לקוטי אמרים פרק כ״ט - חלק ז׳

00:00 דובר 1 אנחנו ממשיכים פה בתניא בדף לז למעלה, שורה רביעית. ממשיך האלטער רבי הלאה פה בחשבון הנפש. ואומר: ״עוד ישים אל לבו רוב חלומותיו״. אחרי שהאלטער רבי דיבר עד עכשיו, האלטער רבי דיבר שלושה עניינים בחשבון הנפש. העניין הראשון היה קשור עם המהות שהוא נפש, הוא בינוני שעדיין הוא במהותו נפש הבהמית. זה המהות שלו, זה האדם. נקודה שנייה הוא דיבר על העניין של חטאת נעורים. נקודה שלישית הוא דיבר על המורד וחשבונה, מחשבה דיבור ומעשה. עכשיו האלטער רבי מתייחס לעניין של החלומות. עוד ישים אל לבו, עוד דבר שאדם צריך להתבונן ולשים לב, רוב חלומותיו שהם הבל ורעות רוח. לפעמים בן אדם כדי לדעת מה המצב שלו צריך אבן הבוחן. כיוון שמדברים פה על בינוני, הרי במחשבה דיבור ומעשה הבינוני הוא כדבעי למהוי. הרי מדברים פה על בן אדם שהוא עובד את השם והנוהג שלו בעבודת השם זה בשלימות. במחשבה דיבור ומעשה. אז לפעמים קשה למצוא את האבן הבוחן, לדעת מה המצב שלו. על ידי החלומות אנחנו יכולים לראות את המצב האמיתי. והחלום אומר מה קורה בנפש, איפה שהבן אדם נמצא. הרי ידוע שהחלומות קשורים עם הרהורי ליבו. החלומות הולכים אחרי מה שהבן אדם מונח, נמשך. אז לכן דרך החלומות בן אדם יכול לדעת איפה נמצא מצב הנפש שלו. אז לכן בחשבון הנפש, בפרט אצל בינוני, שלפעמים דווקא בגלל שהוא לומד ומתפלל ומקיים את המצוות, קשה לו לדעת איפה נמצא באמת המהות שלו. אז דרך החלומות הוא יכול לשים לב שהוא עדיין לא מזוכך, וזה האלטער רבי מתכוון פה. שעוד ישים אל לבו רוב חלומותיו שהם הבל ורעות רוח. שהחלומות שלו הם מהבחינה הזאת של הבל, חלומות בלי תוכן. ורעות רוח.

02:28 דובר 1 זה כמו שהאלטער רבי דיבר בפרק ו'. רעות רוח זה שבירת הרוח, שזה שובר. תפיסת רוחן, שזה המחשבות שקשורות עם קליפה וסטרא אחרא שרוצה לשבור את הרוח של קדושה. משום שאין נפשו עולה למעלה. למה באמת החלומות הם מגיעים מהמקום הזה? הם חלומות של הבל ורעות רוח, זה בגלל שהנפש לא יכולה לעלות למעלה. כמו שכתוב ״מי יעלה בהר הוי"ה נקי כפיים וגו'״. מי יכול לעלות להר הוי"ה? בן אדם שהוא נקי כפיים ובר לבב. מה זאת אומרת? העניין הזה מוסבר בזוהר שבלילה הנשמה עולה למעלה. כשבן אדם הולך לישון בלילה אז יש את עליית הנשמה. בסדר, מובא לפעמים כאן, האלטער רבי מביא את זה בקיצור. לפעמים זה מוסבר קצת יותר בפרוטרוט. בזוהר זה באריכות, שהנשמה בלילה אז יש פירוט מסוים שהנשמה עולה למעלה. ואז כשהנשמה יוצאת מהגוף בעת הלילה, שזה אחד משישים, או שכתוב הלשון זה לא חס ושלום, זה לא מיתה, אבל יש איזשהו סוג של עליית הנשמה שהנשמה עולה למעלה, ואז תלוי איך היה סדר העבודה שלו, איך היה עבודת השם שלו. אם עבודת השם שלו היה כדבעי למהוי, שהוא למד והתפלל ועבד את הקדוש ברוך הוא במשך היום, אז הנשמה עולה למעלה ונכנסת לגן עדן, ושם הנשמה מקבלת חיים, חיים מחיי החיים מקבלת, את מקבל את חיות בקדושה, טעם של חיות, ועל דרך זה גם כן חלומות של קדושה. ויש כל מיני עניינים שלפעמים גם כן באיזה חלום יכולים לקבל גם כן תשובות על כל מיני שאלות ששואלים ושמפריעים לו. יש כל מיני דברים. כמובן שזה תלוי במדרגות, אבל בכללות העניין זה שהנשמה בלילה כשהיא עולה אז היא נמשכת לשורש של המקום שלה, שזה במקום

04:44 דובר 1 של אלוקות, במקום של גן עדן. אבל כשהיה מחשבות זרות ועבירות ועניינים בלתי רצויים במשך היום, אז כשהנשמה עולה אז המחשבות האלו נדבקים. זה המלאכים שנוצרים מכל מחשבה דיבור מעשה, נוצרים מלאכים שזה כלי רוחני, וזה כאילו מושך את הנשמה לכיוון אחר, לא נותן לה ללכת למקום שהנשמה רוצה ללכת, לגן עדן, ומכניס אותה לחלומות שקשורים עם סטרא אחרא, ושם מגיעים כל מיני חלומות ובלבולים. זה מה שהזוהר אומר: מי יעלה בהר הוי"ה, מתכוון כל לילה. הנשמה כשהיא הולכת לישון אז יש את מי יעלה בהר הוי"ה, הנשמה צריכה לעלות, ואז אומרים מי יעלה בהר הוי"ה, נקי כפיים ובר לבב. זה התנאים כדי לעלות בהר הוי"ה. אבל כשחסר בהווה אז לא נכנסים להר הוי"ה. ואינון סטרין בישין אתיין ומתדבקן ביה. אז מגיעים הסטרא בישין. זאת אומרת הסטרא אחרא, הצד ההיפוך הזה, מלאכים של הצד השני. הם באים ונדבקים לבן אדם ומודיעים ליה בחלמא מילין דעלמא. הם מודיעים לבן אדם, מודיעים לו דברים של העולם וכולי. הם אומרים לו דברים של העולם. זאת אומרת לפעמים לא חלומות. לא מדברים פה על חלומות אסורים, חלומות רעים. מילין דעלמא. לפעמים אפילו דברים, מספרים לו דברים בעולם. אז כאן רואים דבר נפלא, שאפילו חלומות שקשורים עם דברים של החיים, דברים של העולם, דברים שיכולים להיות שיקרה לו. אבל בעניינים הגשמיים, בענייני עלמא, זה גם כן לא עניין של קדושה. זה גם כן מגיע מזה שמכיוון שהוא מונח בעניין עלמא הזה, אז החלומות שלו זה בעניין עלמא הזה. אז זה גם כן לא מגיע ממקום של קדושה, ממקום של הריכוז. זה נקרא מילין דעלמא. חלומות בעניינים גשמיים, בעניין עלמא הזה וכולי וכולי. זימנין, לפעמים דחייכין ביה.

06:58 דובר 1 רק שמראים לו חלומות בענייני עלמא דין, אלא לפעמים עוד יותר גרוע. המלאכים עושים ממנו צחוק, מחייכים, ומחזיין ליה מילי דכדיבו. הוא חולם דברים של שקר. זאת אומרת שהדבר הראשון, האלטער רבי מדבר אפילו על חלומות אמיתיים. לפעמים קורה שאדם חולם בלילה חלומות אמיתיים על דברים של העולם, או שהוא חולם שהולך להרוויח איזה לוטו. הוא חולם שהולך להיות משהו טוב שהולך לקרות בחיים שלו או בחיים של החבר שלו. דברים טובים. יכול להיות שהדברים האלה גם מתקיימים. לא שלא, אבל גם זה, אם זה לא עניינים של קדושה, עניינים של אלוקות, עניינים גשמיים, אז גם זה קשור עם הסטרא אחרא. זה לא מגיע ממקומות של קדושה. יכול להיות גם דברים סתם של העולם. לפעמים אומר שגם מחייכים בו, עושים צחוק מהבן אדם ומראים לו דברים של שקר, מילי דכדיבו וצערא בחלמיה וכולי. לפעמים זה לא סתם שקר, לפעמים זה קשור גם עם צער או מה שנקרא בלשון העולם פחדים. חלומות שהבן אדם מתעורר עם פחד, עם צער, כאילו דברים קשים שקורים לו, שכל זה זה דברים שהסטרא אחרא מביא לבן אדם בגלל שהוא לא היה מונח בענייני קדושה במשך היום. כן, כמו שכתוב בזוהר ויקרא דף ח' עמוד א', עמוד ב', עיין שם באריכות. בזוהר שמה הוא מדבר גם דברים יותר חמורים. תראה, הזוהר שם אומר שלפעמים הם גם כן מראים לו דברים אסורים, וגם כן עד שיכול להיות לפעמים גם כן שהם מביאים אותו לידי טומאה, שזה העניין של טומאת קרי, אבל את זה האלטער רבי לא מביא פה בפשטות מכיוון שהאלטער רבי מדבר פה על בינוני. תראה, אז אצל בינוני כאילו חלומות לא שייך אצלו, ולכן האלטער

08:51 דובר 1 רבי כאן לא מביא את הסוג הזה של חלומות. אבל חלומות שקשורים עם ענייני עלמא דין, חלומות שקשורים עם עניינים של שקר וצער, שזה לא עניינים, ראיות אסורות, אבל זה עניינים שמראה לבן אדם שהוא נמצא במקום לא נכון, לא טוב. אז זה אבן הבוחן. זה מה שהאלטער רבי רוצה להגיד, שכשבן אדם מתבונן ומגיע לראות למי שייך, אז זה אבן הבוחן. זה מראה לו שהמצב שלו זה שזה המקום שהוא נמצא. זאת אומרת שהוא לא קשור לאלוקות כדבעי למהוי, ולכן הנפש שלו נמצא בלאום הזה, ולכן זה מתבטא בזה שבלילה קורים כל הדברים האלה, שאם הוא יהיה מונח בעבודת השם כדבעי למהוי, אז גם החלומות שלו יהיו באופן, בדברים אמיתיים, בדברים של קדושה. הרי כתוב בהיום יום, הרבי מביא, יש בהיום יום, יראה שמה הרבי מביא, נראה לי זה בטבת, ד' טבת. הרבי שמה מביא שהחלומות שמראים לבן אדם בעניין טהרה, בעניין קדושה, זה על ידי זה שבן אדם במשך היום הוא עוסק בטהרה, בלימוד, בשקידה וכולי. יגע בעבודת השם, אז בלילה גם כן החלומות יכול להיות גם כן בעניין קדושה, בעניין טהרה. אז זה מה שהאלטער רבי אומר, שזה עוד הסברה כדי לשים לב על מעמדו ומצבו, שעל ידי זה יפעל את העניין של שבירת הלב, וזה עוד עוד אופן איך להביא את השבירה של הסטרא אחרא. ממשיך האלטער רבי הלאה ואומר: והנה כל מה שיעמיק בעניינים אלו במחשבתו וגם בעיונו בספרים. אז אם בן אדם יתבונן בכל הדברים שאמרנו פה עד עכשיו במחשבתו, הכוונה להתבונן במעמדו ומצבו, כל אחד לפי עניינו, וגם בעיונו בספרים. כן, זה ללמוד מהמאמרים של עבודה

10:44 דובר 1 או ספרים, או ספרים שמבררים את כל העניינים האלה. ספרי מוסר או ספרי חסידות שמדברים על הנושאים האלה. להיות לבו נשבר בקרבו ונבזה בעיניו נמאס בתכלית המיאוס. אז זה יפעל אצל הבן אדם שיהיה אצלו העניין של נבזה בעיניו בתכלית המיאוס. ולמה? הרי בזה, מה המטרה בזה? חס ושלום. הכוונה זה לא לפעול אצל הבן אדם עצבות, יגיעות מה שנקרא, שבירת הרוח. המטרה היא שעל ידי כל ההסברה הזאת אז זה פועל. הרי בזה ממאס ומבזה הסטרא אחרא, זה השבירה של הקליפה. המטרה פה זה לשבור את הלאום הזה, את הקליפה, את החלק, את הגסות שבו, שזה היש ש-ש-שלא נותן לו להתקרב לאלוקות, לא נותן להרגיש את הקדוש ברוך הוא. אז על ידי ההסברה לכל העניינים האלה הוא שובר את הקליפה והסטרא אחרא שבו, ומשפילה לעפר ומורידה מגדולתה וגסות רוחה וגבהותה שמגביה את עצמה על אור קדושת נפש האלוקית להחשיך אורה. מה היסוד פה? כמו שדיברנו כבר בהתחלת העניין כשהאלטער רבי מביא את הזוהר. כן, צריכים מאוד להיזהר בנקודה פה, מאוד קל להתבלבל. המטרה שלנו, המטרה בחסידות בכל ההסברה הזו פה זה לא חס ושלום להביא את הבן אדם לשפלות הרוח, ל-ל-לנמיכות הרוח, נפילה של רוח, כי אז בן אדם לא יכול לעבוד את השם. תראה, אי אפשר, זה לא, זה היפך כל העניין של חסידות. המטרה זה לא לשבור את הבן אדם. המטרה שלנו זה לשבור את הקליפה. זאת אומרת היסוד, ההנחה, וזה צריך להיות ברור. ההנחה היא שיש לי נפש אלוקית, והנפש האלוקית רוצה להרגיש את הקדוש ברוך הוא, לחיות לקדוש ברוך הוא, להתקרב לקדוש ברוך הוא, וזה המהות האמיתית שלי. ועוד

12:47 דובר 1 מעט נראה אחרי כל ההתבוננות, כמו שהאלטער רבי יסביר בפרק ל"א: תראה, יש בקרבי הניצוץ, לעורר את הנשמה. זה המטרה. אנחנו לא מחפשים את ה-, את ה-, את השבירה מצד השבירה. השבירה זה רק אמצעי. כמו שהאלטער רבי הסביר בהתחלת העניין, בסוגיה בר חובב. כל העניין הזה של ההתבוננות והמרירות זה רק אמצעי להוציא את הקליפה, ש-- וזה מה שהוא מביא מהזוהר, יא, "לאנהרא נהורא דנשמתא". אנחנו רוצים לפעול שאור הנשמה יאיר בבן אדם. אבל מה? לפעמים יש מצב שהגוף, הנפש הבהמית, הסטרא אחרא, לא נותן שאור הנשמה יאיר. אבל אני מאמין באמונה שלמה ואני יודע בבירור שבעצם שלי יש בי חלק אלוקה. זה חייב להיות מאוד ברור בהתבוננות. וזאת הסכנה שצריכים מאוד מאוד להיזהר לפעמים כשלומדים את העניינים האלה ואין לנו את הנקודה הזאת ברורה, אז יכולים ליפול לעצבות, ואז איפה הכוונה? אז זה לא הולך וזה לא, זה לא הכיוון, זה לא הנקודה. תראה, תמיד צריך להיות מאוד מאוד ברור שיש את החלק אלוקה ממעל ויש את הנשמה ויש את ניצוץ הנשמה עם שייכות לאלוקות. אלא מה? אני רואה שיש לי טמטום הלב או לפעמים אפילו יש לי טמטום המוח ואני לא מצליח להתעורר, להתחבר לקדוש ברוך הוא. זה אני מבין שזה לא ה-- זה בגלל הקליפה וסטרא אחרא, שזה ה-- כמו שהאלטער רבי אמר, יא, שזה ה-ה-ה-החומריות שמגיעה מצד, מצד הסטרא אחרא שמתלבשת בבן אדם. אז על ידי זה שאדם מתבונן בכל הדברים האלה עד שהוא מגיע למצב של נבזה בעיניו נמאס, יא, כמו שהאלטער רבי אומר, יא, למאוס בחייו ממש, אז העניין הזה של למאוס בחייו ממש זה לא המטרה, יא, של

14:37 דובר 1 למאוס בחייו, להיכנס לשפלות, אלא למאוס בחייו של החיים של הקליפה, חיים של הסטרא אחרא והחיים שהם קשורים עם המצב הזה שהסטרא אחרא מתלבשת עליו. הלמאוס בחייו של האיום הזה, יא, שזה מה שהאלטער רבי אומר פה, שזה מגביה את עצמו. יש לסטרא אחרא כוח שמגביהה את עצמה ונותנת לבן אדם את ההרגשה שכל המציאות פה זה קליפה וסטרא אחרא וישות. צריכים לשבור את הקליפה הזאת, וכששוברים את הקליפה אז מתגלה הניצוץ, מתגלה אור הנשמה, כמו שהאלטער רבי יסביר הלאה בהמשך הפרק, וזה המטרה שלנו בעבודת השם.

15:20 דובר 2 לא כתוב בהלכה שחלומות

15:27 דובר 1 אתה שואל שבהלכה אנחנו מוצאים שחלומות שווא ידברו. הוא שואל שלכאורה מדברים פה בתניא שהחלומות מראים איפה הבן אדם נמצא. בהלכה החלומות אין להם משמעות. על פי ההלכה בן אדם חולם, אין לזה שום משמעות. בהלכה זה שטות. אין לזה. יא, כמו שכתוב ב-ב-ב-בגמרא, ברמב"ם, יא, שאם בן אדם חלם אפילו שחייב כסף לפלוני או שיש הכסף שנמצא בפינה הזאת, זה שייך למישהו אחר, והוא קם באמצע והוא מוצא את הכסף, הוא לא צריך לתת את זה. על פי ההלכה חלומות לא מעלים ולא מורידים. זה לא סותר למה שאומרים פה, כי יש את עניין החלומות מבחינה הלכתית ויש עניין החלומות מבחינה נפשית. זה שני דינים. בהלכה, גדרי ההלכה, חלום אין לו משמעות. הלכה זה עניין שנוגע למעשה. חלומות אין להם שייכות לעולם המעשה. בעולם המעשה אז המעשה מתנהל על פי, אז יש, יש, יש כללי המעשה. חלום לא שייך למעשה, ולכן על פי דין אין, אי אפשר לסמוך על, על חלום. אבל כשמדברים, ונוגע לעניינים של נפש, לא בעניינים של מעשה, עניינים של נפש, לדעת איפה הבן אדם נמצא, אז דווקא החלומות זה אבן הבוחן איפה הנפש נמצאת, ועל זה הרבי מדבר פה. זה שני, שני עניינים שונים. גם מעניין, אצל הרבי, כשמדברים על חלומות, אז זה מעניין אצל הרבי השיטה בעניין של החלומות. בדרך כלל אצל הרבי, אה, חלומות הרבי מאוד שלל. אנשים שכתבו לרבי על חלומות וזה, הרבי מאוד ביטל את זה. חלומות שווא ידברו, שלא יקשיב לזה, זה, זה, זה, זה דברים בטלים. הרבי היה מאוד-- רוב התשובות של הרבי בעניין החלומות תמיד היו בדרך של, של ביטול. לא להתייחס לזה. מצד שני, היו

17:40 דובר 1 לו פעמים יחידות שהרבי כן, אה, התייחס לחלומות ממקום, אה, יותר זה, נתן לזה ערך. בפרט אם החלומות היו קשורים עם הרבי בעצמו. כן, תמיד אם בחלום היה מעורב הרבי בחלום, אז הרבי, זה היה תמיד כרוך עם כל מיני עניינים מיוחדים. ראו במשך השנים, היה פעם, יש באיגרת, יש מכתב שהרבי כתב לאחד מהאנשים בארץ ישראל שהיה מאוד מאוד שמאלני, רחוק מיידישקייט לגמרי, והרבי ביקש ממנו בקשה מסוימת בשביל לפעול למען יהודים. הרבי ביקש ממנו טובה, והרבי כתב לו שהסימן שה-- מה שהוא כותב לו זה, זה נוגע לו, זה החלום שהוא יראה בימים הסמוכים. זה מכתב, איגרת, שעוד מעט יהיה לו איזה חלום ומזה הוא יבין. ככה הרבי כותב. תראה, יש גם בשנים האחרונות ממש, אז, אה, אישה בדולרים שאמרה לרבי שהיא ראתה את הרבי בחלום, והרבי אמר לה על אגוזים. הרבי מסביר לה כל העניין מה זה ברכת השם. הרבי התייחס לזה מאוד ברצינות. זה כמובן, זה סוגים שונים לגמרי, זה עניין אחר, אבל בכללות, כשאומרים סתם חלומות, היחס אצל הרבי היה לא לתת מזה, לא לעשות מזה עניין ולא, לא, לא לפחד מזה וכולי וכולי. לפעמים הרבי היה מורה לאנשים שסבלו מפחדים, אנשים שסבלו מחלומות קשים, כיצד זה, אז הרבי היה נותן הוראות. יש במענות, יש בהוראות של הרבי, לפעמים היה לבדוק את המזוזה תמיד בחדר. לפעמים הרבי כתב לשים מזוזה נוספת. תראה, חוץ מהמזוזה שיש בדלת, שיהיה מזוזה ב-ב-בשידה ליד, בשולחן ליד המיטה, להוסיף עוד מזוזה. כמה פעמים הרבי כתב לשים מזוזה ליד, ליד המיטה, חוץ מהמזוזה שעל הדלת, וזה סגולה לחלומות. היה פעם סיפור שיש, מפי בעל המעשה, סיפור של יהודי, רב,

20:08 דובר 1 רב חשוב שכתב לרבי על הנכדה שלו, על הבת שלו, וחשב שהיה נכדה או בת, אולי בת, שהיה לה חלומות. והרבי כתב לו שישים את המזוזה ליד המיטה. אחרי כמה ימים, שבועות, הוא כתב עוד פעם לרבי שעשו את זה, ולפועל עדיין החלומות ממשיכים. אז הרבי כתב לו, כנראה זה שמוסר לו... אז כך הרבי כתב לו: "כנראה זה שמסר לו את העצה לא מאמין שהעצה הזאת יכולה לעזור". כך הרבי כתב לאבא של הילדה. כנראה זה שמסר... הרבי מסר לו את העצה בשביל הבת, כנראה בדרך היה חסר אמונה, וזה גרם שהברכה, העצה לא פעלה. תתחזק קצת באמונה וזה יקרה. מאוד מעניין התשובה הזאת. זאת אומרת שלא רק המקבל של הברכה צריך להאמין, גם השליח שמעביר את המסר, גם הוא צריך להאמין. זו נקודה חשובה. פה אני, ואני אגיע לעניין החלומות. מה האלטער רבי אומר פה? עד כאן...

21:30 דובר 3 רבו, אה, החלומות של אדמו"ר מוהר"ן[?] בפרק הראשון שאמרנו, כן, שהם אינם נחלים. למה? למה נקראים? כן, למה נקראים החלומות שווא? שהם נחלים.

22:01 דובר 1 זה מה אמר... תודה רבה. נכון. בכלל, אם כבר מדברים על חלומות וחסידות, יש אריכות גדולה במאמרים. סוגיית החלומות זו סוגיה מעניינת. בחסידות יש לזה, יש אריכות גדולה. יש עניין החלומות אצל האלטער רבי. הרבי חזר על זה בתשכ"ד. יש במאמרים של וישב מקץ, שמה מאמרים של חלומות. יש אריכות שלמה בביאור עניין החלומות על פי חסידות. יש גם כן בי"ט כסלו תשכ"ב. המאמר של י"ט כסלו, הרבי מאריך שמה מאוד לבאר את עניין החלומות. שיוצא מהם, בחסידות יוצא שלפעמים החלומות זה גם תיקון לנשמה. האישיות, יש את כל האישיות של המחשבות זרות שממש היום הם עוברים איזשהו תהליך על ידי החלומות שהם עושים, מתקנים אותם דרך החלומות. הם עוברים גם איזה סוג של זיכוך. זה מאוד מעניין כל העניין. בחסידות חלומות זה דבר, דבר שלם. שחלום זה אותיות, חלום זה גם כן מלשון "ותחלימני". כן? תחלימני זה רפואה. להחלים, להחלים זה להתרפא. אז חלום זה סוג של רפואה. כאילו שהנפש על ידי החלומות מתרפאת. יש בזה כמה וכמה עניינים. היום בעולם המודרני מדברים הרבה על חלומות. יש אחד מהדברים שפרויד, פסיכולוגיה מודרנית, עשתה עסק שלם עם עניין החלומות, שזה באמת מתאים עם מה שכתוב פה בתניא, בתניא. כאילו שהנפש מתגלה על ידי החלומות והחלומות מראים כל מיני דברים. אבל באמת זה, איך שלקחו את זה בפסיכולוגיה, זה מוגזם. זאת אומרת, לקחו את זה לכיוון קיצוני ועושים מזה מדי הרבה. צריכים לדעת לשים את זה במקום הנכון. לא להיות עסוק בזה מדי הרבה. בן אדם לא צריך להיות בעל החלומות, צריך להיות עבודה בפועל. לפעמים בשביל החשבון נפש נגיע לדעת עניין

24:32 דובר 1 הזה, אבל בעיקר נישט אין דעם, לא בזה צריך להיות ה... לא, זה מוכרח. לא בזה צריך להיות מונחים. טוב, נכון.