לקוטי אמרים תניא - פרק ד' - חלק 1

00:00 דובר 1 בפרק ד' האלטער רבי מתחיל לבאר. פרק ד' האלטער רבי מתחיל לבאר בעניין הלבושים. שבעצם מגיע לספר של בינונים. אז העניין הזה נוגע בעיקר. זה מה שהאלטער רבי רוצה להגיע. כיוון שהנקודה שהאלטער רבי יתחיל להסביר, יסביר לנו בספר של בינונים. העבודה של הבינונים. עיקר, עיקר העבודה של הבינונים זה בלבושים. מחשבה, דיבור ומעשה. אז כאן מגיע לפרק זה. כאן מתחיל עיקר העניין, מה שמגיע להבנת המהות של בינונים. על כל פנים, האלטער רבי מתחיל ככה. נתחיל עוד פעם מההתחלה. ועוד יש לכל נפש אלוקית שלושה לבושים. בנוסף למה שאמרנו לפני זה, שהנפש יש לו עשר כוחות, יש לו גם כן שלושה לבושים. הסברנו בשיעור הקודם ההבדל בין כוח ללבוש. בכללות כוח זה נפשי. כוח זה חלק מהנפש. זה מבטא את הנפש. זה קשור למהות של הנפש, מבטא את הנפש. מה שאין כן לבוש זה רק כמו פעולות של הנפש שהוא עושה בדברים שחוץ ממנו. זה לא מבטא את הנפש, לא מבטא את המהות של הנפש, לכן זה נקרא בשם לבוש, כמו בגשמיות. העניין של לבוש זה רק מה שהבן אדם משתמש לא בשביל עצמו, אלא זה רק בשביל שעל ידי זה יוכל להתגלות כלפי חוץ, ולכן על דרך זה, ולכן זה לא מבטא את המהות של הבן אדם. על דרך זה גם כן מחשבה, דיבור ומעשה זה רק מבטא, זה רק מגלה את הבן אדם כלפי חוץ ועניינים שחוץ ממנו. זה גופא. ישנם שלושה לבושים, שהם מחשבה, דיבור ומעשה. זאת אומרת שמדברים על עניין של לבוש, ולבוש פירושו להתגלות אל הזולת, להתגלות למשהו שחוץ ממנו. אז יש בזה גופא שלושה עניינים. הגילוי אל הזולת. ישנם שלוש דרגות בזולת, ולפי זה נעשה שלושה לבושים.

02:31 דובר 1 מה זה הזולת ששמה מתגלה הלבוש? אז דבר ראשון יש את הזולת לבן אדם עצמו. זאת אומרת, כאילו לפי ערך עצמו, מה שנקרא זולת החוץ שלו. לבוש המחשבה. לבוש המחשבה זה לבוש שמגלה את הכוח, אבל איפה מגלה אותה? מגלה לבן אדם עצמו. גם הוא צריך לבושים, ולקחת את השכל והמידות כמות שהם בעצמם זה בלתי אפשרי. הוא צריך לבוש, וצריך להלביש אותם במשהו חיצוני, בעניין של אותיות. שכל בלי אותיות זה, זה פשיטות, לא יכול לתפוס את זה. צריך אותיות במה להלביש, להגביל את השכל. אז זה העניין של לבוש, הלבוש המחשבה. זאת אומרת הזולת זה הבן אדם עצמו. בדיבור הזולת זה משהו מחוץ לבן אדם. אבל זה זולת שבערכו. זאת אומרת בן אדם אחר. לדבר מדברים לבני אדם. זאת אומרת זה זולת שחוץ מהבן אדם. אבל אף על פי כן, איזה חוץ? חוץ כזה שהוא בערך לבן אדם. איש אחד, איש אחר. ומעשה זה זולת שאין בערכו. הזולת, הגילוי לזולת שבמעשה, זה אינו בערכו. מעשה זה קשור כבר עם דומם. לעשות, לעשות פעולות שזה כבר עניינים שכבר קשורים עם דומם, צומח, חי, עם דברים שמחוץ לבן אדם והם למטה מערך הבן אדם. זה שלושה סוגים של זולת, וזה השלושה סוגים של לבושים: פנימי, אמצעי וחיצון. על כל פנים, מה זה אומר? שהנפש האלוקית יש לו שלושה לבושים, שהם מחשבה, דיבור ומעשה של תרי"ג מצוות התורה. כיוון שכאן מדברים על הנפש האלוקית, ולאלוקית יש לו, רק יש לו עניין אחד. כל עניין זה אלוקות. אין עניינים אחרים, אז כל המהות שלו זה מחשבה, דיבור ומעשה של תרי"ג מצוות התורה. שכאשר האדם מקיים במעשה כל מצוות

04:33 דובר 1 מעשיות, ובדיבור עוסק בפירוש כל תרי"ג מצוות והלכותיהן, ובמחשבה משיג כל מה שאפשר לו להשיג בפרד"ס התורה. אז כאשר אדם עושה את הדבר הזה, מחשבה ודיבור ומעשה, ומשתמש עם המחשבה ודיבור ומעשה שלו בשביל אלוקות, מה שהוא מביא כאן, הרי כללות תרי"ג אברי נפשו מלובשים בתרי"ג מצוות התורה. זה עושה שתרי"ג אברי נפשו יהיו מלובשים בתרי"ג מצוות התורה. זאת אומרת, הוא נותן כאן הסברה. לכאורה האלטער רבי בא להוסיף כאן הסברה למה אני קורא למחשבה ודיבור ומעשה בשם לבושים. כי לפי מה שאנחנו הסברנו, למה זה נקרא לבושים? מצד החיצוניות. בגלל שזה רק עניין חיצוני. כמו שלבוש, בגד, זה דבר חיצוני, זה רק מה שבן אדם פועל כלפי חוץ, עניינים חיצוניים. על דרך זה קוראים גם כן למחשבה ודיבור ומעשה עניינים חיצוניים. כאן האלטער רבי מוסיף איזו הסברה יותר עמוקה. הסיבה למה אני קורא להם בשם לבושים, בגלל שהם מלבישים את הנפש. כלומר, יותר בעיקר להדגיש את העניין, מלבישים את הנפש. במילים אחרות, לכאורה מההסברה כאן, מה האלטער רבי מוסיף כאן? בעצם, כשאנחנו מדברים על בגד, לבוש בגשמיות, בגד, אז בבגד ישנם שני עניינים. בגד מצד אחד זה כמו שאמרנו, זה רק דרך איך שבן אדם מתגלה כלפי חוץ. הוא רוצה לצאת החוצה אז, אז צריך בגד. זאת אומרת שהבגד מכסה על הבן אדם ועושה שהוא יוכל להתגלות כלפי חוץ. עניין חיצוני של הבגד. אבל יש גם כן עניין בבגד שהוא מלביש לבן אדם, עד כדי כך שלפעמים יכולים להכיר את הבן אדם. לא לפעמים. בדרך כלל יכולים להכיר את הבן אדם על ידי הלבושים שלו. זאת אומרת שהלבוש גם כן מגלה משהו, מתאחד עם הבן אדם

06:48 דובר 1 במידה מסוימת. במידה מסוימת הלבוש מתאחד עם האדם. זאת אומרת, אתה מסתכל על בן אדם, אתה רוצה לדעת אם האדם הזה. למשל, אם אתה רוצה לדעת אם האדם הזה הוא בן אדם מסודר או בן אדם לא מסודר, שזה לכאורה עניין שקשור עם תכונות הנפש. איך אני יכול לבדוק את זה? אני יכול להסתכל על הלבושים שלו. זאת אומרת, מהלבושים יש לי גם כן הכרה, וגם קצת במהות שלו. זה נותן לי הכרה מסוימת בבן אדם עצמו, או יותר בפנימיות. אני יכול לדעת מה התפקיד של הבן אדם. יש בגדים של חייל, יש בגדים של איש פשוט, יש, יש בגדים של, של איש חשוב. זאת אומרת, אני יכול לקבל גם כן מושג. זאת אומרת, הלבוש במידה מסוימת גם כן מתאחד עם הבן אדם באופן שהוא מגלה משהו מהבן אדם, מה הוא הבן אדם. כמובן שגם יכולים להסתיר, אבל בדרך כלל זה התפקיד של לבוש, שהוא גם כן, הנפש מתגלה על ידו. מתגלה גם כן משהו מהבן אדם על ידי הבגד. לכן אחת מהסיבות למה כתוב... למה אנחנו רואים שהלבושים נקראים בשם תיקונים? ובתרגום על הפסוק "לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה", ושמה אתה מדבר על "לא ילבש". אז כתוב "לא יתקן גבר בתיקוני אתתא". משתמשים עם הלבושים, נקרא בשם תיקונים. ככה זה נקרא בלשון תרגום. מה זה תיקונים? מה זה תיקון? כמו תיקון, פירושו שזה מתקן את הבן אדם, משלים אותו. זה, זה מתקן אותו, מוסיף לו שלמות. על דרך זה גם כן בענייננו, כשאומרים את העניין של, של לבוש הנפש, תיקון הנפש, זאת אומרת שזה משלים את הנפש. על דרך זה גם כאן, כשאנחנו

08:43 דובר 1 אומרים ומגיע למחשבה, דיבור ומעשה, אז האלטער רבי מוסיף כאן שתרי"ג כוחות של הנפש מלובשים בתרי"ג מצוות עשה. התפקיד של מחשבה, דיבור ומעשה זה לפעול גם כן שהנפש יהיה לו איפה להתלבש. התרי"ג איברי הנפש, תרי"ג כוחות הנפש מתלבשים בתרי"ג מצוות עשה. שתרי"ג מצוות עשה זה דבר שבן אדם מקיים בלבושים. תרי"ג מצוות נמצאים לא בכלים. תרי"ג מצוות נמצאים בלבושים. יש מצוות שקשורות במעשה, יש מצוות שקשורות עם דיבור ומחשבה, וכשבן אדם משתמש... יש כאן דבר מעניין, חלק קושיה ש... הרבה שואלים את זה. כשהאלטער רבי מסביר את הפרטים, יש כאן, נראה, בעיה מאוד רצינית. כי הרי האלטער רבי רוצה להסביר את הפרטים, שאיך שהמחשבה, דיבור ומעשה זה לבוש בתרי"ג מצוות עשה. זה, שמה, שמה נמצאים תרי"ג מצוות עשה. האלטער רבי יכול להגיד בפשטות: מעשה זה כל מצוות מעשיות, ודיבור כל מצווה שבדיבור, ובמחשבה כל מצווה במחשבה. האלטער רבי היה יכול להגיד בפשטות שהוא מקיים במעשה כל מצוות מעשיות, או בדיבור מקיים כל מצווה שבדיבור, ובמחשבה מקיים כל מצווה שבמחשבה. זהו. האלטער רבי לא אומר את זה. פשט, זה הרי יש מצוות שבמעשה, רוב המצוות. יש מצוות שבדיבור, שזה ברכת המזון, קריאת שמע, תפילה וכולי. מצוות שב... פרשת תורה כמובן, מצוות שבדיבור. יש מצוות שבמחשבה: אמונה, יראה, אהבה, דעת. יש מצוות של מחשבה. אז האלטער רבי היה יכול להגיד את הפשט שהוא מקיים מצוות במעשה, בדיבור מצווה שבדיבור, במחשבה יש מחשבה. האלטער רבי לא אומר ככה. האלטער רבי אומר במעשה, אומר כל מצווה שבמעשה. נכון, מצוות מעשיות. בדיבור הוא פשוט אומר משהו אחר לגמרי: "ובדיבור הוא עוסק בפירוש כל תרי"ג מצוות והלכותיהן". תופס איזה עניין פרטי. דיבור.

11:04 דובר 1 מה זה דיבור? זה להתעסק ולפרש את התרי"ג מצוות. דיבור זה מצווה שבדיבור. יש עוד מצוות. על דרך זה במחשבה. מה הוא כותב על מחשבה? "ובמחשבה הוא משיג כל מה שאפשר לו להשיג בפרד"ס התורה". השגה זה במחשבה, זה מצווה שבמחשבה. יש המון. יש אמונה, יש ידיעה, יש אהבה, יש יראה, יש, יש שש מצוות תמידיות. זה מצווה של מחשבה. יש הרבה. מה כאן האלטער רבי? מה הוא רוצה כאן בדיוק? שאלה ששאלו פעם לפני זה, וכאן יש ביאור נפלא שהרבי פירש. הרבי מתרץ. הרבי מסביר שהאלטער רבי רוצה להדגיש חידושים. זה ודאי, זה פשט. האלטער רבי צריך להגיד את זה. האלטער רבי רוצה להדגיש את החידוש שיש בכל אחד ואחד מהלבושים. ברור שיש מצווה במעשה, שבדיבור ומחשבה. האלטער רבי רוצה להדגיש שבכל אחד מהלבושים יש לו חידוש לגבי מה שקודם. מעשה, כל עניין זה כי הוא מצוות מעשיות. מצווה שבמעשה. בדיבור יש משהו נוסף חוץ מזה שבדיבור יש דיבור, מצווה שבדיבור. יש בדיבור משהו, מעלה נוספת שאין בכלל במעשה שבדיבור. בן אדם יכול לפרש את כל תרי"ג מצוות. אם האלטער רבי היה תופס רק מצווה שבדיבור, אז יש לך חמש, עשר, חמש עשרה, כמה מצוות שיש לך בדיבור? יש לך סכום קטן של מצוות שבדיבור. זה הכל. תראה, הוא רוצה לחדש שבדיבור אתה יכול גם כן לקיים את כל תרי"ג מצוות בדיבור, על ידי שאתה מדבר את הפירוש של תרי"ג מצוות. אתה לומד רמב"ם, אתה לומד ספר המצוות, אתה לומד תרי"ג מצוות, אז אתה מקיים, אתה, יש לך בדיבור יכולת לקיים את כל תרי"ג מצוות, לא רק של דיבור. הרבי רוצה, זה החידוש בזה. ואדרבה, זה גם במחשבה. תראה, הוא רוצה

12:59 דובר 1 להוסיף כאן חידושים. מה מתחדש במחשבה לגבי שני הקודמים? גם לגבי מעשה, גם לגבי דיבור. שמחשבה יש לך גם יכולת להבין. מחשבה בתור לבוש להשיג. אז לכן כשהגיע למחשבה הוא מוסיף גם כן: "הוא משיג כל מה שאפשר לו להשיג בפרד"ס התורה". מה מתווסף, חידוש במחשבה שאין כל כך בדיבור, שבמחשבה אתה יכול להבין כל פרד"ס התורה, גם פשט, גם רמז, גם דרוש, גם סוד. זה חידוש של מחשבה. האלטער רבי היה כותב רק מצווה של מחשבה, אז יש לך רק כמה מצוות של מחשבה. ככה יש לך גם פשט, גם רמז, גם דרוש, גם סוד. כל סוגי האופנים בפרד"ס התורה, מחשבה יכול להשתמש עם הכל. זה מאוד מעניין. האלטער רבי בא להוסיף. לכן האלטער רבי לא כותב סתם מצוות מחשבה. הוא רוצה להדגיש את המעלה שיש בכל אחד ואחד.

13:51 דובר 2 מה המעלה במעשה?

13:53 דובר 1 אה?

13:54 דובר 2 מה המעלה במעשה?

13:56 דובר 1 מצוות מעשיות.

13:58 דובר 2 מחשבה.

13:59 דובר 1 אה? אין לך מה. במעשה אין לך לכאורה אפשרות. לכאורה במעשה אין לך אפשרות לקיים את כל תרי"ג מצוות במעשה. איך יהיה? כי ו... כי, כי יש מצוות שהם לא קשורים במעשה. מה, מה, מה, מה? אין כאן. כן, שמה זה מצוות מעשיות. יש בזה מעלה אחרת, מעשה וכולי. אז אף על פי סתם אתה שואל, אני לא יודע איזה נגיעה זה, לא פשט מתאים בטוח, אבל ידוע מה שמובא בשם הפרידיקער רבי תמיד. הרבי מביא את זה המון פעמים. הפרידיקער רבי המון פעמים במאמרים, שבכל מצווה יש את המעשה שבו. אפילו מצווה שבמחשבה. אחד מהחידושים הגדולים שהפרידיקער רבי כותב את זה הרבה פעמים בחסידות, שכל מצווה יש מעשה, אפילו מצווה שבמחשבה ומצווה שבלב גם כן יש בהם מעשה. אדרבה, השיעור של כל מצווה זה כשזה מגיע למעשה. זה אחד מהחידושים שהפרידיקער רבי כותב. ואפילו למשל מגיע למצוות ידיעת ה', זה מצווה לכאורה בעבודה שונה. אף על פי כן, מה השיעור של המצווה? השיעור של המצווה של ידיעת ה' זה כשהמוח הגשמי של הבן אדם נעשה שונה, משתנה, נהיה שינוי גשמי במוח. יש המוח, יש עניינים של... כתוב בחסידות יש שינויים במוח. אדם משתמש הרבה עם המוח שלו, אז המוח הגשמי שלו צריך להיות משתנה. נהיה שמה קמטים, נהיה שמה כל מיני שריטות, נהיה במוח עצמו שינוי גשמי בבשר המוח, ודווקא אז נקרא שמקיים את המצווה. אם הוא רק יחשוב אבל במוח הוא לא יעשה שינוי, לא קיים את המצווה של ידיעת ה'. האלטער רבי, זה אומר גם מצוות אהבה למשל. מצוות אהבה זה לא רק רגש. מצוות אהבה, מתי אני מקיים מצוות אהבה? כשהלב הגשמי מתחיל לדפוק

15:59 דובר 1 מהר. כשיש לו רגש חזק של אהבה אז נהיות לו תנועות בלב, תנועות יותר מהירות. אז זה אומר, תראה, בזה בכללות. בכללות. נחמד. עד כאן אני מדבר על זה באופן כללי. אדם מקיים מצוות אז כוחות הנפש מתלבשים בגוף. מצוות. חב"ד שבנפש מלובשים בהשגת התורה באופן פרטי, אבל אז יש כאן את העניין שהחב"ד שבנפש יש כאן באופן פרטי. עד כאן באופן כללי. עכשיו מתחיל לדבר בפרט. מה הקשר בין כוחות הנפש ללבושים? אז בפרט זה אומר: אז חב"ד שבנפשו, כוחות הנפש היותר נעלים, החב"ד, שכלו, מלובשים בהשגת התורה שהוא משיג בפרד"ס כפי יכולת השגתו ושורש נפשו למעלה. יש מצווה שזה ידיעת התורה, זה מצווה, ומצווה הזאת מקיימים את זה עם לבוש המחשבה או הדיבור. דיבור זה דיבור, אבל המחשבה, בעיקר מחשבה. אז כשאדם חושב ומבין סוגיה בתורה, אז, אז, אז חב"ד שבנפשו, הכוחות הפנימיים, כוחות החב"ד שבנפש מתלבשים בהשגת התורה. ולבוש בהשגת התורה שהוא משיג בפרד"ס כפי יכולת השגתו ושורש נפשו למעלה. אדם משיג את התורה לפי היכולת. אז הרבי מביא: יכולת השגתו ושורש נפשו למעלה. מה הפשט? יש כאן שני עניינים. יש דבר אחד שזה יכולת השגתו, ויש דבר שני שזה שורש נפשו למעלה. מה הם שני עניינים האלה? יכולת השגתו בפשט זה הכלים של הבן אדם. כלי השגה. כל בן אדם יש לו את הכישרונות שלו. יש לו תכונות, כוחות, כוחות הנפש שלו. יש אדם שהוא יותר חכם, יש אדם שיותר נבון. כל אחד יש לו את יכולת השגתו עד כמה שהוא יכול להבין. אז החב"ד שבנפש מתלבשים בהשגת התורה כל אחד לפי היכולת שלו. יש עוד עניין שזה שורש נפשו למעלה. יש

21:28 דובר 1 עניינים שלא קשורים עם כלים, זאת אומרת עם כישרונות. יש דברים שקשורים עם שורש הנשמה, שורש נפשו למעלה. שמצד שורש הנשמה הוא שייך יותר לזה. שורש הנשמה שייך יותר לזה. יש עניינים שקשורים עם שורש הנשמה. לדוגמה, אחד מהסיפורים המפורסמים שמביאים כאן בקשר לזה זה הסיפור עם האלשיך והאריז"ל. יש סיפור עם האלשיך והאריז"ל. מה היה הסיפור? שהאלשיך היה... ידוע, האלשיך היה מגדולי הדרשנים בזמן האריז"ל. היה גם בצפת. האלשיך היה איש צדיק קדוש וכולי וכולי, מגדולי הדרשנים, אבל הוא רצה ללמוד קבלה. אז הוא הלך לשיעורים. האריז"ל היה מלמד קבלה בשעות אחרי צהריים, אז הוא היה הולך לאריז"ל ללמוד קבלה. לישיבה של האריז"ל. היה מגיע, ברגע שהאריז"ל היה מתחיל לדבר אז הוא היה נרדם, והיה נרדם וקם כשהאריז"ל גמר את השיעור. ככה קרה כמה פעמים והוא הרגיש מאוד רע מזה שהוא לא זוכה לשמוע את השיעור בקבלה שהאריז"ל מלמד. היה לו הרבה צער. אז האריז"ל ניגש אליו ואמר לו שלא יהיה לו עוגמת נפש. זה בגלל שהנשמה שלו מגיעה מעולם הדרוש ולא מעולם הסוד. הוא לא שייך לזה. זאת אומרת שהנשמה שלו ירדה לעולם בשביל לגלות דרוש. האלשיך, מגדולי הדרשנים. הספרים של האלשיך מובאים בחסידות, מובאים בליקוטי תורה בכמה מקומות והרבה מקומות בחסידות. האלשיך היה, היה העניין שלו היה דרוש, העניין שלו היה דרוש. זאת אומרת היה זה שורש נפשו למעלה. יכול להיות שהיה בעל כישרון עצום, היה לו את כל המעלות, אבל הנשמה שלו שייכת לדרוש, לא ל-, לא ל-, לא להשיג. על דרך זה מספרים על... מספרים למשל סיפור אחר. יש סיפור שהרבי סיפר בנוגע לרוגוטשובר. הרוגוטשובר היה רוגוטשובר, גאון עצום וכולי וכולי וכולי, עם כל הגאונות שהרבי

23:48 דובר 1 תמיד דיבר עליו. גאון נפלא וכל התרי"ג אלו. ופעם הוא היה עם הרבי שלום דובער באיזשהו מקום, והרבי שלום דובער דיבר עניין בחסידות, והרוגצ'ובר, לפי ערך המדרגה שלו בהבנה, הוא לא הבין. התחיל לבכות או משהו כזה. הצטער שהוא לא הבין את העומק של העניין. אז הרבי שלום דובער אמר לו: "לך מה להצטער? דער זיידע האט דיר געבענטשט אז דו זאלסט זיין א למדן אין נגלה, נישט חסידות". הסבא הצמח צדק בירך אותך שתהיה למדן בנגלה, לא בחסידות. וממילא העניין שלך זה נגלה. היה הרוגצ'ובר. הרי היה חסיד, ואבא שלו היה חסיד של הצמח צדק, ואז כשהיה ילד קטן אז אבא שלו הביא אותו לצמח צדק, והצמח צדק בירך אותו ואמר לו שתגדל תהיה למדן גדול בנגלה. ואמר לו שילמד מסכת נזיר. יש כזה-- הרבי סיפר פעם, שאמר לו שילמד מסכת נזיר. היה ילד. ואז הוא הבין שיש לו עניין של נזירות ולכן היה לו שערות. הוא לא היה נזיר ממש, אבל הוא גידל את השערות שלו בגלל שהצמח צדק אמר לו שהוא צריך ללמוד מסכת נזיר. אז הוא קיבל על עצמו עניין אחד בהקשר של נזירות. זה שהיה לו את השערות מאוד ארוכות. מי שיודע את התמונות של הרוגצ'ובר, רואים שיש לו שערות גדולות, שזה היה קשור לצמח צדק שאמר לו שילמד נזיר. איך שהצמח צדק אמר לך שתהיה למדן בנגלה, לא אמר לך חסידות, אז זה לא העניין שלך. זאת אומרת שהיה שייך לעולם של נגלה, לא לעולם של סוד, לעולם של חסידות. אני יודע. כן. ועל דרך זה מוצאים כמה וכמה סיפורים וכו' וכו', שזה עניין ש-- זה יש שני דברים. דבר אחד זה חוש וכישרון. דבר שני זה

25:50 דובר 1 שורש נפש למעלה. עכשיו שלא יבוא מישהו כאן, בחור, שיום אחד יתעורר, יעשה החלטה שהשורש של הנשמה שלו לא שייך, לא שייך לקו עבודה פלוני וכו'. אז דבר ראשון אנחנו לא מבינים בשורש של נשמה. זה א'. דבר שני, בפשטות, כל תלמיד שהוא מקושר לתומכי תמימים אז הוא קשור, קשור לתומכי תמימים וקשור לרבי, אז הוא שייך לכל העניינים. כן? אז הוא שייך גם לנגלה, גם לחסידות, גם לעבודה, גם ל-- שייך לכל הדברים בגלל שקשור לרבי שהוא הכל, אז הוא גם שייך להכל. זה אחד מהמעלות שיש לנו בתור חסידים. וגם כן יש עוד סיפור, לא יודע אם זה קשור אבל נשמע כמו-- נגמור עם זה. סיפור קצר עם הרבי שלום דובער. היה בליובאוויטש פעם משגיח שהוא היה מאוד, מאוד אסטריקטו. איך אומרים, מאוד, מאוד קשוח, משגיח מאוד קשה והוא ועוד. והוא הגיע להיות משגיח ותוך כמה ימים הוא זרק עשרות בחורים מהישיבה. והיו דווקא בחורים טובים. אבל מה? בחורים שהיו מונחים בתורת החסידות, היו מונחים-- בחורים של עבודה, היו בחורים של כל מיני סוגים של בחורים. הוא זרק את כולם. הוא אמר: "ישיבה זה בחורים שיודעים לשבת וללמוד נגלה, חסידות, הכל. בחור שהוא רוצה רק זה שילך, שילך למתיבתא. לא שייך לישיבה". זה היה לו כזה שיטה והוא זרק אחוז מאוד גדול של בחורים מהישיבה. אז, אז הגיע ל-- הידיעה הזאת הגיעה לרבי שלום דובער. הרבי שלום דובער לא היה אז בליובאוויטש, היה אז ב-ב-דאצ'ה. כל פעם אז אמר ככה. הרבי שלום דובער התבטא אז במילים האלה. אמר: "ולא הייתי רוצה. הרצון שלי היה שכל אחד מהתלמידים יהיה בשלימות בכל הקווים, הן בנגלה,

27:59 דובר 1 הן בחסידות, הן בעבודה. אבל אם אצל בחור מסוים קו אחד מתג-- מתגבר על השני, לא צריכים לדחות אותו. כי ביי אים, איין קו..." מה שהרבי שלכם אמר. הייתי רוצה שיהיה כל הקווים, אבל אם אצל מישהו יש לו יותר הצלחה בקו אחד לא צריכים לדחות אותו בשביל זה. אז ממילא מצד העניין שאנחנו יודעים שהרבי רוצה, הרצון שלו זה שכל אחד יהיה בכל הקווים, אז יש לנו את הכוחות על זה להיות בכל הקווים.