תפילין דרבינו תם - הרקע, הצד ההלכתי והצד הקבלי ועד למנהג חב״ד בימינו.

00:02 דובר 1 היום אנחנו נדבר על נושא שנקרא תפילין של רבינו תם. מה בדיוק הפירוש תפילין של רבינו תם? מה ההבדל בין רש"י ורבינו תם? למה יש כאלו שלא מניחים רבינו תם? למה אנחנו כן מניחים רבינו תם? מה החשיבות של רבינו תם? מתי זה התחיל? איך יכול להיות שיש תפילין של רבינו תם? מה זאת אומרת? עד רבינו תם לא הניחו תפילין? הרי אהה רבינו תם היה לפני תשע מאות שנה בערך. עד אז היו הרבה תפילין גם כן. מה פתאום הגיע וחידש תפילין חדשים? מה זאת אומרת רש"י ורבינו תם? מה עשו לפני רש"י ורבינו תם? מה הסיפור שרבינו תם חולק עם הסבא שלו? רבינו תם היה נכד של רש"י. מה הסיפור הזה שרש"י אומר משהו אחד והנכד חולק וכל עם ישראל נהיו שני תפילין. ולמה רש"י זכה שהתפילין שלו מניחים בזמן התפילה ורבינו תם מניחים רק אחרי התפילה? מה הקשר למנהג של חב"ד תפילין של רבינו תם? שבחב"ד הבחורים גם כן מניחים תפילין של רבינו תם. קצת היסטוריה ולדעת את החשיבות ואת היוקר. אם אנחנו נדע קצת, זה ייתן גם כן חיזוק. ובעוונותינו הרבים צריכים להגיד שבזמן האחרון יש אצל כמה שנהיה חלישות מכל מיני הנהגות של חב"ד. אומרים, אם זה, זה רק חומרה, זה רק הידור דאורייתא, אחרים לא עושים את זה, אז אולי זה לא כל כך חשוב, ומזה נעשה חס ושלום, אם הוא מגיע לזלזול, זה פשוט מגיע מחוסר ידע. פשוט לא יודעים את הסיפור האמיתי. לא יודעים את ה-- כשיודעים את ה-- קצת את הסיפור האמיתי, אז זה ייתן לנו ערך אחר לגמרי לכל העניין. אז אני, כמה שנספיק, לכל הפחות בשיעור אחד

02:14 דובר 1 אהה לתת קצת, מה שנקרא, קצת מידע, אינפורמציה על ה-- על העניין הזה. אז בפרשת השבוע יש לנו פרשיות בפרשת בא, שם כתוב הפסוק של תפילין פעם הראשונה, פעמיים. בפרשת בא כתוב קדש לי כל בכור, פרשה שאומרים כשמניחים רבינו תם, קדש לי כל בכור, ושם כתוב והיה לך לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך. ואחרי זה פרשה אחרי זה גם בפרשת בא, והיה כי יביאך, והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך. אז כתוב פעמיים, גם פרשת קדש, פרשת והיה כי יביאך, מצוות תפילין. אז זה המקור הראשון איפה כתוב בתורה על תפילין. אחר כך בפרשת ואתחנן בדברים, בסוף החומש, שם יש שמע ישראל ואהבת, שם כתוב עוד הפעם וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך. ואחר כך בפרשת עקב כתוב עוד הפעם והיה אם שמוע, ושם כתוב שוב, וקשרתם אותם לאות על ידכם והיו לטוטפות בין עיניכם. אז ארבע פעמים בחומש כתוב שצריכים להניח תפילין, וזה רש"י בפרשת השבוע, רש"י מביא לטוטפות, שהמילה טוטפות מרמז על ארבע פרשיות. רש"י מביא טט בכתפי וכולי וכולי. הגמרא במסכת מנחות דף ל"ד, הגמרא אומרת: איך זה הסדר של תפילין? שלתפילין יש ארבע פרשיות. שמים אותם בתוך הבתים, והארבע פרשיות זה שתיים מימין ושתיים משמאל. כך כתוב בגמרא. זה ברייתא שהתפילין צריכים להיות עם ארבע פרשיות, שתי פרשיות מימין, שתי פרשיות משמאל, קדש והיה כי יביאך מימין, שמע והיה אם שמוע משמאל. זה דבר, זה כתוב בגמרא. ואחרי זה בגמרא בהמשך, הגמרא אומרת שאיך, באיזה אופן מניחים אותם? באופן שיהא הקורא קורא כסדרן. כלומר, שבן אדם שנמצא מול המניח והוא קורא את התפילין, הוא יקרא אותם

04:42 דובר 1 כסדרן. וכאן יש לנו את המחלוקת של רש"י ורבינו תם. הקורא קורא כסדרן. מה פירוש הקורא קורא כסדרן? אז הגיע רש"י, שם בדף ל"ד, ורש"י אומר הפשט כסדרן, כפי הסדר, כ-כ-כמו שהם כתובים בתורה. מה זאת אומרת הסדר כמו שהם כתובים בתורה? אז אם אנחנו ניקח פה תפילין של ראש ונדבר על זה כפי שזה בפשטות הגיוני, כן? שאני מניח את התפילין ככה, אז יש פה ארבע פרשיות. בן אדם שעומד ממול קורא כסדרן, כמו שהם בתורה. מה אמרנו? פרשת קדש כתוב ראשון בפרשת בא, כן? אחרי זה והיה כי יביאך כתוב שני, אחרי זה פרשת שמע כתוב שלישי בתורה בואתחנן, והיה אם שמוע זה כתוב פרשה רביעית בתורה. אז סדרן, כמו שהם בתורה, אומר רש"י פשוט: פרשת קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע. זה הסדר הכתוב בתורה. זה אומר רש"י. מגיע רבינו תם, אומר רבינו תם, שואל את רש"י: אבל למה הברייתא אמרה שתיים לימין ושתיים משמאל? הברייתא מתחילה שצריכים ארבע פרשיות, שתיים לימין ושתיים משמאל. מה זה שתיים לימין, שתיים משמאל? ארבע פרשיות. אז זה הסדר של ארבע פרשיות. למה הברייתא מתחיל שתיים לימין ושתיים משמאל? וממילא אומר רבינו תם שהפשט זה שאנחנו מסתכלים על זה כאילו מחלקים את התפילין לשני חלקים ואומרים קדש והיה כי יביאך מתחילים מימין. כלומר קודם כמו שאמרנו קדש, אחרי זה והיה כי יביאך, הסדר כמו שכתוב בתורה, ובצד השמאל אנחנו אומרים הפוך. הולכים בסדר הפוך, שמע בראש, שמע זה הפרשה שנמצא ליד הקיר והיה אם שמוע זה נמצא באמצע. זאת אומרת שלפי רבינו תם הסדר של התפילין זה קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע. זאת אומרת שהוהיה אם שמוע ושמע הוא הופך, כן? כאילו

07:16 דובר 1 שאנחנו מסתכלים על התפילין משני צדדים. מהצד הזה קדש והיה כי יביאך, מהצד הזה שמע והיה אם שמוע. אז לכן יוצא ששתי ה"הוויות", והיה כי יביאך והיה אם שמוע, לפי רבינו תם נמצאות באמצע התפילין. זה נקרא הוויות באמצע, כן? שההוויות נמצאות, והיה כי יביאך והיה אם שמוע נמצא באמצע. אז זה בעצם המחלוקת בין רש"י ורבינו תם. כי רש"י זה הולך לפי סדר הפסוקים בפרשה, ולפי רבינו תם מחלקים את זה חצי חצי. פה מסתכלים מצד ימין, פה מסתכלים מצד שמאל, וככה יוצא שזה ה-הסדר הפרשיות הוא לא באותו סדר לפי רש"י ורבינו תם. כל החילוק זה רק בשתי הפרשיות האלה. אם הסדר הוא שמע לפני והיה אם שמוע, הסדר הוא שמע אחרי והיה אם שמוע. איך עושים את הסדר בתוך הבית גופיה? אז זה מגיע לתפילין של יד, ששמה זה הכל כתוב בקלף אחד, אין שמה-- אז גם שמה המחלוקת איך כותבים את זה. האם כותבים את זה בסדר כפי שכתובים בסדר, או כותבים את זה באופן שצריך לדלג על שמע, לכתוב קודם כל והיה אם שמוע, אחרי זה לחזור לשמע. גם הכתיבה תהיה בסדר המחלוקת של רש"י ורבינו תם. אז במילא זה רש-- תפילין של רש"י, תפילין של רבינו תם, פשוט לדעת על מה מדובר המחלוקת של רש"י ורבינו תם. יש עוד הבדל בין רש"י לרבינו תם. מסתמא, אה, בחורים יודעים את זה, שזה איפה נמצאות השערות. יש פה שערות שיוצאות. כן, שמתם לב בתפילין יש שערות. הלכה למשה מסיני שהתפילין צריכים להיות עם שערות של... שערות של עגל, לא? אז איפה השערות של תפילין? אז גם בזה יש מחלוקת רש"י ורבינו תם. איפה שמים את השערות? כן, אם אתם תסתכלו

09:41 דובר 1 אתם יכולים לראות בעצמכם, אבל השערות יוצאות החוצה. יש פה קצת של שערות שיוצא החוצה. כן, אז בתפילין של רש"י השערות נמצאות יותר קרוב לבית האחרון. בתפילין של רבינו תם השערות נמצאות באמצע, יותר קרוב לבית השלישי. כלומר, איזה ב-- איזה פרשה נמצאת לפי רש"י אחרונה? מה היא הפרשה? מה הפרשה שנמצאת בסוף לפי רש"י?

10:14 דובר 2 והיה אם שמוע.

10:15 דובר 1 והיה אם שמוע. איזה פרשה נמצאת בשלישי לפי רבינו תם? והיה אם שמוע. כלומר, בשתי הדעות השערות צריכות להיות במקום איפה שיש פרשת והיה אם שמוע. למה? מה כתוב בוהיה אם שמוע? כתוב שמה, "וסרתם ועבדתם אלהים אחרים". זה מדבר על עבודה זרה. השערות זה שערות של עגל שקשור עם חטא העגל שקשור עם עבודה זרה. אז ה-- אז השערות שקשורות עם העגל לפי רש"י זה במקום של פרשת והיה אם שמוע, לכן זה קרוב לבית האחרון. לפי רבינו תם, שוהיה אם שמוע נמצאת בפרשה השלישית, אז אצלו השערות הן איפה שוהיה אם שמוע. אז כאן כששמים לב לפעמים אם מישהו, מישהו מתערבב לו התפילין זה חשוב לדעת. דרך השערות אתה יכול לדעת איזה תפילין זה של רש"י, איזה תפילין של רבינו תם, וחלילה וחס התפילין של ראש הגוגון[?]. זה פשוט לדעת מה מדובר. עכשיו מה הסיפור פה, מה הסיפור? אז הסיפור האמיתי הוא שבעצם כפי שכתוב, אה, בהרבה ספרים המחלוקת הזאת לא התחילה אצל רש"י ורבינו תם. הרמב"ם למשל הוא כותב את סדר הפרשיות כמו רש"י. עכשיו הרמב"ם לא בדיוק הכיר את רש"י. הרמב"ם היה קצת אחרי רש"י, אבל הוא לא למד אצל רש"י. אולי לא שמע, אבל לאו דווקא שידע מרש"י. הוא גר במדינות אחרות. והרמב"ם, התפילין כפי שכתוב בסדר הרמב"ם זה כפי רש"י. עכשיו יש מכתב שכתבו חכמים, גדולי החכמים, לרמב"ם ושואלים אותו מה פתאום אתה עושה את הסדר הזה כאשר אנחנו קיבלנו מרבותינו שיהיה סדר אחר, שזה הסדר של רבינו תם. זאת אומרת, השאלה הזאת כבר שאלו לרמב"ם, שהרמב"ם היה קרוב לזמן של רש"י, אבל הוא לא ידע ש-- אצל-- את התפילין. התפילין של הרמב"ם לא

12:23 דובר 1 היה רש"י ורבינו תם. הרמב"ם היה לו תפילין כאלה שהוא כותב בספר שלו איך צריך להניח תפילין, שזה מתאים לשיטת רש"י. והחכמים שהיו באותה תקופה שאלו את הרמב"ם למה הוא אומר ככה, כי הם ידעו שמניחים תפילין באופן אחר. והרמב"ם כתב להם שגם הוא, כשהוא היה צעיר, היה לו תפילין כאלו כמו רבינו תם מה שנקרא, היה לו תפילין כאלה, כי כך הוא קיבל מרבו איפה שהוא היה גר, בספרד, אבל אחר כך הוא למד שזה היה טעות ושבעצם התפילין צריכים להיות כמו שהוא כותב בספר שלו, שזה תפילין של רש"י. זאת אומרת שהמחלוקת הזאת, איזה, איך הסדר של תפילין, זה היה מחלוקת גם בכל מיני גדולי ישראל, לא רק רש"י ורבינו תם. משום מה זכו רש"י ורבינו תם שזה נקרא על שמם. אבל המחלוקת היא מחלוקת הרבה יותר ישנה, עד כדי כך שמובא גם כן מהפוסקים שדנים על זה שעוד בזמן הגאונים גם כן מוצאים את המחלוקת הזאת. רב האי גאון ור-- כל מיני גאונים. הגאונים היו לפני רש"י, לפני רבינו תם. זה היה גאוני בבל, ועד כדי כך שאפילו כתוב בספרים שמצאו בקבר של יחזקאל הנביא. יש קבר יחזקאל הנביא בבבל, ועל הקבר הזה היה שם הגניזה. הגניזה הזאת הייתה קיימת אלפי שנים ומצאו בקבר יחזקאל הנביא, מצאו תפילין שהיו מתאימים לתפילין של רש"י. לאידך גיסא, במקומות אחרים שחפרו בארץ ישראל מצאו תפילין שהיו מתאימים כמו התפילין של רבינו תם. זה אומר שמאז התחלת, מאחרי-- שמאז שעם ישראל היה כבר בארץ ישראל בזמן התנאים והאמוראים היה תמיד שתי שיטות. כשהתגלה הזוהר אז באמת התגלה שכבר בזוהר הוא כותב על זה. הזוהר כותב שבמקום אחד הזוהר כותב שהסדר של

14:33 דובר 1 תפילין, הוא כותב את סדר הפרשיות והוא כותב את זה כמו רש"י. במקום אחר אבל בזוהר, הזוהר מביא שבאמת סדר התפילין צריך להיות באופן אחר, כמו רבינו תם, רק שבגלל שהעולם לא מוכן לזה, ולכן זה מהזוהר אנחנו מתחילים להבין. הזוהר מרמז לנו שיש פה משהו יותר רוחני, שבעצם לכתחילה ישנם שני אופנים איך התפילין צריכים להיות, ואחד זה אופן יותר פשוט, אחד זה אופן יותר רוחני, ובגלל סיבות שהעולם לא ראוי לאופן היותר גבוה, לכן התגלה האופן היותר פשוט. מה זה אומר? אז כאן מגיעה חוכמת הקבלה. בחוכמת הקבלה התגלה על ידי האריז"ל. כאן רואים את הגדל-- אחד מהדברים הנפלאים שהתגלה בחוכמת הקבלה לגבי מה שידענו לפני זה. בהלכה, רש"י, רבינו תם והפוסקים, זה פשוט לעניין של ספק, לא יודעים איך לפרש את הגמרא, זה לא ברור. אז נהיה כמו ספק, ספק להלכה. אז רש"י פסק ככה, רבינו תם פסק ככה, ואז נהיה פסק דין שכך נפסק בשולחן ערוך. הבית יוסף, הוא כתב את הפסקי דינים, והפסקי דינים התקבלו לכל קהילות ישראל שהתפילין העיקריים אנחנו נשתמש לפי השיטה של רש"י. בגלל שרוב הפוסקים לקחו את השיטה הזאת, וממילא זה נשאר התפילין העיקריים. ומי שרוצה לצאת מידי ספק, והוא-הוא-הוא דואג שמא הוא לא הניח תפילין לשיטת רבינו תם, אז לצאת מידי ספק, אז שיכול להניח תפילין רבינו תם אחרי התפילה. זה היה עד שהגיע האריז"ל. כשהגיע האריז"ל, חוכמת הקבלה. מתי הגיע האריז"ל? רבי יוסף קארו והאריז"ל חיו באותו זמן, כן, וחיו באותו מקום. רבי יוסף קארו והאריז"ל חיו בצפת, כן, אבל רבי יוסף קארו היה בעל נגלה, והאריז"ל היה בעל הקבלה,

16:51 דובר 1 כן, והרי רבי יוסף קארו היה יותר מבוגר מהאריז"ל, אבל אף על פי כן ידוע שלרבי יוסף קארו היה ביטול גדול לאריז"ל. יש הרבה סיפורים על זה, על הקשר בין רבי יוסף קארו לאריז"ל. לפועל השולחן ערוך נכתב על פי הנגלה. אף על פי שרבי יוסף קארו עצמו גם כן למד קבלה, יש גם ספר מפורסם מרבי יוסף קארו שקוראים לזה מגיד מישרים, שזה ענייני קבלה שרבי יוסף קארו למד וקיבל מהמלאך. היה לו מלאך שלימד לו סודות התורה. אבל לפועל רבי יוסף קארו, הספר שלו זה ספר של הלכה. אז בהלכה רבי יוסף קארו קובע, וככה פוסקים כל הפוסקים אחריו שעיקר התפילין זה כשיטת רש"י, ולכן התפילה מתפללים לשיטת רש"י. או יש גם כן שמביא שהיו עושים תפילין קטנים כדי שיוכלו לשים את שתיהם, רש"י ורבינו תם, גם כן היה כזה סוג של מנהג, כן. או מי שלא יכול לעשות את זה אז שיניח אחר כך. אבל כל זה זה רק באופן של הידור שבהידור. האריז"ל בא ואמר חידוש. האריז"ל אמר על פי הקבלה, מיוסד על הזוהר, שבעצם זה לא ספק, אלא אלו ואלו דברי אלוקים חיים. בעצם ישנם שני סוגי תפילין, ושני סוגי תפילין הם יש להם שורש בקבלה, יש להם שורש בספירות, עשר ספירות, כן. הד' פרשיות. הד' פרשיות הם כנגד ד' אותיות של שם הוי' על פי קבלה, על פי הזוהר. אז פרשת קדש, האריז"ל מביא את זה לפירוט. פרשת קדש קשור עם ספירת החוכמה. קדש, קודש זה חוכמה. חוכמה נקראת קודש. אות י' של שם הוי'. אחרי זה "והיה כי יביאך אל הארץ" זה הולך על ספירת הבינה. בינה נקראת ארץ טובה ורחבה, אז זה ספירת הבינה. אחר

18:55 דובר 1 כך שמע, "והיה אם שמוע" זה, זה הו"ק, זה זעיר אנפין, חסד גבורה. זה הארבע פרשיות קשור עם הספירות, לסדר הזה דווקא. לרבינו תם יש אופן אחר שצריך להיות הד' פרשיות בצורה אחרת, שה-ה', שתי "והיה כי יביאך", "והיה אם שמוע", שזה כנגד האות ה', ההי"ן שנמצאים באמצע. אז ממילא מזה נעשה שני אופנים איך צריך להיות התפילין. כלומר שרש"י ורבינו תם, אומר האריז"ל, זה שני אופנים של הספירות, שני אופנים על פי קבלה איך צריך להיות התפילין מלכתחילה. אלו ואלו דברי אלוקים חיים, ולכן האריז"ל אומר שצריכים להניח את שתי התפילין. ולפי האריז"ל בעצם צריכים להניח את שתי התפילין כל התפילה. לכן אלו שנוהגים על פי הקבלה עד היום, יש, ראיתם פעם אנשים שמניחים רש"י ורבינו תם ביחד, תפילין קטנים? האריז"ל, ככה כתוב שהאריז"ל עצמו היה נוהג שהוא עשה תפילין מאוד קטנים שנכנסו, שני התפילין נכנסו באותו מקום, כי צריך להיות, אתה לא יכול. התפילין צריכים להיות רק במקום של הנחת תפילין של ראש, שזה מקום קטן. אז היה לו תפילין מאוד מאוד קטנים שהיה נכנס רש"י ורבינו תם ביחד, והוא התפלל עם שני התפילין כל התפילה. להלכה בשולחן ערוך, מה כותב האלטער רבי? האלטער רבי כותב כמו שכתוב בשולחן ערוך הגדול, שעיקר התפילה זה עם רש"י. אבל אם בן אדם רוצה להתנהג בחסידות וכולי וכולי, אז שיניח גם את תפילין של רבינו תם. בשולחן ערוך האלטער רבי גם כן כותב שלא כל אחד ראוי לעשות את זה. צריכים להיות רק בן אדם מיוחד, ומאידך כי הוא הרי שם נוגע העניין שזה גאווה. אם בן אדם חושב את עצמו יותר חסיד

20:59 דובר 1 מאחרים, אם אחרים לא עושים את זה והוא לבד יניח תפילין, אז זה מחזי כיוהרא. ולכן אומר האלטער רבי שאולי יניח את זה בבית, שאנשים לא יראו. כך היה בארצות אשכנז בזמן של האלטער רבי ולפני האלטער רבי, שאנשים ברובם הגדול לא היו מניחים תפילין של רבינו תם. זה היה משהו סודי, ומי שעשה את זה היה צריך להתחבא ולעשות את זה בהסתר, כי זה לא היה המנהג הקבוע בארצות אשכנז להניח תפילין של רבינו תם. הגיע אבל הבעל שם טוב, והבעל שם טוב הביא את העניין של הקבלה לתוך ה... לתוך המדינות אשכנז, וממילא תלמידי הבעל שם טוב הם התחילו לקבוע את העניין של הנחת תפילין של רבינו תם. אחת מהטענות שהיו למתנגדים לחסידים הייתה זה שהבעל שם טוב אמר שכולם יניחו תפילין של רבינו תם, והאלטער רבי, אחת מתקנות האלטער רבי לחסידי חב"ד, האלטער רבי הנהיג את העניין של הנחת תפילין רבינו תם לכל החסידים, כן, וזה הפך להיות למנהג חסידים, ל... ל... גם לכל אחד. זה היה טענה של המתנגדים. רבינו תם זה רק אנשים קדושים, ומחזי כיוהרא. זה אחת הסיבות למה קראו לנו חסידים, היה בגלל זה. היום אנשים כבר לא יודעים. אבל הסיבה, השם חסידים, כידוע שהשם חסידים זה הגיע מהמתנגדים. למה מתנגדים קראו לנו חסידים? כי החסידים הניחו תפילין של רבינו תם, והתפילין של רבינו תם כתוב שרק מי שמפורסם בחסידות יכול להניח תפילין. זה הלשון בשולחן ערוך. אז ממילא פתאום כל אחד מניח תפילין. זה היה אחת מהטענות. אבל מה באמת הסיבה? בגלל שחסידות התחיל להתנהג במנהג האר"י ז"ל. לקחו את קבלת האר"י ז"ל והפכו את זה למנהג

22:46 דובר 1 של כל עם ישראל. אז זה היה ההיסטוריה בזמן של האלטער רבי. גם בין שאר החסידים, תלמידי הבעל שם טוב, אז גם כן נהיה מנהג שמניחים תפילין של רבינו תם. היה אחד מהחסידים של הבעל שם טוב-- מתלמידי הבעל שם טוב. יותר מאוחר. היה אחד, קראו לו הקאמארנער, ר' יצחק אייזיק מקאמארנא. הקאמארנער היה אדמו"ר גדול, כן, שהיה גם מקובל גדול. כתב הרבה ספרים בקבלה ובחסידות, והוא כותב תשובות, תראה, ספר שיש לו קוראים לזה עצי עדן, והוא כותב תשובה ארוכה והוא כותב שלפי קבלת האר"י ז"ל עכשיו רבינו תם זה דאורייתא. כן, להניח תפילין של רבינו תם היום זה כבר לא רק עניין של מנהג והידור, זה עניין של דאורייתא. כן, והוא כותב חריף על האלטער רבי. איך זה שהאלטער רבי בסידור-- האלטער רבי כותב, לא ייתכן. אם תסתכלו בסידור, בסידור של האלטער רבי, הלשון הוא... איפה הסידור היה? סליחה. בסידור של האלטער רבי אחרי עלינו כתוב מנהג להניח תפילין של רבינו תם. אז הוא צועק, "מה זאת אומרת מנהג? למה האלטער רבי כותב מנהג? זה לא מנהג, זה הלכה דאורייתא. לפי האר"י ז"ל שני התפילין יש להם אותו חיוב." הוא טוען שצריכים להניח רבינו תם גם עם ברכה. טוב, זה היה הקאמארנער. הסבא של הרבי היה יהודי תלמיד חכם, רב חשוב, קראו לו רבי אברהם דוד, רבי אברהם דוד לאוואוט. הוא היה הרב של ניקולייב. הוא היה סבא רבא של הרבי. זאת אומרת, האימא של הרבי, הרבנית חנה, הייתה בת של רבי מאיר שלמה, ור' מאיר שלמה, אשתו קראו לה רחל, הסבתא של הרבי, והאבא שלה קראו לו אברהם דוד, רבי אברהם דוד לאוואוט. הוא היה חסיד של

24:59 דובר 1 הצמח צדק, היה רב חשוב והוא כתב כמה ספרים. אחד מהספרים שהוא כתב זה ספר שקוראים לזה שער הכולל. נמצא בסידור תורה אור, סידורים ידועים הישנים של חב"ד. סידור תורה אור, יש בסוף שער הכולל. אה, היום זה יצא גם בספר נפרד. ספר שער הכולל זה ספר של הסבא רבא של הרבי, והוא כתב ספר עם ביאור על הסידור של האלטער רבי. ספר מאוד מיוחד שהוא פשוט עובר על כל הסידור של האלטער רבי ומסביר את כל הנוסחאות של התפילה. כל המנהגים, כל העניינים שהרב כתב בסידור, מה המקורות שלהם. מאוד מאוד יפה. אז הוא כותב בספר שלו, הוא מביא את הקאמארנער, הוא מביא אותו וכמובן הוא כותב מי הוא בכלל. איך זה הוא כותב כל כך חריף על האלטער רבי, כן, זה לא... בקיצור היה ש-- אבל הוא כן מביא את העניין שעל ש-ש-ש מה שהקאמארנער אמר, שהיום הנוהג של תפילין של רבינו תם זה לא רק עניין של מנהג חסידות, אלא זה עניין של הלכה וזה חובה שצריכים להניח תפילין של רבינו תם. הוא מסכים איתו גם כן, והרבי הביא אותו לפני חמישים שנה כשהרבי יצא עם המבצע של רבינו תם, וזה אני עכשיו רוצה לספר לכם. חסידים הניחו תפילין של רבינו תם אחרי החתונה. זה היה המנהג. תראה, לפני החתונה בחורים היו מניחים רק רש"י. עד היום ככה זה כל העולם החסידי, כל העולם החסידי, או רוב, אני לא בדקתי. יכול להיות שיש עוד חסידויות. נראה לי שברסלב גם כן מניחים רבינו תם בבחור. אני לא בטוח איזה קהילות, אבל רוב הקהילות החסידיות הלא חב"דיות, אז רק אחרי החתונה מתחילים תפילין של רבינו תם. בחורים לא.

26:52 דובר 1 היה רב מאוד חשוב, אדמו"ר שהרבי מאוד מאוד כיבד אותו. הרבי הזכיר אותו הרבה, קראו לו המונקאטשער. המונקאטשער היה, הרבי הכיר אותו, רבי חיים אלעזר ממונקאטש, שהוא היה חי בזמן של הרש"ב והריי"צ. הוא היה יהודי גדול, יהודי קדוש, תלמיד חכם מאוד גדול וגם כן קשור למשפחה הזאת, הקומארנער, דז'יקובער וכולי. אז הוא כתב בס- יש לו ספר אות חיים ושלום. אז הוא גם כן כותב: הוא לא מבין למה בחורים לא מניחים תפילין של רבינו תם. הוא אומר, אנשים חושבים, מה ההפך? בגלל שלהניח תפילין של רבינו תם צריכים קדושה מיוחדת. אז הוא אומר, מה קרה אחרי שמתחתנים? פתאום הוא קיבל קדושה מיוחדת? כשהיה בחור לא היה לו את הקדושה הזאת? הוא מאוד ככה אומר שהוא לא מבין את זה, אבל ככה זה מנהג העולם. הוא כותב שאצלם במשפחה, איפה שהוא היה, משפחה רבנית, מונקאטש ודז'יקובער וכולי, אז להם כן, הסבא, סבא רבא שלהם הנהיג שמגיע בר מצווה מניחים תפילין של רבינו תם, אבל הוא לא רוצה להחליף את המנהגים. אז ככה יישאר המנהג שבחורים לא מניחים תפילין של רבינו תם, רק אחרי החתונה. בפועל, עד הזמן של הרבי, בפשטות בחורים לא היו מניחים תפילין של רבינו תם. בליובאוויטש בחורים לא הניחו תפילין של רבינו תם. מי שלא, מי שחושב בליובאוויטש, של ליובאוויטש, התמימים לא, לא הניחו. רק רש"י הניחו, רבינו תם לא היה מנהג. בתש"י, כשהרבי נהיה, תש"י בעצם, תש"י, מיד אחרי ההסתלקות של הפרידיקער רבי, באמצע השבעה, הרבי באמצע השבעה התחיל לספר סיפורים. יש את הסיפורים. מי שמסתכל בתורת מנחם תש"י, השיחה הראשונה זה סיפורים. הרבי מתחיל עם הרבה

28:57 דובר 1 סיפורים שהוא סיפר על הפרידיקער רבי. בין הסיפורים הרבי מספר על זה שהפרידיקער רבי ציווה עליו להניח ארבע סוגי תפילין. כן, לא רק רש"י, רבינו תם, אלא גם שימושא רבא וראב"ד. זה עוד עניין. תראה מה זה העניין של הארבע. יש עוד, עוד הנהגות, עוד שינויים, שזה נקרא שימושא רבא וראב"ד. לפועל הפרידיקער רבי ציווה על הרבי להניח ארבע סוגי תפילין והרבי מספר את הפרטים של העניין. ואז יש הערות בגוף כתב יד קודש שהרבי כתב על הסיפור הזה. כשהכניסו את הסיפורים לרבי, הרבי הגיה את הסיפורים והוסיף הרבה הערות. יש שמה הערות נפלאות ממש. זו השיחה הראשונה שאחרי ההסתלקות של הפרידיקער רבי. והרבי כותב שם הערה שלמה בקשר לתפילין, והרבי כותב שהוא לא מבין למה בחורים לא מניחים תפילין רבינו תם. כאילו שבעצם הרבי מציין, מציין לקומארנא, מציין למונקאטש, הוא מציין לכל המראי מקומות האלה, והוא שואל באמת את השאלה הזאת: מה קורה שבאמת בחורים לא מניחים? וצריך להשאיר את זה ככה פתוח. לאט לאט הבינו שהרבי רוצה שבחורים כן יניחו תפילין של רבינו תם. מה נהיה הסדר בליובאוויטש? הסדר בליובאוויטש היה שהיו נכנסים לרבי ליחידות. הבחורים היה להם סדר שנכנסים לרבי ליחידות ביום הולדת. כולם יודעים, בשנים הראשונות עד שנת תשמ"א אז היו נכנסים לרבי ליחידות. אז נכנסו הבחורים לרבי והסדר היה שבגיל שמונה עשרה, בדרך כלל בגיל שמונה עשרה, הבחורים היו שואלים את הרבי האם להתחיל להניח תפילין של רבינו תם, ובדרך כלל הרבי היה אומר שיתחילו. לפעמים הרבי היה אומר שיחכו קצת. זה היה איזה משהו מאוד רוחני, שהיו כאלה שהרבי אמר להם גם לפני גיל שמונה עשרה, היו כאלה שהרבי אמר להם

30:57 דובר 1 שיחכו. אבל באופן כללי, בערך בגיל שמונה עשרה הרבי היה אומר להניח תפילין של רבינו תם. יחידי סגולה גם הרבי אמר להם לפני זה, אבל לא היה ממש עניין שמהבר מצווה יניחו תפילין של רבינו תם. דרך אגב, אני שמעתי סיפור מבעל המעשה, לאחרונה הוא מספר את זה. אחד הרבנים החשובים באנגליה, קוראים לו רסקין, לוי יצחק נראה לי רסקין, הוא עשה חיבור על הסידור. אז הוא סיפר את הסיפור שלו, שהוא היה בגיל בר מצווה בערך, קרוב לבר מצווה, אחרי בר מצווה, תקופת הבר מצווה. הוא הגיע לרבי, תשכ"ד אם אני לא טועה, ונכנס לרבי ליחידות עם אבא שלו, והרבי, והרבי אמר לו, אבא שלו שאל את הרבי מתי מתחילים להניח תפילין של רבינו תם, משהו כזה. אז הרבי פנה לבן, לילד, לבחור בר מצווה, בחור, והרבי שאל אותו האם הוא מוכן לכוון פירוש המילים כשהוא אומר את הפרשיות, קריאת שמע, בתפילין של רבינו תם. הוא ציין שצריכים, שהוא מוכן לקבל על עצמו החלטה כזאת. טוב, אז הרבי אמר שכן. אז הרבי אמר לו שיתחיל להניח תפילין של רבינו תם כבר מעכשיו. היה קרוב ל- מיד אחרי הבר מצווה. אז הוא סיפר שאחרי משך זמן, עבר עוד כמה זמן, אז הרבי כבר עשה את זה תיקון לרבים. עוד מעט נגיע לזה. אבל בפועל, הוא הרגיש מאוד רע. למה? כי הוא הרגיש שהוא לא מכוון. זה בהתחלה אתה מכוון, אבל אחרי זמן אתה מניח רבינו תם ואתה מתחיל למהר, ולחשוב פירוש המילות כל יום כשאומרים את זה, זה היה לו קשה. אז הוא בפעם הבאה שהוא היה ביחידות, או הוא כתב

32:59 דובר 1 מכתב. לא יודע בדיוק מה היה הסיפור. הוא אמר לרבי שהוא אולי צריך להפסיק להניח תפילין של רבינו תם כי הוא לא מצליח לכוון פירוש המילות כמו שהרבי אמר לו. אז הרבי אמר לו, "אני אתן לך עצה, עצה פשוטה: שתגיד את ה-- תגיד את הפרשיות של שמע וקדש עם רבינו תם. תגיד את זה קצת יותר בקול, וכשאתה מרגיש שהראש שלך הולך לדברים אחרים, תרים את הקול שלך וזה עוזר להחזיר את הכוונה". הרבי לא ויתר לו. סיפר שהרבי לא ויתר לו. הרבי לא אמר לו בסדר, העיקר תניח תפילין. הרבי דרש ממנו שהוא ימצא עצות, אבל שיכוון כשהוא מניח את ה-- כשהוא אומר את הפרשיות. אבל זה היה סיפור פרטי. הסיפור הכללי היה שבפורים תשל"ו, בדיוק אנחנו עכשיו חמישים שנה, יובל, בפורים תשל"ו בפארברענגען, הרבי אז דיבר. אז היה תקופה, פורים תשל"ו, היה תקופה שהרבי דיבר אז על כל הבעיות בארץ ישראל, הבעיות עם השטחים וכולי, והרבי אז עשה מהפכה מאוד גדולה. אז הרבי דיבר אז באותו פארברענגען של פורים תשל"ו. הרבי אמר ש"אורה ושמחה וששון ויקר ליהודים ולישראל". כתוב בגמרא ויקר אלו תפילין. שתפילין יש להם כוח כדי לנצח בכל המלחמות וכולי. אז הרבי אמר שעכשיו הגיע הזמן שכל אחד ואחד יתחיל להניח תפילין רבינו תם כבר מהבר מצווה. והרבי אמר שעכשיו כבר לא צריכים לשאול אותו. זה כבר לא עניין פרטי, זה הופך להיות להלכה. והרבי אז הזכיר את הקומארנו באותו פארברענגען, פורים תשל"ו. הרבי אמר, "ברצוני", ככה הרבי אמר, "ברצוני, הגיע הזמן שעכשיו כולם צריכים להתחיל להניח תפילין של רבינו תם." והרבי אז הזכיר את

35:09 דובר 1 הקומארנו, שזה מדאורייתא להניח רבינו תם, לא רק מדרבנן, זה עניין של דאורייתא. איי, האלטער רבי כתב בסידור מנהג. האלטער רבי לא כותב מנהג על רבינו תם. האלטער רבי כותב מנהג על זה שמניחים את זה אחרי התפילה, כי יש כמה שמניחים את זה בתוך התפילה. יש כמה אופנים מתי ואיפה להניח. אז האלטער רבי אומר שהמנהג שלנו זה להניח את זה אחרי התפילה, אבל שצריכים להניח תפילין של רבינו תם. האלטער רבי לא התכוון להגיד שזה מנהג, אלא זה הלכה, וזה שני אלו ואלו דברי אלוקים חיים. ובמילא כשאתה מניח תפילין של רבינו תם אתה מקיים מצוות תפילין דאורייתא. לא רק מדרבנן ולא רק מדאורייתא, זה הופך להיות לדין דאורייתא. זה הרבי אז אמר, ומאז הרבי אמר שהוא הכפילו עוד יותר. זה עכשיו הופך להיות למנהג חב"ד, וכל אחד ואחד שמהבר מצווה צריכים כבר להניח לא רק תפילין של רש"י אלא גם תפילין של רבינו תם. הרבי רק אמר שברגע שאתה עושה את זה שיהיה לך תפילין, שבן אדם לא יקבל להניח תפילין של רבינו תם אם אין לו תפילין של רבינו תם וצריך לחפש ויום אחד לא יהיה לו. אז קודם תקנה תפילין ואז זה הופך להיות עניין של כל יום ויום. ודבר אחרון, זה היה מהבר מצווה. עדיין, שתי חודשים לפני הבר מצווה היו מניחים רק רש"י. אני הייתי בר מצווה בתשמ"ד, אז אני התחלתי להניח תפילין של רבינו תם אחרי הבר מצווה, כי הרבי אמר מאחרי הבר מצווה. אז חודשיים לפני הבר מצווה היינו מניחים רק רש"י, לא היינו מניחים רבינו תם. רק אחרי הבר מצווה התחילו להניח רבינו תם, כי כך הרבי אמר. כך

37:00 דובר 1 היה עד תשמ"ט. תשמ"ט, בקיץ, אני זוכר את השיחה. היה שיחה בי"ג השבוע בחודש אב תשמ"ט. הרבי דיבר אז על, על העניין הזה. לא זוכר בהקשר למה. אולי זה קשור עם הפרשה, פרשה של ואתחנן, לא זוכר, אבל הרבי הזכיר בשיחה שעכשיו בימינו אלו, אז כיוון שנמצאים לפני ביאת משיח אז מוסיפים עוד יותר אור בעולם, שמניחים תפילין לא רק מהבר מצווה, אלא כבר שתי חודשים לפני הבר מצווה מניחים לא רק רש"י אלא גם רבינו תם. אז מאז, מתשמ"ט נהיה מנהג חב"ד שכבר ברגע שמתחילים להניח תפילין מתחילים גם רש"י וגם רבינו תם. נסיים רק עם ווארט אחד שהרבי כותב במכתב, שעל פי קבלה, על פי האר"י ז"ל, ההבדל בין תפילין של רש"י ותפילין של רבינו תם זה שתפילין של רש"י קשור עם ספירת הבינה ותפילין של רבינו תם קשור עם ספירת החכמה, שלכן רבינו תם יותר גבוה מרש"י. זה נקרא מוחין דאימא, מוחין דאבא, יהיה חכמה ובינה. זה אחד הטעמים שיש כאלו ששמים את הרבינו תם בצד ימין ואת הרש"י בצד שמאל בתפילין, כי ימין זה חכמה ושמאל זה בינה. אז לכן רש"י, רבינו תם צריך להיות בצד ימין, כי חכמה קשור לקו הימין ובינה קשור לצד השמאל, רש"י. אז הרבי כותב במכתב שבינה, דאורחא דעסוקא, קשור יותר לנגלה דתורה. חכמה זה עניין של כוח מה, קשור יותר לפנימיות התורה. ולכן מכיוון שאנחנו נמצאים עכשיו בזמן שצריכים להוסיף ויפוצו מעייניך חוצה, ימי משיח קשור עם העניין של פנימיות התורה. לכן צריכים היום להיעזר בעניין של תפילין של רבינו תם, שזה המעלה של חכמה ובינה, שנזכה כבר לראות את

38:54 דובר 1 תאור מול עורת די אשמועי קמאן ליום חסים תהי כוונא מיד ממעי.

38:58 דובר 3 כן, כבוד כוח.

38:59 דובר 1 כן, כבוד כוח?

39:02 דובר 3 איזה נושא יפה של לא, לא.