ביאור עניין ההתקשרות - חלק ג

00:00 מדובר על עצם קיומו של יהודי. כדי שיהיה לך חיים ונשמה יהודית, להרגיש שאתה יהודי, להרגיש את הקשר שלך עם הקב"ה, קשר עצמי. אז זה מקבלים ממשה רבנו. לעומת זאת, פרק מ"ב מדבר על עבודה. אנחנו נדבר על יראת שמים, יראת ה', איך שזה יורד בעניין של עבודה. כדי שיהודי יהיה לו יראת שמים, היראת שמים צריכה להביא אותו לקיום המצוות. ראה את הוויל מה הוויל ככה שמים מוכיחים לראות. אז זה גם כן מקבלים על ידי משה רבנו. יש לומר גם כן, דרך אגב, ששלושת המקומות בתניא, בפרק ב', מ"ב ובאגרת הקודש סימן כ"ז, אז בכללות, אני אומר בכללות, כאילו בפרטיות בכל מקום יש חלק מזה, חלק מזה גם כן, אבל בכללות זה קשור עם שלושה עניינים, שיש שלוש הדרגות של הנשמה: נפש, רוח, נשמה. זאת אומרת, ההתקשרות של רבי עם חסידים זה בכל הדרגות, גם בנפש, גם ברוח וגם בנשמה. מה זה נפש? נפש זה חיים. נפש זה חיים. מבחינה הכי תחתונה, עניין החיים. לא נרד עכשיו ללבושים, אבל בעיקר זה נפש וחיים. כמו שהרב אומר בפרק א' של תניא, כל איש ישראל יש לו שתי נפשות, שתי נשמות שהן שתי נפשות. מה פירוש שתי נפשות? חיים. שני מינים של חיים. חיים של נפש הבהמית, חיים של קליפה, חיים של הוויכוח, חיים של נשמה. יש כאן רוח. רוח זה מידות. הוא עניין של מידות. ויש עניין של נשמה. נשמה זה מוחין. בפרק ב' בתניא, שמה בעיקר אדמו"ר הזקן מדבר על בחינת נפש. למרות שהוא מזכיר גם נפש, רוח, נשמה, אבל עיקר הביאור בתניא זה נפש. כמו שהרב התחיל, כמו שאמרנו, שהן שתי נפשות. כל יהודי יש לו נפש. לא

02:12 כולם יש להם רוח, נשמה. קל שבקלים, פושעי ישראל וציפורניים, אז אצלו יש רק נפש, רוח, נשמה הוא לא בעל, הוא לא זה. אצלו נפש. ועל זה אדמו"ר הזקן אומר בתניא שיניקת החיים של עם ישראל, שכל אחד ואחד מישראל שבדורנו. עיקר העניין בפרק ב' זה מדבר על הנפש האלוקית, בחינת נפש, חיים של קדושה. וזה מקבלים דרך הצדיק, יונק את החיים. באגרת הקודש, עיקר העניין באגרת הקודש מדבר על רוח בעיקר. מה המהות של אגרת הקודש? באגרת הקודש אדמו"ר הזקן מדבר שרוח, איך הכתוב אומר, רוחא דשביק בגוויה. יש את הרוח של הצדיק. הרוח זה המידות שלו, והרוח הזה דשביק בגוויה, הוא משאיר את זה בקרבנו. הוא משאיר אצל כל אחד מהתלמידים שלו מהרוח של הצדיק. ולכן מה הרבי מסביר שמה, מה העניין של הצדיק? אמונה, יראה ואהבה. אמונה, יראה ואהבה זה עניין של מידות. זה בעיקר עניין של עבודת המידות. וממילא זה מגיע למידות של הצדיק. לכן אדמו"ר הזקן קורא לזה רוח. אז זה אומר שהרוח של הצדיק. אז אחרי הסתלקותו, אז הרוח הזה נמשך על כל התלמידים שלו, שלכן יכולים לעבוד את השם באמונה, יראה ואהבה בדרך של רבנו. עיקר הדגש זה רוח. עוד פעם, גם שם הוא מדבר, מזכיר את העניין של נשמה גם כן, אבל עיקר האריכות זה ביאור הרוח הזה. איך מקבלים מהצדיק העניין של המידות? אמונה, יראה ואהבה, מידות השם. בפרק מ"ב בתניא מדבר על משה רבנו בקשר לעניין של דעת. הרי רעיא מהימנא ממשיך את בחינת הדעת. משה רבנו, דעת אלוקות, הוא ממשיך את הדעת הזה לשאר ישראל. דעת זה כבר קשור לעניין של נשמה. אז נכון, גם שם הנקודה זה הדעת

04:21 שיביא אותך ליראת ה'. אבל להדגיש שזה עניין הדעת. לא... זאת אומרת שיש שלושה עניינים שהרבי נותן לנו. הרב נותן לנו חיות בפשטות, נפש בפשטות, לכל יהודי. זה מקבלים מהרבי. הרבי נותן לנו רוח, זה מידות, זה מאיר איך לעבוד את השם באמונה, אהבה. זה מקבלים על ידי הצדיק. זה אגרת הקודש. והעניין של מוחין, דעת, אז זה גם כן דרך רבנו, שזה העניין של משה רבנו שממשיך דעת באלוקות. ובכלל הרי ידוע שאדמו"ר הזקן לא מדבר על חיה יחידה רק בדרך רמז. לכן גם כן בתניא לא מוזכר, לא מוזכר אף פעם העניין של חיה יחידה בגלוי, רק ברמז הוא כותב במילא מתאמדס מוסקל מוג על חמש מילים. אז לפי זה הרבי אומר שזה מרמז על עניין של חיה יחידה ברמז, אבל לא בגלוי. אבל אחרי זה בחסידות דיברו כבר על העניין של חיה יחידה. חיה יחידה זה כבר העניינים של המילוא מתאמדס, וזה גם כן עניינים שמקבלים מהנשיאים. אבל דווקא העניין הזה בעיקר מוסבר במאמרים שאחרי זה, בעיקר בתקופה של הרבי. העובדה שהרבי הוא יחידה כללית, שהרבי נותן לנו כוח המסירות נפש של חיה, או העניין שהרבי מגלה לנו יחידה, זה כל המים רדו לצוור שתי בחינות, שזה עניינים של זה כבר עניין יותר עמוק מהעניין של רבי, שגם ההתקשרות העצמית זה עניין של יחידה, עניין של עצמות, נפש, עניינים כאלה של התקשרות עצמית, וליקוט שלא שייך אלא ואסטר. הוא מסביר פה גם כן צ'ייכנדל שהעניין הזה של יחוד ההרגשה זה בליקוט יחידה. זה עניין יותר עמוק מהעניין של רבי, שזה יתגלה יותר בפרט בדור שלנו, בעת של הרבי. העובדה שהרבי יחיד ונוסף

06:36 ומימיה. אז אנחנו צריכים כל אחד ואחד לקשר את עצמנו לרבי, להתחזק בהתקשרות לרבנו, הן על ידי לימוד תורה, הן על ידי הליכה בדרכיו. אנחנו צריכים כל אחד ואחד לעשות חשבון הנפש, כמו שהרבי כותב על משורית. הוא כותב שאחרי עשרים שנה צריך להיות חשבון הנפש, אז כל אחד צריך לעשות חשבון הנפש. איך המצב שלו בהתקשרות שלו של ישראל, ולחזק את ההתקשרות, ולזכות באמת שאנחנו נזכה לגלות את הרבי בימינו בפשטות. שמעתם עשרות פעמים, כמו שהרבי אומר פה במאמר שיהיה באופן של מדינה אחת חריבה. מדברים על מדינה אחת חריבה. זה פשט. זה המצב שלנו שנמצאים עכשיו בזמן של העלם והסתר, מדינה אחת חריבה. עם ישראל נמצא במצב של חורבן, מצב של חושך, מצב של גלות, והיא שלו. זה החסידים של הרבי. זה התלמידים של הרבי. זה הבנים של הרבי. וממילא זה שתיבנה, שהפעם הזאת יהיה הבניין, בניין המלכות ובניין כנסת ישראל, באופן של בניין עליון, באופן שלא יהיה שייך לחורבן.