יציאה למבצעים - חנוכה

00:01 דובר 1 תראה, הזמן קצר והמלאכה מרובה. יש פה הרבה שאלות שבחורים שאלו. אז קודם כול אני אעשה הקדמה כללית בקשר לחנוכה. אני אשתדל לעשות את ההקדמה בקיצור, ואז בהקדמה הזאת זה גם כן יענה כמה וכמה מהשאלות בדרך ממילא. אבל אחרי זה אני אתייחס לשאלות פרטיות שבחורים שאלו. אז כל העניין של מבצע חנוכה. אה, אז אחד מהמבצעים שהרבי עשה עם זה שטורעם גדול מאוד, ובחורים ששאלו, מבצע חנוכה התחיל בשנות הלמ"דים. אה, עד אז בעיקר חנוכה, הרבי היה מדבר על חנוכה געלט. אז מהתחלת הנשיאות הרבי היה בעצמו מחלק חנוכה געלט. כידוע היה סדר שהרבי היה מחלק חנוכה געלט לבחורים כל שנה, תלמידי הישיבה, והיה גם נותן שיחה. זה היה בעשר השנים הראשונות. וגם כשהרבי הפסיק, הרבי המשיך להורות שבכל בתי הספר וכל בתי חינוך שייתנו חנוכה געלט בשם הרבי. וגם ככה היה סדר אצל הרבי אה כל הזמן שהרבי רצה שיהיה חנוכה געלט. אבל מבצע חנוכה התחיל בשנות הלמ"דים, סוף תשל"ד בעיקר. אז התחיל הרבי עם כל העניין של לצאת לרחוב, פרסומי ניסא, לדאוג שכל יהודי ידליק נרות חנוכה על פתח ביתו מבחוץ. אה, בכלל תשל"ד זה מהשנים שהרבי התחיל את כל השטורעם של המבצעים. עד תשל"ד עדיין לא היה כל כך. מבצע תפילין התחיל קודם, אבל כל שאר המבצעים, אז בעיקר זה היה בשנים תשל"ד, תשל"ה, תשל"ו, ואז היו השנים של מבצעים, מבצע נש"ק, מבצע מזוזה, מבצע כל עשר המבצעים. הרבי פיתח את זה בשנות הלמ"דים האמצעיים, ל"ד, ל"ה, ואז התחיל גם כן עם הטנקים. תשל"ד הרבי התחיל עם טנק המבצעים, אז עיקר

02:20 דובר 1 השטורעם של המבצעים התחיל בשנות הלמ"דים, אמצע ל'. אז גם באותה תקופה התחיל העניין של מבצע חנוכה. הרבי אה אז שלח הוראות לכל מקומות, אז בארץ ישראל ללכת לצבא, ללכת למקומות שיש אה מחנות וכל מיני מקומות. אחרי זה היה בתי רפואה, אה, בתי זקנים, וככה זה הלך והתפשט. וכל שנה הרבי עשה את זה עם יותר שטורעם, עם יותר שטורעם, עם יותר. זה הלך והתפתח במשך השנים. אה, לא יודע בדיוק באיזה שנה הרבי התחיל לעודד את העניין של מנורות מרכזיות. חוץ מכל הללכת לבתי רפואה ובתי מושב זקנים וכיצד זה, אחת השנים הרבי התחיל להגיד לשים מנורה במרכזים ולעשות מסיבה מרכזית, שזה גם כן היה בזה הרבה בעיות במשך השנים. היה בזה הרבה מלחמות עם כל מיני מקומות, עם משפטים, עם כל מיני טענות. אבל לאט לאט היה דידן נצח. בהרבה מקומות, לא יודע בכל המקומות, אבל ברוב המקומות נראה לי שהדבר הזה לאט לאט נכנס באמריקה על כל מיני מדינות. כל העניין הזה שעושים הדלקה של נרות מרכזיים, מנורה גדולה באמצע העיר, וזה אחד שאל פה, ונגיע לגובה המנורה. אז כמובן שהמנורה, גם מנורה מרכזית, משתדלים שלא יהיה יותר גבוה מעשרים אמה, אף על פי שיש איזה היתרים גם כן. אבל כנראה לי שהמנורה הגדולה הזאת שנמצאת במנהטן, היה בזה הוראה מהרבי שזה לא יהיה יותר גבוה מעשרים אמה. אני לא יודע אם זה כן או זה לא. איך עשו? עשרים אמה זה עשר מטר? כן, בערך. אז שמונה קומות על פי ההלכה זה המקסימום. אה, זה מגיע למבצע הזה. ואחרי זה בשנות המ"מים, תשמ"ו בעיקר, זה אני כבר זוכר. הייתי כבר בחור אז, תשמ"ו

04:38 דובר 1 היה התחלת המשפט של הספרים. אז הרבי עשה מהפכה, כי המשפט של הספרים התחיל בסמיכות לחנוכה, וממילא אז בתשמ"ו הרבי עשה את המהפכה הגדולה, מבצע חנוכה באופן של שטורעם הכי גדול. והרבי ציווה שכולם ילכו ול-לעשות אה, ולעשות אלבום. אחרי חנוכה הרבי ציווה שיעשו אלבום מיוחד עם כל התמונות וכל המדינות איפה שהדליקו נרות חנוכה. ובזאת חנוכה הרבי אמר שימשיכו הלאה לעשות עוד, גם בזאת חנוכה, להדליק, לעשות המשך. בקיצור, הרבי עשה מזה שטורעם מאוד גדול. בתשמ"ז היה עוד פעם, הרבי אמר לעשות עוד פעם עוד יותר שטורעם מהשנה הקודמת ולעשות עוד פעם אלבום של תמונות. אז היה בתשמ"ו, תשמ"ז. הרבי עשה מהפכה מאוד גדולה בעניין של המבצעים של חנוכה באופן הרבה יותר שטורעם. באותה תקופה אני זוכר, היה באחד מהלילות הרבי דיבר שיחה. אז למחרת אז הרבה בחורים לא הלכו למבצעים כי רצו להישאר לשיחה. אז אה, הרבי אחרי מעריב הרבי הסתובב. אז היה את המיקרופון. הרבי לקח את המיקרופון והרבי אמר: במקום להסתובב פה ולחכות מה מדברים, שילכו, יותר טוב ללכת לעשות מבצעים. יש וידאו מזה, אפשר לראות. וחשבו שהרבי הולך להגיד שיחה, והרבי שלח את כולם שילכו לעשות מבצעים. אבל בשנה אחרי זה, בתשמ"ח, הרבי דיבר כל לילה שיחה. היה שיחה כל לילה כי זה היה שנת הקהל. אז היה כל לילה היה שיחה. בתשמ"ט גם כן לא היה שיחה כל לילה, היה פעם כן פעם לא. אז היה ככה. אה, הסיבה למה הרבי עשה שטורעם כל כך גדול בנוגע למבצע חנוכה? אז הרבי בעצמו אמר שבחנוכה יש עניין מיוחד, אם בכלל צריכים כל הזמן לחפש איך להאיר ולפעול

06:36 דובר 1 ולהשפיע. הרי חנוכה, כל עניינו זה קשור על פי ההלכה, על פי תורה. מצוות חנוכה זה העניין של פרסומי ניסא, זה המצווה. העניין של פרסומי ניסא על פתח ביתו מבחוץ, וכל העניין של נרות חנוכה זה להאיר את החוץ, את רשות הרבים. וממילא בפרט כשנמצאים בחושך כפול ומכופל. הרבי דיבר שהגלות נהיה יותר חשוך ויותר גלות, אז צריכים עוד יותר להוסיף בנר מצווה ותורה אור, ביתר שאת וביתר עוז, כשנמצאים בקירוב לגאולה לפני ביאת המשיח. אז עוד יותר נרות חנוכה, שזה קשור עם הגאולה. אז הרבי עודד את העניין. זה היה הסיבה בפשטות. הרבי הסביר את זה כל השנים, מתשל"ד אפשר לראות. הרבי היה מדבר על זה בהתוועדויות ומסביר מיד אחרי תשרי. הרבי כבר התחיל לדבר על העניין הזה בהתוועדויות של תשרי. אחרי זה בשבת חנוכה, או אם זה היה שבת מברכים, אז הרבי דיבר ובשטורעם הכי גדול על כל העניין, הסביר באריכות שזה כל העניין של חנוכה. זה הרי פרסומי ניסא על פתח ביתו מבחוץ. נרות להאיר, וממילא ודאי שבחנוכה, ביתר שאת וביתר עוז, צריך להיות העניין של המבצעים והעניין של הדלקת נרות חנוכה בחוץ. גם כן דבר מעניין שהרבי קישר את העניין של מבצע חנוכה עם מבצע תפילין. יש שיחה בחלק ה' בליקוטי שיחות, שיחה על חנוכה. שם הרבי מסביר כל העניין של הקשר הפנימי בין תפילין וחנוכה, שגם חנוכה זה בשמאל וגם תפילין זה בשמאל. לשניהם יש את העניין שצריכים לשים את זה בשמאל. כל המצוות זה לימין. נר חנוכה זה בשמאל כמו תפילין. והרבי מסביר באריכות את הקשר בין תפילין וחנוכה. אז הרבי תמיד כשדיבר על מבצע חנוכה קישר את זה גם כן עם מבצע תפילין, ולכן זה

08:25 דובר 1 גם כן שאלה שבחורים שאלו. כן, שכמובן שמבצע חנוכה צריך להיות יחד עם מבצע תפילין. היה פה שאלה שבחור שאל: מה קורה אם אין לך זמן לעשות את שני הדברים, רק אחד מהם, או תפילין או חנוכה? מה לעשות? זו שאלה מאוד טובה. אני לא יודע. לחיים, אחי. מבצע תפילין זה דאורייתא, חנוכה זה דרבנן. תפילין זה תדיר וחנוכה זה לא תדיר. אבל אני לא רב פוסק הלכות, אז אני לא יודע מה צריך לעשות. אבל בטוח שצריך לעשות את שני הדברים, גם עניין של תפילין וגם עניין של חנוכה. על כל פנים, זה רצון של הרבי. את העניין הזה של מבצע חנוכה, זה הרבי. זה היה מאוד חשוב. עכשיו, זה שהישיבה עושה, את כל הישיבות בעולם עושים את זה באופן רשמי. חנוכה, שכל יום עושים מבצעים, בחורים שאלו על זה גם כן. כל השנה מבצעים עושים רק ביום שישי. בחנוכה עושים מבצעים כל יום. גם זה היה רעיון של הרבי, בגלל שבחנוכה יש עניין מיוחד של פרסומי ניסא, ובחנוכה יש עניין מיוחד של נרות, להוסיף, שזה התכלית של לוח זמנים גם כן. אז מכיוון שזה ככה, אז לכן הרבי רצה, והיה ברשות והיה בעידוד של הרבי, שהבחורים ייצאו כל יום, יקצרו את הסדר ושהבחורים ייתנו כל יום זמן ללכת למבצעים. היה פה שאלה שבחורים שואלים: למה לא עושים יותר מבצעים? ברוך השם יש פה בחורים שמהדרים במצוות וכבר עושים מבצעים. למה לא הולכים יותר מוקדם? יכולים לעשות יותר מבצעים. אז ודאי שהטענה הזאת זה טענה טובה, וטוב עליהם. ברוך השם שהבחורים רוצים לעשות יותר מבצעים. גם כן היה שאלה הפוכה שבחורים שאלו למה עושים ביטול תורה. אז ממילא יש זכות

10:15 דובר 1 מכאן וזכות מכאן, ובשביל זה יש הנהלת הישיבה שהרבי נתן להם את הרשות שהם יחליטו כמה זמן צריכים ללמוד תורה וכמה זמן ללכת למבצעים. אבל בזמנים הפנויים אז ודאי שכל אחד יכול להחליט האם בזמן הפנוי הוא רוצה ללמוד יותר תורה, ללכת יותר למבצעים. זאת אומרת, במילים אחרות, אני רוצה להגיד ככה: זה דבר מאוד פשוט. זה לא דברים שלי, זה דברים שהרבי אמר. איך חסידות אומר, זה נוגע לכל השנה ועוד יותר נוגע לחנוכה. ישיבה בחור צריך ללמוד תורה. דיברנו על זה שבוע שעבר גם כן. המציאות של בחור זה תורה, וזה החיות שלו וזה העניין העיקרי שלו וזה השליחות העיקרית שלו. וזה כל השנה וזה כל חנוכה וחנוכה. בעיקר חנוכה, בפרט על פי תורה ועל פי חסידות. חנוכה קשור עם תורה. כל הגזירה של היוונים היה להשכיחם תורתך, ולכן המלחמה נגד היוונים זה ההיפך, שבחנוכה צריכים ללמוד תורה ביתר שאת וביתר עוז. יש ריבוי שיחות מהרבי בנוגע לחנוכה שצריך להיות הוספה בלימוד התורה בחנוכה, בגלל שכל העניין של חנוכה היה המלחמה נגד התורה. אז בחנוכה צריך להיות הוספה בלימוד התורה. הרבי אמר את זה הרבה פעמים. רק ממש יש כמה וכמה שיחות שהרבי דרש שיהיה הוספה בלימוד התורה בחנוכה, ותורה גופא היה כמה פעמים שאני זוכר שהרבי דיבר על הוספה בפנימיות התורה. מכיוון שחנוכה קשור עם שמן, שמן, הרי ידוע מה שמובא בכל השיחות ששמן הולך פנימה. רזין דאורייתא ורזין דרזין, פנימיות התורה, שזה הקשר דווקא עם חנוכה, ולכן בחנוכה צריך להיות הוספה בפנימיות התורה. ולא רק שהרבי אומר את זה, אלא הרבי עצמו היה דוגמה חיה לזה שהרבי דיבר ריבוי מאמרים בחנוכה. הרבי דיבר הרבה מאמרים. היו

12:09 דובר 1 שנים שהרבי אמר שלושה מאמרים. נראה לי שזה הכי הרבה שיש, שיהיה, שיהיה אולי יש עוד, אני לא יודע, אבל הרבי דיבר ריבוי מאמרים. בחנוכה היה בל"ד בפרט. בשנות הלמ"דים והמ"מים אז הרבי היה מתוועד שבת חנוכה. לפעמים היה שתי שבתות חנוכה, היה גם פארברענגען באמצע ימי חנוכה. לילה אחד הרבי היה מתוועד לפעמים באמצע חנוכה, לפעמים בסוף חנוכה, ולפעמים היה שתי פארברענגען של ימי חנוכה. הרבי היה מתוועד בחנוכה, היה המון מאמרים ויש ריבוי. עכשיו יצא, לפני שבוע יצא ספר שלם של... הוציאו ספר המאמרים של חנוכה. מאמרים של חנוכה, אני לא יודע בדיוק, יש איזה שבעים או יותר, שמונים מאמרים שהרבי אמר בחנוכה. שהרבי דיבר הרבה מאמרים של חנוכה ושיחות, פארברענגענס, ריבוי תורה. והרבי גם דרש שבחנוכה יהיה עיסוק בלימוד התורה ובפרט בנסתר דתורה, שזה העניין של חנוכה. שם יש הרבה תורה, אז ודאי שצריך להיות עיסוק בלימוד התורה בחנוכה. עכשיו שאלה שלישית, זה נגיע לפארברענגענס. אחד הבחורים שואל פה אם בחנוכה יש עניין של פארברענגענס, אז ודאי שיש עניין של פארברענגענס בחנוכה, וגם זה הרבי אמר. הרבי אמר, ואני שמעתי את זה מפה קודש של הרבי בתשמ"ט ובתשנ"ב, וכמה פעמים הרבי אמר שהפארברענגענס של י"ט כסלו, להמשיך אותם לתוך החנוכה. הרבי אמר שידוע, אני זוכר בנ"ט היה ועד שם של חסידים. היה סדר של פארברענגענס י"ט כסלו נמשכו בתוך החנוכה, כי חנוכה וי"ט כסלו קשורים זה בזה. בפרט הרבי הזכיר שהרי ידוע שהגאולה השנייה של האלטער רבי הייתה בחנוכה גם כן, ולכן חסידים נוהגים להתוועד בחנוכה. הרבי אמר להתוועד את כל הלילות של חנוכה פעם אחת. פעם אחת הוא אמר להתוועד לכל

14:00 דובר 1 הפחות בנר ג' ונר ה', שזה שתי הלילות שקשורים עם גאולה. כידוע שהגאולה של האלטער רבי הייתה שני, נר שלישי ונר חמישי. יש בזה שתי גרסאות. ויש האומרים שבפועל היה שתי ענייני גאולה. הרבי דיבר על זה כבר כמה פעמים. יש כמה שיחות על זה. אז ממילא מה יוצא מזה? שבחנוכה צריך להיות הקשר גדול לעיסוק במבצעים, ולא רק פעם אחת, אלא כל יום ויום. בלילות חנוכה צריך להיות עיסוק בלימוד התורה, ובחנוכה צריך להיות שיש פארברענגענס. אה, איך אפשר לעשות את הכל? אז הרבי מבקש. אז הרבי נותן לנו את הכוח שיוכלו גם ללמוד יותר תורה וגם ללכת יותר למבצעים וגם ללכת לעשות פארברענגענס. כן, כמובן שיש רק עשרים וארבע שעות ביום, אבל בעשרים וארבע שעות האלה תלוי בכל אחד ואחד איך הוא מסדר את זה. אז יכול להכניס. לפעמים זה עיסוק לא בכמות. זה יכול להיות עיסוק באיכות, אבל כיוון שדורשים מאיתנו את כל העניינים האלה, אז ודאי שנותנים לנו את הכוח וצריכים לעשות את זה. אבל יש שמונה ימי חנוכה ואפשר לסדר בתוך שמונה ימי חנוכה שיהיה שותפים בכל אחד מהעניינים האלה. טוב, עכשיו אני אכנס לשאלות פרטיות שבחורים שאלו. אז לא יודע מי כתב מה, ולכן אני, אני אקרא מהר מה ששואלים ואני אענה. היו שאלות ששאלו, שאלות שלא קשורות לחנוכה, שקשורות למבצעים בכלל. בעזרת השם יהיה עוד שיעור, שיהיה זמן, שאז אנחנו נדבר על מבצעים בכלל. עכשיו אנחנו בעיקר, בגלל שהזמן קצר ויש פה הרבה שאלות, אז השאלות בעיקר שמדברים פה זה שאלות שקשורות דווקא עם חנוכה. אז השאלה ששואלים פה: למה הולכים למבצעים כל כך מאוחר? יש אנשים שהולכים הביתה, הולכים לאכול

15:59 דובר 1 ומפסידים שעות, מפסידים זמן. אוקיי, אז אני כבר עניתי על זה. השאלה הזאת זה על יום שישי ועל חנוכה. אז כמובן אין הדבר פשוט. אם אנחנו מצד אחד הרי רוצים לחשוב על כל יהודי. הרבי לפעמים היה אומר באופן כזה: צריכים לראות שכל יהודי יוכל להדליק נר חנוכה, אז צריכים להשתדל לאידך גיסא. הרבי גם כן רצה, כמו שאמרנו, שיהיה עיסוק בלימוד התורה ושיהיה פארברענגענס. אז, אז, אז בפועל הזמן זה בלתי אפשרי, ובשביל זה הנהלת הישיבה קובעת מה הם הזמנים של הסדרים. אז זה הזמן. אז בחורים יש להם זמן, בארבע מנחה. בעזרת השם זה יהיה הסדר פה בישיבה, שבארבע זה מנחה, בארבע ורבע אחרי הצהריים. מאז יש לך זמן לעשות מבצעים. תראה כל מה שלך אחרי הצהריים, ואחרי זה בערב יוציא איפה שולחים לבתי חב"ד, למקומות שיש הדלקת נרות מקומית. בעזרת השם, איך שיסדרו פה, אבא מסדר את כל העניין, ושאר הזמן כמובן צריכים ללמוד ולעשות את הסדרים כמו שהסדר הולך. דרך אגב, הסדר בחנוכה הולך להיות פה. מודיע לכם את הסדר שתדעו. ביום ראשון בבוקר זה ערב חנוכה. אז בבוקר הסדר מתחיל רגיל, אבל אחרי זה בשתיים יהיה הפסקה, ואז בשלוש עד ארבע יהיה סדר. ילמדו הלכות חנוכה. בעזרת השם יש צילומים. ילמדו הלכות של החג וספר המנהגים, לדעת מה צריכים לעשות בחנוכה. ובארבע יהיה מנחה, ובארבע ורבע יתחילו מבצעים. השקיעה זה בשמונה. אז בעזרת השם יהיה פה ארוחת ערב, וגם כן צריכים להדליק נרות בזמן של השקיעה. בחורים שהולכים למבצעים, אם הם יכולים לסדר שיחזרו לחדר ולהדליק נרות חנוכה בזמן של השקיעה, זה הכי טוב. אם הם לא יכולים כי יש איזה מסיבות

17:55 דובר 1 וצריכים להשתתף, אז מדליקים אחרי שהם חוזרים. אבל צריכים לא להדליק מדי מאוחר, כי על פי ההלכה צריך להדליק בזמן שאנשים עדיין ערים, וכשיש בני בית ערים על כל פנים, ככה זה בדיעבד. אז צריכים להשתדל להדליק לא מדי מאוחר. אה, אז זה בקשר. בבוקר הסדר יתחיל בשמונה וחצי. אז שמונה וחצי חסידות עד תשע וחצי. בעשר שחרית, ואחרי זה יהיה סדר נגלה עד שתיים, ילמדו נגלה בבוקר, ואחרי זה משלוש עד ארבע יהיה סדר חנוכה. ילמדו הלכה, שיחה בעניין של חנוכה, שגם כן יוכלו ללמוד את העניין בדיעבד, והלכה וחסידות ושיחות. יש ברוך השם שפע גדול על כולם. שעה ביום זה יהיה הסדר האישי בעניין החנוכה. שאלה ששאלו פה זה, אה, לא יכול לקרוא מה כתוב פה. למה צריכים למכור נרות חנוכה, נרות, ולא לתת מתנה כמו תמיד שנותנים מתנות? הרבה בחורים שאלו את השאלה בסגנון אחר. מישהו שאל פה שקשה לו למכור? איך עושים? אז אני רוצה להגיד לכם ככה, העניין זה ככה. אה, יש כלל שהרבי בעצמו דיבר על זה הרבה פעמים, שזה טבע האדם. טבע האדם, הטבע של אדם זה שאם הוא לא משלם על משהו אז הוא לא מייקר את זה. זה נראה אצלו דבר זול. אתה לא משלם על זה, אז זה כאילו זה לא דבר חשוב. אם הוא משלם על זה אז זה יותר חשוב אצלו. ככה זה טבע האדם. ולכן הרבי כתב הרבה פעמים שבדברים האלה, כשאתה מוכר מצות, אתה מוכר שמורה, אתה מוכר חנוכה. חנוכה זה מצווה שיש לה שמונה ימים. מצה שזה רק שני ימים בלבד. אז זה לא חיבל ואז זה לא שייך. אבל אם אתה

20:09 דובר 1 מוכר נר ונרות, אתה מוכר מצה. אז, אז, אז צריכים, צריכים-- זה לא, זה לא בושה. זה לא, זה לא... אנשים לא מסתכלים על זה כמו בעיה. אנשים מסתכלים על זה להפך. כן? זה, זה אומר שזה דבר חשוב. יש לזה מחיר. עכשיו, כמובן שאנחנו רוצים שהבן אדם יקנה את זה, אפילו אם הוא לא יכול לשלם את המחיר, אז, אז עושים לו מחיר פחות. אז לכאורה העצה הכי פשוטה זה להגיד מלכתחילה, אה, להגיד תראה, פרסיו סוג'רידו, איך אומרים? אה, אה, המחיר שאנחנו מציעים זה המחיר כך וכך, מה שהממונים אומרים, מאתיים פסו, לא יודע מה שאמרו, כמה זה המינימום. אבל תיתן מה שאתה יכול לתת. אז אם הוא ייתן יותר, תבוא עליו ברכה. אם הוא ייתן פחות, תבוא עליו ברכה, ותצטרך אחרי זה לעשות מגבית כדי לאסוף את הכסף שחסר. אבל עצם העניין זה עניין של, של שכך צריך להיות. זה לא, זה לא חיסרון. זה לא הפירוש שליובאוויטש מנסים לעשות את הדברים בחינם. יש כלל. הכלל, הגמרא אומרת את זה: אסיא דמגן במגן מגן שויא. הגמרא אומרת שדבר שזה בחינם זה שווה חינם. ככה זה טבע אנשים. פרידיק-- הרבי סיפר אפילו בקשר לפרידיקער רבי, שפרידיקער רבי נהג, כשהיה מדפיס את הקונטרסים, קונטרסים של-- שאחרי זה נכנס לספר המאמרים קונטרסים, בפועל עדיין. אז היה כותב על כל קונטרס, היה כתוב כמה המחיר. היה כתוב מחיר על הקונטרס. והרבי שאל אותו מה העניין לכתוב מחיר על הקונטרס? למה צריך לעשות את המחיר על הקונטרס? אז פרידיקער רבי ענה לו את זה. אנשים, טבע האדם זה, הוא רואה שיש לזה מחיר אז זה נהיה אצלו--

22:09 דובר 1 זה כבר הופך להיות דבר חשוב יותר. אפילו שבפועל הוא שילם על זה, לא שילם על זה, שילם יותר, שילם פחות. אבל אם כתוב על זה מחיר זה... אחרי זה הפסיקו לעשות את זה כי זה כבר לא היה מנהג, לא יודע. אבל העניין של להגיד מחיר או להציע מחיר זה, זה לא, זה לא, זה לא מראה שאנחנו קבצנים מחפשים כסף. כל בן אדם נורמלי מבין, נרות זה דבר יקר. יש פה נרות, יש פה, זה עולה כסף. אז זה לא... עכשיו, אם בן אדם לא יכול אז בסדר, אתה לא רב איתו. ככה אני נהגתי בחיי בעניין הזה. אה, למה דווקא בחנוכה ולא לפני פסח למכור מצה? זה לא נכון. גם במצה הרבי דיבר על מצה שמורה. היה מבצע מצה שמורה מהרבי. לדאוג שכמה שיותר, שכל יהודי יהיה לו מצה שמורה, לכל הפחות מצה אחת, לכל הפחות שלוש מצות. וזה מבצע שעושים. ההבדל הוא רק שחנוכה זה באמצע הישיבה ופסח זה בין הזמנים. אז יש בחורים שאולי לא יודעים מזה, אבל מהרבי היה מבצע מצה שמורה ומהרבי היה מבצע חנוכה באותו תוקף, עם אותו שטורעם. אולי בחנוכה יותר שטורעם בגלל העניין, כי חנוכה, ככל עניין, כמו שהסברנו קודם. אוקיי, שאלה ששואלים פה: מה העניין של ללכת עם חולצה בלי כובע וחליפה? לא יודע מה השאלה. פוך, כן או לא? אה?

23:45 דובר 2 לא, דין יש דין. דין יש דין.

23:49 דובר 1 לא, לא. לא, זה לא מה שכתוב פה. יש פה מישהו אחר שהוא שאל בקשר לבגד. מישהו שאל פה בקשר לבגד של חנוכה. יש חולצות שכתוב על זה חנוכה. כן? אז עם החליפה זה נראה, לא רואים את זה. צריכים להוציא את החליפה כדי שיראו את החולצה, שיהיה פרסומי ניסא. שאלה טובה. כן, למה לא? זאת אומרת, בכללות צריכים לצאת למבצעים עם כובע וחליפה. כן? בדיוק בהשגחה פרטית, אתמול היה פה הרב ליפסקר והוא סיפר סיפור מאוד מעניין. סיפר הרב ליפסקר, דיבר על השלוחים, אז הוא סיפר סיפור שהרבי אמר לו פעם ביחידות. הרבי אמר לו: "כשיהודי הולך להתעסק עם-עם-עם החוצה או הולך לרחוב או הולך ל-לעשות מבצעים", לא, הלשון בדיוק היה, "צריך שיהיה לבוש באופן כזה שיהיה ניכר בגלוי ההבדל שיש בין הבן אדם-- בינו לבין הרחוב. שיהיה בגלוי ההבדל בינו לבין הרחוב." ואחרי זה אמר, הוא שאל את הרבי האם הכוונה זה הקפוטה, כובע. אז הרבי אמר: "אני מתכוון גם ללבוש וגם בדיבור ומעשה." ככה סיפר את הסיפור. כן? על כל פנים, מה זה אומר? אז אני חושב ככה. בחור צריך לצאת למבצעים עם כובע וחליפה. זה הבגד-- אנחנו חיילים. אנחנו לא סתם הולכים, אנשים מהרחוב. אנחנו חיילים. חיילים יש להם לבוש. עכשיו, זה חם. כן? פה עכשיו אייר קונדישנר עובד אז לא מרגישים. אבל כשנמצאים ברחוב זה מאוד חם. אז אין בעיה שבחור עומד ל-ל-לאיזושהי פינה ברחוב או נמצא בשופינג או זה לאיפה זה, ועומד ברחוב מול השמש ונהיה לו חם. מותר להוריד את החליפה, בפרט אם יש לך בגד שכתוב על זה חנוכה. אין בעיה. תלך עם הבגד הזה וכולי

26:12 דובר 1 למבצע חנוכה זה בסדר. אבל אם אפשר למשל שיהיה לך כובע בלי החליפה, על כל פנים שיהיה איזשהו, איזשהו, אה, אה, פרט בבגדים שלך שיראו בגלוי שאתה, שאתה בחור, שאתה שונה מהרחוב ואתה, ואתה לבוש באופן מיוחד. ראה? אז יש בחורים שמקפידים לכל הפחות שיהיה להם את הכובע על ה... כן? כל אחד לפי יכולת שיעשה מה שהוא יכול בעניין. אבל כמובן לא צריכים להתבייש. יש כאלו שמתביישים וזה כבר בעיה. להתבייש מהרחוב? אבל אל יבוש מפני המלעיגים. להפך, אתה שליח, אתה רב, אתה הולך להביא את היהדות ואתה צריך ללכת עם זה, הנקודה. אה... בן אדם שהוא ספרדי והמנהג שלו זה לא להדליק לצד הדלת. האם צריך להגיד לו שידליק כפי המנהג שלנו או כפי המנהג שלו? ברור שאנחנו לא מתערבים במנהגים. אנחנו, אה, אנחנו צריכים לכבד כל המנהגים. בן אדם שיש לו מנהגים אחרים אין בעיה שידליק עם המנהג שלו. בן אדם שאין לו מנהג אנחנו אומרים לו איך אנחנו נוהגים. אה, שאלה אחרת שואלים פה האם עדיף להדליק ברחוב או להדליק בבית שאתה לא יודע אם בוודאי ידליק או לא ידליק? אז זה צריכים להחליט על המקום. זאת אומרת, קודם כל אם עושים מבצעים ביום אז לא שייך להדליק ברחוב. השאלה המסתמנת זה אם זה אחרי השקיעה. ראה? המבצעים שאתה עושה אחרי השקיעה. אם אתה חושב שהבן אדם בבית לא ידליק אז עדיף להדליק איתו איפה שאתה נמצא איתו, אז אתה יותר בטוח. ברור שזה יותר... אבל אם אתה יכול לפעול עליו שידליק בבית אז שידליק בבית. יש את המעלה בבית, יש את בני הבית, המשפחה. ברחוב. אה? מדליק ברחוב בלי הברכה? למה בלי הברכה? שידליק עם ברכה. שידליק

28:19 דובר 1 עם ברכה, אין בעיה. אוקיי. אה... אוקיי, על החולצות והחליפה כבר דיברנו. אה, מה בקשר לצניעות? אה, עכשיו זה קיץ פה. קיץ זה, זה, זה יש הרבה פריצות. כן. זה דבר מסוכן, זה דבר לא טוב כמובן. אז הכלל שהרבי אמר, ככה, זה נוגע למבצעים בכלל. אנחנו עוד נדבר על זה. וכשנדבר על מבצעים בכלל, יש בזה הרבה פרטים. אבל בקשר למבצע חנוכה בפרט זה נוגע. אז העניין זה ככה. הרבי דיבר כמה פעמים, כל הדרך זה נוגע למבצע חנוכה, שהבחור, הרבי דיבר, בחור הוא כמו פך השמן. פך השמן הוא חתום בחותמו של כהן גדול. ידוע, רבותינו אומרים שפך שמן בגימטריה טמאים. אז זאת אומרת שפך שמן זה מרמז על טמאים. עניין של טמאים. מה זה? מה? מה זה פך שמן? פך שמן זה חתום בחותמו של כהן גדול. ומכיוון שהוא חתום בחותמו של כהן גדול אז הטומאה לא הגיעה לשמה. אז כל השמן היוונים טימאו. אבל פך שמן חתום בחותמו של כהן גדול. הם לא יכלו לטמא. מה זה אומר ברוחניות? כהן גדול זה הרבי. פך שמן זה בחור. אז בחור הוא פך שמן חתום בחותמו של כהן גדול. זאת אומרת שבחור הולך ברחוב אז הוא לא הולך לבד. הוא יודע שהוא הולך למבצעים כי הרבי שולח אותו. אז הוא חתום בחותמו של כהן גדול והראש שלו מונח שזה שאני נמצא פה זה לא בגלל שאני אוהב את הרחוב. אני שונא את הרחוב, זה לא המקום שלי. אני רוצה להיות בישיבה, אבל אני הולך בחותמו של כהן גדול. הרבי שלח אותי ולכן אני הולך. אז כשבחור הולך עם ההנחה הזאת אז הרבי שומר עליך. יש לך שמירה.

30:12 דובר 1 ואז במילא אתה הולך ואתה עושה מבצעים, אתה פועל. יש את הכלל שהרבי אמר כמה פעמים, זה נוגע למבצעים בכלל, שמכיוון שטרוד למיפלט לא בלע. כלל בהלכה. שבן אדם טרוד ועסוק להשפיע אז הוא לא מקבל. אז מכיוון שאתה הולך למבצעים והעניין שלך זה להשפיע, להביא יידישקייט, לחפש יהודי. אז הראש שלך טרוד לחפש את היהודי ולא חס ושלום לקבל מהקליפה, מהרע, מהחושך, מהטומאה של הרחוב. ולכן בחור לא צריך לפחד, הוא צריך ללכת עם התוקף של ירא שמיים. וכדאי להחזיק תמונה של הרבי בכיס גם כן. הרבי כתב לכמה בחורים ששאלו על זה שזה סגולה. ללכת עם תמונה של הרבי וללכת עם הראש עם ההנחה הזאת. אז במילא כשאתה הולך לכתחילה אתה לא מסתכל איפה שאסור להסתכל ואתה לא, ואתה לא, ואתה לא חס ושלום נופל בדברים שלא צריך ליפול. זה הכלל והעניין, כך צריך להיות. עכשיו בפועל צריכים זהירות לא להיכנס למקומות כאלה שיכול להיות מקום, מקום, מקום פרוץ. זאת אומרת יש חנויות שאתה לא יכול להיכנס לשמה. מקומות שהם בגלוי זה מקומות של פריצות, אז לא צריכים להיכנס לשם. על פי ההלכה אסור להיכנס לשמה. אז צריכים באמת להיזהר לא להיכנס למקומות כאלה. לא משנה. אתה לא יכול להיכנס לשמה. אפילו שאתה יודע בטוח שיש שמה יהודי אתה לא יכול להיכנס לשמה. מקומות שהם מקומות פרוצים בגלוי ואתה יודע שזה יכול להשפיע עליך. ודאי אסור לך להיכנס לשמה. זה, זה, זה ברור. הרבה יש שאלה לדבר עם נשים. אז כמובן שאתה יכול גם כן לתת לאישה אם היא ניגשת אליך. לא צריכים לעשות... תסתכל ברצפה, שום דבר לא קרה. זה לא צריכים להשתגע. זה

32:09 דובר 1 דבר נורמלי. אישה מגיעה אליך ושואלת אותך. היא רוצה מנורה או איזה משהו. אתה נותן לה, ולהגיד לה שלום ולהגיד לזה כן. צריכים לדעת את הזהירות: לא להיכנס בשיחה עם אישה. תהיה לו אתה גבר, אישה. אסור לך להיכנס לשיחה עם האישה. אם היא שואלת אותך משהו, אתה עונה לה. זה הכל. אם היא רוצה לתת לך את היד כי היא לא יודעת, אז על פי ההלכה גם כן אתה אומר לה, כן, אתה אומר לה: אני דתי, אסור לי. היהדות לא נותנת, אסור, אסרה עלינו. זה דבר שמתקבל. אף פעם לא קרה לי בחיים שהייתה לי בעיה עם זה. אתה אומר מיד: פור רליחיון נו טה פואדו טוקאר, ומיד הם מבקשים סליחה והכל טוב. שום דבר לא קרה. צריכים לא להתבייש ולהגיד את זה. זה הלכה וזה הדבר וזה בפשטות הכל. עכשיו תראה, אז צריכים לענות על השאלות אבל להשתדל לא להיסחף, לא להיכנס לשיחות, לדברים שכמובן עניין עצמי וצריכים להיזהר. עכשיו יש הלכות גם כן של ייחוד. ודאי שאסור להיכנס לחנות כשאין שם אף אחד, רק אישה, ולהיות בפנים כשהחנות סגורה. כן, אז צריכים שהדלת תהיה פתוחה. אתה נכנס, אתה שם שם את הדבר שאתה רוצה להשאיר. זה קשור למבצעים בכלל. כן, לא, לא, לא. להיזהר, זה הלכות שקשורים לייחוד וכיוצא בזה. בחור שמרגיש שיש לו מחשבות זרות והרהורים וזה כן מבלבל אותו, אז אני מציע לו, והוא חייב לעשות את זה, לדבר עם משפיע ולשאול אותו מה הוא צריך לעשות. מה שאמרתי עד עכשיו זה הדרך איך שצריך להיות. אבל הרבה פעמים יכול להיות שיש בחור שאצלו יש לו תאווה, יש לו חמימות,

33:58 דובר 1 יש לו איזה יצר בוער או אש, ואז הוא צריך לשאול את המשפיע שלו, לא להתבייש, האם הוא צריך ללכת למבצעים אף על פי שיש לו זה, או האם אסור לו ללכת למבצעים או לחכות כמה שבועות, תקופה. ואני בטוח שאם המשפיע הוא משפיע שיודע, הוא יענה לו מה הוא צריך לעשות, באיזה אופן לעבוד על זה. אבל כמובן לא להיות שטות. זאת אומרת, אל תחשוב שמבצעים זה כל כך חשוב שאפילו אם אתה נופל בעניינים אסורים תמשיך ללכת למבצעים. כן, חס ושלום שמבצעים יהיה מצווה הבאה בעבירה. מצווה צריך להיות עם הנחה שאתה הולך עם הרבי ואתה הולך עם שמיים ואתה הולך להשפיע. ממילא מבצעים לא אמור להפריע. אם בחור לא מצליח לשלוט בעצמו, צריך באמת לשאול מה לעשות. שאלה נוספת: האם מותר למכור חנוכייה לגוי? אין שום בעיה, מותר למכור חנוכייה לגוי. צריכים להגיד לו שזה עניין יהודי, אבל עד כמה שידוע לי מותר למכור חנוכייה לגוי, וכמובן לבקש הרבה כסף אין בעיה. אין לו מצווה, ממילא זה עולה מה שזה עולה. למה? למה הדלקת נרות חנוכה זה מצווה כל כך חשובה שנגיע שכל יהודי ידליק נרות חנוכה? אז כפי שמוסבר בריבוי המאמרים, ריבוי שיחות, אז יש עניין מיוחד בנרות חנוכה. וחוץ מזה שזה מצווה, עניין מיוחד שהנרות חנוכה קשור עם אור וקשור עם להאיר את החושך, וזה קשור עם מסירות נפש וזה קשור עם גאולה. אז כל העניינים הכי חשובים שאנחנו צריכים בימינו אלה. זה מה שהרבי הסביר, וכמעט בכל שנה הרבי דיבר על זה, שחנוכה זה מצווה מיוחדת שיש לזה כוח מיוחד לגלות את כוח היחידה, כוח המסירות נפש של יהודי. יש לזה כוח מיוחד להאיר

36:06 דובר 1 את העולם בחוץ, אז יש לזה כוח מיוחד להאיר את העולם. אז לכן. ולכן בנוגע לחנוכה זה פועל בנשמה יותר ממצווה אחרת מצד המעלה המיוחדת הזאת שיש בחנוכה. יש לזה אריכות גדולה, אבל אני חושב שבחורים אם ייקחו שיחות על חנוכה יראו איך שהרבי מסביר את זה. זה מאוד ברור שבחנוכה יש משהו מאוד מיוחד שמביא אור ושמחה וחיות. יהיה בפרט בחושך שלנו, ביצר הרע וביצר הרע. אוקיי, יש פה עוד שאלה שזה קשור למבצעים בכלל. אמ, יש פה שאלות מאוד מאוד יפות, אבל זה לא קשור עם חנוכה. אמ, אז נשאיר את זה לפעם הבאה שנדבר על מבצעים בכלל. עוד רגע, עוד רגע. קודם נענה על מה שכתוב. יש פה שאלות. נראה לי שזה אחת השאלות פה. אה, אם יש לך רק מנורה אחת ויש איש ויש אישה, על פי ההלכה שניהם חייבים. על פי דין איש ואישה שניהם חייבים, אבל בפשטות איש יש לו יותר חובה מאישה. לכאורה אז צריך לתת לאיש. אף על פי ששניהם היו באותו הנס. אני מקווה ש... יהיה. אמ, אני לא מרגיש טוב לבקש כסף מאנשים במבצעים. אני מבין את זה. גם אני לא מרגיש טוב, אבל אני חושב שאם אתה עושה את זה בצורה מאוד אובייקטיבית, אתה לא מבקש כסף. אתה אומר לו שזה, יש לזה טיינה קוסטו סוחרידו אי פאגה לו קה פואדס. אז אם יש לו אז הוא ישלם. אם אין לו אז טוב. אין לי מה להוסיף על זה. אבל כן, זה-זה-זה לא זה. אנשים לא מקבלים את זה כל כך רע כמו שאנחנו חושבים. זה בראש שלנו. אמ, אוקיי, השאלה הזאת זה לא קשור לחנוכה. אה,

38:13 דובר 1 בנוגע לקרוואנה, פאראד של המכוניות. מה העניין בזה? אוקיי. הרבי עודד את זה. הרבי היה אפילו יוצא ומסתכל על זה.

38:29 דובר 3 רבי

38:29 דובר 1 אה?

38:29 דובר 3 רבי

38:30 דובר 1 אני לא יודע אם הרבי התחיל את זה, אבל כשזה התחיל הרבי עודד את זה. בחורים התחילו את זה מסתכלן, והרבי היה עומד ומסתכל על זה. יש אפילו תמונות שאפשר לראות שהרבי עושה עם היד ככה, כשיצאו היו... וזה התחיל בחנוכה תכף. אחרי זה זה נמשך גם כן לעוד ימים טובים שעושים את זה. והרבי דווקא היה מאוד זה. זה פרסום ניסים מאוד גדול, וככה זה המציאות. קרוואנה עם הרבה מכוניות והרבה זה, ומפריעים לתנועה. אז עכשיו השאלה היא אם זה חילול השם? מישהו כתב פה שהקרוואנה גורמת חילול השם. אז כמובן שחילול השם זה בראש שלנו. זאת אומרת, כל דבר אפשר לחשוב שזה קידוש השם, קידוש השם או חילול השם. אם תשאל מתנגד, הוא יגיד לך שאתה הולך עם מבצעים ברחוב, ברחוב להניח תפילין, זה חילול השם. בראש שלו זה ככה. יש כאלו שחושבים שאם הולכים עם כובע ברחוב זה חילול השם. יש כאלה שחושבים שאם בקיץ אתה הולך עם חליפה אז זה חילול השם, כי בקיץ צריכים ללכת נקי, צריכים ללכת בלי בגדים. מה פירוש ללכת ככה? אתה משוגע? הרבה פעמים קורה. אני הולך ברחוב, אנשים אומרים לי: מה, לא חם לך? אז זה חילול השם. אבל זה שטויות. מי קובע מה זה חילול השם וקידוש השם? ההלכה קובעת, לא אתה, לא הראש שלך, לא הבטן שלך. זה שיש אנשים שיצחקו עליך יותר שלא, אז זה לא מה שקובע חילול השם או קידוש השם. אם אתה עושה את הדברים על פי תורה, על פי ההלכה, זה קידוש השם. אם אתה עושה דברים שהם נגד התורה, נגד ההלכה, אז חילול השם. זה הגדר של קידוש וחילול השם. חילול

39:57 דובר 1 השם זה אם אתה קונה ואתה לא משלם, כתוב בהלכה. יהודי שלא משלם וזה עושה בעיות בכסף, אז הוא גורם לחילול השם. יהודי שעושה דברים של דברים מופקרים ברחוב, חילול השם. אז אני אגיע לקרוואנה. על פי ההלכה, ... זה קידוש השם וממילא זה קידוש השם. יהודים עושים ומפגינים את היהדות, זה ודאי. עכשיו צריכים להיזהר לא לעשות דברים שיכולים לגרום חילול השם. אם הבחורים בקרוואנה מתחילים לצעוק כמו משוגעים או עושים שטויות וזה, רצים מאחד לשני ועושים שם דברים כאלה שזה בית משוגעים, אז זה יכול להיות חילול השם. אבל אם הבחורים מתנהגים כמו שצריך ועושים את הדברים כמו שצריך, עצם העניין של קרוואנה זה קידוש השם גדול ונורא. ברור. אז זה פרויקט שצריך לסדר שיהיה הכי יפה שיכול להיות באופן מסודר. אבל גם כן לא צריכים לפחד מזה כל כך. צריכים לדאוג שיהיה בדרך הרצויה. יכול להיות, יכול להיות. יכול להיות. לא, לא, לא, לא, לא, לא. אין מצווה להיות בתוך הטנק. לא. יש עניין שיהיה קרוואנה ויש עניין ללכת למבצעים, וצריכים לראות שכל אחד... אין מצווה שכולם צריכים. לא כתוב, לא. אה, האם יש עניין לתת נרות של שמן זית במבצעים? לא. אה, הרבי תמיד עודד שייתנו נרות כי זה נורמלי. שמן זית זה לא עובד. פשוט זה על פי הלכה, אין בזה בעיה. כמובן אם הוא בן אדם ששייך יותר להידור, אז אומרים לו ללכת לחנות לקנות, אבל לא לעשות מזה מבצע. אה, למה עושים נר כל כך גבוה? כדי שיהיה פרסומי ניסא, אבל צריכים להשתדל שלא יהיה יותר גבוה מעשר מטר, כמו שאמרנו. אה, למה יש יותר שטורעם בחנוכה? כי כבר דיברנו. אה,

42:07 דובר 1 האם קודם שהרבי התחיל מבצע חנוכה היה עניין אפילו אחד? לא יודע, לא הבנתי את השאלה. האם זה אמת שהרבי השקיע בחנוכה יותר ממבצעים אחרים? בכמה וכמה שנים היה ככה, לאו דווקא כל שנה. היו הרבה שנים שהרבי עודד מבצע חנוכה באופן יוצא מהכלל. מצד כל הטעמים שאמרנו, כשהיו זמנים יותר של חושך, הרבי דרש יותר שטורעם ממבצע חנוכה. זה ראינו במוחש. אה, בכלל יש עניין מבצע חנוכה מיוחד כי זה, זה להאיר את החושך. זה עניין מאוד חשוב. אה, האם יש עניין לתת חנוכייה לאדם שלא נראה שהוא ידליק? יש עניין ודאי. אנחנו מאמינים שיהודי יש לו נשמה, וברגע שיש לו נר של חנוכה, אז יכול להיות שעוד עשר, עוד חמש דקות יהיה לו יראת שמיים, וכשיהיה לו מנורה הוא ידליק. אה, האם יש עניין ללמוד בחנוכה או מבצעים כל היום? כבר ענינו על השאלה הזאת. יש עניין של סופגניות בחנוכה, גם ענינו. וללכת למבצעים כל יום, גם ענינו. אוקיי, יפה. או, זה מאוחר. אה, מה הסדר? כבר דיברנו. קרוואנה כבר דיברנו. אה, זה כבר דיברנו. מבצעים אם יגיע מאוחר לסדר? כמובן שלא צריכים להגיע לסדר, אבל יש מספיק, סדר בחנוכה יותר קצר כדי שבחורים יהיה להם זמן גם למבצעים, גם לישון, לשמור על הבריאות וגם להגיע לסדר. זה לא תירוץ, מבצעים, של לא להגיע לסדר כלל וכלל. כפשוט. אוקיי, פוליטיקה בין שתי זקנות על שעשית הנחה לאחד, כן, לאחד לא. אוקיי, צריכים להיזהר שלא לעשות בעיות כאלה, אבל אפשר להגיד לו תחילה: זה המחיר, ומי שלא יכול, בסדר. אה, גויים ויהודים כבר אמרנו גם כן שאין בעיה. בקיצור. אז חבר'ה, מה יש להם? צריכים לעשות שטורעם גדול

44:11 דובר 1 ונגיע לחנוכה. יש פה שאלות אולי עניתי עדיין, אבל מי שלא קיבל תשובות יכול לבוא אחר כך ולשאול. והעיקר זה שנזכה כבר לביאת משיח צדקנו, ונזכה לראות את הכהן גדול בבית המקדש מדליק את הנרות וכולי.

44:30 דובר 4 אמן.