפני, היה, זה היה נראה לי שלושת רבעי שעה בערך אם אני זוכר, זוכר נכון. וכמה זמן, בלילה שזה לא

1:01:45 דובר 2 יחידות בדרך כלל מתי הרבי היה נשאר בחדר? אחת עשרה, שתיים עשרה. ו... כן? המשקים היו נשארים עד הסוף או...? אני זוכר שבתקופת יחידות חדקוב היה נשאר עד הסוף. ולגרונר היה עד הסוף. לא זוכר בנימין. לא. ביומן היה ביחידות שלגרונר לא היה שגרונר נסע לארץ אז בגלל שהסבא שלו נפטר אז בנימין היה עומד ביחידות, בדלת. אני זוכר שזה היה שבדרון[?], נכנס ליחידות באותו תקופה. רבש"ם שבדרון[?]? רבש"ם שבדרון[?]. ו-ו-והוא היה שמה והרבי דיבר איתו ואז בנימין פותח את הדלת. זאת אומרת, לזרזו היינו. למהר אותו, לזרז אותו. אז היה כמה פעמים השבדרון[?] אז הוא הסתובב לראות מי פותח את הדלת כל הזמן. אז הרבי אמר לו, "זעט אויך די ירושלימער". כן, גם ירושלמים. כן. גם עלינו הרבי יכול היה להגיד את זה, גם ירושלמים. כן. זה אני זוכר. אני זוכר שבנימין צרכוני[?]. הוא היה הרבה זמן? אה? רבש"ם שבדרון[?] היה הרבה זמן ביחידות? אני כבר לא זוכר. היה חצי שעה, קצת יותר. אז תשע ל-תשע ל"ד, כל הזמן של ה... מלחמת יום כיפור. תשע ל"ד היה מלחמת יום כיפור. הדרס וויימונה[?], הכל היה, הרבה דברים היו. אז היה, דרס וויימונה[?] היה, כן. אה, זה היה, הרבי דיבר ב-ב-בט"ו תשרי, הסיום, אבל דמשק מנוחסי[?] זה היה פלא ש... דמשק מנוחסי[?]. כן. הרבי דיבר על איזה גימור זה, שכחתי איזה גימור זה, אבל הרבי דיבר על הנושא הזה. ואחר כך בערב עם כיפור קרה משהו מאוד מעניין. ה-האדמו"ר הרבי פוסק שבערב עם כיפור, גם בערב-- יש כאלה שפוסקים שבערב עם כיפור, שחל בשבת אומרים מועדין ומלכין בשבת. ככה לא אומרים. אבל מכיוון שלא אומרים עם כיפור מועדין ומלכין אומרים בשבת. אהמ.

1:04:02 דובר 2 אדמו"ר הרבי פוסק שגם בערב שבת לא אומרים מועדין ומלכין. שמועדין ומלכין לא אומרים. ואצל הרבי אני זוכר, ל"א היה שבת ולא אמרו מועדין ומלכין ו-ו-אני לא ידעתי מאדמו"ר הרבי, אז מישהו, אז אמרתי למישהו שהיום אומרים. אמר לא, בחב"ד לא אומרים. אהמ. ואתה תראה, בסדר. ואכן הרבי באמת לא אמר. סגי גי[?] ל"ד היה גם כן אותו כרייס ושמרלינג[?] מתל אביב היה שמה. וזאת אבינו מלכנו. זאת אומרת הרבי זוכניס[?] זה ניט ריכטיק. וזה הרבי בצון[?]. ככה הוא אמר. ככה הוא צעק. היה לו כזה קול זה. הוא אמר שאומרים ואתה אמרת לו שהרבי אומר שלא אומרים. אתה אומר אתה תראה זה לא נכון. ובסוף הרבי אמר אבינו מלכנו. אז זה היה פלא. זה היה פלא. אבל זה, זה היה כנראה גם כן קשור עם, עם מה שהרבי הגדיר כדיבור ליודע מניבוא[?]. זה הרבי דיבר על משהו. שלח את הילדים. שלח את הילדים בקיץ להתפלל. כן. זה היה שם מה שהיה בל"ג שבת חזון שהרבי קרא לכל הילדים שמצויים ב-770. מי שלא הגיע לגיל בר מצווה או בת מצווה שירד לפארברענגען וייתן לו לחיים. אז הבנות ירדו מלמעלה. זה היה בעצם בת שנית בת מצווה גבוהה בעצם כותיסה[?] והפריגוש[?] של שמחת בית השואבה והגיעה. אני זוכר ברל גנזבורג גר במונטריאול, היה ממש לפני בר מצווה אבל היה עם כובע כבר. דרך אגב, שם בניו יורק אז מתחילים ללכת עם כובע. לחודשיים שלפני. כשמתחילים להניח תפילין. כן. פה בארץ לא מקפידים על זה. תלוי תלוי עם קהילות. בזמן האחרון אולי נהיה שינוי כי זה נודע להם מה שהרבי מה שהיה פעם. מה היה? היה פעם בחור עבר עם

1:05:40 דובר 2 בלי כובע ואמרו לרבי. ההורים אמרו הוא התחיל להניח תפילין היום. אז הרבי אמר, "אז למה הוא הולך בלי כובע?" כן? כן. כלומר בדולרים? בדולרים כן. אהמ. או, ברוך השם שחידשת לך. חידשת, חידשת לי הרבה דברים. זה נו, אז ברל גנזבורג בא. ניגש והרבי שאל אותו אם הוא עדיין לא בר מצווה. ככה זכור לי. אני זוכר שתשמע, אני הייתי פה בארץ. באתי לבקר את הסבא שלי אחרי פסח לל"ג. זה היה נראה כל כך טוב המצב. בסופו של דבר הלכת בירושלים בעיר העתיקה לא היית צריך לפחד משום דבר. ופה הרבי מתחיל לדבר איתך. אדם מצב זה נשגות[?]. זה המצב לא טוב. אז אני הרגשתי שהרבי מספר לנו שהולכת להיות מלחמה. שכבר כן, כבר הרגשתם. ובאות לראות איך שהרבי עשה עם הילדים כל כך הרבה דברים. פעילים עם ינקה מסעדות[?]. זה היה. הרבי התחיל לדבר על זה כבר בל"ג בעומר. הרבי התחיל כבר לדבר. זאת אומרת הרבי לא יצא לפארברענגען בל"ג בעומר. נכון, בל"ג בעומר לא. אבל זה היה הנושא היה מסביב פעילים וינקי מסעדות[?] למה המנצח רבך[?]. אז פרצה המלחמה. זה הידיעה הגיעה לתוך 770 הידיעה הגיעה באמצע מוסף. מה, מה באמת טוענים שבאו לרבי? הרי באו לכביסה[?]. יש בזה אמת מה? ככה ככה סיפרו. מה היה אז? ביום אמר לרבי שפרצה מלחמה. מתי, מתי ביום אמר? אחרי מוסף. בהפסקה, בהפסקה בחדר? שהרבי עלה לחדר לפני שהוא נכנס לחדר. ככה דיברו אז ב-770 זה אני זוכר. דיברו על זה הרבה מה הכביש[?]. ואתם המתפללים שמפטפטים התפילה כן, באמת ידעו באמצע מוסף. אני זוכר שמישהו נכנס באמצע מוסף ואמר שיש מלחמה בארץ ישראל. אחרי זה שהרבי ירד ממנחה

1:07:33 דובר 2 ראו עליו משהו? מראש? אני, אני מראש ראו. מראש ראו את הרבי. אחרי זה יש תאריך זה פאספורט[?] צריכים ללכפון[?]. הרבי עלה לכיסא או לא? כן. בל"ד היה מה היה בל"ד? בל"ד עשו מדרגות. לא, הרבי לא עלה לכיסא. אם אני זוכר נכון. אני שומע. ל"ד הרבי היה, היה על בימה. התפילות של תשרי היו על בימה פעם ראשונה שהתפילות היו על בימה. מל"ד היה בימה פעם ראשונה. כן. בפועל והרבי לא עלה לכיסא. ככה זכור לי. ככה זה, לא הייתי שמה לוויכוח הזה, לכן. אחר כך היה כן. אני זוכר שנה אחת הרבי כן עלה על כיסא, עלה בימה. עד מ"ב ספרו לי. כן. לא, אני משנים מל"ח כבר הייתי אבל אחר כך לא הייתי. אני זוכר ששנה אחד היה עשו כזה, אה, אה דרגש כזה של מדרגות כזה. מדרגות יוצאים אחרי זה. והרבי עלה על זה. זה כבר היה בשנים שלי, אפילו זה כבר זה במ' ובנ'. אבל מל"ד אתה גם זוכר שהרבי לא עלה. הרבי לא עלה. ככה זכור לי. אבל היה מאוד, אבל היה כן שמחה. שמחה היה מאוד חזק. אחרי זה היה עוד משהו. אני זוכר מרבי יענקל כץ, רבי יענקל כץ אז ואותו שהוא תמיד היה מספר בבני ברק שניסו להביא לרבי פאן למחרת ביום ד' תשרי בני ארץ ישראל. הרבי יצא לאוהל והרבי לא, או למקווה. הרבי אמר שהוא לא הסכים לקחת את הפאן ואמר, "למה אתם בוכים? תכתבו בשמחה." אתה זוכר משהו כזה? מה שאני זוכר שזה היה בחול המועד סוכות. חול המועד סוכות ניגשו לרבי וביקשו. הם הגישו פאן. זאת אומרת זה אני מספר לך מה שמישהו סטון[?] סיפר לי שהוא היה

1:09:17 דובר 2 אחד מהאנשים. והרבי אמר שמחה. למה כזה? הרבי אמר . אבל אני נמצא בקו השמחה. . למה אני נמצא בקו השמחה? למה אתם מנסים למשוך אותי לקו הפוך? כן. תיסעו אתם לציון. תיסעו לציון. ואז אני זוכר שעמדתי שמה קרוב אז מישהו הוציא כסף. "תעשה לי טובה, לך תקנה לי בקבוק משקה, כי אנחנו עושים ליל ואנחנו רוצים להגיד לחיים." ואני אמרתי שהייתי, חיכיתי לסבא קנייה משהו, לא יכולתי. אחר כך שאלתי אותו, "הסתדרת?" אז הוא אומר לשתות בסוכה דוד. תפסנו שהם שמה סוכה אז... אז זה אני זוכר ש-שהיה אז. היה את הפארברענגען בסוכות, אז גם הרבי- אז היה הפארברענגען בסוכות בליל שני של סוכות. זאת אומרת גם כן היה חמישי, שישי. הרבי התוועד ביום חמישי. הרבי יצא מ-770 אחרי ללכת הביתה ביום ראשון של חג. אז היו המון חבר'ה שעמדו מסביב לרכב משטרתי שהיה שמה, כי אחרת אי אפשר לשמוע חדשות. ומסכים. אוקיי, זה אני זוכר ש-- זאת אומרת שהרש"ג ביקש ממני לברר אצל הרב קליין מה, אם יש חדש. באמצע החג. באמצע החג. אז הלכתי אליו, אמרתי שהרש"ג ביקש. אמרתי לו שהחליטו שהולכים על דמשק. אז זה מסרתי לרש"ג. זאת אומרת היה להם מקום. זאת אומרת, נדמה לי שהשאירו רדיו פתוח לכל החג בתוך המסדרות. אבל פה הם המון בחורים עמדו מסביב לרכב המשטרתי והם שמעו כנראה את החדשות והרבי יוצא מ-770 ודרך כלל כשהרבי היה יוצא אז מיד היו מרגישים והיו מתפזרים. ופה הרבי ירד, עבר את הרכב המשטרתי ואף אחד לא זז. הרבי עצר להסתכל פעם. הרבי עבר להסתכל אחורה עוד הפעם וזה שהרבי לא היה מרוצה. ואז, אה- איפה שהרבי עבר

1:11:21 דובר 2 להסתכל עוד הפעם? הרבי הלך, הסתכל חזק על זה שעומדים מסביב לרכב המשטרתי. אחר כך הרבי המשיך הלאה והסתובב. וחזר, אה, הסתובב. הסתובב, הסתכל, הסתכל שוב פעם ואחר כך הוא הלך הביתה. אחר כך ש- אז לא היו מלווים אותו? כנראה שכן היו מלווים. והבחורים לא העירו לו, לא? הבחורים עשו את שלהם. הם לא, הם לא זה, הם לא יכולים באמצע ככה. אז אחר כך הם תפסו החבר'ה, תפסו כבר. כשהרבי חזר למנחה אחרי מנחה הרבי הודיע שהולך להיות פארברענגען וכולם הבינו שכנראה הולך להיות איזה לא כל כך נעים. ואכן הרבי התחיל את הפארברענגען. שבמקום- מה שמבקשים זה לקיים בשמחה וזה לקיים פארברענגען וזה לקיים אף על פי כן- לא, לא פארברענגען. אז הרבי בטון מאוד- כן, אף על פי כן זה מפנומעם עם את. הרבי דיבר מאוד, מאוד, מאוד חזק, לא נעים מזה. מה על זה שילכו לשמוע חדשות? על זה שעסוקים בדברים בדברים של מוות או בדברים יותר גרועים מזה. ואז הגיע שמחת תורה. שמחת תורה היה שמח. כן. מתי היה? כן, זה היה כבר במל"א. ציון השם. ציון השם, אבל פה היה. אבל בכלל אני שמעתי פעם מרבי יואל. הייתי בחור צעיר, אז רבי יואל בכלל לא היה אדם שמדבר הרבה רגש חיצוני. כן. אז אני זוכר שפעם הוא אמר וזה. אני כן. זה הקדמה למה שאני רוצה לשאול אותך. הוא אמר שאצל הרבי ראו גם בחגים שראו כבר סוכות, היה שמחה. ברגע שהרבי אומר הרבי נכנס למעריב של שמיני עצרת לפני הכובע, לפני ההפסקה של לפני הכובע, רק למעריב. כן. הפנים היו, הוא אומר זה היה כדי להתבטא כזה באיזה געגוע. רק לראות לרגע

1:13:11 דובר 2 את הפנים האלה, השמחה. נכון מאוד. אני אומר תתאר קצת כאילו סתם סוכות לא משנה איזה שנה כאילו. כן, נכון מאוד. אצל הרבי שמחת תורה זה היה השמחה. זה משהו היה אחר לגמרי. לא. עובדה. שמחת תורה מיוחדת. שמחת תורה היה עוד יותר שמח משמיני עצרת. לא משמיני, אפילו שמיני עצרת כאילו. יותר משמיני עצרת. כן. אבל כבר בשמיני עצרת ראו. כן. שמחת תורה מיוחד שאתה זוכר? איפה עמדת בהקפות? איפה עמדתי בהקפות? בכל דבר עמדת קרוב ברוך השם אבל. נראה לי. עמדתי על הפינה של הבימה של פארברענגען. בימה של פארברענגען. זה המקום שהרבי כינה, כינה בי. כי יכול לראות את שתיהן. גם זה וגם זה. והיה לי באמת בשערי מראה היו לי הרבה אורחים. היום על המקום הזה שכבר הרבה שנים שלא הייתי בשמחת תורה, עומדים שם כל הבני דודים ואחיינים שלי, כולם על מקום אחד. איפה הסבא היה עומד בהקפות? ר' מנדל. על הבימה של הרבי יותר קרוב זה. שהזקנים או שלא הוא. הזקנים. כן, הוא היה הולך בהקפות עם הרבי גם כן. זאת אומרת בהקפה הראשונה עם השביס. אז הוא היה גם כן מחובר. חוץ מחוץ מהרבי ורש"ג. הם היו רוקדים יחד. כן, היו מזמינים עוד זקנים. מי שהלך ראשון כל הספרי תורה היו תפוסים. מי שהלך ראשון היה החזן, הרבי השני רש"ג השלישי ואחר כך היה עוד איזה חמש שש אנשים. הם כולם עמדו בצד עם הספרי תורה ורקדו והרבי רקד בעיגול עם רש"ג. כמה זמן היה רגיל ההקפה של רש"ג עם רש"ג? עם רש"ג זה היה המינימום בגלל שרש"ג היה חולה. כמה זמן? זה היה רש"ג. התאמץ כמה שהוא היה יכול וראו עליו שהוא

1:15:00 דובר 2 מתאמץ לרקוד כמה שיותר. אני אגיד לך את האמת, כשפעם ראשונה שרש"ג לא הגיע להקפות. במ"א. במ"א אז אז ידעו שהפעם ההקפה הולך להיות הרבה יותר ארוך. אחר כך היה הוא הגיע כן, שנה אחת הוא הרגיש לא טוב, אבל הוא התאמץ כן להגיע. תש"ח. אני לא זוכר מתי זה היה. תש"ח שהוא התאמץ ואז הוא עלה למעלה. אז החזירו אותו למעלה. זה אני זוכר כבר. לפני, לפני ש.. לפני ההקפות וראו שדי היו מבינים. אוקיי. לא, זה תש"ח היה. הוא הרגיש ממש לא הוא היה במעריב ואז החזירו כל ש כאילו הוא הגיע להקפות והוא. כן. אולי בהקפה הראשונה הוא קנה כבר מהפסוק אם הוא היה אבל. בפסוק אם הוא היה. כן. אחר כך זה עוד אפיזודה שאני זוכר משמחת תורה תש"ח. או. שבשמחת תורה היה הרב טדשבסקי [?] היה מוכר את הפסוקים, וכש אחרי שהרבי סיים את הניגון הראשון שלפני אתה הראת הוא התחיל להכריז. אז הרבי קרא לו והרבי אמר לו משהו והוא חזר למקום איפה שהוא עומד זה והרבי אמר, ה-הרבי בליל שמחת תורה, בלילה. אז אנ"ש. כן. מה פירוש על חשבונו? כאילו הוא קנה להם- הרבי קונה את הפסוק ומכבד את- ואמרו שהרבי, היו מכריזים הרבי קונה. כן, כן. איזה פסוקים? מסוימים? לא... לא זכור לי שיהיה פסוקים מסוימים. בלבד היה חוץ מאדרת ואמונה שזה כולם זוכרים. אגב, זה היה שמיני עצרת או שמחת תורה? אדרת ואמונה היה שמחת תורה. שמחת תורה. היה גם שהרבי ניגן את הפסוקים של ההקפה הרביעית, משהו. מיץ השם ברומי רצינו אם כן אם מעיז ומין כל אדם. עשה עם שתי הידיים. עשה עם שתי ידיים. שם כבר את הסידור חזרה.

1:18:31 דובר 2 כך הרבי עמד עם הפנים לציבור, עם הסידור וקרא מתוך הסידור לא, מה שיש לו. כל ההקפה הרבי המון גם בהקפה שהוא לא רוקד, הוא היה. בכל אופן, הרבי היה אומר, זאת אומרת החזן שהרבי הלך להקפה ראשונה ושביעית. אז החזן אומר 'ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו'. כן. ואת הפסוקים עם האותיות היותר קטנות. הרבי היה אומר כשהוא היה חוזר למקום שלו. אחרי ההקפה? אחרי ההקפה, הרבי היה אומר את הפסוקים עם האותיות הקטנות. לא תוך כדי ההקפה. לא תוך כדי. זה מתפרש שהיית ולא ראית דבר כזה. הייתי, הייתי ילד. זה זה מציאות. רק שנייה, זה מעניין. לא רק ראשון ושביעי, אלא כל ההקפה זה היה. זאת אומרת, הרבי היה עומד על המקום שלו וכשה... והרבי היה מסתכל על הציבור. זאת אומרת בין ההקפה להקפה הרבי מסתכל על זה. ואיך שהרבי הרי עצר את ההקפה. הרבי הפסיק לנגן. נגמר ההקפה. אחר כך היו מביאים את הספר תורה. הרבי כשעשה ספר תורה הרבי מסתכל על הספר תורה. זה בכלל לא סדר כשספר תורה הולך ומסתכל עליו. כן, אבל כן. אז בעצם מה שקרה כאן. מלווה אותו עם העיניים. הרבי חזר למקום שלו ואמר את הפסוקים הקטנים. אחר כך לקחו את הספר תורה מהרבי ואחר כך הם התחילו להביא ספר תורה לאחרים. הרבי עמד ומסתכל. מסתכל שמחזירים את הספר תורה לארון קודש. לא, לא החזירו כובע ההקפה, היו מעבירים מאחד לשני. לא היו מחזירים. לא היו. זה גם דבר. זה מה שזכור לי. פה יש כאן שני מנהגים מעניינים. אני... שנייה. זה אני זוכר. את הפסוקים הקטנים, מה שנקרא אותיות קטנות. הרבי היה אומר אחרי ש- אחרי שסיימו את

1:20:03 דובר 2 הניגון, את הניגון. כל השנים. זה מה שאני אומר לך. הרבי עומד מסתכל, התכוננו ללכת להקפה ואז החזן מתחיל. זאת אומרת מי שמישהו היה מכריז מי, את מי מכבדים עם הכובע. זה מכובד עם הכובע, זה מכובד עם הכובע. אחר כך החזן מתחיל להגיד את ה'הושיעה, המלך יעננו ביום קראנו', ואז הרבי מסתכל ואז היו מתחילים את הניגון ואז הרבי היה עושה עם הידיים. בלבד כשהרבי התחיל לבד ואז הרבי התחיל לעשות. ברגע שה-- והרבי עם הפנים לציבור עד שהרבי הפסיק לעשות עם הידיים, אז הפסיק את הניגון ואז הרבי היה מסתובב לקיר ואומר את הפסוקים הקטנים. כשסיים עם פסוקים הקטנים שוב פעם הרבי עם הפנים לציבור עד ש- ואז מתחיל ההקפה הבאה. מתחיל ההקפה הבאה, כן. ככה זה נראה בחוץ לארץ. זאת אומרת, לא הרבי אומר את הפסוקים, החזן. כאילו כל ההקפה יש מי שמוביל את ההקפה כמו- וכולם אומרים אחריו. כן, אז יש לך אבל- אבל הפסוקים הקטנים הרבי היה אומר אחרי שסיימו את- וכל הציבור- את הניגון. והציבור גם היה אומר את זה אחרי? מי ששם לב, אה, כ-כ-כנראה כן, אבל לא הציבור לא שם לב. כל פעם שאני מספר את זה, זה היה- זה ממש שינוי. ראיתי את זה מדי שונה ושונה ואף אחד לא- אבל גם היום בבית הכנסת של אנ"ש לא נוהגים ככה. כן, אה, לא הציבור לא יודע מזה. אומרים את זה בהפוך כסף. אומרים את זה מייד. נכון. מייד, כן. הרבי אמר את זה אחרי, גם בהקפה שלו וגם בהקפה- כל ההקפה מייד אחרי ה'יעננו ביום קראנו'. אז היו מתחילים לשיר את הניגון ואז זאת אומרת הרבי הסתכל על הציבור ואז היו

1:21:35 דובר 2 מתחילים לשיר, שרו את השיר והרבי פנה לקיר- וגם בהקפה שלו, זאת אומרת ההקפה השביעית למשל- אותו דבר. את כל ה-- את שמע ישראל ברוך שם כבר הרבי אומר אחרי ההקפה. אחרי, אחרי שהוא חזר למקום שלו אז הוא אמר את הפסוקים. הוא כבר מסר את הספר תורה ואמר- יוצאים ככה שתשמע ישראל ברוך שם. בעצם הוא אומר בסוף ההקפה. כן, כן, לפני שהכניסו עד כאן ואז היו מכניסים את הספר תורה חזרה למקום, ומכריזים עד כאן ההקפה ז' ואז היו אומרים "ריבונו". עכשיו עוד דבר שט"ו של ל'-- רגע, אז בל"ד שהתחיל לשיר. אז זהו, זה מה שאני לא זוכר. האם זה היה... זאת אומרת, זה היה- אמור להיות חזן. זה היה במקום, זה היה במקום הניגון ששרים כשרוקדים. זאת אומרת, רצו להתחיל ניגון ואז ראו שהרבי לא רוצה שיתחילו ניגון כי הוא רוצה לבד והוא לקח את הסידור והוא פנה לציבור. הוא התחיל לשיר. הסתובב מהפנים לקיר לפנים לציבור? כן. הסתובב עם הסידור? עם הסידור, מחזיק את הסידור בשתי ידיים והוא מתחיל, "מי ציוץ השם ברו מי עשינו אם וכל הציבור צה לחיי אל אמים" וככה עד שהוא הגיע ל"נימס בן נצח" ואז הוא שם את הסידור עליו ואמר "נעים ייש בי מין נכון נצח." עם שתי ידיים. כן, עם שתי ידיים. וזהו. לא היה את זה בשיר-- בהקפות אחרות. זה הכל. אני לא זוכר אם שרו אחרי זה עוד ניגון. זה אני לא זוכר האם זה היה המשך לזה. אבל זה היה פעם אחת ויחידה. אחרי זה מתי שהתחיל הדרש והאמון, איך זה התחיל? מה, הדרש והאמון של הצרפתים? זה היה- ההקפה החמישית. זה היה בהקפה החמישית.

1:23:09 דובר 2 הרבי אמר ש-ש-ש-ש-שיכבדו עכשיו את כל הצרפתים אה, ההקפה, וכל הצרפתים התחילו להגיד כי זאת אומרת אין, לא היה ספר תורה, אבל הרבי רצה שכל הצרפתים יהיו בחס בתוך, בתוך הזה. והרבי ככה עומד ומסתכל וכבר רצו להתחיל לשיר ו... כי אמרו כבר את הפסוקים של זה ורצו, אבל הרבי ככה עדיין מסתכל והרבי לא נותן. והרבי ש-ש-שאל, "האם כולם נמצאים?" ואז כשאמרו לרבי כן, פתאום הרבי התחיל- אז הם כולם היו בחוץ באמצע 770 והרבי היה ב-ב-בבית שלו. במקום שלו, כן. ואז הרבי התחיל "הדרש לך אל אמים" ואיפה הניגון? אף אחד לא מכיר את הניגון, אבל כולם ראו שהצרפתים מכירים את הניגון והם שרו את זה עם החלק השני גם כן, שאחר כך הרבי, זאת אומרת, הרבי שר, יש חלק שני לניגון "אה אה אה אה אה אה" זה, והרבי לא, לא גער על זה וזה נשאר ככה. ואחרי ההקפה, אחרי שהרבי הלך לחדר, אז מוטקה בר טולשבסקי[?] עמד שמה ולימד את כל הציבור את הניגון "מזל זכותנו". הוא הכיר את הניגון מצרפת. עכשיו ככה, בט"ו שוות היה פעם ראשונה שהתחילו בחב"ד את הנושא של כתר בספר תורה. מה, בספר תורה של משיח? של משיח. עכשיו, זה עדיין לא היה, זאת אומרת היה שני ספרי תורה. היה ספר תורה של משיח, אחר כך היה ספר תורה שמצוי שבס הרבי הכניס, ואז ב- בסיוות מתי? אה? בסיוות מתי? בסיוות שבט. לפני הפארברענגען הרבי ירד עם ספר תורה- עוד ספר תורה. עוד ספר תורה. היה שני ספרי תורה שהיו שמה למעלה בחדר של שמואל, אחד עם כתר זהב ואחד עם כתר כסף. עכשיו, כשהיו מוציאים ספר תורה של משיח זה

1:24:55 דובר 2 היה עם הכתר. עכשיו הם היו מוציאים ספר תורה של משיח במפטיר ביום טוב. אז אחד היה בלי כתר ואחד עם כתר. אז הרבי אמר שזה לא מתאים שיהיה אחד בלי ואחד עם כן. אז שמילא, שיורידו את הכתר מהספר השני וישים את זה על הספר תורה- שקוראים בו. אז ואחר כך וההקפה בל"א, אז הוא השאיר ספר תורה בלי כתר, היה בלי כתר. והרבי אמר לא לרקוד עם הספר תורה, גם כן, שמי שלוקח את הספר תורה היה החזן והוא עמד בצד. הוא רק עמד שמה והוא לא רקד עם הספר תורה. ככה זה היה בט"ו של ל"א. אבל אחר כך הרבי, בט"ו של ל"ב הרבי כבר שאל למה אין כתר. אז אמרו בגלל שזה ההקפה מתנצלה רבה מה, מהשאיר את הכתר. אז שנה אחת היה בלי כתר ולפי זכור לי שזה היה בט"ו של ל"ב כבר החזירו את הכתר ו- ואז הרבי אמר שירקדו עם הספר? כן. שנה אחת בהתחלה הרבי לא. ככה, ככה זכור לי. הספר תורה השני שהרבי הביא, יודעים איפה הוא? זה היה גם ספר שהגיע ממרוקו. מתוניס היה. מתוניס. וגם זה היה אז עוד. זה היה ספר תורה. היה גם פעם שאומרים שפעם היה סתם ספר- היה שהרבי ביקש שביום גורדצקי[?] יהיה שמה והוא פתח את הארון שהרבי הכניס את הספר תורה. יש תמונות מזה שהרבי- כן. מגיע עם הספר תורה. אחרי זה ט"ו של ל"ה? מה היה בט"ו של ל"ה? לא, אני שואל מה. מה, בהקפה? לא רק ההקפה. בל"ד, ל"ה. רגע, הטנקים. קצת על הטנקים. טנקי המבצעים. התחילו בקיץ ל"ה. עכשיו שבע. שבע, כן. הרב שמואל גרייזמן היה מהראשונים שארגן את זה.

1:26:43 דובר 2 שלום דוכמן, מה שמם? גם כן. ואז, זאת אומרת, זה היה טראק עם מיקרופון בכדי להניח תפילין. זאת אומרת המבצעים היה כבר, מבצע מזוזה כבר היה, אבל אז, זאת אומרת הדגש היה על מצות תפילין. מה פתאום? מאיפה הגיע הרעיון לקחת משאיות? למה? למה החליטו את זה פתאום? כנראה יותר בגלל שזה יהיה מקום איפה שאנשים יכולים להיכנס ואפשר לנסוע עם רמקול וכדי שזה יהיה מפורסם יותר. ואחר כך קיבלנו, זאת אומרת, קיבלנו ידיעות שהרבי מאוד מרוצה מזה. אז, אז זכרו יותר. זה היה טראק, זה לא היה עדיין את הקרוואן עם המקרן. כן. זה עשו בחורף ל"ה כי זה בחורף אי אפשר לנסוע עם טראק. ואחר כך- טראק זה כאילו משאיות יותר פתוחות. ואחר כך הרבי התבטא שזה טנקים נגד האסימילציה. אז מישהו צייר טנק, זאת אומרת כמו כבר התחילו לעשות סיפורים מזה. איך עושים תפילין בטנק. הרבי גם עבר, היה עידוד משהו שהרבי פעם היה, הרבי הגיע מהבית, משהו היה. כן. אז כשזה התחיל להיות יותר ויותר באותו קיץ, יש את התמונה המפורסמת איך שהרבי עומד עם עצים מסביב. אבל זה הרבי נעמד להסתכל על הטנקים, איך שהטנק, הרבי היה מגיע לכניסת התורה, אז הטנקים היו יוצאים. זאת אומרת, רק מכל אלה שנסעו בטנקים לא היו בכניסת התורה. שמעו כניסת התורה קודם. יצאו לדרך בעשר כשהרבי הגיע והרבי נכנס לכניסת התורה אחרי זה. זה היה כל הקיץ. בעצם הישיבה בקיץ בכלל הייתה ישיבה מאוד שקט. יוצאים למרכש ליכס[?], יוצא לקמפים. אז זאת אומרת מטעם ההנהלה זה לא, זה לא כל כך הפריע. זה היה קיץ וזה נמשך ככה עד אמצע אלול זה נמשך. אחר כך כ-- אחרי תשרי

1:28:53 דובר 2 רצו להמשיך את זה. אז שלום דוכמן סיפר לנו על הסיפור הזה של הקרוואנים האלה שהם סגורים, שאפשר להכניס בן אדם שמה וכל להתחמם וכו. אבל אז ההנהלה אמר שזה אי אפשר שהישיבה יהיה סגור וצריכים לעשות סדר. מי נוסע ביום זה מי נוסע ויום זה מי נוסע. נסעו כל הימים כאילו? אבל אני חושב שזה לא. זה היה בתקופות. זאת אומרת חשוון אני חושב שלא. אחר כך כסלו וכסלו חנוכה זה התחיל כן. זה היה תקופות, ככה זכור לי. אז אני פעם בשבוע הייתי זה, בתוך שנה הייתי באושן פארקווי. היינו שלוחים באושן פארקווי ושמענו שיעורים מרבי יואל. במה זה התבטא שהייתם באושן פארקווי, שישנתם שם? זאת אומרת למדנו שמה. זאת אומרת- היה כל שנה היה שלוחים- כן, אני אומר אבל פשטס קול פברינגן, קול... זה היה, באותו שנה היה זה שהרבי שלח שלוחים לישיבה. כן, אז זה היה נסעו לארצות הכבוד. מונטריאול וברינואה. אז גם אנחנו רצינו את זה. זה היה כבר קבוע כל שנה שיש בחורים מ-770 שנוסעים לשנה לזה לחזק את הישיבה. והתשובה היה שרבי יואל מלמד אותכם סוגיה. רבי יואל היה מגיע לתת שיעור. אז היה, היה שיעורים בסמך ו והיה שיעורים בתניא. ה-ה-הטייפס, ההקלטות של רבי יואל מתניא זה אני הייתי אחד מ-מ- היוזמים. יוזמים. זאת אומרת, היה, היה איספיצר[?] פוזנר, השליח בסקוקי ב-ב-באילינוי ואני ואנחנו התחברנו במשרד, בפרוזדור של המשרדים היה שמה מערכת, מערכת רמקול שהם היו יכולים לשמוע מה קורה בכל, בכל כיתה, בכל החדרים. אז היה חיבור. זאת אומרת שהוא היה שם כפתור והוא היה יכול לשמוע מה קורה. זאת אומרת, אם ה, אם המנהל רצה לדעת מה קורה,

1:30:52 דובר 2 אם לומדים ברוסיה וכו.' לעקוב אחרי המורים, לא אחרי התלמידים. לעקוב אחרי הכל. אחרי הכל. אז, אז השגנו באיזושהו דרך ולא דרך מפתח לשמה וכשרבי יואל היה מגיע לעשות שיעור אז היינו שמים טייפ שמה, היו פותחים את הכפתור. זאת אומרת אין-- רבי יואל לא היה מסכים. אנחנו ידענו שהרבי יואל לא יסכים. שיקליטו אותו. שיקליטו אותו. אז הקלטות עדיין היה דבר לא כל כך מקובל. היום זה אתה לא יכול לדבר בלי הקלטה. אז, אז עשינו, שמנו את זה בשקט כי בשעה שרבי יואל היה מגיע אנולה כבר זה. אבל פעם אחת הרב בוגומילסקי תפס אותנו והוא לקח. זאת אומרת הוא לא אמר לנו שום דבר. הוא לא תפס אותנו. שמים את זה. שמים את זה. הוא רק הגיע, זה היה באמצע שיעור, אז הוא לקח את הטייפ והוא החביא את זה. אז לא היה לנו את הטייפ. ידענו שהוא עשה את זה, ביקשנו, הוא לא רצה לתת לנו את זה. מי, מי אומר מי-- איך אתם עושים דבר כזה בלי רשות? צריכים לשאול אותו בלי רשות. אז אמרנו לו, "תשמע, הרי אנחנו לא עושים את זה כדי שנגיד שיש לנו את זה. אנחנו עושים את זה בגלל שיש אנשים שרוצים לשמוע את זה. ניתן לומר שרבי יואל לא יסכים אם אתה תשאל אותו, אז מה אכפת לך?" בסוף הוא החזיר לנו את הטייפ והוא, הוא נתן לנו. אז לא שיעורי תניא, זאת אומרת הטייפ שיש שיעורים של רבי יואל זה מאותם שנים, מתוך שנה מהם. וואו, זה זכות גדולה כי בעקבות זה לא, זאת אומרת שיעור של רבי יואל זה בסיס ל- כן. לאלפים שהתקרבו לתניא. והייתם מגיעים,

1:32:27 דובר 2 היה פארברענגען באמצע השבוע בכל ל"ה? כמעט ולא. כן, היה. היה? ל"ה התחילו כבר היה פארברענגען. היינו מקבלים ידיעה לפני. זאת אומרת היו פארברענגען שחששנו, היינו מיד יוצאים עם מוניות וזה. אני זוכר שהפארברענגען של חודש אייר, הרבי הגיע מהר והרבי התוועד. אז זה היה ראש חודש אייר. המאמר. אנחנו הגענו, אה, הרבי, שמענו את הפסוק הראשון של המאמר הראשון. אני הגעתי. הרבי התחיל אז את המאמר באמצע הניגון. הרבי רצה להתחיל את המאמר עוד לפני שהרב היה צריך לדבר. את הנאום שלו. הנאום שלו. אז זה מה שהיה. אז תוך כדי שניגנו את הניגון הנכון, הרבי כבר התחיל את המאמר. כן, באמצע הניגון הרבי התחיל את המאמר. רגע, אבל זה היה תחילת הפארברענגען? אה? למה הגעתם מאוחר? לא ידעתם שיש ניגון? לא, זאת אומרת זה היה תחילת הפארברענגען. אה, הרבי לא, לא היה שיחה קודם. הרבי ג', הרבי היה מודיע על הפארברענגען אחרי מנחה. הרבי נכנס למעונו אחרי הפארברענגען. זה היה קיץ כבר אז. אז זה לא היה זמן שהיה פארברענגען יהיה בעוד שעה. בדרך כלל רוב הפארברענגען באותם שנים שהיו פתאומיים היו מיד, די מיד. ומיד הם קשרו להגבר. במונטריאול פספסנו את הפארברענגען של חודש אדר אבל ל"ב, כי זה היה ממש פתאומי. אף אחד לא חשב. חמישה עשר בשבט זה היה שנה אלף. ל"ד. ל"ד והרבי התוועד. אז חששנו בל"ב שיהיה התוועדות. אז הכינו את כל הדברים האלה, זה. אבל מתי הרבי כבר הודיע אחרי מעונו, הרבי, כולם כבר חיכו על המקומות כבר. כולם ציפו שהולך להיות פארברענגען. אבל אנחנו במונטריאול שמענו שידור בגלל שזה היה ממש, לא ידענו עד שהרבי לא התחיל הלבה ראש השנה, הם לא

1:33:58 דובר 2 ידענו שהולך להיות פארברענגען. אז ממושם ברקו כן הגעתם. צפיתם להגיע ברוב בפארברענגען. מי? כן, מאושויטש[?] הגענו, לא, לא פספסנו פארברענגען. יצחק היית, נשארת בישיבה? כן, היה צא שלד' לה"ה, כן. שהרבי הלך לאסדורים, הלכתם? כן. אז מה, איך, איך באמת היה הסדר הזה שהרבי מלווה את ה... הרבי היה נכנס, אנחנו, אנחנו בחורים היינו מחכים. זאת אומרת היינו מגיעים מיד, מיד, זה היה ב-ב-פרוונץ[?], זה היה נקרא. כן. איפה שצעירי חב"ד. איפה שהכולל היום. איפה שהכולל היום. והרבי היה מגיע, אנחנו היינו מגיעים מיד. זאת אומרת, מתיישבים במקום, מסדרים את הקהל ומחכים לרבי שיגיע. אני זוכר בל"ד, הרבי היה נכנס והיה עובר את ה, את הפרוזדור הראשון. זאת אומרת יש שולחן, עוד שולחן ועוד שולחן. והרבי היה עובר, נכנס ומסתכל, נכנס למטבח ואז הוא היה מברך את- מוסיה. מוסיה. אחר כך הוא יצא ואז הוא נעמד ונתן את הברכה. אז אני ראיתי איפה הרבי נעמד בל"ד, שזה קצת היה רחוק מאיפה שעמדתי אז כבר לא תפסתי את המקום שם והרבי נעמד. כלומר זה היה ברכה קצרה, ארוכה? אה? בל"ד הרבי אמר, אז זה ודקוויס והייתי גורס כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות בקרוב ממש. כמו ש-- מכיוון שהקוויס של השנה זה כמו, זה כימי צאתך מארץ מצרים. זאת אומרת פסח מאו חמישי. כן, אז יהיה אראנו נפלאות בקרוב ממש. זאת אומרת זה הברכה של משפט או שניים. בשנים יותר מאוחרות, לפני שהרבי הפסיק אז זה היה קצת יותר ארוך, אבל אז זה היה ממש זה. בל"ד אני זוכר שהרבי נכנס והרבי היה, זה היה בתוך שבת, אז שמו נרות. כן. נר, נר, נר. אז הרבי אמר שצריכים ששתי,

1:35:48 דובר 2 שתי נרות יהיו אחד ליד השני. עבדול. לא לחבר אותם, אבל שיהיו אחד ליד השני. יש גם מה שאז- מי שהיה, מי שהיה יושב איתנו בסדר היה יענקל כץ משיקגו. הוא היה מיושבי הסוכה אצל הרבי. שהיה מקורב אצל הרבי. כן, אז הוא- המשיך להגיע גם אחרי ל"א? כן, הוא המשיך להגיע והוא היה עם הבחורים. הוא היה אוכל עם הבחורים. יש גם למוסיה תמיד, אני עוד זוכר את מוסיה, היה מה שהרבי אמר לה שהיא תדליק נר, שהיא תעביר את הנרות שהיא הדליקה לאולם, לאיפה שהבחורים. בזמני היה לה חרדת קודש, שהיות שהרבי אמר לה את זה היא הייתה עושה את זה ממש מתעניין, ככה- זאת אומרת אתה מדבר במ"מ. מתי היית? אני הייתי בנ' בסוף אחרי ג' אתה מוצא. אבל היא עוד עשתה את זה שהרבי אמר לה פעם כנראה שהיא תעביר נר של הבחור שבשעת קידוש- יהיה נר. זה היא הייתה מדליקה במטבח איפשהו שהיא לא הייתה יושבת לעצמה ומעבירה נר אחד. לא, אחרי זה מתחיל להגיע העניין של שלוחי קודש. אני שמעתי פעם שכשמישהו, מישהו הזכיר את העניין של שלוחי קודש פעם לרבי, אז הרבי אמר אסור להגיד את זה. ככה הרבי אמר? כן. כי הרבי אמר תתרגם את זה לאנגלית. באנגלית התרגום שלוחי קודש זה מה שהיה אצל שהוא בעצמו יהיה קודש. זה כבר, כבר סיפור ארוך. אז... כן, זה כל הל"ו זה היה. כן. זה היה דבר מאוד גדול. מי לא רצה להימנות על זה. אתם נסעתם לל"ח. כן. מתי התחלתם? מתי נודע לכם שיש קבוצה בכלל? מתי נודע לי שיש קבוצה? נודע לך, לציבור. ל"ח, הרבי דיבר על זה ב-י' בשבט. כן. והתחילו

1:38:04 דובר 2 להכניס פתקים למוחרת. אה, התשובה, התשובות התחילו לצאת ביום שישי ערב שבת מבורכים. ערב של הבחירות להודע א'. כן. אה, ראש חודש היה ב, ראש חודש היה בשלישי ורביעי. רביעי היה בראש חודש וחמישי היה בב' אדר, בב' אדר, כן. ואז התחילו, היה שלג מאוד גדול, אז בנימין לא יצא דרך הטלפון, אבל זה היה קשה להשיג את האנשים, הבחורים לא הגיעו, אבל עד רק עד אז בקבוצה של לפני זה, שנה לפני זה ל"ז היה ממש כמה ימים אחרי י' בשבט כבר הרבי, כבר התחילו לצאת ופה זה לקח שבועיים אחרי י' בשבט לפני שהתחילו לצאת שמות. מה שסיפרו שהרבי רצה לקבל הודעה מכל השלוחים שהיו פה משתי הקבוצות הראשונות מל"ו ול"ז שהם מסכימים להישאר בארץ בדרך השולם. כי כשהרבי דיבר על השליחות הרבי לא דיבר שזה הולך להיות הצמיצס, זה הולך להיות לשון או מתי בשנתיים דנוקט מזה הביתה. ופה- אחרי זה נראו, נראו בהמשך. שזה יהיה בצמיצס, בצמיצס כבר ידוע. אה, וככה אמרו שזה לקח זמן עד שכולם כתבו אז ואז, אז התחילו לצאת הרשימה. אני היה אחרון של הרבי שקיבלתי הודעה. אחרון? הייתי, הייתי אחרון והייתי בלונדון הייתי. אחותי התחתנה ב, באותו שבוע בב' אדר, והשלג היה שלג מאוד גדול. החתונה הייתה ביום חמישי. החתן, נסענו רק ביום רביעי בלילה. וואו. הזמנו טיסה והגענו כולנו- נסעתם מהרבי, מניו יורק. כן, הגענו ביום חמישי, הגענו בבוקר, ביום חמישי בערב היה חתונה. וואו. זה, ואז היה שבת וביום ראשון בערב אז הדודה שלי קיבלה טלפון מבנימין שהוא מחפש אותי, ואז התקשרתי אליו והוא אמר לי ש- נבחרת. נבחרתי. אז אה, ליסן[?] היה מאוד שמח. ליסן[?] היה בחתונה, אבל זה

1:40:17 דובר 2 היה נכד שלו שהתחתן עם אחותי. אז היה שם בין זיוות נימוס. אני נבחרתי לשליחות. הרגיש שזה תלמיד. אה? הרגיש בך כתלמיד. אני משהו כזה כנראה. היית קרוב איתו. כשהייתי בחור היינו שנינו ג'ינג'ים. לא הייתי מקבל על הראש ממנו הרבה. בסוף זה עזר. שמעת הסדר. שמעתי סדר מאחר כך. אמרתי בסוף זה עזר. כן. ואני מה שקרה היה ככה. במוצאי שבת התקשרתי לדבר עם אחד מהחברים שלי. מה היה בשבת בשבע עשרה ניסן. אז הוא שואל אותי האם אני נוסע. אז אמרתי לו אני לא יודע משום דבר. אף אחד לא אמר לי שום דבר. אז הוא כנראה סיפר את זה למנדי גרונר. מנדי גרונר סיפר לי שאני מתכנן להגיע רק בשבוע בחזרה מאנגליה. אז בנימין התקשר. זאת אומרת הוא לא רצה לבלבל אותי כנראה בזה. אז סבא ביקש ממני מיד כשהגעתי לכן Force to Zurich אמרתי אני מתכנן ביום חמישי הבא, שבוע אחרי החתונה, אז אמר אז תעשה לי כרטיס גם כן. אני גם כן רוצה לנסוע. למה? כי הוא אומר שהוא שליח והוא לא ראה את הרבי כמה חודשים. הוא מתגעגע, רוצה לראות איפה מה. זאת אומרת הוא היה בשבע עשרה טבת. היה בשבע עשרה טבת. הוא נסע בערב השביעי של פסח הוא נסע והוא רוצה לראות את הרבי. לראות את הבריאות. את הבריאות כן, זה מאוד חשוב לו. אז בסדר, סידרתי לו כרטיס ופה בנימין אמר אז כבר החלטתי את הכרטיס למוחרת והוא נסע ביחד איתי. למוחרת הוא נסע ביחד איתי והגענו ואחר כך. רגע הוא היה הגיע כי הוא הגיע לחתונה פשוט. הגיע לחתונה כן. ואז הוא נסע לרבי והוא תכנן לחזור ביום ראשון לפני פורים

1:42:06 דובר 2 קודם. אז הוא הכניס פתק לפני שבת שהוא נוסע ביום ראשון. לחזור לארץ או ללונדון? בארץ. כן, זה אז והוא. והרבי ענה לו אם הוא יכול להישאר עוד כמה ימים כי הוא רוצה לשלוח אותו ביחד עם השלוחים. בלי קשר לפורים היה בפורים קודם היה. אז זה היה אז. אז זאת אומרת, הרי הרבי שלח את מנדי לקבוצה ראשונה את יוסף עם הקבוצה שנייה. אז הוא עשה בל"ז? הוא היה בל"ז, בשבט הוא היה אצל הרבי, הוא היה מגיה לסדר אז הרבי צירף אותו לקבוצה ופה הרבי צירף את הסבא שלו לקבוצה והוא קיבל גם כן אותה המעטפה המלאה. אז כל הדברים האלה ששלוחים קיבלו חוץ מהכסף בתוך המעטפה הוא קיבל את הכל. רגע, אבל היה בפורים קודם הרבי התווה היה מאמר. היה מאמר. ליהודים. אחר כך היה כן, לא היה ונו וקיבלו היהודים. מה זה קיבלו היהודים? אני לא שמעתי, לא יהודים אתה אומר. לא, לא וקיבלו היהודים. קיבלו היהודים כן. זה הרבי בגעט אמרנו לו. כן, זה היה במוגע אז מיד. כן, כן, מיד. גם עם השיח. נוכח. זה היה בקונטרסים, זה היה של כ"א לחס. ואחר כך הרבי התחיל לדבר על השליחות. ואז הרבי קרא לנו לעלות זה. ולעלות ברבים. כן, והרבי נתן לכל אחד את המעטפה. צידה לדרך הרבי נתן. מה היה במעטפה? קונטרסים היה קונטרס הבס ישראל[?] עם החתימה והיה מאמר וילע משפטים שהרבי הגיע. היה קונטרס פורים פ"ז מאמר ליהודים היה השיח שהרבי דיבר לשלוחים לצפת היה. והרבי אמר אז שמחר לפני הנסיעה הוא ייתן לקוטי שיחות. ואז הרבי אמר שזאת אומרת הרבי בשיחה אמר שהוא ביקש שהוא ייתן להם צידא

1:43:57 דובר 2 לדרך, ייתן להם ספרים וספר שמסביר את רצון רבונו של עולם. ככה הרבי קרא לו לקוטי שיחות. ספר שמ- שמסביר את רצון רבונו של עולם נסיענו. זה הספר שקיבלנו מהרבי. זאת אומרת הרבי ביקש שזה יהיה עם, עם כריכה מיוחדת. בשתי הקבוצות הראשונות זה, זה לא היה. ופה זאת אומרת זה, זה ביחד עם ה-- ביחד עם הליקוט של קטיסו. זה, זה היה עם דולר היה. זה מה שקיבלנו מהרבי. ליקוט של קטיסו שיצא אז במתחז. באותו שבוע, כן. וקונטרס של ביסין גמיטר. לא, לא, זה, זה קיבלתי אחר כך. זה היה ל..., אה, ב-י"ב תמוז קיבלנו, אה, כ-, אה, מכתב כללי. הרבי שלח מכתב, אז קיבלנו. אז אני זכיתי במכתב כללי עם ה- עם הקונטרס. זאת אומרת הרבי שלח מכתב לכל השלוחים. כן, זה היה מכתב כללי. היה שם הגרלה. איך זה היה במעטפה ככה מקופל. עם הקונטרס של ברכס. כן, אז זכיתי ב-במכתב אז. ו... ואז הרבי נתן לנו את המעטפה. הרבי נתן אז את ההוראה לשלוח לצפת, לשלוח לירושלים ולחלק בקרית מלאכי ובכל ירושלים כולה. אחר כך הרבי ביקש שהשלוחים ירדו מה- מהקבוצות. אלו שנסעו הנשואים, אתה גם הבחורים. כן. וזה אז כולם ניגשו לרבי. כל אחד קיבל מעטפה, אבל הם יצאו בכיוון הזה. זאת אומרת הרבי יושב, הרבי יושב פה. במרכז. אנחנו הגענו לפה ואמרנו- אתם הגעתם דרך הפרוזדור- כן. מערבית. כמו שהרבי נכנס. יוצאים מכיוון הפנימי, כן. השלוחים הגיעו מהמדרגות פה. איזה מדרגות של ה...? יש את המדרגות? של הטשליח. כן. כן. מדרגות והם עלו- ישר לבמה. ישר לרבי והם חזרו- לאותו מדרגות. כן. לא עם שום דבר. לא עברו, לא עברו בין הקהל. כן.

1:45:46 דובר 2 זאת אומרת הם קיבלו את המעטפות וביחד עם המעטפות הם קיבלו גם כן שתי דולר לתת להורים. אנחנו כבר קיבלנו. לתת להורים שלהם. לתת להורים שלהם. אחר כך אחרי שהם ירדו אז הרבי אמר שזכה עמוק להודות להורים שהם חינכו את הילדים שהם יצאו לשלוחים. הוא מבקש שוב פעם שיעלו את עצמם השלוחים, עולים, והוא ייתן לכל אחד שתי דולר בכדי לתת להורים. אחרי שהוא נתן לשלוחים שהוא נתן לכם. כן. אז זאת אומרת הוא דיבר שיחה והוא ביקש שאנחנו נעלה עוד הפעם. אז עכשיו ככה אני מגיע. First of all, אז הסבא שלי לא ידע. און וואס דאס טוט בשביל ההורים. הסבא שלי ופתאום הרבי לקח שתי דולר ונתן חיוך ונתן לנו. לנו גם. עכשיו אני חושב לעצמי מה אני עושה. לוקח שתי דולר או לוקח דולר? כי זה רק אבא שלי. אהמ. אז אני רואה איך שהרבי לוקח ונותן לכל אחד אחד ועוד אחד. לא לוקח שתיים ונותן. אחד ועוד אחד. אז הבנתי שאני צריך לקחת אחד וללכת. אז עשיתי ככה. והרבי ככה סיים את הכול וראה שזה אני, והרבי המשיך. לא אמר שום דבר. אחר כך הבחורים התנפלו עליי. היה תוקף שעשיתי וואס מיץ שך הריבנז גשפנה, הייתי צריך לחכות. הרבי נותן לכל אחד שתי דולר. אני לא ידעתי מה לחשוב. וואס איז דאס? אז אמר לי בנימין, זוכר בנימין? מה הרבי, אם הרבי היה רוצה היה נותן לך, היה קורא לך חזרה ונותן לך. הרבי לא קרא לך, זה סימן שזהו, שהרבי נתן בשביל ההורים שחיים. אבל בנימין אמר, "אתה יודע מה? קח עוד דולר." אז לקחתי. זה מהדולר של הרבי. לקחתי, נתתי את זה לאבא

1:47:14 דובר 2 שלי ואמרתי לאבא שלי, זאת הטיסה שלנו עצרה בלונדון לכמה שעות. אז נתנו לי אישור שאני יכול לצאת לפגוש את אבא שלי ונתתי לו צ'ק. אמרתי זה בשבילך, וזה מה שהרבי, מה שהוספתי שאני לקחתי מבנימין. וואו. כשהגעתם לארץ היה... חוץ מהמכתב המפורסם היו עוד, היה עוד בהתייחסויות אישיות? חוץ מהמכתב המפורסם, מהכפכף של השלוחים במכתב של כ"ה שוות למ"ט. כן. חוץ מזה, היה יחס אישי לזה שנסעתם או משהו? יחס אישי. מה, מה, מה קורה יחס אישי? לכל אחד היה עניינים אישיים. המציאות הייתה שהרבי הרי לא נתן לנו לנסוע. חזרה. לבוא. אז כשהיה שלום דוכמן שהציעו לו את השידוך עם בחורה מקראון הייטס, אז של-- הרבי הסכים לשידוך. אז שאלו את הרבי האם הוא ייסע- להיפגש איתם. להגיע לכאן להיפגש, הרבי אמר שהיא תיסע לשם. על החתונה הרבי אמר כן, חתונה במקום הכלה. אז יחד איתו הגיעו אז הצרפתים אברהם ברוך גורביץ ויצחק גולדברג ולקובינסקי, שיצ'קה גורביץ כן, הגיעו כי היה להם. הם היו צריכים לסדר את הניירות. לא. לא היה להם שום אזרחות כי בצרפת לא-- הם לא היו אזרחי צרפת. אהמ. אז הרבי-- והם היו באמצע. כשהם נסעו אז הרבי אמר להם לחזור ולהגיע והם גם כן קיבלו ביחד עם כולם קיבלו את הלקוטי שיחות ואת קיבלו את המעטפה. הם הרוויחו, שתיים הם הרוויחו. זאת אומרת הם הגיעו מתי בל"ח בעצם הם הגיעו? הם הגיעו ל"ו. לא, הם היו בקבוצה של ל"ו. והם הגיעו באותה תקופה של ל"ח. הם הגיעו לל"ז. אה, החתונה של שלום דוכמן היה בל"ח. החתונה שלו היה ד' אדר הראשון ל"ח. כן. אה, ואז הם הגיעו והם קיבלו ממכם איתכם עוד הפעם. כן.

1:49:08 דובר 2 החבר'ה הצרפתים שנסעו ל"ו. כן, הם גם כן. זאת אומרת, כאלה שנסעו ל"ו והם הגיעו עכשיו הרבי, אז הרבי אמר להם- ולישצקי[?], לישצקי[?] גם היה? אה לא, הבחורים אתה מדבר. זה לא דווקא. כן, זה היה בחורים. זה היה. כן. לישצקי[?] נסע כנשוי. לישצקי[?] כבר היה לפני זה הרבה. הוא כבר היה הרבה שנים בניו יורק, אה לפני ש- אה. לפני הקבוצה אז. אז הם קיבלו פעמיים גם לקוטי שיחות י"א. י"א וי"י. כן. אגב, אני סתם, זה לא בפודקאסט אפשר להגיד. מעניין, הרבי הרי, הרבי ב-ל"ו יצאו ש-יצא שיצאו בי"א שוות, נכון? כן. הרבי חילק לקוטי שיחות י"א. כן. הרבי גם היה י"א, י"א לא? אחד עשר לירושלים. כן. וכן היה פה, כן, היה הרבה י"א פה. כן. זאת אומרת, יכול להיות שזה קשור לעניין של י-- שתי עשור, שני עשר, שתי עשרה שהרבי ציין. הכל יכול להיות. בכל השלוכס הזאת זה היה עניינים שהרבי, כמו שאמרנו התחלת עם זה, שרבי כבש עם זה שינת הארץ. זה. נו, אז מתי הגעתם פעם...? עכשיו, אה, והלאה. זאת אומרת הרבי לא נותן אישור לנסוע, אה- נסעת ירושלים, נכון? הייתם אצל-- איפה ישנתם, צמח צדק. כן, צמח צדק, כן. ישנתם איפה? בטירת סמס. הרבי אמר גם שמה בטירת סמס ופה יהיה- טירת סמס הייתה כבר ירמיהו. מה? כן. טירת סמס כבר היה בירמיהו. כן. אז אנחנו היינו בבוקר קמים לסדר סעודות. מונית היה לוקח אותנו לצמח צדק והיינו שמה סדר סעודות, שחרית, ארוחת בוקר, סדר נגלה, סדר נגלה שני. אחרי סדר נגלה שני היינו חוזרים וסדר סעודות שני בערב היה בטירת סמס. ככה זה היה סדר ושבת היינו בטירת

1:50:49 דובר 2 סמס. אני הלכתי כל שבת, אה- לצמח צדק. לצמח צדק הלכתי. היה, היה לי אז, היה לי אז, אה, אה, חשק או רצון להיות בקסלון מרווי[?], לבקש ברכה בשולחן הרבי. זה היה ל-- חסד, מזה יש את ה. אה. אני אגיד לך משהו מאוד מעניין גם כן. הרבי, הרבי אמר לנו שכשאנחנו נגיע לשמה אז אני אמרתי לחבר'ה, איך החלטת שמעדה פריסינגר[?] הקטנה וכן היינה בנחת וכן קסלון מרווי. נוסע ישר לקסלון. לקסלון עכשיו. אז הם אמרו מה, בשביל מה זה אפשר לעשות את זה מחר. זאת אומרת, הם הסתכלו עליי, "אונלי יו האב טו קריזל דה קריזל", אבל זה לא היה, זה ממש לא דיבר אליי. אני רוצה את זה. זה המקום ש-ש-שלבקש ברכה בשולחן הרבי. טוב, בסדר. לא, אז לא. אני זה רק יצא, לא. ברגע שהגענו לטירת סמס התחלנו לרדת מהאוטובוס. חנוך רץ אמר לנו, "אל תרדו!" הרבי אמר לנסוע ישר לקסלון מרווי. ככה חנוך אמר. כן. אז נסענו לקסלון מרווי. קיבלת מאושפנגט להרגשה שלך. אני לא יודע איך, איך שתגיד את זה, אבל ככה זה, ככה זה היה המציאות. אז הייתי, הייתי הולך לצמח צדק, הייתי מתפלל בצמח צדק קבוע ככל שבת הייתי מתפלל שמה ואחר כך הייתי הולך, אה, את כל המדרגות ואחר כך עולה בשוק. בסדר, זה היה אבל שבת, זאת אומרת שבת, רסמי ליל שבת היה סדר, היה ב-- אז היה בסדר בטירת סמס. מתי נסעתם אחרי זה לרבי? עכשיו באלול אנחנו חיפשנו כל הזמן, בעצם דובר תגעגועים, התחילו ברגע שהגענו לפה, הגעגועים התחילו. אז ו-ואיך ואיך, אה, איך מבצעים את הגעגועים לפרלמנט? זה היה דבר מאוד קשה אז. בקיץ החלטנו שאנחנו מביאים

1:52:49 דובר 2 את פריידין[?] להראות לנו את הסרט של הרבי של תשרי, שאנחנו נראה את הרבי לא בתמונות אלא נראה משהו חי. אז בעצם זה היה על הכסף, אז אנחנו פרסמנו את זה וזה היה הזל בטירת סמס היה מלא. הגיעו כל מיני אנשים מוילנא, שילמו כסף, נכנסו. אז היה לנו את זה. אחר כך הגיע אלול, אז חשבתי- רגע, כל מוצאי שבת היינו מתכנסים לשמוע מה היה בשבת. כן, זאת אומרת, אה, כל מוצאי שבת היה הפארברענגען, שמענו את הפארברענגען. זה היה כל מוצאי שבת. זה היה אחד מהרווח שלנו, ששמענו כמעט כל הפארברענגען. פספסנו אך של פסח, פספסנו ערב שבועות ופספסנו שבועות. אבל חוץ מזה היה לנו כמעט כל, כל הפארברענגען שמענו. ובערך אלול אז חשבתי אני אנסה למסור לרבי השליח. אני כתבתי לרבי שאני כל שנה מאז שאמא שלי נפטרה אני נוסע לאוהל ביום ההילולה. עכשיו הייתי נוסע לאוהל כבחור. זה לא כמו היום שאתה עומד בפינה ומחפש טרמפ. היום כבר לא טרמפים. יש ברוך השם אוטובוסים. כן, אז נסעתי עם, עם הסאבווי זה היה לוקח איזשהו שעתיים וחצי. אחר כך הייתי צריך ללכת איזושהי חצי שעה, אבל עשיתי את זה כל זה היה אצלי חשוב ביום, ביום ההילולה. זאת אומרת היית מקדים ומגיע, בעצם כבר היית במוזן כבר. כן, לא אלול זה היה בעצם דווקא קיץ. אז- כן. אז כתבתי את זה לרבי ואמרתי שאני רוצה- לנסוע להילולה. אני חושב אם אני יכול להגיע השנה. אז הרבי עשה סימן שאלה גדול על, על הפתק וכתב לא כדאי. לא כדאי. אז, אה- סימן שאלה. זה מה שבנימין אמר לי. הרבי עשה סימן שאלה על הפתק וכתב לא

1:54:29 דובר 2 כדאי. ואחר כך בטביס[?] נהייתי חתן והבנתי שיחידות לא, אני לא אוכל להיכנס ליחידות. אז הצעתי אז לכלה שהיא תיסע. היה אז חתונה גם כן עם המשפחה שלה, שהיא תיסע ושהיא תיכנס ליחידות בשבילנו. אז כך היה. אז היא נסעה והכניסה פתק שלי גם כן. הרבי נתן ברכה, אבל בכל זאת, אה, הפריע לי שאני לא אוכל להתפלל בסידור של הרבי. אז כתבתי לרבי, שלחתי את הפתק דרכה, שלחתי את הפתק לא מני גורא[?]. זאת אומרת, אני רוצה להתפלל בסידור של הרבי. למה לא? למה אני לא יכול? על הפתק הזה יצא תשובה כללית לכל השלוחים דובר בשולחן ערוך שכל זה שייך לרב משה. שכידוע הרי הרבי דיבר על, על זה שמבזבזים כסף. על נסיעות מעבר לים לחתונות. נסיעות מעבר לים לחתונות. למטוס. ונסיעות לארץ. אם זה יש בעיות עם זה שבלוח וצריכים לשאול רב. אז זה מה שהרבי ענה. ואז היה שליח אחד שלקח מיד את המשפחה, אנגיפצה פגוויי גפונג[?] ונסע. זאת אומרת הגיע לפני שבעה עשר ניסן הוא הגיע. זאת אומרת מה שנקרא שהרבי כבר שיחרר את כולו. כן, ואז כשהוא הגיע, אז כשהוא הגיע אז מי שפגש אותו ראשון לא יודע חתכו[?] או מנטיק[?]. מה אתה עושה פה? אז חתכו[?] אמר הוא הגיע לרבי לפסח. אז עכשיו קומט נאך פסח לפני שבעה עשר ומה עם מצה? מה עם יום ניסן להוא ומנטיק[?] התנפל עליו. דרסקין התנפל עליו אז הבינו שזה לא רוצים. אני כבר אמרתי שאני מתכנן לנסוע בערב פסח ללונדון, להיות עם אבא שלי בסדר וחלומתי לנסוע לרבי ואחרי פסח אני חוזר. זאת אומרת בזמן שזה, שזה בין- זה נכון. בין, בין הזמנים. והתחילו ל--

1:56:30 דובר 2 התחילו, זאת אומרת, לשכנע אותי. רואים שהרבי לא מרוצה מזה. אמרתי הרבי לא מרוצה. ממה הרבי לא מרוצה? הרבי לא מרוצה שמגיעים שלושה שבועות לפני, אבל פה אני לא רואה. ואכן נסעתי וכשהגעתי אז מנטיק[?] שאל אותי בכמה זמן הגעתי. אמרתי עד בייזעער, בסדר. דוד דרסקין שאל אותי, בסדר. זה עבר בסדר בלי שום בעיות וזכיתי והרבי נתן לי את הסידור בבייזעער. סידור ל...? לחתונה לפני- מתי התחתנת? התחתנתי בשביעי של תמוז. אה, והיא נסעה לחו"ל- היא נסעה באדר. למה כל כך הרבה זמן קודם? למה? למה היא-- למה? למה החתונה היה כל כך זמן- לא, למה היא נסעה לחו"ל- לא, היא נסעה לחתונה של אחיה. אה, הבנתי. אז היא נסעה לחו"ל בתור כלה. בתור כלה, כי היא הייתה בתשע, היא הייתה. אהמ. בסופו של דבר היא נסעה, אנחנו היינו נוסעים כעתיים בשנה. ואז, הבנתי. ואז היא נסעה ואז אתה נסעת לבייזעער, קיבלת סידור- מהרבי. כחתן. כחתן וחזרתי לפה. כן. חזרת לארץ. כן. החתונה הייתה בארץ ו- כן. אוף, אוף בכלל, מתי התחיל הנושא הזה של אוף, אוף לבוא לאוף, אוף? זה התחיל, אה, בעצם זאת, ברגע שהתחילו במשרד הרבי אז... בממים, לא- האוף, אוף שלי היה בצפת. ואחרי זה הגעתם ביחד או שהרבי לא נתן תשובה להגיע? תשרי, תשרי ממש. אה, התחתנת אז מתי? תשרי ממש הגעתם? כן. זה לא היה מתוכנן. אז מה- פשוט לא היה תוכנ-- לא חשבתי. בסוף זאת היא הייתה תשע, היא הייתה באדר. אהמ. אני הייתי עכשיו, בסופו של דבר מוסטפכון[?], אבל היה פה, גר פה אצלנו בכפר חב"ד ב', הרב ישראל הופמן עליו השלום, והוא טראנקם קוכן זך אין פוכן צום רב'ך,

1:58:16 דובר 2 צום חסידיק. הוא התחיל לפעול ולדבר אצל הרבי. לא, הוא התחיל לדבר על מה זה. אני הגעתי הביתה, אמרתי זהו, נוסעים. ו...? נסענו. נסענו לי"ג תשרי, כי היא, היא מורה, היא מחנכת, אז לא יכולנו לנסוע. שנה אחרי זה נסענו לו' תשרי כי זה מסתיים יותר מוקדם. מ"א. הייתם בחו"ל במ"מ? למה? אני אחרי למ"ח[?] היה לי, אה, לגמרי דיון אחר לגבי הזמן של הרבי. במ"מ היה אפשרות לבחור, לא? יש כל מיני שיטות. זלמן, זלמן גררי[?] ה-ה-היה טוען שאט דריי בעט גט דוך מנעמן[?]. שהרבי נותן רק אחת. אני, אה, סיפרתי את זה דווקא למישהו אתמול גם כן. הרב קרמר ממונטריאול היה פעם, אה, היה אצל הרבי בפסח תש"ס[?], אחרי פסח תש"ס[?], ובסעודה אז הרבי, הרבי פנה אליו ואמר "אחרי יונטף תיכנס אליי." אז, אה, בסדר, הוא שמע. אחרי יונטף כמה ימים הוא לא נכנס. הרבי פגש אותו, הרבי שלום פגש אותו והרבי שאל אותו "בסגיביין רבה[?] היית אצל הרבי?" אז הוא אומר "לא." אז הוא אמר "למה לא?" אז הוא אומר, "ראיתי שהרבי הוא כל כך עייף וחלש שאני לא רוצה ל-- לא רוצה להפריע לו." אז הרבי אומר הרבין דוך מני ג'לוון[?]. איך אתה מתרגם את זה? אני לא- לרבי לא צריכים לרכך. לא צריכים לחסוך, בסדר כזה. לחסוך. לחסוך. אז- כך הרבי שלנו אמר לו לגבי הרבי הקודם. כן. בסדר, אז הוא נכנס. הוא נכנס לרבי הקודם. כמה שנים אחרי זה הוא הגיע לרבי ממונטריאול והייתה איזושהי בעיה ש הוא מאוד ביקש מהרבי ברכה שהרבי יטפל בזה. אני, אני לא, לא, לא, לא זוכר בדיוק את המילים. שמעתי את הסיפור ממנו. אז הוא ככה לחץ על

2:00:17 דובר 2 הרבי ואז הרבי אמר לו, "מה אתה רוצה ממני? למה אתה לוחץ עליי?" אז הוא אמר לרבי, "אבל שמעתי מהרבי שרבי לא צריכים לחסוך." אז הרבי אמר לו, "אבל לא צריכים להדר." לא צריכים להדר. אז לא נכנסתם ליחידות? לא. קיבלתי את כל הברכות בלי להיכנס לזה. זה אין לי ספק. ומתי התחלתם להתעסק במכון לוי יצחק? מיד. זה היה, זה כבר סיפור, זה היה מודפס באחד מהאגרות עכשיו וחלקים שיצאו לא מזמן. אני כתבתי, אני- אני אמרתי לך פה בפודקאסט שום דבר לא ידוע. ברגע שאני, ברגע שנהייתי חתן, הסבא שלי לחץ עליי עם מכון לוי יצחק, כי הרי הוא לקח אחריות על מכון לוי יצחק. אחרי שהגיס נפטר, אחרי שהרב נפטר. שבוע לפני התאונה אמר לו זה היה סיפורים מאחורי הקלעים. אמר, "אני מבקש ממך תדאג שהדבר הזה ימשיך." ופה פתאום קרה מה שקרה. אז הוא כתב לרבי. הסבא שלי כתב לרבי, וזאת אומרת בעצם הילדים של רבן ש... ביקשו ממנו שזה ימשיך והם מ-מממנו את זה. אז הוא שאל את הרבי והרבי ענה לו אם אכן שהם יממנו את זה אז הוא ייקח פיקוד על זה. אז זה היה בל"ה ואני, אה, הייתי הגעתי- סוף ל"ד. זה היה בתמוז ל"ה ואני הגעתי בל"ח ונהייתי חתן. אז הוא ביקש שהוא רוצה שאני, שאני אקח פיקוד על זה, כי זה היה, איך אומרים זה היה חלש. היו צריכים מישהו שינהל את זה, מישהו שיגביר את זה, מישהו ש... לא היה לי חשק לזה. אבל, אה, מה, מה היה? אני כתבתי לרבי. זאת אומרת הוא ביקש תכתוב לרבי, תכתוב לרבי, תשאל. ולא קיבלתי תשובה. אז הבנתי שהרבי לא מסכים ככה. זאת אומרת,

2:02:02 דובר 2 ככה לימדתי את ה, את הפירוש בזה. אה, אחר כך, אה, ישראל ליברוב התחיל לחפש, אה, כוחות חדשים בצ"ח, הנהלה חדשה בצ"ח. אז אחרי שבשנת ל"ט שהרבי שלח את המכתב שהשלוחים הכוונה היא לא להישאר פה וזה, אז הוא הגיע לצפת והוא ביקש להתחיל לדבר עם שלוחים שהשלוחים ייכנסו לזה. לצ"ח. כן. אחד מהשלוחים היה גרייזמן. הוא דיבר. אז גרייזמן אמר שהוא מוכן להסכים, אה, לחשוב על זה בתנאי שגם אני אסכים, שהוא ידבר איתי שגם אני אסכים. אז הוא בא לדבר איתי. בירושלים. כן. הוא פגש אותי בכפר חב"ד. אני כבר לא זוכר אם הוא הגיע לירושלים או לא. אז אני, אה, אני, אה, שמעתי את ההצעה והחלטתי עוד מעט אני נוסע לרבי. אז אני, אני, אני, אני אשאל את הרב חודוקוב איך לגשת לדברים האלה. ניגשתי, דיברתי עם הרב חודוקוב. החודוקוב אמר, "תכתוב לרבי, אבל אם יש לך יותר מהצעה אחת תכתוב לרבי כמה הצעות שיש לך." תן... הוא הסביר את זה. זאת אומרת, אה, כשאתה כ-כותב הצעה אחת, אם הרבי לא מסכים אז הרבי יגיד לך לא ואחר כך לא. תכתוב כמה שזה ואז אתה לא יהיה אף אחד. בסדר, אז כתבתי גם על מכון לוי יצחק וגם על צ"ח. על מכון לוי יצחק כתבתי שכבר כתבתי בתייבס על זה, אבל הרבי לא ענה, אז אני מניח שזה בשלילה ולכן אני שואל על צ"ח. זה היה עכשיו שזה שנסעת לפסח ל-ל"ט. כן. ואז הרבי ענה על העניין שאני כותב שאני לא קיבלתי תשובה ואכן אני לומד פירוש שזה לא. הרבי אמר, "זה לא ככה, אלא זה לא הגיע התור לענות." לא הגיע התור לענות. כן. זה מה שהרבי

2:03:50 דובר 2 כתב. ואם משוער שמסוגל לזה, אבל דין קדי-- אם יש משוער שמסוגל לזה. אחר כך הגעתי לצ"ח, אז הרבי שוב פעם כותב, ואם משוער שמסוגל לזה, אבל דין קדימה לרש"ק שאיתו דיברו רבינו. הרש"ק זה ראשי תיבות של שמואל ברזנגר. שמואל ויזמן. אבל הרבי כתב הרש"ק. אז זה היה ה... לא זה. איזה ספר זה היה? הוא הדפיס. איך אני זוכר הוא הדפיס את ה את המעיין את המעיין עם הקצט. הוא הדפיס. טוב, בסדר. יש לי ספר. טוב, דין קדימה הרש"ק שאיתו דיברו רבינו, רבינו, כן. אז אה הסבא שלי הבין כבר מיד שהרבי מרמז פה שצריך לו ללכת -- וצריך להשתדל. וכך כתב הרבי. חזרתי לפה וישראל ליברוב אמר ש, שהוא יש לו כבר הנהלה שלמה, כי זה ביקש וזה ביקש. זה בסדר, אוקיי. אז כבר הלכתי לכיוון של מכון לוי יצחק ואז כתבתי לרבי וקיבלתי אישור. השיחה הגדולה עם הרב ליברוב תם ולא נשלם. באמת אפשר לשמוע עוד שעות ארוכות. מה שקיבלנו רק טעימה מהחיים, מהחיים האמיתיים במחיצת הרבי ב-770 שבעזרת השם בקרוב ממש נתראה כולנו עם הרבי. זה יכול להיות שכולנו יכולים לאחל ולייחל לו בקרוב ממש. ואז יהיה עין בעין יראו באופן של חיים. חיים כולכם אהיים בבשורות טובות, ישועות ונחמות. רק נציין שוב שהפרק הוקדש ונתרם לזכות אחד משלוחי הרבי באירופה הרוצה בעילום שמו. לזכות הצלחת השליחות של כל שלוחי הרבי בכל מקום שהם. להכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו ולזכות משפחתו ובני ביתו שיחיו, שיתברכו בכל מילי דמיטב ושכולנו נתראה עם הרבי תיכף ומיד ממש. בשורות טובות. הצלחה רבה