הקונטרסים של כ״ק אדמו״ר הרש״ב נ״ע

00:01 דובר 1 השיעור היום נעשה את זה לעילוי נשמת אחותי חיה מושקא בת רבותי[?] לחיים טובים ר' קוסיל[?]. שהיום זה היארצייט שלה, י"ח חשוון. וזה יהיה גם כן לעילוי נשמת הסבתא שלי ליבה בת רב עמרם והשולם[?], שהיארצייט שלה זה בשבת חודש חשוון. אנחנו הולכים לדבר היום בקשר עם חודש חשוון, יום הולדת של הרבי נשמתו עדן, הרבי הרש"ב. אז אני רוצה קצת היום לדבר על הקונטרסים של הרבי הרש"ב. זה יהיה התוכן של השיעור היום. קצת לספר רקע, היסטוריה, תוכן של הקונטרסים של הרבי הרש"ב. כולנו יודעים מה שכתוב בהרבה מקומות, שהרבי הרש"ב נקרא הרמב"ם של תורת החסידות. ככה כתוב על זה אצל הפרידיקער רבי. הרבי מביא את זה גם בשיחות של חודש חשוון. הרבי מסביר את זה בתשנ"א, היה אריכות על זה כמה פעמים, שהרבי נשמתו עדן, הרבי הרש"ב, הוא היה הרמב"ם של חסידות. מה הכוונה הרמב"ם של חסידות? כמו שהרמב"ם בנגלה, אז רואים מה היה הרמב"ם, הוא עשה סדר. הגדלות של הרמב"ם זה שהוא לקח את כל התורה כולה, שזה היה כמו ים שהרבה פעמים אי אפשר למצוא איפה נמצא מה. כי הגמרא מדברת הכל על הכל והכל בכל מקום. הרמב"ם פשוט עשה סדר מסודר וכל העניינים. על דרך זה בפנימיות התורה. זה היה החידוש של הרבי נשמתו עדן. הוא עשה סדר, סדר בחסידות. הוא עשה את המאמרים, סידר אותם, הסביר אותם בצורה מוסברת, בצורה מסודרת, בצורה מפורטת, וזה רואים בכל הספרים של הרבי נשמתו עדן. אבל יש משהו מיוחד. אי אפשר לדבר על הכל. יש את התער"ב, לומדים בישיבה, הרבי הרש"ב של התער"ב, שזה סוגיה בפני עצמו. פעם אחרת אולי. אבל יש את הקונטרסים, וזה אני

02:21 דובר 1 רוצה לדבר היום על הנושא של הקונטרסים. הרבי נשמתו עדן כתב כמה קונטרסים. הקונטרסים המפורסמים הידועים זה קונטרס התפילה. אני הולך לפי הסדר, איך שהם התפרסמו. קונטרס התפילה, קונטרס ומעין, קונטרס עץ החיים וקונטרס העבודה. זה בעיקר הקונטרסים הידועים שיש מהרבי נשמתו עדן. יש גם כן עוד קונטרס חנוך לנער, שזה סוג אחר של קונטרס שנדבר על זה. אם יהיה זמן גם על זה נדבר. מה הסיפור של הקונטרסים? למה הרבי הרש"ב עשה את הקונטרסים? בשביל מי הוא עשה את זה? מה התוכן של הקונטרסים? מה ההיסטוריה שלהם? אז אנחנו כולנו יודעים שבשנת תרנ"ז, אלול, הרבי נשמתו עדן ייסד את הישיבת תומכי תמימים. זה היה סוג של תחיית המתים. עד כדי כך הרבי פרידיקער רבי מתאר את העניין שהרבי רש"ב, הרבי נשמתו עדן, עשה מהפך בליובאוויטש. היה תקופה בגלל אחרי ההסתלקות של הרבי מהר"ש, היה תקופה ארוכה שהיה רבי נשמתו עדן היה מאוד צעיר, הוא גם לא היה בריא. הוא נסע הרבה למדינות אחרות כדי להתרפא. היו לו בעיות של ריאות. בליובאוויטש היה מצב שהרבי הריי"צ, הפרידיקער רבי, קורא לזה חום ליובאוויטש, כאילו שבליובאוויטש היה מצב של ריקנות. ואז בתרנ"ד היה קבלת הנשיאות הרשמית, אף על פי שהרבי אומר בחודש חשוון תרמ"ג, שבעצם קבלת הנשיאות היה כבר מיד אחרי ההסתלקות של הרבי מהר"ש בתרמ"ג, עם המאמר כתר יתנו לך. אבל לפועל קבלת הנשיאות לגמרי עם כל הפרטים היה בתרנ"ד. ובתרנ"ז, בחתונה של הפרידיקער רבי, הבן יחיד, אז הרבי רש"ב ייסד ישיבת תומכי תמימים תרנ"ח. הישיבה תומכי תמימים, שנה הראשונה הם לא למדו בליובאוויטש. רק בסוף תרנ"ח, לכבוד תשרי תרנ"ט, הגיעו התמימים לליובאוויטש. ואז התחיל הסדר של

04:49 דובר 1 תומכי תמימים ליובאוויטש. אז התחילו ההמשכים. הישיבת תומכי תמימים, למרות שבהתחלה זה היה ישיבה קטנה עם קצת בחורים, אבל זה עשה סוג של חיות חדשה, הכניסה חיות חדשה בכל— זה הכניס שטורעם חדש, חיות חדשה בליובאוויטש, בכל הקהילות, בכל רוסיה, בכל המקומות זה עשה סוג של מהפך. פתאום נהיה התעוררות מאוד מאוד גדולה. חסידים שהיו נוסעים לרבי וראו ישיבה, בחורים יושבים ולומדים כל יום כמה שעות חסידות, זה עשה רעש, זה עשה הדהדות. מה קורה? היה איזשהו סוג של, איך אומרים, הטקסט של קונטרס התפילה הוא מסביר את העניין של עבודת התפילה על פי דרך חסידות חב"ד. חלק גדול מקונטרס התפילה הוא מבאר את העניין של התבוננות בכלל. מה זה התבוננות? מה רוצים להגיע עם ההתבוננות? מסביר מאוד חזק את העניין של דעת. מסביר באריכות, הרבי רש"ב שם מסביר כמה פרקים מה זה. יש חכמה, יש בינה, יש דעת. שהאלטער רבי מסביר לנו בתניא שהעיקר מה שפועל על האדם כדי לעורר אצלו את הרגש, את המידה, זה צריך להיות העניין דעת. על זה הרבי מסביר, והדעת הוא מלשון הקשר והסכמה. איך עושים את הדעת? מה זה דעת? למה דעת זה כל כך חשוב? אז הרבי רש"ב מסביר שם באריכות את העניין של כוח הדעת שבנפש. מסביר איך ההתבוננות צריכה לפעול על האדם. מדבר על כמה סוגים של התבוננות. מדבר על כמה דרגות באופני התבוננות. יש התבוננות יותר פשוטה, התבוננות יותר חיצונית, יש התבוננות יותר פנימית, התבוננות יותר עמוקה, עד להתבוננות שהאדם מגיע לראייה. ההתבוננות שכאילו אתה רואה את הדבר. ראייה לחכמה. יש, יש פנימיות בינה. הוא מדבר על כל מיני דרגות מאוד מאוד נעלות בעניין של התבוננות. עד כדי כך,

09:39 דובר 1 כפי ששמעתי מחסידים, ר' אלפוטופס[?] היה מספר את זה ששאלו את הרבי הרש"ב נ"ע. כך שמעתי את הסיפור, ששאלו את הרבי הרש"ב נ"ע, כשיצא קונטרס התפילה, למי הוא כתב את זה. כי יש חלקים בקונטרס התפילה שזה ממש, אתה חושב שזה כאילו מדבר לאנשים במדרגה מאוד גבוהה. למי שייך? מדברים קונטרס התפילה. בעיקר נכתב בשביל תלמידי תומכי תמימים, בחורים צעירים. כאילו מה, מה מדברים פה? שם דרגות נעלות יותר. אז מספרים שהרבי הרש"ב נ"ע אמר, אמר שם של אחד הבחורים. לפי מה שאני שמעתי, היה אברום דוד. היה בתלמידי תומכי תמימים בחור, קראו באותה תקופה, בתרס"א, קראו לו אברום דוד פזנו[?]. אז כך שזה השם שאני שמעתי. יש כאלה אומרים שם אחר. אבל על כל פנים, אברום דוד היה ר' אברום דוד פזנו[?]. הוא היה גיס של חכם עמרוזוב[?]. הוא היה מהתלמידים הראשונים מאותה תקופה. יש את השם שלו ב־בתרס"א. בספר המאמרים תרס"א יש כמה הנחות של המאמרים, כתוב הנחת ר' אברום דוד, אברום דוד קלימוביץ[?]. על כל פנים, אז הוא אמר: הוא שייך לזה. זאת אומרת, במילים אחרות, שבתומכי תמימים היו תמימים שהיו שייכים גם לדרגות גבוהות. הרבי הרש"ב כתב לכל הסוגים. יש אבל החלק ששייך יותר לכל אחד ואחד מאיתנו, שבאמת זה יותר שייך לכל נפש. זה החלק האחרון של קונטרס התפילה, בעיקר מפרק י"א של קונטרס התפילה. שם הרבי הרש"ב נ"ע יותר נכנס ל־לפרטים, לעצות, להדרכה יותר פרטית איך להתכונן לתפילה. פרק י"א עד הסוף, י"א, י"ב, י"ג, עד הסוף. יש שם כמה פרקים שהם פרקים מאוד יסודיים, שמדבר כמה הדרכות מאוד ספציפיות, איך צריך להיות עבודת התפילה. שזה פרקים שבאמת כל בחור

11:42 דובר 1 באמת צריך ללמוד את זה ולדעת את זה. שם הוא מסביר. פרק י"א הוא מביא חמש הכנות שצריך להיות לתפילה. חמש ענייני הכנה בשביל התפילה. הוא מדבר על הכנה, להוציא את הבלבולים, את המחשבות זרות מכל ענייני עולם. הכנה אחת. הכנה שנייה זה ההתבוננות בחסידות. הכנה שלישית זה עניין חשבון הנפש שצריך להיות לפני זה. קריאת שמע שעל המיטה, עניין התשובה. ויש את העניין של ההתבוננות לפני שמונה עשרה, להתבונן לפני מי הוא עומד. יש שמה, הוא מסביר באריכות, וכל אחד יכול לראות את זה בפנים. אחרי זה הוא מדבר גם כן: מה קורה כשאחד מנסה להתפלל וזה לא הולך לו, מנסה להתבונן וזה לא משפיע עליו. הוא מדבר שם על עניין של, של טמטום הלב והמוח, החומריות שלפעמים גורמת שבן אדם אין לו חיות וריכוז, אין לו חיות לעשות תפילה. ואחרי זה הוא גם מדבר על הצעירים, אלו שהם נמצאים בהתחלת הישיבה, הבחורים הצעירים. איזה עניינים כן שייכים אליהם, איזה עניינים לא שייכים אליהם? ובסוף הקונטרס הוא דורש את העניין של יראת שמיים, שכדי להיות כלי לעבודת התפילה, דבר ראשון צריך להיות ירא שמיים, ללמוד שולחן ערוך, שצריך להיות נגיעה. כל עניין של ללמוד שולחן ערוך. זה פחות או יותר המבנה של קונטרס התפילה. זה היה תרס"א. כפי שהפרידיקער רבי מספר, זה עשה השפעה עצומה בכל העולם החסידי החב"די באותה תקופה, זה גרם להתעוררות מאוד גדולה. הקונטרס הזה חזר ונדפס עוד הפעם ב"התמים". "התמים" היה ב־, כשהפרידיקער רבי כבר היה בפולין לפני המלחמה, בסוף שנות התר"צ, קרוב למלחמת העולם השנייה יצא קובץ "התמים", היה יוצא. יש את זה היום בספר, ספר "התמים", שזה קבצים שנדפסו בפולין, ואז באחד מהקבצים הרבי

13:42 דובר 1 הרש"ב הדפיס את קונטרס התפילה עם ההקדמה שסיפרנו קודם, ואחרי זה זה יצא בקונטרס בפני עצמו באמריקה. הקונטרס הראשון שהדפיסו קה"ת, סתם דרך אגב זה מעניין גם כן לדעת, כשהפרידיקער רבי התחיל, ייסד את מערכת קה"ת. זה התחיל באמריקה בתש"ב, כשהרבי הגיע, כשהרבי שלנו הגיע דרך־, כשהרבי הגיע בתש"א, הגיע מ־, גלה לאמריקה. מיד אחרי זה, בתחילת תש"ב, הפרידיקער רבי ייסד את מערכת קה"ת, ואחד־, הספר הראשון שקה"ת הדפיס היה קונטרס התפילה, ככה זה התחיל. על כל פנים, אז יש את קונטרס התפילה, שזה מה שיש לנו היום. קונטרס התפילה, כפי שיש לנו את זה היום, זה איך שזה נדפס על ידי הרבי בשנת תש"ב עם כל הפרטים. זה קונטרס הראשון. בתרס"ג הרבי הרש"ב פרסם את הקונטרס השני, קונטרס ומעין. מה הסיפור של קונטרס ומעין? אז גם כן היום אם מסתכלים בקונטרס ומעין רואים שיש הקדמה. לפני קונטרס ומעין יש הקדמה, שזה יומן שהפרידיקער רבי כתב. מה הסיפור? היומן הזה הפרידיקער רבי כתב כבר באמריקה, אבל שמה הוא מתאר את ההיסטוריה של ליובאוויטש. מה הביא לרבי הרש"ב להחליט להדפיס את קונטרס ומעין? מה הסיפור? מאוד מעניין. זה מאוד ארוך. אני עכשיו לא אכנס לכל הפרטים, רק מה שנגיע לקונטרס ומעין. הוא מספר שבשנת תרס"ב, תרס"ב בשבילנו זה שנה מאוד חשובה כי זה השנה שהרבי נולד. תרס"ב, י"א ניסן, אבל בשנת תרס"ב הרבי הרש"ב נ"ע לא היה בליובאוויטש בי"ט כסלו. זה היה פעם הראשונה או יחידה מ־, כאילו זה היה משהו יוצא מהכלל. הרבי הרש"ב רצה להיות בליובאוויטש, והיה סיבה, בגלל סיפור איזה עלילת דם. היה איזה בלגן שהרבי הרש"ב היה מוכרח לנסוע למוסקבה לסדר איזה בעיות שהיה עניינים של

15:58 דובר 1 גזירת, והוא לא יכול היה להגיע לליובאוויטש י"ט כסלו. אז לא היה אינטרנט, לא היו טלפונים וחסידים לא ידעו. הגיעו הרבה חסידים לי"ט כסלו לליובאוויטש והרבי לא נמצא. חסידים היו מאוד שבורים. תארו לעצמכם, חסידים הגיעו לליובאוויטש כדי להיות י"ט כסלו אצל הרבי והרבי לא נמצא. הרבי לא היה. הרבי היה במוסקבה. הייתה הרבה מרירות על זה, ואז הרבי הרש"ב נ"ע שלח מכתב. המכתב הזה זה המכתב המפורסם שכולם מכירים. זה המכתב שנמצא בהתחלה של היום יום. המכתב שמסביר מה זה י"ט כסלו, זה היום תחילת מעשיך, ראשי-- כל המכתב המפורסם שמסביר מה המהות של י"ט כסלו. אור וחיות נפשנו ניתן לנו. מכתב מאוד נפלא, מאוד מרגש, שבזכות זה, זאת אומרת בזכות קלקולנו תיקוננו, איך אומרים? בגלל שהרבי הרש"ב נ"ע לא יכול היה להיות בליובאוויטש אז הוא שלח את המכתב. והמכתב הזה זה יסוד בחסידות עד היום הזה, מה המהות של י"ט כסלו. המכתב הזה גרם אצל חסידים איזשהו סוג של שמחה גדולה, והפרידיקער רבי מספר ששלחו את המכתב לכל העיירות ברוסיה, איפה שהיו חסידים, בכל המקומות, בכל המדינות, בכל הערים, וזה פעל התעוררות גדולה עוד הפעם, איזשהו סוג של חיות חדשה. הייתה התעוררות כל כך גדולה בכל המקומות שהחליטו בכל מיני מקומות לייצר אה כו-- אה ארגון. נוסד ארגון שקראו לזה, לא זוכר עכשיו בדיוק, קראו לזה משהו לימוד החסידות, ועד לימוד החסידות, ועד החזקת החסידות, ועד לחיזוק החסידות. נהיה כסוג ועד שנהיה בכל העיירות כדי שיהיו שיעורי חסידות בכל העיירות, בכל מקום, כן? מאוד מעניין, הפרידיקער רבי מספר באריכות על המכתבים שהגיעו לליובאוויטש, טענות. הוא מספר שהמכתב הזה הגיע מאוחר. היו מקומות שהמכתב הזה הגיע רק באדר והם עשו

20:15 דובר 2 כי לומדים את זה בישיבה ואחרי זה לא חוזרים ללמוד את זה. ודווקא כשהבן אדם יותר מבוגר זה די טוב ללמוד קונטרס ומעין, כי הדברים האלה לא כדאי לשכוח אותם. יש שמה הרבה, הרבה דברים יסודיים לחיים, הסתכלות בחיים, השקפות, עצות, הדרכות ודברים מאוד פשוטים ויסודיים. קונטרס ומעין. אז זה נכתב בשנת תרס"ג ואז זה התפרסם. אבל הקונטרס ומעין כמו שיש לנו היום זה גם כן נדפס באמריקה בערך בשנת תש"ו. הפרידיקער רבי כתב רשימה. יש יומן שהפרידיקער רבי כתב אז כבר באמריקה, שזה כל הסיפורים שקרו בתרס"ג, בתור הקדמה לקונטרס ומעין, ואז זה נדפס ביחד, קונטרס ומעין. שמה מספר גם כן על הרבי הרש"ב נ"ע, על המלחמה שלו בציונות, שזה היה גם כן באותה תקופה. לרבי הרש"ב נהייתה אז מלחמה גדולה נגד כל מיני דברים של ציונות ושהשיטה שלו ולהגיע לארץ ישראל. יש שם הרבה דברים מאוד, מאוד מעניינים. על כל פנים, זה היה קונטרס ומעין. זה נדפס בתש"ו כפי שיש לנו היום את הקונטרס. סתם סיפור במאמר המוסגר, אולי זה שמעתי מבעל המעשה גופו, אז אני רוצה לספר לכם את זה. נפטר לפני קצת זמן, נראה לי. שרול גולדן. שמעתם? שרול גולדן הוא בן של רבי יחזקאל גולדן. שרול גולדן הוא סיפר. הוא סיפר לי את הסיפור שיום אחד הרבי נכנס ל-770 בלילה. בערב. הרבי, הרבי הרי היה מנהל קה"ת. הוא היה מכין את כל הקונטרסים, והרבי שאל אם יש בחור שמוכן לנסוע להביא לדפוס קונטרס. אז היו צריכים לקחת קונטרס, להביא את זה לבית הדפוס. הדפוס היה במנהטן או משהו כזה, וצריכים לנסוע עם הרכבת כדי להביא את זה לדפוס. אז, אז, אז הוא הסכים. בקיצור, הרבי נתן לו

22:44 דובר 2 את הכסף בשביל הרכבת ואמר, זה היה עשרים וחמש סנט, הייתה כל נסיעה אז. אז הרבי נתן לו דולר ואז הרבי אמר לו שיביא את העודף אחרי זה. אוקיי. אז תכלס הוא נסע ואז בדרך פתח. זה היה קונטרס ומעין וזה היה כל הקונטרס. זה היה קונטרס ומעין, זה היה משהו. ושם הוא ישב כל הרכבת עד הזה וקרא את כל הסיפורים, ושם זה היה החידוש הזה פעם ראשונה, כל ההיסטוריה. בקיצור, הביא את זה לדפוס. זה היה מאוחר בערב שהוא חזר, הוא חלם שאולי הרבי ייתן לו את השכר טרחה. בקיצור, ואז הרבי חיכה לו והוא הבין שהרבי מחכה שיחזיר לו את ה... הוא עשה פרצוף משהו, לא כאילו שהוא קצת ברוגז. אז הרבי אמר לו, היה לך זמן לקרוא את הזה, זה השכר. השכר שלך זה שיכולת לקרוא את הקונטרס. אבל הוא לא אהב את זה, בחור. הוא עשה איזה פרצוף שהוא לא... קצת כעס על העניין. זה היה בתש"ו. הוא מספר שבתש"י-י"א, אחרי ההסתלקות, עכשיו הרבי נהיה רבי, והוא נשאר לו קצת... מרגיש לא טוב ששהיה לו פעם קפידא. זה היה לא, לא זוכר את הפרטים בדיוק עכשיו, שנים שכחתי, אבל מספר שפעם הוא לקח את הרבי במכונית. הייתה לו מכונית והוא פעם לקח את הרבי במכונית בהתחלת הנשיאות, כן, ואז הרבי הס-- הוא לא אמר כלום, אבל הרבי הסתכל עליו, חיוך, אמר הכול בסדר, כאילו. הוא מחק את ה-- הרבי שם לב שיש לו איזו סערה פנימית. הרבי אמר לו הכול בסדר, הכול טוב, מחול. ככה זה נגמר. זה מעשה ב... אז זה, ונגיע לקונטרס ומעין. בתרס"ד הרבי הרש"ב נ"ע הדפיס קונטרס

25:06 דובר 2 עץ החיים. קונטרס ומעין לא היה במיוחד לבחורים, להפך, קונטרס ומעין היה בשביל אנ"ש, בשביל יהודים שהתחילו ללמוד חסידות והיו צריכים א' ב' של חסידות. ואז, בתרס"ד, הרבי הרש"ב החליט שצריכים קונטרס בשביל הבחורים, שהבחורים צריכים לדעת מה הכוונה של תומכי תמימים, מה הכוונה של חסידות, מה אנחנו עושים בישיבה, מה המטרה שלנו בישיבה, שזה היה הסיבה שהביא הרבי הרש"ב נ"ע לכתוב קונטרס עץ החיים. הוא קרא לזה קונטרס עץ החיים דווקא בגלל זה. זאת אומרת, זה עשוי בשביל בחורי תומכי תמימים שלומדים פנימיות התורה, שזה העניין של עץ החיים. מה התוכן של קונטרס עץ החיים? קונטרס עץ החיים מחולק לשני חלקים כלליים. החלק הראשון מסביר בעומק מה העניין של פנימיות התורה, מה העניין של למה בכלל צריכים ללמוד פנימיות התורה, מה ההבדל בין נגלה לפנימיות התורה, למה צריכים את שתיהן, למה אי אפשר ללמוד נגלה בלי חסידות. מסביר את כל העניין של יחודא עילאה, יחודא תתאה. למה צריכים גם יחודא עילאה, גם יחודא תתאה. מסביר את כל העניין של חטא עץ הדעת. מה היה החטא של אדם וחוה? שהוא רצה לקחת עץ הדעת בלי עץ החיים, שמזה משתלשל כשלוקחים נגלה בלי חסידות. זאת אומרת שחסידות זה תיקון על חטא עץ הדעת. מסביר את זה באריכות ונוגע לעניין של הלימוד, שכשלומדים נגלה לבד, למרות שזה תורת ה', בגלל שזה מלובש בדברים גשמיים, אז זה יכול להפיל את האדם ולהכניס אותו לישות וגאווה, ועד סם המוות, לא זכה, כמו שכתוב בגמרא, ולכן צריכים ללמוד פנימיות התורה, כי פנימיות התורה מדברת על אלוקות וכולי. ועל זה, זה גם בעבודה דפנימיות, הוא מסביר למה צריך להיות איזון גם ביחודא עילאה, לא

27:05 דובר 2 רק ביחודא תתאה, כי הרי אנחנו לא מחזיקים ביחודא עילאה. מי מחזיק ביחודא עילאה? אף אחד. בכל זאת חסידות מדברת על יחודא עילאה כדי שיחודא תתאה לא יהיה לבד. כי אם אתה לוקח רק יחודא תתאה, יכול להיות גם מזה יניקה לחיצונים, ישות. מסביר את זה בצורה מאוד מאוד יפה, מאוד רחבה. הסוגיה, יש שמה כמה סוגיות מאוד יפות בחסידות. אחד מהסוגיות זה סוגיה שבדיוק לומדים את זה עכשיו בישיבה גם, הסוגיה של חומר וצורה. כל הסוגיה של חומר וצורה שנמצא בתש"י במאמרים של תורה ששון תש"י זה מיוסד על קונטרס עץ החיים, הפרקים הראשונים. כל העניין של חומר וצורה, סאבוס מצב דיבור, מצב רצון, חפץ, במאמרים של חנוכה. זה התחלת הקונטרס. אחרי זה מסביר—זה החצי הראשון של הקונטרס. החצי השני של הקונטרס זה מטרת התייסדות אגודתנו. מסביר מה המטרה של תומכי תמימים. מאוד מאוד מעניין, מאוד מאוד נוגע, כל בחור בישיבה חייב ללמוד את זה, פשוט לדעת מה תומכי תמימים רוצה מאיתנו. הוא מסביר קודם כל בהקדמה, הוא מסביר בכלל שתומכי תמימים נוצר כדי שיוכלו להשלים את הכוונה העליונה, שזה שצריכים להיות גם נגלה וגם חסידות וגם עבודת התפילה וגם השקפה, עבודה פנימית. מסביר את כל העניין, כאילו למה תומכי תמימים בא בשביל כל העניין הזה, ואז הוא מסביר בפועל ממש מה הסדר בישיבה, באיזה שעות צריכים לקום לחסידות, מה צריכים ל—איך ללמוד חסידות בבוקר, חסידות ערב, סדר נגלה, איך ללמוד נגלה ובאיזה אופן ללמוד נגלה. נותן שמה כל מיני הוראות והדרכות בנוגע לאופן התפילה, בנוגע לשמירת הסדרים. יש שמה סעיף בנוגע לשבת, איך הסדר של שבת. כל מיני עניינים מאוד, מאוד פרקטיים,

29:05 דובר 2 יסודיים ועיקריים. איך צריך להיות ההדרכה בתומכי תמימים. הוא מסיים את הקונטרס שהסיבה למה הוא מדפיס את זה בגלל שקשה להגיד עוד הפעם ועוד הפעם ועוד הפעם, וזה, אז הוא כותב בקונטרס כדי שזה יהיה לזיכרון בין עיניכם, כדי שכולם ידעו מה הכוונה של תומכי תמימים. זה הקונטרס עץ החיים. כשהפריערדיקער רבי הדפיס את הקונטרס עץ החיים באמריקה, אז בהקדמה לקונטרס הוא הדפיס מכתב. יש מכתב שנמצא בהקדמה לקונטרס, שזה מכתב שהפריערדיקער רבי כתב בתרצ"ב בזמן החתונה של הבת השלישית, של הרבנית שיינא, הבת השלישית של הפריערדיקער רבי שנהרגה במלחמה, השם ינקום דמה. אז החתונה שלה היה בתרצ"ב, ואז הפריערדיקער רבי כתב מכתב מאוד, מאוד חריף על המצב בישיבות. מכתב מאוד חזק, מאוד מעניין, מאוד חריף. מדבר על המצב בישיבות שלומדים תורה, אבל אין יראת שמיים. איך שהרחוב נכנס לישיבה במקום שהישיבה תשפיע על הרחוב ותאיר, אז להפך נכנס אווירה של בעלבתישקייט, אווירה של גרובקייט, אווירה של קאַלטקייט בתוך הישיבה. מאוד חריף. מכתב מאוד, מאוד חזק. מכתב שעשה מהפיכה, עשה רעש מאוד גדול בשעתו. המכתב הזה נדפס בתור הקדמה לקונטרס עץ החיים. יש גם עוד מכתב שנכתב—נדפס בהקדמה לקונטרסים האלה. מכתב קצר יותר שהפריערדיקער רבי כתב את זה באמריקה, שזה המכתב הידוע ששמה הפריערדיקער רבי כותב שיבוא יום וכל התלמידים יהיה להם תלונות למשפיעים. למה לא לימדתם אותנו איך צריכים לעבוד את השם? למה לא לימדתם אותנו איך ללמוד, איך להתפלל, איך לעבוד את השם בשמחה? ומה אנחנו נענה ביום ההוא לתלמידים שלנו? מכתב מאוד חריף, מאוד חשוב, בעיקר למשפיעים. הקונטרסים. קונטרס עץ החיים זה הקונטרס. אה! סיפור בנוגע לקונטרס עץ החיים רוצה להוסיף גם

31:16 דובר 2 כן, שהקונטרס הזה, הפרידיקער רבי, אה סליחה, הרבי הדפיס את זה בתשנ"א. הרבי ביקש שידפיסו את הקונטרס בשנת תשנ"א, ואז זה היה מאה ועשרים שנה, מאה שלושים, סליחה, מאה שלושים שנה מהיום הולדת של הרבי הרש"ב נ"ע, ובקשר עם יום ההולדת הרבי ביקש שידפיסו את הקונטרס והרבי חילק את זה לכל אחד. היה כ' חשוון תשנ"א. הרבי חילק את הקונטרס עץ החיים לכל אחד. זה היה חידוש מאוד גדול. זה גרם לרעש מאוד גדול, התעוררות מאוד גדולה, אני זוכר. אני לא זכיתי לקבל את הקונטרס כי הייתי באוסטרליה אז, אבל הרבי חילק אז את הקונטרס לכל אחד, אנשים נשים וטף, וזה עשה התעוררות מאוד גדולה, כי היו כאלה שטענו שקונטרס עץ החיים זה היה בשביל דור החמישי והשישי. זה לא בשביל דור השביעי. היום כבר עבודת התפילה, השכלה, כל הדברים האלה זה לא בדיוק עכשיו, זה מבצעים. להביא את המשיח, פעולות, זה לא הזמן. זה היה פעם. והרבי בשבת אחרי כ' חשוון, שבת חיי שרה, הרבי ירד לפארברענגען עם הקונטרס ביד והרבי בפארברענגען דיבר על זה למה הוא חילק את הקונטרס. הרבי אז קרא מה שכתוב בתוך הקונטרס, שכאשר-- מה שהרבי הרש"ב כתב, שלמה הוא מדגיש את זה, כי זה כבד להגיד כל פעם שזה גם היום בדור שלנו, שלא צריכים לחזור על העניינים האלה. הדברים האלה הם נצחיים וזה מגיע להיום וכולי וכולי. זה בקשר לקונטרס עץ החיים. אחרי זה יש קונטרס העבודה. קונטרס העבודה זה הרבי הרש"ב הוציא לאור בתרע"א. כבר כמה שנים אחרי זה, זה כבר היה עמוק, עמוק, וליובאוויטש כבר היה עמוק בתומכי תמימים. תרע"א. הסיפור של קונטרס העבודה זה סוג, זה היה סוג של המשך

33:20 דובר 2 לקונטרס התפילה. קונטרס העבודה הרבי הרש"ב כתב באותה תקופה שהוא אמר את ההמשך עת"ר. זה נראה שבתרס"ט הוא התחיל להתעסק בזה. ככה משמע מהמכתבים שבתרס"ט הוא התחיל להתעסק בזה, ועיקר הוא עסק בזה בתרע"א, שנת עת"ר, ופה זה יצא בתרע"א. השנים האלה כבר היו שנים מאוד עמוקות בליובאוויטש. ליובאוויטש כבר היה בתפארתו. ישיבת תומכי תמימים היא ישיבה גדולה, מפורסמת, היה-- מיד באותה תק-- קצת אחרי זה כבר הרבי הרש"ב שלח את השלוחים לטרס סמס[?] גם כן תרע"א, תרע"ב. אז באותה תקופה הרבי הרש"ב כתב את קונטרס העבודה, ששם הוא נכנס יותר לפרטים של עבודה פנימית. הנקודה של קונטרס העבודה וההבדל בין קונטרס העבודה לקונטרס התפילה, קונטרס העבודה הרבי הרש"ב מדבר יותר על העניינים של עבודה פנימית, מה שקשור עם אהבה ויראה. קונטרס התפילה מדבר יותר בכללות על ההתבוננות ויותר על כללות התפילה. בקונטרס העבודה הוא מדבר יותר בפרטיות. איזה התבוננות צריך כדי לקבל-- לעורר אהבה? איזה התבוננות צריך כדי לעורר יראה? יש אהבה כמים, יש אהבה כאש, יש יראה תתאה, יש יראה עילאה, יש עבודה מצד כוחות פנימיים, יש עבודה מצד כוחות מקיפים. מה היא ההתבוננות בשביל זה? מה היא ההתבוננות בשביל זה? ויש שמה פרק שלם שמדברים על קונטרס העבודה. אז יש פרק שלם, שזה אחד מהפרקים היותר חשובים ויסודיים שכל בחור חייב ללמוד את זה ולדעת את זה ולחקוק את זה, שזה קונטרס העבודה פרק ב', שזה פרק שלם שמדבר על, על יראת שמיים פשוטה. לפני אהבה ויראה ולפני כל המדרגות צריך להיות יראת שמיים פשוטה, קבלת עול, יראת שמיים, ושם הוא מדבר על שמירת הראייה, שמירת המחשבה, שמירת הדיבור, שמירת ה..., שמירת ה-ה-השמיעה. איך צריכים

35:27 דובר 2 לשמור על ה-- על הלבושים והקבלת עול, יראת שמיים. זה פרק מאוד, מאוד יסודי ומאוד חשוב, אבל לפני זה ואחרי זה כל זה מדובר על איך העבודה פנימית, על אהבה ויראה. אחרי זה מדבר פרטים, כל מיני עצות. מה עושים כשההתבוננות לא פועלת? הוא נותן הדרכה. פרק ו', פרק ז', איך שההתבוננות צריך להביא לעבודה בפועל לתיקון המידות. זה העניין של קונטרס העבודה. אז זה יצא בתרע"א ואחרי זה זה נדפס עוד הפעם באמריקה כבר בתש"א, כשהפרידיקער רבי הגיע לאמריקה, וקונטרס העבודה נדפס יחד עם מכתב שהרבי הריי"צ, הפרידיקער רבי, כתב כבר בשנים אחרי זה, שזה מכתב ביאור על קונטרס העבודה. כמה פרטים בעניין ההתבוננות. זה בכללות הקונטרסים העיקריים שהרבי הרש"ב נ"ע הוציא, זה הארבע קונטרסים. יש עוד קונטרסים שזה גם כן של הרבי הרש"ב. הזכרנו קונטרס חנוך לנער, זה צוואה. חנוך לנער זה צוואה שהרבי הרש"ב כתב, שחלק מהצוואה הפרידיקער רבי נתן רשות להדפיס את זה יחד עם החיים שלו, עם דברי חיים, זה קונטרס חנוך לנער. קונטרס מאוד מעניין שמדבר יסודות בחינוך איך לחנך ילד, לשמור אותו מחברים לא טובים, איך שההורים יש להם אחריות על הילדים, גם האבא, גם האמא והתפקיד שלהם. קונטרס מאוד מעניין בעניין חינוך, זה קונטרס חנוך לנער. יש עוד קונטרס מפורסם שזה החלצו, זה מאמר של הרבי הרש"ב שהרבי הדפיס את זה בשנת תש"ט, שהיה חמישים שנה מאמירת קונטרס החלצו, נאמר בשמחת תורה תרנ"ט. תש"ט, הרבי הכין לדפוס והדפיסו את הקונטרס הזה, שזה גם כן אחד מהקונטרסים של הרבי הרש"ב, שזה הקונטרס המפורסם שמדבר על אהבת ישראל, על שנאת חינם, אהבת חינם, קונטרס החלצו. לסיכום, רוצה לספר לכם סיפור

37:37 דובר 2 מעניין שהרב גרינגלס היה מספר לנו, שהרבי הרש"ב נ"ע אמר פעם לאחד מהחסידים שהוא הכין או רצה, לא יודע בדיוק איך היה הלשון, שבאמת הוא רצה לכתוב קונטרס מיוחד, שזה יהיה קונטרס האכילה ושתייה. ללמד לבחורים איך צריכים לאכול ואיך צריכים להתנהג באכילה ושתייה, שאם רוצים להכיר בחור, בעצם זה המקום להכיר אותו זה בחדר אוכל, לא בזאל. תראה, בפועל הקונטרס הזה לא נדפס, אבל שהיה כזה מחשבה שהרבי הרש"ב רצה לעשות גם קונטרס אכילה ושתייה. נראה לפועל, הקונטרסים האלה הם מאוד חשובים, מאוד יסודיים. בחור שרוצה להיות בפנים בתומכי תמימים וליהנות ולחיות מהדרך הפנימית של תומכי תמימים, ראוי שיקבע זמן ושילמד את הקונטרסים האלה ושילמדו אותנו איך להיות חסידים כמו שהרבי רוצה.