להתרענן פרק תשיעי: הרב יעקב רייניץ

00:00 דובר 1 שלום עליכם וברוכים הבאים לעוד פרק של פודקאסט להתרענן שבו חסידים מספרים חוויות וזיכרונות אצל הרבי ודרכי החסידים. היום אנחנו עם ה-- החסיד המכונה המדריך הרב יענקל רייניץ, אוצר הסיפורים שלנו מטבעו.

00:18 דובר 2 אמן.

00:20 דובר 1 ואנחנו רוצים ממכם לשמוע לפני הכול, כמו שאני שואל את כולם, פון וואנעט שטאמט איר, מאיפה אתם מגיעים? איך הגעתם לחב"ד? איפה גדלתם?

00:30 דובר 2 אז ככה. אה, אבא שלי, עליו השלום, נפטר בתח-- בהתחלת מלחמת השחרור של ת-- קראו לזה פגזים. אה, נפטר כ"ד, כ"ד תשרי תש"ט. היה אז, זה, זה כל המדינה הזאת לא היה מסודרת. אמא שלי, עליה השלום, נשארה עם שבעה ילדים. היינו גרים אז בקטמון, שהמקור שלנו היה באונגארישע הייזער, בעיר הונגרים, ושמה לא היו יכולים לגור בגלל הפגזים. אז הצבא העבירו אותנו לקטמון.

01:12 דובר 1 זאת אומרת, אתם נולדתם באונגארישע הייזער ועברתם לקטמון.

01:15 דובר 2 כן. היינו שמה תקופה של כמה שנים ושמה מ-- אחר כך אמא שלי החליטה שקטמון זה לא מקום בשביל לגדל את הילדים ושיהיה ב-- כמו ש-- איזה שיש קינדער. אז היא החליטה שהיא עוברת בחזרה לאונגארישע הייזער. הדירה ב-בנתיים נשארה. מבחינה גשמית, הדירה ש-- בקטמון היה דירה של השגריר עיראק ש-של הערבים.

01:56 דובר 1 ממ-המ.

01:57 דובר 2 היה דירה של כמה חדרים עם שירותים, עם חצר ועם מרפסת. היה משהו עם מטבח, היה. ומה היה בהונגרשייזר? הונגרשייזר חדר וחצי, שבעה ילדים והשירותים היה בחוץ.

02:14 דובר 1 בחוץ, המטבח משותף.

02:15 דובר 2 ומים היו צריכים להביא מהבור למטה. והיה עוד לפני איזה תקופה שלא היה חשמל גם כן, היה קשה, אבל אמא שלי אמרה יותר טוב ש-שהתגלגלו באונגארישע הייזער בתלמוד תורה שמה ובאונגארישע שול מאשר להיות בקטמון. קטמון זה היה משמע של כל מיני עדות וזה, זה לא היה כזה מקום לחינוך. ואז זה היה שנת חמישים וחמש. אז הגיעה האחות שלה מהונגריה, היה בהונגריה מהפכה אז והם ברחו. אז אמא שלי נתנה לה את הדירה בקטמון והיא-- אנחנו חזרנו באונגארישע הייזער. שאיפה למדנו? בתלמוד תורה באונגארישע הייזער. במקור היינו, אמא שלי אמרה לי, היינו, היא הייתה מדברצין מהונגריה, ושמה היא הייתה שייכת לחסידי קאסוב, קאסוב.

03:19 דובר 1 קאסוב.

03:20 דובר 2 קאסוב.

03:20 דובר 1 בויז'ניץ.

03:21 דובר 2 כן, משהו כזה. ועכשיו כשהייתה צריכה הייתה תמיד הולכת לרבנים, כל מיני. היה לה תמיד את המשיכה של חסידות, אבל חב"ד לא ידענו שום דבר מחב"ד והיה מצב קשה בבית. אז היא החליטה אני לא יודע מי, מי הציע. היה לנו, היה לנו בן דוד שק-קראו לו יענקל ספרונוביץ'. אשתו זה בתיה הייתה אשתו של יענקל מינסקי, והם היו גרים בקטמון והוא עבר ללמוד בלוד. זה אולי היה, או נחום רבינוביץ' שהיה בזה לא יודע מי. אצל אמא שלי היה לה קיוסק בקטמון. היינו נוסעים לקטמון ו-

04:17 דובר 1 זאת אומרת שגרתם משה איזר[?]-

04:18 דובר 2 היא הייתה נוסעת

04:19 דובר 1 היא הייתה נוסעת לעבוד בקטמון.

04:20 דובר 2 כן, היה קיוסק כזה. ולקחו את שלושה ילדים. היינו אני הגדול ויצחק ושלמה ועלו על הרכבת. הגענו ללוד ואחותי-

04:37 דובר 1 בעקבות הבן דוד ספרונוביץ'.

04:39 דובר 2 יכול להיות, הוא למד כבר פה. הגענו פה ללוד ואז רבי אפרים וולף קיבל אותנו. היה תשט"ז. תשט"ז. היינו פה כמעט שנה בערך. לא יודע שנה או לפני זה לא יודע בדיוק מה. היינו בפרדס עם כל הילדים. היה רב שלוימע גרינבלט ואז למד-- הייתי בגיל שתיים עשרה, אז למדתי פה אצל רבי יענקל כץ היה אז מלמד. הוא היה בחור אז שאחר כך הכיתה שלו זה היה איפה שהיה אז רסנושים[?], איפה שהיה בית כנסת. אחר כך בפרדס היה בעל יד רוק[?]. למדנו אבל גם לא ידענו, לא ידענו מחב"ד. אבל היינו שלושה ילדים יתומים ובחורים היה ברוך טייכמן.

05:29 דובר 1 שלושה אחים הייתם אז.

05:29 דובר 2 אחים כן.

05:30 דובר 1 שלושה אחים.

05:31 דובר 2 ברוך טייכמן ומשפחת ליפסקר היו מאוד מחבבים אותנו ועוזרים לנו. וככה אני זוכר שאמא שלי באה פעם לבקר אותנו בצריף. היה צריף על יד הז"ל[?] ובצריף לא היה חשמל וגם ברז אחד היה בחוץ. אז זוכר אז בצריף הזה למד בנימין מזרחי ואח שלו יוסף מזרחי. אבא שלהם היה רבי יענקל מזרחי. הוא היה נגר והוא בא ועשה להם, עשה להם ארון של זה היה באותה תקופה משהו מיוחד.

06:08 דובר 1 לפני שהוא נהיה חבר כנסת.

06:09 דובר 2 כן. אז זה בצריף עברנו כבר מהפרדס. בהתחלה היינו ישנים בפרדס, אבל מה קרה באותה שנה היה הסיפור עם דבורקין, דבורקין ופרדס בין כפר חב"ד ללוד-

06:25 דובר 1 דבורקין, רב סולרי[?] דבורקין הראשון שנרצח.

06:28 דובר 2 כן, נרצח והיה מדריך בכפר חב"ד, ומאז היה פחד לילדים. העבירו אותנו מהפרדס לצריף, לצריף. הצריף היה חמישה חדרים. ישנו שמה אפילו שירותים לא היה. היו צריכים ללכת שירותים על יד הז"ל[?] באמצע היה שמה.

06:48 דובר 1 כמה ילדים הייתם בערך?

06:49 דובר 2 בכל, כל חדר היה ארבע ילדים. ארבע.

06:52 דובר 1 עשרים ילדים.

06:53 דובר 2 כן. אז פעם אמא שלי באה לבקר אותנו בשבת. היא ישנה איתנו באחד החדרים ובא מדריך. אני לא זוכר מי זה היה שאסור ללכת לישון. היה ליל שבת והיה לומפ, לומפ על נפט.

07:07 דובר 1 כן.

07:07 דובר 2 למה שמסתובב פה עכבר גדול וצריכים מאוד להיזהר שלא יהיה שריפה. זה הצריף זה עץ והיה ישנו, ישנו הרבה שעות עד שעד שזה התקרר אז הלכנו לישון. כזה מצב היה, אבל אחר כך עזבנו פה בלוד וחזרנו לירושלים לדיסקין.

07:30 דובר 1 כן, רק לפני שאתם עוברים לדיסקין, כשאתם אומרים שלא היה כל כך חב"ד. סתם מעניין כאילו לא היו סיפורי חסידים ודברים.

07:38 דובר 2 לא, לא היה מוסד-

07:40 דובר 1 מוסד לילדים

07:40 דובר 2 מוסד לילדים של חב"ד, אבל התחלתי איך אומרים להריח קצת. זה היה לי-

07:46 דובר 1 לא דיברו איתכם תהיה או רב או זה עוד לא.

07:48 דובר 2 לא, הייתי בגיל שתיים עשרה, רק אה-

07:51 דובר 1 עם שלמה חיים היה איזשהו קשר אז עוד לא?

07:53 דובר 2 רב שלמה חיים היה גם בפרדס.

07:55 דובר 1 זאת אומרת בצריף הוא לא היה.

07:56 דובר 2 לא, אז לא ידעתי עוד מרב שלמה חיים אז, אבל היה לי טעם טוב מזה נשאר לי. היה מה, היה בחור שקראו לו אלבסקי, אלבסקי. הוא היה לומד פה בלוד.

08:13 דובר 1 ליב'לה אלבסקי?

08:13 דובר 2 ליב'לה אלבסקי והאבא שלו- אבא שלו, כן, האבא שלו, אבא חורג.

08:19 דובר 1 אבא חורג.

08:20 דובר 2 היה רבי יהודה לוין.

08:22 דובר 1 כן.

08:22 דובר 2 ורבי יהודה לוין היה גר במישורים והיה לו חנות של שעון, שען. והוא הרבה מפעם לפעם היה בא ל-- בירושלים. היה שמעון לזרוב, גם היה לומד פה, היה בא לירושלים ו-- שאמא שלו הייתה המנהלת של בייסל פלטוס[?]. אז... ועוד היה מישהו. היה כמה, אז שהכרתי אותם מפה.

08:51 דובר 1 אז כבר היית קשור.

08:52 דובר 2 ושמה, אני זוכר בבית טייכמן שהיינו אוכלים, היה שם ניגון של, של חב"ד. זה נמשכתי לזה, אבל עוד לא מה עשה בפועל, עוד לא היה שום דבר. אחר כך בדיסקין אז גם כן היה-

09:09 דובר 1 דיסקין הכוונה בית היתומים דיסקין.

09:10 דובר 2 בית יתומים דיסקין.

09:11 דובר 1 לא כולם יודעים מה הכוונה.

09:12 דובר 2 בית היתומים דיסקין זה היה שמה-

09:14 דובר 1 בגבעת שאול, איפה שזה היום.

09:16 דובר 2 על יד-- התחלת גבעת שאול. ושמה עשו לי בר מצווה. בבר מצווה שלי היה רב צבי שליידרוביץ[?]. הוא היה כאילו-

09:26 דובר 1 המהדרין הירושלמי, כן.

09:27 דובר 2 היה כאילו הרב של, של המקום ואמר לי כמה דברי תורה שאני אגיד. בירושלים נוהגים אומרים כמה פסוקים ומיד ישרים.

09:39 דובר 1 רבנו-

09:39 דובר 2 היה כל הילדים שמה היו בגדים מיוחדים שהיו לובשים בדיסקין חאקי כזה.

09:47 דובר 1 בדים.

09:48 דובר 2 כן, עם ברט כזה. אנחנו שהיינו ירושלמים לא לבשנו את זה, אבל היינו שמה. לבר מצווה הגיע אמא שלי ואחותי והביאו שמה קופסה גדולה של פח עם ביסקוויט של ויינברג, כאלה גדולים וארגז עם בירה שחורה. זה היה כל הבר מצווה וזה מה שהיה בר מצווה. ואח שלי דאג לי, יוסל האח הגדול. בהתחלה רצו לתת לי תפילין כמו שנותנים כל היתומים איזה תפילין. אז הוא הלך לרב כפורה[?], כפורה, כפורה קראו לו, רב אברון[?]. הוא היה המנהל שמה. אומר ה-ה-אח שלי הוא לא בא סתם מהרחוב, זה ילד מבית... אז האח שלי סידר מהסופר רייזנבך מונגש אייזן בתים כמו שצריך וזה היה לי. והשקית של התפילין היה כמו שקית של לחם, שקית אדומה. זה מה ש, מה שהיה. אחר כך מדיסקין עברתי ללמוד. הם היו שולחים את הילדים תמיד ללמוד בירושלים, אז אני הלכתי ללמוד בקטמון בישיבת הר לוי. ישיבת הר לוי, למדתי שמה גם כן קצת, לא הרבה זמן.

11:08 דובר 1 אז דרך היא הוקמה.

11:10 דובר 2 אז הוא קם, היה חמש עשרה-

11:11 דובר 1 רב זלמן סופר.

11:13 דובר 2 כן, היה.

11:13 דובר 1 היה דוד של סבי.

11:15 דובר 2 רבי יוחנן.

11:16 דובר 1 רבי יוחנן.

11:18 דובר 2 היה הרב.

11:18 דובר 1 כן, הדוד, רב זלמן זה הדוד שלו.

11:21 דובר 2 כן. אז היו הולכים אצלו בבית, היה משפחה מ-- היה מאוד מחבב את הילדים. היו בחורים מהשואה, בחורים ושמה עשו לבד את האוכל ולבד היו מנקים את הדגים לשבת. ואיזה חמש עשרה, עשרים בחורים מבוגרים. אחר כך משמה, לא יודע בדיוק הסיבה, עזבתי שמה והלכתי למישורים. מישורים לטירת צבי. טירת צבי זה מול הבית כנסת של בעל-התניא.

11:55 דובר 1 בעל-התניא שואל.

11:55 דובר 2 כן.

11:56 דובר 1 שיהיה שם כצל'ם רגון[?] היום.

11:58 דובר 2 כצל'ם רגון היה והיה שמה כל, כל המאורע שאני זוכר הייתה היו יוצאים משמה, היו לובשים את השקים ביום העצמאות ומשמה היו יוצאים כל הילדים-

12:10 דובר 1 טירת צבי.

12:10 דובר 2 כל הילדים היו הולכים להפגנה עם רב עם לוי וצועקים וזה כל הסיפור. עכשיו, באותו זמן אני היה כיתה של, של המוד עום והיא גם היה מתל דעס ארם, תל דעס ארם רבה לך. הם היו. עכשיו תל דעס ארם היה בתוך שנת תש"ז, תש"ז הם פתחו ישיבה קטנה. אז הישיבה קטנה שמה בתור וירה[?]- התפרקה. התפרקה. כל אחד הלך לישיבה אחרת, אבל רוב הכיתה הלכו שמה. ובתור ילד שהיינו בירושלים אז היינו לומדים תמיד בישיבה סמס, סמס מדי. זה היה מקום שהחזיק את כולם. היו נותנים פרסים, טיולים וכמו ר' ברוך רוזנברג. רוזנברג וקליין ואייכלר. ואייכלר. והם היו בעיקר ה. אז היו, הילדים היו נמשכים, היו נותנים פרסים וטיולים וזה היה משהו מיוחד. יום אחד- בעצם הקימו את זה, כמה שאני מבין בשביל לשמור את המשפחות שהיה הרבה שעזבו אז לצבא. כן, הרבה היה-- כמעט לא היה משפחה בהונגארישע שול במישורים שמשפחות מאוד טובות שעזבו את הדת והלכו ללח"י, לאצ"ל, אני יודע. כוח הלח"י ואצ"ל, אבל לצבא נראה משמע ששם, שם יותר מעניין. ושמה, ושמה היו, היה מח-- מאוד מחמם. כל לילה היו נותנים כוס ברד. מה זה כוס ברד? כמו כוס פטל. זה היה בשביל ילד כוס פטל, היה משהו מיוחד. בחורף היו נותנים כוס תה, היו לא היה פלסטיקים, היה כוס, כוס תה זכוכית. היה מתי שהיה קר מאוד היו נותנים סחלב. סחלב היה משהו מאוד. היו רוצים שהילדים יבואו לפרסים והיה מאוד מחמם. פעם המקום שהתפללנו זה היה בהונגארישע שול. אם אתה שים לב לכל השכונות היו בתי-- בונים ככה, בית כנסת חסידישע ופרושים. זה אותו דבר בשער החסד, בבר שייזל[?] וכל, כל השכונות האלה היה

14:42 דובר 2 ככה וככה. אז בפרושים זה היה ישיבה סמס מדי, ואבל זה היה רק בערב. ובהונגארישע שול בהחסידישע, קהל חסידים זה היה של צאנז. זה היה חסידישע שול. אז פעם באו לשמה שני בחורים מתורת אמת. אחד קראו לו יצחק דוד, יצחק יהודה קובוצ'יק והשני היה הילה לוינזון. ופגשו אותי ועוד כמה בחורים והם עשו, עשו שיעור תניא. לא ידענו אפילו מה זה תניא, ידענו שזה משהו מחב"ד, אבל אז הירושלמים היו ככה, חב"דניק, חב"דניק זה לא היה, היה כזה. טוב, אז הלכתי. היו גם כן מספרים על אדמו"ר הזקן, התניא ובואו לשמה. ומי היה מגיד שיעור? היה ישראל בוים, ישראל בוים. אז- אז הוא היה חם. חם מאוד. וככה היו כמה חבר'ה, לא הרבה. היה פעם אחרי פסח, ושואל אותי הילה לויזון איפה אני לומד. אמרתי לו, "עכשיו אני לא יודע, לא יודע איפה אני אלך ללמוד." אמרתי, "רב וירה[?] זה נסגר, הכיתה שלנו ואני לא יודע איפה." אז אומר לי, "אולי תבוא למכינה בתורת אמת, פתחו מכינה." אמרתי, "תראה, אני בחור צעיר, שם לומדים בחורים שש עשרה, שבע עשרה, אני ארבע עשרה, אולי משהו כזה." אומר "אתה גבוה, שמן, לא, לא אשאל אותך." לקח אותי ל-ל-לישיבה. המשפיע? לא. אה שפירא. המשפיע-- המשפיע שפירא. לא, המשפיע זה היה רייכמן. אה רייכמן. היה משפיע. אבל אה רבי משה לייב שפירא. רבי משה לייב. כן. אז הוא שאל אותי מה אני לומד. אמרתי אז למדנו בבבא קמא, חויל. אומר "תבוא מחר או מחרתיים. אני אבחן אותך. אם תדע אני אתן לך פתק שיקבלו אותך." אז הלכתי להונגארישע שול ופגשתי שמה את האבא של אייזנבאך, וולף אייזנבאך. יש לו נכד בכפר חב"ד, אייזנבאך אשר.

17:01 דובר 2 אושר. אמרתי לו, וולף, אין לי אבא, אני צריך להיבחן, אולי תלמד איתי? אומר "בסדר". אז הוא הכין אותי עם הרש"י, עם התוספות ופה. ולמחרת הלכתי ל-ל-למשה לייב שפירא, בחן אותי וברוך השם עניתי מה שצריך. נתן לי פתק, "תלך לטרסמס[?]." זה היה בסוף משעול. בסוף משעול, ב-בפינה, כשהיה קול אל החדר[?], קול גליציה[?]. קול אל חיים בסירו[?] ירושלים כזה. של סבא שלי. כן. אז שמה אמרתי והלכתי יוסף חיים זוננפלד. הוא היה המזכיר של הישיבה. יוסף חיים? זוננפלד, כך קראו לו. כן. הוא חי אני חושב, יוסף חיים זוננפלד, מבוגר כבר. הוא היה אחראי על ה... זה, ה-האבא שלך, נו, גליצנשטיין. שמעון. שמעון, הוא היה מנהל ה... גשמי. טוב, אז הכניסו אותי, נתן לי פתק והכניסו אותי למכינה. מי היה במכינה? היה מרביץ שיעור והמשפיע היה רב שמואל הלפרין. הוא עד, עד זה היה בחורים. ואז למדנו בכיתה גם כן לא היה אולי עשרים בחורים. היה נחום מרגוליס, מנחם וולפס, נתן כהן, פנחס כהן, ירושלמים. אפילו ספרא נוביץ גם כשהוא היה בא בירושלים היה בא. ו-ו-וכמה חבר'ה היינו שמה. והוא הכניס אותי יותר כבר, אה שמואל. שמואל הלפרין. כן. הוא הלפרין. אז הגעתי ירושלמי, כובע ירושלמי עגול. היה לי עם הפאות כאלה שלוש רבעי, עם גרביים ארוכות ועם חלוק, עם גארטל כזה. ירושלמים עם פאות ארוכות ו-ו-ולאט, לאט, לאט התחלתי, התחלתי להיכנס לזה. אז הוא אומר "אל תתלהב, לאט לאט." ועד שרציתי אפילו להחליף את התפילין של חב"ד, הוא אומר "לאט לאט תתרגל לנוסח של חב"ד." והיה לי סידור, סידור של, של הפוילישר רגיל, שקיבלתי את זה בבר מצווה והיה עם כריכה של עור. זה היה אז משהו. עור

19:25 דובר 2 מותג. היה כתוב השם שלי על זה וזה היה לי מאוד קשה להיפרד מזה. ממ-מ. זה הייתי מתפלל, זה היה בשקית של התפילין. וכשבאתי לחב"ד התחילו ל-להתפלל נוסח אחר. ממ-מ. אבל התגברתי על זה ואמרתי אני הולך לפי חב"ד. וכשנכנסים לחב"ד זה לא רק נכנסת לחב"ד, אלא ב-בדרך כלל אחד לא מרגיש את זה, חב"דניק שבא מבית חב"ד. ברכת המזון זה אחר. כרישמה של עמית[?] זה אחר. הפתילים של הציצית זה עם חוליות. פ-פעם לא היה חוליות. כל דבר, לאכול גרעינים בשבת אסור. ירושלמי בלי- פפיטס. בלי פפיטס בשבת זה היה כאילו, ואז הגעתי לבית ואמרתי אני לא אוכל, אה, פפיטס. הסתכלו עליי מה? זה היה אחרי האוכל זה היה- זה היה נחשב אז. כן. בקיצור, לאט לאט זה רב שמואל הלפרין, הוא הלך איתי ככה לאט לאט ל-ל-לומד איתנו, מתועד לאט לאט. היה מביא אותנו מפעם לפעם לחזק את הבית הכנסת של קוידנוב ב-ב-בייס ישראל. בייס ישראל. שהאבא שלו, אה- חנן יוסף חנן יוסף. הוא היה הרב ושמה היה מתפל-- האח שלו יצחק, יצחק- המחנך הרב לוי יצחק מהמחנה הכללי[?]. שמה היו מתפללים משפחת ביל'לה[?] היו באים שמה. אה, הרבה, וקסלשטיין היו שמה. אה, זה כל מיני חבדניקים מירושלים שהיו והיה צריך תמיד לחזק. היינו באים שמה אפילו לפעמים בשבת היו צריכים ל- לחזק את המניין. אז לאט לאט ככה הוא חיזק אותי. ועם התלמיד היה משה זוב לא מזמן נפטר, גם למד שמה. בצבי[?]. איך? בצבי. בצבי כן. ועוד לא זוכר עכשיו הרבה, אבל זה חיזק אותי שהיה לי כמו איזה- תפקיד. איזה מקום ש-ש-שזה מצא. ובמשך הזמן, אה, החלפתי את ה-ת-תפילין לנוסח חב"ד. אז עוד לא היה

21:51 דובר 2 רבי נתן בכלל לא היה. היה אז איזשהו קשר עם הרבי עדיין כבר? לכתוב לרבי? קצת, קצת. ערב ראש השנה לכתוב לרבי? פדיון נפש, פדיון נפש. היה י' שבט בערב ראש השנה זה היה, אה, היו עושים את זה. מה, י"ט כסלו היה חגיגה, י"ט כסלו? י"ט כסלו היו הולכים לבני שוריים[?] היה מגיע שמה הרב זוין- הרב זוין. זוין והרב ששונגין[?], אה, הרב לנדו היו באים יותר, אבל בעיקר שמואל הלפרין היה מתועד איתנו. הבחורים מכניס לנו קצת חמימות של ה... אבל עוד לא ידענו מה זה רבה בדיוק. ובאותה תקופה, לפני זה, אחרי זה לא זוכר מתי זה היה, הגיע לירושלים שליח, שליח של הרבי. קראו לו רבי ברל בומגולד. ברל בומגולד מארגנטינה, ועשו פרסום גדול והוא התועד באותה שבת בבית הכנסת בבני שוריים[?] ובאו כל הירושלמים וזה, ואז הוא לקח הרבה משקה והוא דיבר ברחבוס[?] כזה היה מדבר ברהט[?] והוא אז דיבר לא כל כך בכבוד למנהיגים של ה- ציבור החסידי. החסידים. ואחר כך אני זוכר, לקחו אותו בחזרה לטירת צמח[?], היה תהלוכה ורקדו בכביש משוריים[?] וזה היה א גאנצע זאך. התקופה אחרי זה, לא הרבה זמן הגיע עוד שליח שקראו לו יצחק דוד גרונר. יצחק דוד. יצחק דוד מ- אוסטרליה. מאוסטרליה. והוא כבר היה יותר למדן כזה ועשו- היה רדנר גם כן דורש שם. ועשו בכל ירושלים איזה חמישי גדול מחב"ד שליח וזה היה מיוחד שיבוא- יכול להיות ש-- אם זה לפני תור-- יכול להיות שהוא עדיין לא היה באוסטרליה אפילו. יכול להיות. אולי הוא נסע לאוסטרליה מתוך פפיטס[?]. יכול להיות. הוא היה קודם בשיקגו אני חושב. יכול להיות בדרך. אהמ. העיקר עשו סיפור שלם, אה,

24:04 דובר 2 אז הוא סיפר שמה אחד הדברים סיפר על הרבי, אז הוא סיפר שלפני שהוא נסע אז הרבי אמר לו ביחידות ש"אתה נוסע לירושלים, בירושלים צריכים מאוד מאוד זהירות איך לדבר." אז הרבי פתח את המגירה, הראה לו כמה מכתבים הגיעו אחרי שברל בומגולד-

24:30 דובר 3 קצת פחות מילל[?]

24:32 דובר 2 הגיע, אז כמה מכתבים, איך זה שליח מהרבי ככה זה אומר, אז הרבי

24:39 דובר 3 הכין אותו.

24:40 דובר 2 הכין אותי איך לדבר בראש השנה. זה בתשט"ז, אחרי מה שקרה עם כפר חב"ד ומתי שהיה הסיפור עם כפר חב"ד.

24:52 דובר 3 בית ספר למלאכה.

24:53 דובר 2 בית ספר למלאכה, אז הייתי לומד, אז למדתי עוד ב-בדיסקין והיו יענקל מינסקי היה בדיסקין, אז הוא שלח כמה בחורים מ-ללמוד בית ספר למלאכה בכפר חב"ד.

25:10 דובר 3 כן, הוא סיפר את זה כשהוא שלח כמה תלמידים.

25:12 דובר 2 אז אחד-

25:12 דובר 3 שהרגיש שהוא פחות חזקים משיותר. כן.

25:15 דובר 2 אז אחד מהם נ-נהרג ואחד היה פצוע קשה ואני הכרתי אותם. זה-זה-זה כל דבר מה שהיה בחב"ד זה-

25:27 דובר 3 תפסו.

25:28 דובר 2 זה היה. ובאחרי זה באותה שנה אז הגיעו שתיים עשרה שלוחים. זה שפויזנר ובוטמן וקרינסקי.

25:40 דובר 3 של בעל שם טוב.

25:41 דובר 2 קירש והרצוג. אז אחרי שהם חזרו אז שניים נשארו בטירת סמס, קרינס[?]-- שלמה קירש ושרגא, שרגא הרצוג. הם נ-נשארו שמה, נתנו להם איזה חדר, היה חדר בצד ושמה הם... אז כל, כל שליח היינו מסתכלים עליו, זה שליח, אה-

26:05 דובר 3 בהילת כבוד.

26:08 דובר 2 ב-ב-בגדים אמריקאים כאלו, אבל איך שמתפללים, איך ש... הם לא רצים לפי ה-התפילות ככה, אה, זה לאט לאט לומדים חסידות וכל דבר. זה היה מאוד אה... באותה תקופה שהיו מתוועדים, אז אחר כך מהמכינה כבר עלינו יותר מבוגרים, עלינו למעלה שזה היה כבר ה-השליח גדול. שליח גדול כבר היה משפיע, אה, משה יהודל'ה.

26:42 דובר 3 משה יהודל'ה.

26:42 דובר 2 אז אני זוכר, למדנו רנ"ת[?], למדנו, אפילו הספרים של רנ"ת[?] היה עם סטנסיל. לא, לא היה הרבה ספרים, לא היה, אה, למדנו חת"ת, חסידות, היה בעיקר את ההוצאה של המאמרים, של הקונטרסים. זה מה שהיה, זה הווידליק[?] מאמרים כאלה.

27:03 דובר 3 של הרבי הקודם, של אדמו"ר.

27:03 דובר 2 של הרבי הקודם.

27:05 דובר 3 כמה תלמידים היו ב-ב-למעלה, בזאל?

27:08 דובר 2 למעלה היה גם לא הרבה בחורים, אבל יותר היו אברכים שלמדו.

27:15 דובר 3 כמו כולל כזה.

27:15 דובר 2 כמו כולל. אבל כולם אברי-- הבחורים, כולם באו מבתים לא חב"ד. הרשל אייזנבאך, משפחה גרינבוים, אה, וייסברג, אה, כל מיני שמות, אה, שהיו שמה ו... לאט לאט, אה-

27:36 דובר 3 תניא למדו?

27:37 דובר 2 למדו תניא, למדו. אפילו אני זוכר מניין, הרי לא ישנו שמה, לא היה פנימייה. אז רוזנבלט, האבא של רוזנבלט-

27:46 דובר 3 בליזרי[?]. לא, לא, לא.

27:48 דובר 2 לא זוכר. אז הוא היה המשגיח על סדר התניא בבוקר. אז מי שבא בסדר תניא היו מ-מוט'ה, מוט'ה.

27:59 דובר 3 מוט'ה.

27:59 דובר 2 היה נותן אני יודע חצי שקל, חצי לירה, אני יודע או פחות, לא זוכר, אבל בסוף לא היה אפילו מניין, לא היה מניין. רבי משה יהודה רקמן כבר היה עם הטלית ותפילין, עמדו במרפסת, קרא אנשים שיעלו ל-להשלים מניין. פעם היה מניין, פעם לא, אז הוא הלך אחר כך להתפלל בשטיבלך. רבי יהודה רכניר[?] היה מקפיד כל יום להגיד את ברכת קריאת שמע, היה מתפלל אחר כך בשטיבלך, אבל אחר כך יותר מי שהיה מכניס את ההתוועדויות יותר זה היה באותה תקופה מוישה ובר. היה כוח צח יותר, איך שצריכים להתפלל, איך צריכים יראת שמיים והדברים האלה. אבל לרבי זה עוד לא ידענו אה כל כך אז-

28:55 דובר 4 לא היה כמובן שעדיין שום הקלטה, שום קול.

28:58 דובר 2 היה תש"ך.

29:00 דובר 4 או זה כבר הגיע.

29:01 דובר 2 שהגיעה הקלטה, שמואל, שמואל, שמואל סמרזון[?]. אחרי, אחרי פורים הוא הגיע-

29:07 דובר 4 הוא היה אצל הרבי.

29:08 דובר 2 הוא היה אצל הרבי והיו יושבים-

29:10 דובר 4 נח רבינוביץ שהיה אז.

29:11 דובר 2 יכול להיות. קלימנסקי גם היה.

29:13 דובר 4 קלימנסקי היה גם.

29:14 דובר 2 היו, אז ישבנו הבחורים מי שהיה ושמענו את ההקלטות. היה הקלטה גדולה כזאת. שמענו את זה, זה קצת אה-

29:24 דובר 4 קירב עוד.

29:25 דובר 2 קירב ואמרו הלכי תעץ פה ושם עוד לא היה לא, לשול. ל-ל-לא, לטירת סמס.

30:35 דובר 4 אה.

30:35 דובר 2 טירת סמס היה רב אליעזר פרלשטיין.

30:38 דובר 4 כן.

30:38 דובר 2 הוא היה גם כן, היה לי קירוב מאוד איתו. בסוף נהיה מחותנים גם כן. אז הוא היה בעל מנגן, הוא היה בעל מנגן והיו עושים גם כן בטירת סמס היו עושים מלווה מלכה, רבי פנחס דוד שרצל היה מספר סיפורים במלווה מלכה. היה כזה הווי כזה. אני זוכר שכשאה היינו ילדים ב-בישיבת הסמיטים[?] אז אני זוכר גם הוא היה שמה ישיבת הסמיטים[?], גבול סגל[?].

31:16 דובר 4 אחהמ.

31:17 דובר 2 היה גם כן, היה. היו לוקחים את כל הבחורים במוצאי שבת היו עושים מלווה מלכה, נותנים חתיכת חלב וחתיכת הרינג והיו יושבים כולם ביחד והיו שרים בכזו התלהבות. מה היו שרים? כל הניגונים של החבצקער[?], ללבה[?] וויז'ניצער, מה שבא הכל, אבל בכזה חיוך. אני זוכר ב שהיה ב כמו בזמן הזה לפני שבועות אז היו שרים את ה "היו שרים את זה ואחר כך היו מגיעים השפרה[?] וכשיר הזה שם-

32:03 דובר 4 על ידי זה.

32:04 דובר 2 על ידי זה יושב השופט וכולם היו רוקדים ושמחים. זה היה כל דבר שהיו נותנים זה היה. אז ככה גם בטירת סמס היו עושים את השלישית ואת המלווה מלכה. היה אחד מהבחורים שקראו לו מאיר, מאיר רונטרי. מאיר רונטרי הוא היה לו בעלייה, במדרגות שעולים, היה לו איזה חור כזה, של חדר כזה. הוא היה מוכר את הספרים של חב"ד.

32:37 דובר 4 שמה ב-

32:39 דובר 2 כוס[?]. מה, לא היה הרבה ספרים, אבל סידור ומשהו, מה שהיה צריכים. אז הוא היה, אז ברוך השם, ככה עברנו את זה. היה לוזר, לוזר רונטרי. אז אני זוכר את הוורט שלו, שעשו את זה ב-ב-בישיבה, היה הוורט של אאא איך קוראים לו, החתונה של איזו פרלשטיין, היה גם בישיבה שמה. המחותן שלו, השווער שלו היה מוניש, שהיה מתקן מיטות מתחת לטירת סמס. זה היה הבית שלו. אז הבת שלו, שהיא עכשיו גרה בקריית שמואל, האמא של הפיזמס[?].

33:31 דובר 4 כן.

33:31 דובר 2 אז היא, אז היא הבת של ר' מוניש. ושמה זה היה, לא היה הרבה בחורים. אני זוכר פעם-

33:42 דובר 4 לא היה קשר בין לוד, לא נסעתם ללוד.

33:44 דובר 2 אבל אחר כך הבחורים יותר. אז התחלנו לחשוב לעשות ללוד. לא רק ללוד. אני זוכר, נסענו להתוועדויות י' כסלו, י' שבט, התוועדויות גדולות. היינו נוסעים ללוד, היינו נוסעים אפילו לתל אביב. היה רב, איך קראו לו, אחד מהרבנים של חב"ד.

34:08 דובר 4 זיסלין.

34:09 דובר 2 זיסלין.

34:09 דובר 4 שנובר[?].

34:10 דובר 2 הרב זיסלין היה בבית שלו איזה בית כנסת או משהו. היינו נוסעים אצל הרב לנדו בניו יורק[?], אצל הרב שאול ברוק בראשון. היו כמה בחורים, פעם פה פעם שם. ואז ראינו אנשים שהיו בליובאוויטש. גם הרב ששונקין[?] היה, אבל הוא היה כ-כזה שקט פה. לא היה כזה, אבל לרב שאול ברוק היה קירוב לצעירים.

34:39 דובר 4 יותר לבדיק[?].

34:42 דובר 2 הרב לנדו היה יותר מספר על, על ליובאוויטש.

34:46 דובר 4 היה שם.

34:46 דובר 2 והיה, כן. רבי שלום חיים זה היה כבר כמו מגנט, היה מושך יותר, היה מדבר יידיש ופויליש כזה וואס. היו באים אצלו, וזה היה ב-ב-בכמה פעמים שהיינו נוסעים, שזה התחיל ל-ל-לחמם אותנו עוד יותר, את הדברים האלה. היה פעם שנסענו, נסעתי, אני לא זוכר עם מי, היה י' כסלו, היה בשבת והגעתי אני חושב בכפר חופי[?] ששנה הבאה של חוף בייס[?] ורק לפני זה אז הציעו לי בטירת סמס, היה ישיבה סרב[?] והיות ואני הייתי תלמיד גם בישיבה סמי עמידים[?] וידעתי את כל ה-

35:38 דובר 4 ישיבה סרב[?] זה המקבילה של-

35:40 דובר 2 המקבילה. והייתי ממש נלחם שהילדים לא ילכו לישיבה סמי עמידים[?]. הייתי הולך לגרשון חנוך כהן, היה חתון שדיברתי עם טוביה בלויי, מישהו שהיה מיץ[?] ארז לייזר[?] שייתנו יותר, יותר פרסים, יותר זה.

35:58 דובר 4 שזה ימשוך את הילדים מהמסמידים[?] ל-

36:00 דובר 2 אז הייתי מדריך ב-ב-בישיבה סרב[?].

36:05 דובר 4 איפה, איפה, איפה היו עושים את זה?

36:07 דובר 2 בטירת סמס.

36:08 דובר 4 אה, בישיבה-

36:09 דובר 2 בישיבת טירת שמס. היה חלק, נפתלי רוט היה לו בשער החסד. יוסל בלוי היה לו בפאג"י, סנהדריה שמה בפאג"י ו-ו-ובית ישראל היה בית ישראל עם, עם, עם, עם טירת שמס היה כמעט ביחד.

36:28 דובר 4 שזה טוביה בלוי.

36:29 דובר 2 טוביה בלוי היה אחראי, הוא היה כבר יותר מ-מ-מבוגר ואחראי.

36:35 דובר 4 מי היה אחראי על הסניף של טירת שמס?

36:37 דובר 2 על הצ, צעירי חב"ד.

36:39 דובר 4 סניף של טירת שמס מי היה אחראי?

36:40 דובר 2 מנחם, מנחם גיללה[?] היה איתי.

36:43 דובר 4 מנחם ציאן[?].

36:44 דובר 2 נחם ציאן עליו השלום. ו... אני הייתי הרבה שנים גם אה מ... תש"ס[?] בערך עד תשכ"ב הייתי מדריך שמה ואה הייתי מכניס להם כמה שידעתי על הרבי וזה הייתי מזמין אותם שיבואו לסעודת שלישית בטירת שמס. היה ניגונים של חב"ד. היו כאלה, התחלתי ללמוד איתם קצת קונטרס רמאי"ן[?] זה לחבר אותם וזה היה-- אז באותו שנה שנסעתי בכ"ב ללוד, ואז בלוד היה חבר שלי קראו לו שלומוליק בייזנבוים והוא היה בלוד בחור והיה מלמד ביום הוא היה מלמד בראשון לציון אצל רב שלום ברוק.

37:41 דובר 4 בשעור בישיבה.

37:42 דובר 2 עכשיו באותו זמן היה מדריך בישיבה בלוד עם הילדים היה מ-מ-מוישה הלל. מוישה הלל באותו שבוע היה, היה צריך ללכת לצבא לחודש. אה גלזר הציע לשלמה-

37:59 דובר 4 גלזר הובט[?]

37:59 דובר 2 הובט[?], הציע לשלומוליק בייזנבוים שהחודש הזה שהוא יהיה מדריך בפרדס. היו צריכים לפרדס, ללמוד איתם, לישון איתם, לאכול איתם במשך חודש ימים. אז בדיוק אני באתי והייתי ב-בכל השבת. יכול להיות באותו שבת אפילו לא זוכר בדיוק, נסענו, ה-היינו נוסעים גם כן בחורים לישיבות אה ת-תיכוניות. עוד פעם נסענו לישיבה בפרדס חנה.

38:31 דובר 4 מדרשיה.

38:31 דובר 2 מדרשיה. היה אחד יוגל[?].

38:33 דובר 4 יוגל[?], בטח.

38:34 דובר 2 היינו שמה אה אה אה הרב ליפסקר היינו נוסע, דוד קורץ, יוסי הרטמן וכל הבחורים הייתי בשכבה הזאת. היינו ל-יוצאים ביחד, והיו השבת היה ביחד עם חב"ד. פעם נסענו לרעננה, היה גם ישיבת אה והיה ראש ישיבה אחד שאחר כך הוא נהיה ה-הרב של בר-אילן. לא זוכר את השם שלו, ושמה למד אחד מ-מליפה[?] קורצווייג. למד ברעננה. זוכר פעם הוא אמר לי שמהשבת הזה שהיינו אז זה, זה-

39:17 דובר 4 הדליק בו שם ניצוץ.

39:18 דובר 2 אז הוא נהיה לחב"ד, אז הוא עבר לחב"ד. אז זה אה התפקיד שלנו זה רץ דוכס[?] לפעמים אתה שומע, לפעמים אתה לא שומע. אז, אז אה ר' שלום חיים היה סדר שלו.

39:32 דובר 4 רגע, אחד ר' שלום לייב שהוא הציע, הציע גלזר הציע לשלום לייב-

39:36 דובר 2 אז אחר כך כשחזרנו מאותו שבת ללוד מהישיבה אולי זה היה בפרדס חנה אז י' כסלו ר' שלום חיים היה מתפלל אחרי התפילה היה מתפלל ואחר כך מתפללים מנחה ואחר כך ממשיך להתפלל, אה מתפלל עוד הפעם באחת עשרה בלילה ועד יום ראשון בבוקר עד חמש. והיה לו סדר ר' שלום חיים תמיד אחרי שהיה גומר להתפלל היה יוצא ריקוד עם הבחורים. זה היה הסדר שלו תמיד היה עומד ב-בצד ורוקד איתם ביחד. ואז אני זוכר שעוד היה בפרדס לפני זה אז היו לובשים עם משקפיים. ר' שלום חיים, רב מוניה וכל אלה שהיו הולכים בפרדס היה בוץ

40:27 דובר 4 עם משקפיים עדינות.

40:28 דובר 2 כן, היו שמה. טוב, אז הוא הלך לרב בייליס

40:34 דובר 4 שלום לייב

40:35 דובר 2 שלום לייב ואמר לי, אמר יש פה בחור מירושלים, אולי נציע לו שהוא יהיה מדריך בישיבה. אז הוא בא אליי, הרב בייליס, ושאל אותי יש לך איזה גישה לילדים, משהו סתם לקחת בחור. אמרתי אני כבר כמה שנים מדריך בישיבת טירת שמס. מה? נו אז יש כבר משהו. אז בסדר. אז כל זה שנים. ואז הוא העביר אותי למוישה הלל. מוישה הלל לקח אותי בבוקר לפרדס והכניס אותי שמה מתחת לבניין לפרדס. זה היה הקבוצה שלו ואמר לי אתה תעמוד פה, זה בחור תעמוד כמו... לא ידעתי מה לעשות איתי, אבל לאט לאט זה זה בא ילדים ואתה צריך לאכול איתם, לישון איתם. והיה לי הכל. התחיל בפרדס, אחר כך עברנו פה בתחנת הרכבת והיה. היה שמה גם חדר אוכל בפרדס. אחר כך היה חדר אוכל. אז באותן שנים עד כ"ג, כ"ד טבת, כ"ג אז הישיבה גדולה

41:49 דובר 4 עברה לכפר חב"ד

41:49 דובר 2 עברה לכפר חב"ד, אבל עד אז היה פה ישיבה גדולה לישיבה קטנה וגם חיידר. אז אני הייתי עם מוישה הלל מדריך, אז העיקר נגמר החודש ובא רב בייליס אומר אני רוצה שתישאר עוד. אמרתי בסדר, אני אישאר ורק אני אעלה כמה בגדים או שתיים. בסדר אז מאז נשארתי עד עד הקורונה עד תש"פ.

42:17 דובר 4 עד פ'.

42:18 דובר 2 עד תש"פ. זה שמונים, חמישים ושמונה שנים. נו, אחרי שנה. אז בקורונה כבר לא ידעו מה לעשות איתי. מי מדבק, לא מדבק וגם אני נדבקתי. העיקר יצאתי אז לפנסיה, אבל זה היה התחלה.

42:37 דובר 4 מתי התחיל הקשר עם הרבי בכל אופן?

42:40 דובר 2 אז מ-תשכ"ב היה לי קשר, מהרבעים[?] כותבים מכתבים כמו

42:47 דובר 4 שושנה ויטיוואט[?]

42:48 דובר 2 כן, וגם מה שקורה בישיבת טירת שמס

42:53 דובר 4 אה כן כתבת דו"חות על ישיבת טירת שמס?

42:56 דובר 2 כן, כן, כן. ואז אמר לי ר' שמואל הלפרין, הוא לימד אותי תמיד. אומר אל תכתוב מכתב לרבי אם אתה לא מקבל על עצמך שמה שהרבי יגיד לך תקיים. אם לא, אל תכתוב. הרבי זה לא איזה סתם לתת ברכות, הוא דורש ממך. אז אם תדע לך טוב. אז לא היינו כותבים כל כך הרבה, אבל הוא היה מדריך אותי איך לכתוב ומה לכתוב. אני זוכר פעם כתבו כל המכינה עשה, עשינו החלטה טובה אחרי ההתוועדות כולם כתבו לרבי. היה מכתבים מהרבי. בדרך כלל היה מגיעים הרבה מכתבים ערב ראש השנה, נזכר בלהב"ן[?] וברכה לחגים. יו"ד שבט גם כן הסדר לציון[?], אבל אז היה לי גם כשהייתי בישיבת טירת שמס ואמרתי לך מקודם, היה לי כמו התנגדות עם ישיבת תומכי תמימים

44:00 דובר 4 בכל התחרות[?] כן

44:02 דובר 2 ופעם היה לי מאוד כבד על הלב וכתבתי את זה לרבי ואז הגיע מכתב של הרבי ואני שכחתי לגמרי מהמכתב הזה. לא, לא זוכר מזה שום דבר. אבל מאיפה נזכרתי? לפני כמה שנים ישבתי פה בישיבה, היה הרבה שנים אחרי זה בא ראש הישיבה, הרב יצחק קניק, אומר הוא פגש את ברל, ברל וולס בירושלים. וברל וולס מסר לו מכתב מהרבי בשבילי. מה ברל וולס עכשיו, מה המכתב? איך הגיע מכתב מהרבי בשבילי? המכתב זה משנת תשכ"ט.

44:46 דובר 4 כ"ט.

44:46 דובר 2 יט, על ישי הסרב[?], ישי הסרב[?] ומה שיש, שאני אעביר את כל מה שיש לי ל-לך לציר חב"ד, לזקני חב"ד, לכולל חב"ד ו-ו-הם יסדרו את זה, והכל יסתדר. אז הלכתי. אז קודם כל טלפנתי לברל ולס. מה זה המכתב הזה? אני לא זכרתי בכלל. אז הוא אומר לי שאז היה הסיפור עם ישי הסרב[?]. אז לקחתי אותו שקיבלנו מכתב. אז הגיע מכתב מהרבי לבוט"ל[?] הונגריה, הייתי גר בבוט"ל[?] הונגריה, אז הרבי כתב, אז הלכתי איתו לכולל שהיה להרב סלונים, צ'רנוביל, שלייזך[?], לא יודע איזה היו. הם דיברו, סדרו את כל העניינים. אז הוא אומר משום מה המכתב הזה נשאר אצלו. הוא לא זכר, שם את זה באיזה מקום. באותו שבוע שהרב קניג הביא לי את המכתב אז לא הרגיש טוב ברל ולס. אמר לא הרגשתי טוב, לא הייתי בעבודה. חיפשתי שמה במגירות בבית, פתאום מצאתי את המכתב. כנראה היה צריך-

45:58 דובר 4 ברכה מהרבי.

45:58 דובר 2 בדיוק ברכה מהרבי באותו זמן הגיע מהברכה מהרבי ל-

46:03 דובר 4 תשע"ט.

46:04 דובר 2 מתשע"ט הגיע זה, היה זה שנתיים לפני הקורונה, משהו כזה, תראה איך-

46:12 דובר 4 תשע"ט.

46:13 דובר 2 תשע"ט, כן, הגיע. אז המכתב ומה-

46:18 דובר 4 למשל זה שנכנסתם להיות מדריך בלוד, מישהו כתב על זה לרבי אתם לא יודעים?

46:23 דובר 2 לא, יכול להיות.

46:24 דובר 4 יכול להיות שאנוס לפרויב[?], אבל לא, לא היה משהו קשר ישיר.

46:28 דובר 2 אז באותו שנה שהייתי פה בלוד היה שנה מיוחדת. באו לפה עשרה בחורים-

46:35 דובר 4 רחוב בייס.

46:36 דובר 2 רחוב בייס, ואז רצו לעשות-

46:39 דובר 4 ליפסקר, הרב ששונקין, הברם ש-

46:42 דובר 2 לא, הרב ששונקין לא, הוא היה, הוא היה מ... היה ב... מורה כבר, היה מורה.

46:49 דובר 4 בייס כבר היה מורה?

46:50 דובר 2 כן, היה בכיתה ד' בתנ"ך, אבל אה אז הם באו לפה. היה גורי אחד שעכשיו משפיע בקנדה.

47:01 דובר 4 צ'מעד[?]. צ'מעד[?] קרויה[?] וברל ליפסקר.

47:04 דובר 2 ליפסקר.

47:04 דובר 4 ירוסלב ברמס.

47:05 דובר 2 היה ברמס, היה אחד רפפורט, היה אחד אה, רשימה עשרה בחורים אה שהם עשו פה שיעורים, נגלה, שיעורים חסידות והכניסו פה בישיבה, אז עוד היה מותר לשתות משקה, עוד לא היה גזירה. ולקחו בה בחורים, אני הייתי אז פה מדריך, הייתי בפרדס, משכים בבוקר את הילדים, הייתי בא בזר[?]. כל היום הייתי בזר[?] והייתי כל היום בהתוועדויות ושמחות חיים, בלילה ויום הייתי לומד. היה ברוך נחשון, היה אלעד פינקל והיה כל החבר'ה שהיו, הרב ירוסלבסקי היה באותה תקופה. בקיצור, זה חימם אותנו הרבה על העניין של הרבי ולימד אותנו, בחורים צעירים, נעמדים, מדברים לפני רבנים, לפני בתי כנסת, גרויס רמ"ט[?], מי, מי אתה? סך הכל בברייטקייט כזה. גם השלוחים הוותיקים שהיו-

48:09 דובר 4 בתז[?].

48:10 דובר 2 בתז[?] היו תקופה קצרה.

48:12 דובר 4 היית אז בתז[?]? כן נסעת, היית מסע?

48:14 דובר 2 אז הייתי בדיסקין.

48:16 דובר 4 אז הלכת-

48:16 דובר 2 לא הלכתי איתם, אבל הכרתי אותם. במיוחד שני ה-

48:21 דובר 4 היו אלה שנשארו.

48:22 דובר 2 זה שפוזנר נשאר, היה בא הרבה לטירת שמס, אבל זה התחיל לחמם אותנו. אבל השנה הזאת זה מאוד חימם אותנו. אז באותה שנה ר' אפרים כמובן לא היה לו כסף לשלם. היה אומר לי "כמה אתה צריך כסף? משהו לקנות?" "כן", "קח פה שמה". אז אפרים וולף היה מוכר כרטיסים, היה במיוחד איפרמן, היה סוכן מתל אביב, היה בקשר איתו והיה מוכר בשביל לעשות כסף לישיבה. ואמרתי לר' אפרים, אני רוצה לנסוע לרבי. אז בחור לנסוע לרבי לא היו נוסעים הרבה בחורים. בחור זה היה משהו מיוחד וקצת כסף. עשיתי גמר חיפוש גמר פה והסתדרתי. קניתי כרטיס ואז לפני שנסעתי הייתי בירושלים ופגשתי את, את הרב לייזנברג. הרב לייזנברג גם הייתי איתו בבית שלו, היינו מתוודעים, הוא היה מהפעילים הרבה באותה תקופה. לפני זה עוד בי"ט, י"ט אז, אז הקימו את הרשת.

49:40 דובר 4 את הרשת הוא היה שם ב-

49:42 דובר 2 כן, הוא היה בקריית-

49:43 דובר 4 קריית מנחם, כן.

49:45 דובר 2 אז בסטונים[?], אור גנים, נפתלי רוט, היה זילברשטרום, האבא, אלעזר זילברשטרום.

49:52 דובר 4 רב אלימלך.

49:53 דובר 2 כן, היה לאליהו זילברשטרום. אז היו לוקחים את הבחורים, פעם שלחו אותנו בחורים לקריית גת לעשות רישום והיינו יושבים שמה באיזה צריף, אני יודע. חזרנו לטירת שמס. אחר כך היינו כמעט יומי, היינו נוסעים לאור גנים, היה שמה הרבה רומנים. יוסי יוסף מרטון היה רומני. הבן זה, זוכר, הייתי הולך לבית שלו בבקעה, אני יודע איפה ואבא שלו לא היה כל כך דתי, היה מתעצבן עליו. בכל אופן, הוא היה מאלה שהקימו את אור גנים והרב זילברשטרום היו לוקחים אותנו, הולכים מבתים לפה ושמה. היה אחד, אנג'ל, היה לו רכב, אז היו משתמשים איתו כאילו הוא לוקח אנשים והוא היה בלי כיפה. כשהיה צריך להיכנס לעירייה היה מוריד את הכיפה, היה אני בא לרשום את הילדים בית ספר חב"ד, כאילו לא דתי. אה זה זילברשטרום היו צריכים להעביר, להעביר ציוד ממלחה לאור גנים משדות מיכה, היה איזה בית ספר שדות מיכה על יד בית שמש וצריכים להעביר. היינו נוסעים, עושים פעילות מפה ושם היה בטירת שמס היה פעילות-

51:21 דובר 4 של מחוברים למשל.

51:22 דובר 2 כן, היה למשל בירושלים פורים זה בט"ו באדר, פרוזדור ירושלים זה י"ד. היו מארגנים אוטובוס, אוטובוס וכל הבחורים היו יוצאים מירושלים בלילה של י"ד וי"ג בלילה היו מורידים כמה בחורים בכל מושב בפרוזדור ירושלים והיינו הולכים לבתים, היום פורים והבאנו מגילה לקרוא מגילה. אז למשל הורידו אותנו, אני זוכר, איזה מושב בהתחלה על יד, על יד אבו גוש, איזה מושב של יוגוסלבים, אני יודע, ודפקנו פה עד שמצאו מישהו אחראי, פתח איזה, איזה מועדון, הביאו כמה אנשים וקראו את המגילה והם היו-- מתי שהיו אומרים המן היו מדליקים נר-- גפרור שיישרף, שיישרף ככה. ומשמה נסענו לעוד עד שהגענו-- צבי גרינבלד היה אז איתנו, אה, אז עוד היה בחור כנראה. הגענו עד משמר דוד, עד אחרי בית שמש, שמה. ואחר כך כולם התאספו בבית שמש, באיזה מועדון ועשו. זה היה, ה-היה פעילות.

52:43 דובר 5 היה כבר את השלב הזה שהוא פורץ-

52:45 דובר 2 כן.

52:45 דובר 5 ואז בעצם התחילו לפרוץ.

52:46 דובר 2 והיה למשל מצות גם כן. אז שכרו פעם את ה-- ב-במאפייה של וקסלשטיין ועשינו מצות. אחר כך היו הולכים, מחלקים את המצות, אה, בכל מיני מקומות של שופטים, כל מיני אנשים כאלה.

53:03 דובר 5 ואת הדברים האלה כתבו הרי בדוחות.

53:05 דובר 2 כנראה שם.

53:06 דובר 5 של צ"ח, צ"ח ירושלים.

53:09 דובר 2 ומה שנשאר, אה, חבילות קטנות היו שמים ב-בשקיות ניילון, עוד לא היה אז ניילון, שקיות. היינו יוצאים בליל-ליל-לילה סדר, לרחוב יפו היו אנשים הולכים לליל הסדר, היינו נותנים כל אחד שקית מצות-

53:29 דובר 5 וואו.

53:29 דובר 2 מצות שמורות, מצה-- זה ה-הקזאת[?] הראשון שתאכלו. ואז היה יוצא מכתב מהרבי לכל חג.

53:37 דובר 5 מכתב כללי.

53:39 דובר 2 מכתב כללי, מכתב כללי ביחד עם ה-עם המצות. היה חלק שהלכו בתי כנסת במוסררה שהיה אחראי שמה רבי משה ובר[?] ואחד אייץ'[?] היו מוסרים שמה שיעורי תורה והיו הולכים, אה, מ-מ-נותנים ל-לגבאי שכל אחד שהולך הביתה לאכול מהמצה שמורה, אפילו שהיו שבורים הם נותנים ככה. זאת אומרת היה פעילות. אה, אני זוכר שפעם הלכתי עם, אה, עם, אה, יוספצי[?], הרב יוספצי[?] סגל, הרב ש-- ראש ישיבת צמח צדק.

54:16 דובר 5 שכונת צמח צדק.

54:17 דובר 2 כן. אני זוכר מה זה היה, שהיה איזה התעוררות, אה, אנחנו שנינו באיזה בית ספר, איפה המנהל, רצינו לדבר על יהדות של אותו חג, אני יודע. נכנסנו, זה היה כזה בשמחה. יאללה בוא ת-- זה היה כזה. היה פעם, זה כבר היה שנים-שנים אחרי, אחרי איזה שש עשרה יומים. אני זוכר שהייתי בירושלים, כבר הייתי אחרי ה-- אחרי שהתחתנו ובאנו לשמה עם "תירו השמש[?]", עוד היה ישן "תירו השמש[?]" ואמרתי שצריך לעשות תהלוכה, שבועות, היינו בשבועות. "מה אתה מבלבל את הראש? תהלוכות, איזה תהלוכות?" היינו חמישה בחורים, חמישה אברכים. אני זוכר ביניהם היה רב זוננפלד, שהוא בא לשוור[?] שלו.

55:12 דובר 5 זוננפלד.

55:12 דובר 2 כן, והיה, אה, יצחק דוד גרוסמן, הרב הזה. היינו חמישה בחורים. החלטנו שאנחנו עושים תהלוכה. הולכים לכיכר ציון בירושלים. עמדנו שם ליד כיכר ציון ועשינו ריקוד כוכב כזה.

55:31 דובר 5 כן.

55:31 דובר 2 ורקדנו והייתה שם חמישה משוגעים עומדים שם. והתאספו, אנשים התאספו שמה, אה, אין מה לעשות אז התאספו. ואז אני זוכר היה בודקה כזה שמדביקים על זה מודעות, אה, של ב-- של בטון כזה. הרמנו את הרב, את הרב גרוסמן, הרמנו אותו עד למעלה, הוא גבוה, אז זה היה בכוחות ככה.

55:53 דובר 5 חוגגים כאלה.

55:55 דובר 2 וחג שמח כולם, חג שמח. הוא אמר כמה דברים, ירדו ועשו ריקוד עוד הפעם. זה היה תהלוכה שעשינו בירושלים. משמה הלכנו לבית הכנסת, לבית הכנסת, לרחוב קינג ג'ורג'. אז זה היה בית כנסת שמה.

56:12 דובר 5 בית הכנסת הישנה.

56:13 דובר 2 הישנה. גם עלינו על איזה, אה רמזור, עוד לא היה אפילו רמזורים, היה איזה גדר ושוב פעם רקדנו אחר כך על יד מעיין שטוב[?] שלוש נקודות, אה עשינו זה, זה. בקיצר באותה שנה שהיה תשי"ט, חי אלול, חיממו אותנו מאוד העניין של לנסוע לרבי ואז היה קבוצה אחת שכבר היה אצל הרבי נחום קפלן, ארנון אלפרין.

56:42 דובר 5 סולובייצ'יק.

56:43 דובר 2 כן, שרצו-

56:45 דובר 5 שלושה חודשים.

56:46 דובר 2 כן, רצו, רצו, רצו שיחליפו אבל אחר כך זה לא הסתדר אז, אז אני נרשמתי לנסוע בתשי"ט, חי אלול, תשי"ט, חי אלול, והגענו לרבי, חי אלול, חי אלול, אה, חי אלול. באותו ערב היה התוועדות של הרבי שהיה, ההתוועדות גדולה, בהכנסת אורחים מקבלת שמיכה.

57:15 דובר 5 זה חי אלול.

57:16 דובר 2 חי אלול.

57:16 דובר 5 בגלל זה נקרא תשי"ט, חי אלול.

57:18 דובר 2 כן, חי אלול ואז אה היה יום ההולדת של הצמח צדק.

57:25 דובר 5 חי אלול.

57:26 דובר 2 חי אלול והרבי, אז היו באים, לא היה איפה לישון, לא היה הכנסת אורחים. אז היה לי מזל שהכרתי את הבחורים שהיה אחד אברמל סטון[?] היה אחד.

57:38 דובר 5 כן.

57:39 דובר 2 אז הוא סידר לי שמה 770 שמה באיזה חור הוציאו איזה מזרון או תהיה איתנו מה שיהיה תענוד[?] וככה ברוך השם. אבל לפני הנסיעה והתחלתי להגיד לך מקודם פגשתי את הרב של אייזנדרף[?] והוא אמר לי שיש לו מאמר, יש לו משהו, משהו, כתב, כתב יד. הוא לא יודע מה זה, שאני אמסור את זה לרבי.

58:06 דובר 5 הוא ידע שאתה נוסע לרבי.

58:07 דובר 2 כן, כן.

58:08 דובר 5 יש לך כתב יד.

58:08 דובר 2 אז לא היו הרבה שנוסעים לרבי.

58:10 דובר 5 כתב.

58:11 דובר 2 הוא אומר יש איזה בחור שהוא לומד איתו סטודנט, לומד איתו תניא והבחור הזה אמר לו הסבא שלו השאיר משהו, איזה כתב והוא לא ידע מה זה כתב גדול שהייתי יכול לשים את זה בבטנה של המעיל כזה, ככה שם את זה בתוך, בתוך נייר. אז היה שקית נייר ואמר אבל תיתן את זה בידיים של הרבי. תמסור את זה לרבי. אתה יודע מושגים תמסור את זה לרבי. טוב, לא ידעתי. שמתי את זה בכיס. הגעתי לרבי ואז עשו הרב חדקוב סידר את היחידות, עשרת ימי תשובה, עשרת ימי תשובה. אה אז נכנסתי לרבי ביחידות פעם ראשונה ואז ב, הוצאתי את זה. אמרתי זה, זה-

59:03 דובר 5 לפני שהבאת את הפ"נ וכל זה.

59:04 דובר 2 לא, מסרתי את הפ"נ שלי והוצאתי את זה לרב חדקוב. לפני זה אמר כל אחד מה שיש לא למסור לרבי שום דבר, רק למסור למזכירות. עשיתי את עצמי ראש קטן, לא יודע, יש לי שליחות ונסעתי. אז נתתי את זה לרבי. הרבי פתח את זה, הסתכל, אמר א דאנק, פתח את המגירה, שם את זה במגירה. עכשיו הוא שם את זה במגירה וזהו. גמרתי את העניינים. היה כמה דברים מאוד מעניינים של היחידות ואז אמא שלי התחתנה כבר פעם שנייה, פעם שנייה.

59:41 דובר 5 עם הרב צביה[?].

59:42 דובר 2 כן, והוא היה גר בדנבר, דנבר קולורדו. ו-ו-והוא הגיע לפה בארץ וראתה אותו ולא יודע היה לה קשר עם הרב גורן. לא יודע עם הנזיר, לא יודע.

59:58 דובר 5 הרב דוד כהן.

59:59 דובר 2 כן, העיקר עשו שידוך ביניהם ואמא שלי שאלה את הילדים מסכימים ש, אני הייתי פה בלוז[?] מסודר, אחותי פה והיה אחים. כל אחד אמרו בסדר, היה כבר קשה להחזיק את הקיוסק, לעמוד משש עד עשר בלילה, לעמוד על הרגליים, אז היא נסעה. עכשיו היא שמה, זה היה בהתחלת החמישים שהיא נסעה אה שמה. עכשיו שאני באתי, באתי לאמריקה, אז היא רצתה, אמרה שולחת לי כרטיס שאני אבוא לבקר אותה.

1:00:35 דובר 6 מניו יורק לקולורדו.

1:00:36 דובר 2 קולורדו זה ארבע שעות טיסה. כשהייתי בפתק כתבתי לרבי שאני באתי לרבי, לא באתי לאמא שלי וכל רגע זה יקר לי להיות אצל הרבי אז אני רוצה להישאר פה. אז הרבי ענה לי יש, יש עניין של כיבודם, אתה תישאר פה כל חודש תשרי, תישאר פה. אחרי שמחת תורה, אז עד-- משמחת תורה עד שבת בראשית, שמחת תורה היה ב-אה שבת, אז היה זה כמה ימים, כמה ימים האלה תיסע ותקיים את המצווה של כיבודם ולפני שאתה נוסע תיכנס לרב חדקוב, תיקח שליחות. הוא כבר יגיד לך מה לעשות. טוב, אז נכנסתי ל-לרב חדקוב ואמרתי לו, אז הוא אמר לי שאתה תגיע לשמה, אתה תחפש את הרבנים, ראשי הקהילה ותספר להם מה שהיה פה חודש תשרי. זה מה, זה מה שהיה. טוב, אגב, אותו, אותו שנה היה מתח גדול עם קובה, עם אה-- אני, אני בתור בחור לא ידעתי שום דבר מה-

1:01:53 דובר 6 טילים, הטילים של קובה משהו.

1:01:55 דובר 2 הייתי אצל הרבי וזה, עכשיו דנבר קולורדו זה כבר יותר קרוב לקובה[?], אבל אני דבר קטן לא ידעתי, לא התעניינתי. היה הראש שלי היה אצל הרבי וזה. טוב, אז אה עכשיו אני היה לי כרטיס למחרת, למחרת אה שמחת תורה. נו, אה ביחידות הרבי אמר לי שצריך להתחיל להניח רבינו תם. אמרי'נקע עכשיו תתחיל להניח רבינו תם.

1:02:29 דובר 6 היית בן עשרים אז כבר.

1:02:30 דובר 2 אז הייתי כבר אז עשרים, אבל אין לי, אין לי רבינו תם. אז כמה ימים לעשרת ימי תשובה שהייתי אז היה לי איזה יומיים או שלוש עד סוכות. עוד לקחתי מזה, לקחתי מפה. עכשיו הרבי אמר לי לנסוע לשמה, מאיפה יהיה לי רבינו תם? אז חיפשתי כל סביב סביבתי, אולי מישהו השאיר שמה, אני אחזיר לו את זה, אני יודע, תפילין כתוב מותר לקחת. לא מצאתי, בלאגן. קמתי בבוקר, שכבתי על הספסל בסביבתי. היה לי כרטיס לשעה שמונה לטיסה. רצתי דבר ראשון לחפש. אמרתי בטח הרב יהיה לו רבינו תם. טוב, סמכתי על זה. רצתי ללינקולן מקווה והיה לי את הכרטיס של הטיסה. איך שאני יוצא אני עוצר איזה רכב, אנגלית אני לא יודע. אמרתי לו-

1:03:28 דובר 6 איירפורט.

1:03:28 דובר 2 איירפורט. אמר, היה יהודי פולני. דספונג[?], אבל כתוב שעה שמונה, עכשיו שבע וחצי. איך? קאם ריין, גיב מי א פיל דולר. היכן הוא נסע? אני לא יודע איפה הוא נסע, איזה דרכים, הכניס אותי עד המסלול, עד ה-

1:03:48 דובר 6 עד המטוס.

1:03:49 דובר 2 עד המטוס, השבול[?]. אז לא, לא בדקו.

1:03:53 דובר 6 כן.

1:03:53 דובר 2 עד המסלול הכניס אותי וזה השאיר אותי וטסתי. באתי לשדה התעופה ושמה בדנבר אמא שלי חיבקה אותי ודבר ראשון אני חיפשתי רבינו תם. אמרתי אני אלך לרב. טוב שלום עליכם הרב וזה דיברנו. רבינו תם, אין רבינו תם. מה אני אעשה? הרבי אמר לי רבנו תם. אז אמא שלי אמרה לי יש פה איזה שוחט, סם חוסי[?], אולי יש לו. הלכתי אצלו, אומר לי יש לו רבנו תם. שאלתי אותו איך, איך רבי, איך סם חוסי[?] מגיע לפה? הסם[?] זה מוויליאמסבורג. אז הוא אומר לי כשהוא הגיע מהשואה היה צעיר, לא היה לו פרנסה. אז עוד לא היה רדס[?] באמריקה בהתחלת השביעית[?]. אז מי היה האדמו"ר? הרבי הריי"צ. אז הלכתי אצלו, ביקשתי ברכה לפרנסה. שאלתי וואָס קענסטו? דאָס טאַקע אַ שייכות. מ'דאַרף אַ מאַן שייך אין קאָלאָראַדאָ.

1:04:58 דובר 7 ככה קודם צריך שוחט בקולורדו.

1:05:00 דובר 2 בדנבר קולורדו. ששם אין לך פרנסה. אז מאז אני שמה, מאז. אז אצלם הפייליש[?] כבר היה נשוי אז היה לו רבנו תם אפילו שלא היה חב"ד אבל-

1:05:13 דובר 7 רבנו תם.

1:05:13 דובר 2 אבל רבנו תם הנחתי. עכשיו אמרתי לאמא שלי הרב חדקוב אמר שצריך לדבר.

1:05:19 דובר 7 של הקהילה.

1:05:20 דובר 2 נכון. אז הלכתי לרב שפירא, אמרתי לו ש... אומר הרבנים, הרבנים כבר עבדו קשה כל החודש תשרי, רק גמרו, גמרו שמחת תורה, עפו להם לדעלג'ה[?]. אין אף אחד. קיצר מה שהיה לי שפכתי לרב שפירא, זה מה שהיה לי. הוא שנשאר ואותו שנה מאוד כאב לי שלא ידעתי את הניגון של הרבי על שמחת תורה. ואחרי שמחת תורה כבר נסעתי, היה סתיו, פתאום, היה קשה. ארבע שפות: אוקראינית, רוסית, יידיש ולשון הקודש. ושאלתי אותו, הוא לא יודע מה זה, לא היה חב"דניק, לא ידע מה שאני רוצה ממנו בכלל. טוב, אמרתי לאמא שלי, אולי יש פה עוד איפה שאפשר לספר. אז היא הביאה אותי לאיזה בית ספר יהודי, שמה אחד היה קראו לו פיל, יהודי. אמרתי לו שהרבי ביקש שנמסור מה שהיה, בשמחה רבה. אמרתי אני לא יודע לדבר אנגלית. אמר אתה תדבר עברית, בלשון הקודש. הם יודעים, הם מתפללים, יודעים קצת ואני אתרגם. אז הוא לקח אותי מכיתה א' עד כיתה ח'. כל כיתה אמרתי מה שראיתי, מה ששמעתי מהרבי וזה היה השליחות שמה. אחר כך בקיצור, שהיה תש"ך, ראיתי גם כן פה בישיבה.

1:06:56 דובר 7 עכשיו לפני זה נחזור לביכל.

1:06:58 דובר 2 כן, אז הביכל, טוב, אז היה אחר כך שבת שובה, שבת שובה תש"ך. הרבי אמר מאמר על הפסוק "וכל עוד לא יהיה לא אלמו עד"[?] ואמר את המאמר הזה. אחרי שהרבי גמר את המאמר, אז הרבי אמר שהוא התכונן להגיד מאמר אחר, אבל היות שהביאו מהרוח"ם[?] של ארץ ישראל, הביאו מאמר של הצמח צדק וזה שייך לעניינים של עכשיו יום כיפור, לכן אמרתי את המאמר הזה. ואז הרבי גמר את זה, אז הרבי פנה אליי שאני אגיד לחיים. אני לא ידעתי איך, חדש, בחור, פעם ראשונה זה, אז אלו שעומדים מסביבי, "הרבי אומר לך, לא תחכה." אז אמרתי לחיים. הרבי ממשיך להסתכל, אומר "תגיד עוד אחד." אמרתי עוד אחד, ממשיך להסתכל עוד אחד, שלוש פעמים. וביומן ראיתי, הייתי כבר מבולבל, כתוב שהרבי אמר ארבע פעמים.

1:08:03 דובר 7 ארבע פעמים.

1:08:04 דובר 2 ככה כתוב ביומן, ארבע פעמים.

1:08:06 דובר 7 חדתי שהיה שעה[?], מההמשכים של ארבע מאמרים של ראש השנה, יום כיפור, הסוכות ושמחת תורה.

1:08:14 דובר 2 אחר כך זה מודפס, מוגה.

1:08:15 דובר 7 כן, מוגה נ"א.

1:08:16 דובר 2 כן.

1:08:17 דובר 7 מבוסס על תבשינגים[?], על המשך של הרבי הריי"צ.

1:08:20 דובר 2 זה בקונטרסים אחר כך.

1:08:21 דובר 7 כן.

1:08:23 דובר 2 ואחר כך הרבי...

1:08:24 דובר 7 אני רוצה שנייה לחזור שנייה לטיש שהגעתם.

1:08:27 דובר 2 כן.

1:08:28 דובר 7 שחיונו[?], הרבי, מה כאילו היה עוד? באתם לבד או היו אצלכם עוד, עוד בחור-- מי הגיע אז מהארץ? אתם זוכרים?

1:08:35 דובר 2 אני לא זוכר בדיוק, אבל היו עוד כמה, לא הרבה.

1:08:38 דובר 7 ממ-המ.

1:08:38 דובר 2 אבל אז היה שהיו נכנסים מתפללים מלמעלה. הרבי לא היה לא מתפלל איתנו.

1:08:46 דובר 7 כן.

1:08:47 דובר 2 רק יום-

1:08:48 דובר 7 שני וחמישי נכנסים.

1:08:49 דובר 2 חמישי לסדר תורה ובשבת היו רואים את הרבי עם הטלית ותפילין.

1:08:54 דובר 7 בלי תפילין.

1:08:56 דובר 2 כן, זה פעם ראשונה עם תפילין זה היה בטור סנהדרין. טור סנהדרין, ערב ראש השנה. אז כל הסדר שכותבים ומוסרים לרבי הטור סנהדרין, אמרתי גם כן היה שורה שהרבנים יושבים, הרבי עומד ואחר כך הרבי נכנס, הרבי נותן להם את הברכה, הרבי נכנס לחדר וכל אחד אחר כך עובר לחדר של הרבי, נותן את הפ"ן ואחר כך נוסעים לאוהל וחוזרים. וזה היה בראש השנה אז אני זוכר, אני חושב שהיה ראובן דונין היה איתנו אז עוד לא היה בימה. בימה עוד לא היה. זה היה על הרצפה רק שטיח ועשו חיץ מסביב לרבי ואני ברוך השם אז הייתי עם כוחות, הייתי בשורה שעומדים וחשבתי שהבטן שלי מתפוצץ מרוב לחץ על השולחנות שמה, אבל ברוך השם היה לי מקום. וזה היה-

1:10:03 דובר 7 את כיס[?] אתם זוכרים?

1:10:04 דובר 2 אני כן גם כן תפסתי מקום על יד הרבי וזה היה, כל הדברים היה חדש אצלי. לא הכינו אותנו אפילו. נסענו לרבי וזה ואני זוכר שהייתי צריך להיכנס ליחידות גם כן לא ידעתי בדיוק. לא היה לי פה מישהו שדיברתי איתו, אז ניגשתי לרב דוד רסקין. אמרתי לו, באתי מפה. אז הוא אמר לי מה זה יחידות וקצת-

1:10:33 דובר 7 הדריך אותך.

1:10:33 דובר 2 הדריך אותי וזה. אבל ביחידות היה לי באותו שבוע יש לי יום הולדת.

1:10:41 דובר 7 מוצאי יום כיפור.

1:10:42 דובר 2 מוצאי יום כיפור יש לי יום הולדת. אני נכנס בעשרה ימי תשובה לפני יום כיפור. אז הרבי אמר לי היות ויש לך יום הולדת השבוע, רגע יום כיפור, אז בטח תדע את המנהגים. אחד המנהגים שצריך לעלות לתורה, אז בטח פה לא תוכל לעלות לתורה. אז תיגש לגבאי, רבי יחזקאל גורדון, תגיד לו שייתן לך גלילה, ייתן לך גלילה. אז אחר כך הלכתי ונתן, נתן לי גלילה. הרבי אמר, נתן לי גלילה שמה.

1:11:17 דובר 7 ביום כיפור.

1:11:18 דובר 2 זה היה בשבת.

1:11:20 דובר 7 שבת שובה.

1:11:20 דובר 2 שבת שובה.

1:11:21 דובר 7 שבוע שלפני.

1:11:21 דובר 2 כן, אז היה. ובפתק שכתבתי בב, אז כתבתי שהייתי באיזה חתונה של אחד מקיבוץ, מקיבוץ על יד בית שמש, יוסי ארטמן. מכיר אותו כל החבר'ה. והיה חתונה היה בתל אביב. הרב סגל, אבא של שובו[?], היה מוסד כדוסיה[?].

1:11:45 דובר 7 שאצלי.

1:11:46 דובר 2 כן, היה אז וכתבתי ככה שהשתתפתי בזה. אז הרבי התחיל לשאול מי היה ומה וכל מיני שאלות וצריך לדבר לרבי. זה היה, זה לקח איזה כמה דקות. זה בדרך כלל בחור נכנס צ'יק צ'ק והוא היה לי גם רבנו תם וגם השליחות של-

1:12:08 דובר 7 דנבר.

1:12:08 דובר 2 דנבר ועוד לא זוכר עוד כרגע.

1:12:11 דובר 7 כתבתם גם על ירושלים?

1:12:14 דובר 2 לא.

1:12:15 דובר 7 על אבא שלכם, על יאתמס לא, לא כתבתם.

1:12:18 דובר 2 אה, בקיצור, ב-בשנה הבאה

1:12:22 דובר 7 רגע, ואז חזר-- מיד אחרי, אחרי דנבר נסעתם לארץ?

1:12:27 דובר 2 אחרי דנבר-

1:12:28 דובר 7 כי תחילה באתם רק לחוד לתשרי.

1:12:29 דובר 2 כן, באתי אז יחידות שנייה, אז רציתי-

1:12:33 דובר 7 אז השנייה ב-

1:12:34 דובר 2 לפני שנוסעים.

1:12:35 דובר 7 או, אז מה, מתי נסעתם?

1:12:37 דובר 2 גם כן אחרי שמחת תורה.

1:12:39 דובר 7 אחרי שחזרתם מ-

1:12:40 דובר 2 אחרי, אחרי פרשת בראשית.

1:12:42 דובר 7 חזרתם ל-- שבת בראשית חזרתם לדנבר.

1:12:44 דובר 2 שחזרתי, כן. וכתבתי שמה במה שהיה אצל ה-

1:12:49 דובר 7 אצל הרב שפירא.

1:12:50 דובר 2 כן. ו-

1:12:51 דובר 7 שהיית בבית ספר גם כתבתם?

1:12:52 דובר 2 כן.

1:12:53 דובר 7 כן.

1:12:54 דובר 2 ואחר כך, אה, ביקשתי מהרבי שאני רוצה להישאר. היה כמה בחורים רוצים להישאר לפחות עד חנוכה היה. אז הרבי אמר, "אתה מתחיל בישיבה וצריכים אותך בישיבה, תחזור לישיבה." אה, והרבי אמר שמי שמלמד ב-- את הרבי לאחרים כמו בנים שלו, יש איזה-

1:13:20 דובר 7 מלמד בין בני, אה, בני חתן יותר או כאילו ילידי.

1:13:24 דובר 2 כן, כן. אז הרבי אמר והרבי אמר שתחזור. אז תעשו התוועדות עם כל אלה שחזרו. זוכר הינקר[?], הרב כץ גם חזר, הרב גורביץ גם היה, רב לייזר חזר ולעשות התוועדות עם-- בלוד עם כל ה-- בישיבה. זוכר שחזרתי, אמרתי שהרבי אמר להתלהב. הרבי אמר שיהיה דברים מהלב, ייכנסו ללב. טוב, אני יושב שמה, רבי שלום חיים, יושב רבי עקיבא כץ, כל הגדולים ו-

1:14:02 דובר 7 לייזר.

1:14:02 דובר 2 רב לייזר. מה אני בחור, מה אני אגיד? היה לי קשה לדבר ונתני לי, נתנו לי עוד משקה, עוד משקה. נדמה לי שדוד כץ אמר לי, "גמרת בקבוק, בקבוק של ה, של הפערדלעך," שמה זה.

1:14:20 דובר 7 של הסוסים.

1:14:21 דובר 2 רישינר[?] משהו.

1:14:22 דובר 7 כן.

1:14:22 דובר 2 רישינר[?] והיה סקס-סקס, אה, משהו כזה.

1:14:27 דובר 7 קלווה.

1:14:27 דובר 2 כן. אז גמרת את זה הרישינר[?] אומר, "אז קיימת מה שהרבי אמר לך שדיברת מהלב, לא דיברת שררה, אתה דיברת מהלב." זה היה זה היה זה אחר כך. טוב, זה שהם טועמים, רוצים עוד פעם. אז פעם שנייה, אז כבר אספתי את הכסף בשביל זה. עוד פעם הרבי רב אפרים גם סידר לי את הכרטיס עם כל הקצת מפה, קצת משם. זה היה כרטיס עולה הרבה כסף ופעם שנייה ש-ש-שאז היה גם כן סיפור פעם שנייה. אז היה עזרא ליפש, עזרא ליפש וביקשו מאיתנו, לא זוכר, ביימי קליין[?] או מישהו, שנלך... לא, היה, איך קוראים לו? שליח בייי[?], אבא שלו היה לו חנות של ספרים בתל אביב.

1:15:28 דובר 7 שמוטקין.

1:15:29 דובר 2 שמוטקין.

1:15:29 דובר 7 רבי שרול שמוטקין.

1:15:30 דובר 2 אז הבן שלו, שרוליק.

1:15:32 דובר 7 שרוליק זה הבן.

1:15:33 דובר 2 כן.

1:15:33 דובר 7 האבא היה-

1:15:33 דובר 2 אז הייתי עם הבן.

1:15:34 דובר 7 יהודה שמוטקין.

1:15:35 דובר 2 עם הבן שלו. אז-

1:15:37 דובר 7 עם שרולי.

1:15:38 דובר 2 כן. אז קראו לנו שנלך לבית של הרבי. היה בחוה"מ.

1:15:43 דובר 7 תשרי חוה"מ נסעתם?

1:15:44 דובר 2 כן, שצריכים לשים סכך בסוכה של הרבי למעלה. יש, כשעולים למעלה במדרגות בצד ימין יש שמה מטבח ובצאת מהמטבח יש סוכה. מצד ימין, מצד שמאל יש שמה חדר של הרבי, זה היה סגור, אבל שמה. אז באנו לשמה והבאנו את הסכך מאחורי הבית והעלינו את זה. אמרו לנו צריך לשים הרבה סכך כמה שאפשר. אחר כך שגמרנו הרבנית ברר רצתה לתת לנו לשתות. חשבנו כל רגע שהרבי יגיע אז ברחנו מהד-- זה היה בבית של הרבי. אחר כך היה תור של בחורים שהיו אומרים שילוו את הרבי. אז היה במוצאי מוצאי יום כיפור תרש"ד.

1:16:42 דובר 8 פארברענגען היה.

1:16:43 דובר 2 כ"ד.

1:16:44 דובר 8 היה מתווך בפיטומי.

1:16:46 דובר 2 כן. אז ביקשו ממני ו.. ליפש, עזרא ליפש. אז עכשיו אמרו אתה צריך להיות מוכן ב-בזאל הקטן שהרבי יגמור את הסעודה.

1:17:00 דובר 8 סעודה למעלה.

1:17:01 דובר 2 כן, נכנס לחדר ואחר כך יוצא ואתה הולך. אחד העכוב[?] הולך עם הרבי ואתם הולכים איזה עשר מטר מאחורי זה, עד שאתם רואים שהרבי נכנס ב-בבית שלו אתם חוזרים.

1:17:14 דובר 8 אז חד עכוב[?] הלך עם הרבי?

1:17:16 דובר 2 אז לא.

1:17:17 דובר 8 לא אז לא.

1:17:18 דובר 2 אחר כך הלך. אז בסדר, כל מוצאי יום כיפור, אחרי, אחרי שעשו את הקדיש לבון, נהיה ריק ולמעלה נשארו איזה שבע בחורים ומסתובבים תמיד ככה זה. לא זוכר, היה נדמה לי מלך צוויבל, היה עוד אחד רייפורט.

1:17:39 דובר 8 מיצל רייפורט.

1:17:39 דובר 2 מיצל, עוד, עוד היה כמה.

1:17:42 דובר 8 וטוביה כץ.

1:17:43 דובר 2 אה?

1:17:43 דובר 8 וטוביה כץ.

1:17:44 דובר 2 יכול להיות, לא זוכר בכלל. עכשיו אני אמרתי לעצמי עד שהרבי יגמור את הסעודה, אז הלכתי, שכבתי על הספסל, הספסל על יד החדר של ספרים שהרבי מתפלל שמה מנחה.

1:18:01 דובר 8 ליד החדר הקטן.

1:18:03 דובר 2 כן, מנחה בערב שבת, הרבי יושב שמה, אז שכבתי שמה.

1:18:07 דובר 8 אחרי הצהרים לנוח קצת.

1:18:08 דובר 2 לנוח, אכלתי שמה זיינס[?] משהו ואני שוכב שמה לנוח. פתאום אני שומע רעש. אני רואה הרבי נכנס מהחדר, מגיע איפה שאני שוכב. קמתי, הרבי התיישב, אני עשיתי סיבוב, עמדתי פה. הרבי בלי שום הכנות התחיל להגיד מיימר. היה שמה טלפון שחור וזה התחיל לצלצל. אחד הבחורים רץ, אמר "יש מיימר" והוריד את זה שלא יצלצל. והרבי אמר את המיימר, אני אפילו לא זוכר. אחר כך הסתכלתי איזה מיימר.

1:18:45 דובר 8 כמה אנשים היו בזאל?

1:18:46 דובר 2 בהתחלה היה בקושי מניין. כשהרבי גמר את המניין זה היה עד התקרה, היה מלא, מלא געפאקט וכל ה... אז היה גם כן ברקה, ברקה וולף[?] היה.

1:18:58 דובר 8 שמואל זוהר גם היה טוטאי[?].

1:19:00 דובר 2 יכול להיות. אז בקיצר, אז אחר כך שהרבי גמר את המאמר אז הלכתי עם, עם עזרא ליפש וחיכינו עד שהרבי.

1:19:12 דובר 8 היה גם פארברענגען או רק מאמר?

1:19:14 דובר 2 לא, לא רק מאמר. אז הרבי יצא, הלכנו אחרי הרבי עד שהרבי בא לבית. ואז ברוך סיפר את זה אחר כך שהוא דפק במזכירות וישב שמה שלמה דנצ'יק עם ר' חדקוב ודיברו כל מיני עניינים. וברוך אומר שהרבי אומר עכשיו מאמר בזה הקטן. אז שלמה אומר לר' חדקוב "דו קענסט נישט דעם לעצטן" את הלהט הזה וסגרו את הדלת. עד אחרי המאמר הם ישבו שמה ורק אחר כך ידענו ככה. אז זה היה, פעם היה לי פגישה עם הרבי מאוד, זה שעד היום זה מ-מ-

1:20:00 דובר 8 מיוחד.

1:20:00 דובר 2 מיוחד. בשבת בראשית, זה שבת לפני היארצייט של אבא שלי. שבת בראשית היה אני חושב כ"ד או כ"ג, אני חושב כ"ד. כבר לא זוכר. צריך להסתכל בזה. אז הלכתי למעלה להתפלל שיהיה לי מפטיר או לפחות עליה משהו. אני חושב מפטיר לא היה לי

1:20:26 דובר 8 למעלה במניין בזאל הקטן שהיה את המניין הקבוע שהרבי, מה זה מניין של הרבי הקודם שהרבי הקפיד שיש.

1:20:32 דובר 2 אז אני חושב והתפללתי אפילו לא במניין הזה, אלא ב, ב, על יד המעלית עשו מניין קריאת התורה וכל זה אז שמה. עכשיו רצתי מהר לתפוס את המקום שלי ב-ב-בפארברענגען

1:20:48 דובר 8 שבת בראשית

1:20:49 דובר 2 שבת בראשית והרבי גמר אז להתפלל. הרבי עולה במדרגות העגולות האלה ואני רץ כמו בחור מטורף כזה, רץ ופתאום הרבי עולה עם הטלית.

1:21:02 דובר 8 וואו

1:21:03 דובר 2 הייתי עומד מול הרבי ולא ידעתי מה לעשות, כמו, כמו סיפור עם רש"י רצה להיכנס בקיר של הקיר והצטמצם לאיזה מקום צר. הרבי חייך אמר גוט שבת והיה זה היה כמו יחידות כזה פגישה כזה עם הרבי זה היה משהו מיוחד.

1:21:22 דובר 8 ב-כ"ד הזה נכנסתם ליחידות גם?

1:21:25 דובר 2 כן

1:21:25 דובר 8 מה היה?

1:21:27 דובר 2 אז הרבי אחד הדברים שהרבי אמר שהיות ואתה מירושלים, ירושלים בגיל כזה כבר צריכים לדאוג לשידוך

1:21:37 דובר 8 בגיל כזה הייתם עשרים ואחת בפני עצמכם

1:21:38 דובר 2 עשרים ואחת כן

1:21:40 דובר 8 תש"ה

1:21:40 דובר 2 תש"ה. אז, אז בסדר, יצאתי משמה ואמרתי עכשיו לבוא לארץ. אז היה מוישה הלל היה מדריך, היינו ממשיכים לעבוד ביחד. הכיר אותי והוא הכיר את משפחת האיזי. עכשיו האח שלה, שי וייס

1:22:06 דובר 8 גזר[?].

1:22:07 דובר 2 כן

1:22:07 דובר 8 היה נשוי עם משפחת

1:22:08 דובר 2 היה נשוי עם רינה וייס, רינה, והם היו מ-מ-מורים בקריית גת. אז היו כמה שנים טובות ואז הם התחתנו והשבע ברכות, הם התחתנו בחי אדר והשבע ברכות שלהם היה פה בלוד אצל הרב דוד טייזי, דוד טייזי. אז מוישה הלל אומר לי תתלבש יפה, תבוא לשבע ברכות. טוב, אמר יש האחות של של החתן שהיא הצעתי לה והיא רוצה לראות אותך. טוב, אז באנו, באתי לשם, היא ראתה אותי ואמרה מסכימה. ואז התחיל להתגלגל השידוך ונפגשנו עוד פעם ועוד פעם, עד שבאתי לבית שלהם ואז כתבנו מכתב. היא כתבה מכתב לרבי ואני כתבתי מכתב לרבי וזה לקח שבע שבועות עד כמעט חודש עד שבועות. רק בשבועות קיבלנו את ההסכמה של הרבי ואז עשינו את הוורט ואז באותה שנה ח"י אלול היה חתונה

1:23:21 דובר 8 ח"י אלול כ"ד

1:23:21 דובר 2 כן, ח"י אלול כ"ד. אז הרבי כבר בירך אותי

1:23:25 דובר 8 בתש"ה

1:23:26 דובר 2 ובהייתי כבר ביחידות אצל הרבי. אז עוד לא היו נוסעים הרבה לפני החתונה לרבי, אבל באותו שנה כבר הייתי אצל הרבי. הרבי כבר הכין לי את הכל וברוך השם

1:23:40 דובר 8 ואז המשכת לעבוד בישיבה

1:23:42 דובר 2 כן, זה היה המשך אחד

1:23:45 דובר 8 ונסעתם אחרי זה לרבי אחרי החתונה?

1:23:47 דובר 2 אחרי החתונה היה כבר קשה, קשה ו-והפעם אחרי זה נסעתי היה אני חושב ל"א, ל"א אז היה שנה שהרבי עשה עם האו"ם היה כך זה ממצרים זה מזה

1:24:08 דובר 8 בסגר

1:24:09 דובר 2 כן, והיה כל הסיפור הזה

1:24:11 דובר 8 מש"ג

1:24:12 דובר 2 כן, אחר כך נסעתי עוד

1:24:14 דובר 8 כדור הרב אה-

1:24:16 דובר 2 יצחק ידגר

1:24:16 דובר 8 יצחק ידגר קנדהסטן[?].

1:24:18 דובר 2 כן. אחר כך נסעתי עוד כמה פעמים עם זה ב-י' שבט פעם הייתי י' שבט, אני חושב ל"ט ואז הייתי על הציון של הרבי ביחד עם, עם הרב. ואז ראיתי איך שהרבי קורע את ה, את הפנים. יש פנים שהרבי קורע את זה, זורק את זה על הציון. יש פנים שהרבי קורע, שם ב-בתוך המעטפה והכל מהר ככה זה. ואנחנו עמדתי שמה עם המיינה לוישן[?], יורד שלג. היה קר, הייתי בלי גרב, בלי נעליים ככה והרבי עומד כאילו אין שום דבר.

1:25:05 דובר 8 איזה חדר?

1:25:06 דובר 2 עוד לא היה חדר, אבל היה גגון כזה. גגון. ואחר כך אה כמה פעמים הייתי, אההה לא רושם.

1:25:16 דובר 8 היה לכם משהו בקשר ל-לישיבה? להדרכה?

1:25:20 דובר 2 לא. רק זה מה ש-

1:25:23 דובר 8 לפעמים היה כותב.

1:25:24 דובר 2 כן. אחר כך הייתי כותב אה-

1:25:28 דובר 8 לא נשכח את הזה שהייתם קוראים לנו לקבוצת דיבורים. תדעו לכם שזה השפיע.

1:25:33 דובר 2 תראה, שנחזור לשיעור השמש מידים. שיעור השמש מידים אני השתדלתי לקחת כל דבר, את הטוב, להעביר את זה גם פה. שיעור השמש מידים, הבחורים המבוגרים היו לוקחים כל, כל פעם לליל שישי את הבחורים הצעירים ולוקחים בחור אחד או שניים ולוקחים שלוש או ארבע בחורים, הולכים לאיזה בית כנסת במישורים או בדיסקין או באיזה מקום, והיו כאילו נותנים מוסר ומחזקים אותם, נותנים איזה משהו לאכול, שרים איתם משהו. זה היה כזה קבוצה כזאת.

1:26:13 דובר 8 מצווה היו קוראים לזה.

1:26:14 דובר 2 כן. אז כשהייתי פה בלוד אמרתי למה אני לא אעשה את זה? ואז אה ארגנתי שהשיעור ג הם ייקחו קבוצה של שיעור ג, של שיעור א. והיה פה הבית ספר. לקחתי את הכיתות של הבית ספר וחילקתי כל אחד ילך. כמה בחורים לקחו קבוצה, שיעור א, לא היה אז שיעור א כאלו כמו שהיום. ולשיר שירים של הרבי, להגיד שיחה, ניגונים, משהו ככה. אז הייתי הולך לגברת דיסקין, היא הייתה אחראית, הייתה נת-נתנת, הייתה אופה עוד עוגה מיוחד. אז היה עוגה משהו מיוחד. היו עומדים בתור לקבל חתיכת עוגה. אז הייתה עושה. הייתי נותן לאחראים כל אחד עם קצת מיץ משהו וזה היה כזה אה-

1:27:13 דובר 8 לעשות אווירה.

1:27:14 דובר 2 כן. ולפני, לפני שהייתי עוד עם הקבוצה הקטנה הייתי בשבתות מספר להם סיפורים על ליובאוויטש הזוחל"ס[?]. הייתי יושב בשבת באיזה בצריף וככה יושבים. ושם אז היה תקופה לא כמו שהיום. היום זה גן עדן, גן עדן העליון לעומת מה שהיה שמה. היה עליית הנוער. בעליית הנוער היו נותנים סנדלים ונעליים וכל פעם חורף לילדים וווסט כזה ומשהו ככה. אני זוכר ב-בפנימייה היה בניין ולמעלה היה הצריף. בצריף היו ישנים רק הבחורים היותר טובים שמה. ואם אני נזכר בצריף אז נזכר משהו. היה פעם שהגעתי לרבי, אני לא זוכר באיזה שנה, אולי היה ל"ט, אז פגש אותי חיים ברוך חבר שלו, והיה קצת אחי משכא תופס אותי ומחבק אותי, מנשק אותי, אומר לי הוא אומר "אתה, יש לך את הזכות שאני פה בליובאוויטש." אמרתי מה? למה אתה בלוד? כמו עוד הרבה ילדים. הוא אומר "אני לא אשכח את זה. שאבא שלי הביא אותי לפה בלוד, השאיר אותי שמה, הביא אותי לישון בצריף למעלה על הגג ובחדר, חדר אחד ישנו חמישה ילדים. אחד, שתיים, שלוש, ארבע ועוד אחד מיטה אמצעית. אתה באת יותר מאוחר, שמו אותך במיטה האמצעית. זה שצריך ללכת לישון פה עולה על המיטה שלך, זה מפה ואתה אמצע ואתה היית ארוך על הגר הזה ולא מצא חן בעיניך. כמה ימים ישנת, קמת, אמרת לי אני נוסע הביתה וזהו. אני לא רוצה לישון."

1:29:10 דובר 9 חיים ברוך מרלר.

1:29:11 דובר 2 "לא רוצה לישון." ואז אמרתי לו "אחרי שאני אשכיל את כולם לישון אני אדבר איתך." אז דיברת איתי על הגג, הסברת לי מה זה והבטחת לי עוד כמה ימים המיטה הראשונה שיהיה בפנימייה אני מעביר אותך. הבטחת וקיימת. ותדע לך, בזה נשארתי בלוד, זה שאני פה בשבילך. זה גם שהיינו בישיבת סרב[?], ישיבת סרב[?], אני עוד מעט אראה לך את ה, את הרשימה. יש עד היום רשימה של ילדים שלמדו, גם יוסל שוך מחר[?] למד ב-

1:29:51 דובר 9 כל הילדים שהיו בישיבה היו חב"ד.

1:29:53 דובר 2 כן. אז היה קבוצה, חלק מהם אחר כך באו לחב"ד. כולם באו מבתים לא חב"ד, זה לא היה, אז לא היה תנועת נוער חב"ד או משהו.

1:30:05 דובר 9 אני גם זוכר בפירוש את ה-- לימדתם אותנו את הניגון עם משק שומים שמותו[?]

1:30:12 דובר 2 כן.

1:30:13 דובר 9 ואת ה-- עם המילים ביידיש. אני הייתי ילד מבני ברק, זה זוכר, זה לפני שלושים שנה.

1:30:19 דובר 2 נכון.

1:30:20 דובר 9 קראתם לנו ספר הזכרונות-- אה לא ספר הזכרונות, זה לקוטי דיבורים.

1:30:23 דובר 2 לקוטי דיבורים.

1:30:24 דובר 9 זה הכניס לעצמות זה תדעו לכם זה.

1:30:27 דובר 2 היה ב-- שאח שלי שאני עזרתי-

1:30:30 דובר 9 זה מה שרציתי לשאול אחים שלכם איך הגיעו לחב"ד בעקבותיך?

1:30:33 דובר 2 עכשיו, ממתי שאני באתי לחב"ד אז כל המשפחת רייניץ-

1:30:38 דובר 9 כולם הגיעו בעקבותיך.

1:30:39 דובר 2 כולם. מהגדול ברוך צבי.

1:30:42 דובר 9 כן.

1:30:42 דובר 2 יש לו ברוך צבי, יש לו בן יונתן, הוא בנואיב[?].

1:30:48 דובר 9 כמשפיע.

1:30:49 דובר 2 משפיע. יש לו בן בקנדה. והעיקר הוא בעצמו נהיה חב"ד ואשתו, כל המשפחה. ואחר כך הבן, האח השני יוסל, אז יש לו בן בצפת, מוישה ועוד הבנים כולם ואחר כך כולם הגיעו חב"ד. זה הכנסתי. אמא שלי הייתה כותבת מכתבים, מכתבים לרבי, הייתה מקבלת תשובות. זה חיזק אותי.

1:31:19 דובר 9 עד מתי היא נשארה בדנוור?

1:31:20 דובר 2 עכשיו נחזור לתשכ"ד.

1:31:23 דובר 9 כן.

1:31:24 דובר 2 כשהייתי אצל הרבי בתשכ"ד אז כתבתי לאמא שלי שהפעם אם אתם רוצים לראות אותי אז תבואו אתם, את אמא תבואו לסר-- לברוקלין, לניו יורק. טוב, אז אמא שלי הסכימה, דיברה עם הרב שהם יבואו אחרי החגים, אחרי שמחת תורה הם יבואו. אז הם באו לראות אותי ואז היה סיפור. יש לי בת דודה, הם התארחו שגרה והיו בובאובר חסידים, אז היו הרבה בובאובר שמה, היו גרים אצלם ואני אמרתי לו מתי מתחילים להתפלל, שיבואו להתפלל. עכשיו אני חיכיתי, היה קר מאוד והוא הגיע ל-770.

1:32:14 דובר 9 הרב שפירא.

1:32:14 דובר 2 הרב שפירא היה, בשבת פרשת נח הוא הגיע ואני קיבלתי אותו בכניסה של 770 ואני בחור, מה אני יודע חוכמה. רציתי להתפלל עם הרבי ואמרתי לו, "פה זה 770, פה זה". אני חוזר מהתפילה, הולך לחפש אותו. איפה הוא נעלם? איפה שעמדתי אותו שמה הוא עומד ככה עם המעיל, יש עליו טלית ועצבני אומר, "ככה מכבדים רבונים? הרב מדנוור קולורדו." אמרתי לו פה כולם רבונים, כולם עם שפיתוגים[?]. זה לא רב אחד, כולם. הוא רוצה ללכת הביתה. הוא לא כבר לא רוצה להישאר שמה. עד ששכנעתי אותו והורדתי אותו למטה. עוד מעט הרבי ירד למטה, יהיה התוועדות, תישאר כמה שאתה יכול. הורדתי למטה, ניגשתי לר' שרול ג'קובסון, אמרתי לו, "זה הרב מדנוור קולורדו וצריכים לכבד אותו." טוב, ר' שרול ג'קובסון היה הכל צרוד. שלום עליכם, הרב ו... פון וואו זענט איר? קולורדו. פון וואו זענט איר קולורדו, זה באת מאיזה מקום. אז הוא אמר מרוסיה. רוסיה, סיפר מאיפה הוא הגיע און וואס איז געווען פאמיליע נאמען.

1:33:44 דובר 9 מה שם המשפחה שלך?

1:33:45 דובר 2 אז הוא אמר אלפנט. אלפנט? מיר האבן דא אזא חבר אלפנט, בערל אלפנט. בערל אלפנט, דו ביסט מיין ברודער.

1:33:55 דובר 9 וואו! ר' שרול ג'קובסון אמר שהכיר את אחיו.

1:33:57 דובר 2 כן. אז הרב שפירא, הרב שפירא קראו לו זלמן, זלמן שמואל. זלמן על שם האדמו"ר הזקן ושמואל על שם המוהר"ש.

1:34:09 דובר 9 משפחה חב"ד.

1:34:09 דובר 2 כן. והוא עזב לפני, אני מדבר תשכ"ד אז חמישים שנה קודם הוא עזב כבר בתור בחור צעיר, הגיע לאמריקה. אז הוא אומר זה זה האח שלו. אז זה זה ר' שרול ג'קובסון, ר' פרל'ה כהן היה שמה ועוד כמה מבוגרים, לא זוכר את השמות שלהם. דאס איז, דאס איז דא ברודער פון בערל אלפנט.

1:34:35 דובר 9 אח של בערל אלפנט.

1:34:36 דובר 2 חיבקו אותו וזה פתאום התחיל

1:34:38 דובר 9 אורו עיניו.

1:34:40 דובר 2 זה זה מה היה עם אח שלו, שהרבי הרש"ב שלח אותו להיות איזה רב או משפיע באיזה עיירה, ושמה היה קו-- זה לא קומוניסטים, מה? הגויים שהיו פוגרומים ולקחו אותו, עטפו אותו עם ספר תורה, שרפו אותו. זה היה האח שלו וכולם זכרו את האח שלו. זה ר' פרל'ה כהן. כן. אז קיצר ר' שרול ג'קובסון לקח אותו, הביא אותו לבימה של הרבי, הושיב אותו ממש מעל הכיסא של הרבי, הושיב אותו נו ר' ג'קובסון הוא מהמחז, הושיב אותו שמה. באותו ההתוועדות-

1:35:24 דובר 9 שבת פרשת נח.

1:35:25 דובר 2 שבת פרשת נח, תשכ"ד. הרבי סיפר סיפור איך שרבי יוסף קולב היה חסיד. סיפר גאנצע מעשה איך שהאלט רבה-

1:35:37 דובר 9 רבי יוסף קולבו.

1:35:38 דובר 2 כן. איך שדער אלטער רבי הגיע לאיזה בית כנסת שמה ורבי יוסף קולב[?] היה שיעור והאדמו"ר הזקן שאל, שאלה שאלה. אז הוא שאל אותו פון וווּ קומט דער יונגערמאן? וככה דיברו וזה ודער אלטער רבי אז נכנס, היה קר ועמד עם הידיים שלו לחמם את הידיים על התנור. אז היה תנור בקיר, אבל הוא לא שם את הידיים מאחורי ה-- מאחורה, אלא שם בצד. אז זוכר אז ראובן דונין[?], מי שהיה הולך עם הידיים מאחורה, אתה דפליק[?], לא שמעת שהרבי אומר?

1:36:19 דובר 9 שים את הידיים בצד.

1:36:21 דובר 2 לא הולכים מאחורה את הידיים. קיצר, הוא ישב שמה ושמע את כל ההתוועדות והרבי שאל אפילו, "מי זוכר את הליקוטי דיבורים?" זה המעשה הזה. היה מישהו אחד שאמר כן, זה כתוב בליקוטי דיבורים. והרבי סיפר-- אחרי הסיפור הזה הרבי פנה אליו ואמר לו להגיד לחיים. ואמר לחיים אחרי שהוא אמר לחיים, אחרי ההתוועדות כבר הבאתי אותו, כבר היה ב-- הוא אומר שהוא בדנבר, שהוא עושה התוועדות, עושים קידוש, מחכים כבר כולם לרוץ. הוא ישב מאחורי הרבי. הוא ראה, אומר כמה שעות כולם עם הפנים לרבי. כזה אימה, כזה יראה, כזה ביטול.

1:37:10 דובר 9 וודוסקי[?] ארגיוור[?], איפה...

1:37:12 דובר 2 היה-- זה בלבל אותו לגמרי.

1:37:14 דובר 9 תפס אותו.

1:37:14 דובר 2 תפס אותו פעם ראשונה. היה אומר בע-בעולם הוא רב, הוא רב דא. אה, זה עם

1:37:21 דובר 9 קידוש ורצים הביתה.

1:37:23 דובר 2 בקיצר, אני אחר כך נסעתי לארץ ואחי שלוימה סידר, סידר לאמא שלי ולרב שייכנסו ליחידות. אז אחר כך סיפר לי אחי מה היה ביחידות. אז הוא, הרב, היה לו, היה לו שאלה שהיה מונח לו בראש שאלה בגמרא או ברמב"ם לא יודע בדיוק מה והוא שאל את זה את הרבי מסאטמר ר' יואל, שאל את הרב סולובייצ'יק, שאל את הרב משה פיינשטיין, כל הגדולים ולא ידעו לענות לו והוא הלך עם זה והיה למדן והיה כאילו...

1:38:03 דובר 9 זה הפריע לו.

1:38:03 דובר 2 הפריע לו. אמר, אמר שפעם הוא שמע שהגיע הרבי מליובאוויטש וראה את הבארד, את הזה.

1:38:15 דובר 9 זקן קטן.

1:38:16 דובר 2 עוד איזה, עוד איזה טבר-- טבר-- טברסקי הגיע. נח טברסקי הגיע פה. הוא הסתכל על זה. עכשיו שהוא ראה שהרבי דיבר והכל, אז הוא הרגיש יראת הכבוד שאמר ביחידות שהוא ישאל את הרבי את השאלה הזאת. אז הוא שאל את הרבי. אמר קודם הרבי דיבר איתם, עם אמא שלי, היה עם אמא סתם ככה ברכות. אחרי שאמא שלי יצאה הוא נשאר לדבר עם הרבי. הרבי קם, הוציא-

1:38:47 דובר 9 הוא ישב ומה?

1:38:48 דובר 2 לא יודע. כן, הוא ישב. הרבי הוציא את ה, את הרמב"ם או הגמרא. לא זוכר בדיוק מה. והרבי, אה, פתח ואמר לו "מ'לערנט עד אַהער, פון דאָ ביז דאָ, דו מאכסט דאָ אַ נקודה, און מ'לערנט ווייטער - איז נישטא קיין קשיא."

1:39:07 דובר 9 תגיד הוא בעברית כן?

1:39:08 דובר 2 הוא אמר שלומדים מפה עד פה ועוצרים נקודה ואחר כך ממשיכים הלאה, אז אין קושיה, אין קושיה, אין שום דבר, הכל מסתדר. הסתכל, הוא היה כל כך ב-ב-בהתרגשות. איך הוא לא ראה את זה? איך כל הגדולים לא שמו לב? בא לו הליובאוויטשער רבי מלמד אותו איך צריכים ללמוד.

1:39:32 דובר 9 איך לקרוא.

1:39:33 דובר 2 איך לקרוא. הוא יצא, אחי אמר, הוא יצא אדום והיה התרגשות נוראה. הוא פחד לדבר איתו עד שהתרגע, נרגע וסיפר לו. ואחר כך הם נסעו בחזרה לדנבר. אחרי כמה חודשים, חודש חשוון, לא זוכר איזה תאריך הוא נפטר.

1:39:56 דובר 9 ממש כמה שבועות אחרי.

1:39:57 דובר 2 כן, כמה. אז אמא שלי אמרה לי כל זה שהיא באה לאמריקה להתחתן איתו, להחזיר אותו ללובאוויטש. כל זה היה להחזיר אותו ללובאוויטש.

1:40:07 דובר 9 ממש כמה שבועות אחרי היחידות הוא נפטר.

1:40:09 דובר 2 אחרי זה, כן.

1:40:10 דובר 9 יש לו ילדים משלו גם?

1:40:12 דובר 2 יש לו, כן. היה לו בן אחד. בן.

1:40:15 דובר 9 ואחי זה, חזרה לארץ?

1:40:16 דובר 2 לא, אחרי זה אמא שלי כבר התחילה להיות, אה, זה, זה כבר נפתר, בכתב של חופה כבר היה. זה אני הייתי חובד"א[?] לזה אבל זה כבר נכנס אה, אז אה, אז אה, היא התחילה לעשות את הויזה והכל לעבודה. אז שלוימה סידר לה בדירה מעל 770 ושמה אז היו דירות ושמה היא הייתה, הייתה עובדת כמה שנים הייתה שמה ואז היא התקרבה מאוד לרבי, היה לה קשר מאוד ואחר כך אה, היא חזרה לפה. אז רבי אפרים וולף, שהיה מגיע לרבי, איפה הוא ישן? בבית של שלוימה. שמואל חייבר היה מגיע, ישן שמה, היה פעם-

1:41:06 דובר 9 חייבר זה מי שהיה גם המשמש בכמה שנים.

1:41:08 דובר 2 כן, כן. היה, פעם הגיע איזה חבר כנסת, קראו לו יונה כסה והיה ביחידות, היה באותו עיר של הרבי יקטרינוסלב. הוא הכיר את הרבי עוד משמה, אז הוא היה ביחידות, גמר מאוחר, היה צריך מקום לישון. אז האח שלי, זה שלוימה, בלילה אחי שלוימה רואה יושב על יד השולחן. מה לומד? את היום יום. הוא יושב, מסתכל, מסתכל, אומר אתה לא יודע מה זה. אתה יודע זה, זה הרבי עשה את זה, אתה לא יודע. קם בבוקר, הוא יושב עם היום יום אחרי כמה שעות הוא שואל את אחי שלו, אני יכול לקחת את זה? אמר תיקח, אני אשיג אחרת. אומר אתה לא יודע איזה חוכמה, זה אלה החבר'ה פעם היו, איזה חוכמה הרבי הכניס ב-בספרון הקטן הזה.

1:42:01 דובר 9 בדיוק עכשיו אנחנו מגיעים לא רחוק מהיות אתה אח של הרבי, אז גם מספרים לנו שהאח של הרבי גם מתבטל על היום יום.

1:42:10 דובר 2 כן. אז ברוך השם ככה ש-

1:42:16 דובר 9 אחרי זה אמא תחי ימים, נכון? אם אני זוכר.

1:42:18 דובר 2 כן, היא חזרה פה ואפרים וולף דאג לה פה איזה דירה קטנה בשיכון חב"ד ותחי ימים ושנים טובות, תשעים ושתיים, אז היא נפטרה.

1:42:31 דובר 9 אז רק שתדעו שכל מה שהשפעת, זאת אומרת אני, אה, נכנס לעצמות ה-הרגש החסידי.

1:42:39 דובר 2 היה עוד דבר, שהאח שלי שהיה כבר ב-באמריקה שם אצל הרבי, אז הוא קנה לי מתנה. אני סידרתי לו גם כן פטור מהצבא דרך באר שבע, אני יודע, ועזרתי לו לנסוע לרבי אז הוא קנה לי טייפ. אז היה טייפ גדול כזה ובטייפ הזה, מי הביא לי את זה, הבן של ברל בורנגארד[?], פיניה.

1:43:07 דובר 9 פיניה.

1:43:08 דובר 2 הוא היה תלמיד פה, למד פה וכפר, כפר חב"ד. עכשיו מי שהיה מכניס טייפ בשדה התעופה

1:43:17 דובר 9 מיסים

1:43:17 דובר 2 היה צריך מיסים או לחתום שהוא יוצא או לקחת בחזרה. עכשיו הוא נתן לי את זה. הוא שאל אותי מה לעשות. אומר אל תדאג, אני אלך לקונסול לעשות ויזה חדש. הויזה, הדרכון. הדרכון נעלם לי ונגנב. לא יודע איפה. בדרכון כבר לא היה כתוב שום דבר וככה זה נשאר אצלי. אז עכשיו עם הטייפ הזה, אז אחי היה שולח לי כל מיני סרטים, תקליטים מהרבי, תפילות של הרבי, שיחות של הרבי, כל מיני דברים. אני לקחתי את זה כל מוצאי שבת הבאתי את זה לתלמידים בישיבה. מוצאי שבת אחד הייתי מקליט אותם. היו שרים שירים או מספרים סיפורים, ילדים. היה גרשון לוין מקרית גת, אה, כל מיני באותה תקופה, ליסון[?], היום כבר כולם סבתאות.

1:44:18 דובר 9 סבים.

1:44:18 דובר 2 סבים וכל מיני שירים, אה כל אחד. ויהיו מחכים כבר כל מוצאי שבת הייתי אוסף להם בחצר של הבית הזה, הייתי מקליט אותם, שבוע הבא אני משמיע להם וזה היה גם כן אחד הדברים. הייתי תמיד אה לראות שיהיה להם טוב.

1:44:43 דובר 9 תכניס חום, חום ואהבה. היום כולם מדברים על אהבה, אתם הכנסתם את זה ככה.

1:44:47 דובר 2 בדיוק.

1:44:47 דובר 9 רק דבר אחד רציתי לשאול אתכם. מעניין, אחד הדברים שאנחנו כולנו זוכרים מכם זה הקפדה שייכנסו לחדר אוכל עם כובע.

1:44:53 דובר 2 כן, אז היה פעם אסיפה בהנהלה. אמרו חסידים ותיקים שסיפרו שאצל הרבי ב-770 אה תמיד היו יושבים כל היום היו יושבים עם כובע חליפה. הרבי בא עם כובע חליפה. גם מישהו הראה שכתוב בשולחן ערוך שכשמברכים צריך שני כיסויים, אז אמרו שצריך אה-

1:45:20 דובר 9 אז זה אמרת.

1:45:20 דובר 2 שזה אומרים זה עם כובע. אז שמו עליי את ה-

1:45:26 דובר 9 והם נכנסו ו-

1:45:28 דובר 2 שתדאג שיהיה אה עם כובע. אז לא הייתי מכניס אותם רק עם כובע.

1:45:33 דובר 9 כן, אני זוכר זה הכניס אותנו לעצמות. אבל שכרכם גדול זה דברים שמחיים ומרעננים אז זה באמת.

1:45:39 דובר 2 רק אני רוצה להראות לך את המכתב של הרבי של תש"י[?].

1:45:45 דובר 9 כן.

1:45:45 דובר 2 וגם את ה, את הספר שהשי"ע שרף[?]. היה עוד רגע היה תשמ"ח והרבי עשה שצריכים להוסיף.

1:45:57 דובר 9 ועד המוסיף.

1:45:58 דובר 2 הוועד המוסיף עם כל אחד. מה הוספתי? שהבאתי את הילדים הישיבה, תלמידים פה בבית, במרפסת, כל ליל שבת היה בחורף, הייתי מספר להם סיפורים, הייתי נותן להם פופקורן ועוגות ובייגלה, אני יודע, היו שרים והיו באים כמו שאני זוכר כזה.

1:46:19 דובר 9 יהיה אווירה טובה.

1:46:20 דובר 2 אווירה טובה ועד היום בחורים עוד זוכרים.

1:46:24 דובר 9 כן, ודאי.

1:46:25 דובר 2 שישבו וסיפרתי סיפורים. כל פעם מה שהייתי יכול אה-

1:46:31 דובר 9 הכנסתם לנו המון, באמת

1:46:33 דובר 2 פגשתי יהודי בכפר חב"ד מבוגר לא מזמן. אומר לי, "אתה היית המדריך שלי בחופש. אני זוכר בבניין הייתי ישן. באת אליי, אמרת לי בחור לא ככה יושנים. אסור לישון על הבטן ולא על הגב. הולכים לישון, צריכים לישון בצד."

1:46:54 דובר 9 הכנסת לי, אני יכול להגיד לך לא מתוך של חוף[?], מתוך של נון[?]. הכנסת לי את זה עד היום אני משתדל.

1:46:58 דובר 2 והייתי, הייתי דואג שיתלבשו את הפיג'מות עם ב-ב-בצניעות. בבוקר הייתי, היה תקופה שהייתי מעיר אותם בבוקר עוד ב-ב-בפנימייה, הכל, שיתלבשו ב-ב-בצניעות.

1:47:13 דובר 9 הכנסתם לנו יסודות, יסודות של יראת שמים. באמת, תאמינו לי. תדעו לכם, תדעו שאני בפירוש יכול להגיד שאפילו לילדים שלי אני משתדל, דברים בסיסיים אמיתיים שהכנסתם לנו לעצמות. אני לא סתם אומר את זה.

1:47:27 דובר 2 ומפעם לפעם היה, זה לא היה תפקיד רשמי שלי ל-ל-לשבת ולהתוועד עם בחורים, אבל תמיד הייתי בחדר אוכל או עוד דבר היה בהתחלה כשבאתי לפה אז היו פה ספרדים, תימנים, מרוקאים, ירושלמים, חב"דניקים. השירה, הזמרות בחדר אוכל היה שירה, שירת כל בוי. זה תימנים, זה מרוקאים, זה קבוצה ירושלמים, זה מכפר חב"ד. זה לא היה מורגש שזה חב"ד. ואז-

1:48:04 דובר 9 רציתי להגיד לכם מקודם, אתכם ואת רבי זכות[?] אני זוכר, רישקה[?]. עם, עם הגרגיל[?] עשיתם ניגונים של הסדר, של דוסר[?].

1:48:13 דובר 2 ואז החלטנו שזה ישיבה של הרבי, חב"ד. היה קשה מאוד להוציא מהחבר'ה את הניגונים הירושלמים או, או בכלל. בהתחלה התימנים היו מתפללים פה נוסח של ספרדים עם טליתות, היה הרבה טליתות

1:48:34 דובר 9 זה עוד בזמנים שלא

1:48:35 דובר 2 בחודש אלול היו אומרים סליחות. היה הרבה, אבל לאט לאט בעזרת השם. היום ברוך השם זה נטו חב"ד, נוסח חב"ד נוסח הרבי.

1:48:46 דובר 9 כן, יישר כוח גדול וגם בעזרת השם זה רב ברוך השם יהודים בשליחות ילדים

1:48:50 דובר 2 אמן אמן

1:48:50 דובר 9 תרבה נחת, געזונט, א רייכע פריילעכע, ונתראה חזרה עם הרבי במהרה

1:48:55 דובר 2 אמן כן יהי רצון

1:48:56 דובר 9 יישר כוח

1:48:57 דובר 2 בניגון השלם

1:48:58 דובר 9 אמן. לאחר סיום הקלטת הפרק התקשר אליי הרב רייניץ ובפיו בקשה. בהשגחה פרטית בתקופה האחרונה התקשר אליו אחד מהתלמידים שלמד בישיבה לפני מעל ארבעים שנה וביקש את סליחתו. הוא אמר לו שהוא עושה לעצמו חשבון נפש וכנראה היה מקרה שהוא התנהג לא נכון כלפי הרב רייניץ. אומר לו המדריך אני לא זוכר שום דבר, אבל ברור שאני מוחל וסולח ויודע שגם אם מישהו עשה איזשהו משהו זו הייתה משובת נעורים, לא בכוונה. אז הרב רייניץ באהבת ישראל הגדולה שלו מבקש למסור לכל התלמידים שמתשל"ח ועד תשפ"א מדובר באלפי אלפים שלכולם הוא מוחל וסולח וללא שום קפידה וללא שום דבר. וגם במקביל הוא מבקש בדיוק הפוך שלא ימלא כי הוא כל כך הרבה שנים לא נעשה איזשהו דבר במשוגע בטעות. כמובן ששום דבר לא היה בכוונה. אז אם יש איזשהו תלמיד שמרגיש שהרב רייניץ צריך לבקש ממנו סליחה, הוא מבקש הרב רייניץ שהתלמיד יסלח וימחל ואין שום קפידה ואין שום דבר. ובעזרת השם בזכות אהבת ישראל הגדולה נזכה לבואו ולנו כולנו כי אחד נתראה חזרה עם הרבי שכולנו נהיה בבריאות ובשמחה שיהיה לכולנו קבלת פני משיח ובשמחה ובפנים. יהיה זה נזכה להתגלות אדמו"ר מלך המשיח והוא יגאלנו תכף ומיד ממש. בשורות טובות. חג שמח ומבורך.