אגרת הקודש סימן י"א להשכילך בינה - סיכום

00:02 לסיכום, למדנו הרי פרק י"א באגרת הקודש. לפחות לעשות איזושהי נקודה ש-- מה ש-מה שאני אגיע ל-- אה, ו-- ושדיברנו בסוף, בסוף פרק י"א, שזה מאוד יסודי במכתבים, בשיחות של הרבי. הנקודה של פרק י"א באגרת הקודש, הרי יש פה כמה עניינים. בהתחלה האלטער רבי מדבר בכלל, לא מדבר על ייסורים. הוא מדבר בכלל להזכיר לנו שבן אדם לא צריך לח-לחפוץ, לרצות את ה-- בעניינים של גשמיות מצד עצמו, אה, להזכיר לנו כי לא זו הדרך ישכון אור ה' להיות חפץ בחיי בשרים ובני ומזוני. זאת אומרת החפץ בגשמיות צריך להיות מושלל, אה, בטל רצונך מפני רצונו. אז זו נקודה כללית בכל עבודת השם. אחרי זה האלטער רבי בספירלה הוא מדבר ונוגע על איך מקבלים את הייסורים. כאילו, כשלבן אדם-- איפה רואים שהבן אדם תכלס לא מונח בגשמיות מצד עצמה? כשהוא יודע לקבל את הייסורים בשמחה. ושם רואים, זו אבן הבוחן, כשחסר לו ואף על פי כן הוא לא מצטער, הוא בשמחה, זו אבן הבוחן. אבל מה הנקודה של פרק י"א? הכוונה של פרק י"א זה שההנחה שצריכה להיות אצל יהודי זה שהכל טוב. זו ההנחה. ההנחה זה הטוב. ממה בנויה ההנחה הזאת? ההנחה הזאת בנויה מהאחדות ה' האמיתית. ברגע שמונח אצלך אחדות ה' האמיתית, אה, שכל המציאות של הבריאה וכל רגע ורגע וכל מציאות האדם בכל רגע ורגע וכל החיים של הבן אדם זה הכל, זה הכל אחדות ה' האמיתית, זה הכל חוכמת הקדוש ברוך הוא, אז זה עדן וממילא אז זה, אז זה, אז יש עוז וחדוה במקומו, פני מלך חיים והכל טוב. אלא מה? יש טוב הנגלה, יש טוב הנעלם. אז

02:18 ממילא בן אדם חי בשמחה. אז מה זה גורם? זה גורם שני דברים. זה גורם גם שהבן אדם לא מונח בגשמיות, הוא לא מחפש גשמיות, הוא מחפש אלוקות. אז החפץ שלו זה לא בגשמיות, החפץ זה באלוקות, זה א'. ו-ב', גם אם חס ושלום יש איזה עניינים שחסרים לו אז הוא לא, הוא לא נהיה בעצבות, הוא עובד את השם בשמחה ובטוב לב כי יש עוז וחדוה במקומו. ואם הוא בעצבות, אומר האלטער רבי, זה מראה שחסרה לו האמונה הזאת, הוא לא, לא חי את האמונה. ומכיוון שכל בריאת העולם בשביל האמונה הזאת וכל החיים של האדם זה ניסיונות, כן? לראות אם באמת הוא חי את האחדות ה' האמיתית, אז בן אדם צריך כל הזמן לחשוב על עצמו, להיות כל הזמן בחשבון הנפש הזה. האם אני עובד את הקדוש ברוך הוא באופן כזה שנרגיש אצלי העניין הזה? אני מחפש את הדבקות באלוקות, ובמילא זה, אז כל ענייני עולם הן ולאו שוין אצלו בהשוואה אמיתית, או שאני יש ומציאות, שאני רוצה לחיות חיי הגויים, שאז זה עניין של עבודה זרה, כמו שהרבי... כי כופר חס ושלום, כי הוא מוציא את עצמו מתחת יד ה' לחפש, ולגרמייהו, מחפש את ה-- את עצמו. זו נקודה יסודית ביותר בפרק י"א, אבל אחרי זה יש את הנקודה האחרונה בפרק י"א. הנקודה האחרונה שהאלטער רבי אומר זה שעל ידי האמונה הזאת, שאדם מאמין באמת הזאת, הוא מאמין שבאמת הכל טוב והכל בא מצד הקדוש ברוך הוא, יש הכל, זה הקדוש ברוך הוא, והקדוש ברוך הוא יודע הכל, והכל זה אלוקות ואין עוד מלבדו, אז האמונה הזאת עצמה עושה שהכל יהיה

04:04 טוב גם כן. אה, כמו שאומר בסיום הפרק, אה, שה-ה-ה-ה-הטוב הנסתר, שזה בא-בהעלם, יבוא בגילוי. מה ההסברה בזה? אז ההסברה בזה, כפי שהרבי לומד פשט פה בתניא, שזה היסוד של מידת הביטחון. אה, שהאלטער רבי אומר פה שזה היסוד של מידת הביטחון. העיקר של מידת הביטחון זה שיהודי מאמין בקדוש ברוך הוא, יודע שהכל טוב ממש והוא בוטח בקדוש ברוך הוא. הוא מתבונן בעניין הזה, אז זה עושה שהטוב הנעלם, הטוב הנעלם שזה לא בגילוי, יבוא-- יבוא בגילוי. מה הקשר? מה ההסברה בזה? אז אם אתם זוכרים, דיברנו בשיעור האחרון, הנקודה שזה סוג של מידה כנגד מידה. אה, ככה הרבי מסביר באחד המכתבים, זה ווארט של מידה כנגד מידה. על ידי שהבן אדם מביא את האמונה אה בגילוי, זה-זה-זה טוב הנעלם, זה לא בגילוי, אבל הוא חי את זה, הוא-הוא-הוא-הוא-הוא שמח. זאת אומרת שהאמונה אצלו זה בגילוי. על ידי זה נעשה מידה כנגד מידה, שהטוב הנעלם דווקא בא בגילוי, ואז נעשה הכל טוב גם בגלוי. זה ווארט שהרבי כותב באחד המכתבים. אבל מכאן אנחנו מגיעים לווארט יותר כללי בתורה של הרבי, שזה היסוד הכללי של ביטחון שהתחדש על ידי הצמח צדק והסיפור הידוע של טראכט גוט וועט זיין גוט. ואת זה רציתי קצת יותר לפרט כי דיברנו על זה מאוד בקיצור. זו שיחה שכל אחד חייב ללמוד אותה. שיחה מאוד מאוד חשובה, מאוד יסודית אה בעניין של מידת הביטחון, זו השיחה בחלק ל"ו פרשת שמות, ששם הרבי מסביר חידוש נפלא שזה מתאים עם מה שאנחנו לומדים פה. זה לא ממש אותו ווארט אבל זה באותו כיוון, באותו מהלך. הרבי שואל את השאלה הפשוטה שכל המפרשים שואלים, לכאורה מה זה מידת הביטחון?

06:10 מה זה ביטחון? שהבן אדם בוטח שיהיה טוב. למה שיהיה טוב? מי אומר שיהיה טוב? אולי לא מגיע לך? הרי יש מציאות שאתה נענש. יש מציאות שלפעמים בן אדם לא מקבל, לא מגיע לו. יש עניינים... אז יש אמונה. אמונה זה להאמין שהכל זה לטובת האדם. זה דבר אחד. זה ודאי. אני מאמין שכל מה שקורה לי בחיים זה הכל לטובתי. אז גם כשלא טוב, אז אני יודע זה, זה לא, זה לא... אם למשל רחמנא ליצלן מישהו מזיק אותך, אתה לא מתרגש מזה כי אתה יודע שזה הכל מהקדוש ברוך הוא. כמו שכתוב, "ה' אמר לו קלל". כל זה מהקדוש ברוך הוא, הכל זה לטובה, זה כפרת עוונות, זה בא לזכות את האדם וכל הייסורים זה לטובתו. אז זה עניין אחד. זה אמונה, אבל זה לא אומר שהולך להיות טוב. הרי אומרים שיהודי צריך לא רק להאמין שהכל זה מהקדוש ברוך הוא, אלא הוא צריך לבטוח בהשם. מה ההסברה? אז הרבי אומר, יש כאן באמת בכמה מפרשים וכמה מקומות, כמה ספרים שמפרשים שביטחון זה, ביטחון זה שהבן אדם, הוא גופא, שהבן אדם אין לו דאגות כי הוא יודע שהכל זה מהקדוש ברוך הוא. ככה מפרשים בהרבה מקומות, כאילו להסביר שזה לא סתירה בין אמונה וביטחון. ביטחון זה לא הפשט שאתה בוטח שיהיה טוב בטוב הנגלה. לא, ביטחון פירושו אני סומך על הקדוש ברוך הוא. אני לא מודאג. אף אחד לא יכול לשלוט עליי, אף אחד לא יכול לעשות לי רע. הקדוש ברוך הוא הוא היחיד, הוא הבעל הבית שלי, ואם הוא עושה אז ודאי הכל זה לטובה. אז גם אם הוא יעשה רחמנא ליצלן לא טוב,

07:58 אני גם לא מודאג כי זה, כי זה בא ממנו, אז זה בא ממנו. אז הכל זה לטובה, אז אין לי מה לדאוג. אז זה איך שמוסבר בכמה מקומות, זה מידת הביטחון. מידת הביטחון זה מנוחת הנפש שהבן אדם מרגיש בכל מצב. חסר לי משהו? נו, אז מה? הקדוש ברוך הוא יודע מה הוא, מה הוא עושה. אני לא חושב שזה מגיע מחוסר מזל. בן אדם שחסר לו אמונה והוא חושב שחסר לו בגלל שמישהו גנב ממנו או זה, או בגלל ח"ו הטבע בעל הבית פה, אז הוא משתגע. קורה משהו בעולם וזהו, הוא מפחד. הוא חי בפחד ולחץ. מה יקרה? אדם שיודע הקדוש ברוך הוא עושה, הוא מוסר, גיט זיך איבער צום אייבערשטן, והקדוש ברוך הוא יעשה הטוב בעיניו וגמרנו. אז אין מה לדאוג, אני חי במנוחת הנפש, ויש כזה עניין וזה אמת, אמת. אבל זה אמונה, זה עדיין לא ביטחון. הרי יש כאלו מפרשים שרוצים להגיד שזה ביטחון. הרבי לא מקבל את זה. זה השיחה של חלק ל"ט. זה לא הפשט. ביטחון זה לא הפשט. מסתכלים בכל מיני מקומות, הן זה בחובות הלבבות ושאר שהרבי מביא וכו'. אז רואים במוחש שזה לא הכוונה. ביטחון פירושו שאני בוטח שיהיה טוב בטוב הנראה והנגלה. זה הפשט ביטחון. ביטחון זה לא הפשט שאני ישן בשקט כי אני יודע שהכל מהשמיים, זה לא עבודה, אלא שאני בוטח שיהיה טוב בטוב הנראה והנגלה. נשאלת השאלה למה? למה שיהיה טוב בטוב הנראה והנגלה? מי אומר? אולי לא מגיע לך? מילא צדיק שהוא יודע שאין לו שום עבירות. נו. אבל בן אדם, אנשים פשוטים כערכינו. למה שיהיה לך ביטחון שיהיה טוב בטוב הנראה והנגלה? אולי לא

09:31 מגיע לך? אולי לא יהיה טוב? מה? מה הביטחון שיהיה טוב בטוב הנראה והנגלה? וכאן מגיע החידוש של הרבי בשיחה בחלק ל"ט, מיוסד על תורת הצמח צדק: טראכט גוט וועט זיין גוט. הביטחון הוא, זה לא הפשט שתעשה מה שאתה רוצה, הכל יהיה טוב. לא. הפשט הוא שהביטחון זה גוף העבודה שבזכות הביטחון הקדוש ברוך הוא יעשה לך טוב. זה סוג של מידה כנגד מידה, סוג של סיבה ומסובב כזה. על ידי זה ביטחון זה עבודה. ביטחון זה לא הפשט: אוקיי, אני ישן על מיטתי והשם יעשה טוב. לא מגיע לי, לא עשיתי כלום ואף על פי כן השם טוב יעשה לי טוב. זה לא נכון. זה היפך האמונה. הקדוש ברוך הוא נותן שכר לעושים טוב ועונש לאלה שלא עושים טוב. ביטחון זה סוג של עבודה, זה עבודה. זה הבן אדם עובד על עצמו, גיט זיך איבער צום אייבערשטן. זה הפשט ביטחון. ביטחון זה עבודה שאני כל כך מאמין וכל כך בוטח, מוסר את עצמי לקדוש ברוך הוא ואני חושב טוב. אני חושב שהקדוש ברוך הוא יעשה טוב בטוב הנראה והנגלה, כי הקדוש ברוך הוא עצם הטוב וטבע הטוב להיטיב, ובמילא בוודאי שהקדוש ברוך הוא רוצה לעשות את הכי טוב לכל אחד ואחד, והקדוש ברוך הוא רוצה שהטוב יהיה בטוב הנראה והנגלה. אני עובד על עצמי למסור את עצמי לגמרי לקדוש ברוך הוא, באופן שאני מאמין שהקדוש ברוך הוא טוב וכי טבע הטוב להיטיב. העבודה הזאת, המחשבה באופן חיובי, באופן טוב, באופן על הקדוש ברוך הוא, באופן של טוב, זה גוף הכלי, זה עבודה של עבודה. אז באמת מגיע לך. אז באמת לכן יהיה לך טוב. זה התוצאה על ידי

11:32 טראכט גוט, על ידי זה וועט זיין גוט. העבודה שלך של טראכט גוט, המחשבה באופן של טוב, זה מביא את הטוב. אז מה הביאור בזה עוד פעם? אז הביאור בזה דומה למה שדיברנו פה גם כן בסוף פרק י"א. זה עבודה של מידה כנגד מידה. על ידי זה שבן אדם מביא את העניין של ההשגחה של חסד הוי', הוא מאמין בקדוש ברוך הוא, מביא את זה מההעלם אל הגילוי, אז זה גופא גורם שדווקא ככה יהיה בפועל ממש. ההבדל הוא שבפרק י"א מדובר על אמונה, שעל ידי זה שבן אדם מאמין והוא חי את האמונה, הוא חי בשמחה, על ידי זה גם כן זה מידה כנגד מידה, זה יבוא בגילוי. פה זה עבודה יותר בביטחון. עבודה זה ביטחון. על ידי זה שאני עובד את הקדוש ברוך הוא באופן כזה שאני סומך ובטוח על הקדוש ברוך הוא שהוא יעשה טוב, עצם ההתבוננות הזאת והביטחון הזה והכוח הזה, זה עצמו מביא את הטוב. המחשבה הטובה מביאה את הטוב. זה וורט של עבודה. בסגנון אחר, בסגנון אחר אני רוצה להסביר קצת, להבין את זה קצת יותר בפשטות. צריכים להסתכל על השיחה בפנים כדי להבין את זה יותר טוב. זה וורט מאוד חזק שצריכים ל־ל־ זה עבודה ממש, זה העבודה שלנו היום. אבל בסגנון אחר אפשר גם כן לקשר את זה עם מה שהרבי מביא במכתבים, כמה וכמה מכתבים, בפרט בהתחלת הנשיאות. החסידים היו שבורים, וזה היה אחרי הסתלקות של הפרידיקער רבי, וזה היה אחרי מלחמת העולם השנייה. היה, היה הרבה עצבות בעולם, היה הרבה, הרבה צער, הרבה עגמת נפש, הרבה, הרבה חס־ אנשים היו מאוד שבורים. אז היה

13:13 זה־ הרבי כתב על זה הרבה פעמים בתש"י, אפשר לראות באגרות מכתבים שהרבי מביא מה אומר הזוהר, פרשת תצוה. והרבי אומר שחסידים צריכים לפרסם את הזוהר הזה. הרבי בעצמו, כמה מכתבים בתקופה ההיא שכותב את זה. שהזוהר אומר, "תא חזי, עלמא תתאה כגוונא דעלמא עילאה". העולם התחתון זה דומה לעולם העליון, וכמו שבעולם העליון כ־כ־כ־ מה שקורה פה למטה זה משתקף ככה גם כן למעלה. אז אם הבן אדם למטה הוא עצוב, אז על ידי זה הוא גורם שגם למעלה באדם העליון יש עצבות. וכשיש עצבות יש דינים, כי זה הטבע. כשבן אדם עצוב אז הוא עושה דינים, עושה חשבונות. אבל אם בן אדם למטה הוא שמח וחד והוא באנפי נהירין, על ידי זה הוא גורם שגם למעלה הקדוש ברוך הוא יהיה באנפי נהירין. וכשיש אנפי נהירין למעלה, במילא אז הקדוש ברוך הוא משפיע טוב וחסד בטוב הנראה והנגלה בלי חשבונות, אפילו אם לא מגיע לו. אז מה הוורט? עוד פעם. זה וורט של מידה כנגד מידה. זה וורט של עבודה. כשאתה עובד על עצמך להיות בתנועה של שמחה, אז השמחה שלך גורמת שמחה למעלה, ולכן כשיש שמחה למעלה השמחה פורצת גדר, ובמילא מתבטלים הדינים ונעשה טוב גם בגלוי. אז עוד פעם, זה וורט של מידה כנגד מידה. על דרך זה, זה הוורט של טראכט גוט, וועט זיין גוט. כשאני חושב טוב, מחשבה בעניין של טוב, וחושב על הקדוש ברוך הוא שהוא טוב ורחמן וחסד, במילא אני חושב, בגלל זה אני מאמין שהקדוש ברוך הוא יעשה טוב, וטוב הנראה והנגלה. אז זה גופא המידה כנגד מידה שמביא שככה יהיה טוב בפועל. זה אותו מהלך, זה אותו כיוון, זה הכל פרטים שונים, אבל

15:04 המהלך, הכיוון זה אותו כיוון. או בדוגמה לזה אפילו עוד דוגמה, עוד דוגמה. עוד דוגמה יש מהשיחות שהרבי מביא גם כן, תמיד מביא את הוורט בשם הפרידיקער רבי, בשם הצמח צדק. הסיפור השלם שידוע שהצמח צדק אמר שהוא שמע מחייל, שהוא אומר שכשהולכים במלחמה הולכים עם מארש של ניצחון. היי, עדיין לא התחילה המלחמה. מי אומר שתנצח? עצם זה שאתה יוצא למלחמה ואתה הולך עם מארש של ניצחון, זה הופך אותך למנצח. אז גם שמה זה סוג כזה עניין. זה הוורט, הוא העבודה. זה שאתה באמת בוטח ומאמין ואתה הולך בשמחה ובביטחון שאתה מנצח, זה הכלי שעל ידי זה נמשכת הברכה ויהיה ניצחון בפועל גם כן. זה כל מיני, אה, אה, שיחות שונות, סיפורים שונים עם פרטים שונים, אבל רואים איזה כיוון, מהלך דומה בכל אחד מהשיחות האלה, מהסיפורים האלה, שזה, זה הוורט של ביטחון. הוורט של ביטחון זה וורט שהעבודה של הביטחון זה הכלי שעל ידי זה נמשכת הברכה. זה, זה רציתי להוסיף את הנקודה הזאת, כי זה וורט יסודי שרואים את זה בכמה וכמה שיחות בסגנון שונה וכאן ושם. אבל זה כלל כללי בעבודה של חסידות. מה צריך להיות העבודה של חסיד של טראכט גוט, וועט זיין גוט? אני זוכר, מדברים עכשיו ונמצאים עכשיו בימים של מתן תורה. אני זוכר שבאוסטרליה היינו לפני שלושים שנה שליחים, הקבוצה שלנו, ואז היה מצב קשה שם באוסטרליה בכל הבחינות. בגשמיות ורוחניות. עניינים של רחמנא ליצלן נפטרו שם כמה ילדים. היה אז כל מיני דברים מאוד קשים שקרו בקהילה. והרב גרונר, שהיה השליח הראשי, רבי דוד גרונר, היה מאוד מאוד שבור. היה ממש בדיכאון. ואז הוא כתב לרבי מכתב כמה ימים לפני שבועות

16:56 הוא לא יכול יותר. כך הוא כתב, שהוא לא יכול יותר. שזה המצב וכל המצבים, כל הבעיות, אלעס, הכל נופל. אין לו, אין לו כוח יותר. הוא לא יכול יותר. ואז הרבי כתב לו צעטל בערב שבועות: כשיחליט לקיים פסק דין או הבטחה בלשון רבותינו נשיאינו, טראכט גוט, וועט זיין גוט, יהיה קיים בפועל ממש. אני זוכר לראות איך שהשליח של הרבי, שהצעטל הזה עשה מהפיכה. פשוט לא היה עדיין שום דבר בפועל, אבל הרבי כתב את זה. הוא הבין שהרבי דורש ממנו עבודה של טראכט גוט, וועט זיין גוט. היה שבועות שמח. הוא התוועד ואמר לחיים ואת זה, והיה גאַנץ שבועות, היה, היה פריילעך שבועות. הרבי אמר, זהו, כשיחליט, אתה צריך להחליט לקיים פסק דין. אל תחכה שיהיה טוב ואז אתה תתחיל להיות שמח. העבודה הזאת, עבודת השמחה, עבודת הביטחון, זה הכלי שיהיה טוב הנראה והנגלה.