מדוע יש צורך להתקשר לרבי? - ע״פ התניא

00:01 דובר 1 אנחנו נדבר על התניא היום עניין כללי, בקשר להתקשרות. התניא הרי תורה שבכתב של חסידות. אז כל העניינים של חסידות נמצאים בתניא, ושם זה היסוד, ומשם אנחנו מקבלים אחר כך את כל המאמרים, שזה התורה שבעל פה שמסביר. יש ריבוי מאמרים. אבל אחד מהדברים ביסודות החסידות שגילה הבעל שם טוב זה העניין של התקשרות של חסיד ורבי. אחד מהגילויים. הרבי דיבר על זה בתש"י, שאחד מהחידושים שהתחדש על ידי הבעל שם טוב זה כל העניין של רבי וחסיד. הרי עד הבעל שם טוב היו הרבה מנהיגי ישראל, גדולי ישראל, אבל בדרך כלל הסדר היה: היה רב, היה ראש ישיבה, אבל העניין של רבי וחסיד זה חידוש שהתחדש על ידי הבעל שם טוב. מה זאת אומרת, הבעל שם טוב לא חידש את זה? ודאי שזה היה בעם ישראל, זה היה בהתחלה בפשטות כל החומש. משה רבנו, רואים בפרשיות שקוראים בתקופה הזאת, בפרט לפני ג' תמוז, יוצא בהשגחה פרטית שלומדים את הפרשיות נשא, בהעלותך, שלח, קרח, חוקת. פרשיות שכל הפרשיות מסבירים לנו מה זה רבי, מה העניין של רבי. פרשת נשא, נשא את ראש, שנשא זה מרומם. פרשת בהעלותך מסביר את כל העניין של ״ואצלתי מן הרוח אשר עליך״, שכל השפעות צריכים לעבור על ידי משה רבנו. פרשת שלח, כמובן כל הסיפור של המרגלים מדגיש עד כמה נוגע ביטול למשה רבנו. פרשת קרח, ודאי הסיפור של קרח והמחלוקת עם משה רבנו. פרשת חוקת, כולם חזרו בזכות משה, שמשה רבנו דואג לעם ישראל, רועה ישראל. אז יוצא שבדיוק תמיד הפרשיות שלומדים בתקופה הזאת זה פרשיות שמדברים על התקשרות, וכל פרשה מספר לנו סיפור אחר שמסביר לנו

02:29 דובר 1 עד כמה חשוב ועד כמה נוגע העניין של רבי וחסיד. זה עניין של משה רבנו, עניין של רבי. אבל בפועל אנחנו יודעים שבהיסטוריה לא היה בגלוי העניין של רבי וחסיד עד שהבעל שם טוב הביא את זה. זה היה אחד מהדברים שהיה אז המחלוקת, טענות על הבעל שם טוב ועל תורת החסידות. כל העניין של ההתנגדות היה שהבעל שם טוב עשה שיש רב ויש רבי. זה שני דברים. יש רב, רועה, אבל יש רבי. זה סוג אחר של קשר. כמו שהרבי דיבר על זה בתש"י, שזה חלק מהעניינים שהבעל שם טוב התחיל בתור הכנה לגאולה. הגילוי של הבעל שם טוב זה הרי הגילוי של ״יפוצו מעיינותיך חוצה״, כל הסימן זה הכנה לגאולה. אז הוא גילה אחדות בה'. הבעל שם טוב גילה. כל העניינים שהבעל שם טוב גילה בעצם זה עניינים שקשורים עם גילוי המשיח. זה התחלת טעימה, התחלת השערה. עידן של משיח מתחיל להיות בעולם. אז גם העניין של רבי זה הכנה למשיח, כי משיח יהיה גם כן רבי. משה רבנו גואל ראשון, גואל אחרון, משיח יהיה רבי בציור של משיח. והעניין של גילוי הבעל שם טוב זה שמעין הכנה, טעימה לעניין הזה, שהגילויים שלו צריכים גם לבוא על ידי ממוצע המחבר, שזה יהיה המשיח, שהוא יהיה היחידה הכללית, שהוא יגלה את האחדות שבעולם. וזה התחיל, האור מזה התחיל על ידי הבעל שם טוב. אחרי זה תלמידי הבעל שם טוב, שזה רבותינו נשיאינו, כל דור. ומכיוון שהתניא הוא התורה שבכתב, אז בתניא שם אנחנו לומדים היסודות, העניין מה זה רבי? מה התפקיד של... מה העניין של התקשרות, אנחנו לומדים את זה בתניא. איפה בתניא מדובר

04:20 דובר 1 על התקשרות? אז יש כמה מקומות. אני אגיד עכשיו מה הם המקומות ונראה מה אנחנו נספיק, לפחות לנגוע בכמה מקומות, ואז בעזרת השם בשיעור הבא אנחנו נלמד אחד מהמקומות האלו. אז במקומות בתניא איפה מוסבר העניין של התקשרות מתחיל בפרק ב'. מקום ראשון, מיד בהתחלת התניא, פרק ב'. מקום שני זה פרק מ"ב. למדנו לאחרונה פה גם בישיבה, פרק מ"ב בתניא, שם מדבר על העניין של רבי, משה רבנו. מקום שלישי זה פרק מ"ד. שם האלטער רבי עוד פעם חוזר ומדבר על העניין של משה רבנו. זה שלושה מקומות בליקוטי אמרים. איפה עוד מדובר על עניין של רבי בהמשך התניא? זה באגרת הקודש. כן, באגרת הקודש. אז בעיקר זה כ"ז, כ"ח. כן, ששמה האלטער רבי מדבר על ההתקשרות של הצדיק בקשר לאחרי ההסתלקות, כן? איך שגם אחרי ההסתלקות הצדיק עדיין יש את, אדרבה, שהוא בכולהו עלמין, איך שההשפעה של הצדיק אל התלמידים וכולי. סימן כ"ז, עוד זה סימן כ"ח שמסביר את העניין של הקשר בין הסתלקות הצדיק עם פרה אדומה. אז זה המקומות בתניא בעיקרון שמדובר על העניין הזה של רבי וחסיד והקשר בין רבי וחסיד. אה, מה ההבדל בין כל המקומות האלה? זה לא אותו דבר בכל מקום, בכל מקום יש עוד נקודה, עוד חידוש, עוד עניין. אז בוא נתחיל מפרק ב'. פרק ב' זה התחלת התניא. עדיין אנחנו לא למדנו אפילו שיש עשר כוחות הנפש. זה רק בפרק ג'. עדיין לא למדנו על הלבושים, לא למדנו על תורה ומצוות. עדיין, מה אנחנו יודעים בפרק ב'? בפרק ב' אנחנו יודעים שכל יהודי יש לו שתי נפשות. נפש אחת זה מצד קליפה וסטרא אחרא, ויש נפש השנית, חלק אלוקה ממעל

06:37 דובר 1 ממש. וכל היסוד של פרק ב' זה שהאלטער רבי מסביר את הפלא, שזה אחד מה-- מה שנגיד המהפכות שהאלטער רבי הסביר וגילה מה זה נשמה. זה פרק ב'. עדיין לא מדברים על כוחות הנשמה, עדיין לא מדברים על לבושי הנשמה, לא מדברים על הוויה, מדברים על עצם המציאות של יהודי. שיהודי הוא חלק אלוה ממעל ממש, והדבר הזה נמצא אצל כל יהודי. לא משנה אם אתה ראש בני ישראל או אם אתה קל שבקלים או אתה פושעי ישראל, כל יהודי וכל הדורות, ממילא למעלה ומטה, כל יהודי בעצם מציאותו של יהודי אז יש בו חלק אלוה ממעל ממש, שזה המשכה מחכמה עילאה של הקדוש ברוך הוא. איי, הוא ירד למטה והוא השתלשל והוא ירד בריבוי מדרגות עד שיש ציפורניים, ולציפורניים אין להם שום הרגש, והתרחק לגמרי. זה הכל חיצוניות. בפנימיות יש לכל יהודי קשר עם חכמה עילאה של הקדוש ברוך הוא. איך קורה הקשר הזה? זה עניין של רבי. זה עניין של רבי. אז זה האלטער רבי מביא, שעל ידי הדבקות בתלמידי חכמים, ראשי בני ישראל שבדורם, על ידי זה קשורים נפש, רוח, נשמה של כל אנשי הדור, אפילו עמי הארץ, קל שבקלים, פושעי ישראל, יש להם התקשרות לקדוש ברוך הוא על ידי הרבי. במילים אחרות, אם לתרגם את זה באותיות של הוויה, פרק ב' האלטער רבי אומר לנו שההתקשרות של רבי וחסיד מגיעה לעצם העניין של יהודי. אם אתה רוצה להרגיש את היהדות שלך, אם אתה רוצה להרגיש את הקשר שלך עם הקדוש ברוך הוא, להרגיש את המציאות שאתה יהודי, אז אתה צריך להיות קשור למשה רבנו. יניקת וחיות נפש, רוח ונשמה של כל בני ישראל זה מהנשמה, מהצדיקים החכמים

08:42 דובר 1 ראשי בני ישראל שבדורות. המהות של יהודי, שזה הכוונה בפשטות עניין המסירות נפש, עניין האמונה, העניינים הכי מהותיים שיש ליהודי. הלאה האלטער רבי יסביר את זה באריכות. פרק י"ח, י"ט האלטער רבי ידבר באריכות על העניין הזה, אבל פה בפרק ב' נמצא היסוד. לכאורה, אני אומר לכאורה, בפשטות ככה צריכים להגיד ואני לא בטוח, אבל לכאורה זה קשור עם ואתה תצווה. מה הרבי אומר בואתה תצווה? שם הרבי אומר כל העניין של מסירות נפש. זה שיהודי יש לו את המסירות נפש, שהוא בוודאי ילך על מסירות נפש עד כי הוא לא מוכן להיות נפרד מאלוקות בשום אופן. מי מגלה את זה? רעיא מהימנא, זה מתגלה על ידי הנשיא של הדור. אז כמובן שהרבי מסביר את זה בסגנון של המאמר של הרבי. זה סגנון אחר לגמרי איך הרבי מסביר את זה. כל העניין של ההתקשרות עצמית, אמונה וכולי, רעיא מהימנא, אבל היסוד נמצא בפרק ב' בתניא. אז זה הדבר הראשון. בשביל אמונה ומסירות נפש, יהודי להרגיש את היהדות, יניקת וחיות נפש ורוח מצד עצם העניין שאתה יהודי. מי מקשר את היהדות שלך, שזה יאיר אצלך בגילוי גם כשירדת פה למטה בעולם? זה העניין של התקשרות, וכל מה שקשורים יותר אז זה יותר בגילוי. לכן יש את אחוריים. אלו שלא קשורים או אלו שמורדים רחמנא ליצלן, על הצד גם הם, גם הם קשורים, אבל זה באופן של אחוריים. אז כמובן זה תלוי בנו. אם רוצים שזה יהיה באופן פנימי אז זה לא באופן של אחוריים. זה פרק הראשון, זה פרק ב' בתניא. פעם שמעתי מרב שלמה זרחי אומר ווארט, לא יודע אם אמר את זה בשם החסידים הראשונים. אמר כזה ווארט של האלטער רבי

10:29 דובר 1 כתב על עניין של רבי מיד בפרק ב'. אז הוא אמר ווארט, תכשיר ווארט, אין לזה פשט, נתן זה ווארט, זה נשמע כמו ווארט. הוא אומר למה האלטער רבי כבר בפרק ב', וכל השנים לא אמרת כלום, כבר אתה אומר עניין של רבי? שהאלטער רבי רוצה להגיד לנו שברגע שיהודי למד, האלטער רבי גילה שיש ליהודי שתי נפשות. זאת אומרת שהחיים שלנו די מסובכים. גיליתי שיש שתי נפשות. אדם מתחיל ללמוד תניא. מה הוא מגלה? הוא מגלה שיש לו שתי נפשות. זה לא סתם הוא אומר. החיים הרבה יותר מורכבים ממה שחשבתי. אני מורכב משתי חיים, שתי נפשות ויש. אז ממילא אז הוא חייב רבי. הוא מבין שבלי רבי אז זה לא הולך. אז האלטער רבי מיד אומר לך אל תדאג, יש רבי והוא יסביר לך איך, איך לפעול. זה ווארט שם על פרק ב'. וייטר. מה כתוב על פרק מ"ב? בפרק מ"ב האלטער רבי מביא את העניין של רבי כבר בקשר לעבודת ה'. איזה עבודה? יראת שמיים. לא סתם. ראשית העבודה ועיקרה ושורשה. ושם האלטער רבי כבר מדבר על עבודה, העבודה של יראת שמיים. והאלטער רבי אומר שכדי שיהודי יהיה ירא שמיים, שמה זה ירא שמיים? ירא שמיים זה העניין של קבלת עול מלכות שמיים, והיראת שמיים זה שיהיה לו הרגשה של אלוקות. כמו שהאלטער רבי מסביר שירגיש את ה"הנה ה' ניצב עליו" וזה יפעל עליו על מחשבה, דיבור ומעשה, ויהיה בסור מרע ועשה טוב. כי אם ליראה את ה' אלוקיך, ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולשמור כל מצוותיו. אז זה מקבלים על ידי משה רבנו. מה ההסברה בזה? אז האלטער רבי מסביר כי משה רבנו הוא בחינת דעת. וזה הדעת

12:26 דובר 1 הזה יש אצל כל יהודי בירושה, קיבלנו ממשה רבנו. כל יהודי מאיר אצלו בנשמה מהעניין של דעת של משה רבנו, ומצד בחינת הדעת שיש אצל כל יהודי, אז יראה מילתא זוטרתא היא. צריכים רק לגלות את זה, שזה העבודה של זה של זקנינו וכו'. אז האלטער רבי מסביר כל פרק מ"ב איך מביאים את זה מן ההעלם לגילוי. אבל העניין של יראת שמיים קשור גם כן עם זה שיש לנו מבחינת משה רבנו. זה הכוח שיהודי יכול להגיע ליראת שמיים. זה פרק מ"ב. פרק מ"ד. האלטער רבי מדבר על אהבת השם. בפרק מ"ד האלטער רבי מביא את העניין של אהבה כלולה מכל אהבה, כלולה שווה לכל נפש, ירושה לנו מאבותינו. שיש אהבת השם שיש אצל כל יהודי, שזה שווה לכל נפש. על איזה אהבה האלטער רבי מדבר? שתי אהבות. אהבה של כי אתה אבינו, ועל אהבה כי הוא חיינו. כל יהודי יש לו בטבע המשכה לקדוש ברוך הוא, אהבה לקדוש ברוך הוא, כי הקדוש ברוך הוא החיים שלנו. יהודי מתבונן שהחיים האמיתיים זה אלוקות. ויהודי רוצה לחיות, אבל הוא יודע שמה פירוש לחיות. לחיות זה להתקשר לקדוש ברוך הוא, כי זה החיים האמיתיים. שזה נפשי אויתיך, בגלל שהוי' הוא נפשי וחיי. אז הבן אדם בוחר בחיים. זה אהבה כי הוא חיינו. ויש את אהבה כי אתה אבינו. שני הדברים נמצאים בטבע אצל יהודי, אבל אומר האלטער רבי, קיבלנו את זה בירושה מאבותינו. אבל אף על פי כן האלטער רבי אומר פה בפרק מ"ד, איך זה מתגלה? אומר האלטער רבי שמשה רבנו, שמשה רבנו רעיא מהימנא. ואצל משה רבנו האיר אצלו האהבה הזאת כברא דאשתדל בתר אבוי ואימיה דרחים

14:37 דובר 1 לון יתיר מגרמיה ונפשיה ורוחיה. משה רבנו האיר אצלו האהבה הזאת לקדוש ברוך הוא, שהוא מסר את עצמו לקדוש ברוך הוא כמו בן שמוסר את עצמו לאבא. אומר האלטער רבי: אף כי מי הוא זה ואיזהו אשר ערב לבו לגשת להשיג אפילו חלק אחד מני אלף ממדרגת אהבת רעיא מהימנא. מי אנחנו שאנחנו נהיה במדרגת אהבה של משה רבנו, אפילו אפס קצהו? מכל מקום, הרי אפס קצהו ושמץ מנהו מרב טובו ואורו מאיר לכללות ישראל בכל דור ודור, כמו שכתוב בתיקונים, דאתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא לאנהרא לון. אז גם פה האלטער רבי אומר שצריכים משה רבנו. זאת אומרת, למרות שהוא אומר שהאהבה היא טבעית שיש אצל כל יהודי, ירושה מאבותינו, קיבלנו את זה בירושה, אף על פי כן, כדי לגלות את האהבה זה על ידי ההתפשטות של משה בכל דור ודור לאנהרא לון. אז בכוח משה רבנו יש אצל יהודי את היכולת גם כן להרגיש את האהבה של כי הוא חיינו, האהבה של כי אתה אבינו. לכן האלטער רבי נותן עצות איך להביא את זה לידי גילוי. אז מה יוצא? שמים לב לזה. יוצא דבר נפלא. פרק ב' האלטער רבי דיבר על אמונה, עצם ההתקשרות של יהודי לקדוש ברוך הוא. פרק מ"ב הוא דיבר על יראה, יראת שמיים. בפרק מ"ד דיבר על אהבה, על אהבת השם. ובשלושת הדברים האלה הוא מסביר איך אנחנו מקבלים את זה ממשה רבנו. עכשיו, כשמגיעים לפרק כ"ז באגרת הקודש, מה האלטער רבי אומר באגרת הקודש סימן כ"ז? שם האלטער רבי אומר: ידוע שחיי הצדיק אינם חיים גשמיים, כי אם חיים רוחניים. ומה זה הצדיק-- מה זה החיים הרוחניים של הצדיק? אומר האלטער רבי: אמונה, יראה ואהבה. שלושת הדברים שדיברנו

16:40 דובר 1 עד עכשיו. בוא נסתכל בלשון של האלטער רבי בסימן כ"ז. מה האלטער רבי אומר? שכנודע שחיי הצדיק אינם חיים בשרים. הצדיק, הגוף, הבשר לא תופס מקום אצלו. גם כשהוא היה חי בגשמיות הגוף לא היה תופס מקום אצלו. מה פשט חיים אצל צדיק? חיים רוחניים, שהם אמונה, יראה ואהבה. זה פשט חיים אצל צדיק. אמונת השם, יראת השם, אהבת השם. והאלטער רבי מביא פסוקים: כי באמונה כתיב ״וצדיק באמונתו יחיה״, וביראה כתיב ״ויראת ה' לחיים״, ובאהבה כתיב ״רודף צדקה וחסד ימצא חיים״, וחסד זו אהבה. ושלוש מידות אלו הן בכל עולם ועולם עד רום המעלות. אומר האלטער רבי שהצדיק, מה הפשט, מה הדפיניציון, מה הגדר של חיים אצל צדיק? אמונת השם, יראת השם, אהבת השם. זה מה שנקרא אצלו חיים. והוא יש פה-- זאת אומרת, זה פשט חיים. חיים פירושו אמונה. חיים בלי אמונה זה לא חיים. החיים פירושו יראת השם, חיים פירושו אהבת השם. אז כשהצדיק חי בגשמיות, אומר האלטער רבי, אז בגלל שהוא מלובש בגוף, אז האמונה, יראת השם, אהבת השם, היה לזה התלבשות בגוף. והתלמידים קיבלו על ידי ההגבלה של הגוף כמה שיכלו לקבל. עכשיו, כשהצדיק נמצא בלי ההגבלה של הגוף, אומר האלטער רבי, אז הצדיק משפיע. כי אהבה רבה, עצמית, אפשר לקבל מרוח רבו, מעצמיות אמונתו, יראתו ואהבתו. הוא משפיע לכל אחד ואחד מהתלמידים המקורבים אליו, על ידי שעובדים את השם על פי מה שהוא לימד אותנו, לקבל את השלוש מידות הללו, אז מקבלים את זה על ידי התקשרות לצדיק. אז זה נפלא שהאלטער רבי דווקא, זאת אומרת, זה ממש הולך טוב המשך העניינים, שהאלטער רבי דיבר בליקוטי אמרים, דיבר שלוש פעמים על העניין של רבי. אחד

18:44 דובר 1 דיבר על אמונה בפשטות, השני דיבר על יראה, השלישי דיבר על אהבה, וכאן הוא אומר שזה חיי הצדיק וזה מה שאנחנו מקבלים מהרבי. בכל מצב, זה הכוחות, זה מה שההשפעה שהצדיק נותן לכל אחד מאיתנו. הרבי מסביר ברשימות, אז יש מהרבי רשימות על אגרת הקודש סימן כ"ז. שם הרבי מביא שהשלושה עניינים האלה, אמונה, יראה ואהבה, זה כנגד השלושה קווים. קו הימין, קו השמאל וקו האמצעי. זה לא סתם, אלא זה שלושה עניינים כלליים, כי זה השלושה קווים בעבודה של כל יהודי. אהבת השם זה קו הימין, בפשטות, ימין זה אהבה, יראת השם זה קו השמאל, ואמונה זה קו האמצעי, זה הסגול. העניין של עם סגולה, סגול, זה הניקוד של האמונה. אהבת השם, יראת השם. זה השלושה עניינים, שלושה קווים, שלושה מידות, ואת זה אנחנו מקבלים מהצדיק. הרבי גם כן אומר עוד, שרואים שבאגרת הקודש סימן כ"ז המכתב נכתב למי? לחסידים של ר' מנדל הורודוקר, ר' מנדל ויטבסקער. זה היה מכתב, אגרת הקודש סימן כ"ז היה מכתב שנכתב לתלמידי ר' מנדל הורודוקר. האלטער רבי בעצמו הרי החשיב את עצמו לתלמיד של ר' מנדל ויטבסקער. ר' מנדל הורודוקר הוא היה גר בארץ ישראל. הוא נפטר בראש חודש אייר התקמ"ח. הצמח צדק נקרא על שמו כי הוא נולד שנה אחרי זה, תקמ"ט. אז האלטער רבי כתב את המכתב לחסידים. ובהתחלה במכתב, כשמסתכלים, אז הלשון של האלטער רבי זה: "לנחמם בכפלים לתושיה על פטירת הרב הגאון המפורסם איש האלוקים קדוש נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק מורנו הרב מנחם מענדל נשמתו עדן". אז הרבי אומר שכל מילה בתניא זה מדויק. יש פה שלושה לשונות: נר ישראל, עמוד הימיני,

21:13 דובר 1 פטיש החזק. אז השלושה לשונות האלה, נר ישראל זה קשור עם כוח האמונה. זה העניין של נר ישראל. נקודה כללית, שזה האמונה שהצדיק מגלה. נר ה' נשמת אדם. עצם עניין האמונה. עמוד הימיני זה אהבת השם, ימין. פטיש החזק זה עניין של גבורה, יראה. פטיש קשור עם גבורות. אז זה השלושה לשונות. זה כנגד הג' עניינים של אמונה, יראה ואהבה שהאלטער רבי מסביר בהמשך שזה חיי הצדיק, ואנחנו מקבלים את זה על ידי הצדיק. הרבי פעם חזר גם כן וורט מרב לוי'ק, לשלימות העניין ולהגיע לעניינים האלה, אמונה, יראה ואהבה, שמקבלים את זה על ידי קשר לצדיק. אז הרבי אמר כזה וורט ש... כמה זה חיים? הגימטריה של חיים?

22:20 דובר 2 שישים ושמונה.

22:22 דובר 1 שישים ושמונה. כמה זה שלוש פעמים שישים ושמונה?

22:31 דובר 2 מאתיים, לא. מאתיים וארבע.

22:39 דובר 1 מאתיים וארבע. יפה. מאתיים וארבע. מאתיים וארבע זה הגימטריה של צדיק. צדיק גימטריה מאתיים וארבע. זה אפשר שהחיי הצדיק זה אמונה, יראה ואהבה, שזה שלושה עניינים של חיים. חיים שלו זה חיים של אמונה, חיים של אהבה, חיים של יראה. ג' פעמים חיים זה בגימטריה צדיק. יש לזה אריכות יותר, אבל זה רק באות אחת. כל פעם בקיצור. אבל מה אנחנו רואים פה בתניא? איך שהאלטער רבי מסביר לנו בפרקים האלה את החשיבות, את הגודל, העניין של התקשרות לצדיק. זה גופא. רק לסיים עם זה. באגרת כ"ז האלטער רבי מדבר שני עניינים. מה שמקבלים מהצדיק באופן פנימי, שזה העניין של אמונה, יראה ואהבה שהצדיק משפיע על ידי פירות. על ידי שקשורים אליו והולכים בדרכו וכו', שזה השפעה פנימית של הצדיק גם אחרי ההסתלקות. ויש גם כן עניין שני, שזה אור מקיף. זה אומר בסוף אגרת כ"ז, שיש מה שהצדיק, בגלל שהוא עבד את השם, אז יש אור זרוע, מכל העבודה של הצדיק נעשה למעלה אור. והאור הזה משפיע הרהור תשובה לכל התלמידים, לכל אלו, כל היהודים בדור, שזה משפיע עליהם. לכל התלמידים, שזה עוד סוג של השפעה שהצדיק משפיע בדרך מקיף, הרהור תשובה ומעשים טובים, שזה עוד השפעה שמקבלים כמו השמש מאיר על ידי הכריכומים לשישים ריבוא רחוקים. זה אגרת כ"ז. ואגרת כ"ח אדמו"ר הזקן מסביר את העניין של פרה אדומה. תראה, מסביר את הקשר בין העניין של הצדיק ופרה אדומה, שזה השגחה פרטית גם כן בשבילנו, שתמיד הרי יוצא ג' תמוז בזמן של פרשת חוקת, ושם מוסבר שהקשר בין הצדיק ופרה אדומה זה שכמו שפרה אדומה מכפר על עניינים של שלוש קליפות טמאות גם כן, כי זה הכוח של פרה

24:51 דובר 1 אדומה, שזה מקבל השפעה ממקום שלמעלה מסדר ההשתלשלות, ולכן זה יורד עד למטה מטה גם לכפר על טומאת מת. אז זה הכוח שיש לצדיק. כשמשה רבנו, פרת משה, זה השגחה פרטית גם כן, שאחד המאמרים שתמיד יש בתקופה הזאת זה המאמר של חוקת שנמצא במלוקט. מאמר שמסביר את העניין של פרה אדומה, פרת משה, שעל ידי התקשרות למשה רבנו יכולים לכפר גם על עניינים של טומאת מת ולתחיית המתים, שזה הכוח של הצדיק. אז זה החמישה עניינים שמדובר בתניא בקשר להתקשרות לרבי.