לקוטי אמרים תניא - פרק מ"ו - חלק ח

00:01 דובר 1 אנחנו אוחזים למטה בדף ס"ה, בין שלוש שורות מלמטה. נשארה לנו נקודה אחת מהשיעור הקודם שלא גמרנו להסביר. אז הרבי מדבר פה על העניין של המצוות, על העניין של חיבוק. אז אדמו"ר הזקן מביא, מסביר שהחיבוק זה באיברים. מה העניין של האיברים? יש רמ"ח איברים. זה נגדם, זה העניין של רמ"ח מצוות עשה, של רמ"ח איברים ומוחין. אז זה העניין של החיבוק. לכן הרבי אומר שבדרך כלל החיבוק זה על ידי שלוש בחינות. שזה השלוש בחינות זה הימין והשמאל והאמצע, שזה העניין של חסד ודין ורחמים, שלושה קווים. שזה העניין של תרי דרועין וגופא. שתי הידיים, יד ימין ויד שמאל, והגוף שזה האמצע. שאלנו בשיעור הקודם למה אדמו"ר הזקן מביא כאן שלוש פעמים את שלושת העניינים? למה הוא כותב את זה בכזאת צורה? היה יכול לכתוב רק אחד מהם. למה מביא גם את העניין של ימין, שמאל ואמצע, גם את העניין של חסד דין ורחמים וגם את העניין של תרי דרועין וגופא. אז כאן יש ביאור בר' לוי יצחק, אבא של הרבי, שמביא שזה בגלל שבקדושה, חוץ מזה שיש שלושה קווים, אז גם כן כל אחד ואחד מהשלושה קווים הוא גם כן כלול משלושה קווים. ההתכללות זה באופן שיש שלושה עניינים, שלושה קווים, אבל שלושה גופים באופן שכל אחד גם כן כלול משלושה. שזה העניין. הוא מביא דוגמה שהעניין הזה אנחנו מוצאים בכמה עניינים. דוגמה אחת הוא מביא משופר. דוגמה שנייה הוא מביא מלולב. בשופר אנחנו מוצאים שצריך להיות תקיעות תרועות תקיעות מן התורה. צריך להיות כן באופן שצריך להיות תקיעות תרועות תקיעות מן התורה, וזה גופא צריך לעשות שלוש פעמים. שלוש פעמים שלוש. זה המצווה מן התורה וזה יוצא. זה

02:25 דובר 1 יוצא, מקיימים את המצווה של תקיעת שופר על ידי זה שתוקעים שלוש פעמים שלוש. תקיעות, תרועות, תקיעות, שלוש פעמים. על דרך זה מוצאים את זה גם כן כשנגיע ללולב. בלולב כתוב שצריך להיות שלושה הדסים. השלושה הדסים, אז יש הדס בצד ימין, דומה כמו שאנחנו עושים על פי מנהג חב"ד. כששמים את ההדסים שמים הדס אחד בצד ימין, הדס אחד בצד שמאל והדס אחד שמים באמצע. שזה שלושה קו... הדסים הרי יש בכל הדס גופא יש הרי גם כן שלושה עלים, שזה אחד התנאים שצריך להיות בהדס, צריך להיות שלושה עלים. אז גם כאן אנחנו מוצאים שיש שלוש, שבכל אחד מהם יש גם כן שלוש. אז זה שלוש פעמים שלוש. אז לכן גם כן כאן בעניין שהרבי מדבר, ונגיע לעניין של החיבוק, שהחיבוק זה בשלושה קווים, ימין, שמאל ואמצע, אז אדמו"ר הזקן מביא את זה בשלושה אופנים כדי לרמז את העניין הזה של ההתכללות, שצריך להיות שלושה עניינים ובכל אחד מהשלוש צריך להיות גם שלוש. שזה השלמות בעניין של התכללות. זה ביאור שיש מר' לוי יצחק, זה אבא של הרבי. יש פעם הרבי דיבר מאמר באריכות, הסביר את הנקודה. יש מאמר של הרבי, ד"ה באתי לגני, שהרבי דיבר את ה... הסביר באריכות פעם את הגמרא שמה שהגמרא מספרת, כמובן, במסכת סוכה. במסכת סוכה מביאה סיפור שם שהיה חסיד. מדבר שם על עניין של שמחת בית השואבה. הוא מספר שהיה חסיד, שהיה שם אחד מהגיבורים, שהוא רקד עם שלושה הדסים ורק עם... הוא היה זורק ומקבל. יש שם את הסיפור שהגמרא מספרת שרבי זירא אמר: קא מכסיף לן סבא, שמבייש אותנו. ואחרי זה היה מולו וכל הסיפור שהיה עם העמוד אש. אז הרבי שם הסביר באריכות

04:35 דובר 1 למה המאמר מסביר שהיה. מה זה מגיע שהוא רקד עם הדסים? שלמה הוא אומר שהיה רק שלושה הדסים? אז שם גם כן אנחנו צריכים לעבור על דבר זה, נביא את זה גם כן בשם ר' לוי יצחק. שזה הנקודה של שלוש פעמים, שלוש פעמים שלוש. זה העניין של שלוש של שלוש, שזה העניין של התכללות. זאת אומרת, שם הרבי מגיע להתכללות הקווים, יהיה שלושה קווים, וכל אחד מהשלושה קווים גופא יש לו את העניין של שלוש, ואת זה צריכים לחבר ביחד. לקחת את ההתכללות הכי גדולה בכלל. שלוש שמראה על התכללות. כן, שתיים התכללות, אבל שלוש זה עוד יותר התכללות. שלוש זה עיקר ההתכללות, ורק זה גופא עושים שלוש פעמים שלוש, התכללות של התכללות, וזה גופא. המטרה היא לחבר אותם. זה שם באריכות. רבי, מי שם עוד? סתם, זה שלמים זעיני. זה לא נוגע כאן לפשט התניא, אבל כמה מדברים. לראות שכל הדברים הם מדויקים, מכוונים וכולי. אז הרבי מביא שם. אתם קונים? תשמעו טוב. יש לכם ראש? אני אעשה קצת חשבון. אז תקנו עוד יפה שהרבי מביא בשם ר' לוי יצחק. הוא מספר ש... המילה חיים כתוב בתניא. מסיימים עכשיו, תכף נגיע מתוך התניא, וזה מגיע. הרבי כותב בתניא ומגיע לחיי הצדיק, וחיי הצדיק זה לא חיים גשמיים, זה חיים רוחניים. ומה זה חיי הצדיק? אז הרבי כותב שלושה עניינים. גם כן העניין של שלוש. שחיי הצדיק זה אמונה, יראה ואהבה. פרק כ"ז מאגרת הקודש זה פרק שצריכים ללמוד בימים האלו להתקשר לכל הנקודה. אז הוא כותב שם שחיי הצדיק זה לא חיים גשמיים, אלא חיי הצדיק זה חיים רוחניים, אמונה, יראה ואהבה. שזה השלושה קווים שמדברים פה גם כן. אמונה

06:37 דובר 1 זה לקו האמצעי. אמונה הרי קשור עם כתר. ואילו יראה ואהבה זה קו השמאל וקו הימין, זה שני הקווים. אז אם ככה יוצא ש־ש־שיש כאן שלושה מיני חיים. חיי הצדיק אז זה אמונה, יראה ואהבה. זה שלוש. יש חיים של יראה, חיים של אמונה וחיים של אהבה. כמה זה שלוש פעמים המילה חיים? כמה זה יוצא גימטריה? מי יודע לעשות חשבון? מה? כמה זה שלוש פעמים חיים? חיים זה שישים ושמונה. שלוש פעמים שישים ושמונה.

07:18 דובר 2 כל ה...

07:19 דובר 1 אה? שלוש פעמים שישים ושמונה. כמה זה יוצא?

07:26 דובר 3 מאתיים וארבע.

07:27 דובר 1 מאתיים...

07:28 דובר 3 וארבע.

07:29 דובר 1 מאתיים וארבע.

07:31 דובר 2 שישים ושמונה.

07:32 דובר 1 אה? מאתיים וארבע זה הגימטריה של המילה צדיק. כן, המילה צדיק יוצא מאתיים וארבע. אז ממילא יוצא שזה הפשט. חיי הצדיק זה אמונה, יראה ואהבה. צדיק גימטריה שלוש פעמים חיים. שזה השלושה עניינים, שלושה קווים של אמונה, יראה ואהבה. עכשיו נראה איך מגיעים להדסים. עכשיו חיים זה שישים ושמונה. הדסים, הדס. כמה זה יוצא הדס? הדס זה...

08:11 דובר 3 שישים ותשע.

08:13 דובר 1 הדס. המילה הדס זה שישים ותשע. זאת אומרת זה צדיק ועוד אחד. אה, חיים, חיים ועוד אחד. כן, זה יוצא הדס. כן, זה א' אחד נוסף על חיים, שזה מה שכתוב במדרש. הדסים, הדס. ה' דל"ת סמ"ך. כן. זה מה שכתוב. זה מה שכתוב במגילת אסתר. אסתר היא הדסה. ורואים את בנו הדסים, שהדס הולך על הצדיקים. כך כתוב במדרש. כן, כתוב שהדס גם כן הולך על הצדיק. אז הוא אומר שהדס זה שישים ותשע. שלוש פעמים הדס. כמה זה יוצא?

09:02 דובר 3 טו או סבן.

09:03 דובר 1 טו או סבן. טו או סבן, ת'רי מור. טו או סבן זה הגימטריה של המילה אור. עוז, אור. כן, שזה הבחינה של אור. אז זה מה שהאלטער רבי כותב שמה בתניא. בהמשך האלטער רבי כותב שיש בחינה של השפעה שמגיעה מהצדיק, שזה בחינת אור זרוע. יש בתניא שמה בספר החסידות שהאלטער רבי מסביר שיש שתי השפעות שמגיעות מהצדיק. יש השפעה של חיי הצדיק, אמונה, יראה ואהבה, שזה סוג אחד של השפעה שמגיע מהצדיק, שעל ידי התקשרות לצדיק, על ידי זה שלומדים הדרכים שלו. כן, אמונות, יראות ואהבות. שלומדים את הדרך של הצדיק והולכים בדרכי הצדיק ולוקחים מהצדיק את האמונה, יראה ואהבה, על ידי זה מקבלים חיים מהצדיק. זה אופן אחד. יש גם אופן שני, אומר האלטער רבי. ויש אור, כותב האלטער רבי שמה בסוף פרק כ"ז, שיש אור, השפעה שמשפיע הצדיק, שזו השפעה שמגיעה בדרך אור. אז אור זרוע, שהצדיק על ידי העבודה שהוא עושה אז הוא משפיע בגן עדן. הוא משפיע למעלה, הוא מציל. זה הלשון שמה. הוא מביא אור, ומהאור הזה נהיה אור זרוע, שמשמה נכנסים הרהורי תשובה לבני אדם, שמעורר אצלם את העניין של עבודת השם, שיהיה להם יסודות תשובה. שמזה נהיה ה... כמו שכתוב בחטא"ט תפוח הקדישים, ונעשים יראים את השם ביסודות תשובה, על ידי תלמידות שנעשו עובדי אלוקים על ידי תורות ואהבות. זאת אומרת שזו השפעה בדרך מקיף, זה פנימית. כן, שזה על ידי תורות ואהבות. יש השפעה מקיף, שזה על ידי זה הצדיק נמשך אור, ומהאור הזה נופלים הרהורי תשובה, שפתאום אתה מתעורר ביראת תשובה ויסודות להתחזק, להיות יותר צדיק, יותר טוב, יותר, יותר... שזה מצד זה האור זרוע שהצדיק מכניס.

11:01 דובר 1 אז הוא כותב שזה שני העניינים. הבחינה הזו. כן, אז גם בהדסים יש שלוש. כמו שבהדס יש שלושה עלים, שלוש בחינות, כמו שבחיים יש שלוש בחינות, גם בהדס יש שלוש בחינות, ומזה נהיה העניין של אור, שזו השפעה שהצדיק משפיע לעולם. סתם, זה וורט שהרבי אמר במאמר ארוך של הרבי בתשל"ה. היום הוא דיבר על העניין הזה. פה, אם נגיע לענייננו, אז מה זה? מה לומדים מזה בשבילנו כאן בתניא? שמה שהאלטער רבי אומר פה, שצריך להיות החיבוק. החיבוק זה דווקא על ידי שלושה עניינים. כן, ושלושה קווים. זה גופא האלטער רבי כותב את זה שלוש פעמים. זה להדגיש את העניין הזה של ההתכללות באופן הכי מושלם. שלוש פעמים שלוש. נמשיך הלאה בפנים התניא. עכשיו האלטער רבי מתחיל כאן עניין חדש. עד כאן אנחנו למדנו, אם אנחנו עושים סיכום עד כאן, בעניין שהאלטער רבי מביא כאן את האהבה כעניין של כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם. האלטער רבי דיבר כאן שלוש נקודות. כמו שבמשל הוא דיבר שלוש נקודות, גם בעניין של שלוש נקודות. מה היו שלוש נקודות? נקודה אחת הייתה זה שהמלך בעצמו יורד למקום האשפה כדי להוציא את האיש השוכב באשפה. והנקודה השנייה זה שהוא לוקח אותו ומכניס אותו חדר לפנים מחדר. והנקודה השלישית, ששמה הוא מתאחד איתו בייחוד נפלא וחיבוק ונישוק. על דרך זה גם כן באהבה של הקדוש ברוך הוא עם כנסת ישראל, זה היה שלושה עניינים של יציאת מצרים, מתן תורה והעניין של קיום התורה ומצוות בפועל. יציאת מצרים היה שהקדוש ברוך הוא הוציא אותנו מהזבל, הוציא אותנו מהשפלות, נהיינו עם. אחר כך היה העניין של מתן תורה. מתן תורה זה

12:49 דובר 1 העניין של, מה זה מתן תורה? זה העניין של חדר לפנים מחדר, שהקדוש ברוך הוא לקח אותנו, מתן תורה, והכניס אותנו. ואז נהיה העניין של קיום התורה ומצוות, שבמתן תורה הקדוש ברוך הוא נתן לנו את העניין של תורה ומצוות, שעל ידי קיום התורה ומצוות זה החיבוק ונישוק של רבי בשיאתו, שנהיה על ידי העניין של לעסוק בתורה וקיום המצוות. ממשיך האלטער רבי עכשיו הלאה ואומר, וזהו שאומרים אשר קידשנו במצוותיו. על פי היסוד הזה מסביר האלטער רבי למה אנחנו, כל מצווה שאנחנו אומרים, אז אנחנו אומרים על זה נוסח אשר קידשנו במצוותיו. זה הנוסח שיש בקיום המצוות. אז האלטער רבי יסביר שמהנוסח הזה, שזה הנוסח הפשוט שאנחנו אומרים לפני כל מצווה ומצווה, מהמצוות הכי פשוטות של היום, מתחילת היום. אתה קם בבוקר, אתה אומר אשר קידשנו במצוותיו של שבועה וכילה שדי, ועד למצוות, כל המצוות הכי גדולות של תקיעת שופר וסוכה וכו'. כל אלה מצוות שאומרים את הנוסח אשר קידשנו במצוותיו. אז האלטער רבי יסביר פה את העניין איך שבמילים האלה מרומז כל הנקודה שדיברנו פה, כמים הפנים לפנים. זהו מה שאומרים אשר קידשנו במצוותיו. מהו הדיוק אשר קידשנו במצוותיו? אומר האלטער רבי, כאדם המקדש אישה להיות מיוחדת עמו בייחוד גמור. שמה הגדר של קידושין?

14:17 דובר 4 שקידשנו במצוותיו

14:18 דובר 1 שעה בזה. אשר קידשנו במצוותיו, כאדם המקדש אישה להיות מיוחדת עמו בייחוד גמור. זה מה הגדר של קידושין? מה הגדר של קידושין? גדר של קידושין זה שאדם מקדש את האישה עם המטרה של הקידושין. הבחורים לומדים עכשיו מסכת קידושין. אז כאן, במילים האלה, בשורות האלה שאנחנו הולכים ללמוד עכשיו, זה כל הסוגיה של קידושין. ארבעה עמודים, כל הנקודה של קידושין. הרבי יסביר ויקשר את זה עם העניין של כמה אופנים. מה זה הגדר של קידושין? ומקדש אישה להיות מיוחדת עמו בייחוד גמור. מה המטרה של קידושין? המטרה של קידושין זה שעל ידי הקידושין נהיית אישה שלו, שייחוד גמור. ושיקבלו לשנוא, ואגב ישתמשו בזה ובו צרכה. הרי ידוע על קניגלה גם כן, הבחורים עכשיו למדו את הסוגיה. איך שזה על קניגלה, כל העניין של למה לא מברכים ברכה על קידושין. מובא זה בר"ן, אני יודע מה כתוב בזה. כל העניין של מה הגדר, למה לא? למה אין מצווה? למה אין ברכה מיוחדת על קידושין? כשעושים את הקידושין מתחת לחופה אז אומרים: "ברוך אתה ה' אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על העריות ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות לנו על ידי חופה וקידושין". אומרים ברכה שלמה, שהברכה הזאת זה לא ברכה מיוחדת על קידושין, זה ברכה שכוללת גם את העניין של נישואין. כן, חופה, שמקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין. זאת אומרת הברכה היא לא ברכה מיוחדת על מצוות קידושין, אלא זה ברכה שמלמדים על הנישואין, על מה שהנישואין צריכים להיות על ידי קידושין. אז זה שמוזכר בזה, כל העניין זה שקידושין, מכיוון שקידושין זה לא מצווה בפני עצמה. כל הגדר של מצוות קידושין זה, כן, אין חיוב על העניין של קידושין, ולכן היו צריכים להגיד

16:08 דובר 1 ברכה שקידשנו במצוותיו על מצוות קידושין. כן, למה לא אומרים בנוסח הזה? מכיוון שקידושין זה לא מצווה בפני עצמו, אלא כל הגדר של קידושין זה הכנה לעניין של נישואין. זה הכנה לנישואין. זאת אומרת בן אדם רוצה להינשא, אז בת קול אומרת, אז זה אחד מהחיובים שנהיה במתן תורה, כמו שהרמב"ם כותב, שלפני מתן תורה הסדר היה שהיו הולכים ישר לעניין של הנישואין. מתן תורה חידשה את העניין שההכנה לנישואין צריך להיות קודם קידושין. כיוון שכל הגדר של קידושין זה רק הכנה לעניין של קיום העניין של נישואין. אז לכן אין, ואין. אולי אני מבלבל את זה עם הברכה בעניין הנישואין. למה אין ברכה במיוחד על הנישואין? זה כותב ה... זה כותב הר"ן נראה לי. אני חושב שהוא מדבר על שני דברים, שאומר למה לא מברכים על הנישואין ברכה. הוא כותב שזה בגלל שהכוונה של נישואין זה פריה ורביה. זה, זה הרקע שכותב. כיוון שהמטרה של נישואין זה העניין של פריה ורביה, זה המטרה, ולכן אז זה לא, זה לא עניין בפני עצמו. עכשיו נראה לי שזה מדברים כאן.

17:16 דובר 5 אין בעיה עם זה גם.

17:17 דובר 1 אה?

17:18 דובר 5 פריה ורביה. הרי צריך לברכה פריה ורביה. זה התכלית. One step further.

17:27 דובר 1 Yes, right. משתמשים במינים. אני לא יודע מה זה בניגוד לשם העניינים. יש גם אדמינים יותר טובים. כשנגיע לפרק אז מה אנחנו רואים פה? ונגיע, נחזור לעניין. כשנגיע לקידושין, שקידושין כל הגדר של קידושין זה הכנה והזמנה, שבן אדם מקדש את אשתו כאילו שהוא מזמין אותה. זה הגדר של קידושין, כי הגדר של קידושין זה גדר של הזמנה, שהוא מזמין את האישה או הוא לוקח אותה כדי שהוא יוכל אחר כך להתייחד איתה בייחוד גמור. אז זה הרבי משתמש עם העניין הזה, שאומר שכיצד במצוות עסק עניין של קידוש כוחו. ממש כשישראל מקיים, אין פה איחוד נפש האלוקית העוסקת בתורה ומצוות, נפש החיונית ולבושיהן, באור אין סוף ברוך הוא. אותו דבר זה גם כאן, שה, שה, שעל ידי קיום המצווה נהיה העניין של ייחוד, הנפש מתייחדת, מתאחדת עם הקדוש ברוך הוא בייחוד נפלא. מה שאמרנו פה, אז זה העניין שכיצד במצוות, שזה הקידושין. אבל מה המטרה של הקידושין? המטרה של הקידושין זה שיהיה הנישואין, האיחוד, שזה העניין של המצווה, קיום המצווה עצמה. זאת אומרת לא ברור פה בתניא, אבל כאן המשמעות שהפשט הוא שה... כאילו להגיד שהברכה שאתה עושה לפני המצווה זה כאילו הקידושין שלפני הנישואין. הדרך, כמו שאמרנו קודם, משה אמר למשה. זאת אומרת, אמרנו בהקשר כללי, כשנגיע לתירוץ מצווה, שקודם כול היה מתן תורה. מתן תורה היה כעין קידושין של הקדוש ברוך הוא במתן תורה. כמשל שלקח את הבן אדם ומביא אותו לתוך החדר. אחר כך יש את כל, כל העניין של ייחוד נפלאות. הדרך זה גם כן בעבודת השם, ולהגיע לקיום המצווה. מתן תורה היה עניין של קידושין. מתן תורה היה הרגע

19:18 דובר 1 של מתן תורה, היה עניין של קידושין, שהקדוש ברוך הוא קידש, הזמין, לקח את עם ישראל חדר בפנים חדר, ואחר כך קיום המצווה בפועל זה כבר עניין של נישואין, זה כבר עניין של ייחוד. הדרך זה גם להגיע לנוסח הברכה, שהברכה שאומרים "אשר קידשנו במצוותיו". אז הברכה של המצווה זה העניין של קידושין. אשר קידשנו, זה הברכה שלפני קיום המצווה, זה הזמנה. ואחר כך יש את עצם קיום המצווה, שזה הייחוד נפלא שנעשה כשהוא מקיים את המצווה, שנהיה דבר אחד עם הקדוש ברוך הוא. ולכן המשיל שלמה המלך בשיר השירים ייחוד זה לייחוד חתן וכלה, את דברי כוח השכל, כוח הפה, סודות נישואי הייחוד שנהיה בקיום התורה והמצוות. הרי כל שיר השירים זה משל על העניין של מתן תורה והמטרה של מתן תורה, קיום התורה והמצוות, שזה כל שיר השירים, ושם זה העניין של הייחוד נפלא שנעשה בקידושין, עובר לקיום המצווה. יש שיחה של הרבי בפרק ט' בדיוק השבוע על פרשת שלח שנמצאת בחלק ג', אני חושב השיחה של שלח שם, ויש שם שהרבי מקשר את זה ואת השם של הפרשה, את פרשת הפרשה. אז שם הרבי מביא בשלח חלק ג', הרבי מביא את העניין של העניין של ברכה שעושים לפני המצווה, זה כמו עניין... הרבי מקשר את העניין הזה עם העניין של המרגלים. המרגלים לא היה עניין בפני עצמו. המרגלים היה הכנה. שלח לך אנשים ויתורו. צריך להיות הכנה, לראות את הארץ. אבל אחר כך כניסת ארץ ישראל היה החיזוק. כן. אז מה היא רואה שהרבי מסביר שם? מסביר כל הנקודה של הפרשה, נקודה ספציפית של המרגלים, שלפני שאתה נכנס לארץ ישראל צריך

21:11 דובר 1 קודם כל לעשות את היסוד. להתכונן, לכוון, לדעת מה ואיך. ואז נכנס העניין על דרך זה, כמו שיש בעניין הזה. לדוגמה, כמו בחסידות, הקידושין זה החינוך, ואחר כך מגיע העניין של הנישואין, שזה התכלית. על דרך זה גם מגיע למרגלים, שזה היה בשביל החינוך כדי שאחר כך יכול להתקדם לארץ. אז על דרך זה בעבודה כל אחד ואחד, זה העניין של זכות המצווה והחושך של המצווה והכוונה שלפני המצווה, שלפני שאדם הולך לקיים מצווה הוא צריך קודם כל לדעת הלכות. יש לך את כל המאמר להתבונן מה הכוונה של המצווה, להגיד את הברכה. בעיקר זה הנקודה של זכות המצווה. זה כאילו הקידושין והחינוך, ואחר כך מגיע עצם קיום המצווה, שזה על דרך העניין של נישואין. מעשה וכיוצא בזה. וכן למשל הרבי מביא פה את העניין של שלמה המלך, שהוא משל המשיל את כל העניין של שיר השירים של חסיד ורבי, כי זה המטרה של קיום המצווה. אז יש את הווארט הידוע שהרבי הקודם מביא בליקוטי דיבורים מרבי עזריאל[?]. רבי עזריאל[?] אמר ששלמה המלך היה חסיד. הוא היה כותב את כל שיר השירים עם משל של חסיד ורבי. כן, בסדר. אתה אומר שיר השירים במשל של אישה. אבל אם הוא היה רבי אז היה כותב שיר השירים במשל של חסיד ורבי, כי האמת בהתקשרות של חסיד לרבי זה הרבה יותר נפלא ויותר חזק מכל סוג של התקשרות שלו. אפילו התקשרות מכל סוג של התקשרות של משל בעולם. זה אמר רבי עזריאל קולב[?], רבי קירב[?] סיפר את זה לפרצופים[?]. היה מזה איזה רעש גדול. הרבי אמר פעם, עשו מזה, עשו מזה מעשה. איך אפשר להגיד כזה דבר על שלמה המלך?

22:51 דובר 1 בקיצור, היה שמה בלגן מהעניין הזה. אבל אף על פי כן, אחרי שקרא לו התפלל, אמר את זה. אחרי זה נכנס לליקוטי דיבורים והרבי לא הרשה לפרסם את זה, לעשות מזה פרסומת. הרבי פעם אחת, הרבי הדפיסו את הווארט, והרבי היה מאוד על כך נחת שהדפיסו את זה. הרבי לא רצה שיעשו מזה פרסומת. שאלו את הרבי למה לא, הרי אחרי שהרבי הדפיס את זה בליקוטי דיבורים. בעצם לא שאלו את הרבי. שאלו את הרב טל[?] למה הרבי כל כך היה נגד לפרסם את זה, הרי זה כתוב בליקוטי דיבורים. אז אז אז אז הרב אמר: בליקוטי דיבורים הווארט הזה נמצא, יש כמה מאות עמודים לפני הווארט, יש כמה מאות עמודים אחרי הווארט. אז מי שלומד את הליקוטי דיבורים ומגיע לווארט הזה, אז הוא כבר כלי לשמוע את הווארט. אבל אם אתה לוקח את הווארט הזה לבד ואתה שם את זה בתור שלט, זה צריך זהירות. זהירות מאוד נוגעת בכמה עניינים. לפעמים רוצים להכניס איזו שורה מהשיחה ולעשות מזה. הם צריכים לדעת שצריכים. לפעמים יש אותם שכדי להיות כלי לזה צריכים לראות כמה סעיפים קודם. כמה סעיפים, אפשר להכניס את זה למקום הנכון, אבל על כל פנים הווארט הוא ווארט, והווארט בשביל... על כל פנים, ודאי שגם בתוך הפנים, אם מותר להגיד הווארט הזה, זה ווארט יסודי וצריכים לדעת שההתקשרות הזו, אהבה שצריכה להיות לרבי וחסיד, חסיד לרבי, רבי לחסיד, זה נמצא, אבל בשביל זה צריכים גם כן כלים נפרדים לקלוט אותם. אין אהבה יותר גדולה מזה.