לקוטי אמרים תניא - פרק ח"י - חלק 1

00:00 דובר 1 היה שהיינו לומדים, אה, פרקים מסוימים לא על הסדר כי אם באופן מסודר. לוקחים כל תקופה, לוקחים כמה פרקים ולומדים את זה יותר בעיון. יותר בעיון. וככה אנחנו נעשה עכשיו גם כן. אז אנחנו נתחיל בתקופה הזאת עם פרק י"ח בתניא. פרק י"ח בתניא זה פרק ששם הוא מתחיל סוגיה, סוגיה שאפשר להגיד שזו סוגיה בפני עצמה. בכלל, אז אנחנו יודעים, דיברנו על זה פעם. לא יודע אם זה היה בזמן שאתם הייתם פה בישיבה או לפני או באמצע, אבל דיברנו על זה כבר כמה פעמים שספר התניא מחולק לקבוצות חלקים. ספר ליקוטי אמרים אפשר לחלק אותו לכמה וכמה חלקים. לומדים את התניא, רואים, תניא יש לזה חלקים. יש עד פרק י"ז, זה עניין אחד, ומפרק י"ח האלטער רבי מתחיל עניין אחר. מי"ח עד כ"ה זה קבוצה של פרקים שהולכים ביחד כמו המשך. מתחיל בי"ח ונגמר בכ"ה. מה התוכן של הפרקים האלה? אז כדי להבין מה התוכן של הפרקים האלה צריך לעשות הקדמה, שזו הקדמה שהאלטער רבי מתחיל את השער בלאט של התניא. הרי האלטער רבי מתחיל בשער התניא. כידוע שהשער התניא זה האלטער רבי בעצמו כתב, ולכן יש בזה דיוק, כל מילה מדויקת שמה. האלטער רבי כותב שכל התניא מבוסס על הפסוק "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו". זאת אומרת שכל ספר התניא בעצם בא להסביר את הפסוק הזה. ללמד איך הוא קרוב אליי. תורה אומרת שכל העניין של עבודת השם, בפיך ובלבבך לעשותו, זה גם בדיבור, גם במחשבה, גם במעשה, ואפילו בלבבך כולל גם כן בלב. זאת אומרת ההרגש, היראה, זה קרוב אליך הדבר מאוד. נשאלת השאלה: איך הוא קרוב אליי? בפשט זה לא ככה.

02:38 דובר 1 אדם רגיל, תורה לא נכתבה לצדיקים. תורה לא בשמיים. תורה נצחית. התורה נאמרה לכל יהודי. תורה לכל אחד ואחד. תורה מדברת לבינוניים. אנשים רגילים, לא בינוניים, דומים, אנשים פשוטים, אנשים רגילים. התורה באה ואומרת: "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו". נשאלת השאלה: איך הוא קרוב אליי? על זה הולך כל התניא להסביר לכל יהודי איך הוא שייך לעבוד את השם ואיך קרוב אליו. האלטער רבי אומר שדרך ארוכה וקצרה שהוא הולך להסביר את ה"כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו", יסביר את זה בדרך ארוכה וקצרה. אז המילים האלה, בדרך ארוכה וקצרה, איך מסבירים את זה? מה הפשט בדרך ארוכה וקצרה? ולארוכה וקצרה? תחליט מה זה הפשט בדרך ארוכה וקצרה. אז ידוע שיש על זה שני ביאורים בחסידות. גם בשיחה של הרבי מובאים שני הביאורים. במקום אחד מוסבר שהפשט בדרך ארוכה וקצרה זה דרך אחת שקוראים לזה ארוכה וקצרה. זאת אומרת, יש דרך שנקראת ארוכה וקצרה. יש דרך שנקראת קצרה וארוכה. ודרך התניא זה דרך ארוכה וקצרה. זה דרך אחת שהוא מצד אחד ארוכה ומצד שני הוא קצרה. על זה תמיד מביאים את הסיפור שכתוב במדרש. המדרש מספר על רבי יהושע בן חנניה שהוא רצה ללכת לירושלים והוא שאל את הילד איך הולכים לירושלים, והילד אמר לו שיש שתי דרכים. אפשר ללכת בדרך קצרה וארוכה ואפשר ללכת בדרך ארוכה וקצרה. רבי יהושע בן חנניה לא הבין בהתחלה, ואחרי זה הוא הבין: הוא הלך בדרך קצרה וארוכה, אז זה היה יותר מהר. אבל היה קשה, כמעט בלתי אפשרי, להיכנס לירושלים, כי כשהגיע לפני העיר אז היה שמה כל מיני

04:40 דובר 1 דברים שלא נתנו לו להיכנס לתוך העיר. אז הייתה יותר מהר, קצרה, אבל בפועל זה נגמר ארוכה. כשהדרך השנייה זה היה דרך יותר ארוכה. לקח יותר זמן להגיע, אבל זה היה דרך סלולה, דרך ה-- דרך קצרה מבחינת האיכות, שזה היה דרך חלקה בלי מניעות ועיכובים. אז זה הרבי מסביר באחת מהשיחות, יש את ההתוועדות בי"ט כסלו תש"י שהרבי מדבר על זה באריכות, שדרך חסידות חב"ד, דרך התניא, זה נקרא, זה מה שהרבי מתכוון, דרך ארוכה וקצרה. חסידות חב"ד דורשת דרך ארוכה. מצד אחד האדמו"ר בתניא דורש עבודה של-- שלוקחת הרבה זמן. כן, הוא דורש התבוננות. הוא דורש יגיעה. הוא דורש יגיעת נפש, יגיעת מוחו, חב"ד. הוא דורש הרבה הרבה הרבה עבודה ויגיעה, ולוקח הרבה זמן. אז זה דרך ארוכה, אבל יחד עם זה, זה ארוכה וקצרה. זה דרך כזאת שלמרות שזה לוקח יותר זמן, זה דרך ארוכה, אבל מגיעים באופן הרבה יותר בטוח לירושלים הפנימי שבנפש. זאת אומרת שעל ידי העבודה דרך חסידות חב"ד אתה בדרך בטוחה ודרך סלולה, אז זה ארוכה וקצרה. זה הרבי מסביר באחת מהשיחות. ובמקום אחר מוסבר, והרבי מביא את זה גם בליקוטי שיחות, זה שיש בעצם שתי דרכים. שהרבי אומר בשער בדרך ארוכה וקצרה, אבל הרבי מתכוון שתי דרכים. שבתניא הוא מדבר שני אופנים. יש דרך ארוכה ויש דרך קצרה. אבל הרבי יסביר בשני אופנים. "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו", אפשר להסביר את זה בדרך ארוכה ואפשר להסביר את זה בדרך קצרה. והרבי ידבר על שתי הדרכים. איפה מדובר על דרך ארוכה ואיפה מדובר בדרך קצרה? אז על זה מסבירים שעד פרק י"ז זה הדרך הארוכה, ומפרק י"ח

06:49 דובר 1 זה הדרך הקצרה. זה החילוק בין הפרקים שלפני זה לפרקים שאחרי זה. מה הרבי אמר בפרקים האחרונים לפני פרק י"ח? מה הדרך? איך אפשר להגיע לכל הדבר הזה, בפיך ובלבבך? בפרקים האחרונים, פרק י"ד, ט"ו, ט"ז, י"ז, אדמו"ר הזקן מסביר איך יהודי יכול להגיע לעבוד את השם באהבה וביראה. אבל הרבי מדבר בפרקים האלו האחרונים על עניין ההתבוננות. אדם מתבונן בגדלות ה', ועל ידי ריבוי הישיבה של ההתבוננות בגדלות ה' מתעוררת לו אהבה לה' ויראה מה'. זה גופא. יש כמה דרגות. יכול להיות אהבה ויראה גלויים. יכול להיות אהבה ויראה נעלמים. יכול להיות סוג של אהבה ויראה שזה רק השגה, שכך יעשה. הוא מביא כמה דרגות, כמה אופנים, אבל הצד השווה הוא שצריך להיות התבוננות בגדלות ה', שההתבוננות הזאת תעורר אצל האדם איזשהו סוג של אהבה ויראה, שמזה הבן אדם יבוא לעבודת השם באופן של בפיך ובלבבך לעשותו. זה יביא לבן אדם שיהיה אצלו קיום המצוות. זה גם ביראה. יש מעלה של עובד אלוקים מאה פעמים ואחד. אז כל מה שדיבר בשלושה פרקים האחרונים, אז מה הבסיס? הבסיס זה להשתמש עם המוח. זה, זה הבסיס. המוח. אז התניא אומר, למה אנחנו קוראים לזה קרוב? כי המוח זה ברשותו של אדם. יש לנו בעיה עם הלב. בלב אנחנו בבעיה. הלב הוא יותר אגואיסטי, יותר יש, יותר אנוכי, אנוכי. אז הבעיה של הלב זה שהוא כל דבר הוא עושה בעיות. הוא לא נותן שעבודת השם תחדור כל כך מהר, כי הוא רוצה חיים טובים. הוא רוצה תאוות, הוא רוצה לא מעזה, רוצה ליהנות, הוא רוצה חופש, הוא רוצה. הוא רוצה חיים טובים. זה הלב. אז כשאתה רוצה להכניס לעבודת השם אז

08:57 דובר 1 הלב לא כל כך קל להשפיע עליו. אבל המוח יותר קל כי המוח הוא יותר אובייקטיבי, יותר אובייקטיבי, יותר ענייני. זה לא כל כך סובייקטיבי. אז לכן אדמו"ר הזקן אומר, קודם כול יש לך מוח בקודקוד. תשתמש עם המוח שלך להתבונן בגדולת ה', וההתבוננות תביא לך אהבה. זה לא יביא לך אהבה ויראה והשקעה, וזה לב על קופונים ותלונות על קופונים. מספיק שזה ישפיע על המחשבה, דיבור ומעשה, כמו שאדמו"ר הזקן מסביר בפרקים הקודמים. אז זה הדרך בעבודת השם שהרבי לימד אותנו בפרקים האחרונים. איך קוראים לדרך הזאת? זה דרך ארוכה. למה זה דרך ארוכה? כי צריכים על זה ריבוי לימוד, ריבוי ידיעות, ריבוי התבוננות. אם אין לך מה לחשוב, אם אין לך ידיעות או אין לך מוח, אין לך. אין לך חוש בהתבוננות. אז זה, זה, זה, זה לא, זה לא ישפיע, זה לא יעבוד. זה דרך ארוכה, לוקח הרבה זמן, הרבה ידיעות והרבה לימוד והרבה טריינינג, מה שנקרא אנטרנמיינטו של התבוננות. יש אבל עוד דרך, שזה הדרך הקצרה. וזה מה שהרבי יתחיל פה בפרק י"ח עד פרק כ"ה. הפרקים האלה הרבי בא לברר את הדרך השנייה בעבודת השם. מה זה הדרך הקצרה? דרך קצרה זה שהרבי מדבר על משהו שיש לנו כבר. יש לכל יהודי אהבת השם בטבע, לא מצד ההתבוננות, וזה לא האהבה שקשורה עם התבוננות. זה לא האהבה שקשורה עם גדלות ה'. זה האהבה הטבעית שיש ליהודי, שיהודי לא רוצה ולא יכול להיות נפרד מאלוקות. האהבה של מסירות נפש, האהבה שקשורה עם האמונה הפשוטה. וזה מצד אחד הרבה יותר גבוה מכל ההשכלה ומכל ההתבוננות. מצד שני זה נמצא אצל כל אחד ואחד בתשתית.

11:04 דובר 1 יש לזה שני יופיים. מצד אחד זה הרבה יותר נעלה. זה למעלה מטעם ודעת. זה למעלה מהבנה והשגה, ולכן אין לזה הגבולות. כמו שיסביר בהמשך. זה לוקח את הבן אדם עד למסירות נפש מהאהבה. אמונה פשוטה ומסירות נפש. בכל העניין. מצד שני, אין לזה הגבולות גם כן. אצל מי זה נמצא? זה נמצא אצל כל אחד ואחד, אפילו קל שבקלים. בכל בית ישראל יש אצלו את התנועה, נקודה הזאת. אהבה ויראה זה נמצא. יש לי את זה. מה צריך להיות? הרי זה צריך להיות לגלות את זה. מה פירוש לגלות את זה? איך אני מביא את ההרגש הזה בעבודה בפועל? במחשבה ודיבור ומעשה? איך אני מקשר את התנועה, הנקודה הזאת, העצמית של יהודי שנמצאת אצלי תמיד? איך אני מקשר את זה עם יום יום רגיל? לא ברגע של מסירות נפש, לא ברגע של יום כיפור, לא ברגע של קידוש השם. לא, לא. יום פשוט רגיל עם יצר הרע. מחשבה ודיבור ומעשה ביום רגיל. איך אני לוקח את העניין הזה של הנפש ומקשר את זה עם חיי היומיום? על זה האלטער רבי ישקיע את השמונה פרקים האלה. אבל זה נקרא דרך קצרה. למה קוראים לזה דרך קצרה? כי כאן אתה לא צריך להיות משכיל. אתה לא צריך שיהיה לך הרבה ידע. אתה לא צריך שיהיה לך הרבה חומר ללמוד והרבה חוש וסבלנות. אתה רק צריך להאמין בזה שאתה יהודי ולדעת מה פירוש אתה יהודי. זאת אומרת, אתה צריך להכיר את עצמך, וברגע שאתה מכיר את עצמך אתה יודע מי אתה, מה המהות שלך. אז משמה הדרך להביא את זה לפועל היא מאוד קצרה.

12:51 דובר 2 להכיר את עצמך זה

12:55 דובר 1 הרי, וכן הלאה. לכן יש פה שמונה פרקים. ופעם דיברנו על זה שהדרך הקצרה, האלטער רבי מסביר יותר באריכות מהדרך הארוכה. הדרך הארוכה האלטער רבי מסביר בשלושה פרקים, אפילו לא בשלושה פרקים, פחות. ודווקא דרך קצרה יש על זה שמונה פרקים: י"ח, י"ט, כ', כ"א, כ"ב, כ"ג, כ"ד, כ"ה. חופר שמונה פרקים. ואומר, דווקא דרך קצרה האלטער רבי צריך להסביר את זה יותר. אבל פה העבודה, הנקודה בדרך קצרה, זה קצר מצד זה שבנפש, זה נמצא וזה נמצא אצלך, יש לך את זה. זה שלך. אתה צריך רק להגיע להכרה שיש לך את זה. אתה צריך רק להכיר בזה. סר קונסיינטה. ולא לתת לרוח שטות שיבלבל לך בראש. אבל זה לא שאתה צריך לעשות משהו. אתה לא צריך. אין פה מאץ'. אין פה תהליך, אין פה איזשהו, איזה איזשהו פרוססו של היווצרות. לא. זה נמצא. יש לך את זה תמיד. אלא מה? רוח שטות מכסה, משגע לך את הראש. תוציא את הרוח שטות ותחיה עם האמת הזאת. אתה תראה שזה ישפיע עליך במחשבה ודיבור ומעשה, על חיי היומיום. על כל פנים, זה מה שאנחנו הולכים ללמוד עכשיו, את הפרקים האלה. הרבי גילה את העניין הזה של, של, של האהבה המסותרת, את הנקודה הזאת. המהות של יהודי זה העניין הכי עמוק שיש של יהודי. והחידוש של האלטער רבי זה שהוא יביא את זה בפועל, במחשבה ודיבור ומעשה. זה שיהודי יש לו את זה, אבל להביא את זה, ואיך מורידים את זה ביומיום בפועל, מחשבה ודיבור ומעשה. זה החידוש הגדול של האלטער רבי, וזה הוא מסביר בפרקים האלה. בפרקים האלה אנחנו נראה שכל פרק האלטער רבי עושה מהפכה במהות של

15:05 דובר 1 עניין יסודות האמונה. כל פרק מהשמונה פרקים האלה יש פה מהפכה ביסודות האמונה, בעיקרי אמונה. מה זה יהודי? מה זה אמונה? מה זה מסירות נפש? מה זה אהבת ה'? מה זה תורה? מה זה מצוות? מה זה עבירה? הכול דברים הכי פונדמנטליים, מה שאומרים, בחיים של יהודי. ובפרקים האלה האלטער רבי מסביר את זה מפה. זה פרקים מאוד, אה, שבחור יש לו את הפרקים האלה, אז יש לו יסודות האמונה מאוד מאוד ברור. טוב, זו הקדמה. עכשיו נלמד קצת בפנים. אומר האלטער רבי: "ולתוספת ביאור באר היטב מילת מאד שבפסוק כי קרוב אליך הדבר מאד וגו'". האלטער רבי מתחיל קודם עם הפסוק, כמו שאמרנו, כל התניא נסמך על הפסוק "כי קרוב אליך". אז קודם האלטער רבי מתחיל לדייק בפסוק. הסברנו כבר את הפסוק. בפרק הקודם האלטער רבי כבר הסביר. השאלה של "כי קרוב אליך הדבר מאד" הוא כבר ענה בפרק י"ז. הוא אמר שמה פשט "כי קרוב אליך הדבר מאד"? שכל בן אדם יש לו מוח, והמוח שליט על הלב, וממילא מצד מוח שליט על הלב לא מבקשים ממך אהבה ויראה סתם. מבקשים ממך אהבה ויראה שמביא אותך למעשה בפועל, וזה קרוב לכל אדם. יהודי יש לו את היכולת ויש לו את הכוח להתבונן באלוקות, ועל ידי ההתבוננות לעורר אהבה ויראה, על כל פנים כזה אהבה ויראה שיביא אותך למעשה בפועל. זה הוא דיבר בפרק הקודם, ועם זה הוא ענה את השאלה. אבל עדיין, אומר האלטער רבי, יש פה עדיין שאלה שלא מתורצת בפרק הקודם: המילה "מאד". אם היה כתוב "כי קרוב אליך הדבר", אז זה בסדר, תודה. זה קרוב הדבר, יש לך מוח, אבל סוף כל סוף זה

17:06 דובר 1 לא נקרא קרוב מאד. בוא לא נרמה את עצמי. עבודה זה עבודה גדולה. נכון שיותר קל להשפיע על המוח מאשר על הלב. האלטער רבי, בפרק הקודם, האלטער רבי הסביר לנו, האלטער רבי, מה האלטער רבי עשה? מה, מהפשט, האלטער רבי עשה בפרק הקודם? מה הוא שינה אצלנו במחשבה? האלטער רבי אמר: תשמע, אני לא מבקש ממך שצריך להיות לך לב בוער לאלוקות. זה הבעיה. הבעיה היא כשאתה בא להגיד לבן אדם: אתה יודע מה זה להיות יהודי? שיהיה לך לב בוער, ברן פייר של אהבה ויראה. זה לא עובד. אני יודע. אז אומר האלטער רבי: נכון, לא מבקשים ממך את זה. אף אחד לא מבקש ממך. מבקשים ממך שכל, ושכל יש לך. מוח שליט על הלב. תתבונן, תלמד, מזה יהיה לך. לא יהיה לך אהבה ויראה כאש, יהיה לך אהבה ויראה כמים, יהיה לך אהבה ויראה של תלמיד חכם. משהו מספיק ל־לשיהיה לך כדי שתהיה בינוני עכשיו בדיבור ומעשה. אז זה מתרץ את ה"כי קרוב", אבל זה לא מתרץ את ה"מאד", כי סוף כל סוף עבודה זה עבודה גדולה. צריכים ללמוד, צריכים להתבונן. והפסוק אומר "כי קרוב אליך הדבר מאד". משמע שכאן מדובר על כזה סוג של, של עבודה שזה לא רק קרוב אלא מאד קרוב. אז לכן עדיין לא מתורצת השאלה, ולכן צריכים להגיע לביאור השני, לדרך הקצרה. "צריך לידע נאמנה". ובכן, אומר האלטער רבי, כדי לתרץ את השאלה הזו, אז האלטער רבי אומר: "צריך לידע נאמנה". לידע נאמנה, זאת אומרת, זה כאילו מה ש־מה שאנחנו הולכים עכשיו להסביר אתה צריך להיות קונסיינטה, אתה צריך לדעת, כן? ו־ולהאמין למה שאמרנו. הדיוק "לידע נאמנה" זה דיוק מאוד מעניין. לשון

18:59 דובר 1 של האלטער רבי, "לידע נאמנה". זאת אומרת, מצד אחד מדובר על עניין של אמונה שהאלטער רבי הולך לברר עכשיו. הוא יסביר עניין שזה מין יסוד באמונה, לאמונה שלנו בתור יהודים. מה הגדר, מה המהות של יהודי? מצד שני אומר האלטער רבי "לידע נאמנה". את האמונה הזאת צריכים להרגיש, צריכים לחיות את זה. על דרך כמו שמדברים עם הרבי מורנו[?] בפרשת השבוע, העניין של רעיא מהימנא, זה כי תשא, שזה בפרשת כי תשא. מדברים על העניין של רעיא מהימנא, אמונה. לחיות את זה. לידע נאמנה. צריך לחיות את זה, לדעת את זה, להרגיש את זה. מה צריך לדעת? "כי אף מי שדעתו קצרה בידיעת ה' ואין לו לב להבין בגדולת אין סוף ברוך הוא להוליד ממנה דחילו ורחימו אפילו במוחו ותבונתו לבד". אפילו בן אדם שיש לו שתי בעיות. יש לו בעיה בדעת ובתקצוב, כן? חסר לו ידיעה, חסר לו, חסר לו דעת בידיעת ה'. זה מצד אחד. מצד שני אומר האלטער רבי "ואין לו לב להבין". אז זה שני דברים. חסר לו את הדעת, שדעתו קצרה בידיעת ה', וחסר לו גם בלב להבין את קודשא בריך הוא. מה פירוש לב להבין? לב להבין, הכוונה זה לא בעיה בשכל, זה בעיה בלב להבין. זאת אומרת שהשכל לא מגיע להבנה. יש אנשים כאלה שהם יכולים להבין דברים, אבל ההבנה נשארת בעולם ההבנה. לב להבין זה כמו שאנחנו מתפללים כל יום בתפילה, מבקשים "ושים בלבנו בינה להבין". כן, אומרים "ושים בלבנו בינה", כן? שהבינה תהיה בלבנו. יש לך בינה, יש לך ראש טוב, אתה מבין דברים, אבל הדברים לא-- אין להם שום קשר עם החיים שלך. אתה לומד, מבין ופועל, זה לא-- זה נשאר בעולם השכל, זה

20:56 דובר 1 מסתובב בעולם השכל. כן? כדי שה-- כדי שייצא מזה איזשהו ממש, צריך שזה יהיה שהשכל יהיה באופן של לב להבין, שהאמונה תבוא בלב שלו, תתפשט בלב. אז יש אנשים כאלה שחסר להם גם מבחינת הדעת, שחסר לו גם הלב להבין את קודשא בריך הוא. "להוליד ממנה דחילו ורחימו אפילו במוחו ותבונתו לבד". לא רק שחסר לו אהבה ויראה בהתגלות הלב, אפילו אהבה ויראה במוחו ותבונתו לבד. זאת אומרת, האדמו"ר הזקן דיבר בפרק ט"ז שאפילו בן אדם לא יכול לעורר אהבה ויראה בהתגלות הלב, הוא יכול לעורר אהבה ויראה בתעלומות הלב. אהבה ויראה בתעלומות הלב פירושו שאתה מתבונן, ובהתבוננות שלך אתה אומר, אמיתי, ההסברה הזאת, אני צריך להרגיש עכשיו איזשהו קירוב, איזשהו קשר, איזושהי אהבה לקדוש ברוך הוא. ומצד ההסברה הזאת והקירוב הזה אני צריך להתנהג ולעשות את העבודה שלי ברמ"ח איברים ושס"ה גידים ולהתעורר וכולי וכולי, ובפועל אני הולך לעשות את זה. אתה עושה את כל ה... את כל הפרוצס הזה במוח ואתה מגיע למסקנה. זה נקרא שלכל הפחות יש לך את זה בתעלומות הלב. לא התעורר לך השריפה של האהבה ויראה, אבל כן קיבלת איזשהו רגש של יוקר על העניין וזה מביא אותך לפועל. אומר האדמו"ר הזקן, יש אבל מצב כזה שהבן אדם לא מסוגל לעשות את זה. הוא יכול ללמוד, יכול להבין, אבל כל הפרוצס הזה, שזה יביא אותו אפילו לאהבה ויראה בתעלומות הלב, זה לא, לא מצליח. לא, זה לא, לא, לא, לא מגיע. "אף על פי כן קרוב אליו הדבר מאד לשמור ולעשות כל מצות התורה ותלמוד תורה כנגד כולן בפיו ובלבבו ממש מעומקא דלבא באמת לאמיתו בדחילו ורחימו, שהיא אהבה מסותרת שבלב כללות ישראל שהיא ירושה

22:56 דובר 1 לנו מאבותינו". אומר האדמו"ר הזקן שלמרות זאת, אפילו יהודי כזה גם כן יש לו את היכולת ואת האפשרות להיות יהודי שלם בקיום התורה והמצוות. כן, במחשבה דיבור ומעשה בכל הפרטים. אבל מאיזה מקום? מהמקום של אהבה ויראה המסותרת בלב כל ישראל. לא אהבה ויראה שמגיעה מהמוח, אלא אהבה ויראה שמגיעה מזה שכל יהודי יש לו מירושה. ועל זה האדמו"ר הזקן עכשיו הולך להסביר מה זה אהבה ויראה הזאת שיש לנו מירושה.