אגרת התשובה פרק ד סיכום

00:03 דובר 1 אה-הא. אה. אה. בפרק ד' של איגרת התשובה, אדמו"ר הזקן מתחיל לברר את העניין של התשובה על פי יסודות הפשט. כשמביאים את איגרת התשובה, אז רואים אדמו"ר הזקן... הלאה. מסביר את העניין של תשובה על פי יסודות. מתחיל עם הזוהר. והזוהר אומר שהעניין של תשובה זה תשוב ה'. אבל תשוב ה' — יש שתי ה', יש ה' תתאה, ה' עילאה. ה' תתאה, תשובה תתאה, ה' עילאה, תשובה עילאה, ומתחיל לברר את כל העניין מפרק ד' עד פרק י', זה הרי רובו של איגרת התשובה, להסביר מה זה שתי הדרגות של תשובה, תשובה תתאה, תשובה עילאה. אז הוא ינסה להסביר את זה בעומק כל העניין. עכשיו, אבל מסתכלים בפנים בתניא אז רואים דבר מעניין. הלשון של אדמו"ר הזקן בתניא זה: "ואולם כל הנ"ל הוא לגמר הכפרה ומירוק הנפש לה' אחר התשובה, כמו שכתוב ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים". כן, זאת אומרת, הוא בעצם אומר שיש מה שדיברנו. חוזר עוד פעם לסיכום מה שדיבר בשלושה פרקים האחרונים, שאמרנו שיש את התעניות ויש צדקה ויש כל הדברים האלה. הוא אומר שזה כפרה. אבל כל הכוונה עכשיו הוא לבאר את עצם עניין התשובה. אז אדמו"ר הזקן חוזר לחלק המילים. כן, הוא חוזר לעניין של תשובה על פי נגלה. כן, כבר שמענו בפרק א', דיברנו בשיעור הקודם שיש מצוות התשובה מן התורה, ומצוות התשובה מן התורה, התחלת מצוות התשובה ועיקרה זה לשוב אל ה' באמת ובכל לבו. שזה העניין, עצם יסוד התשובה. לא הכפרה. לחזור לקב"ה. שאמרנו לפני זה שזה העניין של קבלת מלכות שמיים. זה יושב בשכלו שאדם צריך לעשות החלטה שהוא לא יהיה יותר מורד במלכות, וזה עניין התשובה בעיקר, לקבל על עצמו מלכות

04:51 דובר 1 שמיים מחדש. על זה הוא אומר: "תשובה תתאה ותשובה עילאה". מה הקשר? מה המשך העניין פה? הרי רואים פה שהרבי היה צריך-- אם אדמו"ר הזקן רוצה להסביר עכשיו מה זה תשובה על פי חסידות, אז אדמו"ר הזקן היה צריך להגיד: "פרק ד', הנה, כל מה שדיברנו עכשיו היה פה. ועכשיו הולכים ללמוד על פי חסידות. להסביר מה זה תשובה על פי חסידות. זה על פי חסידות. תשוב ה' תתאה, קבלה, חסידות, תורה. תגיע לזה שאתה רוצה. אז יש את התשובה. תשוב ה' עילאה וכל הדברים היפים". אבל אדמו"ר הזקן לא אומר את זה. זה לא הפשט. טוב, עד עכשיו דיברנו נגלה, עכשיו הולכים ללמוד חסידות. אלא אדמו"ר הזקן אומר שהעניין של תשוב ה' תתאה, תשוב ה' עילאה, זה הפירוש מצוות התשובה מן התורה. יש פה דבר נפלא. זאת אומרת, זה לא פשט שחסידות בא להסביר עניינים יותר נעלים בתשובה, תשובה יותר עמוקה, יותר פנימית, עם זה הרבי מסביר את התשובה, רוחניות. לא. הביאור של תשוב ה' תתאה, תשוב ה' עילאה נוגע לקיום המצווה של תשובה על פי נגלה. זה התחלת מצוות התשובה ועיקרה. נשאלת השאלה: תשוב ה' תתאה, תשוב ה' עילאה זה מדרגות גבוהות בתשובה. בפרט תשובה עילאה, שזה דרגה הרבה יותר גבוהה, כי התשובה עילאה זה דרגה מאוד גבוהה בתשובה. מה זה קשור עם התחלת מצוות התשובה ועיקרה? מה זה קשור עם קבלת עול, עם התחלת התשובה? אדם פשוט, הוא בא לבית רבי. הוא בא עכשיו לעשות תשובה. הוא רוצה להתחיל תשובה פשוטה. אומרים לו מצוות התשובה זה התחלת התשובה. מה זה? אז בשכל לבד, מה הקשר של תשובה עילאה עם זה? איך נכנס פה תשובה עילאה? ועל זה יש את השיחה שאתם לומדים עכשיו. הבנתי, כן, שהשיחה הזאת שיחה

06:58 דובר 1 נפלאה, שהרבי מסביר, שנותן, שופך אור, נותן הבנה כללית בכל העניין של תשובה. זה השיחה שהרבי מסביר פה את הד' דברים טובות עצומות. מה נקודת העניין? הנקודת העניין היא שמיוסד על-על הקבלה, מיוסד על כל הביאור, אנחנו מבינים שיש כל המושג של תשובה קשור עם זה שאנחנו יהודים ויש לנו נשמה, שהנשמה היא חיים אלוהיים. תשובה פירושו להחזיר את השם הוי"ה למקום שלו. זה היסוד פה. כן, שיש את הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא מורכב מד' אותיות, י־ק־ו־ק. אבל י־ק־ו־ק זה לא ארבעה דברים שונים. י־ק־ו־ק זה דבר אחד. מה זה אומר? הוי', הוי', הוי', הוי'. כל אחד מבין שמדברים על הקדוש ברוך הוא. כשאתם אומרים שיש ד' אותיות זה לא ד' דברים שונים, חד משמעית. הקדוש ברוך הוא יחיד, יחיד ומיוחד. אז הד' אותיות זה גם כן שם אחד. אלא מה? זה שם אחד שיש בזה ארבעה שלבים. יש את הי'. הי' אחרי זה מתפשט לה', הה' מתפשטת אחרי זה לו', והו' נהיה ה'. אז הד' אותיות של שם הוי"ה, כל אחד מבין, אפילו אם אתה לא יודע כל הפרטים, אבל כל אחד יודע שהד' אותיות של שם הוי"ה זה ארבע פרטים לעניין אחד, בנקודה אחת, בנקודה אחת. בציור אחד. אי אפשר להפריד. אי אפשר להפריד אות אחת משם הוי"ה אחד, זה הכל שם אחד. ומה? ובזה יש הסדר. שהי' זה הנקודה, והי' אחרי זה מתפשט לה', ומהה' אחרי זה יורד לו', ומהו' זה יורד לה' תתאה. אבל זה הכל בציור אחד, בשם אחד. הנשמה היא חלק הוי'. זאת אומרת, אנחנו בתור יהודים, אנחנו יש לנו נשמה. אז אנחנו חלק הוי', חלק משם הוי'.

09:12 דובר 1 זה המהות שלנו, שם הוי'. מכיוון שהמהות שלנו זה שם הוי"ה, אז זה אומר שגם אצלנו זה אותו דבר. זה לא ארבעה דברים שונים, זה מהות אחת. הקשר של יהודי עם הקב"ה זה קשר שבנוי על ארבע אותיות. זה קשר שבנוי על שם הוי"ה. אז כמו שאצל הקב"ה ארבע אותיות, למרות שזה ארבע דרגות, זה עניין אחד, זה אלוקות אחת, זה אחדות אחת. אז גם כשאני רוצה להתחבר עם הקב"ה, אז ההתחברות צריכה להיות בד' אותיות של שם הוי' כמהות אחת. אז אם בן אדם יתפוס רק את הה', את הה', אז הוא מתקשר עם הקב"ה. אם בן אדם יגיד, בסדר, מה זה אדם יונק חסיו את הפרט? הבן אדם יגיד, אני רוצה להיות קשור עם הה' התחתונה, בשבילי זה מספיק. מה זה ה' התחתונה? מלכות. מלכות. הקב"ה מלך. אז הוא המלך שלי. אני העבד שלו. אני אקבל עול מלכות שמיים ואני אהיה עבד ה' ואני אהיה בקבלת עול, ומיום והלאה אני אהיה. לא יהיה מרד במלכות. אז אני תיקנתי את הה' ואני יהודי טוב, אבל שם אני נשאר. רק זה מלכות שמיים. יש בעיה עם זה? ודאי שיש בעיה, כי אתה ירדת. לקחת את הה', לא לקחת את כל הקב"ה. לקחת רק אות אחת. הקב"ה זה לא ה'. הקב"ה, שם הוי"ה, זה אחדות אחת. ולכן עבודת התשובה צריכה להיות באופן שאתה לא נשאר רק בדרגה אחת. עבודת התשובה צריכה להיות עד הסוף. אתה צריך להגיע לי' של שם הוי'. הד' אותיות, זה פשוט, זה מהות אחת, נקודה אחת. עבודת התשובה גם בשכל התשובה. כשאתה רק עכשיו מתחיל ואתה רק בינתיים צריך לעבוד רק על הקבלת עול, ראשית העבודה ועיקרה ושורשה.

11:31 דובר 1 אתה צריך לתקן את פריקת עול במלכות. אז אתה צריך אבל לדעת שיש גם תשובה עילאה. יש הסתכלות מספק ובו יש את הוויכוח הכי עמוקה, שזה נקודת העיקר, שזה התשובה באופן הכי נעלה, ואתה צריך לשאוף למקום הזה. וזה נוגע לא רק כי יש עוד מדרגות. זה לא הפשט כי לא מספיק להיות רק בדרגה אחת. אדם צריך לשאוף להיות במדרגות. לא. זה נוגע לשכל התשובה. השכל התשובה. כדי שהשכל התשובה תהיה כדבעי למהוי, צריך שבשכל התשובה יהיה אצלו גם חומר שזה תשובה עילאה, שזה הי' של הוי', להגיע למקום הכי נעלה, כי בעצם זה הכל נקודה אחת. זה הנקודה של השיחה שהרבי מסביר פה, שזה פשוט נותן לנו הבנה כללית בכל התהליך. אפשר להבין עכשיו מה הרבי אומר. על פי זה מתורץ מה שאומר שהרבי אומר לך, זה מה שאומרים צד ד'. יש כפרה שזה תנאים דווקא בזה. אבל יש עצם התשובה, אז כל מצוות התשובה והעיקר הוא לא שוב אלא ואיה באמת ובלי שווא. אתה יודע מה זה לא שוב אלא ואיה? אתה צריך לדעת שיש את התשובה, ודווקא כשאתה יודע שזה הכל עניין אחד, שיש את כל התהליך הזה שמתחיל בתשובה תתאה ונגמר בתשובה עילאה. שזה בכללות זה שתי דרגות. אבל בפרט יש פה ארבע דרגות כנגד הד' אותיות של שם הוי', אז אתה הולך עד סוף הדרך, אז אתה חוזר לקדוש ברוך הוא. אתה לא נוגע רק אות אחת, דרגה אחת. אתה באמת מתחבר עם הקדוש ברוך הוא. זה נקרא תשובה. זה הפירוש של תשובה. זה שהנשמה מתקשרת לקדוש ברוך הוא, וכל הד' אותיות זה מהות אחת. זה הכל המשך אחד. זה היסוד. הבנתם? ברור. עכשיו.

13:22 דובר 1 בפרט אומר, אה, אומר, אומר הרבי, מה בפרט הם הד' עניינים? מהם הד' עניינים? אז הרבי מסביר שעבודה של תשובה יש סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו. זה ד' עניינים. עבודה של תשובה: סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו. שהד' עניינים האלו זה כנגד הד' אותיות של שם הוי'. הרבי מסביר פה בתניא פרק ד' מה זה הד' אותיות. י' זה חכמה, ה' זה בינה, אורך ודבקות. ו' זה מידות וה' תתאה זה מלכות. על דרך זה בנפש היהודי יש גם כן את הד' עניינים האלו. אז מה הביאור בעבודה? אז הרבי מסביר בעבודה באופן נפלא. דבר ראשון, העבודה תשובה שקשור עם ה' תתאה, מלכות, זה עניין של סור מרע. מלכות זה סור מרע. מלכות פירושו קבלת עול מלכות שמיים. קבלת עול מלכות שמיים פועל אצל הבן אדם תנועה של יראה. הוא לא רוצה להיות מורד במלכות. זה פרק מ"א של תניא. היראה הטבעית המסותרת בלב כל ישראל שלא למרוד במלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. ברגע שאתה מעורר בעצמך את המלכות, הקדוש ברוך הוא מלך ואני העבד של הקדוש ברוך הוא, אז אני לא רוצה להיות מורד במלכות. יהודי יש לו יראה, פחד טבעי. הוא לא רוצה להיות נפרד מהקדוש ברוך הוא, הוא לא רוצה להיות מורד במלכות ולכן הוא סור מרע. סור מרע זה לא רק מצוות לא תעשה. סור מרע פירושו לא לעשות שום עניין שנגד רצון האלוקי. זה התשובה הבסיסית של קבלת עול מלכות שמיים. זה כולל מצוות עשה ומצוות לא תעשה. אבל מה הטוב בזה? הכוונה זה סור מרע. לא לעשות רע, לא להיות מורד במלכות. זה מרד במלכות, זה רע. סור מרע זה

15:33 דובר 1 לא להיות מורד במלכות. אחרי זה אבל יש תשובה יותר עמוקה. עשה טוב. עשה טוב זה לא רק לעשות מצוות. עשה טוב זה עבודה מהלב. לא רק מצוות קבלת עול מלכות שמיים, אלא עבודה מצד האהבה. זה נקרא עשה טוב. לעשות טוב. כשאתה אוהב מישהו אז אתה רוצה לעשות טוב בשבילו. יהודי לא רק לא רוצה להיות נפרד מהקדוש ברוך הוא, הוא רוצה לעשות טוב, רוצה להמשיך אלוקות בעולם. הוא רוצה לעשות גילוי אלוקות בעולם, שהאלוקות יהיה בעולם, וזה אהבת ה'. זה קשור בו' של שם הוי'. אהבה זה מידות, ועיקר המידה זה מידת החסד, מידת האהבה. ולכן העבודה מצד האהבה הוא בו' של שם הוי"ה. זה התשובה. כפי שקשור עם התשובה מהאר"י, תשוב ה' של שם הוי'. אז זה השלב השני. דע, בעבודת התשובה דרגה יותר גבוהה בתשובה, אז העבודה שלו זה יהיה בהידור. לא רק אם אדם רק עובד כדי לא להיות נפרד, הוא יעשה מה שהוא צריך. אבל הידורים, יגיע לבלי מדידה, יותר מהרגילות? מה פתאום. אבל אם יש לך גם כן את העניין של האהבה והדבקות, אז אתה תעשה גם יותר מהרגילות. זה העניין של הו' של שם הוי"ה. כל זה זה עניין של עבודה. יש עבודה של סור מרע, יש עבודה של עשה טוב ועבודה, אתה מציאות. יש עבד ויש. יש את המצווה, יש את המצווה, יש את העבד, יש את העבד ויש את האדון. אתה יכול לעבוד אותו מיראה, אתה יכול לעבוד אותו מאהבה. אם אתה עובד אותו מיראה זה ח"י מאורות, אבל אתה מאהבה. זה ביאור סור מרע, עשה טוב. אבל יש פה מציאות של עבד. זה כל העניין של תשובה תתאה. תשובה תתאה זה

17:40 דובר 1 שיש עדיין מציאות של בן אדם שהוא עובד את השם, מה שאין כן עילאה. תשובה עילאה זה תורה, סליחה, זה בינה, ועבודה זה עבודה של תורה. אז הרבי ממשיך הלאה בפרק ט"ז. ט"ז. אחרי התשובה, יסביר כל העניין של תשובה עילאה, זה לימוד התורה, שאדם לומד תורה ודביקות בקדוש ברוך הוא. זה עניין של התבטלות, וזו התשובה הגדולה ביותר. למה? תורה זה לא כעבד שעובד את האדון, אלא בתורה הבן אדם מתבטל לגמרי. בתורה יש ייחוד מוחלט. אז הרבי אומר, כשאתה לומד תורה, שמה אתה נהיה דבר אחד עם הקדוש ברוך הוא. אני המשנה מדברת בפיך. זאת אומרת, זה לא עבד, זה המלך עצמו. זה הדיוק. יש כאן סברה עמוקה בלימוד התורה, ולכן זו תשובה הכי יותר גבוהה. כאן התשובה כבר בדרגה הרבה יותר גבוהה. עניין התשובה, אמרנו, להתחבר עם הקדוש ברוך הוא. אבל להתחבר עם הקדוש ברוך הוא בשתי הדרגות הראשונות, שזה הסור מרע ועשה טוב, אז נכון שיש פה הסכמה, אבל עדיין מציאות. יש מי שאוהב, יש מי שירא, הוא מציאות שעובד את השם ועדיין לא ביטול אמיתי. אבל בתורה שמה זה כבר ביטול לאמיתו. לכן תשובה עילאה, שמה ההסכמה עם הקדוש ברוך הוא זה באופן אמיתי, שנהיה דבר אחד לגמרי. ואז הרבי מוסיף פה בשיחה שיש דרגה יותר גבוהה, שזה נקרא בעל תשובה. יו"ד ה"א זה תורה. היו"ד הוא מביא. הרבי מביא פה בשיחה שיש את הביטוי של קודשא בריך הוא וישראל כולא חד, שזה עוד יותר גבוה אפילו מלימוד התורה, שזה היחידה, זה הייחוד של יהודי והקדוש ברוך הוא. כפי שקשור לזה סיפור

19:44 דובר 1 של מתי. אז מה המהות של השיחה? מה של השיחה הוא הביא כבר, שאמרנו קודם. אני רוצה רק להוסיף על ארבע דרגות, ארבע דרגות שונות בוודאות. סור מרע, עשה טוב, לימוד התורה, קדושה עצמה. זה ארבע דרגות בוודאי, וכל דרגה זה עוד ביטול ועוד ייחוד. אז זה החידוש פה בתניא על פי ההתחלה של פרק ד'. זה הבעל שם טוב רצה להגיד שכל הד' עניינים הם בעצם נקודה אחת, מהות אחת. זאת אומרת שגם כשאתה נמצא בהתחלת העבודה, גם כשאתה נמצא בקבלת עול, אתה צריך אבל לדעת שהקבלת עול זה רק התחלה להגיע לבחינה הכוללת של יו"ד שם הוי"ה. זאת אומרת שבעצם הכל מיוסד על נקודה זו. יש האין והיש, שהוא המציאות היחידה, וזה מאיר ביו"ד של שם הוי"ה, ששם מאיר החכמה, כח מה, ככה ביטול, שמאיר האמת של אין עוד מלבדו. והאמת הזאת של אין עוד מלבדו ביו"ד של שם הוי"ה אחר כך מתלבשת בה"א ובוא"ו ובה"א, ופה זה יורד. אבל בכל הדרגות יש... זה לא דרגות נפרדות. בכל הבחינות נרגש הנקודה הזאת. אז גם כשאתה נמצא בראשית העבודה והקבלת עול, אז נרגש אצלך שהקבלת עול שלך זה לא קבלת עול חיצון. קבלת עול חיצון של אדם שאין לו, יש לו רק קבלת עול ולא יותר מזה. לא, הקבלת עול הזה מבוסס על זה שבעצם אני יו"ד. בעצם אני חכמה שבנפש, שיש לי חלק אלוקה ממעל. הקשר שלי עם הקדוש ברוך הוא זה קשר עצמי שקשור עם האות יו"ד של שם הוי"ה, ביטול אמיתי. אלא מה, בפועל אני עדיין לא מגיע לדרגה הזו. אז בפועל אני בסדר העבודה. אני צריך להתחיל מלמטה למעלה. אז

21:42 דובר 1 עכשיו אני נמצא בעוד מהות, אבל המהות הזאת זה בעצם פרטים, זה הכל המשך, זה הכל, הכל מהות אחת. אז גם בהתחלת התשובה אתה כבר מקושר עם התכלית של זה. זה היסוד של הביאור באגרת התשובה. למה נוגע העניין של תשובה עילאה גם כאשר אדם עדיין נמצא בהתחלת העבודה, קבלת עול של תשובה וכו'. זה הרבי דייק ברב לוי. הרב לוי אומר שהלשון של התנא דבי אליהו, ההיכר לבאר היטב זה לבאר את הלשון. ההיכר לבאר היטב, הרחב הסביון, שהוא מרמז פה על הד' אותיות של שם הוי"ה. כן, באר היטב, הרחב הסביון. כן, יש פה כנגד כל הדרגות של י' של תשובה. לא רק של תהילה, כי זה לא צריך, זה לא רומז ליו"ד כי לא צריכים רמז, כי זה המציאות האמיתית. זה כבר עניינים של קבלה, אבל הביאור בתניא זה פשוט נותן לאדם הבנה יותר של כללות העניין של תשובה. צריך לדעת שתשובה עילאה ותשובה תתאה הם לא שני דברים שונים. זה בעצם מהות אחת שבפועל הסדר הוא, צריך קודם תשובה, אבל תשובה תתאה חייבת להיות מחוברת עם תשובה עילאה. על פי זה גם כמובן מה שהוא מביא פה מהזוהר לגבי עניין הברית. אז זה אומר שלא יכול להיות תשובה על פגם הברית. אז שואל הראשית חכמה, איך יכול להיות? הרי אין דבר עומד בפני התשובה. איך אתה אומר שהתשובה לא יכולה להיות? ומה הוא אומר? שצריך להיות תשובה עילאה. כן. לא תשובה תתאה, כי אם תשובה עילאה. והרבי שואל, הרי כתוב, "אין דבר עומד בפני התשובה". כתוב סתם תשובה, לא כתוב איזה תשובה. על זה הרבי אומר, לא, זה תשובה עילאה. כתוב סתם

23:54 דובר 1 תשובה. איך זה מתאים? אבל לפי הביאור הזה זה מובן, מכיוון שעל פי מה שאנחנו לומדים פה בשיחה, בתניא, יכול לבאר שבעצם תשובה תתאה ותשובה עילאה הם לא שני דברים שונים. כבר בהתחלת התשובה, בתשובה תתאה, צריך להיות טמון שם התכלית של תשובה תתאה, זה להגיע לתשובה עילאה, כי בעצם זה כולם מאותה מהות של שם הוי"ה. אז אם אצלך בתשובה תתאה מאיר שהתשובה תתאה הוא קשור עם תשובה עילאה, זאת אומרת אתה בתהליך של תשובה להגיע להזדכך, שמו של הקדוש ברוך הוא. אז גם בתשובה הפשוטה של תשובה תתאה, אז יש בזה גם כן במקצת דמקצת עניין של היו"ד של שם הוי"ה, וממילא זה גם כן מתקן את פגם הברית. חידוש עצום! אז לפי זה יוצא כשהגמרא אומרת אין דבר עומד בפני התשובה, והגמרא מדברת תשובה גם על פגם הברית. והגמרא אומרת סתם תשובה, שזה אומר גם תשובה תתאה. זה לא סותר את הזוהר, שהזוהר אומר שלא עוזרת התשובה, צריך תשובה עילאה, כי התשובה תתאה בעצם היא חלק מהמהות של תשובה עילאה. ולכן כשהתשובה באופן כזה, אז גם תשובה פשוטה היא כבר גם כן מתקנת את העניין של פגם הברית, כי זה גם קשור עם גילוי של שם הוי"ה. הבנתם את הדבר? תשובות...

25:24 דובר 2 תן לנו הבנה.

25:34 דובר 1 יש גם כן שיחה אחרת שהרבי גם כן מרמז לזה שהאלטער רבי הביא ארבעה פסוקים בפרק א' של תניא, יש ארבעה פסוקים שמה. זה גם כן בא לרמז את הארבע דרגות האלה של תשובה שדיברנו. למה האלטער רבי הביא ארבעה פסוקים שם? שגם כן באותו סדר. קודם כול, לתפוס סדר. הסדר של הפסוקים שמה באותו סדר התנ"ך. אז הרבי אומר דבר נפלא: כשאתה מסתכל על הפסוקים, אתה תראה שהסדר של הד' פסוקים זה כנגד הד' עניינים שדיברנו פה. סור מרע, זה הדרג הראשון. יש פה את כל הארבע עניינים האלה. "יעזוב רשע דרכו" — סור מרע, לכן זה הפסוק הראשון שהוא מביא. אחרי זה הפסוק בתנ"ך. אחרי זה הוא מביא פסוק מחומש. מה הפסוק בחומש? "ושבת עד ה' אלוקיך". אבל זה הסדר. "יעזוב רשע דרכו" — סור מרע, לכן מביא את זה קודם. "ושבת עד ה' אלוקיך" זה כבר מידת... זה המידה של הסעיף ד'. אחרי זה "השיבנו"... "השיבנו"... לא, "שובה ישראל". "שובה ישראל". ישראל זה שם הוי'. זהו סעיף של שם הוי'. ישראל זה תשובה עילאה... מגיעים לתשובה עילאה... אחרי זה "השיבנו ה' אליך ונשובה". זה הביטול העצמי של היחידה שבנפש. אז הד' פסוקים זה כנגד הד' יסודות. זה האלטער רבי מרמז מיד בהתחלה, להגיד שתשובה צריך להיות באופן כזה שכל דרגה מביאה אותך לדרגה הבאה, כי בעצם תשובה זה מהות אחת שהולכת מהקבלת עול עד לביטול אמיתי, שמיד בקבלת עול נרגיש שזה נובע מהביטול היחידי שיש אצל כל אחד.