תניא לקוטי אמרים, פרק מ״א - חלק ג׳

00:00 כן, אנחנו ממשיכים הלאה פה בפרק מ"א. אנחנו אוחזים בשורה החמישית. אז האלטער רבי אומר: "ולפיכך צריך לעורר תחילה היראה הטבעית המסותרת בלב כל ישראל". אחרי שהאלטער רבי אומר שעם אהבה לבד אי אפשר. מה זה ראשית העבודה ועיקרה ושורשה ככה? אומר האלטער רבי: "ולפיכך צריך לעורר תחילה היראה הטבעית המסותרת בלב כל ישראל". ראשית העבודה ועיקרה ושורשה זה שיהודי צריך לעורר את היראה הטבעית המסותרת בלב כל ישראל. זאת אומרת שאצל כל יהודי יש יראת שמיים שנמצאת אצלו טבועה, חקוקה בדם. יהודי בטבע יש לו יראה, יראה לקדוש ברוך הוא, שלא למרוד במלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא כנ"ל. יהודי בטבע יש לו יראת שמיים טבעית, שיהודי לא רוצה להיות מורד במלכות. האלטער רבי אומר כנ"ל. לא ברור על מה האלטער רבי מתכוון עם המילה כנ"ל. איפה זה כנ"ל? כנ"ל זה שהוא כבר דיבר על זה קודם. איפה בדיוק האלטער רבי אמר קודם בתניא שלכל יהודי יש לו יראה טבעית שלא למרוד במלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא? מאוד מעניין איפה זה נמצא. וחוקרים מציינים לפרק י"ט בתניא. מה כתוב בפרק י"ט בתניא? בפרק י"ט האלטער רבי מדבר שלכל יהודי יש אהבה טבעית. מדבר על אהבה. שיש לכל יהודי אהבה טבעית לקדוש ברוך הוא. "נר ה' נשמת אדם". כמו שהנר בטבע עולה למעלה, כל יהודי בטבע יש לו אהבה לקדוש ברוך הוא. והאהבה של יהודי לקדוש ברוך הוא אהבה כל כך גדולה, שזה שיהודי רוצה להיכלל באין סוף והוא לא רוצה להיות נפרד מאלוקות בשום אופן. ולכן כשיש ניסיונות, אז יהודי מוכן להפקיר את עצמו לגמרי בשביל לא להיות נפרד מאלוקות. ובפרק י"ט, בסוף הפרק, האלטער רבי אומר שהאהבה

02:25 הזאת שיש ליהודי לקדוש ברוך הוא כלולה בזה גם כן יראה. שהאהבה, יש בזה, כלול בזה גם כן יראה. מהי היראה? היראה היא שמפני אהבה זו ורצון זה יראה ומפחדת בטבעה מנגוע בקצה טומאת עבודה זרה חס ושלום. זאת אומרת, מצד זה שיהודי יש לו אהבה לא נורמלית, אהבה עצומה לקדוש ברוך הוא, שהוא רוצה להיכלל ולהתאחד עם הקדוש ברוך הוא ובשום אופן לא רוצה להיות נפרד, אז באהבה הזאת כלול גם כן יראה. דחילו הנכלל ברחימו. שמצד אהבה יש לו יראה שהוא לא רוצה, אה, לעשות משהו שהוא ייפרד מהקדוש ברוך הוא. אז בפשטות לזה האלטער רבי מתכוון. אבל זה מעניין, זה חידוש, כי פה האלטער רבי מדגיש היראה שלא למרוד במלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. זה היראה הטבעית, זה שיהודי בטבע יש לו יראה שהוא לא רוצה למרוד במלך מלכי המלכים. מרידה במלכות. בפרק י"ט האלטער רבי לא דיבר על יראה ומרידה במלכות. היראה זה שהוא מפחד לאבד את הקשר, הוא מפחד לאבד את האהבה. לכאורה זה שתי דברים שונים. אם נסביר את זה במילים אחרות, בפרק י"ט האלטער רבי מדבר על קשר של אהבה, קשר של בן. לכאורה קשר של בן. יהודי קשור לקדוש ברוך הוא כמו בן ואב. קשר של בן זה קשר של אהבה, קשר עצמי. הבן אוהב את אבא שלו, הוא אוהב את אבא שלו למעלה מטעם, כי זה העצם שלו, והבן מפחד לאבד את אבא שלו. הוא לא רוצה לאבד את הקשר. אז היראה זה שהוא מפחד לאבד את הקשר הזה. כאן האלטער רבי מדבר. סליחה. כאן האלטער רבי מדבר על מלכות, על עבד. זה לא באות של בן, זה באות של

04:34 עבד. יהודי הוא עבד של הקדוש ברוך הוא, וזה יראה טבעית שיהודי מפחד להיות מורד במלכות. יש עוד מקום בתניא שהאלטער רבי דיבר על זה, שזה בפרק ל"ח. ואתה מנסה להגיד איפה זה הכנ"ל, שהאלטער רבי אומר כנ"ל, למה הוא מתכוון? פרק ל-- הרבי מציין, כמדומני, ב-ב-בראשית מס' כמובן הוא מציין פרק ל"ח. אז בפרק ל"ח האלטער רבי באמת אומר שיש שני סוגים של כוונת המצוות. יש כוונת המצוות שקשור עם התבוננות, יא? שזה דרגה יותר גבוהה, ויש כוונת המצוות, כוונה פשוטה שזה קשור עם אהבה טבעית. יא? ואחרי זה אומר: "וגם יראה כלולה בה לקבל מלכותו שלא למרוד בו חס ושלום". או! כאן האלטער רבי כן אומר עניין של מרידה במלכות. אז לכאורה הכוונה זה פרק ל"ח. הרבי מציין את שני הפרקים בפשטות בגלל-- זאת אומרת שסוף כל סוף הכל קשור. כי זה סוגים שונים בפרטות, זה דרגות שונות ביראה, אבל זה נקודה אחת בעצם. זאת אומרת, במילים אחרות, בטבע יהודי יש לו יראת שמיים. זה הנקודה. כל יהודי יש לו בטבע הנשמה, יש ליהודי יראה. הוא-- מהי היראה? אז יש בזה כמה פרטים. יש יראה שהוא לא רוצה לאבד את הקשר, שזה הוא דיבר בפרק י"ט. יהודי לא יעשה אפילו עבודה זרה באופן של קצת טומאת עבודה זרה, אפילו אם הוא יכול לקבל היתר, ואפילו אם זה לא ממש, הלכה יכול לקבל היתרים. אבל כשמתעורר אצל יהודי האהבה היחידה אז הוא מפחד. הוא לא רוצה להיות מנותק מהקדוש ברוך הוא, או היראה של למרוד במלכות על כל פנים. כאן בפרק מ"א האלטער רבי מדבר על היראה שיש ליהודי שהוא לא רוצה להיות מורד במלכות. יש לקשר זה עם

06:37 הפיסקה הידועה שהרבי מביא במאמרים, כמדומני בשם פריערדיקער רבי, שיהודי בעצם הוא קבלת עול שמים. יש כזה ביטוי. יהודי הוא קבלת עול שמים. זאת אומרת, העניין הזה של קבלת עול שמים, יראת שמיים, זה המהות של יהודי. זה משהו שבטבע חקוק במהות של יהודי בעצם. ועל זה האלטער רבי אומר: שלא למרוד במלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא כנ"ל, שתהא בהתגלות לבו או מוחו על כל פנים. אומר האלטער רבי שהעניין הזה, היראת שמיים הזאת, צריכים להביא את זה שתהא בהתגלות לבו או מוחו. זאת אומרת, נכון שבטבע יהודי יש לו יראת שמיים, אבל זה מוסתר, זה נעלם. צריכים לגלות את זה. אז אומר האלטער רבי: בהתגלות לבו או מוחו על כל פנים. כלומר, לבו זה בעצם המקום שצריך להיות. הרגש הלב. שהאדם מרגיש את יראת שמיים בלב. זה הדבר הכי אידיאלי, שהלב מרגיש יראת שמיים. אבל מוחו על כל פנים. זאת אומרת, לפעמים בן אדם הוא לא מרגיש יראת שמיים בלב. לא מרגיש יראת שמיים. יודע איניש בנפשיה שיש זמנים שאני לא מרגיש יראה, לא מרגיש את היראה הזו, אבל על כל פנים במוחו. לדעת על זה. עצם הידיעה, לחשוב על זה, יא? זה עצמו גם כן יראת שמיים על כל פנים במוחו. לדעת את האמת שיש מלך ואתה עבד שלו, ואני לא רוצה למרוד במלכות. איך אנחנו עושים את זה? איך מגיעים ליראת שמיים הזאת? איך מגלים את זה? אומר האלטער רבי, דהיינו-- כאן האלטער רבי מתחיל להיכנס. אז דבר ראשון האלטער רבי אומר שצריך להתבונן בגדלות של הקדוש ברוך הוא. אנחנו הולכים לראות פה עכשיו בתניא שהאלטער רבי מחלק את ההסבר לנו לשלושה חלקים. דבר ראשון הוא מדבר על גדלות ה', התבוננות בגדולתו של

11:15 הקדוש ברוך הוא. דבר שני, התבוננות בגדולתם של ישראל, איך שהקדוש ברוך הוא בחר בנשמת ישראל ובחר ביהודי ובחר בי. וכל המלוכה שלו מתייחדת עליי. זה השלב השני. השלב השלישי זה שאני צריך לקבל עליי עול מלכות שמיים. זה השלושה שלבים שהאלטער רבי מביא פה בהתבוננות במחשבתו על כל פנים. אחרי זה יש עוד עניין רביעי, שזה והנה ה' נצב עליו, שזה אנחנו נדבר בהמשך. אז בעצם בפרטיות יש פה ארבע עניינים של התבוננות שהאלטער רבי דורש מאיתנו. התבוננות ראשונה זה גדלות ה'. כדי להתעורר ביראת שמיים אתה צריך לדעת מי זה השמיים, על מי, מי, מי, על מי מדברים פה. להתעורר ביראת שמיים. אתה צריך לדעת מי זה הקדוש ברוך הוא. אם אין לך בכלל שום מושגים, שום ידיעה, אז מה זה ירא שמיים? אז לכן דבר ראשון האלטער רבי דורש התבוננות על כל פנים במחשבתו, כמה פרטים על גדולתו של הקדוש ברוך הוא. כל מה שאתה יותר יודע גדולתו, אז ממילא גם יראת שמיים תהיה יותר גדולה. ולכן האלטער רבי אומר פה כמה פרטים. מה הם הפרטים שהוא אומר על גדולתו? אז דבר ראשון הוא מדבר על גדולתו של הקדוש ברוך הוא בכלל, אה, גדולת אין סוף ברוך הוא. אחרי זה הוא אומר מלכות. זה שני דברים שונים. גדולת אין סוף ברוך הוא זה הגדולה של הקדוש ברוך הוא מצד עצמו, לא קשור עם מלכות. גדולתו היא עצמית, אין סוף, בלי גבול. מלכות זה ההתפשטות שלו. איך שהוא אומר לך הקדוש ברוך הוא, הגדולה של המלוכה, התפשטות מלכות. בזה הגענו למלכות. אומר האלטער רבי שני עניינים. יש את הסובב כל עלמין וממלא כל עלמין. יש לך שהמלכות של הקדוש

13:09 ברוך הוא היא בעולם הזה, היא בעולמות התחתונים. יש את זה בשני אופנים. יש לך שהקדוש ברוך הוא, המלוכה של הקדוש ברוך הוא מתפשטת בכל העולמות. יש את זה באופן של סובב כל עלמין, ויש באופן שממלא כל עלמין, וזה גם כן שני עניינים בגדול, באיך שהקדוש ברוך הוא מתגלה בעולם. סובב כל עלמין זה איך שהקדוש ברוך הוא מתגלה בכל עולם בשווה. ויש את הממלא כל עלמין. הקדוש ברוך הוא מתגלה בכל עולם ועולם לפי עניינו. זה העניין. אז בזה נגיע לעניין המלוכה. בזה נגיע למלוכה. ישנם שני עניינים אם אנחנו מסתכלים בזה בנוגע למלך. מה זה סובב כל עלמין? אני מנסה להסביר בצורה הכי פשוטה כדי שאנחנו נוכל להתבונן בלי כל ההשכלות וריבוי עניינים וסעיפים, באופן הכי פשוט. במה אני מתבונן כשאני חושב פה? ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין. כשמדברים בנוגע למלך, אז יש את היחס של המלך אל העם. ישנם שני עניינים: יש את הרצון למלוכה ויש את המלוכה בפועל. כשמדברים על הרצון של מלוכה, המלך, כשמתגלה אצל המלך הרצון להיות מלך, אז ברצון למלוכה נמצא כל המציאות של המדינה. במדינה יש ריבוי עניינים, יש מדינה, יש, יש אנשים, יש בעלי חיים, יש צבא, יש ארמון, יש בתים, יש ריבוי עניינים. כל מדינה מורכבת מכמה וכמה עניינים, ובכל העניינים האלה מתפשט הרצון של המלך. ובזכות הרצון הזה של המלך אז מגיע כל השפע הזה מהמלך. אבל זה נקרא רצון. במדרגת הרצון אתה לא יכול להגיד שיש משהו יותר גבוה, פחות. כל העניינים קשורים לנקודה אחת, שעל ידי כל העניינים האלה נשלם הרצון למלוכה, וזה נקרא סובב כל עלמין. סובב כל עלמין זה הרצון של הקדוש

15:03 ברוך הוא. כל אשר חפץ ה' עשה. הקדוש ברוך הוא רוצה שיהיה עולם. והקדוש ברוך הוא רוצה שיהיה ד' עולמות, והוא רוצה שיהיה ריבוי עולמות, והוא רוצה שיהיה ספירות ונשמות ומלאכים ונבראים ודומם וצומח וחי ומדבר, כל העניינים. מה אבל הנקודה בכל העניינים? הרצון שלו. וזה בעצם מקור החיים. כל אשר חפץ ה' עשה, הרצון של הקדוש ברוך הוא. זה מה שנותן חיים לכל הנבראים, לכל העולמות. אז זה אבל עניין של סובב כל עלמין. זה נקודה שמשפיעה ומקיפה את כל סדר השתלשלות בשורש. אחרי זה אבל יש את העניין, המלך שהוא מתעסק בפרטים. כשהמלך מצטמצם לראות פרטי המלוכה, ההתעניינות של המלך, המלוכה בפועל, מה שכל אחד יקבל את העניינים המיוחדים שלו. ואז יש כבר סדר השתלשלות. יש את החשובים, פחות חשובים. יש כאלה שמגיע להם יותר, מגיע להם פחות. מה הוא מקבל, כמה הוא מקבל, וזה נקרא ממלא כל עלמין. ההתלבשות הפנימית של המלך בפרטי הנבראים, בפרטי עניינים, שכל אחד יקבל לפי עניינו. אז זה מה שהאלטער רבי אומר פה, שבן אדם צריך להתבונן בגדלות של הקדוש ברוך הוא בכלל במלכותו, שהמלכות של הקדוש ברוך הוא זה בעליונים ותחתונים וכל העניינים. ובזה גופא איך שהוא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין. אה, שכל זה מבטא את גדלות הקדוש ברוך הוא במלכותו באופן הכי נפלא, מקיף את כל סדר השתלשלות וכל אחד בפרט וכולי. והוא מביא את הפסוק "הלא את השמים ואת הארץ אני מלא". זה מה שהאלטער רבי ממשיך, "וכמו שכתוב הלא את השמים ואת הארץ אני מלא". מה הפסוק הזה מדבר? אז הפסוק הזה בעצם בחסידות מובא לפעמים על ממלא ולפעמים על סובב. מצד אחד הלשון מלא משמע ממלא כל עלמין. מצד

17:03 שני אבל אני מלא. אני זה סובב. ורוב המאמרים בדרך כלל "השמים ואת הארץ אני מלא" זה הולך על סובב כל עלמין. כאן אנחנו רואים שהאלטער רבי מביא את זה בלי, הוא מביא את זה בתור פסוק, כאילו הוא גופא, כאילו מה שאתה רוצה. יש בה הכל, בפסוק הזה אתה יכול לפרש גם על ממלא גם על סובב. אז האלטער רבי פה לא מעוניין להיכנס איך בדיוק הפסוק הזה מתפרש. הפסוק אומר "השמים ואת הארץ אני מלא", באיזה אופן הוא מלא? יש אופן של סובב, יש אופן של ממלא. על כל פנים. לפעמים בחסידות מביאים שני פסוקים. "השמים ואת הארץ אני מלא" ו"מלא כל הארץ כבודו". יש מאמרים עם שני פסוקים, אחד זה ממלא, אחד זה סובב. פה האלטער רבי לא, לא נכנס לפרט. כמו שאמרנו, כי כאן הרי האלטער רבי לא מעוניין בעומק הסודות. האלטער רבי מעוניין בעיקר בנקודה הכללית שממנה שבן אדם צריך לעורר את יראת השמיים. צריך לדעת גודל ה' ולדעת שהקדוש ברוך הוא נמצא בכל מקום. זה מצד אחד. זה שלב א'. אחרי זה מגיע האלטער רבי הלאה ואומר שלב ב', הפרט השני בהתבוננות. ומניח עליונים ותחתונים. הקדוש ברוך הוא מניח, שם בצד את כל העולמות העליונים ותחתונים ומייחד מלכותו על עם ישראל בכלל. הקדוש ברוך הוא מתרכז ומייחד מלכותו באופן פנימי, באופן מיוחד, מייחד מלכותו על עם ישראל בכלל ועל כל אחד בפרט. זאת אומרת, כאן מגיע השלב השני בהתבוננות, שהקדוש ברוך הוא שם בצד את כל העולמות ואת כל הנבראים. זאת אומרת, כאילו אומר לא מעניין אותי. למרות שהוא משפיע חיות, הוא מהווה אותם בכל רגע ורגע, באופן של סובב, באופן של ממלא, הכל. אבל יחד עם זה כל זה,

18:50 זה בעצם חיצוניות הרצון. זה לא, זה לא, לא, לא, לא, לא חשוב. מה הוא בוחר? מניח, מייחד מלכותו, איפה הוא שם את עצמו בפנימיות, איפה נוגע לו? מייחד על עם ישראל בכלל. דבר ראשון, הכל זה עם ישראל. אז זה הנקודה שאנחנו צריכים להבין כדי להגיע ליראת השמיים, להגיע לעורר את הקבלת עול, צריכים להבין איך שהקדוש ברוך הוא למרות שהוא מלך על כל סדר השתלשלות, אף על פי כן הקדוש ברוך הוא נוגע דווקא עניין של עם ישראל, על עם ישראל בכלל. זה העניין למה אנחנו אומרים בתפילה בראש השנה ובכל יום בעצם, אה, בראש השנה זה העניין של הכתר של המלכות. אז אנחנו מדברים על הקדוש ברוך הוא בתור מלך ישראל ומלך על כל העולם. ובכל יום אנחנו אומרים בברכות, אומרים ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם. אלוקינו קודם ומלך העולם אחרי זה. זאת אומרת שהעניין העיקרי של הקדוש ברוך הוא זה אלוקינו, שהוא מלך ישראל, זה העניין של עם ישראל בכלל. ואחר כך יש מלך על העולם על ידי ישראל. אבל מה מייחד מלכותו את הקדוש ברוך הוא? מה נוגע לו בפנימיות? העניין של עם ישראל בכלל. והאלטער רבי לא מסתפק עם זה, והאלטער רבי מוסיף: ועל כל אחד בפרט. על כל אחד בפרט. מה האלטער רבי רוצה להגיד עם בפרט? אז יש פה שיחה של הרבי. הרבי, בתשכ"ה היו שיעורי תניא ברדיו, הרב וינברג. והרבי היה לו כוח בזה. ידוע, הרבי היה, זה היה איש שהפיץ את המעיינות, משהו מאוד, זה היה בזמן ההוא, זה היה חידוש נפלא, שיזכה לזכות בכל העולם על הרדיו. קיצור, אז הרבי אז כתב כל ביאורי התניא שיש לנו היום, שיעורים

20:41 מספר התניא זה בגלל הזכות הזאת שהרבי היה מגיה את השיעורים. היה גם כן לפעמים בכפר חב"ד, הרבי היה מדבר על זה. אז בשבת נח, ראש חודש, הרבי דיבר שיחה שלמה כי ברדיו למדו אז פרק מ"א. ואכן הרבי הסביר פרק מ"א ונתן גאנצע שיחה על המילים האלה, על השורות האחרונות האלה. מאוד מאוד מעניין. כי הבן אדם יכול לחשוב שנכון שהקדוש ברוך הוא נוגע לו עם ישראל, אבל יכולים להסתכל על עם ישראל בתור קבוצה. יש עם ישראל. הקדוש ברוך הוא בוחר בעם ישראל. נכון, עם ישראל, רש"י אומר, בראשית בשביל ישראל, כל העולם נברא בשביל ישראל, ולכן הקדוש ברוך הוא נוגע לו העניין של בני ישראל ונוגע לו העבודה של בני ישראל. אבל עם ישראל בתור קבוצה יכול לבוא בן אדם ויגיד בסדר, הקבוצה היא בסדר. אז אם יהיה אחד שהוא לא יהיה, מה זה? זה לא, לא כל כך חשוב. צריכים שעם ישראל בכללות יהיו עובדים את הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא צריך עם. אם יהיה אחד שהוא לא יתנהג כמו שצריך, מה הבעיה? זה עניין פרטי. אז האלטער רבי בא לשלול את זה, וזה מה שהאלטער רבי מוסיף על עם ישראל בכלל ועליו בפרט. זה לא ככה. הקדוש ברוך הוא, העניין זה שהקדוש ברוך הוא נוגע לו במיוחד עם ישראל בכלל, זה לא רק כללות עם ישראל ותורה, הקדוש ברוך הוא נוגע לו כל יהודי ויהודי בפרט. כל יהודי בפרט, התורה ומצווה שלך, הפרט שלך, זה נוגע לקדוש ברוך הוא, כל יהודי בפרט. וממילא ייחוד מלכות זה הקדוש ברוך הוא, אצלו נוגע כל יהודי ויהודי באופן פרטי. ממילא העבודה שלי באופן פרטי מגיעה לקדוש ברוך

22:30 הוא. מאיפה אני לוקח את זה? אומר האלטער רבי: כי חייב אדם לומר בשבילי נברא עולם. האלטער רבי מביא את הראיה מהמשנה. מה כתוב במשנה? המשנה אומרת בסנהדרין שכל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא. יפה? שבן אדם כשהוא מקיים נפש אחת מישראל הוא קיים עולם מלא. המשנה אומרת: לא נברא אדם יחידי. למה הקדוש ברוך הוא ברא אדם הראשון יחידי? כל הנבראים נבראו קבוצות. ריבוי נבראים. מי שנברא יחידי רק אדם הראשון. אפילו לא נברא איש ואישה. נברא לבד ורק אחרי זה הייתה חוה. למה הקדוש ברוך הוא ברא אדם הראשון יחידי? אומרת המשנה כדי שכל בן אדם ובן אדם ידע שהוא יחידי בעולם ובשבילי נברא עולם. כשאנחנו אומרים בשבילי נברא עולם זה לא כמובן הכוונה מהמקום של ישות וגאווה. תראה, יש הרבה שאומרים בשבילי נברא עולם, אבל בשבילי נברא עולם מהמקום של גאווה וישות, אלא מה הכוונה פה בשבילי נברא עולם? מהמקום של האחריות. מהמקום של להבין שאצל הקדוש ברוך הוא נוגעת העבודה שלי וכל העולם, כל העולם נברא בשבילי. זאת אומרת שהעבודה שלי זה מה שפועל בכל סדר השתלשלות. כמו שאדם הראשון כשהוא נברא אז הוא ידע שכל העולם תלוי בו. הוא יתנהג כמו שצריך אז הוא יעשה עלייה בכל הבריאה, ואם הוא יתנהג כמו שלא צריך אז הוא יפעל חורבן בכל הבריאה. וכך היה בפועל. שאדם הראשון נברא והוא לקח את כל הנבראים ואמר: בואו נשתחווה ונכרעה נברכה לפני ה'. אז הנה אדם הראשון פעל עלייה בכל סדר השתלשלות. הוא עשה הכתרת המלכות. כל הנבראים התבטלו לקדוש ברוך הוא ופעל עלייה בכל העולם. לא היה לו על מי לסמוך. הוא לבד. הוא ידע שבו

24:42 תלוי גילוי המלכות. על דרך זה גם כן היה אחרי זה כשהוא לא יכל לשלוט על עצמו ואכל מעץ הדעת אז הוא פעל חורבן בכל סדר השתלשלות. אז זה הנקודה שהקדוש ברוך הוא רוצה ללמד אותנו: נבראתי יחידי, שכל יהודי יחידי. לדעת שבעבודה שלך נוגע כל סדר השתלשלות, בשבילי נברא עולם. והרבי מביא במאמר באתי לגני תש"י שהפשט בשבילי נברא עולם זה גם כן בשבילי נברא ההעלם. מה זה הפשט נברא ההעלם? שכל ההעלם וההסתר שיש בעולם זה הכל בשבילי. זאת אומרת שהכל נברא כדי שאני אברר את זה. אני אזכך את זה, שאני אאיר את העולם. כל יהודי צריך לדעת שהוא יחידי. והרבי בשיחה של תש"ח הרבי אומר שזה היסוד. האלטער רבי מביא פה את המשנה לא בתור ראיה, אלא זה גם תוספת הסברה. דבר אחד אומר עם ישראל בכלל. בא האלטער רבי אומר לא רק עם ישראל בכלל, אלא יש עוד יותר, עולם בפרט, אבל גם עולם בפרט. אתה יכול לחשוב שזה פרט אחד. יש שש מאות אלף וכל אחד הוא פרט. שש מאות אלף פרטים. אז יחסר פרט. אבל יש תשעים ותשע אחוז. יש שש מאות אלף חסר פרט. אבל המשנה אומרת לא. יחידי. אתה לא רק פרט מהכלל, אתה יחידי. זאת אומרת שכל יהודי יש לו עניין שהוא יחידי, שכל העולמות תלויים בבן אדם הזה. זה עניין מיוחד שיש. הקדוש ברוך הוא ניגש לכל יהודי, לא רק בתור חלק מכלל ישראל, לא רק פרט מהכלל, אלא כל יהודי בתור יחידי. וזה הוורט הידוע שהבעל שם טוב אמר שהקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל זה כמו ילד, אבא זקן שלא היה לו ילדים ולעת זקנותו נולד לו ילד בן יחיד.

26:43 והאהבה של הקדוש ברוך הוא לכל יהודי זה כמו האבא הזקן שאוהב את הבן יחיד שלו. אז זה מעלה של בן יחיד. כל יהודי בחינת בן יחיד אצל הקדוש ברוך הוא ובעבודה שלו הוא יכול לפעול עלייה בכל סדר השתלשלות. וחס ושלום גם כן להפך. וזה קשור עם הרמב"ם הידוע. שהרי בהלכות תשובה הרמב"ם הזה, שיהודי צריך לדעת שכל מחשבה, כל דיבור, כל מעשה, אז הוא מכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות ומביא תשועה והצלה, שבמעשה אחד בן אדם יכול להפוך את כל העולם ולהביא את העולם לגאולה השלימה עם משיח צדקנו.