לקוטי אמרים תניא - פרק ל"ז - חלק ו

00:01 שורה המתחלת היא "על ידי קליפת נוגה", והמילה "ונמצא". בקיצור, לעשות סיכום, הרי מדובר כאן, הרי בפרק הזה אדמו"ר הזקן מסביר איך שהגילוי של משיח, העניין של ימות המשיח ותחיית המתים, איך זה מגיע בתור פירות מכל העבודה שלנו, מעשינו ועבודתנו במשך זמן הגלות. העניין של שכר מצווה מצווה, שהשכר מצווה, שזה הגילוי של ימות המשיח ותחיית המתים, שאז יהיה התגלות הקדוש ברוך הוא באופן שיהיה התגלות עצמו כאן למטה בעולם הזה, אז זה הכל תלוי במעשינו ובעבודתנו בזמן הגלות. כי למה? כי במעשינו ובעבודתנו בזמן הגלות היהודי עושה את הפעולה של לקשר ולחבר בין ענייני עולם הזה שמקבלים השפעה מקליפה, עניינים של תחתונים, והוא עושה מזה. הוא גואל את זה. הוא מוציא את זה מהקליפה ומקשר את זה עם רצון עליון, עם רצון עצמו על ידי המצווה. אז על ידי זה הוא פועל את החיבור בין העולם עם אלוקות, וכל אריכות הביאור של אדמו"ר הזקן זה איך פועלים את זה בפרטי. הרי המטרה סוף כל סוף הרי זה שכשמשיח יבוא, יהיה בכל העולם העניין של דירה בתחתונים. אז השאלה היא איך על ידי המצוות שיהודי עושה, שזה רק חלק מהעולם וחלק מאוד קטן של העולם, בשביל זה אנחנו מקיימים מצוות. איך על ידי זה פועלים את העלייה של כל העולם, שיהיה כל העולם דירה בתחתונים? אז אדמו"ר הזקן התחיל בסדר מסודר. התחיל. קודם הוא הסביר בכלל הפעולה של כל מצווה, החפץ של המצווה, שלוקחים בו גשמי מהעולם. אחר כך הוא דיבר על הנפש הבהמית שמשתתפת ומכניסה כוחות במצווה, ואחר כך הוא דיבר גם כן על האוכל והשתייה שהבן אדם אוכל, ועל ידי האוכל הזה נהיה לו כוח בנפש

02:05 הבהמית, ואז הוא לוקח את הכוחות האלה ושם את זה בקדושה. אז גם האוכל והשתייה מתעלה. כן, וכך אדמו"ר הזקן התחיל ואמר ככה, שכל בני ישראל יקיימו, כל בני ישראל יקיימו כל אחד ואחד תרי"ג מצוות. כן, תרי"ג מצוות. וכשכל בני ישראל יקיימו כולם ביחד את העניין של תרי"ג מצוות, אז על ידי זה כל אחד ואחד יעשה את החלק שלו בקיום המצוות. אז על ידי זה הוא יפעל גם כן בכללות העולם. אדמו"ר הזקן הסביר שבמצוות יש בכללות שני סוגים של מצוות. "סור מרע ועשה טוב", שס"ה לא תעשה ורמ"ח עשה, והעניין שלהם. אז אדמו"ר הזקן הסביר שהעניין של שס"ה לא תעשה זה כדי להוציא את היניקה של החיות מהקליפה, מהשס"ה גידים של הקליפה. העניין של מצוות עשה זה להמשיך אלוקות, וזה שני הדברים שצריכים לעשות כדי לעשות את הדירה בתחתונים. צריך לעשות שתי פעולות. פעולה אחת זה להוציא את הלכלוך, להוציא את הרע, לשמור שלא יהיה יניקה לעולם הזה. מצד שני, אחרי זה צריך להיות גם כן עניין של למשוך את האור, שזה פועלים על ידי המצווה. אז על ידי כל הפעולות האלה פועלים את העניין של דירה בתחתונים, וכשכל בני ישראל ביחד כולם יקיימו את התרי"ג מצוות. אז זה אחרי כל הגלגולים וכל הדורות שהנשמות יורדים לעולם דור אחרי דור, כמו שכתוב בכתבי האריז"ל, אדמו"ר הזקן מביא מכאן כמה פעמים שהנשמה צריכה לרדת לעולם כמה וכמה פעמים כדי לתקן את התרי"ג מצוות. אז על ידי שכל נשמות ישראל יגמרו לקיים את כל התרי"ג מצוות, על ידי זה הם יעשו שיתבטל כל החיות של העולם הזה על ידי שמירת שס"ה לא תעשה, ושיתגלה האור האלוקי

04:00 שקשור עם המצוות עשה. אז על ידי זה יהיה העניין של דירה בתחתונים. זה מה שאמרנו עכשיו, שיהיה מציאות של תחתונים, שיהיה לו יתברך דירה בתחתונים, ורוח הטומאה אעביר מן הארץ, ושיתבטל לגמרי כל המציאות של החיות של הקליפה, שעכשיו הם בכבדות של קליפת נוגה. אבל כשקליפת נוגה תתעלה לקדושה על ידי קיום המצוות, אז יהיה העניין של התגלות אלוקות בעולם, שכל העולם, אפילו אומות העולם, אז יימלא כבוד ה' את כל הארץ, יראו את הכבוד של הקדוש ברוך הוא. ועל זה בני ישראל אומרים עוד יותר, עין בעין יראו, שלא רק יראו את הכבוד שלו, אלא יהיה ראיית העין והצפייה של הקדוש ברוך הוא. וכל זה נעשה על ידי תרי"ג מצוות. עכשיו תראה, ובא וממשיך הלאה כאן דף חמש בשורה החמישית, וממשיך, מסביר איך הפעולות של תרי"ג מצוות שהנשמות עושים יעשה גם כן את העלייה של כל העולם. כי הרי הפעולות של תרי"ג מצוות שיהודים עושים, זה פועל עלייה של הנפש והגוף של כל היהודים, של כל עם ישראל. איך זה שעל ידי שכל היהודים עושים תרי"ג מצוות, על ידי זה פועלים את הזיכוך של הנפש הבהמית שלהם? איך זה פועל גם כן בכל העולם? ממשיך הלאה כאן דף חמש בשורה החמישית ואומר כך: "ונמצא כי כל תכלית של ימות המשיח ותחיית המתים". תראה, בכאן עושה סיכום של העניין וגם מוסיף עוד נקודה שהוא לא הסביר עד עכשיו. "ונמצא כי כל תכלית של ימות המשיח ותחיית המתים", שזה יוצא שכל הגילוי והעניין והתכלית, שזה העניין של ימות המשיח, תחיית המתים, שהוא מה יקרה בימות המשיח, תחיית המתים, גילוי כבודו ואלוקותו יתברך. יהיה אז הגילוי של הכבוד והאלוקות של הקדוש ברוך

05:49 הוא יתגלה בעולם. ויש כאן את שתי הלשונות, כבודו ואלקותו. כבודו זה בקשר לאור שראינו, שאמרנו, "וימלא כבוד כל הארץ". נגיע לכל העולם. הלשון זה כבוד, שזה רק לבוש. זה עדיין לא המהות, אלא אלקות זה המהות. זה לא רק כבוד, זה גם אלקות. זאת אומרת, המהות של האלקות שתתגלה לעתיד לבוא. זה נעשה על ידי, כמו שאמרנו, על ידי מצוות עשה. "ולהעביר רוח הטומאה מן הארץ". אז העניין השלילי, להוציא את כל הלכלוך, את הטומאה מן העולם. זה יהיה שלם בימות המשיח. שני הדברים, כשמשיח יבוא, יהיה אז באופן הכי שלם הביטוי של העניין הזה, רוח הטומאה. ומאידך גיסא, יהיה אז ההתגלות של האלקות באופן הכי מושלם. זאת אומרת, יהיה המשכה של אלקותו יתברך לנפש היהודי שבכל ישראל. אז כל זה תלוי, במה תלוי כל ההתגלות של משיח? זה תלוי בפעולות שאנחנו עושים עכשיו בזמן הזה, בזמן הגלות. העניין שיהודי ממשיך אלקותו יתברך בנפש היהודי שבכל ישראל וכל רמ"ח איבריו על ידי קיום כל רמ"ח מצוות עשה. אז כשיהודי מקיים מצוות עשה, הוא מניח תפילין, שם ציצית, אומר ברכה, מתפלל, עושה פעולות של מצוות עשה. אז על ידי זה הוא ממשיך אור אלוקי על הנפש והגוף, ובמילא הוא פועל את המשכה של אלקות. זה מצד אחד, המשכה של קדושה. ומאידך גיסא, אומר עכשיו את הצד השני: "ולהעביר רוח הטומאה ממנו". להוציא את רוח הטומאה מהגוף, מהבן אדם. על ידי שהוא שומר את השס"ה מצוות לא תעשה, שלא יינקו ממנו שס"ה גידיו. שלא יהיה יניקה של שס"ה גידים של הבן אדם, לא יקבלו יניקה

07:40 מהטומאה. אז על ידי הפעולות של הרמ"ח מצוות עשה ושס"ה לא תעשה, על ידי זה יהיה התגלות אלקות בכל העולם כשמשיח יבוא. ולכאורה, מה הקשר? הרי נשאלת השאלה, ולכאורה היה צריך להיות התגלות אלקות בבני ישראל. מי מקיים את התורה ומצוות? יהודי מקיים מצוות. הרי היהודי מקיים, הגוי לא מקיים את זה. יהודי מקיים את התורה ומצוות. אז לכאורה, כשמשיח יבוא, זה שאומרים שכשמשיח יבוא יהיה את העניין של רוח הטומאה מן הארץ ויהיה ההתגלות הזו, כבוד ואלקות, צריך להיות בקשר לבני ישראל, כי הם אלו שמקיימים את המצוות. אבל למה אומרים שזה לא רק מגיע לבני ישראל, אלא שהעניין של דירה בתחתונים יהיה בכל העולם, שבכל העולם יהיה המציאות של רוח הטומאה מן הארץ וכל העולם יהיה משכן לאלקות? הרי המצווה, רק יהודי מקיים את זה. אז האדמו"ר כאן מסיים את הביאור ואומר: "כי כללות ישראל שהם שישים ריבוא נשמות פרטיות". העניין של כללות ישראל, זאת אומרת עם ישראל בכלל. שעם ישראל בכלל זה מספר של שישים ריבוא. זה המספר הכללי של נשמות ישראל. "הם כללות החיות של כללות העולם". נשמות ישראל זה הכלל של החיות של כל העולם. למה נשמות ישראל הם הכלל של העולם? אומר: "כי בשבילם נברא". כולם יודעים מה שרש"י אומר בפשט בבראשית. הרש"י הראשון, "בראשית" — ב' ראשית, בשביל התורה, בשביל ישראל, שכל המציאות של הבריאה נבראה הרי בשביל ישראל. אז מכאן שכל הבריאה נבראה בשביל ישראל. יוצא מכאן שנשמות ישראל הם הפנימיות של העולם. זה הפירוש, זה נברא בשביל זה. פירוש שזה הכוונה הפנימית. הפנימיות של העולם זה הנשמה. וממילא מכאן שהעולם, הפנימיות של העולם זה הנשמה, "בשבילם נברא".

09:44 לכן ברגע שנשמות ישראל יתעלו, אז ממילא העולם, שהעולם זה החיצוניות של הנשמה, אז ממילא זה גם כן יתעלה. כמו שנגיד בבן אדם בפשט. אז כשאדם יש לו גוף ונפש, הבן אדם מורכב מגוף ונפש. אז כשהנפש מתעלה, אז גם הגוף מתעלה על ידו. כשהאדם מזכך את עצמו והנפש מתעלה לבחינה יותר גבוהה, אז גם הגוף עולה על ידי זה. כמו שבשבת אז הנשמה של היהודי נמצאת בעלייה, אז גם הגוף של היהודי נמצא בעלייה. גוף של שבת. גוף של יהודי של שבת זה גוף יותר קדוש. כמו שכתוב בחסידות, ועל זה גם כן זה נוגע לכל העניינים. אותו דבר גם כאן. מכיוון שהנשמות הם הפנימיות של העולם, בשביל, בשביל התורה, בשביל ישראל. לכן ברגע שנשמות ישראל יתעלו, אז ממילא כל העולם, שהוא החיצוניות של נשמות ישראל, יתעלה גם כן על ידו. "כי בשבילם נברא". "וכל פרט מהם", כל אחד מהשישים ריבוא. קודם כול אומר בכללות. בכללות, נשמות ישראל הם הכלל של העולם. ולכן כשכללות ישראל מתעלים, אז גם העולם בכלל מתעלה. עכשיו הוא אומר בפרוטרוט: "וכל פרט מהם", כל אחד מהשישים ריבוא, "הוא כולל ושייך לו החיות של חלק אחד משישים ריבוא מכללות העולם". כל פרט מהשישים ריבוא נשמות, אז הוא כולל, זאת אומרת יש בתוכו, ושייך לו חיות של חלק אחד מהעולם. זאת אומרת, האדמו"ר אומר כאן חידוש מאוד מעניין, לא כל כך מפורסם אולי בספרים. כן. שהעולם, כמו שנשמות ישראל מתחלקים לשישים ריבוא, אז גם כן העולם מחולק למספר של שישים ריבוא. זאת אומרת שהעולם יש אופן, ואנחנו לא יודעים בדיוק איך מחלקים את זה. אבל

11:46 העולם מחולק גם כן לשישים ריבוא חלקים. ישנם שישים ריבוא חלקים בעולם. למה? בגלל שהבן אדם הוא... בגלל שנשמות ישראל מורכבות משישים ריבוא נשמות. והעולם, הרי כל המציאות של העולם נבראה בשביל ישראל. אז זה שבישראל יש שישים ריבוא, זה גם כן מתבטא בעולם, שהעולם גם כן מחולק לשישים ריבוא, ולכן כל נשמה פרטית יש לה חלק אחד מהשישים ריבוא של העולם. וכל האוכל שמגיע לידיים שלי, והשתייה והבגדים, עוד מעט אני אגיד כל מיני דברים, הכל זה נובע, זה החלק של השישים ריבוא ששייך אליי. איך אני יודע? אני לא יודע. הקב"ה הוא זה שעושה ושולט בפרטי פרטים, שכל בן אדם החלק ששייך אליו יגיע אליו באיזושהי צורה, אבל כל אחד יש לו את החלק שלו בעולם. חלק ... שזה החלק ששייך אליו, שהוא צריך להיות שמה והוא צריך לברר את זה והוא צריך לתקן את זה, וזה שייך אליו. כן, אז זה זה העניין. אז לכן על ידי זה שכלל ישראל מקיימים תורה ומצוות, ומכיוון שכלל ישראל זה הכלל של כל השישים ריבוא חלקים של העולם, אז כשכלל ישראל מתעלה אז גם כן כל העולם מתעלה. וכל פרט מהם כלול ושייך לו. שתי המילים ״כלול ושייך לו״. תראה, זה שני מושגים לכאורה. כלול זה הדברים של אוכל, שתייה, שזה חלק מהגוף, שזה נהיה דם ובשר כבשרו, אז זה מתאים להגיד כלול. ושייך לו זה הדברים שנמצאים מחוץ לבן אדם. כן, בית וכל מיני דברים שהם שייכים אליו, אבל זה לא כלול. זה שתי הלשונות. הרי זה עוד חלק מהשישים ריבוא מכללות העולם, ונפש החיונית

13:50 ... כל מיני דברים שנמצאים שתלויים בנפש החיונית. אז הבן אדם צריך להעלות את זה להקב"ה, ועלייתן על ידי שהנפש החיונית עולה. אז על ידי זה כל החלק הזה בעולם עולה יחד איתה. והיינו כיון שמשתמש בו לצורך גופו ונפשו החיונית לעבודת ה'. כי כשבן אדם משתמש בדברים הללו, משתמש איתם לצורך גופו ונפשו החיונית ולעבודת ה', כגון אכילה ושתייה ודומיהם. אם אדם אוכל ושותה ודומיהם, ודומיהם הוא מתכוון בפשטות ללבושים, בגדים, שזה כל מיני דברים שהבן אדם משתמש איתם כדי לעבוד את השם איתם. אז על ידי שהאדם משתמש עם אוכל, שתייה וכל מיני דברים כאלה, והוא עובד את השם איתם, אז זה החלק בעולם. אז כשהנפש החיונית מתעלה על ידי קיום המצוות, אז כל החלק בעולם מתעלה גם כן. ודירה וכל כלי תשמישו. אותו דבר גם כן. יש עניינים יותר חיצוניים שגם כן שייכים לבן אדם. זה הדירה שהוא נמצא שמה והכלים, כלי תשמישו. כלי תשמישו, הוא מתכוון כלי תשמישו שכבר מחוץ לבן אדם. כל מיני כלים, יש לו מכונית, יש לו, יש לו סוס ועגלה ויש לו שדה. כל מיני דברים שהם מחוץ לנו שהם שייכים אליו. אז זה שתי הלשונות שאמרנו קודם, כלול ושייך לו. כלול זה הדברים שבגוף, זה אכילה ושתייה, כל הדברים האלה, ושייך לו זה הדברים שמחוץ לנו אבל שייכים אליו. אז כל הדברים האלה הם הופכים להיות, משתמשו לעבוד את השם. אז על ידי זה כשנפש החיונית עושה, מקיים מצווה, אז לא רק הנפש החיונית מתעלה, אלא כל חלק בעולם ששייך לבן אדם הזה מתעלה גם כן. ולכן כשכל עם ישראל ביחד, אז כולם יעשו

15:44 את העבודה שלהם. אז על ידי זה לא רק שעם ישראל יתעלה, אלא שגם כל העולם, שהעולם מחולק לשישים ריבוא, גם כן מתעלה. יש על דרך זה, מה שאומר כאן שיש בעולם שישים ריבוא בגלל שבנשמות ישראל יש שישים ריבוא, יש על דרך זה גם כן, אנחנו מוצאים, ונגיע למספר של תרי"ג. ... כותב בבאתי לגני, כותב שיש מספר תרי"ג. תרי"ג מצוות, ועל דרך זה גם כן נפש האדם יש בו תרי"ג כוחות, תרי"ג כוחות לנפש. ועל דרך זה הגוף של הבן אדם יש בו גם כן תרי"ג איברים, איברים וגידים. על דרך זה גם כן העולם מחולק גם כן לתרי"ג. זאת אומרת, יש כמה אופנים איך מחלקים את המציאות של העולם. יש את המציאות של העולם שמחולקת לפי המספר של הנשמות, ויש את המציאות של העולם שמחולקת לפי המספר של המצוות. אז הוא כותב שמה ש... אז ... יוצא שיש, מאיפה השורש של זה? אז יש תרי"ג מצוות. יש תרי"ג מצוות. אז יש תרי"ג כוחות הנפש בשביל לקיים את התרי"ג מצוות. ויש תרי"ג איברים שבהם הנפש מתלבשת. אז גם האיברים הם תרי"ג. ויש בעולם מספר של תרי"ג לפי... כי הבן אדם הוא העולם... האדם הוא עולם קטן. אז אם העולם קטן ומורכב מתרי"ג, אז גם עולם גדול מורכב מתרי"ג. עכשיו השאלה, מה כאן... מה הסיבה ומה המסובב? איפה התחיל המספר של תרי"ג? איפה מתחיל המספר של תרי"ג? איפה המקום הראשון שיש תרי"ג? אז בפשטות נראה שתרי"ג מצוות זה הש... זה השורש. יש תרי"ג מצוות, שזה רצון העליון, ומזה השתלשל שיהיה תרי"ג כוחות הנפש, שיהיה תרי"ג איברים ושיהיה תרי"ג חלקים בעולם. אז הרבי מדייק מעניין בבאתי לגני

17:49 תשי"ד יש מאמר של הרבי מ- תשי"ד, אם אני לא טועה, של י' שבט, של באתי לגני. שם הרבי מדייק שזה לא ככה. שהמספר תרי"ג מתחיל דווקא בבן אדם. לא, זה שיש תרי"ג מצוות זה בגלל שיש תרי"ג איברים, שיש תרי"ג איברים בבן אדם. מה ההסברה בזה? איך יכול-- מה? הרבי מסביר. לא, שהרי ידוע ש- שני דברים הרי ידוע, הוא חוזר על זה בהרבה מקומות, שכל העולם נברא בשביל תורה ובשביל ישראל. של התורה ושל ישראל. אבל בתורה וישראל גופא, אז מי קודם למי? ישראל הרי באים לפני התורה. ישראל קודם. צו את בני ישראל, דבר אל בני ישראל. אז רואים שישראל קדמו לתורה. אז בשורש הראשון אז דווקא ישראל הם הראשונים. ומישראל נהיה אחרי זה תורה, ומתורה אחרי זה נהיה עולם. אז ממילא יוצא לפי זה שהמספר של תרי"ג איפה זה? פה כן זה נקרא שישים רבוא. זאת אומרת, משמע שהמספר הזה זה בעצם מספר רוחני. זאת אומרת, זה שבפועל ממש יש יותר, זה לא-- בפרט יותר מפרט שהשישים רבוא שהם מסתכלים בחומש, השישים רבוא נשמות שבני ישראל היו כשיצאו ממצרים, זה רק היו גברים מגיל עשרים עד גיל שישים. אם ניקח בחשבון גם כן את האלו שהיו מתחת לגיל עשרים והזקנים שהיו למעלה מגיל שישים וכל הילדים שהיו שם, נשים ש... כן, שהתורה בכלל לא סופרת אותם. אז בכלל צריכים להגיד שבני ישראל היו אז לפחות, לפחות שתי מיליון, לא שש מאות אלף. שש מאות אלף היה רק גברים מגיל עשרים עד שישים. היה יותר משני מיליון אנשים לפחות. אם עושים את המספר שכולל את כל ה-, כל ה... אז מזה אנחנו רואים שהמספר שישים רבוא זה מספר

21:09 מכוון. זה מספר מדויק. זה, זה עניין שיש לו שורש שכך צריך להיות המספר. וזה שאתה רואה יותר זה בגלל שזה הכל פרטים וניצוצות, כמו שעכשיו אתם רואים הוא הולך להסביר. אז יש באחד המאמרים של הרבי, מביא, זה לא חידוש של הרבי, הוא מביא את זה מקודם, אבל סתם ראיתי את זה במאמרים של הרבי. הוא מביא שהמספר שישים רבוא זה אם אנחנו נעשה חשבון של שם הוי"ה. י-ה-ו. ו' זה שש. כן? אם אנחנו נעשה עשר פעמים י-י-, איך זה עובד? י' פעמים י' פעמים ה' פעמים ו'. ככה זה עובד. עשר פעמים עשר זה מאה. עכשיו נעשה את זה פעמים. זה י' פעמים י' פעמים ה'. מה פירוש פעמים ה'? זאת אומרת מאה. עשר פעמים עשר פעם אחת זה מאה. פעם שנייה, זאת אומרת עשר פעמים מאה זה אלף. פעם שלישית, זאת אומרת אה, עשר פעמים אלף, עשרת אלפים. וזה-- אז רגע, זה עשר, מאה, אלף, עשרת אלפים ומאה אלף. כן? אז זה חמש. חמש פעמים, עשר פעמים עשר אז זה מאה אלף. אחרי זה מאה אלף פעמים שש, ו', אז זה שש מאות אלף. אז זה המספר של השש מאות אלף. הבנתם איך זה עובד? אה? יש לך את האות י'. י' של שם הוי"ה זה עשר. אחרי זה אתה עושה את זה. אחרי זה אתה לוקח את הה' שזה חמש. אתה עושה את זה חמש, חמש, חמש פעמים. זאת אומרת, כל פעם אתה מוסיף עוד אפס. עשר. אחרי זה אתה עושה-- מוסיף עוד אפס, זה נהיה מאה. עוד אפס זה נהיה אלף. עוד אפס זה נהיה עשרת אלפים ועוד אפס זה נהיה מאה אלף. זאת

23:33 אומרת, אתה חמש פעמים אתה מוסיף את האפס אז זה נהיה מאה אלף. אז יש לך מאה אלף. אחרי זה אתה עושה את זה כפול ו'. מאה אלף כפול ו' אז זה שש מאות אלף. אז י' פעמים י' פעמים ה' פעמים ו'. כן, אז י-ה-ו' זה השלוש אותיות האלה. אז זה יוצא שש מאות אלף. מה זאת אומרת? כי העניין של ישראל, הנשמות. הנשמות, נשמות ישראל זה קשור עם, עם, עם ספירות האצילות, עם ז"א, לא מלכות. ה' זה מלכות, זה כבר עניין אחר. זה כבר עניין כי זה כבר לא ישראל, זה כבר, זה כבר בחינה של הנשמה שמתלבשת בגוף, אבל הנשמה היא עצמה, זה קשור דווקא מבחינת ז"א, ישראל. ישראל זה ז"א. אז לכן אומרים שנשמות ישראל זה שש מאות אלף, כי זה י' ה' ו' זה שלוש האותיות הראשונות. יש אופן אחר של מספר שזה שבעים נפש. להבדל למה לפעמים יש שש מאות אלף, לפעמים יש שבעים נפש. שבעים קשור לנשמות אשר במלכות, אז שם עושים שבעים. לכן זה כנגד שבעים אומות, וזה מספר אחר. לכן לפעמים המספר של ישראל קשור למספר של שבעים, שזה שבע, זה קשור למלכות, ולפעמים זה שש מאות אלף שזה קשור לעניין של, של ז"א. זה י' פעמים ה' פעמים ו'.

25:01 עכשיו השאלה היא הרי לפי מה שרואים שיש הרבה יותר נשמות, הרי יש יותר משש מאות אלף. אז על זה הרבי עכשיו בא מתרץ. אלו ששים רבוא נשמות פרטיות, אלו הן שורשים. עכשיו אומרים שש מאות אלף נשמות זה רק שורשים, וכל שורש נתחלק לשישים רבוא ניצוצות. נו, אז מי שיודע לעשות חשבון, שש מאות אלף פעמים שש מאות אלף, כי כל שש מאות אלף הוא שורש שכולל שש מאות אלף ניצוצות. אז זה שש מאות אלף פעמים שש מאות אלף. שכל ניצוץ נשמה אחת. אז ככה יוצא שיש שש מאות אלף פעמים שש מאות אלף נשמות. זה בנשמה. וכן בנפש ורוח. אחרי זה יש נפש, יש גם כן שש מאות אלף פעמים שש מאות אלף נפש. ואחרי זה ברוח יש שש מאות אלף רוח פעמים שש מאות אלף, שזה כל מיני דרגות. כן, וזה גוף. אומר הרבי, זה בכל עולם מארבע עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה. כל גוף צריכים להכפיל ארבע פעמים כי בכל אחד מארבע עולמות יש לך נפש, רוח, נשמה, וכל נפש, רוח, נשמה, מולטיפליקטור אומרים, כפול שש מאות אלף פעמים שש מאות אלף. מי שיש לו חשק לעשות חשבון, זה יוצא עם הרבה הרבה אפסים. תראה איזה כמה ביליון, ביליון, לא יודע כמה זה יוצא שמה, זה מספר ארוך עם הרבה אפסים בסוף. איך שיהיה, אז הנה לפי החשבון הזה אפשר להסתדר עם הכמות של עם ישראל שהיו בזמן המדבר עד עכשיו. רק פונטו אחד רציתי להגיד ביסוד הדבר שהרבי כותב פה, שה-שה-שהבן אדם על ידי זה שהנפש החיונית שלו מתעלה לקדושה, אז מתעלים לא רק הנפש החיונית, אלא מתעלה כל חלקו בעולם. כן, גם

27:00 כלי תשמישיו ו-ו-ולבושיו ודירתו ואכילתו ושתייתו. כן, כי כל זה, זה נהיה נורא כבד לבן אדם שהוא עובד את השם. על ידי זה כל זה מתעלה, נהיה דירה. זה אחד מהביאורים וההסברים בכל העניין של דידן נצח. עכשיו אנחנו הרי היום ב' כסלו, זה קשור גם כן עם העניין של דידן נצח. היום הזה לפני עשרים ושתיים שנה זה היה יום שחזרו הספרים. כן, חזרו הספרים של הרבי. אז זה היה חלק מהיום של דידן נצח. בה' טבת היה דידן נצח, הפסק דין. אחרי זה עוד היה ערעור. בח' חשוון התבטל הערעור. אבל בפועל הספרים חזרו בב' כסלו. זאת אומרת שהיום זה הסיום העיקרי של הדידן נצח, שחזרו הספרים לבית של הרבי. וראו אצל הרבי כל העניין זה היה ממש עניין ש-ש-שזה היה נוגע בנפש ממש. בשיחה שהרבי דיבר על העניין שלקחו חפצים וספרים מהחדר, מהבית של הרבי הריי"צ, מהספרייה של הרבי הריי"צ, זה היה בשביל העניין אצל הרבי, זה היה עניין של, זאת אומרת, שלא לקחו, לקחו את הרבי הריי"צ עצמו למעשה. הרבי עצמו התבטא מילים מאוד מאוד קשות, שרוצים, רוצים לעשות עוד את הלוויה של הרבי הקודם. אותיות מאוד קשות שהתבטא הרבי בחריפות. מה הקשר? מדובר כאן רק על ספרים, רק על חפצים, רק עניינים אחרים. טוב, זה חפצים של רבי, זה דבר קדוש. אבל מה כאן? מה כאן העניין שזה אפילו? זה משהו נפשי. זה נוגע בנפש ממש. זה לוקחים את הרבי-- אבל לפי ההכרה הזאת, יותר מזה, בזה שרואים כל העניין של כלי תשמישיו וחפצים וכל הדברים האלה שזה כולל ושייך לו. זאת אומרת שהבן אדם הוא לא רק הבן אדם עצמו, אלא הבן

28:49 אדם, חלקו בעולם. זה העניין שלו. זה חלק ממנו. וכשהדברים האלה הם עולים יחד יחד איתו, זאת אומרת זה נחשב חלק מהמהות שלו. עוד גם כן יש מהבעל שם טוב שאומר: מה פירוש הגמרא אומרת שצדיקים ממונם חביב עליהם יותר מגופן? איך אפשר להגיד ממונם חביב עליהם יותר מגופן על צדיקים? כן, הם שומרים על הכסף שלהם יותר ממה שהם שומרים על הגוף שלהם. מה הפירוש בזה? כן, לומדים את זה מיעקב אבינו שהוא הלך על פכים קטנים. הוא חזר לחפש את הפכים הקטנים. איך יכול להיות שהוא הלך לחפש פכים קטנים? הוא ידע שיש סכנת שרו של עשו באמצע הלילה, ובאמת היה סכנת שרו של עשו. סיפור של עשו. אז לפי ביאור העניין זה שמכיוון שבחפצים שמה יש ניצוצות גדולים ביותר, ואדרבה, כל מה שהדבר יותר גשמי יש בזה ניצוצות יותר גבוהים, וזה שייך לצדיק הזה. זה חלקו בעולם. הוא צריך להעלות את זה. אז לכן הצדיק מוסר את נפשו בשביל העניינים האלה, שהם חלקו בעולם. אז זה העניין שצריכים לדעת העניין של החפצים והספרים, העניין של הצדיק שבהם נמצא זה החלק בעולם, זה החלק של הצדיק שהם קשורים לנפש שלו. זהו.