לקוטי אמרים תניא - פרק ל"ז - חלק ה

00:00 אז הוא הסביר שיש במעשינו ועבודתנו שיהודי מקיים כאן בזמן הגלות את הפעולה שהבן אדם עושה דירה למעלה מן התחתונים. הוא עושה שהעולם הזה הגשמי יהיה דירה, דירה לעצמו, דירה לקדוש ברוך הוא. וזה גופא האלטער רבי דיבר על שלושה עניינים. הוא דיבר בקשר לחפצא. עוד פעם אני חוזר בקיצור הנקודה: דיבר בקשר לחפצא של המצווה. החפצא של המצווה, האתרוג או הקלף או המעות, הם שייכים לקליפת נוגה, והם הופכים להיות לחפצא של מצווה, חפצא של קדושה, המתקשרים עם הקב"ה, עם רצון עליון, עם העצמות על ידי קיום המצווה. אז זו פעולה אחת של בירור הדבר ששייך לקליפה ולעשות עם זה ולחבר את זה עם קדושה. נקודה שנייה הוא דיבר בנוגע לבן אדם עצמו. הכוח נפש הבהמית, שזה גם שייך לקליפה, אז זה הוא משקיע את זה בקדושה, וזה קורה לא רק במצוות שקשורות עם כוח המעשה, אלא אפילו מצוות כאלה שקשורות עם כוח הדיבור. תלמוד תורה, תפילה, קריאת שמע. שגם במצוות האלה העיקר זה הדיבור, המעשה, כי בפעולה של הדיבור, בפרט כשהדיבור זה בכוח, זאת אומרת בפה, אז בזה הוא מכניס כוחות מהנפש החיונית שבה. וממילא יש כאן עוד פעם עניין של בירור, של קליפה שנעשה מזה דירה לאלוקות. והדבר השלישי, האלטער רבי התחיל להסביר כאן עכשיו בקטע החדש, האלטער רבי התחיל להסביר פה שלא רק מגיע לפעולה הישירה של המצווה שהבן אדם עושה, אלא יש גם כן כל שאר העניינים. אפילו הדברים שהם לא חלק מהמצווה גם הם מתעלים. למה? כי מכיוון שהכוח שיש לנפש הבהמית לפעול את המצווה, לעשות את פעולת המצווה, לדבר בדברי תורה ותפילה, או לנענע את הלולב או להניח את התפילין.

02:11 הכוח הגשמי שיש לבן אדם לעשות את המצווה זה על ידי הגוף. וכוח הגוף מקבל מהדם, גדל מהדם, שהדם נהיה מהאוכלין ומשקין. כל הדברים הגשמיים שבן אדם נהנה מהם, וממילא יוצא שעל ידי זה מתעלים לא רק הפעולה הזאת שהוא עושה, אלא גם כן כל האוכלין ומשקין וכל שאר ענייני התשמישים שהבן אדם עושה בחלקו יהיו לו מתעלים גם כן בקיום המצווה. וגם כללות חיות נפש החיונית. זה דיברנו עד עכשיו, ועכשיו ממשיכים הלאה מבפנים. ממשיך האלטער רבי כאן ואומר: ועל ידי זה תעלה גם כן כללות קליפת נוגה, שהיא כללות החיות של עולם הזה הגשמי והחומרי. עכשיו האלטער רבי מתחיל לדבר על עוד עניין. עכשיו יש עוד נקודה. אז דיברנו כבר על כל הדברים. אבל הרי לכאורה יש עוד דברים שבן אדם הרי לא משתמש בהם. לכאורה יש עוד עניינים שהבן אדם לא משתמש בהם. בן אדם אוכל, שותה, אז עכשיו אנחנו מבינים שיש עוד דברים שמתעלים לקדושה. אבל הרי יש עוד כמה, עוד ריבוי דברים בעולם שהבן אדם אף פעם לא מגיע אליהם. ובכלל הרי ידוע מה שכתוב בחסידות. יש לזה מקום, הרמב"ם גם כן, מביאים את הרמב"ם בהקדמה לפירוש המשניות שהביאו. יש כאלה שרוצים להגיד שזה הפשט כאן גם בתניא. אף על פי שקשה לדחוק את זה בלשון התניא, זה קצת לא מתאים, אבל יש כאלה שרוצים להגיד שזה הפשט גם בתניא, שהרבי אומר שעל ידי זה תעלה גם כן כללות קליפת נוגה. מה הם אומרים? אומרים כי לכאורה כמה כבר בן אדם? הרי יש ריבוי עניינים של, של, של גשמיות שלא, לא, לא, לא נכללים במצווה. נכון שהבן אדם אוכל ושותה, אבל זה לא

04:09 כל האוכל. לא כל האוכל שבעולם הולך ליהודים ולא כל השתייה הולכת ליהודים. ולא כל מה שאני אוכל ושותה זה הולך בשביל קיום המצווה. אפילו אצל יהודי לבד יש ריבוי עניינים שהבן אדם משתמש איתם שהולכים לאיבוד. אז מה, מה ההסברה כאן? אז יש את הנקודה הכללית שמובאה בשם הרמב"ם. הרמב"ם אומר שזה מגיע לזה שכל העולם נברא בשביל חכם אחד. יש רמב"ם ידוע בהקדמה לפירוש המשניות. הרבי הביא את זה גם כן כמה פעמים, שהרמב"ם כותב שכל העולם נברא בשביל חכם אחד. זאת אומרת שיש איזה בן אדם שהוא התכלית של הבריאה. חכם אחד שהוא יושב והוא לומד תורה ו״מצייר בנפשו אחדות הוי׳״, ככה זה נדמה לי הלשון הפשוטה של הרמב"ם. שאדם יושב ולומד תורה, בפרט פנימיות התורה, מתבונן בגדולה של השם, הוא התכלית של העולם. וכל העולם נברא בשביל לעזור ליהודי הזה. אומר הרמב"ם, כיצד? איך זה שכל העולם נברא בשביל היהודי הזה? אז הרמב"ם מסביר על דרך משל שיש גויים בעולם שהם עושים, אה, זה, תופסים חיות ובהמות, ויש גויים אחרים שהם עושים מזה בגדים. יש גויים אחרים שהם עושים כל מיני דברים אחרים, כלים, בתים, אבנים, כל מיני דברים שיש בעולם. וסוף כל סוף כל זה נעשה כדי שמכל זה הבן אדם הזה, האיש החכם האחד, יהיה לו בגדים ללבוש. אז הקדוש ברוך הוא מנהל עולם שלם ובית חרושת שלם וכל מיני בתי חרושת כדי שייצא מזה בגד לבן אדם החכם הזה, שהוא ישתמש עם הבגד הזה כדי לעבוד את השם. ועל דרך זה, אומר, תסתכל על כל הדברים. זאת אומרת שכל המציאות של כל הדברים האלה, אפילו שלא הפשט שהבגד היחיד הזה, אלא אפילו

05:58 כל המציאות, של כל בית החרושת או כל היצירה של הבגדים, זה בשביל שייצא מזה בגד לבן אדם הזה שהוא מקיים תרי"ג מצוות. על פי זה, זה הפשט. זה לא רק ה-האוכל הפרטי שאני אוכל, המשקה הפרטי או ה-הבגד הפרטי, אלא גם כן כל שאר העניינים של העולם, מכיוון שהם כולם, סוף כל סוף, מטרה פנימית שלהם זה שיהיה הבגד הזה והאוכל הזה ליהודי שמקיים תרי"ג מצוות, אז גם הם מתעלים על ידי שמתעלה האוכל והמשקה הפרטי בקיום המצווה. כן? בעצם ב-בתניא גם קודם אדמו"ר הזקן אמר את זה, בפרק ל"א. אדמו"ר הזקן אמר משהו דומה. אדמו"ר הזקן אומר שמה, כשבן אדם עושה מצווה, אז, אז על ידי, הוא אומר, על ידי הקרבנות, שעל ידי קרבן כל החי שבעולם היה עולה, ועל ידי הסעודות אז כל הצומח שבעולם היה עולה. ועל דרך זה בנוגע לבהמות. זאת אומרת שכשעושים פעולה בעניין פרטי בעולם, אז מתעלה כל הסובב, כל המציאות, כל הדבר שקשור עם הדבר הזה מתעלה גם כן. כן, אז ממילא על דרך זה, לא יודע אם זה אות תובות. יכול להיות שזה באות אחר, אני לא בטוח. אני לא רוצה להגיד דברים שלא, לא כתוב ברור. אני לא יודע, אבל, אבל בכללות העניין זה, כן, שלא רק האוכל הפרטי והמשקה הפרטי הזה, אלא גם כן כל ה-ה-הכנת שתי, זה כל הדב-- גם חלקים שהם לא הולכים באופן ישיר, גם הם מתעלים על ידי הפעולה הזאת. היה פעם גם כן מאמר שהרבי דיבר. אה, הרבי אמר פעם איזה מאמר, דיבר על הנקודה. מאוד מעניין. הרבי הסביר, כן, מה המטרה שיש כל כך הרבה, כל כך הרבה גויים בעולם. הרי נשאלת השאלה למה הקדוש

07:55 ברוך הוא ברא כל כך הרבה, מספר של מיליארדים של גויים בעולם? מה העניין שלהם? הרי מכיוון שכל העולם נברא בשביל התורה ובשביל ישראל, כן, כמו שאומרים כ-- אז מה, מה הנקודה שיש כל כך הרבה גויים בעולם? נשמע, מה, מה צריכים אותם כל כך? אז הרבי אמר אחד מהביאורים, מאוד מעניין. אז הרבי אמר פעם ביאור כזה: שהקדוש ברוך הוא רצה ש-- איך הוא רוצה שיהודי יוכל לשבת וללמוד תורה. אז יושב יהודי, אומר הרבי, יושב יהודי באיזשהו שטיבל, באיזשהו בית כנסת, באיזשהו בית מדרש. הוא יושב ולומד, הוא בטלן. הוא לא יודע כלום מהעולם. הוא יושב ולומד ואין לו שום דבר בעולם חוץ מלימודי התורה. אבל מה? שהוא יודע שבעולם מסתובבים הרבה אנשים, אז זה עושה לו שהוא לא ירגיש בודד. יש רגש הנפש בבן אדם. בן אדם נמצא במקום שאין אף אחד, מקום ריק, שומם, אז זו הרגשה לא נעימה. אם בן אדם נמצא לפעמים באיזה מקום ואין אף אחד, מקום שומם, אז זו הרגשה לא טובה. הוא מרגיש בודד, הוא מרגיש שומם. עלנט ביידיש. לא יודע איך אומרים את זה בלשון שלנו. סולו. זה מרגיש קצת לא, לא, לא, לא נעים לו. אבל עצם זה שהוא יודע, אפילו שאין לו קשר איתם, אבל זה שהוא יודע שהרחוב לא שומם, שיש אנשים, שיש מציאות, אז זה עוזר לו במצב רוח שלו, ולכן הוא יכול ללמוד עם יותר ועם יותר מנוחה. אז הרבי אמר שבשביל זה נבראו מיליארדים של גויים, כדי שהעולם שלנו לא יהיה עולם שומם, שיהיה עולם שקורה-- יש, יש עולם גדול של הרבה אנשים, אז זה עוזר לבטלן הזה שיושב בבית כנסת שילמד. אז

09:39 זה העלייה שלהם, שהם נבראו בשביל כל זה. עכשיו זה, יש כאן זה-- יש גם כן סיפור שמספרים שאני לא הצלחתי לברר אם זה סיפור נכון או לא. יש על זה מחלוקת גדולה, אבל אני מספר את הסיפור בגלל שהעולם מספר את זה. יש מחלוקת אם הסיפור הזה קרה בפועל, אבל הרבי אמר, וזה סיפור יפה, וזה היה יכול לקרות, זה בטוח. איך שמספרים זה שמישהו פעם שאל את הרבי את השאלה הזאת, כן, למה הקדוש ברוך הוא? אפילו מספרים את זה עם שם, כן, ששאל את הרבי למה הקדוש ברוך הוא עשה כל כך הרבה גויים בסין, אה, צ'יינה? כן, למה יש כל כך הרבה גויים בסין? כמה יש? מיליארדים? אז, אז, אז אומרים שהרבי אמר לו שלוש תשובות. תשובה אחת זה כדי שיהיה בחירה חופשית. יש הרבה גויים כדי שיוכל להיות עניין של בחירה חופשית. התשובה השנייה זה כדי שהם יוכלו לעזור ליהודים, לסייע לעם ישראל. התשובה השלישית, הרבי אמר לו: כשאתה יוצא החוצה תבדוק את הבגד שלך. בקיצור, זה כתוב מייד אין צ'יינה. היה כתוב על הבגד שזה היה עשוי מ-- כן? אז זהו. מספרים את זה. מספרים את זה לפי שם, אבל יש בזה מחלוקת. בנוגע לפועל, זה אז הוויס ההוא שהרבי מסביר לנו כאן שגם העולם הזה, כללות העולם, לא רק הדבר שאתה משתמש עם זה באופן ספציפי, אלא כללות המציאות של גשמיות וחומרי של העולם מתעלה לקדושה. אז זה מה שהרבי אומר. עכשיו האלטער רבי ממשיך ואומר: ״וכאשר כל הנשמה ונפש האלוקית שבכל ישראל״. עכשיו האלטער רבי מסביר איך שהדירה בתחתונים צריך להיות דווקא על ידי הצירוף של הפעולה של

11:40 כולם ביחד. זאת אומרת כל אחד עושה את החלק שלו ויש את הצירוף של כל הפעולות של כל עם ישראל. אז הוא אומר ככה. כאשר כל נשמה, נפש אלוקית שבכל ישראל, מתחלקת לשישים ריבוא. ישנם הרי שישים ריבוא מישראל. אז כאשר כל השישים ריבוא של ישראל. עכשיו האלטער רבי עוד מעט יסביר שהעולם גם כן מחולק לשישים ריבוא. יש איזה קשר פנימי במספר שישים ריבוא הן במבנה העולם והן בתוך עם ישראל. אז כאשר כל השישים ריבוא יקיימו, כל נפש פרטית, כל תרי"ג מצוות התורה, אז על ידי זה פועלים את העלייה, פועלים את הדירה בתחתונים של כל העולם כולו. והאלטער רבי מסביר עכשיו בפרט. מה העניין של תרי"ג מצוות התורה? אומר, שס"ה לא תעשה, להפריד שס"ה גידים של דם נפש החיונית שבגוף. ותרי"ג מצוות התורה, יש בזה שתי קבוצות. יש את הלא תעשה ויש את העשה. והאלטער רבי עכשיו בא להסביר מה המטרה של שני העניינים. כדי לפעול את הדירה בתחתונים צריכים שני דברים, צריכים את הפעולה של הלא תעשה, צריכים את הפעולה של העשה. והאלטער רבי מסביר מה הפעולה של כל אחד. הוא אומר, דהיינו שס"ה לא תעשה, מה המטרה שלהם? להפריד שס"ה גידים של דם נפש החיונית שבגוף, כדי להפריד את הדם של הנפש החיונית של היהודי, שלא יינקו ויקבלו חיות בעבירה זו משלוש קליפות הטמאות לגמרי. אם הבן אדם יעשה עבירה, הדם של הנפש החיונית ייכנס לשלוש קליפות הטמאות. וזה אנחנו לא רוצים, כי ברגע שהם ייכנסו לשלוש קליפות הטמאות אז, כמו שנגיד עכשיו, לא יוכל להיות דירה בתחתונים. אז על זה יש את השס"ה לא תעשה, שזה לשמור על

13:32 הנפש החיונית שלא ילך למקום לא ראוי, שלא ייכנס למקום הקליפות. ואין שמדרבנן. ושוב, אם הבן אדם, אם הוא יפול, אם הבן אדם ייקח את החיים שלו ויכניס את זה לשלוש קליפות הטמאות, מה יקרה? בא ואומר, ושוב לא תוכל נפש החיונית לעלות אל ה'. הרי הנפש הבהמית לא תוכל לעלות לקב"ה אם נטמאה בטומאת שלוש קליפות הטמאות, שאין להם עלייה לעולם. הרי מכיוון שהוא עשה עבירה והעבירה זה שלוש קליפות הטמאות, אז לא יהיה לזה שום עלייה. אז כדי שהבן אדם יוכל לעלות לקדושה הוא דבר ראשון צריך לשמור שהוא לא יפול לשלוש קליפות הטמאות, כי אז לא יוכל לעלות. כי אם ביטול והעברה לגמרי, שלוש קליפות הטמאות לא יכולים להעלות אותם. הדרך היחידה זה לבטל אותם ולהעביר אותם לגמרי, כמו שכתוב, ואת רוח הטומאה וכו'. אז ממילא זה מגיע לשס"ה לא תעשה. מה המטרה של השס"ה לא תעשה? זה לשמור על היהודי, כי הדם שלו, שהחיים שלו לא ילכו למקומות הטומאה. כי אם הוא ילך למקומות הטומאה אז הוא לא יוכל לעלות לקדושה. הוא לא יוכל לעשות את הדירה בתחתונים. לכן על ידי שמירת שס"ה לא תעשה דאורייתא ודרבנן, אז הוא שומר את עצמו שיהיה לו את האפשרות להתעלות לקדושה, שלא יהיה משהו שמנגד לזה. אחר כך צריך להיות העניין השני. ממשיך האלטער רבי: ורמ"ח מצוות עשה להמשיך אור אין סוף ברוך הוא למטה, להעלות לו ולקשר ולייחד בו כללות נפש החיונית שברמ"ח איברי הגוף בייחוד גמור. כך צריך להיות הפעולה של רמ"ח מצוות עשה. מה המטרה של רמ"ח מצוות עשה? שמה כתוב בתורה, בתורה זה כמו שאמרנו קודם. להמשיך אור אין סוף כאן, בעולם הזה הגשמי, באיברי הגוף, ולחבר

15:25 את הגוף עם הקב"ה בייחוד גמור. להיות לאחד עם ה'. שהבן אדם, הגוף הגשמי, יוכל להיות בייחוד גמור, דבר אחד עם הקב"ה, על ידי, על ידי, על ידי המצוות. כמו שעלה ברצונו יתברך להיות לו דירה בתחתונים, והם לו למרכבה כמו האבות. זה היה כל הרצון של הקב"ה, שהוא רצה להיות, שיהיה לו דירה בתחתונים ושבני ישראל יהיו מרכבה לו כמו האבות. כדי שיושלם העניין הזה, זה על ידי הרמ"ח מצוות עשה. מה האלטער רבי אומר כאן בקיצור, במילים אחרות? האלטער רבי אומר כאן נקודה ככה, דבר אחד מסביר את זה מהעניין. הנקודה של האלטער רבי, מסביר כאן נקודה של שס"ה לא תעשה ורמ"ח מצוות עשה. שכדי שיהיה דירה בתחתונים צריך להיות שני הדברים. וגם כן האלטער רבי מקדים ומסביר קודם את השס"ה ואחר כך הוא מסביר את העניין של הרמ"ח מצוות עשה. אדמו"ר הזקן מסביר בליקוטי תורה, במקום אחר אדמו"ר הזקן מסביר את נקודת העניין עם משל למלך. שמלך בונים לו בניין, יש לו דירה, יש לו ארמון. כשבונים ארמון למלך אז יש בזה שני תפקידים. דבר ראשון צריך להוציא את כל הזבל, את כל הלכלוך. כל זמן, כל זמן שיש לכלוך בארמון המלך אז לא יכולים, לא יכולים, לא יכול המלך ודאי שלא יכול להכניס את הכלים. אז דבר ראשון צריכים להוציא את כל הלכלוך, את כל הזבל, את כל האבק, את כל הדברים השליליים שנמצאים בארמון, ואז יכולים להכניס שמה כלים נאים וכלי יקר וכל הדברים, השולחנות והכיסאות וכל הכלים שרוצים להכניס בארמון של המלך. על דרך זה גם כן, ונגיע לעניין של לעשות את הדירה בתחתונים. אז יש את שני העניינים, זה כלל, זה העניין של מצוות לא

17:16 לא תעשה ומצוות עשה. מצוות לא תעשה זה על דרך העניין של הניקיון. זאת אומרת, שם הנקודה של מצוות לא תעשה זה לשמור על הארמון של המלך ולנקות. יש תשובה. כן, כל הפעולה שצריכים לעשות בעניין של שלילה, זאת אומרת לשמור מהלכלוך, לשמור מהזבל, לדאוג שלא יהיה עניין שלילי. ואחר כך יש את העניין של מצוות עשה, שזה על דרך כלים נאים, שזה עניין של פעולות חיוביות להכניס קדושה. האדמו"ר כאן אומר את אותה נקודה בסגנון אחר. יש את העניין של לא תעשה, שזה שלא ייכנס חיות ודם שבשלוש קליפות הטמאות, שאז לא יוכלו לעשות מזה ארמון של מלך. ואחר כך צריך להיות המשכת האור, שזה העניין של מצוות עשה, שזה פועל את הדירה בתחתונים. יש כאן כמה כמה דיוקים. דבר ראשון, האדמו"ר אומר כאן. דבר ראשון האדמו"ר אומר כאן. לפני זה האדמו"ר אומר, כשמתחיל את העניין האדמו"ר אומר: כאשר כל הנשמה ונפש אלוקית שבישראל מחולקת לפרטות לשישים ריבוא, תקיים כל נפש פרטית כל תרי"ג מצוות. אז יש כאן שאלה שהרבי שואל. הרבי נשאר קצת בצריך עיון: מה קורה כאן פתאום שהאדמו"ר, האדמו"ר התחיל לדבר על הנפש האלוקית? הרי עד עכשיו האדמו"ר מדבר לגבי הנפש הבהמית. כל החידוש של האדמו"ר כאן, שקיום המצווה זה עם הנפש החיונית. כן, הנפש החיונית, כשהיא מקיימת מצווה אז היא מתעלה לקדושה. וכאן פתאום האדמו"ר משנה את הלשון ואומר: כאשר כל הנשמה ונפש אלוקית שבכל ישראל וכולי וכולי תקיים. למה להתחיל לדבר פתאום על הנפש האלוקית? הרבי נשאר קצת בצריך עיון. הרבי אומר עוד עניין, שזה לא מתרץ לגמרי את השאלה, אבל זה עוד שהרבי מוסיף, שמכיוון שבקיום המצוות הרי סוף כל

19:22 סוף ישנם הרי מצוות ששם הדגש זה לא על הגוף. ישנם הרי מצוות שקשורים עם המחשבה. יש הרי סוף כל סוף, הרי ישנן מצוות שבמחשבה. נכון שרוב המצוות זה מצוות שבמעשה בגוף. ישנן אבל הרי מצוות גם כן שבמחשבה, כמו מצוות אמונה ויראה ואהבה וכולי. מצוות כאלה שקשורים עם מחשבה, על המצוות ההן הרי עיקרם זה מצווה של הנפש האלוקית. כן, אז לכן האדמו"ר. לכן האדמו"ר כאן, כשהאדמו"ר כאן מדבר על כלל העניין של קיום המצוות, האדמו"ר כאן לא מדבר בפרטיות, הוא מדבר על כלל הנשמה. העניין הכללי של הנשמה שמקיימים תורה ומצוות לעשות את הדירה בתחתונים. אז האדמו"ר לא רוצה להשתמש עם העניין של נפש החיונית, כי נכון שנפש החיונית זה כלל רוב המצוות. אבל ישנן מצוות שהנפש החיונית לא מתערבת בהן, שזה מצוות שקשורים עם הנפש האלוקית. אבל אף על פי כן, הרי זה נשאר בצריך עיון. סוף כל סוף הרי אנחנו יודעים מה שכתוב בסידור, שאפילו מצוות של מחשבה גם כן צריך לפעול שזה יורד במוח גשמי ובגשמי. אף על פי שבתניא זה לא כתוב, וכמו שאמרנו נשאר קצת בצריך עיון בעניין. זה שהאלטער רבי אומר כאן בסוף. האלטער רבי אומר כאן: כמו שהיה רצון הבורא להיות לו דירה בתחתונים והם לו למרכבה כמו האבות. מה זה? מה מה מה זה? האלטער רבי אומר כאן שני דברים. הוא אומר כאן דבר אחד, אומר להיות לו דירה בתחתונים. דבר שני אומר: והם לו למרכבה. כן, זה שתי נקודות. מה כאן? מה כאן העניין? זאת אומרת, במילים אחרות, האלטער רבי מדגיש שבעניין של דירה בתחתונים ישנם שני פרטים. יש את

21:35 העניין שלהיות לו דירה בתחתונים, ויש את העניין שיהיו הם לו למרכבה כמו האבות. זאת אומרת, בסגנון אחר, זה יש מלמעלה למטה ויש למטה למעלה. יש את העניין שבן אדם עושה מצווה, על ידי הפעולה שעושה מצווה אז מקיים את הרצון של השם. אז על ידי זה אז הוא עושה דירה לבורא בתחתונים. הוא עושה את המשכת העצמות כאן למטה. כן, אחרי זה יש עוד נקודה, שזה העניין של והם לו למרכבה. זה לא מספיק שממשיכים את העצמות למטה, אלא צריך לעשות שהבן אדם גם כן יהיה מרכבה לקב"ה. זאת אומרת שזה יהיה לא רק מלמעלה למטה, המשכת העצם כאן למטה, אלא שיהיה באופן גם כן שהבן אדם יהפוך למרכבה, להתאחד עם הקב"ה. במילים אחרות, זה הדרך כמו שמוסבר בסידור. מסבירים גם כן מה יש לחודש חשוון. עכשיו נמצאים קרוב לחודש חשוון. יש מאמר לחודש חשוון, במלא ויומא בחסדים אברהם. שם הרבי מביא את המשל מהדרך. יש את העניין של הדרך. כתוב הרי בפרשת השבוע, כתוב "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט", שהמצוות נקראים דרך ה'. מסבירים למה נקראים המצוות דרך ה'. מה העניין של דרך? דרך זה הדבר שמחבר בין החדר של המלך עם העיר הכי רחוקה במדינה. זה העניין של דרך. דרך זה כביש. זה דבר שמחבר בין שתי קצוות, מהקצה הכי עליון לקצה הכי תחתון. אז המטרה של דרך זה העניין של מצוות. "ושמרו דרך ה'", שהמצוות, כמו שלמדנו כאן, זה מחבר בין הרצון של העצמות עם התחתון תחתון למטה ממנו. יש כאן את הדרך. בא בסידור שמה העניין של דרך. כמו בדרך אנחנו רואים שהדרך משמש גם להליכה וגם לחזרה. הדרך משמש לא

23:41 רק ללכת מהמלך, אלא לעיר הרחוקה, אלא גם כדי שיוכלו ללכת מהעיר הרחוקה לחזור לחצר המלך. זה הדרך. אז הדרך זה גם כן בעניין של דירה בתחתונים. דורשים שני דברים: דורשים את העניין של למשוך מלמעלה למטה, למשוך את העצם למטה, אבל מצד שני גם כן צריך להיות באופן שהמטה יהיה כלי. יכול להיות לפעמים שעושים מצווה, ממשיכים את העצם למטה, אבל המטה נשאר מטה. זה כשעושים את המעשה, אבל עושים את המעשה בלי ביטול. עושים את המעשה באופן חיצוני, בלי חיות וכולי. אז לכן זה שתי הנקודות שהרב אומר כאן: שיהיה לו דירה בתחתונים והם לו למרכבה. זאת אומרת, ישנם שני פרטים בעניין. הקב"ה רצה שיהיה דירה בתחתונים, המשכת העצם בתחתון, אבל גם שהתחתון יהיה מרכבה, שיהיה באופן פנימי, שהתחתון יהיה כלי, שיהיה מרכבה, שבכלל זה שני עניינים של מצווה וכוונה: שיש את המעשה מצווה, יש את הכוונה של המצווה, שעל ידי זה נהיה גם הדירה, המשכה עצמית למטה, וגם כשהמטה נהיה מרכבה להשראה. זה סיפור אחד שמספרים. בקשר לכללות העניין שהרב אומר כאן, בקשר לכללות העניין, איך שהבן אדם מעלה את הנפש הבהמית שלו על ידי, על ידי זה שהוא אוכל ושותה. אז אדם נהיה חיות, וזה נותן כוח לנפש החיונית לקיים את המצווה. על ידי זה מתעלה הנפש החיונית, כל זה. אז יש איזה סיפור מעניין שמספרים על אחד מהתמימים הראשונים שהיו מליובאוויטש, קראו לו ר' דוד הורודוקער. בליובאוויטש אחד מתלמידי התמימים המפורסמים היה ר' דוד הורודוקער, ר' דוד קייוומאן, והוא היה עובד מאוד גדול. מספרים עליו סיפורים מאוד גדולים על עבודת השם שלו. התפילה על פי סדר היה

25:37 עובד מאוד גדול, והיה יהודי מאוד מאוד רוחני. אומרים שהרבי הרש"ב פעם אמר עליו שכל תומכי תמימים, אם דוד הוא שילם, נראה לי, ... היה, שר' דוד הוא שילם את הקרן של תומכי תמימים, כי הוא היה אחד מהמובחרים בבית הישיבה. אז מספרים, אחד הסיפורים על דוד הורודוקער זה שכשהיה כבר מבוגר, בגיל מסוים, אז הוא היה מאוד חלש. הוא כבר היה עושה הרבה אתכפיות, הרבה תעניות וסיגופים, כל מיני עניינים של מלחמות עם הנפש הבהמית. אז הגיע לשלב מסוים בחיים שהוא נהיה מאוד חלש בגשמיות, בגוף, עד כדי כך שהיה באיזושהי תקופה ... וזה מה שהיה לו בעיה לשמור על הגוף שלו, שהגוף שלו יהיה נקי. גוף לא נקי. יש בשולחן ערוך כתוב שכדי להניח תפילין צריך להיות שהגוף יהיה נקי. אז לא היה לו גוף נקי. הוא לא יכול להניח תפילין. אז הוא אמר שכל השלושים שנה או ארבעים שנה, זה הלשון, כל השנים שהוא עסק בעבודה, הם לא שווים בגלל פעם אחת תפילין. זה היה הביטוי שאמר, שלא שווה כל הארבעים שנה של תעניות וסיגופים ואתכפיה, ושמע לשון, לא היה שווה. זה על פעם אחת שהוא יכול היה להניח תפילין והוא לא הניח. זה היה לו הרבה עגמת נפש, וזה התבטא בצורה כזאת. אז אמרו על זה החסידים ששמעו את הוורט, אמרו שכדי להרגיש את העניין הזה אז צריכים לעשות ארבעים שנה אתכפיה. יהודי שעשה ארבעים שנה אתכפיה, הוא יכול להרגיש את העניין הזה של תפילין פעם אחת. אני לא מתכוון לאף אחד שיתחיל לעשות תעניות וסיגופים, ופה אני מביא, זה רק וורט שמספרים. זה צריך להיות גוף בריא, ושהגוף הוא בריא אז ממילא אז איך ממש כן

27:33 שהוא אוכל ושותה, אז מתעלים לקדושה, ועל ידי זה יש לו כוח שיוכל לעבוד את השם, לקיים מצוות.