השקפת הרבי על שלימות הארץ

00:00 מכיוון שאנחנו נמצאים בזמן מיוחד שקשור עם ארץ ישראל. אנחנו כולנו מחכים כל רגע ורגע שכבר יהיה, יתקיימו המילים שכתוב בתורה: "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד", שעם ישראל בארץ ישראל ובכל מקום בעולם יוכלו לחיות ברוגע ושלום ומנוחה. "ואולך אתכם קוממיות". בעזרת השם זה יקוים תכף ומיד ממש. אבל אני חושב שזה זמן מתאים שכולנו קצת נלמד ונדע את ההשקפה שהרבי לימד אותנו בקשר למצב. איך יהודי צריך להסתכל על המצב, להבין קצת מה הולך, להבין את מה שנקרא דעת תורה, דעה אמיתית, השקפה ברורה שזכינו שהרבי דיבר על זה כל כך הרבה ונתן לנו כזאת בהירות בעניין. אבל בעוונותינו הרבים, זה מאוד מצער, אבל רואים במוחש היום יותר מתמיד איך שהמילים שהרבי דיבר לפני ארבעים, חמישים ויותר שנה, איך שכל מילה ומילה זה אמת לאמיתה בפועל ממש. ואילו בעולם הגשמי למדו את הדרך הקשה. אבל היום כולי עלמא מודה שמה שהרבי אמר זה מה שצריך לעשות, אלא בפועל ממש צריכים להביא את זה בפועל. כמובן שככל שהשנים עוברות זה נהיה יותר מסובך, יותר קשה. אבל זה אנחנו נניח בשביל הקדוש ברוך הוא, שהוא באמת המנהיג, הוא מנהיג את העולם בהשגחה פרטית בכלל, בפרט ארץ ישראל, בפרט עם ישראל. אז בוודאי "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל", שגם אחרי כל הטעויות שעשו, הקדוש ברוך הוא ירחם על עם ישראל ובעזרת השם יוכלו לכבוש, לנצח ולגמור למגר לגמרי את כל האויבים והמנגדים, כל משנאיך ישראל. ושיהיה רק כמו שכתוב בפסוק, בנבואה של בלעם. אחרי שהוא מספר כל הדברים הרעים שיהיו בעקבות המשיח, "אראנו ולא עתה, אשורנו ולא קרוב". "דרך כוכב מיעקב וקם שבט"

03:07 מישראל. נזכה לגילוי של מלך המשיח שהוא יביא לניצחון האמיתי, "וקרקר כל בני שת", ועד למילים האחרונות שהוא אומר: "וישראל עושה חיל". שנזכה לראות את זה תכף ומיד. אז במיוחד בחורים לפעמים הולכים במבצעים. אנשים שואלים שאלות וצריך שיהיה לנו תשובות, לדעת מה, מה, מה, מה הדרך של התורה, מה הדרך של הרבי, איך אנחנו מסתכלים על כל המצב ואיך יהודי צריך לחיות? אז דבר ראשון רוצה לחלק לשני חלקים. יש פה שני חלקים שמדברים על המצב בארץ ישראל. יש דבר אחד שקשור עם ארץ ישראל בתור ארץ ישראל, ארץ ישראל בתור מקום ששייך לעם ישראל. ומה הקשר שלנו עם ארץ ישראל? זה דבר אחד. ויש דבר שני שזה העניין של פיקוח נפש. יש עניין של פיקוח נפש. זה שני דברים שלפעמים בגלל חוסר ידיעה אנחנו מערבבים את זה. הרבי היה מדבר על שני הדברים תמיד, אבל זה שתי נקודות. זה שתי סוגיות. זה שני דברים שנגיע כשמדברים. מה הדבר הזה שאנחנו צריכים, עם ישראל וארץ ישראל, שצריכים להיות חזקים? כולנו יודעים שהשיטה של הרבי הייתה מאוד מאוד ברורה. הייתה, אני אומר בלשון הווה, וזה גם כמובן בלשון היה, והרבי כל פעם יותר ויותר ברור ויותר ויותר חזק. השיטה של הרבי היא שארץ ישראל צריך לשמור על זה לגמרי בכל התוקף, וצריך להיות עמידה חזקה ואיתנה שלא מחזירים שום שעל, בלשון הרבי אף שעל. זאת אומרת אפילו לא טפח אחד, אפילו לא סנטימטר אחד, מילימטר אחד. ארץ ישראל היא לגמרי שלנו ואין על מה לדבר בשום אופן. מה אבל היסוד לזה? היסוד לזה קשור עם שני דינים שהם שני דברים שונים. יש דבר אחד שזה קשור עם ארץ ישראל. הקדוש

05:32 ברוך הוא נתן לבני ישראל את ארץ ישראל, ועל זה אנחנו יודעים כולנו את הרש"י הראשון בפרשת בראשית שהרבי היה חוזר על זה כל פעם בהתלהבות גדולה ביותר, שהרש"י הראשון בפרשה הראשונה, בפסוק הראשון, במילים הראשונות של התורה, "בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ". אומר רבי יצחק: "לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם, שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? משום כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים", שאם יאמרו אומות העולם לבני ישראל: ליסטים אתם, גזלנים, כבשתם ארץ שבעה עממים. אנחנו אומרים להם: "כל הארץ של הקדוש ברוך הוא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". זה מילים קדושות של רש"י שהמילים האלה אומרים את הכל. איך יהודי צריך שיהיה לו את המענה הנכון, ההסתכלות הנכונה, הידיעה הברורה שארץ ישראל אנחנו קיבלנו את זה מהקדוש ברוך הוא, ברית עולם. הוא זה שנתן את ארץ ישראל בשנים הראשונות עד שנת אלפיים ארבע מאות שמונים ושמונה, שזה היה מבריאת עולם, בשנת ב'תמ"ח, שבני ישראל נכנסו לארץ ישראל. הקדוש ברוך הוא נתן שאומות העולם יהיו שמה, שבעה עממים. והגיע הזמן והקדוש ברוך הוא אמר: עכשיו זה שייך לבני ישראל, ובמילא אנחנו נמצאים בארץ ישראל בזכות זה שהקדוש ברוך הוא בעצמו נתן לנו את זה. כמובן יש על זה הרבה שיחות של הרבי והרבה בירורים שאני לא אכנס לזה. זה אבל יסוד עיקרי שקשור עם ארץ ישראל. בהמשך לזה יש את פרשת השבוע, פרשת לך לך, פרשת לך לך. מסופר איך התחיל כל העניין. אברהם אבינו, הקדוש ברוך הוא אומר

07:40 ליהודי הראשון הקדוש ברוך הוא אומר, לאברהם אבינו, בגיל שבעים וחמש, בשנת אלפיים עשרים ושלוש, זה היה מבריאת עולם. כן, זה השנה שאברהם אבינו נוסע לארץ ישראל. לך לך, זה היה בזה לאופים, ככה זה היה בשנת אלפיים עשרים ושלוש. בזה לא חגינו אז אברהם אבינו היה בגיל שבעים וחמש, והקדוש ברוך הוא אומר לאברהם אבינו: עכשיו הגיע הזמן שאתה הולך לארץ ישראל. אברהם אבינו מגיע לארץ ישראל והקדוש ברוך הוא אומר לו: "לזרעך אתן את הארץ הזאת". בהתחלת הפרשה אברהם אבינו מקבל הבטחה מהקדוש ברוך הוא שהוא נותן לו במתנה את ארץ ישראל. בהמשך הפרשה, פעם שנייה, אחרי שהיה בלגן עם לוט ואברהם אבינו נפרד מלוט, הקדוש ברוך הוא אומר לאברהם אבינו עוד הפעם: "הארץ הזאת אני נותן את זה לך ולזרעך. קום התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה כי לך אתננה". מה עכשיו משהו חדש? הקדוש ברוך הוא אומר לאברהם אבינו שיעשה קניין בארץ ישראל. לפני זה זה היה רק מילים, הבטחה. עכשיו זה לא רק הבטחה, עכשיו זה קניין. הוא אומר לו עכשיו תעשה קניין. לפי ההלכה זה נקרא קניין חזקה. מוזכר בתרגום, במפרשים, בפוסקים. אברהם אבינו מתהלך בארץ לאורכה ולרוחבה, ובזה הוא עושה קניין לארץ ישראל. יש בזה שתי שיטות. הרבי מאריך בזה בשיחות. האם זה היה קניין? אז היה קניין בפועל שאברהם אבינו קנה את ארץ ישראל לכל בני ישראל, או שזה רק היה סימן? מעשה אבות סימן לבנים. הוא עשה קניין סימן, אבל אחרי זה הקניין עשו בני ישראל בארץ ישראל. יש שיחה של הרבי על זה בפרשת תולדות, חלק ט"ו, שיחה ב'. האם מחלוקת ב-- האם זה

09:43 אברהם אבינו כבר עשה את הקניין של ארץ ישראל בפועל? זאת אומרת מבחינה הלכתית כבר מאז שאברהם אבינו עשה את ההליכה בארץ נהיה קניין של ארץ ישראל, ומאז ארץ ישראל היא שלנו, שבפשטות ככה משמע מהפסוקים, כי כתוב בהמשך בברית בין הבתרים: "לזרעך נתתי את הארץ הזאת". בהתחלת הפרק כתוב אתן בלשון עתיד. בסוף הפרק כתוב נתתי, כבר נתתי. זאת אומרת שהייתה כבר נתינה, ולכן לפי כמה וכמה דעות, וכמה וכמה מדרשים ופוסקים וכולי, כבר הקניין של אברהם אבינו היה קניין על פי ההלכה בארץ ישראל. לפי שיטת רש"י הרבי אומר משמע שזה לא היה קניין גמור. קניין נעשה כשבני ישראל נכנסו לארץ ישראל ואז הם כבשו את הארץ. יחד עם קדושת הארץ היה גם כן הקניין. אוקיי, אבל על כל פנים זה הפעם השנייה, ואחרי זה פעם השלישית כמו שאמרנו בסוף הפרשה. סוף פרשת לך לך אברהם אבינו נמצא בברית בין הבתרים. ברית בין הבתרים נמצא בסוף הפרשה, למרות שלפי רש"י ברית בין הבתרים היה לפני לך לך. בזמן, בהיסטוריה, ברית בין הבתרים קרה כשאברהם אבינו עוד לא היה בארץ ישראל. כך רש"י אומר, הוא היה בגיל שבעים. זאת אומרת, זה היה חמש שנים קודם, באלף-- באלפיים שמונה עשרה מבריאת עולם, ב' אלפים י"ח, אז היה הברית בין הבתרים, אבל בפועל בתורה זה נמצא אחרי, בסוף הפרשה. איך שיהיה, מה כתוב בברית בין הבתרים? בברית בין הבתרים הקדוש ברוך הוא אומר לאברהם אבינו: "לזרעך נתתי את הארץ הזאת", ומבטיח לו. וזה כתוב דווקא בלשון עבר. כאן נכנס כל הסוגיה שכבר הייתה נתינה, והוא נותן לו לא רק שבע אומות, הוא נותן לו גם עשר אומות, מנהר מצרים עד

11:38 נהר פרת, שזה כולל גם כן קיני, קניזי וקדמוני, שזה אומר הארצות של עמון ומואב ואדום, שהיום זה המדינות ששייכים לירדן, לסוריה ולבנון. כל מיני חלקים של, של ארץ ישראל שעדיין לא קיבלנו את זה. והקדוש ברוך הוא מבטיח לאברהם אבינו שגם זה נתתי, זה הקיני, קניזי וקדמוני, שבביאת משיח צדקנו אז יהיה "ירחיב ה' אלוקיך את גבולך". אז זה בעצם, פה זה היסוד של ארץ ישראל ששייך לעם ישראל, ועל היסוד הזה אז הנקודה שהרבי חזר על זה המון פעמים, בעשרות ומאות פעמים בפארברענגענס, שכשיהודי הולך עם גוי, יהודי צריך להגיד מה כתוב בתורה. הרבי דיבר על זה כל כך הרבה פעמים, שגם גויים, אדרבה, דווקא גויים זה פשטות. גוי, אתה אומר לו כך כתוב בבייבל, כך כתוב ב-ב-בתורה, אז גוי גם כן בשבילו התורה זה הספר החשוב ביותר. גוי מאמין בתורה. אז אתה אומר לו שכמו שזה, אומרים ב-ב-בבייבל, בתורה הישנה שלנו כתוב מפורש הפסוקים האלה, אז אתה לא צריך להילחם איתו. הרבי מאוד רצה, בכל השנים הוא דרש והוא ביקש. יש שאפילו ראשי ממשלה, שרים, אנשים חשובים שהיו נמצאים, למשל אפילו הראש ממשלה של עכשיו, כשהוא היה אצל הרבי, עדיין לא היה ראש ממשלה. אני מדבר לפני, לפני ארבעים, יותר מארבעים שנה, כן? אני זוכר את זה, היה כשהיה אצל הרבי. הרבי דיבר איתו המון זמן. הייתי אז אצל הרבי גם כן. זה היה במ"א מ"ב זכור לי, היה, היה בנימין נתניהו היה אצל הרבי בכנס עם חסידי חב"ד, ובאמצע הכנס הרבי נשאר לדבר איתו המון זמן, והיה, היה בלגן, היה שקט. אנשים לא ידעו מה לעשות. אמרו לעצמם, באמצע הכנס זה עם הלבד

13:45 החוץ. אנשים לא יכולים לזוז והרבי עומד ומדבר איתו. זה איזה ארבעים וחמש דקות הרבי דיבר איתו. אחד מהדברים שהרבי דיבר: הוא היה אז השליח של ארץ ישראל באו"ם, ב-UN, באו"ם, והרבי דורש ממנו שיעמוד חזק, ומה שהוא צריך להגיד זה הרש"י הראשון של החומש, שאם הוא יגיד את זה בתוקף אז כל אומות העולם יתבטלו לגמרי. למעשה אנחנו יודעים שמפחדים, פחדו, לא רצו להגיד את זה, אבל על כל פנים זה האמת וזה הנקודה שצריך להיות ברור. זה נקודה אחת, העניין של ארץ ישראל. יש אבל עוד נקודה שהרבי דיבר על זה המון בהתוועדויות, שזה בעצם לא קשור בכלל לארץ ישראל. אילו יצא שזה היה מדינה אחרת, מקום אחר, גם כן היה צריך להיות אותו דבר, שזה העניין שקשור עם פיקוח נפש. אנחנו יודעים שפיקוח נפש דוחה כל התורה כולה. בתורה אנחנו רואים שהתורה, עם זה שהתורה שומרת על כל הפרט בפרט, על תרי"ג מצוות וכולי וכולי, ברגע שמדובר על פיקוח נפש, אז פיקוח נפש דוחה שבת, פיקוח נפש דוחה יום כיפורים. פיקוח נפש זה הדבר שבתורה זה אחד מהדברים הכי מרכזיים, אם לא הכי מרכזי. הפסוק בפרשת אחרי, שהתורה אומרת "וחי בהם", "ושמרתם את מצוות השם" וכולי וכולי, "וחי בהם", שהפשט "וחי בהם", כמו שהגמרא אומרת במסכת סנהדרין, במסכת יומא, "וחי בהם" ולא שימות בהם. תורה דורשת, רוצה, שומרת שצריך לשמור על חיים. ובעניינים של פיקוח נפש אנחנו רואים שאנחנו עושים כל מיני קולות עד כדי כך, כן, פיקוח נפש דוחה כל התורה כולה. אז כשמדובר על פיקוח נפש צריכים ללכת אפילו על מסירות נפש. כשמדובר להציל יהודי, כשמדובר על להציל יהודי, לשמור על חיים של יהודי, יהודי

15:48 אחד ואפילו ספק פיקוח נפש. כן, כמו שההלכה אומרת שאפילו על ספק ספק ספק של פיקוח נפש, אז דוחים כל התורה כולה בשביל זה. אז זה עניין שני, עניין עיקרי שמדובר בשיחות של הרבי, ונגיע ל- ונגיע לארץ ישראל גם כן. זאת אומרת, הרבי אמר ככה. היו טענות וכל מיני שקלא וטריא בין כל מיני פלפולים שטענו: ארץ ישראל, יש חלקים שזה לא ארץ ישראל. באותם שנים שאני מדבר, זה היה בשנות הלמ"ד, בהתחלת המ"ם, היה בלגן שלם על חלק שנקרא חצי האי סיני. היה שטח גדול שכבשו ממצרים, חצי האי סיני, שבעצם על פי הלכה זה לא חלק מארץ ישראל. יפה, אז היה מהשאלה הזו: הרי זה לא חלק מארץ ישראל, אז מה הבעיה בשביל שלום, כן, לעשות שלום, אז להחזיר את זה? אז הרבי דיבר אז שיחות חריפות ביותר. בפרט יש את זה בתשל"ח, תשל"ט. יש אפילו שיחה, לך לך תשל"ח. מי שרוצה לראות אחד מהדברים הנוראים והנפלאים שראינו אצל הרבי, זה אחד הדברים ממש לא נתפסים, כדאי לדעת מזה. תשל"ח. כולם יודעים שבתשרי היה אצל הרבי מצב של סכנת נפשות ממש, כי הרבי בשמחת תורה, שמיני עצרת תשל"ח, הרבי קיבל את, רחמנא ליצלן, התקף לב. זה היה מצב של סכנת נפשות ממש. הרופאים ביקשו מהרבי שלא יתוועד, שלא ידבר, שלא זה, כי זה היה פשוט. הרבי היה במצב כפשוטו של פיקוח נפש ממש. מיד כמה ימים אחרי זה אנחנו ראינו שאצל הרבי זה היה באופן שהוא לא, הוא לא התפעל. מוצאי שמחת תורה הרבי כבר דיבר, אמר מאמר ושיחה. מוצאי שבת בראשית הוא כבר דיבר יותר. הרופאים נתנו

17:41 לו רשות לחמש דקות, הוא דיבר חצי שעה. נתנו לו רשות חצי שעה, הוא דיבר חמש שעות. הרבי ממש, ראו אצל הרבי המסירות נפש בשביל עם ישראל. אחד מהדברים שראו ממש, הרופאים יצאו מהכלים ולא יכלו להאמין. מוצאי שבת לך לך, מוצאי שבת לך לך. זאת אומרת, שבועיים, שבועיים וחצי אחרי שמחת תורה, אחרי שהרבי עבר את, רחמנא ליצלן, המצב של סכנת נפשות, הרבי עדיין היה במצב של, של סכנת נפשות, עם רופאים צמודים, שהרבי לא יכול לצאת מהבית. היה כל הימים האלה. באותם ימים ממש הרבי דיבר שיחה, ושומעים שהרבי מדבר. יש, יש, אפשר לשמוע הקלטה, מוצאי שבת לך לך. הרבי מדבר עם כזה, עם כזה כאב, עם כזה לבביות, עם כזה... אתה לא יכול להאמין שהרבי נמצא במצב ש-שצריך לשמור על בריאות הגוף. צריך לשמור על מנוחת הנפש וצריך לשמור על מנוחת הגוף. אסור לו להרים את הקול, בקושי התירו לו לדבר, והרבי מדבר שעה שלמה על המצב בארץ ישראל, על המצב של הפיקוח נפש ואיך שצריכים ל-ללכת וכולי. שיחה, זה היה בתקופה ההיא. אז אחד הדברים שהרבי דיבר אז היה הנקודה הזאת. בלי להיכנס לנושא של פיקוח של ארץ ישראל אפילו, יש עניין של פיקוח נפש. פיקוח נפש זה הדבר הראשון. בני ישראל נמצאים בסכנת נפשות ממש כל רגע ורגע, מסביב מוקפים בערבים, אפילו אם זה לא היה בארץ ישראל, זה היה בכל מקום. אחד מהדברים שהרבי הזכיר, והרבי הזכיר את זה המון, זה היה השולחן ערוך. שמה אחד מהדברים שראו אצל הרבי, שההלכה זה מה ש-מה שאומר לנו איך יהודי צריך להתנהג. יהודי, איך הוא יודע מה האמת? כל פוליטיקאי יגיד לך סיפור. כל

19:40 אחד ימכור לך את האמת שלו. יהודי מסתכל בשולחן ערוך ועל פי שולחן ערוך הוא מנהיג את החיים שלו. אז אצל הרבי היה השולחן ערוך אורח חיים סימן שכ"ט. הסימן הזה הרבי היה חוזר על זה עוד הפעם ועוד הפעם ועוד הפעם. כל אחד ואחד צריך לדעת. יש הלכה מפורשת בשולחן ערוך. שולחן ערוך אורח חיים סימן שכ"ט. כתוב לפני זה כבר ברמב"ם, זה כתוב בגמרא גם כן, אבל בהלכה למעשה שולחן ערוך סימן שכ"ט באורח חיים. מה כתוב בשולחן ערוך? שאם יהודים נמצאים באיזשהו מקום, לא בארץ ישראל, איזה מקום שיהיה, כפר, עיירה, עיר, באיזה מקום בעולם שיהיה שגרים שם יהודים, והגיעו גויים והגויים עושים את זה. איך אומרים, עושים פרובוקציות, צרות, מפריעים. הגיעו, נכנסו ואפילו הגיעו על עסקי קש ותבן. כך כתוב בהלכה בשולחן ערוך. הם לא הגיעו כדי להילחם, הם לא הגיעו להרוג. הם הגיעו בגלל שהם רצו שיהודים שגרים באיזה עיירה, איפה שזה יהיה בעולם, באוסטרליה, ברוסיה, בארגנטינה, איפה שזה יהיה, והם באים לעשות, לבקש שהיהודים יתנו להם, יתנו להם דברים, יתנו להם קש ותבן, והם, והם רוצים לריב על זה. אז כתוב בהלכה שבאמצע שבת זה לא רק מותר, אלא צריך לחלל את השבת ולעמוד בתוקף ולצאת במלחמה ולשמור על הגבול. וכל דיני שבת מתבטלים באותו רגע. זאת אומרת, יש פה הלכה ברורה. זאת אומרת שגם מצב של ספק ספיקא של פיקוח נפש, אז הגמרא, הלכה, פסק דין ברור בשולחן ערוך זה שאתה צריך לעמוד על הספר ובתוקף ולא לתת להם בשום אופן. אחרי זה יש דין גם חרב של שלום, לא רק חרב של מלחמה. חרב לא תעבור בארצכם, אפילו חרב של שלום.

21:47 אבל נחזור לענייננו. כאן יש נקודה חזקה ביותר שהרבי חזר על זה כל הזמן ואמר, ונוגע למי שיש לנו עסק ונוגע לערבים שנמצאים מסביב לארץ ישראל. אז המציאות היא מציאות מאוד ברורה. הם לא באים על עסקי קש ותבן, הם לא באים כדי לעשות איתנו ביזנס. הם לא באים כדי לבקש מאתנו, רוצים לקבל שטח. זה דבר ברור. ה-ה-ה-ה-ערבים שגרים מסביב לארץ ישראל, כל האומות שגרים מסביבנו, הם רוצים להשמיד את עם ישראל. זה לא דמיון, זה לא חלום. הם אומרים את זה, הם אומרים את זה כל הזמן ואומרים את זה בכל תוקף. הם אומרים באופן ברור. כל פעם שניסו כל מיני דברים, חשבו שאם יעשו שלום, אם יתנו להם, יחזירו להם. כבר מהיום הראשון כולם ידעו. כל בן אדם נורמלי ידע שהם לא מעוניינים בכלל בשלום. הם לא מעוניינים שתיתן להם חתיכה של ארץ ישראל. זה הכל שקר וכזב. אלא מה? כל מיני מה שנקרא מדינאים, פוליטיקאים, חושבים שאם אנחנו נעשה קצת ביזנס איתם, ניתן להם פה זה, נחניף להם, נגיד להם שלום יפה, נעשה, נעשה, נעשה, ותמורת שלום נעשה ויתורים וזה הכל יהיה בסדר. נחזיר להם את זה. המציאות הראתה מהיום הראשון. זאת אומרת, היום הראשון מתכוון מאז שכבשו בתשכ"ז, אלף תשע מאות שישים ושבע, במלחמת ששת הימים. אחרי זה מלחמת יום כיפור וכו', והתקופות שאחרי זה, כל פעם שדיברו על עניין של החזרת שטחים תמורת שלום, לא רק שזה לא הביא שום טיפה של שלום, אדרבה זה גרם עוד יותר, רחמנא ליצלן, עניינים של של של רציחות כפשוטו, עניינים של נפלו יהודים בארץ ישראל פעם ועוד פעם ועוד פעם. ראו את זה במו עיניכם. היום אנחנו

23:57 רואים את זה בעיני בשר ממש, רחמנא ליצלן. הגענו למצב הזה לפני כמה וכמה שנים. מן הסתם כמה אנחנו עדיין זוכרים, מן הסתם, את תשעה באב הידוע שהחזירו, לקחו בכוח. הוציאו יהודים מהשטח ההוא קרוב לעזה בטענה שעל ידי זה יהיה, זה יהיה יותר טוב. כך החלטנו. זה היה אחד הדברים הכי הכי מרים שכשאני נזכר על זה, כן, נותן חשק לבכות. אותו תשעה באב שהיה שמה, שיהודים הוציאו יהודים מהבית שלהם בכוח. כל הגוש קטיף, כל האזור הזה שהיה מקום שיהודים בנו את זה ו-ו-והכניסו, השקיעו שם מיליונים. הוציאו אותם בכוח בטענה שאם אנחנו נחזיר להם יהיה טוב. והיום רחמנא ליצלן הדם שנשפך. קשה, קשה לדבר. אז מה הנקודה? הנקודה היא יש פה איזו נקודה של פיקוח נפש. כשמדובר על פיקוח נפש, אז אין בכלל על מה להתחשב. אין בכלל על מה לדבר. אם אתה עומד בתוקף זו הדרך היחידה. גוי מבין שפה אחת, בפרט ערבי, בפרט טרוריסט לא מבין שפה אחרת. זה כאילו שאתה מדבר-- אתם חושבים אם אתה מדבר איתו בשפה של שלום ושפה יפה ואתה תיתן. אין, זה לא, לא, לא, אין בכלל על מה לדבר. זה שתי שפות שהם לא קשורים אחד עם השני. אצל הגוי, אצל הערבי, אצל הטרוריסט, יש אצלו מטרה אחת ויחידה. הוא שונא את היהודי. הוא נלחם על עצם הקיום של עם ישראל. הוא רוצה להשמיד את עם ישראל בצורה מוחלטת. בכלל אנחנו יודעים מה שחז"ל אומרים: הלכה היא, בידוע שעשו שונא ליעקב. עוד מעט נלמד את זה בפרשת וישלח. הלכה היא, בידוע שעשו שונא ליעקב, אבל בזה גופא יש דרגות. יש, יש כל מיני סוגים, יש גם חסידי אומות העולם, ישראל וכו', כידוע.

26:07 אבל פה כשמדברים בנוגע לעמים שיושבים מסביב לארץ ישראל, אז שמה המסר שלהם, שמחנכים שם את הילדים שלהם ככה, ובשבילם זה גאווה, זה גדלות, זה כל העניין. כל המטרה שלהם זה להרוג. אין שום מטרה אחרת. ובמילא הדרך היחידה זה שהיהודים צריכים לעמוד בתוקף, ובתוקף הכי גדול. בתוקף של... כאילו תוקף שאתה לא, לא, אין פה ויתורים, אין פה רחמנות. וכאן יש עוד מאמר חז"ל שהרבי חזר על זה כמה וכמה פעמים. יש מאמר חז"ל שמי שמרחם על אכזרים בסוף הוא מתאכזר על רחמנים. זה נורא. איך חכמינו בשורה אחת אמרו את כל ההיסטוריה שקרתה, שקורה בשנים האחרונות בארץ ישראל. הכלל הוא שאם אתה רוצה להיות רחמן, בני ישראל אנחנו עם רחמן, זה הטבע שלנו. ישראל רחמנים, גומלי חסדים, ביישנים. זה הסימנים של עם ישראל. אם אנחנו רוצים להיות רחמנים. על מי? על בן אדם שהוא אכזר? אז אתה רוצה להכניס אותו הביתה, לתת לו להרגיש טוב ולהיות חבר שלו. אתה מרחם על אכזרים? מסכן, הוא סובל. מסכנים ילדים. מסכנות משפחות. זה לרחם עליהם. ורואים את זה עכשיו גם כן. אנחנו רואים הרחמנות הזאת על אנשים שהם אכזרים, מסתיימת רחמנא ליצלן להיפך, שבסוף נהיה אכזריות על רחמנים. שנכנסים ליישובים, לכפרים, לעיירות שגרים שם יהודים רחמנים ומתאכזרים עליהם והורגים אותם בצורה אכזרית, בצורה שרואים את זה עכשיו. אז במילא זה שתי נקודות שאנחנו צריכים לזכור אותם, להבין אותם ולדעת. לדעת מה הנקודה, פשוט מה, מה צריך להיות הגישה. יפה. עכשיו המצב שנמצאים עכשיו אחרי שמחת תורה, יפה, השנה הזאת, מה שקרה תשפ"ד, רחמנא ליצלן, לא תקום פעמיים צרה, אחרי הדבר הנורא והאיום, הטבח, הפוגרום הגדול שקרה. אז ברור שעכשיו הנקודה

28:36 העיקרית שצריכים להדגיש זה הנושא של פיקוח נפש. עם ישראל נמצא בסכנת נפשות כפשוטו. אם למישהו היה ספק, הנה רואים את זה בעיני בשר. הרבי צעק על זה לפני חמישים שנה. זה פשוט נורא ואיום. אם תיקחו ליקוטי שיחות חלק כ"ו בהוספות, יש שמה כמה מכתבים של הרבי. תש"ל. לא תש"ל. אחד זה מתש"ל, אחד זה מתשכ"ט. יש שמה כמה מכתבים של הרבי על הסוגיה הזאת. זה לא... זה, זה פשוט. אתה לא יכול להאמין שהרבי כתב את זה לפני חמישים שנה, הדברים שכתובים שמה. יפה, ממש מילים חריפות ביותר. הרבי כותב לשז"ר. תשכ"ט זה מכתב שהרבי כתב לשז"ר, זלמן שז"ר. הוא היה מה שנקרא פרזידנט, הנשיא של ארץ ישראל באותם שנים. היה לו קירבה מאוד גדולה עם הרבי. כולם יודעים שז"ר היה חסיד של הרבי. הוא היה נשיא המדינה, אבל הוא היה מאוד, מאוד מקושר. הוא היה, הוא הגיע ממשפחה חב"דית והוא היה קרוב לרבי עוד מתש"ח, תש"ט, מיד בהתחלה של, של מדינת ישראל. בתקופה ההיא הוא כבר הגיע לאמריקה לפגוש את הפריערדיקער רבי. הפריערדיקער רבי הפגיש אותו עם הרבי והוא היה קשור מאוד עם הרבי כל השנים ונסע לרבי הרבה פעמים ממש כמו חסיד. על כל פנים אז הוא לא ידע מה קרה שמה. הוא לא ידע בדיוק שהרבי הוא כזה, מה שנקרא, לא, איך אומרים, לא הולך עם הציונות, שהרבי, שהשיטה של הרבי היא לא השיטה של הציונות. הרבי הרי לוחם ב-- הרבי היה בשיטה שכל העניין של האתחלתא דגאולה, שארץ ישראל, שטענו הציונים שהכיבוש של ארץ ישראל מחדש בשנת אלף תשע מאות ארבעים ושמונה זה העניין, זה, זה, זה כאילו אתחלתא דגאולה. הרבי אמר שזה

30:33 דבר שאסור להגיד את זה. לא רק שאסור להגיד את זה, הרבי טען שזה דבר שגורם להרבה צרות. רחמנא ליצלן, אדרבה, שלא רק שזה לא אתחלתא דגאולה, זה עוד עניין של חושך כפול ומכופל, שרואים במוחש שמאז נהיה מצב הגלות עוד יותר גרוע. אבל הוא לא ידע מזה. הוא נודע לו מזה רק אחרי הרבה שנים. בתשכ"ט היה כנראה מכתב שהוא כתב לרבי, שהוא לא ידע איך הרבי כאילו חושב ככה הפוך ממה שהוא חשב. הוא היה קצת ברוגז. והרבי כותב לו מכתב מאוד געשמאק. זה נמצא שמה, אם אתם רוצים, או באגרות קודש מתשכ"ט, או זה נמצא בליקוטי שיחות חלק כ"ו בהוספות. והרבי מסביר לו בצורה נפלאה ביותר. הרבי אומר לו: אני לא אמרתי לך השיטה שלי, כי אני, יש לי שיטה שקיבלתי. סתם, דרך אגב, זה מאמר מוסגר גם, אבל זה מאוד געשמאק. הרבי אומר לו: אני קיבלתי מהשווער, פריערדיקער רבי, קיבלתי ממנו הדרכה, כאילו שיטה, השקפה, שאם אתה נפגש עם בן אדם אל תחפש את ההבדלים ביניכם. תחפש מה אתם, במה אתם קרובים אחד לשני. אתה נפגש עם בן אדם, אתה לא צריך להשמיע לו מה השיטות שלך נגד השיטות שלו. יש אנשים שנפגשים עם אנשים מההתחלה אוהבים להיכנס, איך אומרים, לוויכוחים. אדרבה, תחפש את הנקודה המשותפת. במה אנחנו חברים? במה אנחנו חושבים ביחד? אז הרבי היה עם שז"ר מאז מתש"ט עשרים שנה, לא אמר לו מילה. מה אני צריך להגיד לך שאני לא חושב כ-- אנחנו יכולים להיות חברים בעוד הרבה דברים טובים. ובאמת הרבי עם שז"ר פעלו דברים גדולים ביותר בשביל ארץ ישראל וכולי. אבל פה שמעת משהו, אז אני אסביר

32:13 לך. ואז הרבי מסביר לו את הנקודה הזאת. הרבי מסביר לו בצורה חזקה ביותר איך שהמצב בארץ ישראל זה שנותנים שהשליטה וההחלטות בהנהגה על השלום של עם ישראל וארץ ישראל, שזה יהיה בידי פוליטיקאים, זה החורבן הכי גדול של ארץ ישראל. שפוליטיקאי הוא זה שמחליט איך להנהיג את ארץ ישראל. זה היפך כל הביטחון של ארץ ישראל. הביטחון של ארץ ישראל צריך להיות לגמרי בידי אנשים של צבא, אנשים שהם לגמרי אין להם שום קשר להחלטות פוליטיות. למה? כי פוליטיקה בנויה על חנופה, על שקר, על למצוא חן בעיני אומות העולם, על לחיות בשווא ולהסתדר. שאמריקה תאהב אותי, שאנגליה תאהב אותי, שצרפת רוצה להיות בשלום עם כל העולם, וברגע שהעולם עושה לך קצת עם האף אז אתה נבהל. אתה צריך הסכמה מהאו"ם, מהאו"ם אתה צריך הסכמה מכל מיני מקומות ואז הכל מתבלבל ואז אתה כבר לא חושב לטובת עם ישראל וארץ ישראל. הדרך היחידה לשמור על ביטחון ארץ ישראל על פי דרך הטבע, כמובן. בדרך הטבע הקדוש ברוך הוא שומר, אבל על פי דרך הטבע זה כמו שכתוב בשולחן ערוך. בשולחן ערוך כתוב שמגיע יום הכיפורים, בן אדם נמצא בסכנה לאכול או לא לאכול. למי אתה שואל? אתה שואל רב? אתה לא שואל רב. הרב לא יודע ברפואה. אתה שואל רופא, ואם הרופא אומר שצריך לאכול אז שומעים מה שהרופא אומר. איי, הרב הוא צדיק, הוא קדוש, הוא טהור, הוא יודע את ההלכה. אבל בעניין הזה לא הרב הוא הפוסק. פה צריכים רופא שהוא מומחה בעניין הרפואה והוא הפוסק. כשמדובר בנוגע לשמירה על ארץ ישראל לא שואלים רב, לא שואלים, לא שואלים מומחה, אנשים של פוליטיקה לא שואלים אנשי

34:23 מדינה. שואלים אנשים בצבא, אנשים שהם כל עניינם זה שהם חיים את הביטחון של ארץ ישראל, יודעים את המצב באמת לאמיתו. הם מכירים את הערבי, הם מכירים את הטרוריסט, הם יודעים עם מי יש להם עסק ויודעים שזו הדרך. אין דרך אחרת. ברגע שאנחנו מערבבים עוד דברים אחרים אז פתאום הראש מסתדר, מתבלבל, ואז עושים טעויות. זה דברים פשוטים, אבל זה הרבי לימד אותנו איך המחשבה נכונה, טהורה, נורמלית, איך יהודי בריא או בן אדם בריא צריך להסתכל על המציאות באופן בריא, בעיניים בריאות, ואם אנחנו נחשוב באופן כזה אז הדברים יהיו מאוד ברורים. אז אנחנו נדע מה צריך לעשות, איך צריך לעשות. ובמילא למסקנה, כששואלים אותנו אנשים, שואלים אותך מה השיטה, מה הדרך, מה אנחנו חושבים, מה זה? דבר ראשון צריך להסביר לו: מדובר פה שני דברים. יש פה את הנקודה של ארץ ישראל. יש פה את הנקודה של פיקוח נפש. דבר ראשון אני אדבר איתך על פיקוח נפש לפני ארץ ישראל, כי גם אם זה לא היה ארץ ישראל יש פה עניין של פיקוח נפש. הפיקוח נפש זה ברור מאוד. טרוריסט רוצה להרוג אותך, הוא לא רוצה את הארץ, הוא לא מעוניין בשטח, הוא לא זה. כבר זה הראה לנו, שבעים שנה רואים את זה חוזר על עצמו פעם אחרי פעם. מצב של פיקוח נפש. עכשיו רואים עם חמאס איך הם, מה, איך הם עובדים, מה המציאות שלהם. אין להם לב, אין להם רחמנות. הם רוצים להרוג ולשחוט ולזה, כמו שחשבו שזה היה בימי הביניים, בתקופות השחורות לפני חמש מאות שנה, אלף שנה. ימי הפורענות היו כאלו אנשים רוצחים, שהיו אנשים שהיו הורגים במסעי הצלב. זה תקופות שכבר

36:09 לא קיימות. הנה זה קיים וזה נמצא. יש אנשים שהם צמאי דם, אנשים שחינכו אותם להיות רוצחים, ואז הדרך היא, פיקוח נפש, זה לעמוד חזק ובתוקף שאנחנו צריכים ללכת עד הסוף ולגמור איתם. זה השיטה שלהם. הבא להורגך השכם להורגו, לגמור איתם. פירושו עד הסוף בלי רחמנות. זה נקודה אחת שצריכים למצוא. אחרי זה צריך לדבר על העניין של ארץ ישראל. ארץ ישראל זה ארץ הקודש, ארץ ישראל, ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה, ארץ ישראל. זה לא מקום שניתן לעשות עם זה ביזנס. זה ארץ שקיבלנו מהקדוש ברוך הוא. זה שני עניינים שצריכים להסביר את זה וכולי. אז זה לבאר, לתת לנו קצת קלארקייט בסוגיה במצב בארץ ישראל. עכשיו עוד נקודה אחת שאני רוצה לדבר בקיצור, על כל פנים, זה בנוגע מה אנחנו צריכים לעשות? כמובן שאנחנו לא מנהלים את המדינה ואנחנו, יש לנו דעה מאוד מאוד קצרה וכל הפוליטיקה זה לא הדרך. זה לא העניין שלנו. מה אנחנו יושבים במדינה אחרת, בישיבה אחרת, לומדים מה? למה שכולנו לא נהיה חיילים ונלך להילחם? אז הנקודה שאנחנו צריכים לדעת דברים מאוד פשוטים, דברים מאוד ברורים. כן, מה ששומר על כל יהודי בכל מקום בעולם. יש שני דברים. יש דרך הטבע ויש הקדוש ברוך הוא ששומר עלינו, שזה הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. הדרך איך לשמור על ארץ ישראל ולשמור על יהודי. הקדוש ברוך הוא כתב בתורה, כתוב בגמרא, וזה המאמר חז"ל הידוע שהרבי חזר על זה הרבה פעמים על דוד ויואב. אז היו הרבה מלחמות. כולנו יודעים דוד ויואב ניהלו מלחמות. במלחמות האלה הגמרא אומרת דוד ישב ולמד תורה ויואב היה יוצא למלחמה. אומרת הגמרא אם דוד לא היה לומד תורה,

38:13 יואב לא יכול לנצח. אם יואב לא היה יוצא למלחמה, דוד לא היה יכול ללמוד, כי לא אמר. יש פה שתי קבוצות שאחת צריכה את השנייה. בחור שיושב ולומד גמרא, תוספות, מאמר חסידות, שיחה של הרבי, יושב ולומד בהתמדה, שקידה, נגלה וחסידות, אז הוא מגן על ארץ ישראל. זה הכוח שיש בתורה, וזה המאמר חז"ל. הגמרא במסכת גיטין, שלמדנו את זה שנה שעברה, דף ז': השכם והערב עליהן לבית המדרש והן כלין מאליהן. הגמרא אומרת שהיה אחד מהאמוראים והיו לו שונאים. שאל את האמורא השני, רבי אלעזר, מה עושים עם השונאים? אז הוא אמר לו: השכם והערב עליהן לבית המדרש. לקום על הבוקר מוקדם, ללכת לישון מאוחר וללמוד תורה. תוספות מסביר שזה הולך על התורה, והקדוש ברוך הוא כבר יסדר לך את העניינים. זה הדרך שבחור צריך לעשות. יחד עם זה יש את העניין של השתדלות בטבע. צריך להיות חיילים, צריך להיות מוגנים, צריך לשמור על, על, על, על ארץ ישראל. ואז אנחנו צריכים לדעת את זה, וצריך להיות אצלנו באמונה פשוטה וברורה של כל בחור. זה צריך להיות אצלו חזק באמונה, כי יבואו אנשים מהעולם ויגידו לך דברים אחרים. יותר קל לבוא ולהגיד: אתה יושב, יושב, לומד, והוא סובל, והוא נלחם, ואתה מה? אתה יושב, שותה קפה, אוכל עוגה? בסדר, אז תשתה קפה בלי סוכר. אל תאכל את העוגה הכי טעימה. מה שאני אומר זה מה שצריך להיות אצלנו ברור בראש, במוח, בלב. להבין את הנקודה הזאת. המציאות לא נעשית רק על פי דרך הטבע, ולגמרי לא על פי דרך הטבע, בפרט ארץ ישראל, בפרט עם ישראל. אנחנו עם שיש לנו את האמונה של הקדוש ברוך

40:07 הוא, והקדוש ברוך הוא, הוא אמר לנו שכשאנחנו יושבים, בחוקותי תלכו. כשהיהודי יושב ולומד תורה, והוא עושה את השליחות שלו ויושב ולומד בסדרי קודש, כי זה התפקיד שלך, אז אתה גורם. אתה עושה ש"ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד, והשבתי חיה רעה מן הארץ". זה מה שכתוב בתורת אמת, וזה האמת. אז בחור צריך להסתכל על עצמו ולדעת שהוא חייל. הוא חייל בדיוק כמו אותו חייל שנמצא בשטחים של עזה. הוא חייל, כי הוא, בלימוד התורה שהוא לומד, בלימוד שלו, בהנהגה שלו, בתפילה שלו, הוא פועל שיהיה עם ישראל, שהמצב ישתנה לטובה, שהחטופים יחזרו, שחיילים יחזרו לביתם בשלום, שנוכל לנצח למעלה מדרך הטבע ובדרך הטבע לגמרי. וזה מה שאנחנו מבקשים, וזה מה שיהיה. ואז זאת אומרת שכל אחד ואחד במקום שלו, בשליחות שלו, יש לו את התפקיד לעשות שהעניינים יהיו כדי באמת שיהיה שלום בארץ ושיהיה רק טוב לעם ישראל. הקדוש ברוך הוא יעזור שאנחנו, כל אחד ואחד מאיתנו, נעשה באמת השליחות שלנו בכל התוקף. להתמסר, לדעת שנמצאים עכשיו ברגעים האחרונים של הגלות. "למה רגשו גויים ולאומים יהגו ריק". כל הבלאגן שיש בין אומות העולם זה הכל הכנה לביאת המשיח. אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא שזה יהיה בחסד וברחמים תכף ומיד ממש. כבר יצאנו ידי חובה עם כל ייסורי הגלות. מספיק שנים, מספיק סבל. אז הגיע הזמן שיהיה "אתה, לך לך", כמו שכתוב בפרשת השבוע, ושהיום הזה אנחנו נראה בעיני בשר שיקוים "לזרעך נתתי את הארץ הזאת". ארץ עשר העממים. הרבי דיבר בתשנ"ב, היום בלילה, בשיחה, שצריכים ללמוד גם עניינים של חסידות, של קיני, קניזי וקדמוני, מוחין. על ידי זה שאתה יושב ולומד חסידות, אז הקדוש

42:18 ברוך הוא עושה שנוכל לקבל לא רק את השבעה עממים, גם את העשר, ושנזכה לראות את זה בעיני בשר תכף ומיד ממש.