להתרענן פרק שביעי: הרב זלמן ירוסלבסקי

00:00 דובר 1 שלום לכם, ברוכים הבאים לפודקאסט להתרענן. השבוע לקראת יא ניסן, יום הבהיר, לקראת חג הפסח, נתרענן יחד עם הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי על כל הרגעים המיוחדים שהוא ראה וחווה אצל הרבי. יחד איתו נגיע רעננים לקראת יא ניסן. הפודקאסט זמין להאזנה בערוץ ובקבוצת הוואטסאפ שלנו להתרענן, ביוטיוב, בספוטיפיי, ובדרייב. את הפודקאסט מגיש השליח הרב נחום גולדשמידט, הפקה: אהרון פריימן. עזר בהקלטת הפרק הרב שמוליק קפלן. שיהיה לכם כשר פסח. האזנה נעימה להתרענן.

00:34 דובר 2 שלום וברכה, אנחנו בפרק חדש של להתרענן שבו חסידים מספרים ומשתפים בזיכרונות הלא זיכרונות של העבר, אלא זיכרונות שמחיים מימי האור ששהו והיו אצל הרבי. והפעם אנחנו עם הרב זלמן ירוסלבסקי. הרב זלמן, בדרך כלל אני פותח ושואל פון וואנעט שטאמסטו - מאיפה אתם מגיעים? אבל אתכם זה לא לשאול מאיפה אתם מגיעים, אלא זה בעיקר גם מה שאתם מייצגים. את הסבא שעזרתם לו הרבה שנים ואת האבא שיהיה בריא והרבה דברים טובים. אז בואו נתחיל קצת מבית אבא, מהסבא ר' משה ירוסלבסקי שידוע שניהל את תחנוס השורקים[?] ואת כל הדברים אז.

01:17 דובר 3 יום טוב לכולם. אם אנחנו צריכים לספר על הסבא, על התקופה. של התקופות בתל אביב כשהיינו ילדים, אבל זה תקופה בעיקר הקשר שלו עם הרבי, אהבת ישראל שלו ב-ב-ב-- לחסידים בכלל, בכלל ליהודים ובמיוחד לחסידים. רק סיפור קטן. בשנים האחרונות הוא כבר היה בסוף, זה היה כנראה שנת נ"ב או נ"ג. יום אחד הוא הולך בבני ברק ברחוב וכבר פוגש בחור צעיר והבחור הזה הוא שואל את הבחור מה שלומך? הבחור מבני ברק מכיר אותו. מה שלומך? נו מה נשמע בסיינסי[?]? אז הוא אומר לו שהגיע בשורות טובות. כל הזמן היינו חיים בעוד איזה בשורה, עוד איזה משפט. אז הוא סיפר לו איזה בשורה. אני לא יודע בדיוק על מה, על התקופה שבאותה תקופה משהו עם הרבי בתקופה ההיא הקשה. סבא שלי ר' משה כל כך שמח. הם רקדו באמצע הרחוב, רקדו באמצע הרחוב על הבשורה הטובה שהגיעה מהרבי. זה היה אצלו, זה מי שמכיר אותו, זה סימן אותו. הסיפור הזה זה חלק מהפמילי שלו.

02:25 דובר 2 אני יכול לספר לך שאני זוכר אותו בבני ברק. זיכרונות ממש מתחילת הילדות שלי, שהוא היה מביא את הקאשע לפארברענגען של י"ט כסלו, שהסבתא רבקה אסתר הייתה מכינה. הוא היה מביא את זה בידיים שלו להתוועדות. נראה לי שהוא עצמו היה מגיש את זה. זה היה זה קשור לכך שהוא היה גם אוהב שיהודים שמחים ופארברענגען של י"ט כסלו. מאיפה הוא הגיע? מה המקור שלו?

02:49 דובר 3 המקור שלו. סבא שלי הוא יליד ברדיצ'ב. הוא גדל בתור ילד קטן בעיירה ברדיצ'ב. זאת אומרת ה, ה, ה-- זאת אומרת הסבא שמצד אמא שלו הוא היה ברדיצ'בר. ואז אמא שלו הייתה בברדיצ'ב והוא היה בברדיצ'ב ושם אמא שלו נעבעך נפטרה. והוא היה ילד קטן ויתום בגיל קטן, ואבא שלו גם כן היה יהודי יקר שאהב לעשות מצוות והמשפיע חמשו ברוק[?] ברח מרוסיה וברדיצ'ב הייתה עיירה יותר רגועה והוא הגיע לברדיצ'ב, חמשו ברוק[?], אבל הוא היה ברח מהשלטונות. כולם פחדו להכניס את אבא הביתה, אבל ריבן[?] ירוסלבסקי, אבא של ר' משה, הכניס אותו הביתה, הכניסו אותו הביתה. בבית היו סבא של ר' משה ועוד שתי אחיות והוא רצה לכבס את הבגדים. הוא הלך לנהר לכבס את הבגדים ואז ריבן[?] אמר לו לא, אצלי בבית יש לי ילדות, הם יכבסו את הבגדים. אז חמשו לא הסכים. אז אמר לו ריבן[?] שמע, פה זה שירות מלא. או שהם מכבסים לך את הבגדים או שתלך מפה. לא הייתה לו ברירה. הם כיבסו לו את הבגדים וכך הם נהיו בידידות מאוד קרובה. חמשו ברוק[?] לא יכול להיות עם כל הצרות, כל הרדיפות. אז חמשו ברוק בתחילת הצדיק[?] עלה לארץ והוא שלח ניירות. אני חושב צ"ד שלח ניירות לרבן והילדים שיהיה לארץ בזכות חמשו ברוק להיות שם בארץ. ואז חמשו ברוק דאג לסבא שלי שיבוא לתל אביב ללמוד בתל יוסף, אבל לא היה כסף.

04:24 דובר 2 זאת אומרת הם גרו בתל אביב ומשם הוא נסע לתל ר מס[?].

04:26 דובר 3 כן, נסע לתל ר מס[?] כי בתל אביב לא היה. הוא היה יותר מבוגר. אבל תר שמס[?] היו והוא אבל בתל ר שמס[?] הוא היה צריכים כסף להחזיק בו ישיבה ולא היה כסף. אז לא רצו להחזיק אותו ולאבא שלו היה חבר טוב שגר בבני ברק. הוא היה כסף, היה לו, והיה לו קשרים שם בפוליטיקה הישראלית. אז הכניסו אותו בגור. ויש מכתבים מהאדמו"ר הקודם שאף על פי שלמד בגור הוא היה בא לשמוע שיעורים והתוועדויות של רב אלתר. יש הרבה מכתבים באגרות קודש. יש חלק על שמו. הרב רחל מישה[?] חלק בלי שם, אבל אני זוכר שבאתי אליו הביתה יום אחד. יצא חלק ד' מאגרות קודש של אדמו"ר הקודם. מתי זה היה? זה היה במאה ממו[?]. באתי אליו הביתה. זה יום שישי אחד, כולו בהתרגשות עם האגרת החדשה. הוא אומר לי אתה רואה את המכתב הזה? מכתב ארוך, אומר אדמו"ר, מכתב זה שלי. רק אין לי את המקור לבדי. אבל זה מכתב אליי לא כתוב את השם. מכתב אליו, כל מיני דברים, כל מיני הנהגות. דרך אגב, זה גם כן החסידישקייט של תומכי תמימים. יש לו מכתב לאדמו"ר הקודם שאם הוא רוצה שיהיה בדרכי החסידים, אף על פי שהוא לא למד בתל ר שמשה[?] לבוא לישיבה.

05:34 דובר 2 זאת אומרת הוא למד אז, בסוף שם הייתה ישיבה חסידית בירושלים, והוא היה אצל הרב אלתר אפשטיין[?].

05:39 דובר 3 רב אלתר פפנגן[?]. אז הוא אמר לו תשמור על הנהגות חסידיות, תביא את החברים שלך וכו'. להראות לך חסידיות. מציין האדמו"ר הקודם להגיד קריאת שמע של האריז"ל כמו שחסידים אומרים, כמו זה. אז אבא שלי עד ימיו היה הולך להגיד קריאת שמע של האריז"ל, כמו שחסידים, זה בכתב עם השם שלו. באגרות קודש מופיע, אז עד ערוב ימיו הוא היה אומר כל יום קריאת שמע של האריז"ל עם החטא הגדול, עם החטא הגדול. ובאמת הוא נפטר אחרי קריאת שמע של האריז"ל.

06:08 דובר 2 בערב שבת.

06:08 דובר 3 כן, חסידים הולכים.

06:10 דובר 2 אם אני זוכר נכון סיפרו שבמוצאי שבת הוא היה מחכה לאחר חצות שיוכל להגיד חטא.

06:14 דובר 3 נכון.

06:15 דובר 2 על חטא גם ב

06:16 דובר 3 כן, אבל זה אני אספר לכם בסוף. אז זה סתם סיפור על ה, על אבא, סבא שלו. אז עבר אצלו בניו יורק הרבה שנים שהייתי בניו יורק כמה וכמה שנים. ואתם יודעים איך הסוחרים זה לא היה רק בתשרי. תשרי היה מגיע אבל כל השנה היו מגיעים יהודים והיו מצלצלים אליו והוא היה דואג להם למקום לישון בדירות שהיה לו כמה דירות וחשבון במכולת. אז צריכים לפתור את הניהול הזה. אני שהייתי שם כל השנים אני ניהלתי אותם. זאת אומרת היה מגיע בן אדם, היה לי טלפון בחדר. אז בפורטי פורטי לפני השיפוצים וסבא שלי עשה לי את הטלפון. אני עשיתי את הטלפון. סבא שלי שיהיה עליו השלום. היה לי טלפון בחדר והטלפון בחדר היה מצלצל. סבא היה מצלצל מפעם לפעם. הייתי יודע מקבל טלפון ואו שהיה משאיר לי הודעה ב

07:10 דובר 2 ווייס מסג'.

07:11 דובר 3 כן, בזה.

07:13 דובר 2 מסמך אלקטרוני.

07:14 דובר 3 מחר בבוקר יגיע פלוני עם משפחה עם ילדים. תדאג לו, תשים אותו במקום זה וזה. תפתח לו חשבון במכולת כאן וכאן.

07:21 דובר 2 עכשיו סיפר רב דובי דופן[?] בפרקים הקודמים שהוא הגיע בתו שימ ד לאיזה חודש לפסח.

07:27 דובר 3 במאי.

07:27 דובר 2 במאי לרשום.

07:29 דובר 3 כן.

07:31 דובר 2 לא רק שהוא נתן לו את הדירה, הוא גם נתן לו חשבון במכולת להשתמש.

07:34 דובר 3 כן, הוא סיפר לי את הסיפור הזה באופן אישי והוא אמר שהסבא שלי אמר לו דבר אחד אני רוצה ממך.

07:41 דובר 2 שתכתוב לרבי על זה.

07:41 דובר 3 שתכתוב לרבי.

07:42 דובר 2 כתב שהוא לרבי וצריך.

07:44 דובר 3 כן, כן, זה היה לו אינטרס שהרבי לא נחת. אבל נחזור לזה. אז ככה זה כל הזמן. אבל גם כשהייתי בארץ בכפר חב"ד אז גם הייתי אנשים היו. היה אצלי כסף, אנשים היו לוקחים, אומרים הוא יבוא אליך, תן לו, יביא לך שטר חוב, תן לו אלף דולר וזה היה מחזיר לי. ככה היינו עושים. יום אחד הוא מצלצל אליי בזה והוא אומר לי תשמע, לך למישל תגיד לו שתיקח ממנו עשרת אלפים דולר ואז היה בין ד'. עשרת אלפים דולר תעביר את זה למישל שניאורסון. מה קרה? אומר לי אתה יודע מישל שניאורסון הוא מוכר דגים ואי אפשר למכור דגים בלי, בלי אוטו. צריך להביא את הדגים. והייתה לו תאונה וארבע מאות וארבע שלו נ-נ-נ-תאונה טוטל לוס היה. ואין לו אוטו, הוא לא יכול כרגע להביא דגים. אז תלך על מישל שניאורסון קח עשרת אלפים. עכשיו אלף דולר פה אלף דולר שם, עשרת אלפים דולר זה היה הרבה כסף.

08:38 דובר 4 אז שלושים וחמש שנה אחורה.

08:40 דובר 3 מה יתן לי את הכסף? לא ייתן. בקיצור, ככה אמרתי לו מחר, מחר אני אלך מחר אני אלך.

08:47 דובר 4 למציאות זמנינו. תסגור את הסיפור שם. תמשיך.

08:54 דובר 3 תלך, תלך, תלך, תלך אליו, תלך, תלך אליו ככה. אני אז למדתי בישיבה כל ערב הייתי עובד בישיבת הבחורים. ויום אחד ערב אחד הוא מצלצל אליי. אני ממש לפני השיעור שהלכתי עם הבחורים מצלצל אליי. אומר לי נו, מה קורה עם זה? אמר לי אני עוד לא הלכתי. אמר לי תשמע, אני חייב שתיתן לי תשובה על זה אני חייב. אני לא יכול לישון עד שתיים בלילה. תחזיר לי תשובה. אני מחכה לתשובה אפילו בשתיים בלילה שסידרת את העניין הזה ואני נער, נער, נער. לא עשיתי את זה. בשלוש אני מקבל טלפון שהוא נפטר.

09:31 דובר 4 מי הסבא?

09:31 דובר 3 הסבא. בשלוש אני לא באתי ערב שתיים. בשלוש קיבלתי טלפון שהוא נפטר. למוחרת בבוקר רצתי עם משקפיים. רצתי כל זה וסידרתי את הדבר הזה.

09:41 דובר 4 לפני הוואי הכתוביות.

09:42 דובר 3 כן לפני הוואי הכתוביות באתי אליו לבני ברק הייתי. אבל כך הוא אומר לי עד שתיים בלילה. אני מחכה לך עד שתיים בלילה שתודיע לי תשובה על הדבר הזה. זה החיים שלו. בזה בזה וזה זה היה אצלו. הוא, סבא שלו היה היה מיוחד בזה, אבל הקשר שלו גם ה-ה-ה-אורחים שלהביא אורחים לרבי היה לו בזה תענוג. אנשים, יש כמה יהודים היום שהם זכו להיות אצל הרבי בזכות הכנסת אורחים. איך הם נסעו לרבי? היום זה יותר קל. היום זוכים טיול. פעם לא היה ואדם לא היה לו. נוסע לשם, אין לו מקום לישון, אין לו, לא היה כסף, אנשים היו. אני לא מדבר על אלו שהוא עזר להם בהלוואות, נתן לאנשים פשוט אפילו שהם סיימו לוואד עם הכסף, לבוא לרבי להיות אצל הרבי בחודש וזה אנשים עד היום.

10:27 דובר 4 נכון, אפילו המשפחה שלי הגענו לחתונות אצל אחים שלי. אז רבי שבועי ס"ז[?] נתן את הדירה שהיה על המקווה אישה שהוא היה נתן חדר אחר.

10:36 דובר 3 נכון נכון נכון. זה היה מקווה, זה היה מגורים, זה היה מגורים.

10:39 דובר 4 בדירה שהיה מזה זמן מגורים שהוא היה אחראי עליה. אבל כאילו.

10:42 דובר 3 כן כן.

10:43 דובר 4 אז מתי הוא בעצם? אז הוא למד אצל ר' בלטר[?] ואחרי זה.

10:48 דובר 3 כן. ואז ככה היה לו קשר לליובאוויטש שאצל באלטמן[?] פתח אותו לרבי חב"ד.

10:53 דובר 4 מתי הוא התחתן?

10:54 דובר 3 אחד הדברים הכי נפלאים שהוא עשה זה כל האגרות קודש בשנים ההם בארץ הוא הדפיס את זה.

11:03 דובר 4 בתושבין.

11:04 דובר 3 בתושבין הוא היה מדפיס, היה מגיע לו עותק, הוא היה מדפיס בארץ והוא היה מפיץ את זה בארץ. בארץ את ה. ופעם הוא סיפר לי בהרחבה אני לא זה שהוא באמת בארץ. את כל הפרסום בארץ של האגרות קודש זה הוא היה עושה ב-ב-בשנים ההם. זה גם כן, כי הוא תמיד ידע לעשות עסקים. היה מוכר עסקים.

11:26 דובר 4 הוא התחתן ב...

11:27 דובר 3 הוא התחתן איזה שנה עם אבא שלי שיהיה בריא נולד תושבין ג'. זה לא היה מיד אחרי זה.

11:34 דובר 4 הוא התחתן בסוף הצעדיקים.

11:36 דובר 3 כן, בסוף הצעדיקים הוא התחתן משהו כזה.

11:38 דובר 4 ועבר לגור בתל אביב. הוא הסתובב שם אצל חסידים.

11:39 דובר 3 אבא שלו היה גר בתל אביב ובאזור ההוא ושם הוא הסתובב גם כל השנים בתל אביב, ביבנה, בין החסידים כל השנים. בתקופה ההיא כל הזמן.

11:49 דובר 4 מתי הוא הגיע לרבי בפעם הראשונה?

11:51 דובר 3 מתי הוא הגיע בפעם הראשונה? ככל הנראה בהתוועדות הראשונה הוא היה, אבל אם הוא היה לפני כן או לא זה אני לא יודע. אתה ראשון אצלי.

11:58 דובר 4 ואז.

11:58 דובר 3 זה היה ב.

11:59 דובר 4 מה שאמרתי, מתי התחיל לרקום את העניין של הכנסת אורחים?

12:02 דובר 3 הכנסת אורחים הוא בא והוא היה בתשרי. אני חושב שזה התחיל, והוא ראה איך המצב שם בימי חול כשחבר'ה ישנים. איפה שהכנסת אורחים בפרבן[?] שמה, איך זה נקרא?

12:13 דובר 4 אפשר לנקות.

12:14 דובר 3 כן, שם היו ישנים על מזרונים ושבתות הסתדרו, כי שבתות אנשים הלכו, הכירו אחד את השני מעבר למסך הברזל מרוסיה. אבל בימי חול אנשים עבדו וחבר'ה היו פשוט רעבים. ביום חול היו מורעבים. ואיך אמר לי פעם מישהו גרינברג עליו השלום, הוא היה שם באותה תקופה, הוא אומר לי יום אחד מגיע ר' מיישה עם סיר קטן ופסטה ולחם בצד אחד. אומר להם מהיום נעשה אוכל לבד. מה צריך לזה ביום חול? וכך הוא הכין אוכל ביום חול לקבוצה הקטנה שהייתה שם ומזה זה התחיל. ואחר כך וזה. אבל מאוד, מאוד היה לו. היה אכסניית אורחים.

12:50 דובר 4 ומתי היה היחס הראשון של הרבי לאכסניית אורחים הזה?

12:55 דובר 3 זה לא יודע. זה רשום אצלי בראשון עשר[?].

12:57 דובר 4 בלא, בלא, ב.

12:58 דובר 3 כן, מיד כן. הרבי דיבר עליו הרבה על ה.

13:00 דובר 4 מתבטא שהגיע מישהו מהארץ.

13:02 דובר 3 מתל אביב. כל הזמן היה עם תל אביב ותל אביב והרבי בשביל הסבתא שלי תלתו דה גברי[?]. חושב שזה יצחק. הם באים ביחד. זה מאוד אה.

13:10 דובר 4 אז זאת אומרת בגלל אכסניית אורחים הוא התחיל להביא גם את הסבתא?

13:13 דובר 3 כן, הסבתא הייתה באה עם כל השנים. גם הדודה שלי הייתה באה אז היא הייתה ישנה חתונה. היו, היו, היו עושים זה. אחד הדברים אבל היפים. שמעתי פעם את זה מיהודה ולפני כל פעם היה בעיתון כפר חב"ד. הייתה מודעה קטנה, איזה כזה קטנה שכשרוצים לבוא כשבאים לרבי אז יבואו זוגות. צריכים להודיע כי הוא קיבל פעם מהרבי אפילו זה שזוג הודיע לרבי שהם יש להם בית שיש בו מיטה אחת כי זה דירה נדירה, אבל שם את אותו עם הבחורים ואותה עם הזה. אז הרבי לא אהב את הדבר הזה והרבי נתן לו. אז הוא אומר הבחורים אני יכול לסדר אחד על השני אבל או בחורות אבל זוגות שיודעים לפני כן את ה את השם באים ו ויום אחד זה כן מודעה קטנה וגם שיש שיעורים שבאים לרבי צריך להסתדר בשיעורים. יש את זה של מוצקי עכשיו או אחר כך שיעור. אז יום אחד הוא מגיע מבלרד[?], הוא מגיע עם מונית לכפר חב"ד לעיתון, למערכת בשביל להכניס את המודעה. שואל אותו הרב ברוך: מיישה, אנחנו מכירים. אנחנו נסתדר. מה אתה צריך לבוא בטלפון אחד. אנחנו מסדרים את זה. מה צריכים לעשות? לבוא מיוחד עם מונית מחכה. לא חסר. אז הוא אומר לו כשיש הוראה מהרבי אז באים. לא עושים בטלפון, באים לבד עם מונית. זאת אומרת זה הייתה הוראה של הרבי לפרסם את המודעה הזאת כנראה על שיעורי תורה. לא יודע בדיוק איזה פרט יותר פרט פחות, אבל זה הייתה הוראה של הרבי. זאת אומרת הרבי התייחס מאוד לעניין של אכסניית אורחים ומאוד, מאוד ב. הדבר הכי נפלא זה ה זה כל ההתוועדות שהרבי השתתף ב.

14:43 דובר 4 בזענס[?]

14:43 דובר 3 בזענס[?]. הרבי דיבר על זה בערב ראש השנה מ"ב. הרבי מדבר על זה, מדבר, שאומר מה אם הוא רוצה השתתף? אבל מדבר על הזענס[?] שהוא משתתף זה אכסניית אורחים שזה לכולם. זה נותן לר' מיישה שהוא אחראי. הרבי דיבר אז הרבי הזכיר אותו אז בערב ראש השנה הרבי הזכיר את ה את ה זה. הרבי נותן לו זה וזה. אני אלך, נדלג. היה בתשמ"ח אז הרבי דיבר הרבה על הכל. אז לקחו את ה. הרבי רצה שיהיה טלפונים וקשר עם אנשים והכרטיסים הקטנים כל הסיפור הזה. אז לקחו את הפרבן[?], את המקום איפה שהכל וחילקו אותו עם גבס וחדרים קטנים ושם, שם עשו את הפעולות של הכל.

15:27 דובר 4 מטה הכל.

15:28 דובר 3 מטה הכל. כמו שבחורים נעלמים את זה. כל ה כל הבלאגן, כל הזה, כל המקום הפך להיות מחסן אחד גדול. סבא שלי בא באמצע אלול תשמ"ח. אי אפשר לפתוח שם כלום. המקום בנוי חדרים, אין מקום לאכול, אין מקום לכלום ואין מקום. אין מקום לפתוח. סבא שלי בא שתי שבתות, שתי שבתות לפני, לפני, לפני ראש השנה היה ראש השנה היה ביום שני. זאת אומרת שבת ראשונה שם בסליחות הראשונה ולא נפתח אכסניית אורחים. אז הרבי לא נתן את העוגות. זה היה פלא, אבל זה עבר כאילו.

16:06 דובר 4 מה, פתאום לא נפתח כאילו עדיין לא הודיעו.

16:08 דובר 3 לא נפתח.

16:09 דובר 4 בשבת הרבי לא.

16:10 דובר 3 הרבי לא נתן את העוגות. שמעתי ערב ראש השנה זה עוד לא נפתח.

16:15 דובר 4 עכשיו זה כ"ח

16:15 דובר 3 כן, כ"ח ואז כל הקהל התעורר. זאת אומרת זה כבר ערב ראש שנה וזה עוד לא נפתח. ואז אני הייתי בחדר מדרגות, ניגשתי לשמוליק הברז[?], אתה יודע, חבר ועד והיה פעיל מחוץ לארץ. ואמרתי לו "תראה, זה לא אורחים של סבא שלי, זה אורחים של הרבי, זה לא. צריך לעשות משהו." אז הוא אומר לי, "אתה צודק. בוא נעשה אסיפת ועד היום בלילה." ליל זה אסיפת ועד. לקחתי את סבא יד ביד. הלכנו לאט כמו שהיה הולך. הלכנו עד שם יוניון ושם באמת איזה בלגן. הביאו את אחראי הלוניתי[?] זה דייץ, דובי דייץ היה הפטרון הבן שלו. איך קראו לו? גר בקוניץ[?], מוטל דייץ, מוטל דייץ. נתנו אישורים. עכשיו הוא זקן, בן אדם מבוגר, יהיה חורבן. הוא לא יכול לנהל את זה. אז לקחו אברך צעיר שהוא ינהל את זה. אה סבא שלי אמר לי, "התשרי הזה עלה לי שלוש תשרי." אבל אחרי זה הוא קיבל את העוגות כל פעם, וזה עבר. הגיע קיץ תש"ן. זאת אומרת קיץ מ"ט לפני תשרי תש"ן. ואני מבין שאם לא נעשה איזו פעולה זה הכל-

17:27 דובר 4 יחזור להיות כמו-

17:27 דובר 3 יחזור להיות כמו שהיה. מה, מה אני אומר טלפון לסבא? אני מדבר עם סבא שצריך לעשות משהו. אומר לי "בסדר" אומר לי, "תלך לפלוני, הוא יתן לך." דיברנו עם פלוני, היה לנו קבלן, אה גורביץ'. בקיצור סכום מסוים. אומר לי, "תלך לפלוני, אתן לך חמשת אלפים, תלך לפלוני כמה אנשים יתנו לך כסף. אני אבוא, אני אחזיר אנשים שהיו לנו." חלק זה תרומות. אנשים מסוימים יש להם תרומות. בנינו, בנינו שמה, עשינו שיפוץ-

17:55 דובר 4 בפורבנט[?]

17:56 דובר 3 כן, עשינו שיפוץ, עשינו מטבח חדש, הוצאנו את הפריג'ידר שהיה תמיד הורס את כל הבגדים בחנות זה. זה היה סיפורים של. בקיצור סידרנו את הכל. היה חילול. עשינו אה מסיבה, הפתיחה של הכנסת אורחים. הבאנו את הרב קוניץ וזה וישבו שמה, ישבו קבוצה, עשו התוועדות. סבא שלי וזה הפתיחה של הכנסת אורחים ועשינו אלבום אה קטן והכנסנו לרבי את האלבום. האלבום הזה היה כל התשרי עד החמש עשרה בראשית על השולחן של הרבי.

18:31 דובר 4 כל תשרי תש"ן

18:32 דובר 3 תשרי תש"ן. האלבום הזה הקטן עם התמונות. חוץ מהתשובה שקיבלנו, נזכר בבית"ר אז [?] אבל כל הזה, אז התשובה הארוכה מהרב סוד[?] היה איזה תשובה כללית. אבל כל הזה אני זוכר שלייבל עליו השלום היה יוצא וכל פעם היה שם לי מרחוק.

18:47 דובר 4 זה עדיין על השולחן

18:48 דובר 3 זה עדיין על השולחן. לא, אפילו לא עבר למיטה ולא לעגלה שהיה שמה. כל התשרי היה על השולחן של הרבי. כמה הרבי חיבב את האורחים זה פשוט לא, לא, לא יאומן מה-

19:00 דובר 4 וזה שהרבי היה הולך לסוכה זה התחיל מתי שהתחילו השיחות?

19:03 דובר 3 ההה היה-

19:05 דובר 4 רק נסביר. הלילה הראשון של סוכות. אחרי השיחה לאורחים, אחרי השיחה בבית הכנסת רבי הולך קבלת פנים

19:11 דובר 3 כן

19:11 דובר 4 כביכול לאורחים בסוכה.

19:13 דובר 3 בל"דים בזה זאת אומרת לפני היה פעם כנראה פעם או פעמיים שאני לא לא יודע מדויק, אבל אני שמעתי את זה מאנשים אחרים, לא מסבא שלי. שמעתי מהשוער שלי. הוא בנצי שץ[?]. הוא סיפר לי שהוא יום אחד הוא רואה, הוא בא לצאת, הוא רואה את הרבי הולך לא לכיוון הבית, לכיוון השני. הוא לא הבין. הוא רואה את ר' משה הולך לפניו, אז הוא הלך אחריהם ואז עלו במדרגות והוא אחריהם. ואז עומדים בדלת של הכניסה. שם היה כניסה קטנה.

19:46 דובר 4 כניסה לסוכה.

19:47 דובר 3 לא, לפארקן למעלה. רגע, לפארקן זה לא היה בזה. זה היה ביום טוב משהו, יום טוב והרבי יום טוב. זאת אומרת לא סוכות, זה היה ראש השנה, אולי בשבת, איזה שבת. לא זוכר בדיוק.

20:00 דובר 4 זאת אומרת באחד הפעמים שהיה סעודות לא בסוכה.

20:03 דובר 3 כן, זה הרבי.

20:04 דובר 4 הרבי הלך בקינגסטון והולך לכניסה.

20:06 דובר 3 עם סבא שלי.

20:07 דובר 4 היום הכניסה עדיין קיימת, הכניסה לכולל עם המדרגות צרות כאלה.

20:11 דובר 3 כן, זה מהמדרגות למעלה שיש כזה סיבוב ואז סבא שלי לא נכנס והרבי עושה לו ככה. ואז ואז סבא שלי קפץ קפץ פנימה כי הוא הבין שהוא מקפץ את הרבי קפץ פנימה והרבי נכנס אחריו וזה וזה היה

20:26 דובר 4 הרבי פשוט בא לראות מה זה איך

20:29 דובר 3 מה שמה היה אני לא יודע, אבל אני זוכר בפעם הראשונה שראיתי את זה היה בתור ילד מתי שהייתי ילד. הייתי אצל הרבי אז לא ידעו בדיוק מה מתי הרבי יבוא. הסדר הוא מסבא שלי. שמעתי. סבא שלי היה מזמין את הרבי לסוכה זה יום השמיני, שמחת תורה. סבא שלי היה בערב סוכות כותב לרבי זה ש שההוא מזמין אותו לבוא לבקר בסוכה של האורחים והרבי היה אומר לו אם הוא יבוא או לא יבוא. טוב שעם ד זה היה גשם

20:55 דובר 4 עם ד

20:56 דובר 3 עם ד זה היה גשם חזק והרבי בא ביום השני. אבל סבא שלי אמר לי ב-ב-זה

21:02 דובר 4 בערב חג

21:03 דובר 3 בערב חג. היום יהיה גשם. וזהו מאיפה אתה יודע? כי הרבי אמר שהוא לא יבוא היום בגלל הגשם הוא יבוא מחר. זאת אומרת סבא שלי היה מזמין את הרבי והרבי היה זה בעזרת השם. דה רב אמר

21:14 דובר 4 הרבי היה אומר או כותב?

21:15 דובר 3 כותב. הוא אומר דרך המזכיר

21:16 דובר 4 או שהוא אומר מתי שנותן ד

21:17 דובר 3 לא, לא, לא. הוא היה מכניס מכתב

21:20 דובר 4 והרבי עונה בכתב.

21:21 דובר 3 כן, כנראה דרך המזכיר. אני לא יודע איך הרבי לא היה. זאת אומרת הרבי היה

21:26 דובר 4 מה היה בלא מתס?

21:28 דובר 3 אז אני זוכר בלא מתס פעם ראשונה שהייתי הרבי הלך לסוכה גם אז לא כנראה שזה לא היה מספיק ידוע בדיוק או שזה אחרי היה. אף אחד לא ידע בדיוק איפה זה זה. אבל הרבי הגיע. אני ידעתי. סבא שלי אמר לי תהיה פה בסוכה. הוא לא אמר לאמא. הוא אמר לי תהיה פה. אל תלך לשום מקום היום תהיה פה. הייתי ילד בן אחת עשרה וחצי ואז נשארתי בסוכה. ובאמת הרבי אחרי אז לא היה עוד

21:50 דובר 4 לא היה שיחה בבית הכנסת בכלל

21:52 דובר 3 אבל אחרי כחצי שעה מחמי מהערב בערך והרבי היה שולחנות ערוכים כבר שמו את הלחמניות. בדרך כלל בסוכה לא היה ככה, אבל הכל היה מסודר שהרבי והרבי נכנס ועלה שמה על ספסל. על ספסל. אחרי זה מדרגות. הרבי עלה על ספסל, שמו שם ספסל והרבי עלה על ספסל וזה היה בקצה. הרבי הלך כמו רוב האנשים עד הקצה, אבל לא הכל

22:12 דובר 4 עד איפה שהשליח

22:14 דובר 3 כן, עד איפה שהשליח היום? כן. ומצד שני היו נשים. היו כבר לא יכול להיות סבתא שלי וזה היו מצד שני חיכו לכמה אנשים חיכו שהרבי יבוא, אבל אז הרבי פעם ראשונה אני זוכר את ה אני זוכר, הבנתי, לא הבנתי, אבל הייתי מאוד קרוב לאירוע אז ב זה. אבל כל השנים אחרי זה

22:30 דובר 4 כאילו הרבי, הרבי התפלל, נכנס לחדר כמו שהוא בדרך כלל בליל שבת וחג הוא היה נכנס לחדר

22:35 דובר 3 כן, כן

22:36 דובר 4 יוצא, יצא לסוכה

22:37 דובר 3 יוצא לסוכה. בשנים אחרי זה במימין כבר ידעו שהרבי

22:41 דובר 4 זה מ-מ"א שהתחילו השיחות מסביב.

22:43 דובר 3 כן, כן, אז מ-מ"א אני לא הייתי. אבל השנים שאני הייתי מגיל עם ד השנים האלו עד הסוף זה היה זה. הוא מכניס, הוא מחכה. סבא היה מחכה לרבי ליד תחתון שם בפרוזדור והרבי היה יוצא ותמיד קבוע הרבי היה עושה לו ככה ללכת והוא היה הולך הפוך ובנימין היה מחזיק אותו בגרטל ולוקח אותו עד אה

23:03 דובר 4 אני זוכר את האימה שהוא הלך ככה חצי שלא לגעת לרבי גם

23:07 דובר 3 כן כן. חוץ מ-נ' ב שהוא לא היה. שזמן גוי טאקע לקח את זה גם גוי היה עוזר לו הרבה. זה סבא שלי לא אהב לקחת כסף מאנשים. גם גוי היה נותן את כל העוגות, את כל כל המזינה את כל המאפיה. אם אני זוכר נכון, סבא שלי אמר לי היה זה שאנשים היו נותנים לסבא שלי כסף והוא היה בו כל הצעק צעק. הוא היה פוגש את זוכר את זה אני חושב. הוא פוגש את סעודה שלימה. הוא נותן לו את כל הצ'קים האלו. זה לחסוך זה גם לחסוך. הוא אומר לו למה? הוא אומר לו זה לחסוך עם זה אנחנו. מה אנשים נותנים לו? הוא לא היה

23:43 דובר 4 זאת אומרת הם נותנים לו לחסוך, אבל לתת את זה לגס

23:46 דובר 3 שתיתנו לזה. נכון, זה היה הבעיה עם העוגות וזה את העוגות שהוא היה מקבל מהרבי. סבא שלי היה מחלק את זה. יש תמונות ויש גם וידאוים שיצאו עכשיו בזה שהוא מחלק את זה. אבל הנקודה העיקרית זה אנשים סיפרו לי. הוא היה שומר ואדם היה בא אל סבא שלי שייף לו כאב ראש, יש לו חום. הוא אומר לו יש לי תרופה בשבילך. סבא שלי עם האמונה שלו היה נותן להם קצת יין וקצת או מה שהיה לו מים וראש שלו גם קצת מים, יין או בעוגות. וזה היה התרופה. זה אומר הרבי נותן את זה בשביל האורחים בשביל מה? זה התרופה שאני נותן לאנשים. ככה הוא נותן לאנשים והאנשים באמת היה זה היה בשבילם ברכה. זה היה עובר טוב, זה האמונה שלו. והכל היה מאוד אה אבל היה

24:31 דובר 5 היה יש אנשים שהוא נסע גם אחר כך באמצע השנה, נכון?

24:35 דובר 3 כן. לבני ברק הוא נסע לפורים. לא יודע למה הוא צריך לנסוע לחו"ל. אני לא יודע מה הוא נסע לפורים, לחג בפורים ואז הוא כתב לרבי שהוא רוצה לחזור אחרי פורים. אז הרבי אומר לו: אז נבלה את פסח, כאילו אתה לא נשאר. ביהודה ליפשיץ, כן, אז הוא הבין שהוא נשאר. סבתא שלי לא יכלה לבוא, אז הוא כבר תכנן לעשות לכנס תורכים[?] כאילו בפסח שם הוא התייצב והסבתא שלי תצא בארץ. אז נסענו לבני ברק לעזור לה בבית הזה. אחרי כמה ימים בסדר סבא שלי אומר לו, הרב אומר לו אני רוצה ליודל שניידער, אבל פסח צריך לנסוע הביתה. אז הוא חזר. הוא חזר ממש בערב בדיקת חמץ. הוא אומר לי אני זוכר, אמר לי אז בפסח נפגשנו. אני בדקתי חמץ בבוקר, כל ההכנות הוא לא הספיק.

25:24 דובר 5 זה מעניין כי זה דער יודל שניידער שאותו יודל שאז בפורים אמר לאנשים לא לבוא. שאלה ש

25:29 דובר 3 כן, כן.

25:30 דובר 5 אלה שרוצים לבוא, אלה שרוצים לבוא אז עדיף שיחליפו את זה במתנה. ולא, הרבי אמר כן לשם.

25:36 דובר 3 אמרתי שמע, אתה לא נשאר אז הוא נשאר. אחרי זה הוא חזר והיה. זה היה זה היה זה. אבל זה סיפור שאני תמיד מספר על לזה וכולם כבר מכירים. סיפרתי.

25:47 דובר 5 גם אם מכירים יש כאלה אני לא מכיר.

25:49 דובר 3 אה, העבודה של המארחים. היה יהודי אחד כבר לא חי. סיפר לי צרפתים. הם היו באים הרבה לרבי. הוא בא עם הילדים שלו יום אחד ביום טוב, או כן, יום טוב או סתם יום חול. הוא בא לסבא שלי ואומר לו, הוא מבקש ממנו בשביל הילדים שני בקבוקי חלב, שני בקבוקי חלב. סבא שלי אומר לו: שיבואו לפה, יקבלו חלב. אתה רוצה חלב בבית? תקנה במכולת. אז היהודי הזה אומר לו: תשמע, אני אורח של הרבי, אתה אחראי לזה. אתה צריך לדאוג לילדים שלי. סבא שלי את החלק[?] אומר לו: אתה יודע מה? יושבים פה חסידים, אנחנו נשאל אותם. ישבו שם שולחן, כנראה זה היה בשולחן. אולי הסב רב אלקיים[?] עליו השלום, והם ישבו שם חסידים מבוגרים. הוא אמר לי שזה היה ברכי חן[?] וזה אני. ואז סבא שלי שואל אותם: מה אתם אומרים? ככה וככה הוא אומר. הם ככה אמרו לסבא שלי: הוא צודק, אתה בלי זה, זה מה נתנו, זה זה הדברים, מעבר לזה, אתם מבינים? מעבר לכל הדברים האלו, הביטול וההנהגה הזאת היא הנהגה הנכונה. אז איפה שהסיפור בתור שממדה[?] זה היה שיצאנו, אני יצאתי. זה היה הרבי חבר מועיל[?]. בחודש תשרי ואחי מאירי מאוחר[?]. אני יוצא עם סבא, הולכים ביחד להכנסת אורחים. זה כבר היה מאוחר. אחרי שהרבי חוזר מאוהל לא יכול. גם הלכנו ביחד לזה. ישנתי אצלו והלכנו ביחד. הלכנו ביחד ואז אנחנו מגיעים לקינגסטון ואז ניגשים אליו. ניגש אליו שני יהודים צרפתים. שלום, ר' משה, אנחנו באנו לרבי ל. אתם הזמנתם מקום? לא. נתן לו נאום שבתוך מפעל חב"ד היה כתוב שם מקום. בסדר, הוא לא הזמין לו מקום. סבא שלי קורא לבחור.

27:46 דובר 3 היה בחור שהיה עובד איתו תמיד, כל שנה היה בחור. אומר סבא שלי: צריך ואן. בחודש תשרי היו צריכים לנסוע כל שבוע להביא צלחות. לא קונים את זה בקניון. זה היה מפעל גדול, יהודי שהיה נותן את זה במחיר מיוחד, יהודי ניצול שואה מבוגר. הייתי שם פעם, עליו שפה מיוחדת סבא שלי, והוא אם סבא שלי היה מגיע לא היינו מקבלים. היינו עוזבים. היינו מקבלים אחרת. אבל אם סבא שלי היה בא כל הוואן מתמלא. היה להם שפה, זה שפה אחרת. אבל אה, בקיצור, סבא שלי קורא לבחור הזה ואומר לו: "תשמע, יש לי ב-701 במונרו, יש שם בניין- מה? ב-701, זה שבע אפס אחד במונרו, שם בניין הרוס עוד לפני ששיפצו אותו. אז זה בניין יפה ושמה יש לנו כמה דירות." אז הבחור הזה אומר לסבא שלי: "אבל הדירות שמורים לאחרי יום כיפור, יבואו משפחות." אומר: "אחרי יום כיפור כנראה הוא לא יחזור. בינתיים בואו תן להם." בקיצור, אני שם בחוץ. הלכתי איתו לשמה, עם המשפחות. הלכנו לשמה, הלכנו לשמה וזה התחיל סאגה. זה, זה לא-- הדלת פה לא נסגרת טוב, פה החלון לא נסגר טוב, פה יש חור בקיר. צודקים, זה לא הדירות זה. אבל בסך הכל חוסר זה. בקיצור הבחור הזה כבר נגמר לו העצבים ושמה התחילו צעקות. זה כבר היה אחת בלילה והתחילו לריב אחד עם השני והילדים קטנים מסביב. שמה היה עשרה ילדים וזה היה ו-- פתאום סבא שלי דוחף שמה על המגיע[?]. היה מחסורחם[?] הגיע עד שזה: "תשמע, מה הצעקות פה וזה?" ואז הבחור אומר לו: "תשמע" וכל הטענות שהם לא הזמינו מקום ויש להם טענות ומה זה וכולי לא

29:16 דובר 3 משלמים כסף. כל מה שיש לו לומר הוא אמר וסבא שלי במשך[?] צריך לעשות והוא צועק. אז סבא שלי אומר לו: "תראה, אני לא מבין. אתה עובד אצלי. אם אתה לא רוצה, תלך מפה." לבחור. כן, הבחור. אומר לו: "תביא את המפתחות, תלך הביתה." והוא אומר לי: "לך הביתה לישון, אה מאוחר, מאוחר, ומחר יש לי כפרות לעשות." בקיצור, ישנתי ביוניון עם סבא שלי. ישנתי למעלה למעלה. סבא שלי ישן למטה. אני בשלוש וחצי קמתי לעשות כפרות. אני יורד מקומה שנייה, אני רואה דלת פתוחה, דלת פתוחה. אני מוצא את תוך הבית שם בצד שמאל זה החדר, הדלת של החדר שסבא שלי יושב. אני מציץ, אני רואה דלת פתוחה. אני מוצא את תוך חדר, אני רואה את סבא שלי יושב על המיטה, מוריד נעליים, מוריד גרביים ככה עם הבגדים. אני שואל אותו: "זה עשית כפרות?" הוא אומר לי: "כן, עכשיו עשיתי כפרות." "ישנת היום?" אומר לי: "לא, לא ישנתי. עכשיו אני הולך לישון." אמרתי לו: "ומה איתם?" הוא אומר לי: "כן, הייתי איתם. הם גמרו, סידרתי אותם והם מרוצים והלכתי לעשות כפרות. עכשיו אני הולך לישון." ואז אני חזרתי וראיתי כל מה ששמעתי בלילה. אותו בחור הם לא הזמינו וכולי וכל התאוריה. הוא מסתכל עליי ומחייך ומחייך, אבל זה נכנס לי בדם. אני גמרתי לתת את הנאום את החצי דקה שאמרתי לו, למה הם לא צודקים. הוא אמר לי משפט כזה חזק. הוא אומר לי: "אבל הרבי אוהב אותם." זה וזה, זה נכנס לי בדם. אני כל הזמן נזכר ב-ב-בדבר הזה. זה, זה ה- היה, היה לו יחס חוץ מזיינס ומיינס, היה עוד דברים ש-שמע ביחידות. אני הייתי איתו

30:46 דובר 3 ביחידות בתשכ"ט. תשכ"ט. התחלה. תשכ"ט. תשכ"ט אני הייתי אצל הרבי בתור ילד. באתי. באתי, אבא שלי לא בא. אבא שלי נסע לתשרי וגם אף אחד לא בא. אני באתי עם סבא שלי. סבא שלי נסע לטשווילוב[?]. הוא היה נוסע לטשווילוב[?]. כן. וסבתא שלי באה הייתה באה אחריו לקראת זה. אני באתי, זאת אומרת שבת ראשונה שהייתי אצל הרבי גם אז בתשכ"ט היה שבת חופחס[?]. חופחס[?] אלו. נכון. ואני באתי שלישי, יום שלישי קודם, משהו כזה. שבת הראשונה ששמעתי מוצאי שבת זו ההתוועדות הראשונה שהייתי אצל הרבי. מוצאי זה מוצאי שבת. נכון, ערב ראש השנה תשכ"ט מוצאי שבת אה הייתי בהתוועדות. באתי לשם, סבא שלי שלח אותי לישון, שם אותי בדירה של בחורים. ילד קטן. התחלתי לבכות. אני חודש שלם. אני צריך להיות פה חמישה שבועות עם בחורים. בסוף הבחור שמע אותי בוכה אז אמר לו, "נו דיי שוין זה נכד שלך, מה אתה זורק אותו שם?" זה כולם אותו דבר. אז סידר לי מקום בבית של סבא שלי באיזו פינה שמה ישנתי. לא משנה, זה היה. בקיצור, בסוף תשרי אז נכנסתי יחידות עם סבא. גם היה סאגה, אם אתה יודע, עם כל הגרלות ה- כן למעשה היה סיפור שלם. היה שלא, לא- שרצו לבטל יחידות אז אמרו שיהיה הגרלות ויהיה הגרלות על הזה ולא כולם יכנסו. אבל סבא שלי כמובן שזכה, זה הרי מבינים, לא יכולים לעשות. נספר. אבל היה יהודי אחד שהיה פלאוין[?] מתל אביב והוא היה אצל הרבי והסלאבי[?], אדם מבוגר. אז אמרו באופן טבעי יסדרו לו יחידות גם כן, והנכד שלו, צחי ליפסקר אה לא-

32:24 דובר 3 לא יצא בגרלה. לא יצא בגרלה. אבל הנכד- הגיע עם הבן של צחי, זה החבר שלך, הבן שלו. נכון, אברהמי, ואז הוא נכנס ליחידות ואז הרבי שאל אותו. נכנסת ביום, נכון? ביום שישי. לא. אצלם לא, לא יודע. או בערב, ערב כן. בערב לא. זה היה ביום חמישי. אני חושב עוד לפני כן. אני נכנסתי ביום ראשון בלילה ואז הרבי שאל איפה אבא? שאל את הילד ליפסקר איפה ה- את השואל לא משנה, תרגם לו ליידיש. אז הוא אמר לו לא זכה בגרלה ולא סיפרו לרבי את כל הזה. ואז הרבי גמר יחידות מהר ואז הרבי יצא החוצה ואז הרבי שאל, יש פה הרבה אנשים, כולם היו ביחידות. למה לא נכנסו ליחידות? ואז בקיצור אני- זה מה שאני אומר. ואז ביום שישי בבוקר, כמדומני גם היה כאילו בגלל שהרבי אז הרבי עשה שכולם ייכנסו. כן. אז הוא קיבל ביחידות ביום. כן, יכול להיות, אבל אני באתי עם סבא שלי. זה היה אחרי אחד בלילה, ביום ראשון בלילה, אחרי אחד בלילה נכנסתי ליחידות עם הסבא. לא משנה כל הזה קיבלתי ממנו. כן משנה מה? בסדר היה, נכנסנו אצל הרבי כמובן רק פתק אחד ולא שני פתקים. ואני היה לי פתק בכיס ואני לא, אני גם רוצה לתת לרבי פתק. והסבא נכנס והסבא נכנס, עמד בצד אחד של השולחן והסבתא שלי עמדה ב-ב-בצד הצר של השולחן, כאילו יותר קרוב לרבי בצד הצר ואני עמדתי ביניהם בזה והוצאתי את הפתק מהכיס והחזקתי ביד כדי ש-ש-שזה יגמור עם הרבי את היחידות. אז אני אתן את הפתק שלי. אבל הרבי מושיט את היד על השולחן ואני לא שמתי לב כי הסתכלתי על הפנים של הרבי

34:02 דובר 3 והרבי מושיט את היד- את היד. את היד ואומר. ואז סבתא שלי אמרה לי "זע נא, הרבי מושיט לך את היד. הרבי רוצה את הפתק." ואז הרבי לקח את הפתק שלי, שם אותו על הפתק של סבא והרבי לקח, הביט במשקפיים ואת העפרון לקח והרבי ציין שם כל מיני דברים. הקדיש ברכות בשביל אבא שלי. אבא שלי תמיד היה מזכיר את זה והרבי חייך באמצע וסימן כל מיני דברים ותמיד דיבר איתי בעברית. הרבי לא, הרבי לא שאל אותי שאלות ולא בגמרא ולא בזה. הרבי רק בירך אותי וסבא שלי סיפר לי שאני לקחתי לו את כל היחידות. לא משנה, זה אבל הסוף של היחידות. כל ה... הרבי חילק תניות וחתימה ולא היו מוכנים. אז לא היו מוכנים. אז צריכים לקחת במזכירות במחרת. זאת אומרת לא, לא היה. לא קיבלנו ביד. הראשונים קיבלו מהרבי ביד, כי אבל אחרי זה שנהיה כמו שאתה אומר נהיה יותר, יותר יחידות. מתוכנן. מתוכנן. אז לא היה. "בחור יקר" את זה אני זוכר את המשפט. "בחור יקר" תלך למזכירות. הוא אומר לי "בחור יקר, תלך למזכירות תיקח תניא, תלמד עם אבא מפעם לפעם בתניא ותגדל חסידי ירא שמים." את המשפט הזה אני זוכר חקוק. "בחור יקר תלך למזכירות, תיקח תניא." זה היה יחידות פעם יחידה. אחרי זה כבר לא היה יחידות פרטית. כן, לא הייתי ב- ולסבא אז הרבי התייחס? אז מה אני רוצה? אז הרבי פתח את המגירה. זה היה קבוע. אחרי שגמרנו את ה זה ואז הרבי "ווי פיל איז דער דעפיציט? ווי פיל איז דער דעפיציט?" הרבי שואל כמה. הרבי פותח מגירה. כן, והרבי פתח את המגירה. זה היה הרבה

35:42 דובר 3 פעמים, אבל זה אני ראיתי. הרבי פתח את המגירה והרבי שואל "כמה דפיציט?" ואז סבא שלי אומר לרבי "אין דפיציט, הכל בסדר." אז הרבי היה סוגר את המגירה וסבא שלי בערב יום הכיפורים אמר, אמר "נוי צפרוטן מיר מסבורג[?]" למה אמרתי שאין דפיציט? הייתי צריך להגיד. ככה היה קבוע, הרבי היה שואל. זה הוא אמר כן קבוע. ככה שמעתי מסבא שלי הוא אמר קבוע ב-- ב-- שמע, יש וידאו מאוד יפה, תופשין ד'[?] אחרי תשרי כבר, כבר, כבר, כבר אחרי שבועיים סניח[?] סבתא שלי ביחידות והרבי אומר לה "מה שלום האורחים?" אז היא אומרת לו "נסגר, אנחנו צריכים לסגור." אבל הרבי אומר לה "אבל אני ראיתי אתמול את בעלך וסביבו אורחים." ווגן צח[?], אני לא זוכר את המילה ביידיש. והיא אומרת לרבי "לא, אבל אין לך אורחים." אמר הרבי "אבל אני ראיתי." וככה הרבי ויתר בסוף, הרבי ויתר בסוף כי הוא רואה טוב. היא רצתה לעשות עם הדבר שלה אבל היא מגיעה לרבי. עכשיו זה פלא. מאיפה הרבי ראה? לא יודע. הרבי אומר "אני אתמול." כאילו בשבת הרבי ראה את אבא שלי וזה היה שבוע אחרי. ושבת שנייה אחרי הרבי עוד היה מזין את כולם, אה? שסבא שלי היה מקבל גם אחרי, אחרי. בדברים רגילים היה מקבל מההתחלה. אבל ת' שים מ"ט[?] זה היה פלא שהרבי לא נתן. שהרבי לא נתן. גם שבוע זה היה-- טוב, הרבי ראה את החג. אנחנו לא ראינו. הרבי ראה עכשיו לאן זה הולך, אבל זה היה הזה. זה היה אצלו כל ה, כל הזה שלו. היהודי זה לבני המקדוש או היהודי של חסד אה. כן. לא, לא רוצה להגיד שמות אבל. בלי שמות.

37:24 דובר 3 כן. הבנתי שהיה אצלו רשימות של אנשים שחייבים כסף והיה שמחות שהוא היה משלם לאנשים. כן. ב-- אה, אה, ב-- השנה האחרונה זה היה. היה את שליח אחד, היה שלו מנייא[?] יפה והוא בא אל הסבא שלי והוא עשה הצגה. הוא אמר "רבי, שאני לא יכול לצאת מפה. אני מתחת לשולחן, אנשים קוטפים אותי" וזה. וסבא שלי יצא מהבית וחזר והביא לו כסף. אני יודע את זה, פגשתי אותו. שנים, היו שני שותפים, שני שלוחים. אז אמרתי לו את הסיפור הזה. אמרתי מאה אלף דולר. אז הוא אמר לשני "תגיד, מה אתה אומר? הסיפור אמיתי?" "הרבה יותר, הרבה יותר." והכסף לא חזר. כן. לא, זה היה דברים מיוחדים כי היה עם הדברים האלה. עכשיו תסביר אז אתם הגעתם בט"ו תשרי מ"ט פעם ראשונה? פעם ראשונה הגעתי לרבי בט"ו תשרי בתור ילד ב- ואחר כך? ואחר כך בזכות סבא שלי מט"ו תשרי מ"ג כל התשרי הייתי אצל הרבי. אני חושב שזה היה מ"ג, ראש שנה או מ"ד. אני מגיע לנסוע איתי מוקדם בשבע בבוקר, ביום שישי, ב-ב-בראש השנה. בראש השנה אני מגיע מוקדם להגיד תהילים, לתפוס מקום. אני רואה את סבא שלי יושב בקצה של הבימה של ההתוועדות, יושב בקצה. טוב, אני בא אליו. הוא מדבר, הוא שואל אותי אם אני יוכל לפנות כוס. אני לא אוכל לפנות כוס. אני רוצה לשתות. אנחנו צריכים להיפטר בשעה שמונה. כל התירוצים. "בסדר." גם אני הלכתי לזה. בבית כוס אני רואה אותו נדחף ליד הרבי למעלה על ה-- ביד-- על הבימה ליד הרבי. אני, אני אמרתי, אני בעצמי תוך כדי את כנס לא חושב. בשנה הבאה ראש השנה, אני כמו סבא, אני אדע.

39:16 דובר 3 באתי אליו אחרי ראש השנה, אמרתי לו "זה אני מכין אותך. אתה לא מהצעירים שנדחפים ב-- מה נדחפת לראש של כוס?" אז הוא אומר לי, "תגיד לי, אתה לא זוכר שנפגשנו?" אמרתי לו "כן, נפגשנו." אומר לי "אתה לא ראית אחרי זה את בנימין מסתובב?" כן, זכרתי. אני זוכר את המצב הזה. זוכר את זה גם היום שבנימין מסתובב ומחפש משהו. אומר לי "לא ראית?" אמרתי "לא, לא." הוא אומר לי "בנימין ניגש אליי ואמר לי אמרו ביקשו." לא יודע את הרצון בדיוק. לא זוכר מה שהוא אמר לי שבכוס תהיה-- הרבי שלח את בנימין ואמר לו "מסתומק[?], קח, קח." אם אני זוכר אני רוצה את זה. "תלך עם מישהו, תראה אם מסתומו[?] נמצא למטה ותגיד לו שאני רוצה שבית כוס יהיה על הבמה של, של בית כוס." זאת אומרת הרבי רצה- ולמה לו? ולמה לו? זאת הייתה הוראה של הרבי ו- וזה היה רק באותו שנה או שכבר מאז- אני זוכר את זה פעם אחת. אבל מאז הוא עשה את זה- לא, לא, לא, לא, לא זוכר. פעם אחת, הרבי אה, הרבי ביקש שהוא יהיה ב... אני לא זוכר אם זה היה ט"ו תשרי מ"ג או ט"ו תשרי מ"ד. זה אני לא זוכר, אבל בתוך אחד השנים האלו. הרבי ביקש שהוא יבוא ל-לבית הכנסת לתקוע אותם. מדהים. אני בראש השנה, אתה יודע תקיעה זה קשה, זה דחיפות. פעם אתה עומד פה פעם אתה עומד שם. לא היה לי מקום מסודר והיעדר הדברים האלה, אבל בתשמ"ג והיה ילד ו- ילד? הייתי ילד קטן ולא הייתי מתמצא ב-- טוב, כן. ואז נדחפתי, נדחפתי בתקיעות והגיע המפטיר ולא יכולתי. לא הייתי...

40:49 דובר 3 גבוה, לא יכולתי. אז אני ביקשתי לצאת החוצה והתייאשתי. יצאתי החוצה אז אני עולה מזה והיה ספסלים ששמים שמה גם בשירותים. אז אני שמתי את ישתנה אבל היה בראש השנה בשביל הכסף של הרבנים היו שמים גם. אז אני יוצא, אני רואה ספסלים, יהודי אחד אני לא יודע מי זה יהיה ברוך. הוא אומר לי "אינגעלע, וואו גייסטו?" אמרתי לו "אני לא יכול." אז הוא אומר לי "למה אתה הולך להישאר פה, איך אכפת לו שהילד לא ייסע החוצה? לא ייסע החוצה." נשארתי שמה, והתקיעות שראיתי הכי יפות זה פשוט, אתה יודע, שלוש מטר ממש ככה על הספסלים הראשונים ממש מהצד. במקום הייתי פה, פה זה הבמה, פה זה זה פה על הספסלים פה ממש. ראיתי את הרבי מסתכל על השופרות, איך הרבי בלי, בלי דחיפות, איך הרבי, איך הרבי מביט בשופרות. ראיתי את האדומה עם המפואר הכל ראיתי כאילו בעיניים. זה היה התקיעה שראיתי הכי-- הייתי אומר שאני אתקיע. מה ראית? לא. תאר לי. קשה, קשה להסביר את זה. איך הרבי לוקח שופר ביד והרבי מסתכל עליו כאילו אתה לא מבין, אבל אתה רואה כאילו הכל קטן. הוא מחפש, הוא לוקח, הוא מניח, הוא מחליף שופרות, הוא משחק עם השופרות, משחק עם הידיים, עם הפיות, איך שהוא זורק. אחר כך ראיתי עוד, היה לי מקומות פה מקומות שם לא היה לא היה טוב כמו ש-- כמו- ראש השנה. כן. זה היה שמה ראש השנה. תישא[?], תישא[?] מה יש לדבר? תישא[?]. יש לדבר. תספרו. אנחנו בדיוק כאן בשביל להתרענן. תספרו, תדברו מה שאתם מרגישים. זה טיש שאצל הרבי. זה כל שנה אצל הרבי, אבל זה כל אחד והרב. אני תמיד

42:34 דובר 3 מ-מ-מספר סתם זה... זה חנוכה תשמ"ז. אני גם מספר את זה הרבה לתלמידים שלי הרבה פעמים הם מספרים. היה חנוכה תשמ"ז. זה כן היה לפני דידן נצח, כן, היה כזה. תזכיר לי כש-- הרבי סיים את ההתוועדות שדידן נצח, החליק וכבה, והרבי מאוד אה-- אבל חנוכה יפה, זה פעם ראשונה חנוכה אצל הרבי להיות בשעת הדלקת נרות. זה היה אה ערב, ערב ראש חודש טבת, כנראה לא זוכר איזה יום זה היה בשבוע. סליחה, טבת, טבת, אה, תשמ"ז. הרבי נסע לאוהל, הרבי נסע לאוהל ואז אה כמובן הרבי חוזר מאוחר ואז עושים מנחה מיד ונרות חנוכה ביחד, לא, בשלוש ורבע. והיה איזה בחור אצלי בכיתה מקורב שהוא רצה לחזור לארץ, כי אחותו נפטרה והוא רצה לחזור לארץ באמצע הקבוצה. ואז בא אליי בחור, חבר שלו, הוא אומר לי, "תשמע, אנחנו רוצים לנסוע לשדה תעופה, אין לו כרטיס. אני לא רוצה לנסוע לבד. אנחנו צריכים עוד אחד. אני רוצה שתבוא איתי." אמרתי, "אני לא רוצה לראות אותך. אנחנו ניסע לשדה תעופה, אני מאחר את ה, את ה-- עוד לא כך נהגתי. אני רוצה לראות את הרבי. אני רוצה לראות את הדלקת נרות." בקיצור, הלחץ שלו היה יותר חזק ממני. הוא לחץ עליי. התפללתי מנחה ונסענו לשדה תעופה, נסענו לשדה תעופה, שמה זה של פעם, אתה עולה עד המטוס. כמו שאתם רואים, הושבנו אותנו על המטוס. זה לוקח זמן לשבת. אני ישבתי איתו והוא רץ לסדר את הכרטיס. מטוס של Tower Air. כן, יכול להיות Tower Air. עד שזה והיה ככה. הוא התיישב על המטוס, רצנו החוצה, לקחנו מונית. המונית עוצרת בקינגסטון שם בפינה. אני אומר שמע, כבר מאוחר, בוא ניכנס רגע לצ'רלס

44:24 דובר 3 האנטר[?]. פן מהקופסה הכנסתי נרות בחדר כבר. כבר מאוחר. נכנס לצ'רלס האנטר, צ'רלס האנטר מלא גיפקט. הרבי חוזר מאוחר מהעבודה ואז כל קראון הייטס, כל האנשים, בעיר זה ככה, בשלוש ורבע אנשים בעבודה. צ'רלס האנטר נמלא ממקום למקום ובאמצע אני רוצה ללון. באמצע, באמצע? אני רוצה ללון באמצע, אני רוצה. איזה יפה שהרבי מסתובב, מי שבא. טוב, אני, אני שואל את זה עושה. ואיך אומרים סוחר בין אנשים להגיע לספסל בין הספסלים. שם היינו החברים. היינו יושבים, זאת אומרת, הייתי קבוע שם גם בשיחות מחג הסוכות. זה מקום כזה טוב אתה אומר. ספסל רביעי. פתאום אני עובר, עובר, עובר, עובר, מגיע לספסלים ואז אני שם רגל על הספסל ואני ככה מתרומם בשביל להיכנס פנימה ואני מביט על הרבי והרבי ככה מסתכל. הרבי יושב עם הקובייתון, מבט אחד כזה שאתה לא יכול לשכוח. הרבי כאילו במבט, אני יודע, מבט כזה היה שווה כל הסיבוב הזה בשביל המבט הזה. מבט אוהב כזה של הרבי, זה מבט, זה מבט מיוחד. זה אי אפשר לשכוח מבט. אז זה שהשקעתם ונסעתם ללוות את החבר, ככה הרגשתי באותו רגע. זה שאתה זוכר שהרבי אכפת לו. הרבי רואה את ה, את ה. יש רגעים שאתה זוכר. לא יכול לזכור עוד. ערב ראשון את אושפין מלכס. באתי לצ'רלס האנטר קצת מוקדם. הרבי, הרבי עוד לא חזר מהאוהל. עשיתי סיבוב בצ'רלס האנטר מלמעלה למטה. ראינו מניין בחורים בצ'רלס האנטר, כל הבניין היה מניין בחורים מראה. התיישבתי בפינה להגיד לפתוח את התהילים. לא הספקתי לפתוח את התהילים. זה, הרבי חוזר מאוחר. יצאנו החוצה, בחוץ עמדנו שם כחצי שעה עד שהרבי יצא מהאוטו. מהאוטו. ערב ראשון הרבי יוצא מהאוטו וזה

46:11 דובר 3 קצת. הרבי מחליק יד לכיס, מהכיס זה לתת צדקה. אתה לא מבין את הרבי. הרבי זה מבט של הרבי. פתאום כולם בוכים, כולם בוכים ואני מושיט את היד והרבי שם לי. זה רגע, זה לפעמים אני נזכר בזה. אני מרגיש כאילו את הקור של המטבע על היד, את הרגע ושהרבי רואה שאתה. זה רגע זה שלא. בחוץ כשהרבי חוזר בחוץ, בחוץ. ערב ראשון. בדרך כלל לא, בדרך כלל לא את הבחורים. כן. לא. הרבי. היינו רק בחורים. הרבי כרצינו עושה כזה מבט, מושיט את היד ואני לא יודע למה אני, אבל אתה לא מבין. אבל כולם הבינו את זה. זה רגע שכולם. אתה מושיט את היד ואתה מקבל את המטבע ב. אז מערב ראשון יום טוב שני מלכס[?]. בוא קצת הקדמנו אותו מאוחר. זה טוב, אבל אני רק אומר קבוצת הייתם קבוצת מ"ז. קבוצת מ"ז כן, זה עולם אחר. כן, או שנגיע לעולם אחר. אני אומר לו אבל גם סתם מסתכל איך שגם תוך שלמתס כילד וגם אחר כך כבחור צעיר. איך היה המבט להגיע בכלל? לראות את הרבי? לראות? הכינו אתכם לפני נסיעה? היה הכנה? משהו? חזרתם? זה פשוט. פשוט בתור ילד אני לא זוכר שעשו לנו הכנה מיוחדת, אבל בתור בחורים הרמן[?] היה מעודד מאוד את הנסיעות וכשהיינו בישיבה קטנה בלוד עשו לנו איזה הכנה בתחים[?]. אבל רבנן היה תיסעו, תיסעו, תיסעו. זה היה מאוד מעודד את הנסיעה לרבי, אבל זה היה זה. שמע, כל, כל, כל תשרי היה אחרת. כל דבר היה אחרת. תשרי ממה זה היה? זה היה הרמב"ם. זה היה אז הרבי באלול הוציא את הציונים, ספר הציונים יורה מקבל. את הרמב"ם שהוציא הקידד[?]. הקידד

47:56 דובר 3 זה היה הרבה עבודה ואז היינו בחורים צעירים בצ'רלס האנטר[?] והוציאו, הוציאו לצ'רלס האנטר גם חלק מהדפים שכל אחד יחפש. היינו מחפשים, היינו יושבים במלאכות, היינו מחפשים, היו יודעים מבוגרים שמה מסתובבים שיודעים. היה יהודי חד מילואים[?]. קראו לו יוסף הלל. עבד ב. יוסף הלל. אבא שלי אומר ש-- הדיין. אני זוכר אותו. הוא היה,היה הוא. עכשיו אנחנו ישבנו מסביבו. הוא היה אדם, היינו אומרים לו יוסף תביא מנוחס[?]. אמר לנו הנה בוא. איפה זה? ככה אנחנו. אנחנו עושים את העבודה. אבל הוא היה הקומפיוטר שלנו. אז דברים קטנים, אבל דברים קטנים זה לא ניסים, לא הניסים, הגשם והרוח וכל הניסים הגדולים. החיים אצל הרבי זה בדיוק זה, היומיום. היומיום. כן, בכל הדברים הקטנים זה היה הכי. אפשר הכל תלוי איפה שאתה. בכל תקופה שאתה נמצא אתה יכול להיזכר. בתוך שבעה עם זין[?], שבת ויקהל פקודי. פורים היה פורים עם המשיח. עם החבר'ה שאספו כסף. זה סיפור בפני עצמו. אבל אבל עכשיו זה רק לפקודי. זה שבת. זה השמועס. זאת אומרת הרבה. השמועה. הרבי אמר שלא יפרסמו. אז בוא רק אני אתן שנייה רקע, כי לא כולם יודעים. ויהי כפקודייי אחרי איתי בס[?]. הרבי התחיל לדבר כל שבת שיחות מאוד חזקות על המשיח. כל השיחות. אה כן. ואז הגיע פורים שהרבי דיבר על להעביר את זה לקהל. אז הצימו[?]. העניין של של הדמוסה[?] התחיל קצת לפני זה. זה התחיל בכסלו בפשט שמי ששם חנוכה היה הדמוסה. עכשיו חנוכה כבר היה הדמוסה אבל זה אחרי תש"נ בויגש היה פחות מויחי ויגש היה יותר. ויגש היה חזקה של תש"נ מויחי עד ויקרא. כן. כל השבתות זה כמעט כמו השיחות של נון

49:41 דובר 3 אלף ומ"ב. ממש שיחות. אז בויקהל פקודי היה הגישו ערעור על המשפט. הייתה התוועדות גדולה. נגמרה בלילה. שמועס. שמועס. א איד גייט ארויס פון גלות. כן, הרבי דיבר הרבה על זה גם כן. מוגה יש הרבה מוגה בחורף הזה. את ה וברכינו לחמנו. חמור של המלך המשיח. אבל זה חמור שיחה. זה וונדר. החמור. פי וונדר. שיחה בחלק למד. כן, כן, זה מפשט שמועס. אבל היה יפה. הרבי הביא לחדרו שעון על השולחן. הרבי לקח את השעון כך ביד ואומר הוא השפט נדב פחד בקיצור. הרבי אמר מאוחר צריך לעשות בקיצור. הסתכל על השעון ואז. שעה ורבע שיחה. אז המשיך עוד שעה ורבע שיחה. שעה ורבע שיחה. אני חושב שאפילו השמיט את השעון. כל השיחה השמיט את השעון. אם אני זוכר נכון. אבל שעה ורבע שיחה זה שמש[?]. פעם הסתכלתי ששמועס נ"ו. שבת נון בית כל ההתוועדות שמה. כל ההתוועדות. שמועס נון בית היה מאוד קצר. מאוד קצר. תראה את ההבדל שבין זה. זה היה כל ה. הגיע ויקהל פקודי. פורים היה. שיחה על משיח המפורסמת בציבור. ועשה קצת רעש בין הבחורים. זה נושא בפני עצמו. אחרי זה היה ויקהל פקודי. ויקהל פקודי הגישו ערעור. על המשפט על זיכוי של. לזיכוי של איתי לב[?]. והרבי דיבר על זה שצריך לבטל גם את החרוז דדומה[?]. המשל הוא שאם. את ה. את הטיפת דם. המשל הוא שכשרואים טיפת דם זה סימן שזה לא מוצק. הרבה מאוד מרגישים גם טיפה דם וצריך לבטל את הטיפה דם. והרבי התייחס מאוד הרבה לשלוחים שהשלוחים יעשו. השלוחים זה בנים. היה מאוד מאוד לשונות שמיוחדים מיוחדים זה לא מופיע אבל זה אישתמיטתיה. לא יודע למה זה כל

51:24 דובר 3 כך השמטה. מה, למה הרבי? אבל זה זה הוראה של הרבי שלא יוציאו את זה. זאת אומרת למשל בפרשת אה אה אה אה אה אה אה לא ישנו בשלח, חב"ד עולמי תחורן[?]. זאת אומרת זה באופן טבעי זה השמטה, כי לא כל הדברים האלו זה מתאים. כל הלשונות מתאים לפרסם וגם הייתה התוועדות מיוחדת. אז עוד רגע נגיע לזה כי שהקהל שהמאזינים יבינו מה זה. אז בוא תמשיך בויקרא פקודי. כן, ואז ויהי פקודי. ההתוועדות ארוכה. אני לא זוכר מה אני זוכר שהסתיימה מאוחר כי זה אבל זאת אומרת כמעט הייתה מלחמה. אולי הלכנו לאכול שנשאר מסביב לא יודע, אבל לפי הדפים זה לא כזה ארוכה. לכן אני לא סומך על הזה גם עם ההשמטות לא כזה ארוכה, אבל זה הייתה התוועדות. אחרי זה ויקרא הייתה בכלל גם זה מוגן. גם בייקו זה- כן, בגלל השיחה המפורסמת על כל ה-כסא עם לוזי חיים[?], כל הנושא של- שהייתה לזה הקדמה גם. הייתה הקדמה שבו- את כל הנושא של החדר, של החשיבות של החדר. הרבי דיבר שבראש חודש הרבי היה מבקש ששלוחים יתוועדו בראש חודש. חודש ניסן. ואחרי זה הרבי הוציא הוראה, הרבי נסע לאוהל שב' ניסן שהתוועדו בצוותא וילמדו את המאמר הראשון. הראשון של של האדמו"ר הקודם. ראשית גואל, מהמאמר הראשון. ורבי יואל לימד אותו בצוותא והיה, זה, היה שם חסר דף. צילמו לא נכון. אבל רבי יואל בזה הצליח. הוא לימד את המאמר. לא שמו לב שדף חסר, אבל ובשבת- שבת ה', ה' ניסן, שבת היה ה' ניסן. זה עוד קודם ה' ניסן והרבי הסביר את המאמר והרבי הסביר כאילו מה הוא רצה במאמר. רצה נקודה, את

53:04 דובר 3 ה, את הסיפור עם החדר. ואז השיחה שמפורסמת חלק ממנה, זה לא כותב שיחה על ניסן, על הניסים, על הניצחיות ועל הגודל של פסח, של חדר ילדים. זה הכל באותו שיחה. כן, נכון. זה גם המשך של ה-אי[?]. זה- נכון. היה, אגב, כן, בשביל זה גם בפורים היה משהו, לא? הרבי, הרבה. הרבי ביטט סקיסט[?] לרבי דיבר על אשרי העם, עמלק. לא, זה במ"ז. אה, כן, מ"ז. נו, ודאי, ודאי. כל הזה חדר ילדים, כל בית חב"ד, כל הזה, כל החורף, נו. בית חב"ד, לעשות מכל מקום ובית חב"ד, לעשות מכל חדר ילדים בית חב"ד זה, זה טוב ש... זה, זה החורף זה היה מכתב בין י' שבט תשע"ד לחמישה עשר בשבט תשע"ד היה מכתב לילדים נכון שתם מיוחד לילדים שיעשו את החדר נכון, נכון הכל היה קשור להטבת ולהפיכת בית חב"ד עם הקופות צדקה שילדים יבואו- שישם וישמרו עצמו לאור. מטבעות בקופות צדקה. זה היה מזן[?] יום. כל ה- שהילדים עברו עם הקופה קופות מתי זה היה? זה היה בהמשך אני חושב. זה בחורף פתאום פתאום שהילדים יבואו עם הקופה והרבי שם צדקה להם בקופה זה היה... מה היה בשלח בהתחלה לומר? בשלח היה, דיבר על הרמב"ם. הרבי דיבר על הרמב"ם ואלו שדיברו נגד הרמב"ם. לא צריך להזכיר אותם פה. ואז הרבי דיבר על זה והרבי דיבר אז על הרש"י, על 'צא מן הענן'. זה היה תקופה שהרי כל אחד היה שואל שאלות. הרבי מדבר 'צא מן הענן', כי בענן אין אה עמלק לא יכול אה שדווקא יהודי שהוא מחוץ לענן שם צריך. הם, הם בשבילם יש רבנו דאג, בשבילם היה צריך לעשות מלחמה. אז הרבי אמר כאילו קינדלעך כאילו בלשון, בלשון

54:42 דובר 3 של אבא כזה בלשון אהובה כזאת. חב"דניק בית חנון[?], חב"ד בית חנון[?] אף אחד לא יכול להרע לכם. אני תמיד אומר שזה העבודה הזאת צריך לזכור זה הרמב"ם. מי שלומד רמב"ם ומקפיד על רמב"ם, אף-- אני לא יודע אם טיפולים כאלה זה, זה בגשמיות וברוחניות בכל העניינים. אני אומר את זה לתלמידים, אומר את זה בקהילה גם כן. צריך להקפיד על רמב"ם. זה השיחה הזאתי זה ששומרים אותה זה, זה חב"ד צריך להסתמך על הרמב"ם כי הרמב"ם הוא, הוא ה... אבל אני אוהב לחזור במשפטים, במ"ז גם במשפטים. הייתה גם התוועדות מיוחדת. היה חלק אחד בהמשך לפרשת יתרו עם הסיפור עם עליית התורה וכל שבת מ"ז אני אומר לך כל שבת הייתה. זה לא נעבור על החלק הזה, אבל שבת ישראל, שבת משפטים זה שבת שיש עם כסף תן ותמי[?]. היה דובר- הרבי יחזקאל גולד-- החתן של רבי יחזקאל גולדמן, שמעון גולדמן שמעון גולדמן זכרונו לברכה. הוא היה היה עולה על פני[?] שטריימל ומספר סיפור. באותה שנה הוא מספר שם הסיפור הידוע. ה-ה-הרבי נתן הערה- שום דבר לא ידוע. תספר הכל. הרבי נתן הערה על הסיפור. ההערה הזאתי אומר מראש איך הרבי מסתכל על חסידים, איך הרבי מאמין בחסידים. זה עצמו נותן, אה, נותן כוח. ה-הרבי, הוא סיפר סיפור. הוא סיפר סיפור על הצ'רנובילר, שהצ'רנובילר היה נוסע לעיירות כמו שנהגו פעם אדמו"רי ישראל היו נוסעים מעיירה לעיירה לחסידים שלהם, היו עניים, היו באים לשם, היו עושים איתם שבת וכולו וכולו. והיה בכל עיירה היה בית שמתאכסן. היה בעיירה אחת שהיה יהודי שתמיד מארח את הצ'רנובילר. הצ'רנובילר אמר שהוא יבוא והצ'רנובילר אמר ש-שהם רוצים ממנו אלפיים רובל, ואם הוא לא יביא

56:26 דובר 3 לו אלפיים רובל אז הוא-הוא-הוא לא יתאכסן אצלו. ולא רק שהוא לא יתאכסן אצלו, הוא גם לא מסכים שהוא יבוא אליו לתפילות והוא לא יקבל אותו לישיבות והוא לא יבוא לטיש. והוא יודע זה מסכן, אין לו אלפיים רובל. אז הוא בוכה יושב בבית וכך היה מיום רביעי וחמישי ושבת הוא יושב בבית. כולם חוגגים והוא יושב בבית ויום ראשון הצ'רנובילר נוסע ואין לו כסף. הוא יושב בבית אחרי שהצ'רנובילר נסע וכולו בוכה. בנוסף על כל הצרות שלו, שהוא יושב ובוכה שהצ'רנובילר לא היה אצלו ולא זה, הגיע פלוגת חיילים. החיילים שהם מגיעים ונכנסים לבתים נכנסו אצלו הביתה שלושה חיילים עם ארגז גדול. נתנו לו לחפש את מה שאין, את כל האוכל, מה שכבר לא היה לו, מה שהוא חשב גם זה. אבל פתאום היה אזעקה והם היו צריכים כולם ללכת והם רצו כי היתה בעיה בגבול והם שכחו את הארגז ואחרי חצי שעה הם חוזרים. ככה הוא מספר שם. והרבי ותוך כדי הרבי עם עם החומש והרבי מסתכל בפנים ואתה רואה שהרבי לא מרוצה. רואים על הפנים של הרבי ש... הרבי כזה מקשיב. אתה רואה מקשיב לו ו-וה-והנחנו לסיפור. ובאים אנשים רואים הוא מחפש את הארגז. הם מחפשים בבית לפניו, בבית אחריו, את הבית שלו. הם לא רואים לא רואים את הבית שלו, לא רואים את הבית שלו. הם הלכו, התייאשו. התייאשו. באמצע הלילה הוא לוקח נר. הוא פותח את הארגז בשקט שאף אחד לא ישמע, ורואה שבאמת יש כסף. בארגז יש מלא כסף. הוא ספר את הכסף. יש שם אלפיים רובל. שמח כל עוד נפשו בו. בבוקר למוחרת הוא נסע, שאל איפה הרבי נמצא והעיר את מוכנה. נסע

57:56 דובר 3 לשמה, רץ ברגלו לשם, הביא לרבי את הכסף. אז הצ'רנובילר אמר לו, "לא צריך את הכסף שלך, אתה צריך להתפלל. יש לך בנות שצריך לחתן אותן" וכולי. הוא גמר לתת לזה ואחרי זה כולם ניגנו ניגון והרבי

58:09 דובר 6 זאת אומרת הסיפור היה שהקדוש ברוך הוא חיכה שהוא יתפלל.

58:13 דובר 3 כן, כן.

58:13 דובר 6 זה היה האפשרות היחידה שהוא יגרום לו להתפלל.

58:16 דובר 3 נכון שזה שיחות בין השיחות של האדמו"ר הקודם זה מופיע. יש שינויים קצת וגם באדמו"ר הקודם יש פעמיים קצת שינוי בסיפור. אז הרבי אומר אבל שהרבי סיפר כשהוא סיפר את הסיפור הזה. אז הרבי אומר שהסיפור אמיתי, אבל מי שסיפר את הסיפור הזה הוא שינה את ה, את ה, הוא שינה קצת. למה? כי הוא לא מבין מה זה חסיד. הוא לא מבין מה זה חסיד. אם הוא יודע מה זה חסיד, חסיד של צ'רנובילר שיגיד לו שהוא לא ישמע או מן איש מרב או כידוע, מה זה אומר שאם הצ'רנובילר זה עצמו היה הופך אותו למות. אז מה גם לו לא לבוא לתפילה גם לו זה לא נכון. הוא אמר לו מאיש מרב אחד מה זה?

58:53 דובר 6 זאת אומרת הרבי תיקן שזה לא יכול להיות שהוא אמר שלגמרי לא יבוא.

58:56 דובר 3 לא, אין כזה דבר. עכשיו זה חסיד. איך הרבי מאמין בנו? מה הקשר שלנו? כמה אכפת לנו? אני הרבה פעמים שואל אותי מה הרבי רצה? תתוועדו, תתוועדו. אנחנו יודעים מה התוועדויות שלנו של הרבי מאמין בהתוועדות שלנו. אין, אין ועוד פה זה משפיע. אז בסוף עושה זה. זה דברים. אולי הייתה התוועדות יפה, התוועדות. כל ההתוועדות קשה להגיד התוועדות יפה, אבל זה היה אחד ההתוועדויות שאתה, אתה לא יכול לשכוח. אתה לא יכול לשכוח. יש התוועדויות שאתה

59:31 דובר 6 שהגעתם לקבוצה לטיש עם זיין.

59:34 דובר 3 טוב של הרבי היה מדבר בשקט. סתם דוגמה.

59:36 דובר 6 יותר בשקט.

59:38 דובר 3 היה קשה לשמוע, קשה לשמוע וכל מקום לא שמעו. אלו שהחלפתי פעם מקום ממול אבל ממול זה צפוף. המקום שלי היה קצת גבוה מהצד אבל לא צפוף, אז אתה יכול יותר להתרכז. באתי, אמרתי אני אשב קדימה, אבל אני מבין ואני אשמע. הצפיפות לא נתן לי לשמוע. חזרתי למקום שלי, כל אחד עם המקום שלו, איך שהוא רגיל לשמוע. הבנתי אותו והיה קשה לשמוע. קשה מאוד לשמוע. הייתה אסיפה, הייתה אסיפה של הבחורים שם אחראים על הסדר והחליטו שצריכים לשנות. היו חוסמים את החלק הקדמי שלא יכנסו אנשים. היו עושים תוחמים בהתוועדות של הרבי. ואחרי הבמה של ההתוועדות היו שמים שם ספסלים קשורים וזה בגובה והיו סוגרים את הכניסה הראשית שלא יכולים להיכנס ליד ארון הקודש ומי שנכנס נכנס, תידחף לתוך ההתוועדות. אתה לא יכול, אין לך איפה להיות או שאתה נדחף לתוך ההתוועדות או שאתה נשאר בחוץ כדי שלא יראה את . אז אמרו בהתוועדויות הגדולות היו עם עם כל, ביום חול אז היו פותחים עד הסוף. אמרו בין כל השומעים בוא נפתח עד הסוף, אבל אי אפשר בלי, בלי אישור מהרבי, מפחד. אז אמרו נחכה עוד שבוע, עוד שלושה שבועות, כמה שבועות ופתאום היה שיחה מבע של איש. שיחה טוב של מ"ץ פרשת כי תצא.

1:00:51 דובר 7 כי תצא מ"ץ.

1:00:51 דובר 3 מ"ץ מבע של איש. איזו שיחה זה? יש בחלק זה שיחה אדירה מבע של איש שמסביר מה, מה.

1:00:59 דובר 7 מה התקשה, מה יש.

1:01:00 דובר 3 אבל הרבי דיבר על זה כזה בקול שאמרו אין, לא, לא, לא מציע לו דברים, הוא יודע מה שהוא רוצה.

1:01:08 דובר 7 שהוא רוצה הוא ידבר.

1:01:09 דובר 3 יש, נכתב דוגמה מבע של איש זה אחת השיחות. ה, יש ה, ה, הדברים הם ככה אפשר למצוא בכל, בכל, בכל, בכל התוועדות. כן, בכל. קיץ וזן.

1:01:25 דובר 8 קיץ וזן היה את ה..

1:01:27 דובר 7 אחדות.

1:01:29 דובר 3 י"ב תמוז הרבי לא התוועד.

1:01:31 דובר 7 י"ב תמוז וזן.

1:01:32 דובר 3 הרבי אמר שהוא לא יתוועד. הרבי אמר שהוא לא יתוועד. חבר הרבי נסע לאוהל והרבי חזר מהאוהל ובדרך הרבי אמר שהוא כן יתוועד. אני זוכר את הרגע שעוד ואנחנו כולנו שמחנו שתהיה התוועדות, התוועדות פתאומית ואחרי זה אנחנו כולנו היה קטע גדול.

1:01:49 דובר 7 אחדות בשליחות.

1:01:50 דובר 3 כן, כל ההתוועדות הייתה על זה. לא ההתוועדות של זה, אתה רואה את הרבי בשתמות במקום לזה זה. אבל אחרי זה דיברו ראשון בערב ההתוועדות תזרוע תמוז.

1:01:59 דובר 8 ראשון בערב ההתוועדות.

1:02:00 דובר 3 לא תזרוע תמוז תזרוע זה היה מוצאי תזרוע. יום שלישי היה שבע עשרה בתמוז אז יום ראשון בערב נהיה תזרוע. זה היה לילה אחרון, יום הרבי מתוועד. הרבי מתוועד גם, גם, גם שמה יש מוגה על כי אני לא שאפת מד בחלק הלמדו אני חושב.

1:02:19 דובר 7 הרמב"ם של אז.

1:02:20 דובר 3 אה כן, זה היה הרמב"ם. זה היה הרמב"ם על פנחס. פנחס זה ליאור אבל זה מוגה, זה מוגה על, על כי אני נסיון בו. זה הרמב"ם של. אבל הייתה, היה, הייתה שיחה. הוא קפץ שתיים שלוש שיחות ואחרי זה הרבי חילק זה. הרבי רצה עד הרבי הלובוט[?]. שמע ישראל בפרלי אבא בסימן זה מה בלב שלך תעזוב עכשיו אנחנו לא יכולים לתקן את כל אבל במייתי ופל יתנהגו אחד לשני. ואז הרבי רצה שיהיה להפוך את, איך אומרים את תוך שמחה את כל העניין. כל מי שיכול לעשות את ההתוועדות של שמחה רוצה לתת לו מסק. ואז הביאו כל מה שקשור, הביאו מלמעלה את כל המשקה שיש, הקטנים שנשאר משבועות והביאו את היין הקטנים שנשאר משביעי של פסח. והרבי נעמד ואנשים באו והרבי. עכשיו בדרך כלל בן אדם לוקח יין ומחזיק, אבל שמה נהיה בלאגן. חלק החזיק וחלק לא החזיק אבל הרבי נעמד ובאו מכל הצדדים והרבי אומר תראה את זה בווידאו שהרבי נותן מפה בקבוק ומפה ומפה בקבוק למטה ומהצד וכל חצאי הבקבוקים של השבועות עד שנגמרו כל הבקבוקים כמו פה כמו. אבל הרבי חילק לכולם. מי שיקבל על עצמו לעשות את ההתוועדות יבוא ויקח בקבוק. אז הרבי חילק את כל הזה, אבל זה היה. זה היה פיצוי קצת ל-

1:03:37 דובר 8 ליבני סתם אווירה יותר פחות שמחה.

1:03:40 דובר 3 כן.

1:03:43 דובר 7 מה באמת בכלל בחור של סיימתי קבוצה.

1:03:46 דובר 3 אחד זה גם ההתוועדות של אחרי זה בניסן. אחרי שבת אחר כך מוצאי שבת י"ג. ההתוועדות פתאומית. יום שישי. יום שישי. זה בא בוויקה נכון?

1:04:02 דובר 7 כן וויקה.

1:04:04 דובר 3 כן, ואחרי זה היה י"ב היה עכשיו.

1:04:08 דובר 7 י"ב.

1:04:09 דובר 3 י"ב ונכון כי י"ז ניסן היה ביום שישי י"ב. מוצאי שבת היה הרבי יצא הרבי אחרי מעריב, התפלל מעריב למעלה.

1:04:16 דובר 7 זאל הקטן.

1:04:17 דובר 3 זאל הקטן. אחרי מעריב היה יחידות של ברנובר[?] ו-

1:04:22 דובר 7 גוטניק

1:04:24 דובר 3 שלמק'ה, שלמק'ה.

1:04:26 דובר 7 שלום גוטניק.

1:04:26 דובר 3 שלום גוטניק, שהם נכנסו, היו אצל הרבי. מוצאי שבת אז הרבי הודיע על ההתוועדות פתאום. אז היה את חב"ד בירושלים, שמיר[?].

1:04:35 דובר 7 אז היה.

1:04:36 דובר 3 אז זה התחיל. אז הייתה ההתוועדות שאז הרבי דיבר בהתוועדות.

1:04:38 דובר 7 שבועת אחר כך הרבי דיבר.

1:04:40 דובר 3 לא, זה התחיל בפסח. זה התחיל-- התחלה הייתה בפסח ואחרי זה, ואחרי זה ב-ב-- כן.

1:04:47 דובר 7 סוב"ן[?] היה באותו מוצאי שבת?

1:04:48 דובר 3 כן, מוצאי שבת, אותו מוצאי שבת הרבי עשה התוועדות.

1:04:51 דובר 7 עוד י"ג ניסן.

1:04:52 דובר 3 עוד י"ג ניסן היה התוועדות. ואחרית הרבי ישר, אה, בסוף ההתוועדות, אה, נו, וישי עונה. שומע, כתב את כל ה וישיענו.

1:05:02 דובר 7 מאתיים שנים זה כל היה חריג.

1:05:04 דובר 3 כן. טוב שמם טף, היה כמה פעמים שהרבי נגד

1:05:07 דובר 7 בשבועות היה.

1:05:11 דובר 3 לא, כן, אבל בשבועות היה ראש השנה שלוו, נכון.

1:05:15 דובר 7 כן.

1:05:15 דובר 3 ואחרי זה היה בס-- ולפני זה היה את אינוואטיב[?]. ושם החידוש, החידוש. הסיפור בארץ. ה-ה-הוא הביא את הכל בבת אחת.

1:05:29 דובר 7 לאט לאט.

1:05:29 דובר 3 השנים סוערות, אז ש .

1:05:31 דובר 7 נגיע לכל השנים, בשביל זה אנחנו פה. אז יעקב, הרבי קרא למי יחידות במוצאי שבת ואז הרבי-

1:05:37 דובר 3 זה אם אני זוכר נכון, אבל זה שהיה התוועדות זה ודאי. ואז הרבי התחיל את העניין הזה של חב"ד בירושלים. הרבי דיבר על זה יותר ברמז, אבל אז זה התחיל. אז זה התחיל העניין הזה ש

1:05:47 דובר 7 אז אני לא ידעתי שגם זה המשך בעצם של י"ט ניסן.

1:05:50 דובר 3 לכאורה זה גם המשך של העניין הזה. זה כבר, זה, זה...

1:05:56 דובר 7 איך באמת היה ההרגשה של בחור קבוץ מ"ז?

1:06:00 דובר 3 אתה יודע, אתה נמצא בדבר, אתה לא יודע להכיל את ה-

1:06:01 דובר 7 כן, אנחנו מסתכלים עכשיו. לקחתי שדרוג. גם תשע היה.

1:06:06 דובר 3 כן.

1:06:06 דובר 7 סמוך לסטיר היה שיחה של, של איש הקח, חשבתי על אותו.

1:06:11 דובר 3 כן. טוב, אבל תשע"ה למ"ח זה תשע"ה למ"ח.

1:06:15 דובר 7 זה נגיע גם לתשע"ח למ"ח, אבל.

1:06:17 דובר 3 כן, אבל יש הקשר שדיברתי זה ה-

1:06:19 דובר 7 אחרי זה התחלתם להיות סמנ"צ דיבוך[?]. עד אז הייתם אורחים ואחר כך הייתם...

1:06:24 דובר 3 אחרי זה זה נהיה סמנ"צ דיבוך[?]. אתה, אתה יודע, אתה, אתה אחרי קבוצה אתה חוזר לארץ, חברים שלך נוסעים ואז אתה. אני, אני חזרתי. אני חזרתי. כן, אחרי זה חזרנו לארץ, אה, לפני כ"ח שבט, כן.

1:06:36 דובר 7 זה אחרי גוץ[?] אתה מדבר.

1:06:37 דובר 3 כן, למ"ח, סתם. אחרי זה אתה חוזר. סמנ"צ, חזרתי ביש"ז ויעיץ[?]. זאת אומרת, לא הייתי בבית יוסף, אבל שמעתי בשבת את ההתוועדות, את השיחה על דרך מונא[?], זה שהרבי דיבר על דרך מונא[?]. כן, אבל, אה-

1:06:53 דובר 7 בשבת גם הרבי, שאלו אותי למה-

1:06:55 דובר 3 כן, כן, שהרבי דיבר על הדבר בשבת. כן, אבל, אבל אתה מגיע סמנ"צ, חברים שלך לא נמצאים, אתה כאילו נוחת בוואקום. אתה צריך לנחות בוואקום, להיכנס בוואקום לזה סמנ"צ. ואז זה אווירה חדשה. אה, נמצאים כמה חברים עושים. אבל אתה יודע ש-- אז בסוף זה, היינו בחורים, כמה שהרבי הכיר. הרבי דיבר שהקה"ט, אז עשינו קבוצת בחורים, כמה שהיינו סמנ"צ, יחידים. לא היינו מניין, אולי היינו מניין.

1:07:21 דובר 7 שמאלה[?] שחזרו אחרי גוץ[?].

1:07:23 דובר 3 כן, מאותו קטע. היינו כל יום שלישי באחד החדרים עושים, אה, אה, לומדים שיחה של הרבי הקה"ט. קצת, קצת טמטם, קצת שתייה, לומדים. כו-- כל פעם, כל קרצ'ק כזה כותבים לרבי, מקבלים, אה, התייחסות ששם בנתח. אז איך הרבי התייחס לכל זה? פשוט לא, לא נורמלי. כמה בחורים התאספו ועשו את זה. הרבי היה נוגע כל דבר והרבי זה היה קה"ט. אתה חושב על זה היום, אתה לפעמים אתה, אתה משתגע מהדבר הזה, כל הדבר.

1:07:56 דובר 7 היחס שהרבי נתן לכל-

1:07:58 דובר 3 לא דברים בחופיר, תן לו ללמוד. מה למ"ח?

1:08:04 דובר 7 תשע למ"ח. נו, מה אתם-- תתארו את תשע למ"ח. אני הייתי כילד, אבל בוא נשמע ממך.

1:08:10 דובר 3 היית, היית. תשמע, ה-ה-העיקר אתה זה שמחת תורה, מה כן, כמו הסדר מ"ח. כפי שהיה שמחת סוכה קודם וראה שמחת סוכה מ"ח. מהרגע שהרבי עשה שהעלו אותו למעלה את. את הבימה. את הרצף, את ה- אה, שהרש"ג עלה, מההקפה היה. שמייצג, הוא כבר הוא היה הגיע להקפה הראשונה שמייצג והרגיש לא טוב. כן, והרבי אמר שיעלו תעלו אותו כן. ועלו אותו אחרי מה כאילו לפני הקופסה. לפני הכל, באמצע התורה או משהו. הרבי היה. האמת היא שכל שמחת תורה זה שונה. הרבי ה-ה-ה, אני הייתי עומד על הספסל, מזיזים את הבמה של הרבי, נכון, מזיזים אותה יותר לארון קודש ואז יש פה ספסל חזק שעומד שם ואז פה נוצר ריבוע ששם האורחים המבוגרים נכנסים שמה, נדחפים שם כל האורחים. בין הקיר לבמה של הרבי. בין הקיר לבמה, אם זה אנשים כן שמה. היה נחשב השורות של האורחים של הזקנים. של הזקנים שנכנסים. הספסל הזה אז בצד היותר קרוב ל-לארון קודש. שמה כבר בר כבול[?] ואלו שמה היה להם מקומות. בר כבול[?], דוד נחשון, אהרן טייב, הגולדשמידט. כן, זה היה יותר. אחים שלי היו שם. כן, ויותר בפנים לקיר. אז היה יוסק'ה גרינברג ואני וחיים גרינברג וזה וזה. גרינברג הם היו שם. קצת, קצת אורחים. זה שאלטרביך[?] היה מגיע, נדחף שם. אורחים צעירים גם זה היה סדר. עכשיו מה היה כשהיה הרבי הולך? אנחנו היינו שמים בקס ברזל מתחת הספסל. כשהרבי היה הולך היינו עולים על הספסל, אבל אתה רואה את כולם עולים, מרימים והיינו עולים על הבקס, אתה נמצא למעלה על הספסל על הבקס, עכשיו זקנים שמה אין להם סיכוי. הם לא, הם לא קופצים, גם לא, לא לפי הגיל

1:09:55 דובר 3 שלהם וגם אין להם סיכוי לעלות למעלה. זאת אומרת הספסל על הבקס אתה רואה משני הכיוונים. אתה רואה גם להיות קרוב. גם את ההקפה שהרבי רוקד. כן, גם את ההקפה. לראות את הרבי רוקד. אחרי זה אבל הרבי חזר והיה ערוף אותו עם התורה עם ההקפיצות שהוא תופס כל הזמן באוויר. זה לא מה. מה גם מ"ד שמייצג את ההקפות שהרבי עשה הרבה זמן. סיפור הציבור לא יודע. תספרו הכל. מה מ"ד היה. על כל תשע זה. כמה ש-- יש לכם זמן. דברו כן, ככה, זה הרעיון. להתרענן, לספר, לחיות. מה היה מ"ד תשרי? במ"ג היה מאה שנים לחתונת הרבי. אז כל התש- מאה שנים להיות של הרבי ברוסיה. כן, תשמע, אז עכשיו הרבי התחיל לדבר על זה בתחילת תשרי, אבל במ"ג תשרי אחרי שמחת תורה הרש"ג מייצג. הרבי שם את הסידור, הרבי מסתובב. איי איי איי איי איי איי איי תנועה. לקראת הושענא רבא. משהו. אתה זוכר? אתה יודע, זה עבר שנים קצת. והייתי ילד פשוט טלי. אבל התנועה הזאת של הרבי שם את הסידור על הסטנדר, הרבי מסתובב. מ"ד, מ"ד היה הרבה. מ"ד עם ה"יברך אחר". אני לא יודע. תספרו. אני. מ"ד הרבי רצה שאחד יברך את השני, שאחד יברך את השני. בכלל הרבי בשעת הושענא רבא הרבי היה מאוד. השיחה ידועה שהרבי בכה הרבה. ממשיך. כן, ממשיך. לב של קיס. כן, בכיות והרבי היה מאוד אה ואז הרבי שואל את ישראל לייבוב, וישראל לייבוב. הרבי חילק דולרים אחרי הושענא רבא את הכיסים. ישראל לייבוב. רגע, הושענא רבא מתי? אחרי עשרה בטבת. אחרי עשרה בטבת הרבי אמר שיחה נכון? אחרי

1:11:46 דובר 3 השיחה. אחרי השיחה הרבי חילק דולרים. בליל הושענא רבא. ליל הושענא רבא הרבי חילק דולרים. שינוי. הרבי אמר שיחלק דולרים. אחרי השיחה של משיח שהרבי בוכה שעומד בצד של הסטנדר. נכון, נכון. אחרי זה היה חלוקת דולרים. כן. ישראל לייבוב. וישראל לייבוב. הרבי שואל אותו "דו ביסט א טאנקיסט?" אתה יודע מה זה בשביל ישראל לייבוב? הרבי שאל "האם אתם טנקיסט?" שראש צח. סבתא שלי הראה אותי בבוקר. אומרת אתה יודע, ישראל לייבוב בין שמיים לארץ קיבל התקפת לב. בין השמיים לארץ. לא יודעים מה המצב שלו. אחרי שהרבי שאל אותו זה? בערב כן בלילה הוא קיבל התקפת לב חזקה. אחרי שהרבי שאל אותו. כן, כן, כן, הוא כל כך לקח על הלב. הוא קיבל התקפת לב חזקה, קיבל התקפת לב חזקה. אמרו לרבי שיש יוסל'ה שהוא קיבל התקפת לב. אז הרבי אמר שיבוא לקופס. אמרו לרבי מה יבוא לקופס? אין לי עם מי לדבר. אין לי עם מי לדבר. מי זה אמר לרבי? מי הצולע. כשהם באו, הם באו כמעט שוכב במיטה, לא יכול לזוז. אתה יודע, הוא קיבל התקף לב קשה. מיטה בהוספיטל בבית החולים. הרבי אמר כן. הרבי אמר כאילו אין מה לעשות. כאילו לא יודע אם זה המילים כאילו אני לא יכול לקחת אחריות. אז מוזי שמו אותו ב ב בכולל. בכולל שמה כל ה. אתה יודע, הכול מאחורה היה שהיה כולל מאחורה. יוניון. יוניון. הורידו אותו לקופס בשביל העצרת קשור לאלונקה. שמו אותו על ה. לא זוכר את זה אף פעם. שמו אותו בבמה של הרבי. הבן אדם יושב ככה בראש של הרבי על האלונקה, קשור ככה כמו הרשע ב זה. בעיניים עצומות. כן, הרבי עשו לו

1:13:25 דובר 3 ככה בהתחלה ככה ככה. רגע, תראה: הרבי שם לו יד. יד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בהתחלה אין תגובה. אחרי זה הוא התחיל להגיב. אחרי זה הוא התחיל להגיב. התחיל להגיב ככה בחמישי, שישי, שבת, שבת. שמחת תורה שלושה ימים. חמישי, שישי, שבת. אחרי אחרי כל השבוע, שלוש ארבע לפנות בוקר אני יוצא עם חבר מהסנטר. יוצא שם. כן כן, אני רואה את יוסל'ה, בוא! הולך. הולך. אני אומר לו לחבר שלי, תראה איזה שערה[?] של יוסל'ה. אני אומר לך זה אף אחד לא יודע. זה סיפור אמיתי. יש, יש, יש מי שזוכר. יש לי חברים שזוכרים. תתפלאו, אבל הבימה של הרבי בקושי זז. אתה כאילו חשבת שהוא כאילו. כן, אמרתי לחבר שלי. ולמה זה בעצם כל הסיפור מהאדמו"ר הזקן? ממש מאורע אמיתי. אני אף פעם לא שמעתי. לא שמעת? תראה את זה. אני לא צריך לראות. תראה סיפור עם הרבה סיפורים. היה שווה לבוא רק לשמוע את הסיפור הזה. אף פעם לא שמעתי את הסיפור הזה. בסיפור נדל"ט[?]. נדל"ט[?]. נדל"ט[?] הקופט[?] נדל"ט[?]. אחרי זה הוא חי עד נדל"ט[?]. עשר שנים אחר כך. נכון. יוסטס דייויס[?] אם לא טועה. בכלל לא יודע. לא בטוח, אבל זוכר משהו כזה. אבל הרבי רצה שזה יבורך רחוק. הרבי רצה שכל אחד יברך את השני. אז היה סיפור גם עם עם הרבה דברים. עם מה אני לא יודע כלום. תספרו. עם ה עם הפרץ[?]. מה פה? אז זה היה פעם בחודש אשן[?]. נכון. אז בראש השנה הוא התבלבל. מי שעשה. צעקו צריך לעשות מה צריך לעשות? אם מישהו או מי שלא לא נוטל ידיים, מי שלא מי שמי שנטל ידיים ולא אכל

1:15:05 דובר 3 בלילה אז זה לא קשור לשבת. אפילו לא צריך לקידש כי הוא רוצה רק רק זה מי שעושה קידוש אז הוא אומר רק זה. בקיצור אז הרבי אמר שלא יעשו. אבל לפלא, הרבי אמר. הרבי אמר ילבי יובה[?] ואחרי זה הרבי אמר בסוף ברכת המזון הרחמן של שבת. איך אומרים שבת עם את הרחמן של שבת? נו, אליהו. אליהו הנביא קדושא[?]. בסוף חיים זה היה פלא. אחרי זה הרבי הסביר ואז גם יבורך רחוק. הרבי אמר ובירך בשמחת תורה ביום קודם הרבי בירך. וזה זה היה ואולי בראש השנה. אולי. אני לא זוכר אבל הרבי אמר את זה היה פעמיים. היה בראש השנה של חמישי שישי שבת. גם זה. אחרי זה אני לא זוכר איפה זה התחיל, אבל אחרי זה אבל בשמחת תורה היה עוד פלא, בגלל שהרבי בירך את הציבור יבורכו ישראל לעולם ולעולמי עולמים. והרבי לא אמר בסוף הרבי הסביר ואני אברך את זה שאלה. בשיחה. כן, בשיחה של הרבי בליל ליל ליל זה היה בליל שמחת תורה בשבעים, בשבעים הראשון, בליל שמחת תורה. ואז הרבי הסביר אני חושב בשבת על השני השינויים האלו זה שאמר אני אברך אתם ואילן[?] ושומרי בני ישראל ואני אברך אתם זה הכוהנים. שומרי זה בכלל הכוהנים. אבל אני אברך אתם. הרבי מתכוון שהתלמידים יכולים לברך אתכם ואני מברך אתכם. לכן עשינו שינוי. זה כאילו זה לא מתאים לאירוע. כן, והרבי אז הסביר גם כן שהשבת החידוש זה באמת אפשר להגיד זה כל יום זה זה בסוף זה בורח מן[?]. אז זה שבת עכשיו זה לא מפריע לזה. גמרנו ברכת המזון. אמרנו ברכת זה עכשיו להגיד עוד אמן. מה הבעיה להגיד זה? זה

1:16:53 דובר 3 הרבי הסביר. זה היה. אני זוכר את התקופה היינו צעירים אבל הרבי ביקש. הרבי ביקש שכל אחד יברך את השני. כל הלילה בירכו אחד את השני. אתה לא יכולת ללכת ברחוב מטר, היית הולך מטר ועצר אותך מישהו. ברוך השם איש אורח השם כל אחד כל הזה. זה כן ברצון השם שלא שאנחנו מבינים, אבל אם אתה תחבר את זה עם הבחינות של לפני חגים אז זה לא. אנחנו לא מבינים בזה. אנחנו לא מבינים כלום מה שקורה. זה היה גם שיחה אחרי כמה ימים לתושבי ארץ ישראל, כפר חב"ד וזה לאחדס[?]. נכון גם כנראה קשור ב. בתשמ"ב זה סתם, זה מהרמ"ז[?] גם שם. אבל הרבי עשה יחידות מיוחדת כולם. אני חושב שאף אחד. אבא שלי שייבדל לחיים ארוכים הוא זה יחידות ויש את זה מוקלט. יש את זה מוקלט. אם אני לא טועה לאבא שלי יש את זה מוקלט. אני חושב ששמואל חיפה. אבא שלי אמר לי קצת אחרת, אבל ככה אבא סיפר לי ששמואל חיפה הוא ביקש אישור היות וזה כנראה עניין ציבורי, אי אפשר להקליט. אז הוא בא ליחידות עם הקלטה. הוא אומר זה לא עבד. אני חושב שכן, יש הקלטה. אני לא יודע. אני מניח מתי זה היה היחידות? בתשרי סוף תשרי תשמ"ב והרבי אז הרי כבר התחיל להיות יחידות כלליות, לא היה מסודר כי תשמ"ג זה התחיל להיות קבוצות בתשמ"ב ארגנו קבוצות. כן, בחדר של הרבי תשמ"ג על היד[?] הקטן ועד לזה למטה אז. אבל אז היה יחידות והרבי דיבר על ספר תורה לחיילי צבא. הרבי נתן את הפרטים שאי אפשר לקבל את כל השמות של החיילים כי זה צבא וכולי וכולי. כשהתחיל בצילום ב

1:18:35 דובר 3 התחילה מלחמת שלום הגליל, ואני שאלתי את אבא שלי כמה פעמים עם עדות. יש לי הסיפור עם אבא שלי. הרבי שאל מה עם הספר תורה? זה משהו לא התקדם. זה נתקע, חבל זה אבוד, ככה הוא אמר? אבוד אבוד אבוד, יכלנו לחסוך כמה חללים. ולא הרבי לא מתקרב לזה. ואני יש אנשים ציטט את הרבי שאמר: תקשיבו, אתה יודע. אז אבא שלי סיפר את הסיפור הזה. ככה היה ואמר. ואחרי זה מנחם גליק, בר כוכבא היה אלוף בר כוכבא, היה ידיד חב"ד, הוא היה ידיד של מנחם גליק, מנחם גליק מנחם חב"ד, והוא בר כוכבא קידם את זה, סגר את זה יחד עם הדמון[?], וזה נתקע ולא עשו. הוא סיים את זה והכניסו את זה. אני חושב לטובת מרדכי הוא היה, אחרי זה זה התגלגל. אבל אבל אתה רואה את אנחנו לא מבינים. הרבי מדבר על ספר התורה והרצאה אחרי זה הרבי. הרבי לא מתאר כי לא אמר כלום. אחרי זה התחילה מלחמה. הרבי שוב לא אמר כלום על כל הנושא של ספר תורה היה קשור. נכון עולם מבולבל. נכון נכון, הדברים אביכם, אם כבר הזכרתם אנחנו נחזור עוד פעם. תשמ"ב מתי התחיל להגיע? תשמ"ב זה התחיל לבוא בתשרי לשמחת סוכות כן שמחת תורה. תשמ"ב. אה כן, תשמ"ב קראו לו לסעוד רק רק נוסע לירושלים. בתשמ"ב זה התחיל לנסוע גם לשמחת סוכות ובתשמ"ז הוא התחיל לנסוע גם בשבועות. אז היה לו שלוש פעמים בשנה. חוץ מזה שהיה קורה דברים אחרים, אבל זה נהיה לו שלוש זמנים שהוא נסע לזה. המחלוקת בהם וכל זה סתם. אבל זה סיפור מביא בו בשבת. אה, זה היה שבת לפני,

1:20:20 דובר 3 אה, אחר כך. זאת אומרת לא, לא פנחס, אלא בלק. פרשת בלק. פרשת בלק. בלק עם זיין. עם זיין. אז זה היה שהיה, היה, היה הרבי דיבר הרבה על ה- אחרוס. על האחרוס. היה רבי, היה רבי ככה הוא היה מתבטא? כן, כן. השמועה עצמו מתערב פה בקונץ. בקונץ ולמחלוקת היה, היה ב-- אה, היה גשם, אבל היה ברקים ורעמים משונים בשכונה. היה פסוק בפסוק. ואם אני לא טועה זה אותיר משיח צפתי. אם אני לא טועה כי זה היה בסתמט אז שבת אחרי היה סתמט זה עשו ומי שעלה לתורה ו... לא אני עליתי. טיגל ציפורי[?]. הוא היה-- אנחנו עומדים בהתפעלות ביחד. הוא עומד מעלי באותו מקום והוא לא הכיר את השפה. זאת אומרת שאני הבנתי את כל השיחות, אבל כל שיחה הייתי מתרגם לו את ה- כי היה לו קשה עם יידיש. כן, כן. ושם שהרבי דיבר על זה, אז הרבי דיבר. זה לא קשור לחתן. הרבי היה נזהר מאוד. הרבי התחיל לברך אותו, אבל הוא לא מבין ואני לא, לא הרבי מברך. זו הייתה סתם. הרבי מברך אותו. זאת אומרת, הוא עלה לתורה בספר תורה. זה היה בשחרית? כן. בשחרית זה היה. הוא היה בשחרית והקדימו לו את העלייה. הוא היה צריך להגיע שביעי והקדימו לו לשישי ואז היה ה, ה, לשישי זה היה, כי הם החליפו אותו לתורה והרבי דיבר מאוד. אבל הרבי דיבר על ה, על התאונה, התאונה המפחידה הזו ב... הרבי אמר, אה, הרבי אמר שאנ-- הרבי התבטא שאם יהיה שלום הוא יהיה בריא. הילד הזה קיבל מכה, השם ישמור בראש והיה לו ועשה ניתוח בליל שבת, ניתוח על הראש. אצלם היה יהודי אחד

1:22:14 דובר 3 לא משנה שמות, קרוב משפחה שלהם שרצו שמישהו יגש לרבי בליל שבת כשהרבי יורד למקווה וככה היו נוהגים לגשת לרבי ואף אחד לא ניגש. אבל כאן זה משפחה. לא, הוא עובד בחנות זה, זה, זה. כל אחד עם העסקים שלו, אף אחד. הוא אברך, אברך צעיר. הוא עמד דובר עברית, הוא עמד בגלל נתח. הרבי יוצא מהחדר. הרבי מסתכל עליו. הרבי סוגר את הדלת והרבי מתחיל. הרבי סוגר, טורק את הדלת ומתחיל לעבור על המדרגות. אז הוא אומר לרבי שמשפחת ריטרינג[?] וכולו מבקשת ברכה ואז הרבי עושה לו "אה? אני לא שומע." ואז הוא חוזר עוד הפעם על הבקשה. ואז הרבי אומר לו "צריך לעשות מי שבירך בקריאת התורה, אבל אל תחכה לעשר, אלא בבוקר יש מניין בזאל הקטן יש מניין בשבע." הרבי מדבר איתו בעברית. הרבי מסביר לו בבוקר בשבע יש מניין למעלה אז לך תשב שם תעשה מי שבירך. הוא בא הביתה. האמא לא הייתה בבית, אבל אבא היה בבית ואבא אמר לו "אם הרבי רצה." אם? אם הרבי ראה את ה... אם הרבי לא שומע וביום שישי אחר כך הוא, הוא נפטר. אבל בהתוועדות הרבי הכיר את המצב. שים לב, הרבי אומר בהתוועדות שאם יהיה שלום זה, זה כמה שלרבי נוגע הדברים האלו זה פשוט לא. יש אני תמיד איך, בהסכמת המ"ד על מ"ג כל הקיץ היה מריבות בכפר חב"ד. זה בעצם היה בכפר חב"ד על הבחירות. והרב טרעבניק עליו השלום הוא נפטר בד' תשרי מ"ד או בג' תשרי. מה זמן זה ג' או ד'? לא, הוא נפטר ביום ראשון. היה חמישי, שישי, שבת ד' תשרי, אבל הוא, הוא, הוא היה כבר חלש ומאוד כאב לו והוא לא הבין

1:24:02 דובר 3 את המצב. הוא הבין שאבא שלי מקריב לו את כפר חב"ד. כך הוא חשב. כן. יום אחד זה היה אי אוו. היה אסיפה פה בפתח תקווה עם כל הרבנים, בית כנסת של הרב חסיד. בחזור חוזרים הביתה אז לקחו מונית. אז אבא שלי והוא במונית עד כפר חב"ד ומכפר חב"ד ממשיכים אנחנו. אז אבא שלי איתו במונית ואבא שלי מסביר לו דיברו הרבה פעמים. הוא קלט שזה זה הרבי ו בקיצור אבא שלי הוריד אותו הביתה, עלו איתו במדרגות, הם התנשקו בבית. אתה יודע שהם הבינו את חבל. אבא שלי מצלצל למזכירות. מזכירות. כן, לדו"ח על אסיפה לא משנה מה. ואז הוא מספר מה שהיה עם הרב חסיד. ביום זה היה בנימין, ביום נכנס לרבי סיפר לרבי. הרבי סיפר לו שהם השלימו כאילו. השלימו, כאילו התנשקו. הרבי חייך והרבי פתח את המגירה. הרבי הוציא חבילת מכתבים של הרב טרעבניק. טרעבניק שהיה כותב לו כל הזמן נגד. לקח את המכתבים, זרק אותם אין גארבאז' והרבי אמר "בכוח צח דור מן אבא סיסרא וסיגדפל תפיניד." רועשים פה על אבא סיסרא וזה פעל על יהודי אחד. את המכתבים שהרב טרעבניק התלונן על זה זרק לפח. כן דברים. ככה בנימין סיפר לאביך? כן, לאבא שלי סיפר ש כמה אצל הרבי נוגע הדברים האלו של אבא סיסרא, אבל אנחנו עברנו את זה בקיץ אצל הרבי בתשמ"ז זה היה. זה המוות ביצר, מוות ביצר היה תופיי. שמע, אבל כל דבר. בטוב ש טוב זה גם אפשר לדבר על הכל. תבוא על הכל, מה שאתה מוכן. אז יהודים חיים ככה מהרבי. אם זה ישפיע על יהודי אחד הרב זלמן אל תעצרו. היה. אני סיפרתי לסבא שלי

1:26:01 דובר 3 סיפור שאני אוהב לספר, אבל אני מספר אותו כי זה כי זה כי זה משפיע על אנשים. זה סתם סיפור של סבא שלי. סבא שלי היה אוכל שרוכים, היה לו היה לו חושים. הוא הכיר אנשים שבאים מאוחר. לא פתח להם. פעם שם את ברישית אחד. אני לא יודע איזה שנה כנראה בל"ז. וסבא שלי בלילה גמר אוכל שרוכים, ניקה את הכל, נמצא יורד למטה לסגור את הדלת. עומד עם המפתח. חכה אתה צר אמרת כזה חצי מילה זה הוא היה מנקה גם? מה בטח הוא היה מנקה. מישהו מהארץ זה הכל. הכל הוא עשה. עשו הכל. כן, בקיצור היה הוא מביא מישהו מהארץ תמיד שיעזור לו בבישולים, אבל גם נשאר שמה עד הסוף הוא לא היה הולך. שנים עם עד הסוף. בקיצור הסוגרת סוגרת את הדלת וסבא שלי לא היה. אחרי זה הולך הביתה ושם היה איזה קידוש ואוכל משהו זה וללכת לישון. הוא לא היה אוכל עם כולם, הוא היה מגיש אוכל. אחרי זה היה אוכל. בקיצור בא איזה בחור בריצה וסוגרים. אכלת היום? לא. עשית קידוש? לא. סבא שלי ראה, מה צריכים מלבך הבחור הזה. פתח לו את הדלת ופתח לו, נתן לו יין, נתן לו חלות ונתן לו את כל השאר שהיה דגים וישב איתו ודיבר איתו וישב איתו איזה חצי שעה עד שהוא גמר את כל השרוכים שלך. אחרי זה שיורדים למטה סוגרים את הדלת. אז הוא הולך הבחור הזה פונה אליו. סבא שלי שאל אותו "יש לך חדר?" אמר לו "כן, איפה?" אמר לו "שם, אני גר ביונה." אז סבא שלי שואל אותו "למה אתה הולך עכשיו? כבר שתים עשרה, אחת בלילה. אתה צריך

1:27:29 דובר 3 ללכת." אמר לו תראה, מחר צריכים אוכל. אני תשמע, אני אני אתחיל בבוקר בשבע עם הרבי בשמונה וחצי את התהילים עד שאני אגמור את התהילים אני אני אני לא אספיק. זה יגיע ההתפעלות ואני לא אספיק להתפלל ואני לא יכול וגם לא יהיה לי מקום להתפעלות. אני אחשוב על עצמי. אני עכשיו מתחיל להגיד תהילים ואז הרבי גומר את התהילים וגם אני גומר את התהילים, ובינתיים אני תופס מקום ואז אני אתפלל ואז בהתפעלות אני אוכל לשמוע את ההתוועדות של הרבי. אמרתי אני תמיד אומר לבחורים תראו מה זה בחור, אתם ככה עוד ישנים. איפה אתם? כן, האמת היא שאצלנו גם בבית חב"ד יש יהודים שיוצאי צרפת או משהו כזה, שכל שעה זה שבאים אצלנו זה כמה שעות להתרשם מהאמירת תהילים שלהם מוקדם מול אלה שמקומו כי זה אנחנו אומרים את זה מהר. כן. אתה יודע, אני לא זוכר. זה אחד השנים או ד' במאי או ח' אני לא זוכר, אבל עכשיו זאת אומרת בבוקר אחרי חמישי שישי כן בבוקר באתי לסעודות מוקדם. הרבי יורד, איך הרבי הולך בתשרי במיוחד. הרבי רץ, הרבי יורד לתהילים עם התהילים היה אם תראה זה כנראה אני לא זוכר עכשיו לא בעיה, לא זוכר אבל הרבי יורד והרבי הולך לאט. הרבי הולך ככה, מסתכל לכל הצדדים. הרבי מחפש את כולם. זה הרגע זה הרבי פשוט מסתכל. הפעם היחידה שהרבי מסתכל בצדדים זה שהוא נכנס לתהילים. מסתכל. מי נמצא בתהילים. שהרבי התבטא שהרבי מסתכל לשאל מי נמצא בשמונה וחצי בתהילים. כן, אתה זוכר את זה. הרבי מסתכל, יש את המקומות, את הזוויות, כאילו הרבי כאילו הוא מחפש יותר לעומק את ה, את ה, את הזה.

1:29:12 דובר 3 לא יודע. שבועות זה שבועות. נראה לי שבועות שבועות מת זה אחד ה. גם לא מדברים על דברים זמנים מיוחדים. שבועות מת זה היה גם כן היה, היה, כן היה, היה שם היה יום שישי היה שבועות ויום שני של שבועות היה שבת. יכול להיות לא, לא, לא. כן, היה שבת. יום חמישי היה כ' סיוון. כמו שיהיה השנה. כמו שיהיה השנה. כמו שיהיה השנה אז נכון. אז והיה כמה דברים מיוחדים באותה באותו באותו שבועת. הדבר דבר הראשון זאת אומרת שהרבי יצא. הרבי היה יוצא גם במז"ל. הרבי יצא בערך זה פסח שחזרנו מתהלוכה. אבל, אבל. ספרייה. בספרייה ובין דלת לדלת. הרבי יצא מדלת לדלת. זאת אומרת היה יש כניסות מסביר שדלת שפתיחה ואז דלת לכניסה ושם הרבי עומד ומסתכל בלי להגיד כלום. הוא רק מסתכל שרים. משהו. בחורים היו שרים, חוזרים בתהלוכה. אבל פה בתכשיב קודם כל הייתה שיחה אחרי מנחה. הייתה מנחה למטה והרבי אמר שיחה אחרי מנחה על זה שהולכים לשמח יהודי. על התהלוכה, ואחרי זה הרבי יצא. לפתח של בית הכנסת ללוות. כל הקהל. תמיד הרבי היה מלווה, לא? כן. לא תמיד. היה הרבה, אבל לא תמיד. היו פעמים שלא. השיחה זה היה חידוש. זה היה חידוש. זה היה שיחה. זה היה הרבי ליווה. זה היה הסיפור הגדול עם הגשם, עם הגשם שרק יצאו מכל העץ עם הגשם. זה היה. הגשם התחיל רק אחרי שיצאו מכל שלא יחזרו. אבל אז הוא לא הפסיק. כן, לא הפסיק. זה היה פשוט מחריד הגשם הזה וזה אתה הולך ומגיע לשבת. אתה אפילו לא יכול להחזיק שום דבר ביד. זה פשוט מי שלקח מעיל הפסיד כי הוא היה צריך

1:31:11 דובר 3 לסחוב גם את המעיל עליו. מי שהיה בלי מעיל היה. אנחנו בחורים לא ידענו שיהיה גשם. לא, לא שמענו את החזאי אז הלכנו חופשי. אז היה לנו קל יותר. אבל אלו שלקחו עם מעילים פשוט לא משנה. אני זוכר, היינו בבית כנסת, אני הלכתי, הלכתי, נכנסתי לבית כנסת בבורו פארק עם מישהו, צלוני[?] עליו השלום. היה עוד חבר. היינו ביחד. היינו עוד חבר. מי? עוד קפלן הייתי גם. כן. אבל לא זוכר מי עוד. אבל זה בית כנסת שהם אף פעם לא נתנו לך באים לבית כנסת. אמרו פעם אתם כאלו זה עזה כאלו משוגעים. כן. מי שאנשים היו בטוחים שגם אלה שהקבועים הם היו בטוחים שלא יבואו בכזה גשם. כן, כן, ובאו וגם בית כנסת התגנב נכנסו וקיצור חזרנו מוצף מים זה פשוט מחריד. ואז אבל אז הודיעו שהרבי יצא או אנשים הלכו הביתה. כמה היו? היינו בערך מאתיים בחורים. אבל הרגע הזה שהרבי יצא החוצה, אני. לקבל אתכם. כן. איפה הוא יצא? בספרייה? לא, לא טוב. שבת. הרבי. אה, במטס. הרבי קודם כל הפסיק הגשם. באמריקה מפסיק הגשם נהיה בהיר, כזה כזה. אני יוצא הרבה פעמים בחוץ, עומד שם באותו מקום איפה שהבטיח בשביל להיזכר ברגע שהרבי יוצא וזה הרבי יצא החוצה. הרבי מסתכל על כל אחד. אבל אתה יודע מה אתה הרגשת כאילו את האהבה של הרבי זה רגע של אהבה שהרבי והרבי מעודד והרבי מסתכל על כל אחד. זה אחד הרגעים היפים היפים ביותר. ולמוחרת הטעות של איך קוראים לו, של הגבאי של פינסה[?] שאומר ים סרייק וזה יום טוב וצריכים לראות ברמה שתיים והיה שתי טעויות. זאת אומרת הוא הכריז על אחד וחצי. הרבי חייה. בדרך

1:32:57 דובר 3 כלל זה מוצאי לקראת מוצאי שבת מוצאי החג. הרבי התוועד. כן, הרבי צפה פעם אחת. מעניין. אחי בראש השנה גם הרבי התוועד, ראש השנה נ גם היה שבת. ראש השנה. הרבי התוועד באחד וחצי, בסיום של אחרי מוסף. ראשון איתי. אני לא זוכר. ראשון נ הרבי התוועד בשבת. כן. אה בשבת. בשבת ראש השנה. כן. באחד בצהריים, אחד וחצי בצהריים. אני לא זוכר. אולי זה לא היה אחד וחצי כי התפילה נגעה קצת יותר מאוחר, אבל מיד אחרי מוסף. אני לא זוכר. אני לא זוכר. הייתי. אבל מה יש שוב זה. כן, אבל זו שיחה יפה גם כן. הרבי הזה, אבל זה הרי כאילו שהרבי איך אומרים נותן את הרבי כאילו תחת זכוכית. נ א. כן. סתם כבר לא הייתם בשמונה עשרה. נכון? הייתם? לא הייתם. לא. היית חרדי. נזכרתי להיות אז הייתי ילד. איך את אומרת? חתונה של אחי דודי. הייתי עוד לפני בר מצווה אז כבר לא יודע למה, אבל הרגישו שהרבי אמר שיחה כאילו חיכו לזה כבר. אז השיחה של נעם אלי שיח. נעם אלי שיח בגימטריה קט שתי טיפולים שספורים. נעם אלי שיח. כן, ארבע דקות. היה שיחה גם זה היה בכניסה לזאל הקטן. קצת לא זוכר אם זה על המדרגות או על השביל. לא על השביל המדרגות אבל קרוב. אני זוכר איך נדחפו שם. כן. די בקול יכלו לשמוע קצת. אני הייתי. נ א. טוב לא הייתי כבר. כן, לא. אבל אתה יודע, אני לא זוכר את את הקטע של ברוך הוא וברוך שמו, אני זוכר. של דף ש"נ. כן. ראש השנה שבת. אני לא זוכר. צריך המוח שלנו קטן, צריך להיזכר בדברים. נזכרו לא

1:34:34 דובר 3 לפעמים אתה. הרבה פעמים אני אומר לחברים שלי תלמדו, תלמדו, תחזרו על השיחות אז אתם נזכרים. אתה לומד שיחה אתה פתאום אתה פתאום מצלצל לך איזה מילה שהרבי אמר. לפעמים אתה מילה שהרבי אמר אתה, אתה נזכר ב במעמד. ככה זה אתה. זה נזכרו מניסיון. אתה זוכר דבר, אתה לומד אותו, אתה רואה אותו, אתה זה. לכן אני עובר הרבה, אפילו במוקדם. אני רואה שיחות מאז שהרבי הגיע. אני מאז השנים שלנו, מאז גם, כזה זה דבר. איפה היית כשנודע על ו' טבת? שנודע לי ו' טבת, דווקא קמתי מוקדם. באותו יום היה יום יושב בחדר אוכל שם מדברים. אומרים וואי איזה יום שמש וקר. זה יום מתאים לו' טבת, לא יום מתאים לדידן נצח. ככה היו אומרים בדיחה. אבל אני. היה הרגשה. נכון הייתה. כי ידעו שהולך משהו. מה הלכנו ברחובות תה [?] וברחוב תה [?]. ופתאום רחוב תה [?] זה מקום שהקבוצה למדו בינתיים. בעצם. זה רחוב אחד בלקליר [?]. כן. ופתאום הגיע מנחם מנדל. הוא צעק דידן נצח. אז סגרתי את הספר ורצתי ישר לבית ספר כי הוא יודע בלאגן. לא התחילו. אחרי זה התחילו הריקודים והתחילו השמירות וכל הדברים. זה שמע, איפה ב בית אבא? הרבי אמר כבר הרבי אמר בשיחה של למוחרת נכון שכל אחד שייסע לאוהל בחו"ל. אבל הקטע, זה היה שיחה בו' בטבת ופתאום הוציא את הרמב"ם. שיחה בהפתעה. בהפתעה. כי חשבו שנגמר. תמיד חשבו על הרבי עליים למעלה. זה מנחם. אני דווקא הייתי בפנים וזה היה. הרבי סיים ואחרי זה הרבי המשיך. יש קטע אחרון שלא זוכר מה על מה. הרבי עכשיו שהרבי עומדים עומדים אתה עומדים כמו חומה לשמור שלא יהיה מהומות. כשהרבי סיים את

1:36:28 דובר 3 השיחה אז יש אה שחרור, פתאום הרבי חוזר לשיחה. זה עוד יותר קשה להחזיק את הזה. אבל ואז הרבי אמר שכל אחד מה שהוא רוצה יבקש. הרבי אמר שהוא יסע למוחרת לאוהל ואז ידעו שהתפללו בקבר. אז נסעו לכל מקום ושזה זה היה יפה לראות שגם הרבי יצא לאוהל, מילאו את כל הבגאז' בפנים. זה זה אחד הדברים שטוב אנחנו לא מבינים. אין לי תאונה, יודע עד מאד. אנחנו בכלל לא מבינים שום דבר ב זה דברים נפלאים, אבל ההיבט היא שזה זה צריך להיזכר ודי. זה מה זה החיים שלנו. עוד עוד להיזכר עוד משהו. אני תמיד יושב עם בחורים אומר לחיים בלי לחיות הקשה. עוד סיפור. אפשר להגיד לחיים על מים. עוד עוד סיפור, עוד עוד סיפור מהרבי. עוד רגע אצל הרבי, עוד איזה עוד איזה התוועדות של הרבי בתשמ"ח. ואלו תשמ"ח ההתוועדויות האלו. ויצא קיטורת זה. שייף. בוחנים הרבה זה כן. שמחה. כן, אתה נזכר בזה עתה. כל ה לא באמת. שמחה בתערוכת תביא את מושיע. כן נכון, שמחה בתערוכה שביעי של פסח תשמ"ז הרבי גם רקד בשמחה גדולה. שביעי של פסח תשמ"ז הרבי קם ורקד על מקומו אבל באמת בשמחה. אתה יודע איפה הרבי קם לרקוד? אתה רואה שהרבי הוא. אתה מכיר את את את. שביעי של פסח תשמ"ז. תשמ"ז. שמעתי מפי רושם פוקס [?] שתשמ"ח אחראי בשביעי. שביעי הרבי רקד. מאוד שמח. ממש. הרבי אמר שיחות כל יום, כל יום. בסוכות בפסח. בשביעי של פסח אני אומר זה עד תשמ"ח או תשמ"ז. מישהו סיפר על תשמ"ח. אני לא יודע, אבל אני כן זוכר. אני זוכר אבל את הזה אני צריך את זה. אבל זה היה משהו.

1:38:15 דובר 3 כי היה כי למשל אתה מכיר במ"ו חנוכה, מ"ו כינוס ילדים שהרבי אמר שיהיה בשמחה. כ"ח כסלו. אתה רואה את זה לפעמים גם כשהיינו אצל הרבי הרבה פעמים הרבי אתה רואה שהרבי איך אומרים הוא הביא ל... רוצה לפעול בשמחה. זה הפנים, הפנים להראות. מהשיינגא ב גם. שייגע מה? מהשיינגא בתוך שמח. אותו דבר היה ב. זאת אומרת שאז ראו שהפנים גם שמחות. כן. תראה, אני תמיד אומר אני זוכר שלוש פעמים שהרבי עשה תנועות עם הידיים. תנועות. זאת אומרת הרבי עם הטלאון תנועות. הרבי מדבר. אתה יודע שהרבי מדבר הרבה עם הידיים. הרבי יהודי. אתה מכיר? אתה מכיר את הווידאו בנימין גורדון[?]? כן. הרבי ביום ראשון בדולרים. הרבי מדבר הרבה עם הידיים, אבל בהתוועדויות הרבי אומר מתחת לשולחן. אנחנו עמדנו מהצד. היית מדבר עם הרבי בשאלה או תשובה. הרבי מתחת לשולחן. איפה היה המקום בהתוועדות? פה הרבי ב. צד ימין של הרבי למעלה. אחרי רש"ב למעלה. מעל רש"ב. מעל רש"ב למעלה. כיוון לכיוון האוהל. נכון. ואז אתה רואה, אתה רואה. שראית את הידיים. אתה רואה לפעמים כן. פעמים בודדות שיצא שהרבי הוציא את היד. אני זוכר שלוש פעמים. פעם אחת. לחיים. תגידו לחיים על מים. תרגישו. לחיים על מים. מתוועדים, מנהג שמתוועדים. כל מי ששומע את זה מתרענן וחי. והיה פעם שאז יש לך, אז זה הסל חורף אחי. זה היה גם הסל חורף, מ"ז היה בית חב"ד והסל חורף. אפילו את ישראל גדליה טרוב[?]. יש לי רב אחי, אני חס ושלום. אפילו לעיסוק היה רב. אפילו לעיסוק היה רב. אז הרבי הרים ככה את היד באלכסון. עומדו הסדר. לא משנה, יאמרו אף פעם הרבי דיבר על מישהו. לא

1:39:56 דובר 3 משנה, אבל. שאל כאילו יכול. להצביע על מישהו ככה. עומדו או סגרו את היד על השולחן. האם יש לך רב? זה היה זה. פעם שנייה שהרבי זה. זה היה שבת חזון. שבת חזון. הרבי דיבר על זה על בית המקדש והרבי היה בהתוועדות מאוד שמחה. חזון הבבות של ה... איך קוראים לו? של הרבי, של רבי לוי יצחק. רבי יצחק מברדיטשוב, רבי לוי יצחק מברדיטשוב שמופיע ב... איך קוראים לו? פלא חרימצה של הרבי מברדיטשוב. דרך אגב, זכה הרבי מברדיטשוב שכל שבת לפני יארצייט הרבי הזכיר אותו, כן, כל שנה. זה מהדברים הבאים, כל שבת, כל שנה. כן, הרבי הזכיר אותו. אז כן, הרבי לא הזכיר יארצייט עם חות וחבד ואה יש לך חפץ חיים הרבי הזכיר פעם. הרבי לא הזכיר את היארצייט שלו, אבל זה יצא ביארצייט שלו. אה. בתשמ"ט חובגי מלעלות. אה ו... שיחה מפורסמת חזקה על ראש השנה שחל בשבת. כן, כן. שם הרבי מזכיר את החפץ חיים. נראה לי שהרבי לא מזכיר שיארצייט שלו כמובן, כן אלא מזכיר שהיה לו כוח צ"ח באבא סיס רועל ולכן הספרים שלו התפשטו. כן, זה אני זוכר גם זאת. עכשיו לחב"ד ג' אלול יוצא גם בסמיכות ליארצייט שלו. כן, כן. לא, זה הרבי בשבת חזון תרצ"ה. הרבי דיבר הרבה על זה, אז הרבי דיבר לא כמו שבליקוטי שיחות מזלא וחוזי, כי זה לא הרבי. זה גם הופיע. אני זוכר אבל שיצא המוגה שיצא השיחה תוך שבוע אמרו זה לא זה, זה לא המילים של הרבי. זה זה, זה מוריד. אבל הרבי קם והרים יד על השולחן. אחרי השיחה השנייה הרבי אמר כזה משפט בעליז בטח

1:41:28 דובר 3 יש פה כזה קהל גדול. אז מישהו, הרבי דיבר שבלילה מרים יהודי אדער שמע או למעלה מרים לו. שכבר בלילה נשמע קול בשם. מישהו זוכר? כאילו בטח בטח איפה שהוא יש מיד. כן ככה בזמן הזה הוא אומר בטח יש פה מישהו שהיה אמור לו. ואז הרבי קם. הרבי היה בשמחה רבה ואמר רבי רקד מאוד מאוד בשמחה, ממש בשמחה. וזה והרבי רקד בשמחה. זה היה ולפני פשוט הצביע כאילו כביכול על הקהל, שבטח יש כאן מישהו בטח יש מישהו שהראו לו את זה. ופעם שלישית שאני זוכר זה היה שבת שמיני דחג. שמיני שמיני דחג זה אחרי אחרי פסח, מיד אחרי פסח. הרבי הביא דברי מלכות, דיבורים. זכות רבי שביכו מחיי מצים שאמרו על תלמידים שלו. על הרבי גם כן. זכות ה בחו מחיי מצים זכות שהוא בחו חיים הקטן שבך מחיה מתים. הרבי גם אז גם אז היה בשיחת הבוקר ושמחה וגם זה מופיע בשיחה באור תמט. הרבי הרים את היד. הרבי אמר זכות רבי שביכו מחיי מצים הצביע על הקהל. כן, וזה אני תמיד אומר לחברים שלי זה אתה אומר רבי התאהבה מאיתנו. אתה אומר שקשה להגיד לא זכות הרבי שבחו מחיי מצים מה שהיינו, מה שראינו צריך להעביר, צריך להעביר הלאה, צריך לראות איך שזה, אבל אה כן, יש תשמע ה-ה-האהבה לרבי מצד שני, אני לא בטוח. בתשמ"ט אחרי של פסח עם היי שאין המקולקל. אז הרבי אמר גם שמי שיש לו ספק אם הוא, אם הוא אמר אם הוא, אם הוא כיוון לגאולה שישתה עוד פעם. כן, כוס חמישי לא אז הרבי עד כוס חמישי חוץ מזה הרבי אמר שמי שיש לו ספק אם

1:43:09 דובר 3 הוא שתה לכוון לגאולה שישתה עוד פעם ארבע כוסות. הרבי שתה הרבה, לכן תמיד היה אחרי זה פסח. זה מי שהיה בשיחה זה כוס חמישי. אבל זה הרבי. זה היה, זה היה יום חמישי. יום שישי היה. אז קודם כל ברוך היה קצר. כן, כמובן שאחרי זה בלילה, והיה שאחרי קודשא בריך הוא הרבי הלך לחדרו, הלך לחדרו, ורבי בכה. הרבי בכה והרבי הלך. אבל למוחרת בבוקר בעשר סנט[?] היה מלא שהוא בחור אחר. אף אחד לא יכול היה ללכת לישון לפני שהוא רואה את הרבי יורד את המדרגות. הרבי צעק עוידו מה? שהתחילו עוידו כן נשארו שני מניינים. אז תבין את האהבה, את האהבה הזאת לרבי שביכו שמעורר אהבה יסוד זה אהבה. אתה אומר וואי בוא נחזור לרגע ורגע זה ה"טיפשי" לראות את הרבי שהרבי יורד בריא בריא כן. זה מספרים ש אחד הזכין להחזיק, אני כבר לא זוכר מי ש-- שאמר שכשמגיעים לרבי, אז אחד שואל כשחוזרים מהרבי אחד שואל מה החיים אחד זה אחד מהפילים וזה מבוסמת. איך הרבי, איך הרבי נראה? איך הרבי מרגיש? נכון. וזה איך שהוא בעצם מקבוצה. נכון, לפני זה כשהגעתם אז אתה הופך. זה מה שאתה רוצה לשמוע. נכון. אז אתה הופך להיות בן בית. אתה הופך להיות. במחצית חודש שבט. אתה לא אומר איך חודש שבט את כל ה. אבל שבת תרומה שבת בשבוע של מרדכי ברוך בעל הבית. התוועד. התוועד היה על הרבי, לא ראה כלום בשישי שבת היה. שבת הרי ראו על הרבי את הכאב הגדול. כן, כן, כן, את הכאב הגדול והטיפשות עם הפירמידות זה אני חושב על זה תמיד אני. אבל אבל זה זה. איך אומרים ככה הילדים

1:45:10 דובר 3 עושים, אבל לא משנה. תרומה, צו, וכי תשא. נכון, הרבי לא. הרבי לא התוועד. תרומה. אתה יודע, זה סתם והרבי לא נמצא. סתם לא היה מ-- מ-- מ-- שהרבי ראיה שבת. מאז ימי עשו. כן. טוב, בלילה מנחה אפשר להתפלל גם בלי סדר. הלכנו לבית של הרבי מנחה לא הכניסו אותנו. אז הדבר הזה רק עמדנו בחוץ קר והתריס פתוח כך וראינו את הרבי רגע לחלון. בחלון כי הרבי היה מגיע לחלון. נכון, נכון, נכון. בחדרו היה חלון. בשבת היה את הרבי, לא הבנו שהחלון היה הסטנדר, אז הרבה יותר קרוב לחלון. זה הסתדר שם ממש עבודה. היה מנחה, נשארנו בחוץ אחרי זה מה יש? היו רוצים גם קר בחוץ. ביקשנו שיפתחו טיפה, הפעלנו מילים לרבי, פתחו טיפה את החלון והתפללנו מאירי לרבי בטיפה. אחרי זה הודיעו שיש פתיחה. אז רצנו סתם לשיחה של מוצאי שבת. אבל. שבת תרומה השיחה. כן, כן, אבל אז רצנו. הספקנו לרוץ כי אבל הרגע, ה-ה-הרגע הזה ה-- זה שאתה לא יכול, אתה סתם בחור סתם. אתה שבוע לא ראית את הרבי, שבוע לא ראינו את הרבי. הלכנו לחלון. אחרי זה אתה יודע שבתות יכול להיות שזה הרבי הרבה זמן, אבל הרגעים האלו היה הרגע הזה. זה רגעים שאתה זוכר את הרגע ככה. התפילות בבית של הרבי. אני הייתי בחופי יודר[?] בבית בבוקר. יש לי מסמך שהוא היה פה. זה הדוס או המחזיק בכיס. זה חופי יודר[?] שהרבי ירד פתאום ב. אחרי שחרית. נגמר שחרית. נגמר שחרית. היה בצד שולחן עגול כזה שהיו עושים את התפילין בצד. ישנם מדרגות, הרי הוא יורד ואנחנו עומדים שם אחד כי אחד מוריד רש"י, אחד מניח מנותם ואחד

1:46:57 דובר 3 באמצע. פתאום אתה שומע את הטריקה של הדלת למעלה. פתאום כולם, כולם נעמדו ואז הרבי יורד מדרגות. הצליחה היה. השיחה אחרי שחרית. כן, הזכרתי את זה בשיחת המנחם. כנראה זה המנחם, כי הרבי המשיך בא אחרי של פסח. אני יודע שיום הולדת. יום הולדת. יום הולדת. כן, ואז כנראה הייתה השיחה והצליל הזה. השמחה היה אז גם המכתב כללי. זה מאוד מעניין שהרבי התעסק עם עניין של יום הולדת שבו שמתי לב לזה. אז המכתב כללי שחופי יודר[?] היה עניין של יום הולדת של העולם במחשבה. לא דייקתי בזה. מנחם זה מההשתתפות בכינוס תורה. כן, היה. ההשתתפות בזה. היה הסבר היה הסבר על מבצע יום הולדת. כן, באחרי פסח. זה היה כאילו השיחה של נגלה. כן, כן. להסביר את נגלה. מזון. יש מזון, אין מזון. נכון, זה נכון, זה ה-- זה המיוחד. כן, אבל זה. רציתי להגיד כן. אבל ידעו טוב שממתי זה גם סיפור. בישראל כסלו מאוחז זה היה מגוהה, ברכת הרבי. והוא אומר שלפני עשר שנים, עכשיו הוא פחד על עצמו כי הוא היה בדרך ל- לדברים ש- כן. טוב שמ"ט זה לא ברכת הרבי. נכון? הוא היה ב- הוא לא היה כל איך קראו לו בירך, אה שיינפלד, לא. הרב שמעון טויול[?]. אה, רבי עמינדל[?]. רבי יצחק עמינדל[?]. זה-- ואני חושב גם בכסלו, אבל בזה בטוח, בי"א ניסן. אבל אני מדבר כרגע על כסלו קודם. אז הוא בט"ו של מ"ח הוא אומר שכיוון שהרבי הבטיח לו לפני עשור שהוא יזכה לברך, אז היינו מברך. חשבנו הקדים הרי לא אמר מ"ט, לא אמר מ"ח. כשהגיע חודש מה- מ"ט כי היה למ"ט כאילו? כן, מ"ט היה-- סליחה, בל"ט

1:49:03 דובר 3 היה החמישים שלו. הרבי בירך אותו על שתיים עשרה שישים. ואמר, אז הוא אומר, "עכשיו נכנסים לשתיים עשרה שישים" ואחרי זה היה וודו, זה היה אח-- זה היה פעם אחרונה שהיה זה. אבל שנה אחרי זה הוא גם לא בירך, כי זה. ואבל ב-במוצאי שבת י"א ניסן זה היה, זה היה שמחה גדולה עם ה... זה שבת הרבי התוועד התוועד עם הניגון, עם רבי יורם. שבת היה י"ט ניסן, כל השבת היה פארברענגען נקרא ערב י"א ניסן. אה כן, כן. סליחה, בני קורח. תשוב-- להתפרנס. ש-ש-שמעון בן קורח[?]. הרבי דיבר כל הזמן על שמעון בן קורח[?]. כל, כל ההתוועדות. הקפיטל של אתקינ[?]. כן, מה היה? הרי היה ועדה של הניגון. זה היה זה. תספר, תספר. היה ועדה של ניגון ונבחר ניגון בלי הקפיטל של שיר מזמור, בלי הזה של שיר מזמור. ו- ועם זה פתחו את הפארברענגען עם מה שנבחר. עם הנבחר ורבי יורם עלה לפני ההתוועדות באחד שלושים או באחד עשר ותשע, ממש לפני, לפני מלא. ורבי יורם עלה לשולחן לזה, "התוועדות שיהיה בסדר בלומביץ'[?]" וקבעו מה שקבעו ואף אחד לא ישנה את הדברים וזה. אז הוא לא רצו שיהיה פה זה. והרבי מדבר שיחה ראשונה, השיחה, כנראה זה היה שתי שיחות, אה. כן. שיחה שנייה ואז פתאום מתפרץ ה- כי הרבי דיבר כל הכומא[?] וכולם פחדו, אבל פתאום התפרץ הניגון. אבל רק התחיל הניגון. רק התחיל הרבי עושה כזה נוח ו- עם בני קורח. אז מוצאי שבת הוא גם לא בירך. אתה יודע שבמזל"ז[?] גם ה-ה-הכול גויים. זה ניגון "כי גודל הטוב" ואחרי זה יש, יש גם את ה, נו, יש את הפסוק "שמח נפש עבדך". הרבי דיבר

1:50:50 דובר 3 הרבה בהתוועדות על "שמח נפש" וזה לא היה חלק מהפסוק- הכניסו את השמח. זה הכניס, זה צעק בהתוועדות, אפילו באמצע שיחה פתאום שהיה אחרי מקודש גדעון[?] "שמח נפש" וכך זה נכנס ונהיה. עכשיו, מי שלא היה ב-ב-בהתוועדות אז לא מבין את המשמעות של השמח נפש. אבל מי שהיה בהתוועדות, הניגון, ה"שמח נפש" זה ה- מאוד, מאוד מעניין שהרבי, הקפיטל של הרבי- כן. אנחנו לא תמיד שמים לב, זה הולך איתו בכל יום, בכל מכתב כללי של אותה שנה. זה, זה המוטו של השנה. כן, כן המוטו של השנה. מהמברקים יכולים לשים לב. במברקים. נכון, נכון, זה, זה גדל. זה ככה, זה נכון, זה ברור. אצל הרבי זה היה כאילו זה ה-- לא, שפע, ברכה. נכון, זה הקפיט-- וגם במשך אם הוא קוונטס[?] בפארברענגען זה הרבי מזכיר פתאום משפט, פסוקים מה- פסוקים. פסוקים ששייכים דווקא לפסוק הזה. לקפיטל זה, זה, זה- נכון. תשמע, כל, כל, כל, כל התוועדות, כל... כל שמחת תורה, כל התוועדות זה, אבל זה לפי הזמן שנמצאים זה... אני אגיד לך. ב-ב' ניסן תש"ח זה גם, אה. נו. ב' ניסן תש"ח אנחנו, אני הוצאתי. ב-- בדרך כלל, ב' ניסן בכלל היה, היה אפיית מצות. אתה יודע, באפיית המצות שעומד בראש חודש. כי ב' ניסן נפל. ב' ניסן נפל. את המצות שהוא שלח לארץ. נכון. בכלל ב' ניסן הרבי לא התוועד. כן. כביכול שכמו השנה שב' ניסן מיום שישי, הרבי בשבת היה מצ- נפיל. אבל ב' ניסן לא יכול לתרום בשבת כי לא בנו פסח. כן, אז זה לא היה לנו. אין פארברענגען, ב', ב' ניסן אין פארברענגען, רק בתש"ח. בזה בתש"ח זה. אמר שיחה.

1:52:43 דובר 3 טוב, אני אומר את ה-- ב-במזל היה מאוד יפה ה-המצות שלנו. בכלל, זה המצות של הרבי אופים בערב פסח. רוב הפעמים הרבי לעצמו לא עשה מצות שלנו, הרבי עשה לעורר. לפעמים היה קורה שיש איזה מוקדם, אבל בשנים שלנו לא. הרבי לא עשה מצות שלנו, אבל מצות שלנו בשביל לחלק מצות ל-לבשבילינו, אז הרבי עשה מצות זה, זה, זה זה קורה זה. ככה זה. כן. אבל אה ה-- אז בתש"ח הרבי חזר והרבי דיבר על אה אחי המלך. אחי המלך. שיש-- חיים שונר[?] נשיא כן, כן, היינו אצלי בצדיק זה, זה אשתי הייתה בבית. כן, אשתי הייתה בבית. היינו בחלקה גדולה. היינו בחוץ ליד הבית של אבי. היינו קבוצה של עשר, חמש עשרה בחורים ועמדנו ברחוב ורקדנו, רקדנו משמחה. זאת אומרת את השיחה שמעתם איפה? אצל סנטי[?]. ואז הדולרים- אחרי הדולרים. אז הלכנו ל- לא, דווקא היום קיבלתי דולר, אבל הלכנו- אחרי הדולרים הלכנו לבית. אז הלכנו עד הבית של הרבי, יש שם דולרים. תן לה, קח, ניקח שם. אחרי זה רקדנו, נהיה שקט, כי היינו שם בחורים ורקדנו על הכביש. פתאום זז הווילון, ברחנו. למעלה הווילון או למטה? למעלה, למעלה. למעלה זה כבר- הווילון, ברחנו, היה. פחד. אני כאחד שלא הייתי ב-- לפני אה חודשיים, כאילו לפני הגיעה אלינו, הייתי כילד אבל לא. החיים הזה שאתה חי באותו-- אתה נמצא באותו מקום בחדר-- בבניין שהרבי איתך זה... נמצא עליי עשה ששש בחור ישראלי שאתה מגיע לרבי, מגיע לקבוצה אז אתה מבין בוא'נה, אנחנו רגילים שאצלנו זה אה אצל הרבי זה בוקר והפוך פתאום אתה אותם שעות זה, בהתחלה אתה, אבל אתה מתרגל לחיות איתם. סתם בחור אחד באחת

1:54:27 דובר 3 עשרה בלילה עושה סנטי. לא שמעו על שקט מיוחד, כאילו חשבתם על זה שהרבי בחדר? לא. אם היה בשנים שעה באמת מה עושים? כי, כי סגור, גליל הכניס שמה את ה, את ה- ההול ההוראות, את ההול. המגנט היה סגור נו. כן. זהו. זהו. אבל בזל זה עדיין יכלו לשבת לדבר. כן, הפכו אותם. מה יש לו תירוץ, מה? תעשה את זה. הרבי ישן בחדר ולומד ואתם- כן. בין בית, בין כפר, בין עיר. כן, נכון. טוב זה אז מה התאריך האחרון שהייתם כבחור? טוב, תש"ן, מתי התחתנתם? טוב, תש"ן, אני התחתנתי בחורף תש"ן, סוף החורף. טוב, תש"ן הייתי ב-ב-בתשרי. אתה לא היית והייתי בתשרי נ"ב. הייתי בשמחת תורה נ"ב גם. לא הייתי בשמחת תורה נ"א. נ"ב, נ"ב הגעתם כאברך? כן. סבא לא היה. למה באמת לא היה אז? הוא הרגיש לא טוב, הוא הרגיש לא טוב. הוא זה, זה, הוא, הוא בתשרי נ"א זה היה בהתוועדות אה שבת בראשית היה שתי התוועדויות, נכון? שלושה ימים, כן. כן, שבת בראשית, התוועדות. בהתוועדות השנייה סבא שלי לא היה. סבא מה? לא היה. למה? הרבי הסתובב, הוא, הוא גמר לעבוד בחנוכה, הוא נשכב קצת לנוח, הוא נרדם והוא לא בא להתוועדות. אז אה אבא שלי בא לקחת איתו עמוד כי עמוד אז אבא שלי לקח ואחרי זה אבא שלי בא לקחת, השם ברוך. אז אני שאלתי אותו, "איפה אבא?" אבא שלי, "רגע, אני לא, לא אמרתי." אז אני אומר כזה, אה. כי הרבי הרגיש שהוא. אבל על כל פנים זה, זה, זה תשרי, אה, תשרי נ"ב הוא לא היה. אז סבא שלי אומר כנראה שהרבי אז, אז

1:56:19 דובר 3 הוא ידע. אחרי זה הוא היה, אבל תשרי נ"ב הוא לא היה כי בין הוא, הוא נפל. אה, יש לו סוכרת אז הפצע לא עובר. אז זה הסתבך עם פצע ברגל וכולי וכולי, והוא קיבל חום גבוה לפני סוכות ואה, שכב בבית חולים ואבא שלי היה אצל הרבי. אמרו לו, "אבא שלך מרגיש לא טוב מצב" וזה עבר ב-- עם העדשים. יש לי אבא סיפור בבית שהוא-

1:56:42 דובר 9 עם העדשים.

1:56:42 דובר 3 עם הרבי, עם העדשים.

1:56:43 דובר 9 יש את התמונה שם.

1:56:44 דובר 3 יש את התמונה. למה? כי אז הוא נעצר אצל הרבי וביקש ברכה בשביל אבא שלו והרבי נתן ברכה וזה והוא יצא מזה. כי הרופאים-- הוא נפל בגלל שהרופאים אמרו לו שאין שלו מחלה. רק בטעות ככה רואה משהו ברגל וזה ואמרו לו שיש מחלה וזה. וזה הוא לא והרבי נתן ברכה וזה עבר לו והוא חזר לתפקוד. הוא נפטר אחרי שנתיים מ-מ-מלב, לא, לא המחלה.

1:57:08 דובר 9 בשנת נ"ד.

1:57:09 דובר 3 כן, לא המחלה, לא ה-- הרופאים אמרו שיש מחלה ואין מה לעשות, כאילו-

1:57:13 דובר 9 אז אולי בתשרי נ"ב הוא הגיע אבל בסוכות נ"ב? הוא כל, כל ה-

1:57:16 דובר 3 לא, לא הגיע. הוא לא היה שם נ"ב. הוא הגיע רק בתשרי נ"ג.

1:57:20 דובר 9 אז תשרי נ"ג, כן. אז הוא ראה את הרבי בפעם האחרונה.

1:57:22 דובר 3 תשרי נ"ג, סבא שלי היה בתשרי נ"ד.

1:57:24 דובר 9 נ"ד גם היה תשרי נ"ד?

1:57:25 דובר 3 כן, כן. רק הוא, הוא בפועל אז, אז כבר הוא-- אז התחיל הסדר שהוא לא עומד אַהינטער דעם זכוכית, עם הווילון-

1:57:31 דובר 9 את הווילון.

1:57:31 דובר 3 רק מלמעלה היה.

1:57:33 דובר 9 של מורביץ, יש לו-

1:57:34 דובר 3 כן, של מורביץ, כן, היה לו והוא היה, הוא היה מלמעלה. אבל, אה, עד אז היה.

1:57:42 דובר 9 בתשרי נ"ב ראיתם כאברך קצת שונה מלהיות כבחור.

1:57:45 דובר 3 כן, כן.

1:57:46 דובר 9 בתשרי נ"ב גם היה כמה דברים, אה.

1:57:49 דובר 3 השיחה של הרבי ב-בליל, אה-

1:57:51 דובר 9 ליל, ליל תשרי נ"ב.

1:57:52 דובר 3 כן, כן. הרבי התקרב לקצה בדיוק איפה שאני עומד, הרבי התקרב שם. אתה רואה את הרבי-

1:57:56 דובר 9 בין שתי הבמות, הבמה הייתה בתקרה.

1:57:58 דובר 3 כן, כן, כן. אבל באמת, באמת הרבי היה... הרבי לא הכי הרבי היה שקוף, תמיד שקוף. מה, ולראות את הרבי, את-- אני את ה, את ה, את ה, את השיחה הזאת אני לא יכול לשכוח, את הפנים של הרבי. היו-- עמדתי מקרוב, שמעתי את ה, את ה, את ה, את השיחה, אבל זה היה-

1:58:16 דובר 9 נעמדתי לידך.

1:58:18 דובר 3 כן, יכול להיות.

1:58:18 דובר 9 אחי דודי, שהיה ליד העמוד, הרי בין הסטנדר היה שולחן, ספסל והיה גם את העמוד.

1:58:25 דובר 3 נכון.

1:58:26 דובר 9 על העמוד הוא היה שם איזה חתיכת ברזל, הוא עמד עליה ואני ישבתי לו על הכתפיים. לא בשיחה, בהקפות.

1:58:33 דובר 3 אה.

1:58:33 דובר 9 בשיחה עמדתי לידכם.

1:58:34 דובר 3 כן.

1:58:35 דובר 9 אז אם אני לא טועה אני זוכר אפילו את דוד, דוד רוטנברג עמד איתכם אז.

1:58:38 דובר 3 יכול להיות, כן.

1:58:39 דובר 9 אני חושב גם כי היו הרבה חבר'ה בספסל.

1:58:42 דובר 3 כן, כן. כי היה גם למעלה, שמו שמה, כל זאת אומרת אנשים גם שמה היה קנייבסקי היה מתאמן אבל הוא היה כבר בשנים יותר מבוגרות.

1:58:49 דובר 9 בשיחה, בשיחה בנימין גם, שהרבי נגע אחד זוכר שבנימין איפשהו עלה. הבימה הייתה אז בתקרה, זה היה אז, אז היה הכי-

1:58:58 דובר 3 כן, כן.

1:59:01 דובר 9 ואז אני זוכר, זה היה וייס, דוקטור וייס היה שם ממש צעיר.

1:59:08 דובר 3 כן, כן.

1:59:09 דובר 9 הרבי כנראה נגע משהו ב-ב-בציצית. אז אמרו שיכול להיות שזה היה סימן ש-- הנראה שהוא קופץ, אז הרבי עשה לו ככה עם היד שיירגע כאילו שאין כלום. אני אשב-

1:59:19 דובר 3 מה, מה, מה הסימן שם לגעת בציצית?

1:59:21 דובר 9 אולי ש-- חשבו ש-- כאילו אולי שהרבי מרגיש לא טוב, חלה, כי בכלל הרבי בהקפות לא, לא רוקד חזק.

1:59:26 דובר 3 לא רוקד כלום, כן, כן.

1:59:27 דובר 9 נראה שהוא...

1:59:28 דובר 3 כן, כן. טוב.

1:59:30 דובר 9 אבל היה הקפ-- זה היה שמיכות, היה-

1:59:32 דובר 3 כן, כן. אבל הרבי היה קצרות, לא ארוכות. תשמע, אנחנו מדברים, זה-

1:59:36 דובר 9 לא, ההקפה השלישית, ההקפה השלישית היה הרבי התחיל שלוש ניגונים. הרבי התחיל ניגון של ר' לייביק, ניגון, אה, אה, אה, ניע ניע והניגון של, אה, ניגון הגאולה. זה היה בנ"ב, זה היה-

1:59:56 דובר 3 כן, זה נ"ב, זה, זה אבל ב-- קודם כל אני צוחק, אנחנו מדברים על, אה, אה, רבי בחמישים ובנ"ב, אה, מדברים, אה, למה הרבי עומד כל כך הרבה שעות ואנחנו עוברים שמה עם ה... אה, ד' מינים, כן, זה לא...

2:00:15 דובר 9 ד' מינים בסוכות נ"ב.

2:00:16 דובר 3 כן, כן.

2:00:18 דובר 9 ולפני זה היה בי"ד אלול שהיה יום החתונה של אחי. אחי, איציק, התחתן בי"ד תשרי.

2:00:22 דובר 3 אה, עם ה-- עם הילדים.

2:00:23 דובר 9 עם הילדים. אני זוכר את ליבל יורד.

2:00:25 דובר 3 כן, כן. אני זוכר את זה, אני זוכר .

2:00:26 דובר 9 אתה זוכר שהרבי יורד אחרי שחרית, דופק, הרבי מודיע לילדים.

2:00:30 דובר 3 כן.

2:00:32 דובר 9 אני הייתי כבר אחרי בר מצווה.

2:00:35 דובר 3 כן.

2:00:35 דובר 9 כבר לא, לא עברתי. טוב, הרבי, מה היה? הרבי לפני הדולרים היה סידור. סידור, השבר של אחי זהר ברוך ששון קינו[?]. אז הוא נכנס עם אשתו, ההורים שלי נכנסו, עם איציק. ששון כי הם הביאו את שתי הילדים הקטנים איתם, אבל לי לא נתנו להיכנס. הם הראשונים מייד אחרי הדול-- ה-הסידור, הרבי נתן לילדים ששון קינו[?].

2:00:57 דובר 3 אה, והילדים.

2:00:58 דובר 9 וחז-- י-- ח-חזי. כך התחילו את החלוקה דולרים ואז הוא נסע.

2:01:03 דובר 3 הם היו ראשונים.

2:01:04 דובר 9 אז הוא נסע לאוהל.

2:01:06 דובר 3 כן, אני זוכר את זה.

2:01:12 דובר 9 זה אחד ב-נ"ב, י"ט תשרי זה היה, כל ימי ראשון היה ערב יום טוב, היום טוב היה יום שני.

2:01:17 דובר 3 כן, זה היה מטורף. גם, גם דולרים.

2:01:18 דובר 9 והרבי לא ויתר על שום דולר.

2:01:19 דובר 3 כן, כן.

2:01:20 דובר 9 שום דולר.

2:01:21 דובר 3 תראו, נורמלי.

2:01:22 דובר 9 ערב ראש השנה היה דולרים ופנינג ל...

2:01:26 דובר 3 כן. אני זוכר ערב יום כיפור, הרבי נתן, הרבי-- לא, זה מטופש אני מדבר על זה. כן.

2:01:33 דובר 9 ממילא הוא כבר נסע ביום שני.

2:01:35 דובר 3 כן.

2:01:36 דובר 9 אבל הדולרים ואנשים, ואנשים לא ויתרו. אז איזה ערב חג אנשים לא, חשוב, על, על לא לוותר. אז באו בראשון.

2:01:45 דובר 3 נכון.

2:01:45 דובר 9 בערב, ערב יום כיפור, נ"ב ופשס. ניגשנו יש הרבה לא, לא הלך הביתה לאכול, כאילו לחדר אפילו לאכול, כאילו היה זמן.

2:01:53 דובר 3 כן, זה היה ממש צפוף שם.

2:01:54 דובר 9 הנ"ב היה יום ראשון.

2:01:56 דובר 3 כן. לא נפל גם, גם-

2:01:58 דובר 9 גם לנשים, גם היה, גם דולרים, גם לקח.

2:02:03 דובר 3 כן.

2:02:04 דובר 9 אולי זה היה ביחד. לא, לא, זה לא היה ביחד. לא היה ביחד.

2:02:08 דובר 3 ט"ו בסיון היה ביחד.

2:02:09 דובר 9 כן.

2:02:10 דובר 3 היית בט"ו בסיון.

2:02:11 דובר 9 לא, נ"ב. הייתי ב-חזון נ"ב, אבל הכמות זמן שהרבי נתן לכל אחד זה...

2:02:18 דובר 3 החלוקה בט"ו בסיון של ה... הרבי, הרבי בט"ו בסיון אחרי שהרבי גמר לחלק את ה, את האישי, את ה, את ה, את הלקח והדולר והמעטפה החומה שיש בתוכה את המים ה-- מים הראשי--

2:02:36 דובר 9 שאבתי מהסוס.

2:02:37 דובר 3 ומכתב כללי.

2:02:38 דובר 9 בצורך צדק.

2:02:39 דובר 3 כן, כן. ומכתב כללי של וובטיש[?].

2:02:41 דובר 9 לא, זה שעת המסות, אחרי זה היה קיצורים של תניא גם הרבי חילק.

2:02:44 דובר 3 לפני כן הקיצור.

2:02:45 דובר 9 קיצור בערב ראשון.

2:02:46 דובר 3 כן, אבל זה... פשוט הרבי חילק, חילק, חילק.

2:02:49 דובר 9 מכתב כללי היה ב-ב-בוובטיש[?], היה מכתב כללי.

2:02:54 דובר 3 כן, היה. והרבי גמר לחלק והרבי בתנועה מהירה לארון קודש, לסיבוב להחזיק את הפאות. הרבי עשה תנועה לא נכונה על הרגל. אתה ראית על הפנים של הרבי את ה, את הקושי כמו שאומרים, והרבי מתחיל ללכת. אמרתי כן, כן. התחיל ללכת, הלך ל... והרבי מצביע בזכרונת, הרבי מצביע למשהו על הרצפה.

2:03:15 דובר 9 שהיה איזה משהו על הרצפה.

2:03:16 דובר 3 כן, הרבי נעמד, אתה יודע, בקטע, התנועות שלו מצביע שיש משהו. בינתיים הרבי עם הרגל ואתה יודע, זה כזה סיבוב לרגל ומתחיל ללכת. אתה יודע, זה שעות הרבי משקיע. אחרי זה משמע-

2:03:30 דובר 9 לא חשבתם על למשך פרשת.

2:03:32 דובר 3 אה?

2:03:32 דובר 9 לא חשבתם על זה משך-

2:03:34 דובר 3 כן, כן, שבועיים בדולר וליטרנו, לא תמיד הלכנו לדולר.

2:03:36 דובר 9 לא, אלינו הלכו בחיים-- אני, אני, אני זוכר מהחברים שלי אמרו מה, אחים שלי המבוגרים אמרו לא ללכת. בימי ראשון הייתי הולך כשזה לא היה ערב חג. גם, חבר'ה הלכו כל, כל, כל שיחה היה.

2:03:51 דובר 3 כל, כל, כל הזמן הולכות. שני דולרים יותר מזה.

2:03:54 דובר 9 כן, זה חבר'ה.

2:03:56 דובר 3 כמות השיחות.

2:03:57 דובר 9 כן, כן.

2:03:58 דובר 3 דולר זה ה... תשמע, זה היה ימים, זה לא... הרבי נתן, נתן, נתן עד מסירות נפש. גם בהכול, גם בשיחות, גם ביחידויות, גם בזה, כן. גם בזה... מה אני אגיד לך?תזכור ולייטי[?], יש הרבה, באמת זה, זה, זה, זה יתר עחוז, אבל בעזרת השם נזכה.

2:04:21 דובר 9 שאנחנו נמשיך להתרענן ו-- ובעיקר שנראה בקרוב את הרבי בחזרה, הרב זלמן. זה הולך להיות-- עכשיו אנחנו נמצאים בימים של ניסים. אני, אה-

2:04:28 דובר 3 בתוך ממש

2:04:28 דובר 9 עכשיו כל ה-- אנחנו מדברים על מלחמת המפר-- מלחמת המפרץ, היית בארץ, נכון?

2:04:33 דובר 3 כן. כשהרבי דיבר אחרי זה, מה הרבי דיבר? ש-- הקדוש ברוך הוא, אה?

2:04:37 דובר 9 זה לא ייאמן.

2:04:38 דובר 3 הרבי נתן.

2:04:38 דובר 9 הניסים שהיום-

2:04:40 דובר 3 כן, כן

2:04:40 דובר 9 כל מלחמת המפרץ זה נס של יום אחד פה. מה שקורה היום, אנחנו נמצאים ביום-

2:04:45 דובר 3 כל רגע ניסים.

2:04:46 דובר 9 זה משהו--

2:04:48 דובר 3 זה, זה, זה אני הכבדתי אצלי ב'. זה בסדר, אני פשוט לא יודע. אף אחד לא מבין מה זה מה זה.

2:04:55 דובר 9 בעזרת השם שנראה את הרבי, יש לו כוח גדול וצריך להמשיך לחיות ולהתרענן ובקרוב ממש נחזור ונתרענן עם הרבי.

2:05:04 דובר 3 בקרוב ממש.

2:05:06 דובר 9 יש לו כוח גדול.

2:05:07 דובר 10 תודה רבה שהאזנתם לפרק הזה ב"להתרענן", הפרק עם הרב זלמן ירוסלבסקי על רגעים שהוא ראה וחווה אצל הרבי. את הפרק הגיש הרב נחום גולדשמידט. הפקה אהרון פריימן. עזר בהפקת הפרק הרב שמעון קפלן. שיהיה הכול טוב, שיהיה לכולנו פסח ונגיע מוכנים ורעננים ליום הבהיר י"א ניסן ונזכה כבר בביאת משה רבנו מיד ממש. ניפגש בפרקים הבאים. להתרענן.