לקוטי אמרים תניא - פרק ח"י - חלק 4

00:00 אוקיי, אז האלטער רבי מסביר לנו פה שהאבות הן הן המרכבה, ולכן האבות המשיכו לכל אחד ואחד מבני ישראל שיהיה לו נשמה קדישא. הנשמה קדישא מאיפה היא מגיעה? הנשמה קדישא מגיעה מהד' עולמות, אצילות, בריאה, יצירה, עשייה, מהעשר ספירות בקדושה, בד' עולמות. כן. האלטער רבי אומר שכל אחד ואחד יש לו נשמה קדישא. אפילו בן אדם שהוא קל שבקלים, או פושעי ישראל, גם הוא על ידי הזיווג של ההורים שלו, אז על ידי זה נמשכה בו נשמה, את הנשמה הזאת, אפילו שהיא מגיעה מהמדרגות התחתונות. וזה מנפש דנפש דמלכות דעשייה, שזה הדרגה הכי נמוכה בסדר השתלשלות. אף על פי כן זה קדושה, ובגלל שזה בקדושה, אומר האלטער רבי, בקדושה יש את העניין של אחדות. אחדות זה שכל העניינים, כל העולמות וכל הספירות יש להם קשר ונתלבשו זה בזה. לכן גם כשבן אדם הוא קל שבקלים או פושעי ישראל בדרגה הכי נמוכה, אז הנשמה שלו, בגלל שנשמה קדישא, אז היא קשורה עם כל הספירות והיא קשורה עם כל העולמות עד לחכמת האצילות, עד לאין סוף שנמצא בחכמה. וממילא כל יהודי יכול להגיע למעלה למעלה. אפילו היהודי הכי פשוט יש בו בהעלם את כל המדרגות, את כל המעלות. אז זה האלטער רבי עכשיו ממשיך הלאה, וכאן אנחנו כדכתיב: ה' בחכמה יסד ארץ. זה שאנחנו אומרים שהאור אין סוף נמצא בכל הדרגות עד לדרגה הכי נמוכה, לומדים את זה מהפסוקים האלה. פסוק אחד אומר: ה' בחכמה יסד ארץ. הקב"ה עם החכמה הוא יסד את הארץ. אז מה אנחנו רואים מהפסוק הזה? ה' בחכמה יסד ארץ, רואים, ה' בחכמה זה הדרגה הכי גבוהה. חכמה זה חכמת האצילות. ה' בחכמה זה האין סוף שמאיר בחכמה. ה' בחכמה

02:21 יסד ארץ, שהאור אין סוף כפי שהוא בחכמה, אז הוא יסד ארץ. הוא זה שהוא היסוד של הארץ, של הדרגות הכי נמוכות. על דרך זה אנחנו אומרים: וכולם בחכמה עשית. כל סדר השתלשלות נעשה על ידי ספירת החכמה. אז ממילא יוצא שחכמה נמצאת בכל סדר השתלשלות. אז זה האלטער רבי מביא בתור ראיה, בתור הוכחה, שגם הנשמה שנמצאת בבחינת ארץ, הנשמה שנמצאת בעשייה בתחתית המדרגות, אז יש בה את העניין של חכמה. ובחכמה נמצא אין סוף, וממילא כל הנשמות יש להם שייכות לאין סוף ברוך הוא. זה שהאלטער רבי מביא פה שני פסוקים, שני פסוקים. ה' בחכמה יסד ארץ זה פסוק במשלי, וכולם בחכמה עשית זה פסוק בתהלים. למה מביא שני פסוקים בסדר הזה דווקא? אז מוסבר על זה במפרשים שבעצם יש פה, כל פסוק משלים אחד את השני. אז הפסוקים הולכים ככה. ה' זה אין סוף. בחכמה זה חכמת האצילות. יסד ארץ. ארץ הולך על ספירת המלכות. מלכות הרי ידוע שמלכות נקראת ארץ. המאמרים שלמדנו, בהרבה מקומות, ארץ הולך על ספירת המלכות, כי מלכות זה הארץ שממנו תצא כל השפע של... אז ממילא יוצא ה' אין סוף מתלבש בחכמה, ומחכמה יסד ארץ, מחכמה מגיע למלכות, שזה ידוע העניין של אבא יסד ברתא, שמחכמה מגיע הדיבור. ליהודים תרצ"ב, מאמר של פורים, מי שלמד שם, הרבי מסביר את זה באריכות. חכמה שבנפש מאירה בכוח הדיבור שבנפש. לכן חכמה יסד ארץ. וממילא ה' זה אין סוף, חכמת האצילות, יסד ארץ זה ספירת המלכות, וכולם בחכמה עשית, כולם. הכוונה בחכמה עשית, עשייה. עשייה הכוונה עד לעשייה הגשמית, שמחכמה, כפי שמלובש במלכות, משם זה מתפשט עד לעשייה הגשמית. אז ממילא זה

04:31 זה העניין, ההשתלשלות של כל העולמות. שלכן אני אומר שגם נשמה שנמצאת בעשייה, ובעשייה גופא בתחתית העשייה, שזה קל שבקלים ופושעי ישראל, יש בו בהעלם, נמצא בו כל הסדר השתלשלות עד לאין סוף שבה' בחכמה. ונמצא כי אין סוף ברוך הוא מלובש בבחינת חכמה שבנפש של אדם, יהיה מי שיהיה מישראל. אז מה יוצא מכאן? יוצא מכאן שהעניין של אין סוף ברוך הוא נמצא מאיר אצל כל יהודי בנפש שלו עד לבן אדם הכי תמוה, יהיה מי שיהיה. ובחינה זו, החכמה שבו, עם אין סוף ברוך הוא המלובש בה, מתפשטת בכל בחינות הנפש כולה. עכשיו האלטער רבי מוסיף עוד דבר, עוד נקודה. עד עכשיו הוא דיבר על החכמה שבנפש, על האין סוף שמאיר בנפש. עכשיו הוא מוסיף עוד נקודה. זה עוד אחד, עוד פלוס של נשמה של יהודי. אפילו יהודי פשוט שבפשוטים יש בו ה' בחכמה, מאיר האין סוף. עכשיו האלטער רבי מוסיף עוד נקודה, שהאין סוף הזה שמאיר בחכמה שבנפש של יהודי, מה קורה עם זה? אומר האלטער רבי: ובחינה זו, החכמה שבו, עם אין סוף ברוך הוא המלובש בה, מתפשטת בכל בחינות הנפש כולה. זה מתפשט בכל הדרגות של הנפש להחיותה, מבחינת ראשה עד בחינת רגלה, כדכתיב החכמה תחיה בעליה. עכשיו יש עוד משהו אימפרסיונטלי, עוד משהו חשוב, העניין העיקרי בעניין הזה של הנפש של יהודי, שהאין סוף שבחכמה שבנפש לא נשאר רק בחכמה שבנפש, שמהמקום הזה זה מתפשט לכל בחינות הנפש. זה נותן חיות לכל הנפש מראשו ועד רגלו, מהדרגות הכי גבוהות של הנפש, שזה המוחין, עד לדרגות הכי נמוכות של הנפש, שזה העניין של עשייה, שבכל הדרגות האלה נמצאת ההתפשטות של האור הזה של האין סוף. כדכתיב החכמה תחיה בעליה. זה

06:54 הפסוק, עוד פסוק, נדמה לי גם כן במשלי, אם אני לא טועה: "החכמה תחיה בעליה". עוד פעם מדברים על חכמה, ואומרים איזו חכמה? החכמה, כמו שאמרנו, חכמה שבנפש, שזה המקום ששם מאיר אין סוף ברוך הוא. "החכמה תחיה בעליה". מי זה בעליה של החכמה? בעליה של החכמה זה הבן אדם, הנפש. כל האדם נקרא בעליה. אז "החכמה תחיה בעליה". הכוונה היא שהחכמה משפיעה בכל הבן אדם. זה פועל בכל הבן אדם. אז אם ככה, מה יוצא מכאן? זה הנקודות האלה. זה נקודות. מה שלומדים פה בעמוד הזה, בעמוד הראשון של פרק י"ח, זה אותיות יותר, מה שנקרא אותיות יותר קבליות, יותר מופשטות, לכל מה שהאלטער רבי הולך להסביר עכשיו בהמשך הפרק והפרק הבא. ומה זה ומה אלה של יהודי? כאן הוא כותב את זה בסגנון של ספירות ועולמות. אחרי זה נראה את זה בסגנון של עבודה. אבל מה אנחנו לומדים פה? שני דברים נפלאים במעלה של יהודי. שני יסודות, שזה על זה אנחנו נדבר אחרי זה כל ההמשך. ועוד אחד זה שיהודי, יהיה מי שיהיה, ויהודי שנמצא בדרגה התחתונה ביותר, בשפל, קל שבקלים, פושעי ישראל, אז כל יהודי נמצא בו חכמה שבנפש שבו מאיר אין סוף ברוך הוא. זה גילוי נפלא של יהודי. ויחד עם זה אנחנו לומדים פה עוד נקודה, שהעניין הזה זה לא דבר שנשאר מנותק, כאילו מנותק, מובדל, מרומם באיזשהו מקום, אלא שזה חודר ומשפיע בכל הבן אדם. "החכמה תחיה בעליה". דרך אגב, כשנמצאים קרוב לפורים, אז במאמרים של "בלילה ההוא" מדובר הרבה על העניין הזה. מי שלמד את המאמרים של פורים או לומד מאמרים של פורים, גם הרבי מדבר על זה המון במאמרים של פורים. "בלילה ההוא"

08:56 "נדדה שנת המלך", שמה מדברים שבחג הפורים היה התגלות של מסירות נפש. התגלה היהודי, העצם התגלה. העומק, העומק הפנימי. מה זה יהודי? ההתגלות של הנפש של יהודי. ויחד עם זה המסירות נפש חדרה בכל הכוחות פנימה. שזה לא נשאר בנפש בלבד, שהמסירות נפש חדרה בכל הפנימיות, כל הכוחות פנימה, חדרה בכל המציאות. כן, במחשבה, דיבור ומעשה, שלא יצא על דעתם מחשבת חוץ, ועד שהיא כאילו הקלילות ברבים בלבושי הנפש. כמו שהרבי אומר במאמר, שזה הפעולה של עצם הנפש והכוחות הפנימיים. על דרך זה אנחנו מדברים פה, שזה בעצם כל העבודה של הנשמה של יהודי. מה זה מגיע פה בתניא? זה כל העבודה פה בתניא. זה האלטער רבי רצה להסביר לנו איך כל יהודי יכול להיות בינוני. על ידי זה שאנחנו מגיעים לעקור מה זה יהודי, שני הפרטים האלה. אז ממילא מובן איך כל יהודי יכול להיות בינוני. מכיוון שכל יהודי יש לו את האין סוף בנשמה ובנפש, אז ממילא כל יהודי יכול לגלות את הרצון של הקדוש ברוך הוא. ומכיוון ש"החכמה תחיה בעליה", העניין הזה משפיע בכל הבן אדם, אז ממילא הבן אדם יכול להשפיע על ידי זה במחשבה ודיבור ומעשה שלו, שההנהגה שלו תהיה הנהגה של בינוני. אז זה, זה הקשר עניינים, המשך העניינים פה במה שהרבי רוצה להסביר לנו פה בתניא. עכשיו הרבי יסביר את זה באריכות בהמשך. יש פה סוגריים למעלה: "ולפעמים ממשיכים פושעי ישראל נשמות גבוהות שהיו בעמקי הקליפות". יש הרבה פעמים, אומר האלטער רבי, שקורה שפושעי ישראל, בזיווג שלהם הם מולידים נשמות גבוהות. לפני זה האלטער רבי אמר שכשהזיווג זה זיווג של פושעי ישראל, אז הנשמה זה קל שבקלים. אז

11:09 הוא אומר, איך לומר, לשון "נפש דנפש דמלכות דעשייה". האלטער רבי אומר שלא תמיד זה ככה. לפעמים יכול להיות שההורים הם פושעי ישראל, ואף על פי כן הילדים שלהם הם נשמות גבוהות מאוד שהיו בעמקי הקליפות, כלומר גלגול. מה שמובא בספר הגלגולים ועוד הרבה מקומות, וכדומה. ומובא גם כן הרבה בחסידות העניין של הנשמה. יש לפעמים נשמות שנמצאות בעמקי הקליפות. הקליפות רוצים חיים, והקליפות כדי לקבל חיים, אז הם מחפשים, מחפשים נשמה. כי מהנשמה הקליפות מקבלים חיים, ריבוי חיות גדולה ביותר. כל הזמן הקליפות מחפשים, חס ושלום, מחפשים לצוד נשמה, רחמנא ליצלן. כן, מחפש נשמות גבוהות. זה שרואים לפעמים, נשמות, בחורים, צעירים, חבל על הזמן, רחמנא ליצלן, נופלים ומתרחקים מתורה ומצוות, נופלים בעמקי הקליפות, זה הסטרא אחרא עובדת על זה כל היום, מחפש נשמות, ודווקא מחפש נשמות גבוהות. כי על ידי זה הסטרא אחרא מקבל ריבוי חיות. סטרא אחרא צריך חיות, והחיות שהוא מקבל דרך, דרך הנשמות. אז לפעמים קורה שיש נשמות גבוהות שנמצאות בעמקי הקליפות, ומצד החטאים והעוונות אז יש נשמות גבוהות שנפלו לשם. אבל הקדוש ברוך הוא יש לו בזה חכמה מאוד עמוקה, כי "לא ידח ממנו נדח". זה לא שהנשמות האלו נשארות אבודות לנצח. הקדוש ברוך הוא מסדר עניינים ומתקן ועושה כל מיני, כל מיני דברים שהנשמות האלה יצאו מהקליפות סוף סוף, ישברו את המחיצה, את ההעלם וההסתר, ויצאו מהקליפות. וכשהנשמות האלה יוצאות מהקליפות, מכיוון שהן נשמות גבוהות מאוד, אז כשהן יוצאות מהקליפות אז יהיה גילוי גבוה ביותר. ואז הם מוציאים ריבוי, ריבוי ניצוצות ועושים, עושים מהפך, עושים דברים, עושים מהפך גדול ביותר. לכן רואים שדווקא מהנשמות האלה הגיעו הצדיקים

13:42 הכי גדולים. רבי עקיבא למשל, שהיה בן גרים. רבי מאיר שהיה נכד של נרון קיסר, ורבי-- וכיוצא בזה, כל מיני צדיקים שיש בגמרא, במדרש, של נשמות גבוהות שהם הגיעו מעומק הקליפות. אז סיטרא אחרא, דווקא נשמות ההם, על זה כל היתר זה בתשובות. נשמות שמגיעים ממשפחות וכו', שלא יטעה. מפשוטי ישראל, ודווקא משם מגיעות הנשמות הכי גבוהות. אז זה עניין שהקדוש ברוך הוא מסדר ועושה את זה כדי לתקן את העולם. עניין של נשמות זה עניין שרק הקדוש ברוך הוא יודע את הסוד של החיים, את הסוד של הדברים. אבל פה מה זה אומר לנו פה בתניא? שפשוטי ישראל יכולים להוליד נשמות גבוהות. מה זה מגיע לפה? למה האלטער רבי מביא את זה פה באמצע פרק י"ח? סתם אינפורמציה. כאן זה לא ספר של נשמות. זה ספר של הבינוני. האלטער רבי מדבר פה תניא, כל דבר מדויק. מה האלטער רבי פתאום פה מחליט להכניס את העניין הזה? מה זה מגיע אליו? אז הרבי אומר בשיחה, הרבי אומר ביאור כזה, שהסיבה שהאלטער רבי אומר את זה, האלטער רבי רוצה ללמד אותנו מכאן ראיה על מה שאמרנו קודם: שהנשמות, אפילו הכי נמוכות, תחתית של בתחתית שנמצאת בתחתית עשייה, אז יש לו שייכות עם הדרגה הכי גבוהה של ריבונו של עולם. זה רואים בזה. מה הסיבה שיכול להיות פשוטי ישראל יולידו נשמות גבוהות? איך יכול להיות שהאבא הוא פשוט ישראל, קל שבקלים? איך יכול להיות שייצא ממנו נשמה גבוהה? מה הביאור? על פי מה שהסברנו. מכיוון שכל הנשמות קשורות זה בזה, מכיוון שהנשמות קדישא, אז גם במלכות דמלכות עשייה נמצא כל הדרגות עד לחכמת האצילות. אז כל הדרגות קשורות. אז ממילא

15:49 מובן שיכול להיות שהאבא הוא פשוט ישראל, ואף על פי כן יצא ממנו בן שהנשמה של הבן הזה תהיה נשמה גבוהה ביותר, ואז הבן יעשה תשובה, הוא יפרוץ והבן יגיע לדרגה הכי גבוהה. זה גופא, את זה האלטער רבי מביא פה. זה סניף בתור ראיה למה שהאלטער רבי רוצה להדגיש פה, שהנשמה הכי פשוטה של איש פשוט יש בו את הכוח הכי גבוה, הכי עמוק. ורואים את זה בעניין של הילודה.