מושגים בחסידות - חלק י

00:00 ופורס קמיה ההוא, זה מה שאומרים בזוהר, פורס קמיה, הכניסו כלי שיהיה לו את הדבר הזה שגופם שם כי הם אומרים לו. הדוגמה לזה זה מה שלומדים בלוחי בספיר. עכשיו לומדים את זה בספיר, אז כולם יודעים שבלוחי בספיר יש את ה... יש את המחיצה, הווילון שהיה בין קודש הקודשים לקודש, וכל העניין של הפרוכת וכל ה... של הרבי זה זה. אז לוקחים את המחיצה הזאת שהייתה בבית המקדש, הייתה מחיצה בין קודש הקודשים לקודש. וזה, בבית המקדש הייתה הפרוכת או ה... או הקיר שהכניסו את השמש וכל הפרטים לזה. אז הדבר הזה זה משל, המובא בחסידות זה המשל בין הפרסא שיש בין אצילות לבי"ע לפי שיטה אחת. וגם יש כמה אופנים איך מוסבר אצילות, הצד הכללי שלו. אבל לפי זה, אם מסבירים, אם מסבירים שקודש הקודשים זה כנגד עולם האצילות, אז ההיכל זה כנגד עולם הבריאה, והחצר זה יצירה ועשיה. זה באופן אחד שמתארים את הסדר של הבניין של המשכן כנגד עולמות. אז לפי זה המחיצה שיש בין קודש הקודשים לקודש זה כמו הפרסא של אצילות ובי"ע. מה התפקיד של הפרסא הזאת? התפקיד של הפרסא, אז כמו שמבואר אצל המשל של הווילון, שהווילון עושה הפסקה לאור. אור השמש, אם יש חלון אז גם כן נכנס קצת אור, לא הרבה. אז לא כל כך, אבל זה רק יותר בכמות, באיכות זה אותו איכות. אז אם שמים וילון, הווילון גורם הפסק, מחיצה, וזה שאחרי זה נמשך גם כן האור שיושב בחדר, זה כבר נקרא איכות אחרת, זה שינוי המהות. האור שנכנס לחדר לגבי האור שמחוץ לבית זה כבר גם

02:02 כן עבר שינוי מהות ונפסק על ידי הווילון, ואז זה נחשב למין של תולדה, כלשון החסידות. כן, כאילו שזה אור כזה שזה כבר לא באותו סוג, לא כאיכות האור של החדר שלו. והמשל שמובא על זה אצל חסידות זה המשל ממשל. למשל, מה העניין של משל? משל זה מלביש את השכל, זה לבוש שאחרי זה אתה כבר לא רואה את השכל באופן טהור. אתה רואה את הלבוש ודרך הלבוש את השכל, שינוי האיכות. אז זה גם כאן. מכיוון שאצילות זה אלוקות ולא נבראות, אז בזה לא יכול להיות נברא. רוצים לברוא עולם של נבראים ששמה יורגש מציאות, יורגש מציאות של נברא, לא מציאות של לבוש של אלוקות. אז לכן נהיית מציאות של פרסא וזה ההפסק של אצילות ובי"ע, ושם מתחיל סדר של נבראים. הפרסא הזאת נקראת גם כן, אני מגיע כאן לעניין של מושגים. יש כמה שמות בחסידות בקשר לפרסא. לפעמים הפרסא בחסידות זה דבר אחד עם מלכות דאצילות. כאילו שזה דבר אחד. מלכות דאצילות זה, זה הפרסא. הם לא מחלקים הרבה פעמים בחסידות בין הפרסא למלכות. צריך לומר, זה לא ממש אותו דבר. מלכות דאצילות זה אחת מהספירות של אצילות והפרסא זה הלבוש. זה לא בדיוק העניין של, של מה. אבל מכיוון שמלכות הרי עניינה, מלכות הרי המטרה שלה זה לברוא נבראים, לעשות לה נבראים, וכדי לעשות נבראים היא חייבת פרסא. היא לא יכולה לבוא בכדי שיהיה רק בנבראים. וממילא הרבה פעמים בחסידות המלכות והפרסא הולכים ביחד. אבל באמת פרסא זה כאילו לבוש על המלכות, כאילו שזה משהו שהמלכות מתלבשת באיזשהו לבוש. מה זה הלבוש הזה? אז הרבה פעמים מוצאים

04:01 בחסידות את העניין של אותיות, שהפרסא זה אותיות. הרבה פעמים בחסידות במאמרים מוצאים את העניין שפרסא עניין של אותיות. זאת אומרת, הרי המלכות זה דיבור, זה דיבור הוא אותיות. ואותיות, כשאתה רואה אותיות אתה לא רואה מה דווקא, כשאתה רואה את הסיפור שיש באותיות. כן? כי כשאתה רואה אותיות למשל, אם בן אדם מדבר שפה אחרת ואתה לא מבין מה הוא מדבר, אז אתה רואה אותיות ואתה לא רואה את הסיפור של דיבור. כאילו שעכשיו אותיות מצד אחד זה מגלה את הסיפור ומצד שני הן מעלימות על הסיפור. אז הרבה פעמים הפרסא נחשבת לאותיות. אותיות הן, כן, גם סוגים של אותיות. אז האותיות של הפרסא זה אותיות המעלימות. זאת אומרת אותיות כאלה שההסתכלות על האותיות, יש אותיות כמו חקיקה, כן? שהאותיות מגלות ויש אותיות... אז משל שמובא הרבה פעמים בעניין הפרסא זה מאותיות, שביידיש נקרא סופה דה לטרס, שיש לפעמים שמערבבים אותיות ואתה צריך למצוא את המילים בתוך האותיות. יש כאלו משחקים שעושים ערבוב של הרבה אותיות ואתה צריך למצוא שמה את האותיות המתאימות ויש שם גם שאלות. איפה תמצא אותיות? או הדרך, כן. זאת אומרת שיש כאן בלבול מסוים וצריך... לכן אתה לא רואה כאן את השכל הזה. אתה צריך להתייגע כדי לגלות את השכל. זה לפעמים מובא בחסידות, משל לעניין של פרסא גם כן. כאילו שהאותיות, יש פרסא של בי"ע, פרסא שיש בנשיא בפרק עשר, זה פרסאות כאלה שהן מגלות. ויש פרסאות כאלה שאתה רואה בהן ולא מבין הדבר. כן, מה שאין כן הפרסא של אצילות ובי"ע, אז המשל שמובא זה כאילו אותיות מבולבלות. לפעמים מובא כזה משל או לפעמים מובא גם כן העניין של גל

05:52 של אבנים. משל על הפרסא: גל של אבנים. איפה מוצאים את הגל של אבנים? אצל יעקב ולבן. יעקב אבינו הוא היה אצילות, לבן זה בי"ע, זה ביאור אחד. כן, יעקב אבינו זה אצילות ולבן זה הולך על בי"ע. וזה יעקב ולבן, כתוב שיעקב עשה גל. ויקחו אבנים, ויעשו גל. הגל, מה זה גל? גל זה אבנים מגוונות. זה לכן הפרסא שזה בין יעקב ולבן, אצל בי"ע נחשב, נקרא גל. שזה כאילו סוג של אבנים, זה אותיות. כן, הרי אבנים זה בגלל של אותיות, כמו שכתוב בחסידות. גל של אבנים, כאילו אותיות מבולבלות, ולכן זה עושה את ההבדל הזה של הצד השני. אז זה עוד שני שמות, כינויים שיש בחסידות בעניין הפרסא: גל של אבנים. עוד שם שיש בחסידות לעניין של פרסא זה נעליים. כן, נעליים נרתיק לשכינתא. כן, הנעל זה שכינתא. ראיתם פעם באיזה מקום במאמרים מדבר על הנעליים של השכינה? "מה יפו פעמיך בנעלים". עם הבעל שם טוב של השיר זה תהיה חסידות. "מה יפו פעמיך בנעלים", אז כתוב שפעמיים זה הולך על מרכבת האצילות. רגליים. מרכבה זה רגל, והנעליים זה הפרסא שנמצא על הרגל. כן, על מרכבה. אז יש את הנעליים, ויש מלאך שנקרא נעליים. הנה המלאך שנקרא מלאך נעליים. ויש במאמרים גם כתוב שם סנדל. כן, יש מלאך שנקרא מלאך סנדל. סנדל זה נקרא בשם הכבוד, לא אומרים את השם לגמרי, אומרים סנדל. כן, בתוך שיחה, אז אני לא יודע איך הוא מתייחס ומביא את זה במאמרים של שוע[?]. מלאך שנקרא סנדל, שהוא מלאך מט"ט ומלאך סנדל. זה בעצם שני המלאכים. גם מלאך מט"ט וגם מלאך סנדל זה גילוי של שני בחינות של אותו מלאך.

07:51 כן, כי הפרסא נקרא סנדל, כאילו נעל. מה זה סנדל? נעל מצד אחד הוא מסייע לרגל, אבל גם מכסה על הרגל. מכסה על הרגל אבל הוא גם כן מסייע שהרגל תוכל כאילו להגיע באדמה. זה כאילו שיש כאן איזה מחיצה בין הרגל אל האדמה. דרך זה, מה זה אצילות? כדי שיוכל להתלבש בעולם. אז יש לו את הלבוש הזה של הפרסא, של הנעל הזה, שעל ידי זה אור האצילות יכול להשפיע בבי"ע על ידי מחיצה, כדי שלא יהיה גילוי אלוקות. אז זה זה. זה העניין של נעל. זה המלאך שנקרא סנדל. ובעצם גם כן הוא זה הנושא, מלאך מט"ט. המלאך הידוע, חנוך, שנקרא מלאך מט"ט. כן, והוא גם כן שרו של עולם. במילא הוא צריך את הגילוי, אז הוא נקרא מלאך מט"ט, הנקרא שרו של עולם. הוא השר של העולם, והוא זה שהוא נקרא "נער הייתי וגם זקנתי", כי יש לפעמים שהוא נער ויש לפעמים שהוא זקן. זה הולך על מלאך מט"ט. זה הפרסא הזאת שכאשר הוא נמצא, שיש לו זמנים שהוא יורד ביצירה, אז הוא נקרא מבחינת זה מבחינת נער; כשעולה לאצילות זה נקרא זקן. הפוך על הפוך. אז הגאון, איך שהיה אז המלאך הזה, הוא גם כן הולך על הפרסא, כאילו מלאך מט"ט שלפעמים הוא נקרא גם סנדל. זה המלאך הזה שהוא התפקיד שלו זה להיות נעל לשכינה. הוא כאילו הלבוש, הוא כאילו משמש בתור הלבוש הזה שמפריד בין אצילות לבי"ע. הוא עושה את המחיצה הזאת של להביא את האורות של אצילות לבי"ע באופן שלא יהיה גילוי, שיהיה בית לנבראים, שהנבראים יתגלה בעוד נבראים, שלא יהיה לו לזה. ופה זה קשור. גם כן קשור לזה במדרש.

09:48 מי היה מלאך מט"ט? אה? מאיפה הגיע מלאך מט"ט? מה הוא היה קודם? חנוך. כן, חנוך. אז המדרש אומר על חנוך, חנוך תופר מנעלים היה. אז המדרש על חנוך. מה היה תפקיד של חנוך? הוא היה עושה מנעלים. כן, חנוך תופר מנעלים היה, ועל כל תפירה ותפירה היה מייחד ייחודים. נקרא, כתוב שהיה עושה מנעלים, על כל תפירה היה עושה ייחודים גדולים. אז זה המנעלים האלה, זה מתכוונים היה לזה, כי מנעלים העליונים זה שהוא היה זה שעל ידו נהיה הפרסא בין אצילות לבי"ע. כל זה כל מיני פרטים. זה מגיע לפרסא שיהיה זה אצילות לבי"ע. אולי יש עוד פרטים, אבל כמה נקודות. טוב, אחרי זה יש את העולמות של בי"ע. לא, שם כבר אין לנו זמן. אז אני אומר נקודה לפני שניכנס לבי"ע. איפה עובר מאצילות לבי"ע? מצד אחד אנחנו רואים שחייבים את הפרסא כדי שיוכל להיות מציאות של נבראים. אם לא יהיה פרסא לא יהיה נבראים ויהיה ביטול, יהיה גילוי אלוקות. אני לא יכול להתקיים בגילוי אלוקות. להיפך כיסא. אבל הרי כדי שיתהווה נבראים צריכים את הכוח האלוקי. בלי אלוקות לא יכול להתהוות נבראים. אנחנו מדברים על התניא. כן, הוי' לא שניתי. א', בלי שם הוי' לא יכול להיות ההתהוות. איזה התהוות זה בשם הוי'? הוא מלכתחילה. מצד אחד צריכים לבוש, מצד שני צריך להיות שיהיה גילוי אלוקי שיתגלה לבי"ע. אז יש לשון בעל התורה דגל רצק אין בסיימך ח[?]. זה עניין מאוד נוגע להציג את זה בכלל, כן, שהכלים באצילות. ובכלים באצילות עדיין יש אור הקו. הרי אמרנו שהקו הולך על אצילות. כן, הקו נמשך עד אצילות והפרסא זה מופסק.

11:55 אז שם יש את האור הזך והקיים באצילות. אז כתוב הלשון באגרת הקודש בתניא של ל' כלים באצילות. דווקא פלס רימון ומי הבוהם באצילות כמו בי"ע. זה הלשון שאומר באגרת הקודש. זאת אומרת, זה החלק העליון של הספירה שמקבל מהספירה הקודמת, החלק האמצעי של הספירה עצמה והחלק התחתון שמשפיע למטה. ראש, תוך וסוף. אז ראש, תוך, סוף כפול עשר זה ל' כלים. בפרטיות זה ל' כלים במלכות דאצילות. במלכות דאצילות גופא יש את העשר ספירות שבמלכות, אז שמה יש את הראש, תוך, סוף, זאת אומרת הל' כלים במלכות דאצילות. אז משם נהיה העשר ספירות של בריאה יצירה עשיה. מהפנימי של הכלים של מלכות דאצילות נהיה גם הבריאה, מהאמצעי, מהתוך, נהיה עשר ספירות של יצירה ומהסוף נהיה עשר ספירות של עשיה, שזה עשר ספירות של בריאה יצירה עשיה, כן? אז אומרים שמה: "בוקע הפרסא", הל' כלים האלה, הם הכוחות המשפיעים. הם כביכול כאילו הנשמה של בי"ע. הם החיים, הם הנשמה של בי"ע, זה עשר ספירות שיש בכל עולם ועולם. זה כאילו עמוד התורה. זה יסביר לכם בשיעורים הבאים כל מה זה עשר ספירות של כל עולם. אבל בכל זאת העניין של עשר ספירות זה כאילו הנשמה של כל עולם ועולם, זה נקרא הנשמה דבי"ע. איך הנשמה דבי"ע? אז הל' כלים דאצילות בוקעים כאילו את הפרסא. כאילו, כאילו שברו את הפרסא במדרגה מסוימת. "בוקע הפרסא עמהון". מה זה עמהון? עמהון הכוונה שיהיה הקו. הקו, מפני שהקו נמצא באצילות, אבל מאחר שיש ל' כלים שמאירים בבי"ע אז הקו דרך הכלים מאיר בהם בבי"ע. הלשון של האר"י: מאיר בהם בבי"ע. זאת אומרת הקו לא מאיר בבי"ע עצמו כי אז לא יהיה

14:13 נברא. הוא מאיר בהכלים. הכלים האלה, הם נהיים מהעשר ספירות של בי"ע. הקו מאיר בהם, בהכלים, דרך הכלים יש את הקשר של בי"ע, יכול להיות היסוד של נבראים. אז מצד אחד יש את הפרסא שמעלים שלא יהיה גילוי ומצד שני יש גם את הבקיעה של ה-- של הפרסא דרך הכלים, דרך העניין הזה שעל ידי זה יכול להיות היסוד של הגאולה הנצחית. טוב, בעזרת השם בפעם הבאה נסביר יותר בפרטיות מה ההבדל בין בריאה יצירה עשיה ומה יש לכל אחד ואחד מהם, מהם הכוחות העיקריים שיש בכל אחד ואחד. יהיה פוקס רנג? אז ניכנס לזה.