להתרענן פרק עשירי: הרב משה אדרעי

00:02 דובר 1 שלום עליכם וברוכים הבאים לעוד פרק של פודקאסט להתרענן בו חסידים משתפים ומספרים חוויות וחיים סב-סבנטי בתוך חיינו, והיום אנחנו בפרק מיוחד עם החסיד רבי משה אדרעי, שזכה להיות אצל הרבי בשנים הראשונות, שנות החמישים ולהיות בכפר חב"ד. אנחנו נשמע מרבי מוישה. ערב טוב.

00:29 דובר 2 ערב טוב.

00:32 דובר 1 אשאל אתכם ר' מוישה כמו שאני שואל את כולם פון וואנעט, פון וואנעט שטאמסטו?

00:36 דובר 2 מאין באת? מאין באת?

00:38 דובר 1 כן.

00:40 דובר 2 זהו, אני הגעתי בשנת חמישים ושש בגיל אחד עשרה הגעתי לארץ. זכינו לעלות לארץ בגיל אחד עשרה. שנתיים לפני שהגענו אבא עליו השלום נפטר. הייתי בגיל תשע כשהוא נפטר.

01:02 דובר 1 במרוקו.

01:03 דובר 2 כן, והוא מאוד מאוד רצה לבוא לארץ ואני זוכר שנכנסה לבית השליחה של הסוכנות כדי לרשום אותו לא..., אותנו לארץ, ואז קשה לתאר את ההתרגשות של כולם. כילד אני מדבר איתך על ילד בגיל שמונה, תשע. ארץ ישראל, ארץ ישראל. אני אמרתי לאחי, מעכשיו צריכים לשמור את הפה ולדבר רק יפה וארץ ישראל חבל לך על הזמן.

01:41 דובר 1 באיזה עיר במרוקו?

01:42 דובר 2 אה?

01:43 דובר 1 באיזה עיר?

01:43 דובר 2 סאפי, סאפי. עיר סאפי. זהו, שמה למדתי ב"אליאנס" עד, עד דה זיה[?], עד כיתה ח'. זה ה... ו... אחרי למדנו בבוקר בזה ואחרי הצהריים היינו גם לומדים אצל ה..., גם תורה עם אה... בקיצור, כשעלינו לארץ בזכות זה שאבא כל הזמן שאף אבל לא זכה, אבל בכל זאת.

02:25 דובר 1 רצה לעלות לארץ.

02:27 דובר 2 אחי הגדול ניסים, יבדל לחיים טובים. הוא היה הגדול בבית והוא היה כבר בגיל שבע עשרה, שמונה עשרה. הוא ממש היה אבא בבית והוא ארגן את כל הנסיעה ואת כל ה... היה צריך את כל הבגאז' לסחוב מהבית לתחנה מרכזית.

02:53 דובר 1 בגאז' הכוונה כל המזוודות, כל החבילות.

02:56 דובר 2 והוא היה מאוד מוכשר. אז הוא הכין, הוא היה גם נגר, אוהב נגרות, הוא הכין שלוש מזוודות משתלבות אחת על השנייה ועגלה עם גלגלי ברזל צמודים לרצפה. עם זה סחבנו ביחד את כל ה, את כל הבגאז', את כל החבילות ל-תחנה.

03:24 דובר 1 את כל הבית, את כל החיים.

03:25 דובר 2 תחנה מרכזית. משמה נסענו לקזבלנקה, מסאפי לקזבלנקה. בקזבלנקה היינו חודש במחנה מעבר. אחרי חודש עלינו עם אונייה ארצה למרסיי ואחרי חודש במרסיי היינו מרסיי בצרפת, ואחרי חודש עלינו באונייה נגבה לארץ. עם זה הגענו לארץ.

04:02 דובר 1 תש"ז, חמישים ושש.

04:04 דובר 2 נכון, זה היה בדיוק ב... ממש ב-ת"ז ממש כמו ב-ב-בימים האלה, בחו-- לפני שבועות.

04:19 דובר 1 וואו.

04:19 דובר 2 שבוע לפני שבועות שהגענו לארץ.

04:21 דובר 1 נו, שבעים שנה.

04:23 דובר 2 זה קצת י... ל-ל-למה לפני ש-ש-שבועות זה היה אחרי ראש חודש אייר שבחדר הזה עכשיו שאנחנו יושבים.

04:33 דובר 1 כאן בבית הכנסת של-

04:34 דובר 2 שהיה פיגוע של החמישה. אנחנו יושבים פה בבית כנסת.

04:37 דובר 1 של יד החמישה.

04:39 דובר 2 אז אני זוכר כש-כשאחר כך באיזשהו שלב, אחרי כמה חודשים הגענו לכפר, אני עוד זוכר את תלמיד אחד שהוא היה מכף רגל ועד ראש כולו גבס. ו... לפני כמה שנים הוא היה פה בכנס בוגרים, היה ב..., הוא ב, הוא עכשיו בריא וזה זאת אומרת זה ה...

05:03 דובר 1 זיכרון הראשון שלך.

05:04 דובר 2 זאת אומרת אני לא הייתי.

05:06 דובר 1 לזה אנחנו כמובן עוד מעט נגיע.

05:07 דובר 2 אני לא הייתי ב-בזמן האירוע, אבל הייתי הגענו לארץ, אז הייתי עוד בגיל אחד עשרה.

05:15 דובר 1 אז הגעתם לאיפה לאשקלון משהו?

05:16 דובר 2 אה?

05:17 דובר 1 לאיפה הגעתם?

05:18 דובר 2 טוב, עכשיו, כשנחתנו ב-בחיפה עם האונייה נגבה, כשנחתנו, קשה לי לתאר את ה-- כשיצאנו מהאונייה לאדמה. קשה לי לתאר איך שנישקתי, אני זוכר איך שאני נישקתי את האדמה, הלוואי והיום אני ככה אנשק ספר תורה.

05:46 דובר 1 וואו.

05:46 דובר 2 אז אתה לא מתאר לך איזה, זה הייליק, הייליק, הייליק, הייליק. אין, קשה לתאר.

05:54 דובר 1 זה הכל ממה שאבא הכניס לכם. קדושת ארץ ישראל.

05:58 דובר 2 בוודאי. מה יש לדבר? אבא שלי, איך שאני זוכר אותו וואי, וואי, זקן ארוך

06:06 דובר 1 זקן ארו-- ת-תתארו.

06:09 דובר 2 לא, לא.

06:09 דובר 1 לא רואים, שומעים. זקן ארוך.

06:11 דובר 2 מה?

06:11 דובר 1 אומר לא רואים רק שומעים אז תתארו.

06:13 דובר 2 עם זקן ארוך, צדיק גמור. הוא היה, איך שאני זוכר אותו, היינו ישי-- ישנו על מחצלת והוא היה קם בשתיים עשרה בלילה, יושב על שרפרף מול המזוזה, אומר תיקון חצות ולומד ראשית חכמה עד חמש בבוקר. בחמש בבוקר היה מעיר אותי ואת אחי יעקב וזה עוד זה והיינו הולכים לבית הכנסת לותיקים עם צדיקים. זה ה...

06:47 דובר 1 יהודים של פעם.

06:48 דובר 2 מה זה, הוא היה שליח של, היה רב, צדיק גמור, רבי ברוך סבג.

06:55 דובר 1 רבי ברוך סבג.

06:56 דובר 2 בדיוק. ואבא שלי הוא היה ה-- העוזר שלו, היה איתו ביחד כל הזמן. טוב, קיצור, אה...

07:05 דובר 1 הגעתם לארץ.

07:08 דובר 2 עכשיו ש-שנחתנו בחיפה אז עלינו על משאית ולקחו אותנו לאשקלון למעברה, מגדל אשקלון. היינו שמה ב-- היינו שמה ב-בפחון. היינו בפחון.

07:28 דובר 1 פחונים במעברות.

07:30 דובר 2 כן, במעברה, פחון בגודל של ארבע מטר על ארבע מטר. היינו שמה כל המשפחה, חמישה אחי וה-והאחות והאימא. אני זוכר שלמחרת בבוקר שקמנו אז ישר...

07:51 דובר 1 רבי ישר.

07:53 דובר 2 לא, אה, רבי ישר, ישר.

07:56 דובר 1 ישר קמתם בבוקר.

07:57 דובר 2 רבי ישר היה עוד תינוק, היה עוד, עוד, עוד, עוד עם מוצץ.

08:02 דובר 1 אה.

08:02 דובר 2 כן.

08:03 דובר 1 אז שקמתם בבוקר?

08:04 דובר 2 בדיוק. בקיצור, שקמנו בבוקר מיד הלכתי לחפש את ה-- כי אימא כשדיברנו לבוא לארץ היא הביאה איתה זרעים. זרעים! באים לארץ צריכים לזרוע ולנטוע. אז לקחתי את הזרעים והיה לנו פטיש ואני חרשתי מסביב לפחון ביום הראשון מטר מסביב לפחון ושתלתי את הזרעים ככה ו...

08:33 דובר 1 האמונה והידיעה שארץ ישראל צריכה-

08:36 דובר 2 הילד, מה איתך? ככה ו... והיה צריך גם פרנוסה. אז אני כבר, טוב, בקיצור, אה, אני הייתי, הייתי שמה ב-ב-- והיה צריך גם פרנסה לבית כי האבא, כן, אז אני ישר, ישר הלכתי לחפש את השוק באשקלון ולקחתי שני דליים, קרח ופטל ומכרתי שתייה. עד שבא ישראל לייבוב עליו השלום. הוא שמע עלינו עוד כשהיינו בצרפת.

09:25 דובר 1 ממי?

09:27 דובר 2 כי ניסים אחי שיהיה בריא הוא התקשר, הוא היה הגדול ודאג לאחי אז הוא התקשר לפעילים בארץ.

09:35 דובר 1 הוא כבר ידע על הפעילים?

09:36 דובר 2 אלינו באים הפעילים.

09:37 דובר 1 פעילים יד לאחים. הוא כבר ידע על הפעילים?

09:39 דובר 2 פעילים.

09:40 דובר 1 איך ניסים ידע על הפעילים?

09:42 דובר 2 זה אני הייתי, לא יודע, הוא ידע.

09:45 דובר 1 מעניין.

09:45 דובר 2 התקשר אליהם ואז אחרי שהגענו רב ישראל לייבוב שמע שהגענו ואשקלון, אז הוא בא למעברה וחיפש אותי ואמרו לו שאני ב-

09:58 דובר 1 בשוק.

09:59 דובר 2 שוק. הוא בא, חיכה לי עד שסיימתי. חזרתי הביתה ו אני חושב באותו יום הוא זוכר שלקח אותי ואת אחי יעקב לישיבה בלוד.

10:15 דובר 1 רב ישראל הרי היה אז היה חצי יום או היה-

10:17 דובר 2 והמעניין שהייתה שמה גברת לוינפלד, ה השוויגר של שייקוויץ. וככה זכור לי המאכל הראשון שאכלתי בלוד זה היה געהאקטע הערינג. מאז מאז אני אוהב געהאקטע הערינג.

10:43 דובר 1 שבמרוקו, שבמרוקו לא היה לך.

10:46 דובר 2 במרוקו אני אגיד לך מה. שמעת על הסיפור שזכרנו את הדגה?

10:53 דובר 1 כן.

10:53 דובר 2 אני אמרתי לך שאנחנו מס-- בסאפי. סאפי זו עיר הבירה של כל העולם בסרדינים.

11:02 דובר 1 או.

11:03 דובר 2 מאמר מוסגר עד כדי כך, כש-- פעם ראשונה שבאתי לרבי זה כבר היה פעם ראשונה בתשח"ו אני חושב. זאת אומרת כשבבית ספר התחלתי בכל ב' וב' כשחבר'ה היו כבר בי"ב. זה הפעם הראשונה שבאתי. אז אה באנו לחדר אוכל, הגישו לנו קופסאות סרדינים מייד אין מרוקו סאפי.

11:40 דובר 1 שי.

11:42 דובר 2 כי-

11:43 דובר 1 משגיח יהודי

11:44 דובר 2 סאפי עד היום יש שמה מפעל סרדינים כשר למהדרין. כן, ואני זוכר כילד שלמדנו ב"אליאנס" סיימנו ללמוד בשתיים עשרה אחד, אז הייתי הולך לנמל ושמה היו הערבים מביאים עם האוניות הקטנות את הסרדינים עמוסים ומורידים אותם בעגלות אחד על השני מתוך מבטן האונייה ל-ל-ל-לאדמה לזה אז אני הייתי מביא הביתה כל יום, מביא הביתה סל של סרדינים. אתה מבין? אז מהסרדינים הטריים-

12:30 דובר 1 הגעת לגעהאקטע הערינג

12:31 דובר 2 לגעהאקטע הערינג.

12:33 דובר 1 אז הגעת ל, הגעת הייתם בפרדס בפשטס?

12:36 דובר 2 אה?

12:36 דובר 1 איפה הייתם בפרדס בלוד?

12:38 דובר 2 למדתי בפרדס בלוד, כן.

12:41 דובר 1 מי אצל מילך, מי היה אז?

12:43 דובר 2 לא, בהתחלה הייתי, הייתי אצל גלפריד. המדריך שלנו היה משה הלל עליו השלום. אחר כך בתחנה היה גם שלום ליב.

12:57 דובר 1 איזנבך.

12:58 דובר 2 איזנבך גם כן, כן. היה מדריך יצחק ונדלסון[?], פישל, פישל, הניק, הניק הוא היה. אלה היו המדריכים. את ההדרכה למדתי ממשה הלל עליו השלום.

13:17 דובר 1 את ההדרכה בבית ספר. אבל לפני שנגיע לזה, רק שנייה. איך היה ככה ההלם תרבות להגיע מילד ממרוקו ל-ל-לישיבה, להווי החב"די?

13:27 דובר 2 היה געגועים בהתחלה. בהתחלה הייתי בוכה, הייתי זה זה, אבל זה...

13:32 דובר 1 אני מדבר על ההווי החב"די. התחברתם מיד?

13:35 דובר 2 לא, כילד עוד לא הייתי חב"די, זאת אומרת זה מדבר איתך על הייתי בגיל אחד עשרה, שתים עשרה לא...

13:44 דובר 1 מה אתה זוכר באמת מה, מה בהתחלה התחילו-- מה הדבר הראשון שסיפרו על חב"ד? על האדמו"ר הזקן? מה?

13:58 דובר 2 היה, היה לנו את המדריך גם כן משה אהרון טייכמן גם כן הוא היה, הוא לימד אותנו ניגונים, תפילה וכל ה... אחר כך למדנו, למדנו בלוד לא היה כיתות לפי המורים. היה גלפרין, היה אחר כך שליימה גרינבלט, אחר כך מוניה שניאור ואחר כך מילך קפלן ואחר כך נחום טרבניק. הכיתה שלי זה של שמוליק הבר. שמוליק הבר וזה זה היה זה. אז היינו באותה כיתה. איצ'ה גורביץ' זה. נו ואחר כך עברנו לזאל ואיך הגעתי לבית ספר?

15:09 דובר 1 רק לפני שהגעתם לבית ספר. אתם ובר מצווה, איפה עשיתם בישיבה או שחזרתם איתו?

15:13 דובר 2 אני חגגתי בר מצווה מגיל אחד עשרה עם אחי. אחי הגדול יעקב הגדול בגיל שלוש עשרה במרוקו.

15:21 דובר 1 אהמ.

15:22 דובר 2 עשו לי בר מצווה אחרי שאבא נפטר. אני מניח תפילין מגיל אחד עשרה. כן, ככה יחד עם אחי יעקב עשינו בר מצווה. זה היה מיימל, היה הכל. היה מיימל, מיימל בייחוד עילוי. כל הכבוד. כילדים היינו אצל אבא צדיק ואמא צדקת.

15:55 דובר 1 ואחר כך, אחרי שהמשכתם את המסלול הגעתם לשלום omkring.

16:04 דובר 2 אני בישיבה ל-

16:07 דובר 1 ישר עברתם לבית ספר.

16:11 דובר 2 אני רק התחלתי בז"ל ברחוב בייס. זאת אומרת, הייתי בגיל שבע עשרה.

16:17 דובר 1 כן.

16:20 דובר 2 ובאמצע, באמצע השנה. זאת אומרת בחודש אלול. כן, ישר בהתחלת תשרי בא מוטל לוין ללוד לישיבה ודיבר עם הבן שלו. היה לו הבן למקל, למקל. זה שאלתי אותי מי אפשר לקחת לבית ספר.

16:43 דובר 1 מוטל לוין ניהל אז את בית הספר?

16:45 דובר 2 איך?

16:45 דובר 1 מוטל לוין ניהל אז את בית הספר?

16:48 דובר 2 היה מנהל, כן, היה מנהל חינוכי בזה, כן.

16:52 דובר 1 הוא חיפש מדריך אז הוא התייעץ עם הבן שלו.

16:54 דובר 2 אז הוא לקח אותי וחשבתי שאני באתי לשבוע ועד היום עד היום אני בבית ספר. עד היום זה עילוי היה והיה ב-

17:04 דובר 1 מתי פעם ראשונה כתבתם לרבי?

17:06 דובר 2 איך?

17:07 דובר 1 מתי פעם ראשונה כתבתם מכתב לרבי בלי קשר לבית ספר עדיין.

17:11 דובר 2 לא.

17:12 דובר 1 כבחור, פעם.

17:13 דובר 2 מכתבים לרבי כתבתי כל הזמן, כן, כבחור. בטח, שלמה חיים. אני הייתי גם שר המשקים אצל שלמה חיים בבאבוב אינגל. כן בטח. זה בסדר. כתבתי לרבי, יש לי מכתבים, יש לי, יש לי את הכל. בטח. אז היה, היה תשובות. היה, אבל ל-ל-ל-לבית ספר הגעתי ברחוב בייס. הגמרא שלי עוד פתוחה. אני, החברותא שלי, רב חבר אל אלאנדו, אלעד.

17:55 דובר 1 אבליאו.

17:55 דובר 2 אבליאו. כן, היה. היינו יושבים ברוקא בחדר צדדי בלוד, ושם ישבתי ללמוד. אז כשבא מוטל לוין לקחת אותי, אז אני שואל אותו, אומר לי יהיה בסדר. הוא עודד אותי ל-

18:10 דובר 1 מר אבליאו.

18:11 דובר 2 כן. ו-- אה כתבתי מכתב לרבי ולא קיבלתי תשובה רק אחרי שנה. רק אחרי שנה קיבלתי תשובה. והאמת שמיד שבאתי לבית ספר אז, אה, באו מהצבא לחפש אחריי. הלכו בזמנו את הגיטל'ה היה זה, שאלו אותה והם אמרו להם בפשטות שאני בבית ספר למלוכה. הם באו, עלו במדרגות, חידשו את המדרגות עכשיו פה וזה היה, עלו במדרגות האלה לזה ואני הייתי בחדר אוכל עם הילדים. ובאו אליי, הייתי בחדר אוכל, באו אליי, אמרו לי שבאו לחפש אותך מהצבא. אז אני יצאתי, ירדתי מהמדרגות והם עלו ולא ידעו שזה אני. ואחרי חודש שלחו לי צו גיוס ואחר כך פוימפל וטננבוים מירושלים מוועד הישיבות עבדו שנה שלמה קשה מאוד עד ששחררו אותי מהזה. איך? כי גם ל-- אני גם הייתי מדריך וגם לימדתי גמרא והיה המפקח, היה המפקח כתב המלצה טובה וזה זה. אז רשמו אותי בתור כאילו עליית הנוער וככה כי-

19:47 דובר 1 מורה חייל או משהו כזה.

19:49 דובר 2 כן, כן.

19:50 דובר 1 ואז אתה אומר שלא קיבלתם תשובה מהרבי?

19:54 דובר 2 אחרי שנה. למה? כי רק אחרי ש-

19:57 דובר 1 סידור-

19:58 דובר 2 כי בשנה הראשונה אני הייתי חייב לברוח, לא לישון פה. אז הייתי מדריך בלוד בפרדס, הייתי שמה מדריך ו-ו-וביום אני בא לפה ו-ולא הסתדר.

20:10 דובר 1 עד שזה לא היה מסתדר.

20:12 דובר 2 אחרי שזה הסתדר אז מכתב מהרבי, זכות הרבי והילדים וכל העניינים ממש-

20:19 דובר 1 מי היה סגנון הילדים אז?

20:21 דובר 2 אה?

20:21 דובר 1 מי היו סגנון הילדים אז בשנות החמישים פה? כמה בערך ילדים היו?

20:30 דובר 2 כ-כמה ילדים? אני חושב שהיו-- אחר כך זה נהיה כבר הכי הרבה בקידוש הזה שהיה ארבע מאות עשרים ו-- עשרים ושבע ילדים אבל בזמנו כשבש-- היה מאה, מאה חמישים ואחר כך זה גדל, כן.

20:48 דובר 1 מה היה הסדר? הם היו לומדים בבוקר לימודי קודש קצת?

20:58 דובר 2 כמובן, כמובן. קמים, קמים ב-- קמים בשש וחצי בבוקר ובאים לבית הכנסת כבר ברבע לשבע נמצאים בבית הכנסת. אני זוכר שמוישה וישצקי עליו השלום היה מלמד תניא מרבע לשבע עד שבע ועשרה. אחר כך מתפל-- מתפללים ואחר כך חדר אוכל והולכים לכיתה בשעה, בשעה שמונה היו ל-- כן, היו לומדים ו-- היו, היו חל-- זאת אומרת לומדים ע-עד הצוהריים, אבל אז חלק היו, חלק היו הולכים לעבודה ב-בשעות הראשונות ואחרי זה באחד עשרה הולכים ללמוד וללמוד-

21:45 דובר 1 עבודה זה פה בתוך הבית ספר?

21:47 דובר 2 אה?

21:47 דובר 1 עבודה בתוך הבית ספר?

21:49 דובר 2 כן!

21:49 דובר 1 בדפוס ובנגרייה.

21:51 דובר 2 כן, דפוס, נגרות, מסגרות. אחר כך אלקטרומכניקה היה אחר כך, אחר כך פתחו הייטק. זה היה כן, מקצועות, כן.

22:03 דובר 1 ואז עבדתם כאן. ומתי נסעתם לרבי פעם ראשונה?

22:13 דובר 2 כשה, כשהכיתה שלי הראשונה, המחזור הראשון שלי זה ישראל מדר פה בכפר הוא התלמיד הראשון. כשה-- וכשהגיעו ליו"ד ב'-

22:27 דובר 1 תלמידים

22:28 דובר 2 אז אני נסעתי ל-- אז אני נסעתי לרבי עם ה-- כי אז הקבוצה שלי, שמוליק הבר ואיצ'ה הורוביץ נסעו לשנה.

22:38 דובר 1 קבוצה.

22:39 דובר 2 ואני נסעתי גם כן לתשרי ובתשרי אני... ככה כל המשפחה דיברו. לא הכירו אותי כשחזרתי אחרי חודש.

23:00 דובר 1 למה?

23:00 דובר 2 למה ירדתי שלושים קילו.

23:02 דובר 1 וואו.

23:03 דובר 2 כן, ממש. למה? כי היינו בחזרה עם יואל כהן. מה זה? בסיום הפארברענגען. אחר כך אחרי מעריב ואחר כך אחרי זה עד אחד, שתיים בלילה היינו רושמים את כל הזה, אבל אני רציתי להישאר.

23:23 דובר 1 לתשרי של איזו שנה זה? חובב [?]

23:26 דובר 2 כן, כן. יש לי עדיין, יש לי בבית גם את מה שרשמנו. זה, אני חושב-

23:32 דובר 1 דברים של החזרה.

23:34 דובר 2 כן, זה היה עם, עם, עם, עם יוסי הכט, יוסי הכט הקטן גם כן הוא היה בח-- החזרה.

23:41 דובר 1 הוא היה כבר חוזר צעיר.

23:42 דובר 2 גרינצי [?], גרליצקי, אברהמי, אברהמי.

23:46 דובר 1 ברום, ברום גרינצקי [?].

23:47 דובר 2 כן, כן, כן, כן. אוי החזרה, חבל לך. לא אכלנו, לא שתינו. חבל לך על הזמן.

23:54 דובר 1 כי אם לשמוע ידי דברי-

23:56 דובר 2 חבל לך על הזמן. חבל לך, אין, אין לתאר ורציתי להישאר והרבי אמר לי לחזור לבית ספר. בכיתי שבעים ושתיים שעות אולי לברו [?]. הרבי, אבל הרבי צדק, כי הרבי לא עזב אותי מאז ועד היום הזה עד-- חבל על כל הזמן. אין דולרים ואין פעם שבאתי לרבי והרבי לא יעצור אותי בלי אפילו בליק. אם אחד הבנים בא לרבי שלי, אשתי וכל זה.

24:32 דובר 1 כל מצפנים [?] לא.

24:33 דובר 2 לא, לא, לא, לא היה פספוס אחד. היה פעם אחת היה.

24:42 דובר 1 כשאני-- הגיע כהות [?] שאני רוצה שנייה לשמוע כבחור באתם לתשרי. אתה זוכר קצת תקיעות, מארש? שתף אותנו.

24:54 דובר 2 הכל מכל כל. מה אני אומר לך היה-- היינו בחזור היינו עד אחת, שתיים בלילה ו-ו-ו-וכל ה וכל ה וכל הסדורה תקיעות. פעם אחת הייתי רק בשנה אחת וזה.

25:10 דובר 1 רק חובב.

25:12 דובר 2 לא. כי אחר כך כבר אני נסעתי, לקחתי קבוצות לרבי הרבה, איזה, איזה שש, שבע קבוצות מהבית ספר, אבל אני אף פעם לא נסעתי איתם. אני הייתי בא רק להחזיר אותם. למה? כי שולח אותם לתשרי ואלול ואני צריך להיות בבית ספר. אם נסעתי פעם אז אם נסעתי אז באתי בחול המועד. חול המועד באתי לא-- היה קטע אחד פעם אחת שאני חזרתי בחול המועד ואחר כך ביום שלישי אחרי, אחרי סוכות היה יחידות ואני רציתי שהחבר'ה, הקבוצה ש-ש-שהיו צריכים לחזור באותו יום שלישי היו צריכים לחזור עם TWA. אז אני רציתי שייכנסו ליחידות. אז עכשיו הבית ספר-

26:06 דובר 1 יחידות כללית.

26:07 דובר 2 אה?

26:08 דובר 1 יחידות כללית. ביחידות למטה בבית הכנסת.

26:12 דובר 2 כן. כן, היה יחידות. אני אפרט לך. בקיצור, אז אני הכנתי אותם ליחידות שהתלבשו והיו במקווה והכינו הכל הכל אבל אה-- ואני בכל היום אני טרחתי לדבר עם TWA לדחות את הטיסה כי היה להם טיסה לאותו זמן והייתי צריך גם להילחם עם ההנהלה של בית הספר שהם יאחרו, לא יאחרו לבית ספר, שלא יאחרו זה. בקיצור אז הם עמדו על הקורנר של קינגסטון על, על איסטרן פארקוויי.

26:45 דובר 1 בפינה.

26:45 דובר 2 על הקורנר. לבושים ליחידות להכל. Order a hill, order low [?]. עד שעה שבע. אין, לא היה אישור מ-TWA. הייתי חייב להחזיר אותם, לקחת אותם לטיסה.

26:57 דובר 1 שדה תעופה.

26:58 דובר 2 נסעתי איתם לשדה תעופה, לקחתי אותם לשדה תעופה. המדריך ששלחתי איתם היה חדד, עמרם חדד, כי אני הוא בא איתם מההתחלה ואני רק נסעתי.

27:10 דובר 1 רק אתה תשאיר אותם.

27:11 דובר 2 טוב, בקיצור, אמ, אז, אז אני שמתי אותם בתור והכל וזה ואז ובקושי היה איחור אבל הכיסא זה בסדר. אני אפילו נכ-נכנסתי איתם למטוס ואני לא הייתי צריך לעלות. אני אומר לו "דייל אני לא נוסע". למה? כי נו, כי, כי הם לא, כי באנו מאוחר אז בדקו ככה מהר וזה, זה בקיצור. אז אני חזרתי ל-770. אז, אז והיחידות שהתחילה כבר בשמונה עם ה, עם ה, עם ה-

27:47 דובר 1 קודם כל של האורחים.

27:49 דובר 2 חסה, חסה, חתנים וכלות.

27:51 דובר 1 קודם האורחים.

27:51 דובר 2 אחר כך של הזה, זה משלוח-

27:53 דובר 1 אורחים ואחרי זה בר מצוות ואחרי זה חתנים וכלות.

27:56 דובר 2 נכון, נכון. ואחר כך-

27:58 דובר 1 בחורים.

27:59 דובר 2 בחורים. אז כשאני חזרתי כבר היה סוף הבחורים. אז אני באתי, בנימין קרל עמד בכניסה ואני באתי להיכנס לזה הוא אומר לי "משה מה אתה עושה פה? אתה, אתה לא, אתה לא בחור, אתה זה". אמרתי לו "בוא'נה, אני התעסקתי עם בחורים, אני נוסע עם הבחורים". אין, בסדר. נכנסתי. אני מגיע לרבי, היו חמישה, שישה בחורים וליבל גרונר מסתכל עליי כאילו-

28:25 דובר 1 מה אתה עושה פה?

28:27 דובר 2 הרבי שם לב שהוא מסתכל ואז הרבי אומר לו "זה אדרעי מ, מכפר חב"ד, זה אדרעי מבית ספר למלאכה". אמר, "כן". אז הרבי הגיש את היד, ליבל גרונר שם לו שלוש, שלוש דולרים. אז הרבי נתן לו, לא דיברתי מילה. הרבי לקח את הדולרים, נתן לי, אומר לי "שטאטווייס בעצויס" [?], ככה. בלי לדבר, בלי שום זה.

28:49 דובר 1 זה היה בתוך שינון, נכון?

28:50 דובר 2 אה?

28:50 דובר 1 זה היה בתוך שינון.

28:56 דובר 2 באיזה שנה זה היה? אני לא זוכר או מ"ט או נ' כן, כן, כן, כן, בסדר. זה, זה סיפור אחד. אבל אחר כך היה עוד סיפור ש, שבדולרים בט"ו באב הייתי שם בט"ו באב בחמישי, לא ט"ו באב בט"ו בשבט.

29:20 דובר 1 משולש בשבט [?].

29:22 דובר 2 בט"ו בשבט. עכשיו ט"ו בשבט משה אוסלבסקי לא נמצא אז אני טיפלתי באורחים מהבוקר עד הערב שהיה דולרים דאגתי כל מי שהגיע כי לאיפה, איפה יתאכסן זה פה, זה שמה, זה הכל זה. היה דולרים אז בערב הפעם הרבי לא עוצר אף אחד. רץ.

29:48 דובר 1 והדולרים שבא אחרי-- בבית הכנסת למטה.

29:50 דובר 2 כן. זאת אומרת בבו, בבוקר זה-

29:53 דובר 1 שיש יום ראשון בבוקר.

29:54 דובר 2 יום ראשון אז זה עוצר, נותן עוד אחד לזה, לזה. טוב, בקיצור, פה היחיד שהרבי עצר ונתן עוד דולר לפניי עבר אברהם שם-טוב וזה הלאה. היחיד שהרבי עצר זה אותי ונתן לי עוד דולר. אז בא, רץ אליי יוסק'לה לאש[?], יוסק'קה קוק מהרמב"ם[?], יוסק'לה אומר לי, "מה, מה מה מה מה מה פתאום אתה כ-- מה, מה?" אמרתי לו, "מה אתה לא מבין? אני טיפלתי באורחים של הרבי ושזה הרבי נתן לי עוד ככה". אז הוא אומר לי, "אבל אני רוצה פעם שהרבי יתייחס אליי שזה". אמרתי לו, "אתה יודע מה? בעז"ה שנשים נשארו עוד שתי נשים שעוד לא מצאתי להם מקום. תגיד לי עכשיו שאתה לוקח אותם, תעמוד בשורה שהרבי יצא, אתה תראה שהרבי יתייחס אליך. תשאל אותו". הוא עמד בשורה, הרבי רק, רק יצא.

30:51 דובר 1 עם היד.

30:52 דובר 2 מה זה חזק-

30:52 דובר 1 הידודי עם היד.

30:53 דובר 2 הוא רץ אליי, התנשק והוא-- מתי שאני בא ל770 הוא מתנשק איתי. הוא לא יכול לזה יותר, אתה מבין? זה, זה, זה מופת גלוי. מה משנה? כי אף פעם הרבי לא התייחס אליו. בקיצור-

31:09 דובר 1 בוא נחזור שנייה לחמישים. אז אתה הגעת לחב"ד ואז נכנסת ליחידות?

31:14 דובר 2 אה?

31:15 דובר 1 נכנסת ליחידות?

31:16 דובר 2 כן, כן.

31:17 דובר 1 מה היה?

31:17 דובר 2 כן. מה היה ביחידות? אני זוכר רק את היחידות אה, היה, היה יחידות שבאתי אחרי החתונה זה היה בל"ב. אני הייתי גם קודם. אז כשהוא בא אחריי היה יחידות רגילה, לא, זה...

31:57 דובר 1 את ההוראה לחזור לבית ספר זה היה ביחידות או שזה היה במענה?

32:01 דובר 2 לא, לא, לא במענה. במענה, כן, כן, כן. אני אז אותה שנה לא הייתי ביחי-- לא הייתי ביחידות של השנה פעם ראשונה.

32:10 דובר 1 חב"ד, לא היית ביחידות?

32:18 דובר 2 היה לי יחידות מיוחדת שהיה אחרי החתונה ש, ש... החתונה היה במנצ'סטר ואז נסעתי-

32:31 דובר 1 שיספר משהו מהשידוך. מה עוד תספרו, איך נוצר השידוך?

32:37 דובר 2 בסדר, אני אומר שהייתי ב, הייתי ב-- זאת אומרת החתונה היה במנצ'סטר ואחר כך אחרי החתונה נסעתי עם אשתי לרבי ואז היה לי יחידות. אז הייתי ביחידות עם ה-- אז השווער עליו השלום וגם המשפחה שלי- נתנו לי מכתב. כתבו מכתב לרבי שהרבי ישכנע אותי שאני אפסיק את ההדרכה ואמשיך רק ללמד כדי כי אחרי, אחרי חתונה יהיה זה. אז הרבי עלה התחלה מיד אחרי מיד כשהרבי קרא את הפתקים של כולם ככה התחיל. יתגבר על כל המונים ומעכבים-

33:33 דובר 1 יתגבר על כל המונים ומעכבים.

33:35 דובר 2 יתגבר על כל המונים ומעכבים מבית ומחוץ וימשיך בהדרכה בהצלחה מופלגת. אחר כך היה-

33:47 דובר 1 אצלך בהדרכה הייתה הדבר הקדוש מכל.

33:50 דובר 2 אה?

33:50 דובר 1 אצלך בהדרכה וההשפעה על התלמידים היה הכי, הכי חשוב.

33:57 דובר 2 יתגבר על כל ה-- השווער כתב שלוש דפים שאני, אני גם לימדתי גימור עד חצי יום. נו מה זה? והייתי עם הילדים פה עשרים וארבע שעות. אז השווער היה פעם אצלי שבת, רק שבאתי לסדר בערב שבת, באתי באחת עשרה, שתיים עשרה בלילה הביתה. אז הוא כותב מכתב לרבי שאיך אפשר שזה, אז הרבי, יתגבר על כל המונים ומעכבים מבית ומחוץ וימשיך בהדרכה בהצלחה מופלגת. הרבי צדק כי היו פה הרבה גידונקי נקדשים[?]. אתה מבין זה, זה שלפרט זה. הרבי צדק עד היום, עד היום הזה בכל ה...

34:46 דובר 1 איך באמת נוצר השידוך? מה היה אתכם?

34:51 דובר 2 אה. הדוד של אישי זה מוישה יפה. הם הבעלי בתים היום ב-בהיכל שלמה, בית הכנסת הגדול. הם שבנו את ה-- זה הדודים של אשתי שבנו את בית הכנסת עם וולפסון, עם זה וזה. אז ו-ו-ו... זושא וילימובסקי היה בן בית-

35:25 דובר 1 אצל פולסקי[?].

35:25 דובר 2 בהיכל שלמה, היה בא כי מוישה יפה הוא אח של זלמן יפה. אז, אז זושא וילימובסקי היה בא בית, היה בא עם אביהנה אליו וסבא וכל ה... אז, אז ה-ה-הדוד, זאת אומרת הדוד של אשתי ש-ש-השוויגער שלי זה אחות שלו, אז הוא דאג ל-ל-לבת של האחות שלו, לאשתי, לשידך. אז הוא אמר ביקש ש-ש-שמזושא או מה שיבקש מ-מהרבי. אז הרבי אמר לו להגיד לו לגשת ל-ל-ל-להגיד למוישה יפה שיגש לזושא, לזושא וילימובסקי. שהוא יהיה, שהוא יהיה זה.

36:15 דובר 1 זאת אומרת זלמן יפה ביקש בשם אחיו?

36:19 דובר 2 כן.

36:20 דובר 1 והרבי אמר שמוישה יפה ייגש לזושא וילימובסקי.

36:23 דובר 2 בדיוק, כן.

36:24 דובר 1 כן.

36:24 דובר 2 ואז מו-- ואז זושא, זושא אה יום אחד אחרי קידוש שהוא היה בבית חנה ואני נכנסתי לבית חנה בשתיים שלוש בצהריים-

36:36 דובר 1 עוד לא קראו לזה בית חנה.

36:38 דובר 2 אה?

36:38 דובר 1 עוד לא קראו לזה בית חנה.

36:39 דובר 2 כן, היה ב-- את הראשון. כן, כן. נכון, זה הישן והוא ישן שמה על ספסל, של שלוש. הוא אומר לי "מוישה יש לי בשבילך שידוך". ואז כן. אז הוא אמר לי למוצאי שבת לנסוע להכל המלכים-- למלון המלכים ושם אני אפגש. ושם נפגשנו ו...

37:04 דובר 1 וברוך ה-

37:05 דובר 2 אחרי חודשיים היה, היה חתונה, היה. זה סיפור של השידוך. אנשים מספרים כל מיני שהוא היה שש וזה...

37:16 דובר 1 אה?

37:17 דובר 2 ככה היה, נו, זהו, זהו.

37:19 דובר 1 יש משהו גם עם ה, עם הילדים.

37:23 דובר 2 אה?

37:24 דובר 1 על השם של הילד.

37:32 דובר 2 מה השם של הילד?

37:33 דובר 1 או של לוי יצחק לוי, מה?

37:35 דובר 2 אה, זהו.

37:37 דובר 1 ספר.

37:37 דובר 2 אני אה, לפני זה היה יחידות, זאת אומרת אלה היחידיות המיוחדות שזה, זאת אומרת היה שאז היה לי כבר שני ילדים, בן ובת, לוי יצחק ושבי ואני נכנסתי ליחידות וכתבתי. ביקשתי ברכה קודם כל על בית ספר למלאכה, על הילד. אחר כך הזכרתי את הילדים. אז הרבי מתחיל את היחידות ככה: "אז איי ווי דו ווייס ווי צו שרייבן און בעטן פאר אייגן קינדער, אז איי פאר ילדי בית ספר למלאכה ווייס קילו אי לודע מאמש".

38:16 דובר 1 תתרגם לי לעברית בשביל השומעים.

38:17 דובר 2 "כמו שאתה יודע איך לכתוב ולבקש על הילדים שלך, ככה על ילדי בית ספר למלאכה ווייס קילו אי לודע מאמש". ברש"י של ש-- של השבוע.

38:31 דובר 1 של השבוע.

38:32 דובר 2 אה? כן.

38:33 דובר 1 של השבוע. אז מה, מה הרבי התכוון שתכתוב בשמות כאילו, כמו שאתה שכותב את הילדים שלך?

38:39 דובר 2 לא.

38:40 דובר 1 נכון, הזכרת את בית ספר למלאכה.

38:46 דובר 2 ה-ה-ה זה מה הרבי התכוון? זה מה שהרבי אמר. א-אחר כך תחשוב לבד מה הרבי התכוון, מה פשוט מה הרבי התכוון. הרבי התכוון, נ-נ-נתן לי כוח וזה מה שמחזיק אותי, אותי עד היום הזה, "קילו אי לודע מאמש". מתי הרגשתי מה שהרבי אומר יותר. רגיל כשכל מחזור סיים, אז אני הייתי הולך, הייתי הולך לגרשון הנהג מזמין שלושים זוגות גראבע-

39:22 דובר 1 תפילין.

39:23 דובר 2 להחליף לתלמידים שהם כשהם מסיימים שיהיה להם תפילין מהודרים ולא מה שהיה להם כל הזמן. אבל כשהגיע בר מצווה לבן שלי אז אני לא באתי לגרשון הנהג לקחת תפילין גראבע בקילו, אלא חיפשתי את קניק[?], את הסופר הכי טוב. ואת פדר[?], את זה, זה, זה-

39:48 דובר 1 באתי עם הכי טובים.

39:48 דובר 2 או, אז כשזה הבן שלך, אתה מבין אז הרבי ש: "קילו אי לודע מאמש[?]" שזה כך צריך להיות בכל לבבך. אני משתדל גם עד היום הזה. אני אומר לך אתמול בחדר הזה ישבו בוגרים-

40:05 דובר 1 זה אני יכול להעיד. אני אמרתי לכם, אני פוגש יהודים שמניחים תפילין אצלי ליד הכותל.

40:10 דובר 2 אה?

40:10 דובר 1 אני פוגש יהודים שאני זוכה להניח להם תפילין, אה כל, כל שבוע שבועיים אנשים אומרים לי אני למדתי בבית ספר למלאכה. השם הראשון שהם זוכרים זה ר' מוישה.

40:20 דובר 2 יש לי עד היום יש לי תיק עם מעל חמשת אלפים כתובות ופרטים של כל, של כל מחזור, של כל אחד עם הטלפונים וכל שנה י"ט כסלו אני, לפני י"ט כסלו אני מזמין אותם לכנס בוגרים-

40:36 דובר 1 היה מהרבי התייחסות לבוגרים?

40:39 דובר 2 איך?

40:39 דובר 1 חוץ מלהדרכה, היה התייחסות מהרבי לנושא הזה של הבוגרים?

40:42 דובר 2 כשכתבתי לבו-- לרבי דו"ח על הבוגרים, אז הרבי כתב לי ככה ב-ב זה, זה, על הקשר עם הבוגרים: "ונכון הדבר מאוד מאוד". ואני כשאני חותם אני גם חותם במאוד מאוד. היה קטע, אמ, היה לי יחידות מיוחדת ש... יצא מהיחידות, ר' ישעיה גופין עליו השלום, יצא ואני נכנסתי אחריו. אז כשהוא יצא אז הוא, והוא רואה שבא להיכנס, הוא אומר לי "מוישה, מוישה, מוישה, אני שכחתי ל-ל הוא היה צריך לשאול אצל הרבי איך עושים שיבואו תלמידים מצוינים, טובים". אז אני הכנסתי את זה ל-

41:40 דובר 1 טוב, אז ר' ישעיה גופין תסביר, הוא היה בעצם המנהל כאן, נכון?

41:43 דובר 2 המנהל, כן.

41:44 דובר 1 לא כולם יודעים. הוא היה מנהל, אז הוא אומר שהוא שכח לכתוב.

41:48 דובר 2 אז אני כתבתי, אני כתבתי את הזה, אז הרבי אמר יש, יש לי יחידות מודפסת. זה. אבל, אבל שם בקשר ל... איך עושים שיבואו תלמידים מצוינים? הרבי מתחיל ככה את ההכינוס שבית ספר למלאכה הוא מפורסם. יומא דפגרא וזה באמצע יש שום פירוש-

42:10 דובר 1 רגע, רגע, אז בית ספר למלאכה הוא מפורסם.

42:13 דובר 2 יש, יש את ההכינוס כתובה-

42:15 דובר 1 ביומא דפגרא.

42:18 דובר 2 הוא מפורסם ו-ו-ו-ו-ו-ולא צריך שום פרסום אלא שיהיה כדי שיבואו תלמידים מצוינים צריך שיהיה מורים מצוינים ו-ו-ומדריכים מצוינים ולא ל-- ואין עניין לעמוד על לירה וחצי לירה.

42:40 דובר 1 משכורת, מצד המשכורת.

42:41 דובר 2 הרבי בא צא-- לשלם ולשלם כמו שצריך ושה-- צבי גרינבוים היה תמיד מתלונן, היה תמיד אומר: "למה שהילד י-י-ילמד ממני? יותר טוב בשביל--" היה לנו מורה טכנולוגיה בנגרות מזה אה אשכנזי קראו לו. הוא היה אומר והיה עובד שעתיים בשבוע או שלוש שזה והיה מרוויח הון. והוא וצבי גרינבוים כל יום ארבע, שש שעות עם הילדים וכל הזה ומשכורת. זאת אומרת, כשמשלמים אז זה, זה הכל זה. אז צריך שיהיה גם בקשר להדרכה בהתחלת הכינוס הרבי אומר בקשר לעומס שיש למדריך אז שלא יהיה מדריך אחד עשרים וארבע שעות כמו שאני הייתי. לא כל אחד, אלא אחד בוקר ואחד ערב, כי אני הייתי עם הילדים, הייתי עד שתיים, שלוש בלילה אני. למחרת בבוקר אני מעמיד שלושה, ארבעה, חמישה ילדים. אתה דיברת ככה בלילה, זה אתה לא מזהה לך. ידענו מה שהם חולמים גם כן, מה שהם מדברים וכל זה וזהו. אבל, אבל היום הדור של היום או כל גם אז כל זה, זה אבל... כאילו ילד זה, זה, זה. הרבי אמר לי אז, אז, אז, אז, אז אני משתדל לעשות את זה עד היום הזה. זה כל ה... זהו, זהו.

44:23 דובר 1 אז מה היה עם הש-- לגבי השם של הבן?

44:29 דובר 2 שלחתי לרבי, קראתי לו לוי, קראתי לו לוי יצחק אושר. אושר זה על שם אבא שלי ולוי יצחק על שם האבא של הרבי. כן, זה. אז שלחתי לרבי שאחרי, אחרי הזה, אחרי הברית. אז הרבי שלח, אה, מכתב בקשר לפדיון, פדיון הבן. אז כותב: "בוחר[?] על אושר לוי יצחק". אני כתבתי לרבי לוי יצחק אושר והרבי כתב אושר לוי יצחק. זאת אומרת, שזאת אומרת השם של אבא שלי קודם. אבא שלי משעוד[?] שזה תרגום, אשר זה אה... כן, זה כו'. וכעת הרבש[?].

45:22 דובר 1 היה לכם גם קשר עם, בין הבבא סאלי לרבי? או שזה רק, או שזה רק אחיכם?

45:31 דובר 2 אה, אחי, אחי, אחי, כן.

45:33 דובר 1 אתה לא התעסקת? לא העברת דברים מסוימים-

45:36 דובר 2 זאת אומרת עם הרבי לא.

45:39 דובר 1 בין הבבא סאלי לרבי.

45:44 דובר 2 בבא סאלי היה, הוא בא פעם אחת לכפר חב"ד, היה אצל אמא שלי. אבל כשמרבי, הרבי אמר לישר ש-שמאוד הספרדים תמיד היו בקשר עם הזה ו... הרבי מאוד חיזק את ה... היה יהודי היה יהודי, מיטלמן קראו לו, בתל אביב, ברחוב לבונטין שבע עשרה. הוא היה יצרן יצרן של יהודיקה של כל מיני כיפות ומפות וזה לפסח, לכל, כל-כל מיני. אז ממש היה לו המון. אז הוא ידע שאני נוסע לרבי, אז הוא אמר שהוא רוצה לשלוח לרבי מדגם מכל התוצרת שלו. אז אמרתי לו שהוא יכול לכתוב, לכתוב לרבי אפילו ברוסית. הוא היה רוסי. כן. אז הוא כתב ארבע דפים לרבי רוסית ועשה חבילה כזאת ענקית, ממש זה. וגם, תפר שתי כיפות מיוחדות שבגלל זה עד היום אני הולך עם כזאת, אבל זה לא זאת. הוא אמר אחד לי, אחד ל-אחד לי ואחד לרבי. והבאתי את החבילה הכל לבנימין קליין, חבילה כזאת גדולה וזה. אז בנימין קליין למוחרת אומר לי, "בוא תראה מה שהרבי כתב" על כל הד-- על הכל כתב מילה אחת. מילה אחת. ההמשך. אתה יודע מה זה נקרא המשך?

47:34 דובר 1 שיהיו איתו בהמשך של קשר?

47:36 דובר 2 אה? את זה אני לקחתי לכל עניין שיהיה המשך, שיהיה המשך. זה לא חוכמה להתחיל פרויקט. היית בבית ספר, אני בבית ספר, אז המשך. התחלת הנהגה שיהיה המשך. התחלת דבר טוב, ההמשך, זהו. לבוגרים אני תמיד אומר להם, ה-פעם אחד הכהן דיבר איתי ואמר לי שהרבי שואל כשהיל-- הילדים אז היו נוסעים שבת רביעית לבית. אם בשבת הרביעית הם הולכים לבתי חב"ד במקום. ואז אני לקחתי רשימות של כל התלמידים. אז ארגנתי אוטובוסים שהיו לוקחים את התלמידים איזה לאיזה ארבע חמש מסלולים, אחד לדרום, אחד לצפון, אחד למזרח, אחד לזה ועובר איתם דרך בתי חב"ד במקומות, מביא אותם זה כ-

48:47 דובר 1 להראות להם, לחבר אותם.

48:48 דובר 2 אתה מבין? אין סוף לעשייה שאפשר לעשות. ושלחתי גם לכל הבתי חב"ד יש לי רשימות עד היום. כל יישוב אחיעזר, חיזיתן[?], כל יישוב בעד[?] שאתה רוצה, יש לי רישום מדויק מי גר שמה. בוגר. יש לי הכל. אמרתי-

49:07 דובר 1 גם נתניה?

49:08 דובר 2 אה?

49:09 דובר 1 גם נתניה?

49:09 דובר 2 בטח. אני יכול להביא לך רשימה, הכל יש לי, הכל. עם טלפונים, עם הכל. אתה מבין, זה יסוד. אין אחד שלמד בבית ספר למלאכה שייסרב לו על משהו. הוא בכל מאודו. אני לא מצליח להגיע לכולם. אני שולח לכולם-

49:29 דובר 1 אצלנו השת-- בנתניה ראש המועצה הדתית, רבא שרוחנה[?].

49:33 דובר 2 אה, כן.

49:34 דובר 1 רבא שרוחנה[?], הוא שלטון מסכן[?].

49:36 דובר 2 הוא היה בא לכנס בוגרים, כל זה, כן.

49:40 דובר 1 ראש המועצה הדתית שלנו בנתניה. תמיד מזכיר אני חבדניק, אני בית ספר למלאכה.

49:45 דובר 2 חבר כנסת פעם הוא היה-

49:46 דובר 1 היה סגן[?].

49:47 דובר 2 הוא מאוד, מאוד כישרוני מאוד. היה בא לכנסים. בטח. כן, בטח. להדגיש לך את המיוחד שב-שבבוגרים. תמיד סיימו חמישים, אז מתוך החמישים תמיד הייתי לוקח עשרים לנח"ל, לנח"ל. למה לנח"ל? כי לנח"ל, בנח"ל הם זה קבוצה-

50:18 דובר 1 נשארו כקבוצה.

50:19 דובר 2 לא, שאני, אני שולט עליהם כשהם בצבא גם כן, מול הצבא. אתה מבין?

50:25 דובר 1 הבית ספר ממשיך את הקשר מול הצבא?

50:27 דובר 2 בטח, בטח. אני איתם ורצתי, הייתי בא ל-לבקעה בשש בבוקר לתור לים ידיים[?] לחבר שהיה חבל לך על הזמן. ואיפה שאיפה זה קרה ואני בקשר עם המפקדים בקשר לזה, נח"לאים. בקיצור, במסגרת של הנח"ל יש שלבים. היאחזות, זאת אומרת יש טירונות, אחר כך היאחזות. היאחזות זה נקרא, גם שעלבים היה פעם היאחזות. שחיילים ואחר כך זה נהיה יישוב. אחר כך, אז החיילים כחיילים מקימים מאחזות על פסולת הקרקע[?] זה ואחר כך זה הופך להיות לזה. וגם הנח"לאים חצי שנה לפני השחרור הם משייכים אותם ליישוב קיים, קיבוץ או מושב ויש והרבה הגשמה. הרבה אחרי זה שהם משתחררים נשארים גם היום. עד היום יש לי קשר עם יונתן כספי, אה, אה, שעלבים.

51:39 דובר 1 מושבים שהתחילו כבנות הנח"ל ואחרי זה הם יכלו לגור שם.

51:43 דובר 2 יש, יש לי שמה בוגרים.

51:44 דובר 1 מממ-המ.

51:45 דובר 2 זהו. אז אחת, אחת הקבוצות שבאתי לחפש להם משק יעד זה נקרא. משק יעד. אחת הקבוצות באתי ל-ל-להביא אותם לניר גלים. וליד ניר גלים יש תחנת דלק, תחנת דלק ושם מסעדה.

52:03 דובר 1 ניר גלים ליד אשדוד.

52:05 דובר 2 כן. אני בא, נכנס למסעדה. עשרים, עשרים וחמש חבר'ה זה ישבו לאכול באמצע שהם אוכלים יוצא ה... יוצא מנהל המסעדה ושואל אותי תגיד לי כמה ילדים נשארים דתיים אצלכם אחרי שמסיימים זה? ואמרתי לו בדרך כלל חמישים, שישים אחוז, מאה אחוז.

52:40 דובר 1 מאה אחוז, מאה אחוז נשארים דתיים.

52:42 דובר 2 כן, ואחר כך ואחר כך משתפר. אז הוא אומר לי אני מאמין לך. אמרתי לו איך אתה מאמין לי? מה? מה זה? אומר ראיתי איך שהכנסת אותם לאכול. נטלו ידיים, טבלו במלח, פרוסה שלמה, המוציא, ישבו ולפני, לפני זה הלחם, ברכת המזון, זימון, מים אחרונים. אם ככה חינכת אותם אני מאמין לך. וככה הם חונכו בבית ספר. אין אוכל, אין, אין ארוחה בלי, בלי שייטלו ידיים והשגחה על נטילת ידיים וברכת המזון וזימון. אין בלי הלכה. תמיד הלכה לפני ברכת המזון בכל חדרי אוכל וכולי וכולי. וזהו. זה ה... ככה חונכו בבית הספר.

53:40 דובר 1 היה לכם איזהשהו-

53:40 דובר 2 הלוואי ובישיבה היו מחנכים ככה במסירות כזאת.

53:44 דובר 1 היה לכם איזשהו הדרכות מהרבי בקשר ל-

53:47 דובר 2 אה?

53:48 דובר 1 היה לכם איזשהו הדרכות מהרבי או מהרב חדקוב על איזה דברים להקפיד עם בוגרים, על איזה דברים התחלתם, חוץ מהקשר בבתי חב"ד עוד דברים?

54:00 דובר 2 אה.

54:01 דובר 1 כתבתם לרבי על דברים מסוימים שאתם מקפידים עם התלמידים?

54:08 דובר 2 אמרתי לך שמסיימים חמישים חבר'ה אז עשרים לנח"ל, שש, שבע לישיבה. יש לי הרבה תלמידים שגדלו אצל לישינסקי בצפת.

54:21 דובר 1 הרב לישינסקי, לא בשם[?].

54:22 דובר 2 אז היה לי שאלה תמיד על מה לשים את הכובד. אם אני אשים את הכובד על הישיבה אז ילכו יותר לישיבה, אבל, אבל, אה, פחות לנח"ל זה גם כן מסגרת טובה ששומרת עליהם אבל זה-- אז, אז הרבי אמר שזה תלוי ב-ב-בכל, בכל, בכל אחד ואחד זה תלוי ב...

54:48 דובר 1 הרבי השאיר את זה לאינדיבידואלי.

54:49 דובר 2 כן, כמובן. כן, זה ה... ו-וגם היה לי כשהייתי יחידות ואז ואני מספר לרבי ביחידות, זה היחידות המודפסת, המודפסת. אז זה ה, ש... הסדר ש-ש-ש-שבת כל יום אז שהיו לומדים כעשר דקות עם משה וישצקי[?] הזה, אבל שבת התחילו להתפלל בעשר כי כן ועד עשר היו גם אוכלים עוגה וגם לומדים חסידות. אז הרבי אמר, כתב לי, זאת אומרת אמר לי ביחידות שילדי בית ספר למלאכה, לכן הם נקראים ילדי בית ספר למלאכה ולא ישיבה בחורים, שאי אפשר להסביר להם למה לא להתחיל להתפלל בזמן תפילה. אז לכן להתחיל. אז אני באמצע אני אומר אבל לומדים חסידות. אז הרבי אמר עשר דקות, רבע שעה. כן, כן, אבל. ולכן כשאני חוזר זה היה בתשרי, כשאני חוזר לכשנכנס חשוון להכריז שסדר חדש שבשבת מתחילים להתפלל בזמן תפילה. ככה הרבי.

56:17 דובר 1 מה באמת ילדים כאן שהיו להם מ-מנהגים מבית אבא היה ד-

56:24 דובר 2 אה?

56:25 דובר 1 מוסד של שימור מנהגים שהביאו מהבית. כל אחד פה שמר לפי המנהגים שלו, מי ששמר. נוסח תפילה למשל, מה התפללו?

56:35 דובר 2 אה, בקשר לנוסח התפילה היה אחי יעקב, כשעוד למדנו בלוד אז שאל את הרבי, אז הרבי אמר שמי-מי-מי ספר-, מספרד לאשכנז לא לשנות זה יהודי, אבל, אבל מספר-, מספרד ל-ל-

57:00 דובר 1 נוסח ארי.

57:02 דובר 2 לנוסח ארי כן אפשר.

57:05 דובר 1 ספרד הכוונה עדות המזרח. היום ספרד יש אשכנזים מתפללים ספרד. מתכוון לעדות המזרח ממה שנקרא.

57:12 דובר 2 כן, אנחנו מההתחלה-

57:13 דובר 1 אז לשנות. אבל כאן בבית ספר למלאכה מה התפללו הילדים גם נוסח ארי?

57:18 דובר 2 אה לא, נוסח, נוסח ארי בטח, בטח, בטח. אני באתי מהישיבה ובאתי מהישיבה ש-ש-שלקח אותי מוטל'ה לוי לפה לזה ואחר כך אני עוד דחף אותי פה בחדר הזה עם חמישים ילד, כיתה ט'. להיות המדריך שלהם. מאיפה למדתי הדרכה? השיעור זה בלילה וזה, אבל משלמה חיים. מה הוא היה? מה עשה שלמה חיים? לומד השחיים[?] וזה והילדים מתפללים. אז אני גם כן אז זה תפילה. אני לומד. בא מוטל'ה לוי, נראה מה אתם לומדים. תראה שם ילדים מדברים בתפילה. לא הבנתי מה הוא אומר בכלל. אתה לא מתעסק. אז פתחתי את העיניים. אז אני זהו, אז הייתי מאוד בתיר עוד העץ[?]. ל-ל-לדאוג ל-ל-לחבר'ה ככה ל-ל-להחזיק משמעת. בסדר, זה.

58:39 דובר 1 ולפי איך שהיחס שמדברים עליך הם תמיד הרגישו שזה, שאתה עושה להם את זה מהאכפתיות, מהלב.

58:45 דובר 2 בוודאי. כן, כן.

58:46 דובר 1 גם אם זה בתיר עד העורץ[?].

58:48 דובר 2 לא, לא, לא, לא, לא, לא, אני לא כזה. חדר אוכל. תביא ילד אחד שיגיד איפה המקום שלי בחדר אוכל. לעולם לא ישבתי. כל הזמן שירתתי אותם. אני הייתי בסוף עם נשאר שרידים הייתי אוכל. בכלל לא מאלה שיושב לאכול. שתדעו. הם ידעו את זה. לא, מה. ברור. אבל, אבל כש-כשאכפת לך ועד היום יש בוגרים שהיום הם כבר סבים עם נינים, אבל הם, הם זוכרים את ה-- אצלי ילד, ארבע מאות ילד אחד לא קם מהמיטה בלי נגל וואסער. אין כזה דבר. כל המדריכים עוד, אין. הילדים מכינים מים לפני השינה, אבל המדריכים באים, עוברים בכל החדרים ודואגים. אין ילד שיקום בלי, בלי נגל וואסער ועוד מודה אני. לא, זה אני. חת"ת, רמב"ם למדו. אין בלי, אין דבר כזה בלי. זה מה שאני אומר אם, אם בישיבה היו ככה היו היה ככה. לא, מבין? גם כשאני למדתי בישיבה אבל לא למדנו. זאת אומרת הלכות למדתי לבד. למדתי אחרי שגמרו את הסדר והלכו לאוכל. אז ישבנו עוד רבע שעה עשרים דקות אחר כך ללמוד שולחן ערוך או לא זה. בסדר, אבל כמו עם התפילין כאן שאמרו שצריך מדריכים. לא, זה מה שהיה ככה. אני אומר לך אני בהתחלה כשבאתי חשבתי מה אני? אני לא צריך להשגיח על התפילה בכלל, אלא אבל בסדר. אז אחר כך לשמוע חזרה מתוך הסידור, מתוך העניין עם כל ה-- זה בסדר. למדו בעל פה, למדו-

1:01:04 דובר 1 הם היו גם-

1:01:05 דובר 2 למדו בעל פה שוק פורים. לקראת שוק פורים חודש קודם היה תלושים לקנות בשוק ואת התלושים מקבלים על חברות של לימוד בעל פה. את המשניות זה, זה, זה. היה פעם היה לנו שבע עשרה בתי כנסת, כל קבוצה פה שבע עשרה בתי כנסת.

1:01:31 דובר 1 בארץ.

1:01:34 דובר 2 בבית ספר למלאכה.

1:01:36 דובר 1 כל קבוצה היה בית כנסת נפרד?

1:01:38 דובר 2 כן. הקבוצה הגדולה בבית הכנסת הגדול אבל היה פעם-- אז עשינו תחרות בתי כנסת. אני זוכר מענדל פוטערפאס בא כדי לקבוע למי-

1:01:53 דובר 1 מי יהיו ועדת השופטים.

1:01:55 דובר 2 כן, כן, אתה מבין? תחרות, שיפצו, סידרו כל אחד יעשה זה, זה שמות של בית הכנסת בדרכים וזה. כן. ומתוך זה היה גם כל שנה שלחנו קבוצה של, של חמש עשרה, שבע עשרה תלמידים לרבי איתם.

1:02:27 דובר 1 יש גם הרבה מאוד משפחות.

1:02:29 דובר 2 אה?

1:02:29 דובר 1 יש גם הרבה מאוד משפחות שיצאו חב"דים ממש.

1:02:33 דובר 2 הרבה, בטח. מה? כן. בקשר ל-להנהוג אז הרבי אמר כמו ביחידות הזאת שהיא מודפסת, הרבי אומר: "דבר, דבר שנהגו לא להוריד". זאת אומרת-

1:02:53 דובר 1 מהמנהגים ש-לא להפחית מהמנהגים.

1:02:56 דובר 2 לא, לא מנהגים של, של ספרד או משהו.

1:02:58 דובר 1 אה, מנהגים בבית ספר.

1:03:00 דובר 2 כן. זאת אומרת שאני זוכר היה, היה בשיעורים אז אחת השעות זה שעה חסידות. חוץ מהגימור שלמדו בבוקר זה היה חסידות בערב. עכשיו היה מצב שהיו צריכים את השעה הזאת ל-ל-לשיעורי חול. אז אמרו יום אחד נגיד יום רביעי ילמדו שעתיים ויום חמישי לא ילמדו בכלל. ומשה ויסצקי עליו השלום הוא שאל את הרבי והרבי אמר לא ש-ש-שכל יום ילמדו.

1:03:45 דובר 3 שלא יהיה יום שלא לומדים חסידות.

1:03:46 דובר 2 בדיוק שכל יום ילמדו. ודבר ש-

1:03:49 דובר 3 טוב, מצד אחד הרבי אומר שיש זמן תפילה בשבת, יקדימו. מצד אחד הרבי אומר שלא, שזמן תפילה בשבת יקדימו.

1:03:57 דובר 2 בסדר.

1:03:57 דובר 3 מצד שני שלא יהיה יום שלא יהיה יום שלא לומדים חסידות.

1:04:00 דובר 2 כן, כן, כן. חוץ ממה שלא לומדים יש הלכות. יש, היו לומדים תניא לפני הזה, אבל ש-- בזמנו קבעתי שילכו רק עם כיפה שחורה ולא עם כיפה לבנה. שלא יגעו בזקן.

1:04:19 דובר 3 כן, היה הקפדה.

1:04:21 דובר 2 כן. לא נגעו בזקן. כשמשה ויסצקי היה אם מישהו נגע בזקן אז עושה קרעכץ. כן, ו-והקפדה. אז דבר ש-ש-שנהגו ב-ב-ביסוד ש-שזה לא להוריד. אז מה שהיה תלוי בי כמדריך וכמנהל פנימייה, אז הרבה דברים שתלויים בהנהלת לימודים, עניינים וזה זה הכל. אני יש לי פה כולל שעה אחת עם כולל. אני גם משלם להם. שלום טרנוביץ[?] מלמד פה כל יום שישי מאז שהבית ספר עשרים שנה כבר לא פספס יום שישי אחד. או כל יום שישי מתשע וחצי, רבע לעשר עד אחד עשרה הלכות שבת. כדי להחזיק את הקיום ל-ל-למקום שזה מקום קדוש. הבלט וצאלה[?] יש פה גם ספר תורה.

1:05:19 דובר 3 פה נוסד יד החמישה.

1:05:20 דובר 2 בדיוק, בדיוק זה.

1:05:23 דובר 3 יישר כוח גדול, הרב משה, חייתה אותנו, ריעננת לנו את ההתקשרות לרבי עם כל ההוראות, כל היחידות. הקב"ה יעזור-

1:05:30 דובר 2 צריך לשמוע כל מילה מהרבי וכל רמז וכל פסיק קטן. את זה-

1:05:40 דובר 3 ברוך הוא מלכנו חי וקיים.

1:05:43 דובר 2 זה היסוד קודם כל המשך, המשך. לא להתעייף, לא להתעייף. ודוגמה של מה-- ב-ב-בכל העניינים, גם באופן פרטי וגם באופן כללי בהנהוג שלך וגם בקשר לאחרים, וזה ההמשך של כל דבר. ככה זה נותן את הכוח להכל וזה וזה הסוד של ילדי בית ספר למה השם. אין אחד, היה לי פה מזכיר שרייבר שהיה בא כל יום משעה שמונה עד שעה שתים עשרה. היה מטלפן לבוגר. אני אומר לו, "תביא לי פעם איזה", הוא מדבר, מטלפן עם הבוגרים, "תביא פעם איזה איזה שלום שלילית של מישהו". כולם אוהבים ואהובים. ברוך השם, ברוך השם.

1:06:33 דובר 3 מהכוח של הרבי שהרבי נתן לך לפעול עם הבוגרים. הקב"ה יעזור שיהיה בהמשך של אריכות ימים שלום תבש[?] געזונטער יפעל אחרינו.

1:06:41 דובר 2 ויגאלנו בעזרת השם.

1:06:42 דובר 3 בקרוב ממש נזכה למשיח צדקנו ויגאלנו.

1:06:45 דובר 2 כשנפלו הרבה חיילים בלבנון אז באתי לבבא סאלי ואני אומר לו, "החיילים בוכים" אז הוא אומר לי, "תגיד להם שלא יבכו, עוד מעט יקומו כולם וירקדו עם האחים שלהם". אז אחד החיילים אומר לי, "כבוד הרב, ראית פעם מישהו שקם?" אמרתי לו, "כן, כן, אתה קמת בבוקר." אומר לי, "וואלה אתה צודק. הלכתי לישון מת וקמתי." אז החברים שלו אומרים לו, "המחיה נשמות ומחיה מתים."

1:07:18 דובר 3 בעזרת השם נקום.

1:07:19 דובר 2 בדיוק בעזרת השם. באמת השם.

1:07:22 דובר 3 יישר כוח גדול. קבלו ספרי ושמחו בפנימיות.