לקוטי אמרים תניא - פרק ל"ו - חלק ב

00:01 נמצאים באמצע פרק ל"ו. כאן האדמו"ר מתחיל לברר את המאמר של חז"ל שהתכלית של בריאת עולם הזה זה שנתאווה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים. ומה המטרה של כל הבריאה? זה הקדוש ברוך הוא היה לו תאווה. ומהי התאווה? התאווה היא שיהיה לו דירה כאן בעולם הזה התחתון. ומה הפשט שיהיה לו דירה בעולם הזה הת-- דירה בתחתונים? אז האדמו"ר מסביר שמדברים בנוגע לקדוש ברוך הוא, הרי לא ש-- לא שייך כל המושג של תחתונים כמו שלא שייך המושג של עליונים, כי לגבי הקדוש ברוך הוא הרי הכל שווה. הקדוש ברוך הוא הרי יחיד ומיוחד כמו שהיה קודם הבריאה, היה הוא לבדו, וממילא לא היה שייך להגיד המושג של עליון ותחתון כי היה רק הוא. ו-ו-ובו יתברך לא שייך המושג של מעלה ומטה גם עכשיו. לגבי הקדוש ברוך הוא זה גם כן. הרי הוא נמצא בשווה ועכשיו גם כן באותו אופן. הקדוש ברוך הוא לא מתגלה יותר מצידו, הוא לא נמצא יותר. האין סוף של הקדוש ברוך הוא לא נמצא יותר בעולם הזה, בעולם הזה התחתון, ובעולמות העליונים. ובמילא לגבי הקדוש ברוך הוא הכל שווה, אז ככה למה נקרא עולמות עליונים ותחתונים? אז השינוי הוא ביחס אל המקבלים. זאת אומרת, כיוון שה-- מצד הנבראים הקדוש ברוך הוא עשה שביחס להרגש המקבלים, הרגש הנברא, אז הנברא לא מרגיש את האין סוף. הנברא מרגיש, כל אחד ואחד לפי עניינו מרגיש רק באופן, באופן מוגבל. ובזה יש מציאות של עולמות עליונים ותחתונים. איפה שמאיר האור האלוקי באופן יותר נעלה, שמרגישים יותר קירוב לאלוקות, יותר דבקות באלוקות, אז זה נחשב מבחינה של עליונים, ואיפה שנחשב

01:57 יותר העלם והסתר, יותר ריחוק, אז זה נחשב לעולמות תחתונים. אה, האדמו"ר מסביר שהעניין הזה שהאור של הקדוש ברוך הוא מתלבש על ידי לבושים רבים. זאת אומרת מצד עניין הקדוש ברוך הוא, מצד יחודו ואחדותו, אז הקדוש ברוך הוא נמצא בכל מקום בשווה. מצד אבל ההתלבשות בגדר המקבלים, אז יש את העניין של לבושים רבים. יש כל, כל עולם זה עוד לבוש. סליחה, כל עולם זה עוד לבוש. רק רגע אחד. אז יש את העניין של לבושים, שכל עולם זה עוד לבוש, ועל ידי הלבוש זה נהיה עוד העלם והסתר, פחות גילוי אלוקות. אז אומר: זהו עניין. כאן אנחנו אוחזים בפרק ל"ו בשיעור המאחז ח' אחרי המילה "וכולי". וזהו עניין השתלשלות העולמות וירידתם ממדרגה למדרגה. העניין הזה שהאור האלוקי מגיע על ידי לבושים, וכל עולם ועולם יש עוד לבוש, ולכן נהיה פחות גילוי אלוקות בכל עולם ועולם. הדבר הזה קוראים לזה בלשון הקבלה, בלשון החסידות זה נקרא השתלשלות העולמות. אה, מה העניין של השתלשלות? הרי ידוע, בחסידות מוסבר בכמה מקומות שהשתלשלות זה בלשון שרשרת. כמו שרשרת. אז יש טבעת ועוד טבעת ועוד טבעת. אז כל טבעת זה ירידה לגבי הטבעת הקודמת, ויש את החלק של הטבעת שקשור עם העליון. ואחרי זה יש את ההמשך, החלק של הטבעת שיוצא החוצה ומתלבש על התחתון. על דרך זה ככה זה הולך שרשרת. זה כל העניין של שרשרת. הולך בסדר והדרגה. אז על דרך זה גם כן מגיע לעולם הזה. אז העולם העליון זה הלבוש הראשון, ששם מתגלה אלוקות באופן הכי נעלה שהעולם יכול לקבל. ואחר כך יש עוד שרשרת ועוד ירידה, עוד לבוש, ואז האור מתעלם יותר.

04:26 וככה זה הולך באופן של שרשרת מדרגה למדרגה. על ידי ריבוי הלבושים המסתירים אור החיות שממנו יתברך. אז זה הגדר של השתלשלות העולמות, מה הפירוש? השתלשלות העולמות זה ריבוי הלבושים. כל מיני לבושים שמסתירים על האור, וכל לבוש גורם צמצום. עוד צמצום, עוד מיעוט ועוד ירידה באור האלוקי ככה מדרגה למדרגה. עד שנברא עולם הזה הגשמי וחומרי ממש. אחרי כל ריבוי ההשתלשלות של הדרגות מדרגה למדרגה עד לצמצום הכי גדול שיכול להיות. אז עד שהגיע לריבוי השתלשלות נהיה עולם הזה הגשמי וחומרי ממש. עד שנברא העולם הזה. וזה ההבדל. הרבי כאן מחלק. כשמגיע בנוגע לעולם הזה הגשמי, הרבי לא אומר את הלשון עד שנשתלשל. הרבי משתמש עד כאן בנוגע לעולמות העליונים, אז הרבי אומר את הלשון השתלשלות. עניין של שרשרת שמגיע לעולם הזה התחתון, אומר הרבי, ועד שנברא. הרבי מדגיש לא עניין של השתלשלות. כאן זה לא הפשט שנהיה עוד השתלשלות, עוד שרשרת, עוד ירידה, אלא כאן הפירוש הוא שנהיה משהו חדש, שנברא עולם הזה הגשמי. אז אחרי כל הריבוי, השתלשלות והמדרגות והלבושים של אלוקות, אז נברא עולם הזה הגשמי וחומרי ממש. והוא התחתון במדרגה שאין תחתון למטה ממנו. עולם הזה הגשמי זה התחתון הכי תחתון שיכול להיות, שלא יכול להיות תחתון יותר ממנו, שאין תחתון למטה ממנו. במה מתבטא העניין שהעולם הזה הוא תחתון שאין תחתון למטה ממנו? בעניין הסתר אורו יתברך. זה מתבטא שההעלם וההסתר בעולם הזה זה במקסימום. אין יותר העלם והסתר. אין יותר. כאן אלוקות נמצא באופן של העלם והסתר, וחושך כפול ומכופל, עד שהוא מלא קליפות וסטרא אחרא שהן נגד ה' ממש לומר אני ואפסי עוד. עד כדי כך זה העלם והסתר.

06:44 שיש בעולם הזה הגשמי וחומרי עד כדי כך שהעולם הזה זה איזה עולם כזה שהוא לא רק שהוא העלם והסתר יותר, אלא שהוא גם כן, יש כאן עניין של קליפה וסטרא אחרא שהם נגד ה'. דבר ראשון אומר העלם והסתר, צריך לראות יותר שזה נגד ה'. יש כאן כמה וכמה עניינים. אז בוא קודם כל נסביר כלל העניין. נקודת העניין בכלל, מה הרבי מסביר כאן? הרבי מסביר כאן שיש מציאות. מה ההסברה של תחתונים? אז הרבי מסביר שתחתונים פירושו שאין תחתון למטה ממנו. הגדרה אמיתית של תחתונים. הכוונה בתחתונים זה העולם שאין תחתון למטה ממנו. מה הפשט? אין תחתון למטה ממנו. אז הוא מסביר, אז בכלל יש סדר השתלשלות, וסדר השתלשלות פירושו כמו שרשרת, שכל בחינה בשרשרת היא יותר נמוך מהקודם. עוד לבוש, עוד העלם והסתר, פחות של גילוי, פחות ענין ופחות עניינים. מה עושה שהעולם הזה הגשמי יהיה באופן שאין תחתון למטה ממנו? מי אומר אולי יש עוד תחתון יותר למטה? מה הפירוש שהשרשרת, שהתחתון הזה אין תחתון למטה ממנו? לא, אין יותר תחתון. מי אומר שאין יותר תחתון? מה ההסברה? אולי כמו שיש סדר השתלשלות עד כאן, אולי יש עוד סדר השתלשלות עוד יותר נמוך. אז הרבי מסביר מתי שייך להגיד עוד תחתון. כל זמן שיש איזה עניין של גילויים, כל זמן שיש גילויים, אז אתה אומר פחות או יותר, עוד פחות. עוד ירידה, עוד ירידה פחות. עוד צמצום, עוד צמצום, עוד צמצום. אז כל זמן שיש עדיין איזושהי נקודה של אור, אז אתה יכול להגיד שאפשר לצמצם את זה עוד יותר. אבל העניין של עולם הזה התחתון, זה לא פשט שכאן יש הכי פחות אור.

08:34 כאן הפירוש חושך כפול ומכופל. כאן כבר אין אור, ובמילא זה הפירוש שאין תחתון למטה ממנו. כמו למשל, נגיד למשל דוגמה. למשל דוגמה בסברא שכלית. אז יש סברות שכליות, גם סדר השתלשלות. יש סברות עמוקות, יש סברות עוד יותר עמוקות ועוד יותר עמוקות, אבל זה מלמעלה למטה. אז אפשר להוריד סברא שכלית יותר ויותר. אבל שלמה המלך, שלושת אלפים משל. הוא יכול להוריד עניין שכלי שלושת אלפים, שלושת אלפים דרגות. עוד דרגה ועוד דרגה. אז נכון שכל משל זה היה עוד ירידה, או כל משל זה עוד ירידה ועוד צמצום. עוד העלם עוד יותר. אבל סוף כל סוף מה צד השווה שבו? שזה גדר של שכל. ושכל זה שכל עמוק, שכל פשוט, פחות ועוד. אז כל זמן שזה גדר של שכל, אפילו שזה שכל באופן מצומצם ביותר, אז אתה יכול להגיד אולי יש עוד איזה תחתון, אפשר לצמצם עוד יותר. כל סברה שכלית ממש ממש פשוטה, אבל אתה לא יכול להגיד שהסברה השכלית הזו זה הכי פשוטה שיש. אתה לא יכול להגיד שזה הכי פשוטה. אתה יכול להגיד שזה מאוד פשוט, שכל זה, אבל אולי יש סברה עוד יותר פשוטה. סוף כל סוף זה עדיין בגדר של עולם השכל. אז אולי אפשר לצמצם עוד יותר. מה שאין כן כשאין כבר לזה שום עניין של גילוי אור, אז כבר נגמר זה, אז זה תחתון שאין תחתון למטה ממנו. וזה מה שהרבי אומר כאן גם כן. בעולם זה כל הסדר השתלשלות עד העולם הזה הגשמי, עולם יצירה, עולם בריאה, עולם אצילות, כל הסדר השתלשלות. אז יש פחות בעולם אצילות. יש פחות בעולמות העשייה. עולם בריאה פחות, יצירה עוד פעם, עשייה הרוחנית פחות, אבל זה

10:22 עדיין יש שמה איזשהו גדר, איזשהו ציור, איזושהי נקודה של גילוי. ובמילא מכיוון שיש לזה עדיין גילוי, אז שייך להיות יותר משהו תחתון ממנו. מה שאין כן בעולם הזה הגשמי, שכאן זה הסתר אורו יתברך וחושך כפול ומכופל. כאן זה גדר של הסתר. זה לא גדר של גילוי, הסתר, ובמילא זה העניין הכי, וזה לא שייך יותר. זה העניין של תחתון שאין תחתון למטה ממנו. אז הרבי מוסיף, אבל בעניין הזה שהעולם הזה הוא עולם ההסתר, בזה גופא אומר כמה פרטים. דבר ראשון אומר אדמו"ר הזקן: הסתר אורו יתברך. הדגשה זה הסתר אורו יתברך. זאת אומרת, כשרוצים להסביר מה הפירוש עולם הזה התחתון, זה תחתון שאין תחתון למטה ממנו. במה מתבטא שהעולם הזה הוא תחתון? אז יש בזה כמה פרטים. דבר ראשון אומר אדמו"ר הזקן: הסתר אורו יתברך. עניין של העדר, שאין שם אור. זאת אומרת הנקודה הראשונה כדי להדגיש למה עולם הזה הוא תחתון שאין תחתון למטה ממנו, הוא גדר של תחתונים, כי אין שם גילוי כלום. זה הכל. הסתר אורו יתברך. אחרי זה אדמו"ר הזקן אומר עוד יותר: חושך כפול ומכופל, שזה כבר לא רק הסתר אורו יתברך, אלא זה כבר גדר חיובי. יש כאן חושך. זה עולם של חושך. לא סתם חושך, חושך כפול ומכופל. אז יש וורט כאן מהרבי הרש"ב. הרבי מביא משם הרבי הרש"ב. הרבי מביא שהוא מסביר שחושך כפול ומכופל, זה מרמז, מה זה כפול ומכופל? זה ארבע דברים. יש כפול, יש מכופל, ויחד זה ארבע. אז הוא אומר שזה ברמז. מרמז על העניין של הד' קליפות: שלוש קליפות הטמאות, קליפת נוגה. אבל זה רק ברמז. חושך כפול ומכופל, בפועל לא כתוב בגלוי כאן עניין של קליפות.

12:19 זה רק ברמז. חושך כפול ומכופל מרמז על העניין של הד' קליפות. אחרי זה אומר אדמו"ר הזקן עוד יותר: עד שהוא מלא קליפות וסטרא אחרא. לא רק שיש שם עניין של חושך כפול ומכופל כעניין צדדי, אלא שזה כל המהות שלו, שהוא מלא קליפות וסטרא אחרא. עד, עד. זאת אומרת, ההבדל בין שני העניינים: הסתר אורו יתברך וחושך כפול ומכופל עדיין לא מדגיש שהעולם הוא מנגד לאלוקות. זה רק מדגיש שהעולם הוא לא מקום של גילוי אלוקות. זה כבר גם כן מספיק לקרוא לזה תחתון, שהוא תחתון ממנו. אין בו גילוי. כל העולמות שמעליו יש גילוי אלוקות, גילוי מצומצם או יותר מצומצם. אבל על כל פנים מצד השורש של כל העולמות יש איזשהו גילוי, איזשהו ביטוי של אלוקות בזה. מה שאנחנו רואים, הגשמי, העלם והסתר. זה הגשמי מצד עצמו. עולם שאין שם גילוי אלוקות ואין לזה תכלית. עוד יותר אומר אדמו"ר הזקן: עד שהוא מלא קליפות וסטרא אחרא. המהות של עולם הזה זה לא רק היעדר הגילוי, עניין של העלם והסתר, אלא זה גם כן עניין של מנגד לאלוקות. יכול להיות מציאות של יש שהוא לא מגלה אלוקות, אבל הוא גם כן לא מנגד לאלוקות. פשוט גשמי מצד עצמו, אלא מה זה הגשמי גשמי מצד עצמו? זה לא גילוי אלוקות. זה לא גילוי אלוקות. זה לא מגלה את הקב"ה. אדרבה, לא רק שזה לא מגלה את הקב"ה, אלא לא יש מעצמו, זה כל העניין, אבל זה גם כן לא מנגד לאלוקות. זה לא אומר דווקא היפוך. זה לא מנגד, זה לא עניין של מנגד, וזה אדמו"ר הזקן מוסיף: עד שהוא מלא קליפות וסטרא אחרא שהם נגד ה' ממש, שזה עוד

13:57 יותר מוסיף בעניין הגדר התחתון של עולם הזה. לא יאמר אני ואפסי עוד, שהוא שולל לגמרי אלוקות. אומר לא רק אני, אלא אומר אני ואפסי עוד. לא רק שאני קיים, אלא שרק אני קיים. וחוץ ממני אין שום דבר. הוא שולל לגמרי את המציאות של הקב"ה. יש הרי את השיחה הידועה של הרבי לגבי צפרדע. יש שיחה ידועה של הרבי לגבי יש כמה דרגות בקליפות. יש קליפה שמאמינים בקב"ה, אבל מה הם מאמינים? שגם הם קרו ליה אלקא דאלקיא. כמה, כמה דרגות בעניין של הקליפה? שם הרבי מסביר. אז יש קליפה, אני ואפסי עוד. אני ואפסי עוד זה בקליפת גוף, קליפה הכי יותר קשה. זה לא רק שהוא אומר אני קיים. יש עניין הישות, אבל הקליפות יכולות להודות שיש גם כן הקב"ה בתור אלקא דאלקיא, בתור עוד יש הקב"ה באיזשהו מקום, אלא הוא אומר אני ואפסי עוד. אין שום דבר חוץ ממני. אז זה העניין של עולם הזה הגשמי. זה הנקודה. ויש עוד גם כן שהרבי אומר, ועוד מעניין שהרבי מוסיף מה הלשון של אדמו"ר הזקן: עד שהוא מלא קליפות. מה זה בדיוק הלשון עד? כאילו עד פירושו כאילו שזה עוד שלב. נכון שזה שני עניינים, אבל אדמו"ר הזקן היה יכול להגיד: אלא מה זה תחתון? שהוא תחתון ממנו בעניין הסתר אורו יתברך וחושך כפול ומכופל, והוא מלא קליפות. כן, מה זה העניין של עד שהוא מלא קליפות? מה זה הוספה של המילה עד? שלכאורה זה מיותר. אז הרבי אומר מאוד יפה. הרבי אומר שבפשט, בסדר הבריאה, כשהקב"ה ברא את העולם, אז אנחנו כבר יודעים, בתורה, אז העולם לא נברא באופן של מלא קליפות וסטרא אחרא. הקב"ה ברא את

15:50 העולם, התחלת הבריאה עד חטא עץ הדעת. אז העולם היה, עולם הזה הגשמי היה, עולם הזה החומרי היה עולם של העלם והסתר. נכון, לא היה גילוי אלוקות בעולם? אף על פי שכתוב במאמר באתי לגני שהיה עיקר שכינה בתחתונים. אז הרי הרבי מסביר שזה לא אפשרי שהיה בגילוי, היה רק הכשרה לעניין, אבל בגילוי לא היה אלוקות בעולם. היה מוכשר, העולם היה מוכן שאם אדם הראשון יעשה את עבודתו הוא ימשיך את האלוקות. אבל העניין הזה של העלם והסתר זה היה בהתחלת הבריאה. מתי נהיה שהעולם הוא מלא קליפות וסטרא אחרא? זה נהיה ביום השישי, זה נהיה אחרי חטא עץ הדעת. לכן אדמו"ר הזקן אומר לשון עד. זאת אומרת, זאת אומרת בהתחלה יש את העניין של מה זה התחתון מצד עצמו, מצד הבריאה. אז מה זה אומר זה התחתון? שהוא תחתון מן ההסתר אורו יתברך וחושך כפול וכו'. זה היה השלב הראשון של הבריאה מצד העולם. עד אחרי זה נהיה עוד יותר, עוד יותר במשך הזמן, שזה לקח כמה ימים. אבל אחר כך על ידי החטא של אדם וחוה שבפועל ממש, אז עד שהגיע למצב כזה שנהיה מלא קליפות בפועל גם כן. זה בהתחלה זה היה חושך כפול וכו' רק, רק מצד הקב"ה ברא את הקליפות בהתחלת הבריאה גם כן. כתוב בחסידות שמציאות הקליפה נבראה גם בהתחלת הבריאה, אבל לא היה באופן שהעולם היה מלא קליפות. להפך, היה קדושה בפני עצמה וקליפה בפני עצמה. ומדור הקליפות היה במקום נפרד. היה מדור קליפות למטה מכל העולם, אז כמו שכתוב בספרי חסידות בשם כתבי האריז"ל, שבהתחלת הבריאה העניין של קליפה לא היה חלק מהעולם. זה היה מציאות מחוץ לעולם, מחוץ

17:32 למציאות שלא שייך לעולם, ושם לא היה צריך להיות הבן אדם בכלל. עבודת האדם מלכתחילה, מצד הפלאן הראשון של הקדוש ברוך הוא בעולם, לא היה הכוונה שהבן אדם יתלבש ברע ויהיה צריך לברר אותו, אלא עבודת האדם שיהיה בגן עדן, מקום של קדושה, שמה יהיה עבודתו. ואיך יהיה הבירור של הקליפה? הבירור של הקליפה יהיה בדרך ממילא. על ידי, כמו שכתוב בנוגע לשלמה המלך, שעל ידי אבוקה, שלמה המלך היה בירושלים, והאור של שלמה המלך התפשט לכל העולם. אז זה הקדוש ברוך הוא רצה שיהיה בהתחלת הבריאה, שעבודת האדם תהיה רק במקום של גשמיות, אבל לא במקום של סטרא אחרא, של קליפה. רק יהיה בפני עצמו. ועל ידי שעבודת האדם תהיה בעניין של קדושה, ממילא הוא יפעל גם בריחוק מקום, אבל לא שהוא עצמו יצטרך להיות בתוך הרע. זה היה בהתחלת הבריאה. אז לכן האדמו"ר אומר שהסתר וחושך כפול וכו'. זה כבר היה גם בהתחלת הבריאה. אחר כך הוא אומר עד שזה נהיה בהמשך, שביום השישי, על ידי חטא עץ הדעת, נהיה מציאות של מלא קליפות וסטרא אחרא, שהעולם התערב טוב ורע, ועל ידי זה כל המציאות של העולם מלאה בקליפות וסטרא אחרא, עולם העשייה. אז זה הכל הסברה במילה ״תחתונים״. זאת אומרת, מכל זה האדמו"ר רוצה להסביר מה הפירוש של המילה ״תחתונים״. יש וורט, שמעתי פעם מר' יואל, סיפר וורט בשם ר' חיים שאול ברוק, שפעם הוא אמר וורט כזה, פעם וורט נשמע כמו. הוא אמר שכתוב במגילת אסתר, כתוב שהמן שנכנס לבית של אחשוורוש, אז אחשוורוש שאל אותו: מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו? אז המן אמר: למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני? המן חשב מי

19:55 יכול להיות, מתכוונים אליי, ואז הוא אמר: יביאו לבוש מלכות, סוס מלכות וכל העניין. ואז אחשוורוש אמר לו: לך תעשה את זה למרדכי היהודי. אז הוא אמר, ר' חיים שאול ברוק שאל, הרי ידוע שכל המגילה, יש את הסיפור של המגילה בפשטות, אבל יש את הסיפור של המגילה ברוחניות, שאמנם הולך על הקדוש ברוך הוא. כן? והמן זה הקליפה, מרדכי זה קדושה. ובמילא הוא שואל: מה, מה היה שמה? לפי זה, אם מסבירים את זה על פי פנימיות העניינים, מה הייתה ההוה אמינא של המן, שהוא חשב שהקדוש ברוך הוא רוצה אותו? אם אומרים שהמלך הולך על הקדוש ברוך הוא, אז מה הכוונה ש-- למי יחפוץ המלך לעשות יקר? למה המן היה כל כך בטוח שהמלך רוצה אותו ל... בגשמיות זה המן חשב, אבל ברוחניות איך זה, איך זה מוסבר? אז הוא אמר וורט כזה. כתוב כאן בתניא שהקדוש ברוך הוא נתאווה להיות לו דירה בתחתונים. המן ידע שתחתונים, זה הכוונה, זה דירה בתחתונים. ומה פירוש תחתונים? תחתון שאין תחתון למטה ממנו, בעניין הסתר אורו שהוא מלא קליפות וסטרא אחרא. ממילא המן חשב: מי יכול להיות יותר תחתון ממני? המן הוא הכי תחתון, מלא קליפות וסטרא אחרא. אז לכן למי יחפוץ המלך? יחפוץ. עניין של תאווה. מה התאווה הכי גדולה של הקדוש ברוך הוא? שאני אהיה דירה לו יתברך. ובמילא לכן טען המן: יביאו לבוש מלכות, זה אני צריך להיות ה-- זה הקדוש ברוך הוא רוצה אותי. על כן הוא צדק. הרי המן הוא, המן הוא מלא קליפות וסטרא אחרא. שמה זה הרוצה. אבל התירוץ הוא, זה ר' שאול היה אומר את הדבר: אתה באמת תחתון, אבל דירה אתה אף

21:43 פעם לא תוכל להיות. תחתון ביסטו, אבל דירה קענסטו ניט זיין. זאת אומרת, יש סוג של תחתון שהתחתון הופך להיות לדירה לו יתברך, אבל תחתון כזה כמוך, דירה לא תוכל להיות אף פעם. זאת אומרת, מה ההסברה בזה? נגיע לכאן בתניא, זה שהרב אומר כאן. הרי יש כאן שני עניינים. יש גשמיות, מה זה מצד עצמו? כמו שאמרנו, שזה מצד הבריאה. הרי למה זה הגשמי של תחתון שאין תחתון למטה ממנו? מצד זה שהוא גשמי, שהוא מקום של העלם והסתר. זה בעצם דבר חיובי. הגשמי זה יכול להיות דירה לו יתברך. למה? כי גשמיות, כמו שכתוב בתניא גם אחרי זה באגרת הקודש, מציאות הגשמי מגיע מעצמו, ממציאותו מעצמותו. ואדרבה, זה, יש גשמיות שמציאותו מעצמותו, זה הוכחה שהוא מגיע מעצמו. ובמילא, הרי זה, ממילא לעתיד לבוא יתגלה בגשמיות מציאות עצמו. והוא יהיה דירה לקדוש ברוך הוא. אבל זה שהוא מלא קליפות וסטרא אחרא, זה הרי לא מתהווה מצד הבריאה מצד עצמו. זה נהיה על ידי החטא, שנהיה עניין של מלא קליפות וסטרא אחרא. אז התח-- החלק הזה שבתחתון, שהוא מלא קליפות וסטרא אחרא, זה לא יכול להיות דירה לו יתברך. לכן כשמשיח יבוא, לעתיד לבוא, מה יקרה? ונגיע לקליפה וסטרא אחרא. מה כתוב? ״ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ״. העניין של קליפה וסטרא אחרא זה לא יהיה דירה. הסטרא אחרא חס ושלום לא יהפוך להיות דירה לקדוש ברוך הוא. ונגיע לסטרא אחרא, קליפה, אומרים ש״ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ״, ו-ו-וכתוב שם הלשון שלא יהיה יותר עניין של, של, של חושך ורע מול זה. רוח מסאבא ... לנצח. עניין של סטרא אחרא זה יהיה ביטול. זה לא שייך

23:22 דירה. העניין של הגשמיות זה יהיה דירה לו יתברך. וזה הפירוש אמר להמן: אתה, כי אתה תחתון, אבל כזה תחתון דירה לא יכול להיות.