פרק ד' - שיעור ששי

00:01 כי אנחנו ממשיכים הלאה פה בתניא בדף ט' עמוד ב', באמצע פרק ד'. באמצע העמוד, האלטער רבי פה דיבר בקשר לתורה. ואורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד. האלטער רבי הסביר את המעלה המיוחדת שיש בלבושי הנפש, שבלבושי הנפש נמצאים התרי"ג מצוות, ולכן גבהה וגדולה מעלתם לאין קץ על נפש רוח ונשמה עצמן. כי כאשר בן אדם לומד תורה ומקיים מצוות הוא נהיה דבר אחד עם הקדוש ברוך הוא. על זה האלטער רבי הסביר פה שזה עניין של במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו, שהקדוש ברוך הוא הכניס את כל העצמיות שלו בתוך התרי"ג מצוות כדי שבן אדם יוכל להתאחד עם הקדוש ברוך הוא על ידי שהנפש מתלבשת בשלושה לבושים. על ידי זה שהיהודי לומד תורה ומקיים מצוות נהיה התאחדות בין הבן אדם, בין היהודי עצמו עם הקדוש ברוך הוא. ממשיך עכשיו האלטער רבי הלאה ואומר: "ולכן נמשלה התורה למים". לפי מה שהסברנו פה שבתורה ומצוות נמצא הקדוש ברוך הוא בעצמו, ועל ידי ההתאחדות עם התורה נהיה התאחדות של יהודי עם הקדוש ברוך הוא בעצמו. אז על זה אומר האלטער רבי שלכן התורה נמשלה למים. מה מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך כך התורה ירדה ממקום כבודה שהיא רצונו וחכמתו יתברך, ואורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד, ולית מחשבה תפיסא ביה כלל. התורה גם כן, אז אומרים, המשל של מים. אנחנו מוצאים שהתורה נמשלה למים. איפה אנחנו מוצאים שהתורה נמשלה למים? לדוגמה, כתוב: "הוי כל צמא לכו למים". הפסוק "הוי כל צמא לכו למים" זה הולך על התורה. הגמרא אומרת "אין מים אלא תורה" כמה פעמים. יש כמה סיבות. אחת הסיבות זה מה שהאלטער רבי מביא פה, שאנחנו רואים בטבע המים

02:15 שהמים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך. כן. אז זה האלטער רבי מסביר עכשיו, בגמרא העניין של המים והמשל של המים, בגמרא זה מובא בנוגע לעניין הביטול, עניין הענווה. מה מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך? זאת אומרת שהטבע של המים זה שמחפש את המקום נמוך, ככה גם כן התורה נמצאת רק בנמוכי הרוח, אנשים שהם בעלי ענווה, שפלות, אנשים שלא עושים מעצמם אַ גאַנצע יש, אַ גאַנצע מציאות, בעל גאווה. זה בפשטות הגמרא. כאן האלטער רבי נותן לזה עומק חדש על פי מה שאנחנו לומדים פה, שכמו במים אנחנו אומרים שהטבע של המים זה שהם יורדים ממקום גבוה למקום נמוך, על דרך זה גם כן התורה, התורה, חכמתו ורצונו של הקדוש ברוך הוא, שלפני מתן תורה זה היה במקום גבוה, זה היה מקום כבודה, רצונו וחכמתו של הקדוש ברוך הוא. אז משמה זה ירד במתן תורה, הקדוש ברוך הוא נתן את התורה פה למטה וזה ירד פה למטה כמו שאמרנו קודם, שכל החכמה של הקדוש ברוך הוא נמצאת בתוך התורה. וגם זה המשל מהמים. במים אנחנו רואים שהמים נמצאים — המים לא נשארים במקום גבוה, הם יורדים למקום נמוך ושמה נמצאים המים. על דרך זה חכמת הקדוש ברוך הוא, איפה הוא נמצא? נמצא למטה. עוד מעט נסביר. קודם כול נקרא כמה מילים. אומר האלטער רבי: "ומשם נסעה וירדה בסתר המדרגות ממדרגה למדרגה בהשתלשלות העולמות עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה, שהן רוב מצוות התורה ככולן והלכותיהן, ובצירופי אותיות גשמיות בדיו על הספר, עשרים וארבעה ספרים שבתורה נביאים וכתובים, כדי שתהא כל מחשבה תפיסא בהן". אבל למה הקדוש ברוך הוא עשה את כל הירידה הזאת? מה המטרה האלוקית בזה שהשם

04:16 לקח את התורה והוריד את זה פה למטה? הכול בשביל המטרה, כדי שתהא כל מחשבה תפיסא בהן. "ואפילו בחינת דיבור ומעשה שלמטה ממדרגת מחשבה תפיסא בהן ומתלבשת בהן". עד כאן. אז כאן בפשטות, לכאורה האלטער רבי רק ממשיך את מה שהוא כבר אמר קודם. שאלה שנשאלת פה: מה הוא משמיע? מה הרבי בא להוסיף פה? כי הרי האלטער רבי לא בא להוסיף פה עניין, הוא לא מוסיף פה שום חידוש. הוא רק מסביר, שהוא כבר, מה שהוא אמר קודם. לפני זה האלטער רבי אמר שיש מעלה בלבושים כי שמה נמצא תורה ומצוות, ותורה ומצוות זה רצון הקדוש ברוך הוא, כולא חד. אז האלטער רבי שאל: איך יכול להיות שבן אדם יתפוס את הקדוש ברוך הוא? הקדוש ברוך הוא לית מחשבה תפיסא ביה. אז האלטער רבי ענה: במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו. הוא תירץ את השאלה. הוא אמר שהקדוש ברוך הוא צמצם את עצמו, וכפי שהסברנו בשיעור הקודם שהפשט צמצם זה שהקדוש ברוך הוא לקח את כל הגדלות שלו והוא הכניס את זה בתוך, בתוך החפצים הגשמיים, הלכות גשמיות, מצוות גשמיות, שמה נמצא עצמו. סיימנו. מגיע האלטער רבי עכשיו ואומר: פיין, שלפי זה מבינים למה תורה זה מים. מה זה הגיע לפה? התניא זה לא ספר של מדרשים. זה גם לא ספר של ביאורים על מדרשים. תניא ספר של עבודה, שולחן ערוך. אתה רוצה להסביר פשט בגמרא? למה מים של — כאילו מה זה מוסיף לביאור שלנו לדעת שלא חינם שתורה נמשלה למים, שזה מתאים עם מה שדיברנו פה. זאת שאלה שהרבי שואל. אחד המאמרים, יש מאמר של הרבי בעניין, במלוקט ויקרא, ושם הרבי שואל את השאלה הזאת.

06:07 עוד גשמאק. והרבי אומר ביאור נפלא. הרבי אומר שכאן במשל של המים האלטער רבי נותן לנו כאן תוספת ביאור בכל העומק. איך, מה יש, מה המעלה של התורה שלמטה דווקא? וזה מובן דווקא מהמשל של מים. למה? כי האמת היא שהעניין הזה של השפעה מלמעלה למטה, כמו שהתורה ירדה מלמעלה למטה, אז זה בהחלט לא רק במים, גם בחסד. כאילו כל השפעה, השפעה זה מלמעלה למטה. השפעה זה החסד. יש השפעה של אור, גם כן. זה אור שנמצא במקום גבוה ומאיר גם במקום נמוך. חסד, המשפיע נותן למקבל. מה יש בדוגמה של מים דווקא, שנמשלה תורה למים? לא לאור, לא לחסד, לא-- הדיוק במים דווקא. מים, אנחנו אומרים שהעצם המים שהיו למעלה, המים עצמם עכשיו נמצאים למטה. אם מדברים למשל בחסד, השפעה, אז המשפיע נשאר במקום הגבוה שלו והוא גם משפיע. רב משפיע השכל לתלמיד. אז כמובן שעיקר השכל נמצא אצל הרב והוא מלמד את התלמיד מה שהתלמיד יכול להבין. אז יש האור של השכל, יש קצת מהשכל נותן לו הרב, אבל תמיד יש ההוא העליון, הרב, התלמיד הוא התחתון והעליון משפיע על התחתון. כמו שרואים את זה באור, זה האור, זה גילוי. וכל מה שזה יורד יותר זה מתמעט יותר. במים אנחנו אומרים שני דברים, ששני הדברים האלה הם חשובים פה בעניין שלי. שני דברים מאוד עיקריים שיש דווקא במים. דבר ראשון שזה לא רק האור, זה עצם המים, המים עצמם. לא האור, לא חלק, לא פרט, אלא המים עצמם של מעלה, הם נמצאים למטה. והדבר השני, שעכשיו זה נמצא רק למטה, זה לא נמצא למעלה. יש את הלשון שמובא לפעמים, מניחים מקום גבוה. הם עוזבים את ה-- עכשיו

08:33 מים לא נמצאים, המים עכשיו למטה דווקא. אם אתה נותן למים אפשרות לבחור אז המים יורדים למטה והוא עוזב את הלמעלה. שני הפרטים האלה זה מה שיש במים דווקא. רוצים להגיד שכשהקדוש ברוך הוא נתן את התורה במתן תורה, ״וירד ה' על הר סיני״, ״לא בשמים היא״. עכשיו התורה לא נמצאת בשמיים. כל הסיפור בגמרא בבא מציעא, כולם מכירים, שהיה ויכוח בין התנאים והאמוראים ופסקו לא כמו הבת קול, כי עכשיו התורה עזבה את המקום הגבוה ונמצאת במקום נמוך, וזה המשל דווקא במים. אבל זה לא נוגע הפרט הזה, זה לא יעבוד פה בתניא. פה התניא רוצה להגיד את האות השני שאמרנו, שהעצם של התורה זה לא רק האור של התורה. כמו במים אומרים שמניחים מקום גבוה והולכים למקום נמוך, העצם של המים נמצאים במקום נמוך. על דרך זה איפה נמצא עצם התורה? אדם היה יכול לחשוב, בסדר, אז גם כשאתה לומד תורה גשמית אתה גם קשור. אבל ודאי עוד יותר אם אני לומד בגן עדן, אם אני לומד תורה למעלה, לומד תורה רוחנית. אז זה מה שהאלטער רבי בא לשלול פה. כל היסוד פה האלטער רבי רוצה להגיד מעלה שיש בקיום המצוות בפועל, ולימוד זה גשמי דווקא. ובלימוד התורה בפועל בעניין גשמי. אז זה החידוש שהמים, כמו במים אנחנו אומרים איפה נמצא עצם המים? דווקא למטה. על דרך זה איפה נמצא עצם התורה? דווקא למטה. עצם התורה הכוונה עצם חכמתו של הקדוש ברוך הוא. כלומר, בתורה יש כמה וכמה דרגות. אנחנו יודעים שהתורה, יש מה שלומדים תורה פה למטה, יש מה שלומדים תורה בגן עדן, ויש בגן עדן העליון, ויש תורה של האצילות, על תורתו שלימד אותנו מוזמן לכנס תורתו

10:37 באצילות ונתנו בבריאה וכל עולם ועולם. התורה יש לזה את הביאור שלה. באצילות התורה זה שמותיו של הקדוש ברוך הוא, כשהתורה יורדת בבריאה זה מדובר על נשמות. התורה ביצירה זה מדבר על דרגות יותר נמוכות, מלאכים, נשמות. אבל כשהתורה יורדת פה לעשייה זה מדובר, ישנו גם חשבון. יש מאמרים שאומרים על זה אריכות כל הלוח והתורה. אפשר להסביר את זה איך שזה בכל עולם ועולם. אז היינו יכולים לחשוב שהתורה היא הגדולה הנמצאת באצילות. שם נמצא אמת התורה, שם יש גילויים, חכמות. שם לומדים תורה באופן, וכשהתורה יורדת כל פעם זה פחות. אז על זה אומרים לנו, אדמו"ר הזקן, זה גוף גדלותו של הקדוש ברוך הוא, במקום גדלות של צפונות שבתורה הגשמית. כפי שלומדים את זה פה למטה, לימוד זה הגשמי, דווקא פה נמצא עצם התורה. בכל הדרגות האחרות נמצאים גילויים של תורה ומצד גילויים דווקא. אז יש דרגות נעלות יותר, ביאורים יותר נעלים. אבל איפה נמצא עצם התורה? דווקא בעולם הגשמי. דוגמה כזאת יש גם בשיחות של הרבי על השיחות רש"י, כשהרבי התחיל לדבר את השיחות רש"י. אז היה גם מאוד נשמע כשהרבי דיבר, אז יש את זה בליקוטי שיחות: פשט, רמז, דרוש, סוד. אז יש ארבע דרגות בתורה. סוד זה באצילות, דרוש זה בבריאה, רמז זה ביצירה, פשט זה בעשייה. שאף על פי כן, עצם התורה זה דווקא בעולם הפשט. זה אחד מהעניינים שהרבי ציין. אז בשיחות רש"י, שבפשט דווקא, בעולם הפשט, עולם העשייה, בביצוע, שמה נמצא העצמיות של התיבה. אופי העומק האמיתי של התיבה נמצא דווקא, נמצא דווקא בפשט. יש בזה אריכות גדולה בשיחה. אז סתם, זה נותן לנו הבנה שבתניא צריכים להבין שהרב לא

12:41 סתם כותב דברים. יש כל עניין פה, זה זה גאנצע, זה מסכת, זה נותן לנו עומק. עכשיו יש פה עוד דבר מאוד מעניין. הלשון של האלטער רבי אומר: יורדת ממקום כבודה. התורה ירדה ממקום כבודה. גם זה מדויק שהאלטער רבי אומר ממקום כבודה. הוא מתכוון להגיד על התורה שבאצילות. וזה הדיוק, ממקום כבודה. התורה הייתה, איך כתוב בגמרא במסכת שבת, כולם מכירים שהתורה הייתה חמדה גנוזה לפני. מתי התורה הייתה בעולמות עליונים? אחרי זה ירדה למטה, לכן המלאכים רצו את התורה, כי הם רצו את התורה שבאצילות. הם לא רצו את התורה הגשמית, הם רצו תורה רוחנית. הם טענו בר מצרא, כן, שהם יותר קרובים, כי התורה בעצם זה תורה רוחנית. הם הסתכלו על התורה כפי שהיא למעלה. זה האלטער רבי אומר, ממקום כבודה, התורה, התורה באצילות. מותר להקשיב. זה לא יש גפלה. תנסה להקשיב. התורה זה ממקום כבודה. כלומר, התורה, המקום ששם, כשהתורה נמצאת למעלה בעולמות העליונים, זה לא העצם שלה. זה ממקום כבודה. כשאתה אומר משהו ממקום כבודה, זה כאילו, נגיד, כאילו כבוד זה משהו. זה לא המקום האמיתי שלו, זה רק הכבוד שלו. סוג של מקיף, סוג של זה לא העצם. זה ממקום כבודה. שם נמצא בדרך מקיף. המקום האמיתי שלו זה דווקא למטה. ואחרי זה גם כמובן הלשון שהאלטער רבי אומר: בסתר המדרגה. האלטער רבי אומר שהתורה יורדת ממדרגה למדרגה. הלשון של האלטער רבי זה שהתורה יורדת לו בסתר המדרגה. מה הדיוק בסתר המדרגה? סתר המדרגות, ממדרגה למדרגה. גם פה האלטער רבי מתכוון לנקודה הזאת. הבעיות של סתר המדרגות זה: יש כשיורדים מבית לבית, יש לפעמים מדרגות נסתרות, כאילו מדרגות כאלה שאתה לא רואה בגלוי את

15:04 המדרגות. זה נקרא סתר המדרגות. כמו שיש קרקולין, נקרא מדרגות כאלה, שווינדל טרעפּ. בן אדם יורד, יורד, ופתאום הוא למעלה או פתאום הוא למטה. אם הוא יורד אז הוא למטה, עולה. זה נקרא סתר המדרגות. זאת אומרת שזה לא גלוי, זה נסתר. אבל הרבי רוצה לרמז פה שהתורה, כדי להגיע לעולם הזה הגשמי, אז התורה צריכה לעבור כל סדר השתלשלות. כן, התורה צריכה לעבור כל סדר השתלשלות, והירידה בסדר השתלשלות זה סתר המדרגה. זאת אומרת העצם של התורה לא נמצא שם. זה מתכוון להגיד סתר המדרגה. כאילו המדרגות, כביכול, לא, התורה לא נמצאת שם בגילוי כמו שהיא נמצאת פה למטה. דווקא פה למטה נמצא עצם התורה, וכל המדרגות שהתורה יורדת זה סתר המדרגה. היא נסתרת שמה. היא בהעלם, היא לא בגילוי. זאת אומרת העצם של התורה לא בגילוי בכל המדרגות. דווקא כשזה יורד פה למטה, שם זה נהיה עצמי של התורה. יש איזה מאמר של הצמח צדק שהוא מביא דוגמה לגבי התורה. אז הוא אומר דוגמה מעניינת. הוא אומר ש... יש מים, אחרי זה המים נהיים קרח, אחרי זה עוד פעם חוזר להיות מים. איך כתוב בנגלה? זה כת-- אומרים את זה כל יום בתפילה: שלג כצמר, פזר, וימסם. אחרי זה כתוב: מגיד דבריו ליעקב, חוקיו ומשפטיו לישראל. אז הוא מסביר שזה בדיוק אותו נקודה שאומרים פה. בשורש זה מים. אחרי זה, זה הופך להיות לשלג. כשזה יורד בגלל הקור זה הופך להיות לשלג. כשזה הופך לשלג לא רואים את המים, המים נסתרים כי השלג מעלים על המים. אתה רואה שלג, זה משהו קשה, משהו רך, אבל לא, לא, לא נוזל. אחרי זה, כשיורד למטה זה עוד פעם הופך להיות

17:41 למים. ודבריו ליעקב. יש את התורה כפי שזה בעצמות. אחרי זה יש כל סדר השתלשלות, זה כמו שלג, כאילו ה-- מעלים על העצם, וכשזה מתלבש בבן אדם, ליעקב ישראל, אז זה חוזר להיות כמו שהוא היה בשורש. זאת אומרת שעצם החכמה של הקדוש ברוך הוא נמצא דווקא איך שזה נמצא בבן אדם למטה, שמה נ-- שמה יש את העצמיות של התורה.