לקוטי אמרים תניא - פרק ל"ט - חלק ב

00:01 אה, שורש הנשמות בגן עדן העליון. בכל זאת, בזוהר היה כתוב. מה שהאלטער רבי מסביר פה, שההבדל בין אהבה ויראה טבעיים ואהבה ויראה שכליים, זה גם כן ההבדל בין עולם הבריאה לעולם היצירה. בעולם הבריאה זה העולם ששם מאירים המוחין של הקדוש ברוך הוא. מה שאין כן בעולם היצירה, שמה מאירים המידות של הקדוש ברוך הוא, ולכן עיקר העבודה בעולם היצירה זה שייך לעניין המידות, ולכן בעיקר שמה זה המקום של המלאכים, שהמלאכים זה עיקר העבודה של אהבה ויראה טבעיים. לכן הם נקראים חיות הקודש. ועל דרך זה היהודים האלה שעובדים את השם מתוך אהבה ויראה טבעית, אז המקום שלהם זה עולם היצירה, כנ"ל, תחתון. מה שאין כן עולם הבריאה, שם מאירים המוחין של הקדוש ברוך הוא, בעיקר בינה, אבל בינה יחד עם כל הג' מוחין מאירים בעולם הבריאה. לכן שמה עיקר העבודה זה באופן של השגה, ולכן זה המקום של הנשמה. עיקר הנשמה זה גם מקום הנשמה. אבל איזה נשמה? הנשמה ששייכת לאהבה ויראה שכליים דווקא. האלטער רבי מביא ראיה מהזוהר. הזוהר אומר שמעבודה ברעותא דלבא נעשה לבוש לנשמה בגן עדן העליון. גן עדן העליון זה עולם הבריאה. איך נעשה לבוש לנשמה בגן עדן העליון? זה על ידי רעותא דלבא. ומה זה רעותא דלבא? רעותא דלבא זה אהבה ויראה שכליים, כמו שהרבי מביא בפרק ג', דיברנו בשיעור הקודם. וממשיכים הלאה. מה הכוונה נעשה לבוש לנשמה? מה פירוש? מה זה העניין הזה של הלבוש? אז זה מוסבר במאמרים של חסידות. האלטער רבי מסביר בתורה אור, וגם במקומות אחרים זה מוסבר, שעל ידי כל מצווה שיהודי עושה, אז נעשה לבוש לנשמה למעלה. ובאיזה אופן הוא עושה את המצווה, לפי אופן זה נעשה הלבוש לאיזו דרגה. אבל בכללות, כל פעולה שיהודי עושה בתור מצווה גורמת לעניין של לבושים.

02:30 האלטער רבי מסביר מה העניין של הלבושים האלה. אז האלטער רבי מסביר. בקיצור, הנקודה זה ככה: כדי שהנשמה תוכל ליהנות מזיו השכינה, אז צריכה לבושים. הנשמה, עם כל המעלות שלה, אבל הנשמה הרי היא נברא. הנשמה אתבריאת. כשהנשמה ירדה לבריאה אז הנשמה נהייתה נברא. למרות שבעצם חלק אלוקה זה בעצם, אבל בגלוי, כשהנשמה נמצאת בעולם, אפילו בגן עדן, היא באופן של נברא, עולם הבריאה. אז הנשמה שמה היא באופן של בריאה, וממילא היא לא יכולה להשיג אלוקות כמו שהוא, כי היא תתבטל, יהיה ביטול במציאות. אז צריך להיות איזשהו לבוש כדי לחבר בין הנשמה והזיו השכינה. מה פירוש לבוש? אומר האלטער רבי, מביא על זה משל. כמו שמסתכלים דרך זכוכית. יש כזה דבר שלפעמים יש נר מאוד חזק או שמש ורוצים לראות, אז שמים משהו חשוך, כמו משקפיים. יש משקפי שמש, או לפעמים יש כל מיני כלים כאלה שחשוכים כשרוצים להסתכל בשמש. יש כזה דבר, כשיש איזה אנשים שרוצים להסתכל בשמש, אז צריכים לשים משהו שיהיה כהה, חשוך, כדי שהראייה שלו לא תתבלבל. אז זאת אומרת, הכלי, הדבר הזה, זה עוזר שיוכל להיות הסתכלות בלי, בלי, בלי להתבלבל, בלי להתבטל. על דרך זה גם כן, כדי שהנשמה תוכל להתחבר עם זיו השכינה באופן שהיא לא תתבטל, זה נעשה על ידי הלבוש הזה. הלבוש הזה היא מקבלת על ידי תורה ומצוות. למה? כי מצווה הרי יש בזה חיבור גם של בריאה ואלוקות. הרי מצווה, מצד אחד, מצווה זה מעשה שקשור עם העולם. מצד שני, זה רצון אלוקים שנמצא כאן. אז על ידי המצווה נעשה הלבוש. זה מה שגורם את הלבוש הזה שיכול לחבר.

04:37 אז זה, אז זה היה אומר שכשבן אדם עושה מצווה ברעותא דלבא. זאת אומרת, לא רק עושה את המצווה, אלא עושה את המצווה עם העניין של רעותא דלבא. כמו שהרבי מסביר פה, מה פירוש רעותא דלבא? זה אהבה ויראה שמגיעים על ידי בינה. אז הלבוש זה לגן עדן העליון, לעולם הבריאה. טוב, אז אני אמשיך. האלטער רבי הלאה. עמוד ב', שורה שלישית, גן עדן. אחרי המילה... אומר האלטער רבי עכשיו: אך היינו דווקא נשמות ממש. אומר האלטער רבי, זה מה שאנחנו אומרים עכשיו, שהנשמות הצדיקים נמצאים, ואיפה נמצאים? בעולם הבריאה ובגן עדן העליון. אומר האלטער רבי, זה דווקא נשמות ממש. מה הפירוש נשמות ממש? הוא מתכוון נשמות ממש לשלול את העניין של נפש ורוח. דווקא במדרגת הנשמה. יש נפש, יש רוח ויש נשמה. מה שאומרים שנשמות הצדיקים נמצאים בגן עדן העליון, הכוונה דווקא למדרגת הנשמה של הצדיק. זה מה שעולה לגן עדן העליון, שהן בחינת מוחין דגדלות אין סוף ברוך הוא. כי העניין של נשמה ועבודה, עבודה מצד בחינת הנשמה, זה עבודה באופן של מוחין דגדלות. מה שקרה, מה שאמרנו קודם. אהבה ויראה שכליים, כל זה העניין של מוחין דגדלות. עוד מעט נסביר איך זה בפרטי. כן, אבל בחינת הרוח של הצדיקים, המדרגה של רוח אפילו של הצדיק. אז החלק נשמה של הצדיק, שזה קשור עם אהבה ויראה שכליים, זה עולה לגן עדן העליון, וזה המקום שלו בגן עדן. אבל בחינת הרוח של הצדיק נמצא בעולם היצירה, בגן עדן תחתון. אבל בחינת הרוח של הצדיקים, כמו נפש ורוח גם כן, וכן שאר כל

06:47 ונשמות ישראל שעבודתן בדחילו ורחימו טבעיים, וכלל ישראל באהבה ויראה טבעיים, לא צדיקים, אין עולין לשם. הם לא נמצאים בגן עדן עליון. זאת אומרת, למרות שאמרנו קודם שגן עדן עליון, עולם הבריאה, זה מדרגת הנשמות, אז האלטער רבי מסביר שהכוונה זה רק נשמה, לא נפש ורוח. ובנשמה גופא רק נשמה של צדיק שעבד את השם באופן של מוחין דגדלות. אבל כל נשמות ישראל שעובדים את השם באהבה ויראה טבעיים, הם לא עולים לגן עדן הבריאה. אין עולין לשם. רק בשבת וראש חודש לבד, בזמנים מיוחדים, שאז כל הנשמות עולים לגן עדן עליון. אפילו נפש של כלל ישראל, אפילו אלו שעבדו את השם באהבה ויראה טבעיים. אז יש זמנים מיוחדים בעת רצון, שאז הם עולים גם כן לעולם הבריאה, למדרגה של שבת. אבל זה רק בזמנים מיוחדים, רק בשעה זו לבד, דרך העמוד שמגן עדן התחתון לגן עדן עליון. הם עולים לשמה דרך עמוד שעולה מגן עדן התחתון לעליון. זאת אומרת, יש איזה עניין של עמוד בין גן עדן התחתון לגן עדן עליון. יש איזה עניין שנקרא בלשון הקבלה, בלשון הזה, עמוד. יש איזה עמוד. עוד מעט נסביר מה זה עמוד. יש עמוד בין גן עדן התחתון לגן עדן עליון. ודרך העמוד הזה הנשמות עולים בזמנים מיוחדים כמו בשבת וראש חודש, שאז עולים לגן עדן העליון כל הנשמות. שהוא עולם הבריאה, הנקרא גן עדן העליון. אז הם עולים לעולם הבריאה שנקרא גן עדן העליון, להתענג על ה' וליהנות מזיו השכינה. כדי לקבל טעם מהקדוש ברוך הוא וליהנות מזיו השכינה. מה האלטער רבי מסביר פה? יש כאן כמה דברים שצריכים להסביר. דבר ראשון, בכלל ל־ל־למה? למה? למה הנשמות יש

08:50 להם? למה יש כזה דבר שבזמנים מיוחדים כל הנשמות עולים לגן עדן העליון? אז זה האלטער רבי בעצמו מקשה והוא יסביר עוד מעט. השאלה הזאת האלטער רבי בעצמו מתייחס. למה? אבל השאלה שלפני השאלה הזאת זה בכלל מה האלטער רבי רוצה להגיד פה עם זה? מה האלטער רבי רוצה להגיד פה עם זה? מה זה מגיע לכאן להסביר שיש זמנים מיוחדים שהנשמות יכולים לעלות מגן עדן התחתון לגן עדן העליון? ובאיזה אופן אומר שזה דרך עמוד? מה זה מגיע כאן שזה דרך עמוד? האלטער רבי מגיע לכאן. כאן זה לא ספר של... זה לא, זה פה, זה לא קבלה. זה לא ספר של... כאן זה ספר התניא, שהאלטער רבי בא להסביר לנו את עבודת השם. מה זה מגיע לעבודת השם כל העניין הזה? אז הרבי מסביר ככה. האלטער רבי הרי בא, עוד פעם, הכל חוזרים לנקודה שהאלטער רבי בא להסביר פה בעבודת השם את העניין של עובדי ה' שעובדים את הקדוש ברוך הוא על פי טבע, ויש אלו שעובדים את השם באופן של, של עצמו על פי שכל. אז האלטער רבי רוצה להגיד לנו דבר ראשון, כי הרי כשלומדים את התניא אז ההבדל ביניהם הבדל מן הקצה לקצה. לפי מה שהסברנו עד עכשיו יוצא שההבדל בין שתי הנשמות זה מן הקצה לקצה. עד כדי כך זה הריחוק כזה, כמו הריחוק שיש בין בן אדם לבהמה. בהמה, עד כמה שהבהמה תזדכך, היא לא תהפוך לבן אדם. בהמה תישאר בהמה. זאת אומרת שהריחוק בין אדם לבהמה זה מן הקצה לקצה. ועל דרך זה הריחוק בין נשמות למלאכים זה מן הקצה לקצה. ובמילא לכאורה, אין אפשרות. זה הנשמות האלו

10:32 שעובדים את השם באהבה ויראה טבעיים. אז זהו, אז, אז ככה אין להם דרך. אז האלטער רבי רוצה להדגיש פה שלא. שגם שבעצם כל הנשמות יש להם שייכות. ובזה האלטער רבי רוצה לתת לנו כאן הסבר שבעצם אפשר להתעלות. אפילו בן אדם שהוא עובד את השם באופן של אהבה ויראה טבעיים. בהמה לא יכולה להיות בן אדם. נכון? מלאך לא יכול להיות נשמה אפילו מצד... אבל יהודי שעובד את השם באופן של אהבה ויראה טבעיים כן יכול להתעלות. אפשרי. י־י־יש אפשרות להתעלות מגן עדן התחתון לגן עדן העליון. כמו שאנחנו רואים שיש זמנים שכל הנשמות עולים לגן עדן העליון. אז סימן שהדבר הזה בעצם אפשרי. זאת אומרת שבעצם מזה אנחנו לומדים שבעצם יש שייכות לכל הנשמות. יש להם שייכות לעניין של, של גן עדן העליון. רק מה? תלוי בעבודה שלך. כמובן שזה לא בקלות. אבל העניין שייך. אז זה דבר ראשון נותן לנו האלטער רבי כאן לראות שאפשרית עלייה מגן עדן התחתון לגן עדן העליון. ובמילא זאת אומרת בעבודה שגם בן אדם שאצלו העבודה עד עכשיו היה באהבה ויראה טבעיים, הוא יכול להתחיל גם כן להגיע לדרגה של אהבה ויראה שכליים. שייך לכל אחד ואחד. אפילו אחד שעכשיו היה פולישער חסיד יכול להפוך לחב"ד חסיד. זה העניין של אהבה ויראה טבעיים עם אהבה ויראה שכליים. זאת אומרת מתחיל לראות חסידות, יתחיל להתייגע. אבל מצד שני האלטער רבי מוסיף כאן איך עולים? על ידי העמוד. הפרט הזה שהעלייה זה על ידי העמוד נוגע גם כן. מה נוגע? איך עולים? האלטער רבי יכול להגיד סתם שיש עניין שעולים. למה האלטער רבי אומר שהעלייה זה דרך העמוד? כי האלטער רבי בא להסביר לנו שגם כן

12:25 האופן, העלייה נוגע להבנת העניין, כי איך באמת, איך באמת בן אדם שהוא שייך לדרגה של בי"ע הופך להיות בן אדם? איך מחג"ת לחב"ד? איך מנשמה מה אני יכול להיות נשמה? העניין של עמוד פירושו ביטול. בחסידות מוסבר מה העניין של העמוד, מה התפקיד הזה של העמוד שיש בין גן עדן התחתון לגן עדן העליון. בכלל, מה הגדר של עמוד? העניין של העמוד זה, זה מהפירוש, הפירוש הפשוט של עמוד, איך שזה מובן על פי, על פי הזוהר. העניין של העמוד זה מדרגות שעולים. יש כזה דבר, ואני לא יודע, לדוגמה, כאן זה קצת דוגמה, זה פה בבניין של הגבורות זה לא בדיוק, כן. שיש מדרגות שאתה, שאתה נמצא במקום סגור, כאילו בחדר, אתה לא רואה את המדרגות. אז יש את הקומה הראשונה, יש קומה אחת, ואחרי זה אתה נכנס לתוך איזה עמוד, כאילו מבחוץ זה נראה כמו עמוד ומקום סגור, ואתה עולה. ויש כאלה גם כן שאין להם אפילו מדרגות. יש לפעמים כזה סוג עלייה שאתה עולה באופן כזה שאין אפילו מדרגות. בעולם שלנו היום זה כמו זה. הכי קל זה להבין את זה כמו, כמו אסנסור. איך אומרים Elevator? מעלית. גם מעלית. יש לפעמים מעליות שאתה לא מרגיש. יש מעליות מאוד— לא כמו כאן, המעליות כאן מרגישים טוב, אבל יש מעליות מאוד מודרניות שאדם אפילו לא מרגיש שזה נוסע, כאילו הוא נכנס, נסגר, פתאום הוא הגיע. עשר קומות תוך שנייה יש, יש, או אפילו חמישים קומות. יש בניינים גבוהים שתוך אחד שניים אתה כבר נמצא, ואתה לא יכול להאמין איך אתה הגעת כך מהר. כזה קומה גבוהה, זה מעלית. אבל בזוהר מדברים על עמוד. זאת אומרת היה

14:19 כזה סוג של מדרגות שאין אפילו מדרגות, אלא בן אדם עולה והוא יכול להיות כמו כבש, כן, כאילו שהוא לא מרגיש שהוא עולה. כן, הוא רק מסתובב, מסתובב, מסתובב, מסתובב, עושה סיבובים, סיבובים, ואז פתאום הוא מסתכל. הוא נמצא בקומה יותר גבוהה. כן, אז זה הגדר של עמוד שהזוהר משתמש עם זה בתור משל. כמובן שאין מדרגות מגן עדן התחתון לגן עדן העליון ואין אפילו אסנסור. אין שום דבר כזה, זה רק המשל. מה המשל? אבל מה התוכן? התוכן הוא שהעמוד פירושו זה מצב כזה שאתה יצאת מהציור הקודם ולא הגעת עדיין לציור הבא. עניין של ביטול הציור. יש כאן התבטלות. הוא לא כאן ולא שם. נקודה של אין. כן, הוא לא בציור של תחתון. הוא יצא מהתחתון. בעליון עדיין גם לא הגיע. אז המצב, מצב של, מצב של אין. זה על דרך כמו שמובא בחסידות, העניין של רב זירא שהוא צם ארבעים תעניות כדי לשכוח תלמוד בבלי ולהגיע לתלמוד ירושלמי. אז יש שלב של אין, שלב שהוא מבטל את הציור הקודם. הוא שכח תלמוד בבלי. עדיין הוא לא תופס תלמוד ירושלמי, אז הוא לא כאן ולא שם. אבל דווקא הביטול הזה, זה הכלי שעושה אותו להגיע לעליון. כל זמן שהוא עדיין היה קשור לציור הקודם, הוא לא היה אפשרי. היה דבוק שם והיה לו טוב שמה. כל זמן שעדיין דבוק עם תלמוד בבלי, אז הראש שלו עוד ראש של בבלי, אז הוא לא קולט את התלמוד ירושלמי. ביטול הציור הזה, תנועת הביטול שיש כאן, שדווקא זה עושה אותו כלי לאור העליון. על דרך זה גם כן יש מגן עדן התחתון לגן עדן העליון. כדי שהוא יהיה כלי לגן עדן העליון חייב

16:04 להיות ביטול הציור. ובזה גופיה ישנם שני ביטולים. בחסידות מוסבר, האלטער רבי לא נכנס לזה, אבל בחסידות מוסבר שישנם שני דברים כדי לפעול את הביטול. יש נהר דינור בין גן עדן אחד לשני. הנשמה צריכה לעבור טבילת אש. נהר דינור, נהר דינור זה אש ש-ש-שרוחני כמובן, ששורף, שמכלה את כל הציור הקודם. זה עניין של מירוקים. זה סור מרע כזה לבטל את הציור. אחרי זה עמוד. העמוד זה, זה לא מצד ה..., זה לא, זה לא באופן של היפך. עמוד זה שיש גילוי אור נעלה ביותר. זאת אומרת, יש שני אופנים של ביטול. ביטול מצד השלילה של המציאות הקודמת, וביטול מצד גילוי אור נעלה שגורם לבן אדם ביטול. כמו בן אדם ששומע אסכולה חדשה והוא ברגע הראשון הוא מתבלבל כי אף פעם לא חשב כזה. הוא רק מתבלבל, ורק אחרי זה מתחיל לתפוס על מה מדובר. אז זה עמוד. איך שיהיה העניין, כן, אבל הנקודה כאן שהעמוד זה, זה עניין של הפשטה. ביטול הציור שהנשמה עושה, שזה גורם אותה, עושה אותה כלי לקבל את הגילוי החדש, את האור החדש. אז זה היסוד שהרב בא להסביר כאן. שמצד אחד אדמו"ר הזקן מאפשר לבן אדם שעבד את השם באהבה ויראה טבעיים, יש לו אפשרות להתעלות לאהבה ויראה שכלית. אבל איך זה? כן, איך אפשר לעשות את זה? הרי בציור שלו היא חיים ודבר שני הפכים. אז צריך להיות ביטול. עניין של עמוד, שזה עניין של התבטלות. שעל ידי ההתבטלות הזאת הוא יכול להגיע להדרגה. צריך לבטל את הציור הקודם ואז הוא יכול להתעלות לציור החדש. להגיע ל-ל-לעניין של, של, של אהבה ויראה שכלית. זה סיפור עם המגיד ממזריטש. על דרך זה סיפור עם המגיד ממזריטש, שהיה פעם

17:48 יהודי שהיה גביר מאוד גדול, ואז הוא נהיה חסיד. הוא היה מתנגד בהתחלה, ואחרי זה נהיה חסיד. כשנהיה חסיד הוא איבד, איבד את הכסף. אז הוא הגיע למגיד לבכות. מה זאת אומרת? בגלל שנהייתי חסיד אני צריך להיות...? יש איזה עניין של להיות חסיד, צריכים להיות עני ואביון? מה? מה? מה הקשר? למה הייתי צריך להפסיד את הכסף בדיוק בגלל שנהייתי חסיד? אז המגיד הסביר לו שכתוב בגמרא שהרוצה להחכים ידרים, וכתוב שם: הרוצה... בקיצור, העשירות קשורה מצד צפון וחכמה קשורה מצד דרום. הרוצה להעשיר יצפין ולהחכים ידרים. סימנך: שולחן בצפון ומנורה בדרום. אז ממילא יוצא שזה שני קצוות. אז אם אתה, כל זמן שלא היית חסיד, אז היית בקו אחד, היה לך עשירות. עברת לקו החכמה. זאת אומרת, נהיית חסיד. התחלת ללמוד חסידות. אז ממילא זה קו אחר. זה צד שמאל, צד ימין, אחד. אז אמר: אז זאת אומרת ככה שאי אפשר להיות חסיד ושיהיה לך גם כסף, גם אי אפשר. אז הוא אמר לו: יש, יש עצה. העצה זה ביטול. כשהם נמצאים בביטול, אז ביטול זה למעלה מקצוות. מתי שאתה עדיין באיזה ציור, אז ימין ושמאל הם הפכים, עשירות וחכמה הפכים. אבל כשאתה תהיה בביטול, אז הביטול אפשר להיות בשני מקומות, שני אופנים. אז ממילא מצד הביטול אפשר להיות גם כאן וגם שם ולקבל שני הדברים. זאת אומרת שהביטול הוא הכלי שעושה את הבן אדם. וזה בחיים. בחיים, סתם אמרתי את הסיפור הזה. זה לא כל כך שייך לעניין, אבל הנקודה כאן זה שהביטול הזה עושה את הביטול שיכול להגיע מגן עדן תחתון לגן עדן עליון. אהמ. יא. ממשיך אדמו"ר הזקן ואומר:

19:54 כי אין הנאה ותענוג בשכל נברא אלא במה שמשכיל ומבין ויודע ומשיג בשכלו ובבינתו מה שאפשר לו להבין ולהשיג מאור אין סוף ברוך הוא, על ידי חכמתו ובינתו יתברך המאירות שם בעולם הבריאה. כי התענוג האמיתי שיש לנשמה זה מהעניין של השגה. אז גן עדן הוא מקום של תענוג. ממה זה התענוג? התענוג זה מהשגה באלוקות שהיא משיגה, אז נהיה מזה העניין של תענוג. זה מה שמבואר בחסידות שהעניין של שכל זה בינה. תענוג קשור עם בינה דווקא, התגלות עתיק בבינה. ודווקא בבינה, שהעניין של הבנה והשגה זה מה שגורם לתענוג. לכן דווקא העניין של השגה באלוקות שהנשמה משיגה מאור אין סוף שמאיר בעולם הבריאה, זה התענוג של הנשמה וזה העניין של גן עדן העליון.